שיעור בוקר 15.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 36,

מאמר "חכמת הקבלה והפילוסופיה"

הפסיכולוגיה המטריאליסטית

"ומלבד שאין כאן המקום להתוכח בסברות הבדויות הללו עמהם, הנה כבר עבר זמנם ובטלה ממשלתם, של בעלי דעות אלו. - ועל זה יש להודות לחכמי הפסיכולוגיה המטריאליסטית, שבנתה אדניה על חורבנה וכבשה לה דעת הציבור. וכבר הכל מכירים באפסותה של אותה הפילוסופיה, כי אינה בנויה על בסיס ממשי.

ודרך ישנה זו עמדה לה לאבן נגף ולקוץ ממאיר לחכמת הקבלה, כי במקום שהיו צריכים להכנע לחכמי הקבלה, ולקבל עליהם כל מיני פרישות וזהירות, קדושה וטהרה, בטרם התחילו החכמים לגלות להם איזה דבר קטן מעניני הרוחניות - הרי השיגו את אשר ביקשו בנקל, מחכמת הפילוסופיה הצורתית, שבלי כסף ובלי מחיר השקו אותם ממעיני חכמתם לרוייה, ונמנעו מלהתיגע בחכמת הקבלה, עד שכמעט נשתכחה החכמה בקרב ישראל.

ועל-כן אנו אסירי תודה לפסיכולוגיה המטריאליסטית שהכתה אותה מכה ניצחת."

שאלה: אנחנו אסירי תודה לפסיכולוגיה המטריאליסטית. מהי הפסיכולוגיה המטריאליסטית? באקדמיה אין קורס בשם "פסיכולוגיה מטריאליסטית".

כן, אבל אפשר להגיד שהפסיכולוגיה של היום זו פסיכולוגיה מטריאליסטית.

תלמיד: האם מה שהופך אותה למטריאליסטית זה הניסוי והטעייה?

כן. הם הולכים יחד עם הרפואה, עם כל מיני ניסיונות בטבע, ולכן קוראים לזה "מטריאליסטית".

תלמיד: הוא כותב פה שכולם מכירים באפסות של הפילוסופיה כי היא אינה בנויה על בסיס ממשי. המקובל בונה משהו על בסיס ממשי והפילוסוף לא. איך המקובל יודע שזה בסיס ממשי ואלו לא דמיונות כמו אצל הפילוסוף?

כי הכול הוא מתוך הניסיון שלו בחיים.

תלמיד: זה לא מובן, כי נראה לי שגם הפילוסוף יגיד שזה מתוך הניסיון שלו.

הפילוסוף לא יכול להוכיח שיש לו את זה מהחיים. ואילו מקובל לוקח כוחות שנמצאים באדם, כוחות הטבע, רצון לקבל, רצון להשפיע, כוחות מהאדם עצמו, ואז הוא מגלה מה קורה בפגישה ביניהם שהוא גורם, וכך הוא מפתח את הפסיכולוגיה המטריאליסטית. מה ההבדל בין הפסיכולוגיה לקבלה? שהיא עוסקת בדברים שיכולים להשיג במישור שלנו ולעבוד עם זה.

שאלה: בעל הסולם כותב שהפילוסופיה הוכתה מכה ניצחת. כשאנחנו מסתכלים היום אנחנו רואים שרוב הדעות שיש בחוץ הן ממש פילוסופיה מוחלטת, אין להן שום קשר למציאות. כשאתה מסתכל על מה באמת קורה ומה האנשים אומרים וחושבים, אתה מוצא פער. ולאנשים הגיוני להגיד הפוך ממה שהם רואים במציאות והם ממשיכים עם זה. זה בכל המקומות, כל המערכת כך עובדת כיום. יש קונספציות, כל מיני "מחשבות" לאנשים בראש ולא משנה מה קורה במציאות, "אני נשאר במחשבה הזאת". אז איפה הפילוסופיה הוכתה מכה ניצחת? נראה שהיא ניצחה.

אני לא כל כך מבין אותך.

תלמיד: בעל הסולם מתאר פה תהליך, שבאיזשהו שלב הפסיכולוגיה המטריאליסטית הכתה את הפילוסופיה מכה ניצחת. אם אני מסתכל על המציאות שאני חי בה, אני רואה שחוץ מפה וחוץ מהחומרים שאנחנו עוסקים בהם, בחוץ הכול פילוסופיה מוחלטת. אז איפה היא הוכתה מכה ניצחת?

