שיעור הקבלה היומי10 יוני 2020(בוקר)
שיעור בוקר 10.06.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
כתבי "בעל הסולם", עמ' 450, הקדמה לספר הזהר,
אותיות ס"ו – ע"א
קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 450, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ו.
מכל הכתבים וההקדמות הרב"ש היה מאוד מעריך את ה"הקדמה לספר הזוהר", ואני כבר אמרתי לכם שאחרי חודשיים שלושה, שלמדתי עם המורה שהוא נתן לי, הילל גיבשטיין, הוא הזמין אותי אליו, והתחיל לקרוא לי את ה"הקדמה לספר הזוהר".
אני הסתכלתי עליו כמו שכלב מסתכל על האדם, שהוא לא מבין כלום מה האדם רוצה ממנו. ממש הייתה לי הרגשה כזאת. כלום לא הבנתי. אף מילה. והוא רצה לרמז לי משהו ולעשות שם כל מיני כאלה וכאלה רמזים, אבל זה מה שהבנתי, שהוא רוצה להגיד לי משהו בין המילים, אבל מה? אני לא תפסתי שום דבר.
אבל למרות זאת, ודאי שההקדמה הזאת מאוד חשובה, והיא קובעת את כל הדרך, שמי שרוצה לממש את עצמו כלפי הבורא צריך לדאוג להבין אותה. ולכן עכשיו הגענו לשלב האחרון, לשליש האחרון בהקדמה, וכדאי לנו לעבור אותו, ויכול להיות שנספיק לעבור אותו בשעות האלה שיש לנו היום.
בכל זאת, לא נרוץ, אלא כמה שאתם רוצים לשאול תשאלו, אבל תתייחסו לזה כמו לחומר החשוב ביותר, במיוחד בזמננו, בימינו, שאנחנו עכשיו נמצאים, ומה שעומד לפנינו.
כל דבר שרוצים לשאול, אם זה שייך למה שאנחנו עכשיו לומדים, אז נשמח לשמוע ולהתקדם גם על ידי השאלות.
כאן הוא מסביר לנו, כמו שתמיד בעל הסולם רוצה לעשות, להראות לנו את התמונה הכללית, איפה אנחנו נמצאים, והוא מתחיל, רצוני בהקדמה הזאת לברר כמה כאלו וכאלו שאלות, ולמה זה צריך להיות, ולמה זה בכל הזמנים היה חשוב למקובלים, וכן הלאה.
זאת אומרת, הוא מתחיל מהעולם הגלובלי, אחר כך הוא הולך לתפקידנו, ואחרי תפקידנו, שוב איך זה קשור לעולם הגלובלי. ה"עולם הגלובלי" הכוונה היא לנשמת עולם האדם הראשון, לא העולם שלנו שהוא בכלל לא תופס מציאות בכל התמונה הזאת.
אות ס"ו
"ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות:
ובכללות העולם - נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם."
מה זאת אומרת "בכללות העולם", זה שיש לנו בכל המציאות דרגות דומם, צומח, חי, מדבר, א', ב', ג', ד' לפי הה-ו-י-ה, אז האדם שייך לדרגה האחרונה, לבחינה ד' שבמציאות. ובתוך המציאות הזאת של בחינה ד' יש לנו גם עוד חלוקה לד' דרגות. ועוד ועוד.
ואז הוא אומר לנו ש "ובכללות העולם - נחשבים ישראל," היינו אלה שיש להם נטייה קודם כל מדור לדור, ומתעוררים יותר ויותר אנשים, לדעת בשביל מה חיים, למה חיים. זה תלוי בהתפתחות הכללית שלהם. והם גם נחלקים לג' קווים. "אברהם", "יצחק" ו"יעקב" שזה לא בני אדם אלא כך הם נקראים.
אנחנו יודעים שברוחניות אין בני אדם. ישנה נשמה ותת נשמות, החלקים שלה, ואיך שאנחנו כולנו צריכים להשתתף בתיקון הכללי.