עוד דעות?

תלמיד: אני חושב שהפילוסופיה באמת נעלמה, אבל היא התחלפה בכל מיני המצאות. אנשים מאמינים בכל מה שבא להם, הם לא צריכים לבסס את זה על שום דבר. לדוגמה בתקופת הקורונה היו לאנשים המצאות למה הדברים קורים.

כן.

תלמיד: הבעיה הכי גדולה בדור הצעיר שכל אחד יכול להעלות סרטון לטיק טוק, ומספיק שיש לו המון לייקים, זה לא משנה אם זה נכון או לא נכון, זה הופך להיות לעובדה, ועם זה אנחנו מתמודדים עכשיו בגדול, עם האנטישמיות שמתעוררת.

נכון.

שאלה: אמרת קודם שהפסיכולוגיה של היום זו פסיכולוגיה מטריאליסטית. אני לא מבין למה אנחנו אסירי תודה אליה, כי אנחנו רואים שלא יוצא ממנה שום דבר טוב, יש יותר דיכאון ועוד קושי, ולא מדברים על חיבור כמעט.

הכול תלוי בכם. אתם צריכים לפרסם את עניין חשיבות החיבור, עד כמה רק זה מביא לנו ניצחון, או לפחות שינוי לטובה.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהפסיכולוגיה המטריאליסטית סיימה את התפקיד שלה אם היא לא עוסקת בחיבור בין אנשים?

לא. אנחנו לא רואים לא התחלה, לא אמצע ולא סוף של הפסיכולוגיה המטריאליסטית.

שאלה: אני חבר בקבוצה, אנחנו מדברים על חיבור, לומדים. במקביל יש לי פסיכולוגית ופסיכיאטרית ואני לוקח כדורים. אני לא מעלה בדעתי שאני מפסיק, לא את הפסיכולוגית, לא את הפסיכיאטרית ולא את הכדורים, אני חייב את זה. הקבלה לא יכולה להחליף במישור האישי שלי את הפסיכולוגיה ואת הפסיכיאטריה. אני מאוד נעזר בפסיכולוגיה המטריאליסטית, אני חייב את זה. האם על זה מדובר במאמר שלנו, או שהקבלה יכולה להחליף את הפסיכולוגיה ואת הפסיכיאטריה?

לא. את הפסיכיאטריה היא ממש לא יכולה להחליף כי שם מטפלים בחומרים כימיים וגורמים לאדם איזון פנימי, או על ידי תרופות הרגעה פשוטות או תרופות יותר רציניות. ואנחנו חיים איתן, אנחנו צריכים אותן, לכן צריך להמשיך.

תלמיד: אני לא מצפה מחכמת הקבלה שהיא תפתור לי את הבעיות הפסיכולוגיות, אין לי ציפייה כזאת. אני יודע שהחשיבות של הקבלה היא עליונה, זה המישור היותר עליון, והפסיכולוגיה היא שלי, אני צריך אותה לבריאות שלי כדי שאוכל להמשיך בכל הדברים.

נכון. כך זה היה, ישנו ויהיה, ונמשיך. אין מה לעשות. כשהאווירה הכללית סביב האנושות תשתנה מהבורא, אז נוכל להחליף את כל האמצעים האלה לאמצעי רוחני אחד, לאור.

שאלה: במה בעל הסולם מכבד את הפסיכולוגיה ובמה הוא מזלזל בה?

פסיכולוגיה יכולה לעזור לנו במקרה שהיא לא קופצת לרוח, אלא מוסיפה לנו כל מיני תרופות, צמחים וכן הלאה, ואז אנחנו מקבלים אותה, כי זה מה שהאנושות השיגה מהטבע. אבל יותר מזה אנחנו לא רוצים לקבל ממנה.

תלמיד: פרויד וכל הפסיכולוגיה שהתפתחה מאז, מה היחס של בעל הסולם לזה, האם זו פסיכולוגיה מטריאליסטית, או שזה כבר גובל ברוח ומתחיל לבלבל את האנושות?

אני חושב שבעל הסולם מתייחס לכל הדברים האלה אך ורק בענייני התרופות שמאזנות את האדם, אבל את כל הפילוסופיה שלהם הוא לא מקבל.

תלמיד: האם לימוד חכמת הקבלה מתקן גם את הבעיות הפסיכולוגיות של האדם?

כן, אבל היא לא כתרופה. אם האדם בריא, אז זה מקדם אותו לתכלית הבריאה, אבל אם הוא חולה נפש, אז אסור לו לעשות את זה, אסור לו לעסוק בכל הדברים האלה כולל בחכמת הקבלה.

שאלה: זה נראה שהאנושות מתפתחת על ידי כל מיני שיטות, כמו שבעל הסולם מתאר, ובסוף צריכה להיות איזו שכבה רוחנית מעל הכול. האם האנושות חייבת להתקדם בסוף לרוחניות?

כן, היא חייבת להתפתח ולהגיע לרמת הבורא. 

תלמיד: מה זה אומר?

שהיא תרגיש ותדע ותוכל לבצע פעולות בעל מנת להשפיע, ובזה היא תגרום לאיזון הכללי, השלם של המציאות. 

תלמיד: ומה התפקיד שלנו התלמידים, ששומעים כבר הרבה זמן את בעל הסולם שכותב לאן האנושות צריכה להתקדם, מה נצטרך לעשות באותה נקודה שבה האנושות כבר תהיה מוכנה להתפתח לאותה שכבה של רוחניות?

אנחנו מתחברים שם בינינו ומוכנים לקבל את תכלית הבריאה בתוך הכלים שבנינו. 

זה בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים לחבר את הכלים שלנו ובכלי המשותף לקבל את כל האור של מטרת הבריאה כך שהוא ימלא אותנו ויעלה אותנו לדרגת הבורא. אני בטוח שאנחנו בדרך לזה. אומנם לפעמים אנחנו מרגישים שנופלים ולא יודעים איך בכלל לשייך את עצמנו לאיזה עולם, ולאיזו שיטה, אבל כל זה מפני שכך האור העליון עובד עלינו. ולכן כמו שכתוב, "חוץ מצא", זה הכי חשוב. למדנו את זה, קראנו על כך שהדברים האלה הם מאוד חשובים. תנו לאור העליון לעבוד עלינו. 

שאלה: במה ההתקרבות של האנושות לפסיכולוגיה המטריאליסטית מקרבת אותה לחכמת הקבלה?

אנחנו מבינים יותר בטבע שלנו, במבנה האדם, בתפיסה שלו, וזה עוזר לנו לחקור את המציאות ולראות איפה אנחנו נמצאים בה. 

תלמיד: האם למי שמתעסק בפילוסופיה אין שאלה יותר ברורה על משמעות החיים, על מהות החיים?

לא.

תלמיד: זה לא ברור לי, למה לא בעצם? למה למי שעוסק בפסיכולוגיה מטריאליסטית יש יותר קרבה לחכמת הקבלה?

כי הפסיכולוגיה קשורה לאדם, לתפיסות של האדם. הפסיכולוגיה היא יותר מעשית, היא יותר ניסיונית. מה שאין כן הפילוסופיה יכולה להיות לגמרי מנותקת מהמציאות. 

תלמיד: איזה מעבר צריך לקרות כדי שהאנושות תעבור מהפסיכולוגיה לצורך בחכמת הקבלה? מה צריך להתפתח באדם כדי שיהיה לו צורך בחכמת הקבלה שבאמת תענה לו על השאלות?

יש כאן שני דברים. הדבר הראשון הוא שאנחנו כבר לא יכולים לעשות שום דבר על ידי הפסיכולוגיה, והדבר השני הוא שאין לנו ברירה, אנחנו נתקלים במצב שמה שלא נעשה, לא נוכל בכלל להתקדם להבנת התכלית, להבנת החיים והמצב הזה הוא מצב שמאוד משפיל אותנו, מכניע אותנו. 

תלמיד: האם כשהאדם רואה שהוא לא מצליח, ולא רק בפני עצמו, אלא הוא נפתח כלפי הסביבה ורואה שאין סיכוי שיקרה שם משהו אחר, חדש, טוב, זו נקודת המעבר לחכמת הקבלה, לצורך בחכמת הקבלה?

כן. זאת אומרת, אנחנו עוד נגיע למצב, או שאנחנו חוזרים לעיירות או שאנחנו הולכים לשמיים. 

תלמיד: כרגע נראה שאם המסר של החיבור מופנה לאדם הפרטי, אז או שהוא שומע או שהוא לא שומע, והוא יכול בקלות לדחות את המסר הזה ממנו. איך להפוך את המסר הזה הכרחי לקבוצה, לעם, כך שהאדם יבין שאין לו איך לברוח מזה, לא מצידו עצמו, אלא כי זה חוק שפועל על החברה שבה הוא חי, איך לדבר על המסר יותר בצורה הזאת, והאם זה בכלל יכול לעזור?