אז אותם אלה שנמשכים לגילוי הבורא, לדבקות בו, הם באים מג' קווים שנקראים "אברהם", "יצחק", ו"יעקב". והם שייכים לפנימיות העולם, זאת אומרת לחלק העיקרי היותר קרוב למרכז של כל הנשמה הכללית הזאת. וסביבה יש את אלו שעוד לא הגיעו להתקשר לדרך הזאת שהם נקראים "חיצוניות העולם" או "אומות העולם".
קריין: "וכן בישראל עצמם - יש פנימיות, שהם עובדי השי"ת השלמים, וכן יש חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת השי"ת.". כמו שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות, גם בישראל יש דבר כזה, גם באומות העולם יש את זה.
"וכן באומות העולם עצמם - יש פנימיות, שהם חסידי אומות העולם, ויש חיצוניות, שהם הגסים והמזיקים שבהם וכדומה.". כן.
"וכן בעובדי השי"ת, שבבני ישראל - יש פנימיות, שהם, הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות, שהם אותם, שאינם עוסקים, אלא בחלק המעשה שבתורה.
וכן בכל אדם מישראל - יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו, שה"ס הנקודה שבלב, וחיצוניות, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהוא הגוף עצמו. אלא, שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל.".
זאת אומרת, יש חלוקה מבפנים החוצה בכל בחינה ובחינה, ובכל ד' הבחינות שיש לנו ברצון לקבל, בכל בחינה מד' הבחינות האלה יש עוד תת בחינות, ועוד תת בחינות, וכן הלאה. עד שזה מגיע לכל אדם ואדם בצורה שהוא יודע שד' שבד' שבד' שבד', שם באיזה מקום הוא נמצא. בוודאי שהוא חייב לתקן את עצמו, כי בלי אפילו הפרט הקטן ביותר שלא יהיה, התמונה לא תהיה שלימה, ואז כל התיקון לא יהיה שלם.
שאלה: מה הכוונה ב"גסים ומזיקים"?
כולם גסים וכולם מזיקים, אלא במידות שונות, כמו שהם מתגלים, אז הם מתגלים כגסים ומזיקים, קשה להם יותר להיתקן, קשה לכל יתר הנשמות לתקן את עצמן בגלל שהן קשורות במערכת אחת עם כאלה שיש להם עודף של רצון לקבל.
אבל כמו שאנחנו אומרים "זה כנגד זה ברא א-לוהים", כי "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו", כמה שיש באדם כוחות רעים, נטיות רעות, בהתאם לזה קשה לו לתקן את עצמו וקשה לאחרים להיות לידו. אבל כשהוא הולך לתקן, הוא מתקן פי כמה וכמה יותר מכולם, וסוחב את כולם.
תלמיד: הוא מזיק גם לעצמו גם לאחרים או שרק לעצמו?
מה זה מזיק או לא מזיק? הוא משתדל בכל אותם התנאים שהבורא נתן לו, שהוא קבל כתוצאה מהשבירה, כי "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו." זאת אומרת, שאנשים שהם באמת מבצעים עבודה גדולה, הם נראים כאכזריים, כטיפשים, כגסים, אבל לאט לאט הם מתקנים את עצמם. גם לא באותה מהירות כמו שאנשים עם רצון לקבל אגואיסטי קל, אבל כשהם מתקנים את הרצון הגס שלהם, אז הם עושים עבודה גדולה מאוד. כך זה. זה ברור גם מכל העולם הזה.
שאלה: מה זה אומר עבור ישראל להיות פנימיות העולם?
בישראל, כמו בכל חלוקת האדם הראשון, יש ישראל ויש אומות העולם. "ישראל" אלו ששייכים לגלגלתא ועיניים, לחלק הפנימי שמתקן את עצמו קודם ואחר כך בא התיקון של החלק השני, שנקרא "אומות העולם". כך זה נקרא ללא שום קשר למה שיש כאן אצלנו בעולם הזה, והוא מתקן את עצמו אחר כך. כי כל התיקון בא מהקל אל הכבד.