אני לא מבין בדיוק מה שאתה אומר, אני מבין רק דבר אחד, אנחנו מנוהלים בסופו של דבר מלמעלה ואנחנו צריכים להתקדם בדרך של הפסיכולוגיה המטריאליסטית. 

שאלה: אנחנו צריכים להראות לאדם את ההתקדמות בפסיכולוגיה המטריאליסטית עד שמגיע הצורך בחכמת הקבלה? 

כן. האנושות תעבור בצורה רכה כזאת, חלקה, לחכמת הקבלה. 

שאלה: יצא לי לעשות שני קורסים בפסיכולוגיה חברתית ומאוד התפעלתי שלומדים שם עקרונות שהם יסודות של חכמת הקבלה, ואפילו יש על זה ניסויים מוכחים של מומחים. עד כמה אפשר לשלב בין הדברים במסרים של ההפצה?

לא, אנחנו לא צריכים שום חיבור ושום ניתוק, אלא לעזוב את זה. אנחנו צריכים רק דבר אחד, שתבנה בתוכנו, דווקא בקשר בינינו, המציאות האמיתית. 

תלמיד: איך הפסיכולוגיה המטריאליסטית מקדמת את החיבור לחכמת הקבלה?

עוד נדבר על זה. 

 

שאלה: האם הרצון לקבל והרצון להשפיע שייכים לטבע האדם במידה שווה?

ודאי שהרצון לקבל שייך יותר.

תלמיד: אבל בכל אדם קיים גם הפוטנציאל של הרצון להשפיע?

רק בתנאי שהוא על מנת לקבל.

תלמיד: אבל בכל זאת, כשבעל הסולם מדבר על השינוי הפסיכולוגי, זה שייך לאיזון הזה בין הרצון לקבל והרצון להשפיע?

אין איזון ביניהם. מאיפה אתה לוקח את זה?

תלמיד: מה השינוי הפסיכולוגי הקטן שעליו בעל הסולם כותב במקום אחר שאותו צריך האדם לעשות?

בוא נראה, תמצא את המקום.

שאלה: על הפילוסופיה המסורתית, אין חובת הוכחה. פילוסוף מציע תיאוריה, אם זה מוצא חן בעיני אנשים הם לוקחים, אם לא מוצא חן בעיניהם, הם לא לוקחים. ואז באה הפסיכולוגיה, הוא קרא לה פסיכולוגיה צורתית ומכניסה את חובת ההוכחה, על כל דבר צריך ניסוי וצריך להוכיח שזה עובד. חובת ההוכחה, הצד הפרקטי גילה את המגבלות של הפסיכולוגיה, כי יש הרבה דברים שלא שהם לא מצליחים להוכיח, ואז באיזה שלב היא תהפוך מיותרת כי הם לא מצליחים לענות על כל התשובות ואז יחפשו משהו אחר. מההתרשמות שלי השלב הזה הגע, אבל הרצון לקבל הוא יותר חזק, והם לא יעשו את הצעד הזה קדימה. מבחינתם הכול שטויות, כולל הפסיכולוגיה. אני לא רואה את תהליך ההתפתחות הטבעי שהוא יהיה מחשבתי בהכרה, שאנשים יגיעו למסקנה.

לא, הם לא יגיעו לזה, העיקר בשבילנו זה להעביר את הזמן יפה וטוב ומה שיהיה, יהיה. אף אחד לא חושב על הזמן הבא.

תלמיד: האם הפסיכולוגיה המטריאליסטית, לא בהכרח מה שלומדים באוניברסיטה, אלא הגישה הריאלית הפסיכולוגית יכולה לשמש מתווך בין מי שנמצא בחכמת הקבלה לבין מי שנמצא מחוץ לה, זה מאפשר להם איזה בסיס משותף?

אלה דברים כל כך רחבים, כולם משוטטים לכן קשה היום לתת בדיוק ההגדרות על כל מדע וענף. לי נראה שאנחנו מתקרבים למצב שפשוט יהיה חוסר סדר בכל דבר. וזה אולי נכון וטוב, כך האנושות תבין שהיא מגיעה לסיום הכוחות, היכולות שלה, ושהיא לא מגיעה בזה לא לטבע הנכון ולא למחקר הנכון, וכך זה יתגלגל.