ולכן קודם מתקנות את עצמן הנשמות הקלות, הגבוהות גבוהות, זאת אומרת זכות. ואחר כך באות להיתקן נשמות יותר עבות, כבדות. לכן גם הדור שלנו נקרא "סוף הדורות", "דורות המשיח". למה משיח? כי אנחנו הכי גסים, הכי אגואיסטיים, ואז אנחנו יכולים להזמין אורות גדולים מאוד, שזה נקרא "אור המשיח", "אור החכמה". ולדורות הקודמים היה מספיק אור חסדים.
לכן צריכים לראות את החברים, לא לפי כמה שהם מתקדמים, אולי בזכות שלהם, ובכמה שהם משיגים, אלא עד כמה שהם נותנים יגיעה בקפדנות, בהתמדה ואז הם מתקדמים. כי יכול להיות שיש לך שני חברים, האחד הוא זך והשני הוא עב, והעב מתקדם לאט, ויש לו קושי, והוא נופל וקם, נופל וקם, והזך כך מקבל הכול כאילו בקלות. מובן לו איכשהו, ונראה לך שהוא מתקדם, אבל הוא מתקדם בצורה מאוד קלה. בצורה מאוד חיצונה.
ולכן אנחנו לא צריכים לחלק ציונים אלא להמשיך ולהמשיך, ולעזור לכל אחד ואחד, כמו שכתוב "אלף פעם ייפול צדיק וקם". ולכן צריכים לעזור גם לכל אלו שנופלים, ובמיוחד להם לעזור.
תלמיד: מה זה ישראל שבתוך האדם?
ישראל שבתוך האדם זו הנטייה שלו לגלות את הבורא, להגיע לדבקות בו. זה נקרא "ישראל". "ישראל", "ישר א-ל". לפי התרגום הפשוט אפילו.
שאלה: בעל הסולם מדבר פה בצורה כל כך יפה, אפילו פואטית, על הרצונות שבתוכנו. האם אנחנו צריכים לחפש את כל זה בתוכנו?
אני לא חושב שאנחנו צריכים עכשיו לחלק את עצמנו לכל הקטגוריות האלו ולהגיד ש"גם אני קיים, מאומות העולם, מישראל". ודאי שזה נכון, וגם בפנימיות, בחיצוניות, יש כאלו וכאלו. ישנה חלוקה בכל אחד ואחד בטוח, אבל כאן בהקדמה הוא רוצה להתייחס לכולנו בצורה כללית, לאנושות.
גם כשאני בחרתי ללמוד עכשיו את זה, בכל השיעור, זה מפני שאנחנו נמצאים לפני התפתחות מאוד מיוחדת עם וירוס הקורונה, עם כל הדברים האלה, שכדאי לנו להבין למה הבורא עושה איתנו כאן היום כאלו תרגילים.
שאלה: האם חלק מישראל הפנימי יכול להיות במצב נתון חלק מאומות העולם והפוך? זה דינמי?
לא. יש שינויים הרבה יותר גדולים, לא כדאי לנו [לעסוק בזה] עכשיו. אנחנו לומדים על החלקים האלה כאילו שהם חלקים סטטיים. זה שייך לזה, זה לזה, וזה לזה. אחר כך אנחנו נראה איך הם מתחברים ונכללים זה בזה.
שאלה: כשאנחנו מדברים על פנימיות וחיצוניות של ישראל, איך יכול להיות שבחיצוניות ישנם כל אלה שלא נכנסים לעבודת ה', אם ישראל זה כל מי שיש לו נטייה לבורא?
בכל אחד ואחד יש גם את זה וגם את זה.
תלמיד: חוץ מהמבנה האינטגרלי של הנשמה שבעל הסולם מפרט לנו בארבע רמות ואחרי זה בשלושה קווים, איך אני לוקח את זה לעשירייה נכון להיום?
לא עכשיו. בדרך נדבר על זה. אתה מבין מה נשאר מהשאלה שלך? ככה בצורה נקודתית, אנחנו נדבר על זה ודאי.
שאלה: מה התפקיד של עם ישראל הגשמי? למה החלוקה הזאת בעצם?
החלוקה הזאת היא כי אנחנו צריכים להתחיל את התיקונים ולמשוך אחרינו את כל העולם, והסבר לזה יהיה הלאה.