תלמיד: כשאנחנו יוצרים קשר עם אנשים שהם אין להם נכון לעכשיו נקודה שבלב או עם הילדים שלנו, האם יש לנו שליטה על התפתחות הנקודה שבלב או רק היכולת להביא אותם עד למקום שהם כביכול מטריאליסטים וריאליים, ומשם כבר זה לא תלוי בנו?

כן. הייתי אומר שכן, אבל אנחנו צריכים גם להבין שכדאי לנו להיות קצת למעלה מזה. אנחנו צריכים להשתדל בכל זאת להכניס אותם לפחות לכניסה לעולם וירטואלי, אם אפשר להגיד כך. וכמו שהם מהטבע שלהם מבינים שיש דומם, צומח, חי, מדבר, וכוחות ביניהם וכן הלאה, אנחנו גם צריכים במקצת ללמד אותם שיש סוגי טבע כאלו שאנחנו לא יכולים למשש בחושים שלנו וגם בהם אנחנו צריכים לעסוק.

שאלה: בכל מאמר של בעל הסולם או של רב"ש, יש מטרה, רמז סמוי או גלוי. במאמר הזה אני לא יכול להבין מה המטרה שלשמה נכתב המאמר ומה הוא רוצה להעביר לנו. לא סתם הוא כתב משהו אינפורמטיבי שיש פסיכולוגיה, יש פילוסופיה, איזה רמז הוא רוצה להעביר לנו? הוא מדבר ממקום השגתו ורואה שקיימות דבר זה יכול או לעזור או לשבור, איזה נשק הוא רוצה לתת לנו עם המאמר הזה, איזה קלף חזק? הרי כל הדברים שכותבים המקובלים יכולים לעזור לנו להביא את העולם לחכמת הקבלה.

הוא רוצה להגיד שאנחנו צריכים לגלות עוד כוחות שבלעדיהם המציאות לא תהיה לנו מובנת.

תלמיד: זאת אומרת גם הפילוסופיה וגם הפסיכולוגיה, זה חלק מהפאזל, ואם חלק יוצא כל הפאזל הוא נשבר. לכן אנחנו חייבים להבין שזה לטובתנו ואין לנו זכות להגיד שזה לא טוב ולא מתאים, אלא אנחנו חייבים לעבוד עם מה שיש לנו, עם הרמזים ועם הכלים שהמקובלים נותנים לנו ולעבוד איתם לטובת חכמת הקבלה.

כן.

קריין: כותרת "אני שלמה".

אני שלמה

"הנה הדבר דומה לאגדה המובאת בחז"ל: שאשמדאי דחה את שלמה ארבע מאות פרסא מירושלים, בלי כסף ובלי מאום, וישב על כסאו בדמות שלמה, ושלמה היה מחזר על הפתחים. ובכל מקום שבא, אמר אני קהלת, ולא האמינו לו. כך היה הולך מעיר לעיר ומכריז אני שלמה. כשבא אצל הסנהדרין, אמרו החכמים: הלא שוטה אינו נדבק לומר דבר אחד של שטות כל הימים, שזה אומר הייתי מלך וכו'.

לכאורה, אין השם של האדם עיקר, אלא בעל השם הוא העיקר. ואם-כן איך אפשר שאדם חכם כשלמה, לא היה ניכר אם הוא בעל השם. ואדרבה האדם מכבד את שמו, והיה לו להראותם חכמתו."

קריין: "שלוש מניעות".

שלש מניעות

"ויש כאן שלש מניעות להכרת בעל השם.

א. אשר מטעם אמיתיותה אינה מתבארת, רק על כל פרטי החכמה יחד. ואם-כן בטרם ידע כל החכמה, לא יוכל לראות אף הקצה ממנה, שע"כ צריכה לפרסום על אמיתיותה, כדי להאמין בה מתחילה שיהיה מספיק לפיזור הוצאה מרובה.

המניע הב', הוא כי אשמדאי השד, התלבש בלבושיו של שלמה המלך וירש את כסא מלכותו. כן הפילוסופיה ישבה לה על כסא הקבלה והשכלותיה יותר נוחות להבין, כי השקר מתקבל במהרה. ולפיכך הצרה כפולה ומכופלת. הראשונה, כי חכמת האמת עמוקה ומיגעת, והפילוסופיה המזויפת קלה להתפש. והשניה "שאין בה צורך", כי יש הרי בזה הספקה שלמה ויפה בפילוסופיה.

ג. כי השד טוען על שלמה המלך שהוא משוגע, כן הפילוסופיא שמתלוצצת ומבטלת את הקבלה.

אולם כל עוד שהחכמה מתעלה, כן מתרוממת היא ונבדלת מהעם. וכיון שהיה חכם מכל אדם, ע"כ היה מרומם מהאדם. ואילו החכמים המצויינים, לא יכלו לעמוד על סוף דעתו ולהבינו. רק אותם החברים, דהיינו הסנהדרין, שאותם לימד מחכמתו יום יום, ימים ושנים, המה שהבינוהו והמה שפרסמוהו ושמו הלך לפניו בעולם כולו. כי מושכל קטן מתבאר בחמישה רגעים, ועל כן הוא עומד להשגת כל אדם, ואפשר להתפרסם במהרה. מה שאין כן מושכל גדול, לא יתבאר כי אם באיזה שעות, ויש שצריך איזה ימים או שנים. דהיינו, לפי מדת השכל. וכן כל חכם גדול לא יבינו אותו זולת יחידי הדור, משום שהשכל עמוק ונבנה על הקדמות וידיעות מרובות.

לפיכך אין פלא על החכם מכל אדם שנגלה למקום שאין מכירים אותו, ולא היה לו שום אפשרות ויכולת לגלות חכמתו, או ליתן להם איזה מושג מה מחכמתו, עד שיאמינו לו שהוא בעל השם.

כן חכמת הקבלה בזמן הזה, אשר הטרדות והגלות שהתגברו עלינו הביאו לשכחתה (ואם נמצאים איזה אנשים אשר עוסקים בקבלה הרי זה להפסידה ולא לתועלתה, כי לא קבלו אותה מחכם מקובל). לפיכך היא נמצאת בדור הזה כמו שלמה המלך בגלות, שמכריזה וקוראת אני החכמה ובי כל טעמי התורה והדת ואין מאמינים לה.

ולכאורה יקשה, אם באמת חכמה תקרא, הרי ביכולתה לגלות עצמה, כמו שאר החכמות?

אולם, אינו כן, כי כשם ששלמה המלך, לא היה יכול לגלות חכמתו לחכמי מקומות גלותו, והוצרך לבוא לירושלים, מקום הסנהדרין, שלמדו והכירו את שלמה המלך והעידו על עומק חכמתו.

כן הדבר לעניין חכמת הקבלה, שצריכה לחכמים גדולים חקרי לב, שיהגו בה עשרים שלושים שנה, ורק אז יוכלו להעיד עליה.

וכשם ששלמה המלך, עד שהגיע לירושלים, לא היה יכול למנוע את אשמדאי מלשבת על כסאו ולהראות כאילו הוא שלמה.

כמו-כן צופים חכמי הקבלה על התיאולוגיה הפילוסופית, וקובלים על כי גנבו את הקליפה העליונה מחכמתם, שאותה רכשו אפלטון וקודמיו היונים, בעוסקם הרבה עם תלמידי הנביאים שבישראל, וגנבו נקודות יסודיות מחכמת ישראל, והתעטפו בטלית שאינה שלהם, ועד היום הזה ישבה התאולוגיה הפילוסופית על כסא מלכות של הקבלה, וירשה את גבירתה.

ומי יאמין לחכמי הקבלה, בשעה שאחרים יושבים על כסאם, כמו שלא האמינו לשלמה המלך בעת גלותו, כי כולם ידעו ששלמה המלך יושב על כסאו - דהיינו, אשמדאי השד, וכשם שלשלמה לא היה שום תקוה לגילוי האמת, כי החכמה עמוקה, ואין לה פתחון פה להגלות על-ידי עדות, או על-ידי נסיון שינסו אותה.

ורק לאותם מאמינים המוסרים עצמם עליה בכל כוחם ומאודם.

וכשם שהסנהדרין לא הכירו בשלמה המלך, כל זמן שלא התברר כזבנותו של אשמדאי - כן הקבלה לא תוכל להוכיח טבעה ואמיתותה, ולא תועיל לה כל מיני התגלויות שיהיה די לעולם להכירה, בטרם תתברר אפסותה וכזבנותה של התיאולוגיה הפילוסופית, שירשה את כסאה.

ועל כן, לא היתה עוד תשועה לישראל כבעת שהתגלתה הפסיכולוגיה המטריאליסטית והכתה על קדקודה של התיאולוגיה הפילוסופית מכה ניצחת.

ומעתה כל מבקש ה', מוכרח להחזיר את הקבלה על כסא מלכותה - ולהחזיר את העטרה ליושנה."

"חזק חזק ונתחזק".

שאלה: אני חושב שבימינו כזבנותו של אשמדאי כבר התגלתה, הפילוסופיה וכל השיטות האחרות. ברור שאין שום שיטה שיכולה להסביר מה קורה במציאות, הכול הולך ומתדרדר, ונשארה חכמת קבלה לבדה כמו יהלום זורח של אמת, אין יותר תכשיטים מזויפים שמישהו יכול לקנות, ועדיין אני לא רואה ביקוש.

כן, גם ביקוש אין. מי יכול להתקרב לחכמת הקבלה? מי שבאמת נולד עם רצון חזק המכוּון לגילוי הבורא, ולא מתאר לעצמו שהוא יכול לחיות בלי לגלות את המציאות האמיתית. כל היתר הם מסכימים לחיות כמו שעכשיו, כאילו שנמצאים ברחם ולא יצאו מהרחם, "נסגור את העיניים, נתחמם קצת, יהיה לנו יותר נוח, טוב, וכך נחיה". אלו הם חיים שהם כמו מתוך חלום. מה רע בזה?

תלמיד: אנחנו מלמדים עכשיו קורס גלובלי, אני מתרגם אותו וזה באמת מעורר בי התפעלות, אלו המרצים הכי טובים שלנו, מתורגם סימולטנית לעשרות שפות, ויש שם נגיד 500 תלמידים חדשים. לא ברור, מה הלאה?

האנושות כנראה לא צריכה יותר. לבעל הסולם, כמו שתמיד הרב"ש היה אומר, היו לו עוד פחות תלמידים.

תלמיד: אבל מה אנחנו צריכים להבין מזה? שמעתי אותך אומר ש"צריך להמשיך לעשות". זה מובן שצריך להמשיך לעשות, אבל מה?

כל היתר תלוי בכוח העליון. אבל תראה מה הוא מוריד עלינו, איזה פעולות גשמיות, ולסדר את עצמנו בינינו בארץ זה לא פשוט, צריכים לראות בזה גם תיקונים גדולים.

תלמיד: כל מי שנמצא בארץ היום בטוח שהוא מרגיש כאב גדול, אבל לא ברור מה עושים עם הכאב הזה, איך מתרגמים אותו לפעולה?

זה מקדם אותנו. יש כאלה שהוא מקדם אותם בהבנה, בהרגשה, ויש כאלה שהוא מקדם אותם בלי הבנה, בלי הרגשה, אלא כך מקדם.

שאלה: למה חכמת הקבלה לא מצהירה על עצמה שהיא פוטרת את האדם מהייסורים של הרצון לקבל?

כי היא לא פוטרת אותו מהייסורים. היא נותנת לו עצות איך להתקדם, ואדם בוחר כל פעם בעצות האלה יותר ויותר, וזה מה שמקדם אותו.

תלמיד: הקבלה מביאה את האדם לדבקות בבורא, לדברים מאוד מאוד גבוהים, אבל איך מציגים זאת לציבור?

איך אתה יכול? זה מה שהוא אמר מלכתחילה, "אני שלמה", האם אתה יכול להציג את זה לפניהם? מי ייקח את זה? מי יבין אותו? רק אותם אנשים שהיו כבר בקשר עימו ולמדו ממנו משהו, אז הם גילו אותו, הסכימו עימו.

תלמיד: אתה לא יכול לבוא לעם שסובל ולהגיד לו "אני שלמה", אתה צריך להגיד לו, "אני שלמה שיכול לפטור אתכם מהבעיות שלכם".

הם לא יבינו.

תלמיד: למה?

הם לא יאמינו.

תלמיד: אני מרגיש שלהגיד לאנשים ללכת לדבקות בכוח עליון זה משהו שאף אחד לא ילך על זה, אלא להגיד להם "אני אקח אתכם לפתור את הבעיות שלכם, את כל הייסורים שיש לכם מהרצון לקבל", ואפשר להסביר מה זה רצון לקבל.

תראה לי איך אתה פותר את הבעיה.

תלמיד: דרך חיבור.

דרך חיבור.

תלמיד: בחיבור יש כוח.

והם מגיעים לחיבור, אתה מארגן מהם קבוצות.

תלמיד: שלומדות מקורות.

שלומדות מקורות, והם מתחילים לעסוק בזה עשר, עשרים שנה.

תלמיד: זה לא חייב להיות עשר ועשרים שנה, אני חושב שדי מהר אנשים ירגישו הקלה בחיים שלהם מהייסורים של הרצון לקבל. הרצון לקבל לא נותן לאנשים היום לחיות בצורה נורמלית.

כלומר יהיה להם קל יותר בגלל שהם מתחברים.

תלמיד: כן.

זה משהו אחר.

תלמיד: בשלב הראשון כן. האם התכללות בין אלה שמסוגלים להתמסר לחכמה לבין אלה שמסוגלים רק לקבל ממנה תועלת לעצמם, לא תעזור ותעלה את כולם לדרגה הבאה?

אני לא יודע.

תלמיד: יש איזו בעיה בהצגת החכמה. יותר להציג אותה שהיא תפתור לכם בעיות.

בעל הסולם כותב על זה. אז מה?

תלמיד: אני מרגיש שההצגה הזאת חסרה.

פיזית?

תלמיד: לא. איך מציגים את חכמת הקבלה לציבור, איך מפרסמים, איך משווקים אותה.

תוסיף. צריכים להמשיך לכתוב, ולהוסיף לבעל הסולם ולרב"ש כמה שאנחנו מסוגלים, ויכול להיות שדווקא מקטנים כמונו נמצא הפתרון, שאנחנו נוכל לנגוע בליבו של הדור.

שאלה: אנחנו לומדים שביישנות זו תכונה טובה. כנראה שיש הרבה ביישנים בדור הזה שסובלים מאוד ייסורים בגלל הביישנות שלהם. יכול להיות שאם נפרסם שביישנות בחוכמת הקבלה זו תכונה מאוד טובה, זה ימשוך הרבה כאלה לדרך. האם הרב חושב שזה אפשרות טובה?

אני לא יודע. תמצא מקורות שלפחות איכשהו רומזות על זה ואז נמשיך.

קריין: ציטוט ממאמר "השלום בעולם" של בעל הסולם, בהקשר לפסיכולוגיה המטריאליסטית.

"כל נקודת הקושי הוא בשינוי טבענו, מן הרצון לקבל לעצמו, עד לרצון להשפיע לזולתו. כי המה ב' דברים המכחישים זה את זה. אמנם בהשקפה ראשונה נראית התכנית דמיונית, כדבר שלמעלה מהטבע האנושי. אבל כאשר נעמיק בדבר נמצא, שכל הסתירה - מקבלה לעצמו להשפעה לזולתו - אינה אלא פסיכולוגית בלבד, כי למעשה בפועל אנו משפיעים לזולתנו בלי טובות הנאה לעצמנו."

שאלה: בתקופה האחרונה אנחנו מפיצים בעיקר שהחיבור מביא לפתרון והצלה. יש ציטוטים שמגבים את זה, ועושים הרבה עבודה באינטרנט. התוצאה היא שהרבה אנשים במקום להגיע אלינו - מגיעים לדת הרגילה. האם להתייחס לזה כשלב שאחרי זה הם יגיעו אלינו, או לאיפה הם יגיעו בשלב הבא?

אנחנו לא נגד הדת הרגילה. זאת אומרת, יהדות הרגילה אלא ודאי שאנחנו צריכים יותר ויותר להסביר להם מה אנחנו לומדים ולָמה אנחנו היסוד, המרכז של חכמה. נשתדל.

תלמיד: האם אין איזה שינוי שצריך לעשות מבחינת המסר, שזה יהיה יותר מכוון דווקא לקבלה ופחות לאמונה הרגילה שאדם חושב שהיא מביאה לפתרון?

תכתבו את זה למנהלים שלנו האחראים על ההפצה ונחליט על זה יחד.

שאלה: אני די מקורב למייסדים של הפקולטה לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה של מוסקבה. אחת האקדמאיות, שייסדה את הפקולטה, כל הזמן דיברה ישירות לסטודנטים שלה, שלפסיכולוגיה אין יותר מה להציע לאנשים, אלא הכול נמצא בתורה. אלה ממש המילים שלה, ציטוט מדויק מטעם הנהלת הפקולטה.

תודה לך על ההערה שלך, ושאנחנו מאחלים שהמוח של כולנו יואר.

(סוף השיעור)