שאלה: אני מנסה להבין מהשאלות של החברים, על מה אנחנו מדברים פה בפנימיות וחיצוניות של ישראל?
כל העולם מתחלק לפנימיות וחיצוניות. אלו שיצאו מבבל אחרי אברהם, להתקשר לבורא "ואהבת לרעך כמוך" ומזה "ואהבת את השם אלוקיך", הם נקראים ישר א-ל, מכוונים לבורא. אלו שלא הרגישו את זה אז לא נקראים ישראל, לכן את כל העולם אפשר לחלק כך.
ואפשר לחלק אותו אחרת, אפשר לחלק אותו אחרי כל אלפי השנים שעברנו מבבל, שאז זה כבר לא כך, כי אחרי זה התערבבנו שוב והגענו למצב שיש ערבוביה בכללות בכל האנושות. ולכן מי היום נקרא ישראל, שוב מאותה הבבל שהיום כל העולם הוא בבל? אלו שמשתוקקים לבורא הם נקראים "ישראל", אלו שלא משתוקקים נקראים "אומות העולם". ואיך הם כולם מגיעים לתיקון, כי כולם צריכים להגיע לדבקות בבורא שזה גמר התיקון שצריך להתרחש בזמנינו, על זה מדברים.
שאלה: אם זה מתאים האם אפשר לתאר מה קרה בהשתלשלות של הרצון שאז הכלי מגיע לשבירה ובסופו של דבר נוצרת חלוקה שגם בזמן אברהם מקבלת את הייחוד המיוחד שלה, איך כל ההשתלשלות הזו, כמו איזו סכמה כזו?
זה ברור שכל הכלי, כמו שאנחנו לומדים בעולם הנקודים עבר שבירה ואחר כך מופיע אור מלמעלה מאין סוף דרך כל העולמות על הכלים השבורים האלה, והאור הזה מתחיל למיין בזה שהוא מאיר על הכלים האלה. יש לך הר של הכלים השבורים והאור שמתחיל להאיר עליהם הוא מתחיל למיין אותם. אלה יותר קלים, אז הם יותר מתחילים להרגיש נטייה לאור שמאיר עליהם, ואלו פחות ואלו פחות.
היה קודם פרצוף של הכלי הכללי (ראו שרטוט מס' 1), ואחרי השבירה הכלי הכללי הזה נעשה כערימה, אבל בערימה הזאת בכל זאת, למרות שיש לנו שם כל מיני חלקים, ערבוביה כזאת, האור העליון כשהוא משפיע על הכלי הזה הוא בכל זאת משפיע בצורה כזאת שאמנם הוא מאיר לכולם בשווה, אבל יש כאלו ששייכים כל אחד מהם לשורש, א', ב', ג', ד'.
ואז בהתאם לזה אנחנו רואים שקודם כל מגיבים הכלים הזכים, אחר כך היותר עבים, אחר כך היותר עבים, עד שיש לנו את סך כל הכלים. הזעיר אנפין נשבר, שש ספירות כאילו בזעיר אנפין, זאת אומרת יש לנו ששת אלפים הבחנות שזה נקרא ששת אלפים שנה, כך זה נקרא, זה לא שנים, אבל כך אנחנו מתקנים.
שרטוט מס' 1
קריין: אות ס"ז.
אות ס"ז
"ובהיות האדם מישראל, מגביר ומכבד את בחינת פנימיותו, שהיא בחינת "ישראל" שבו, על חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו. דהיינו, שנותן רוב טרחתו ויגיעתו, להגדיל ולהעלות בחינת פנימיות שבו, לתועלת נפשו, וטרחה מועטת, בשיעור המוכרח, הוא נותן לקיום בחינת "אוה"ע" שבו, דהיינו לצרכי הגוף. דהיינו, כמ"ש (אבות, פ"א): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי", הנה אז, גורם במעשיו, גם בפו"ח דכללות העולם, שבני ישראל עולים בשלמותם מעלה מעלה, ואוה"ע, שהם החיצוניות שבכללות, יכירו ויחשיבו את ערך בני ישראל.
ואם ח"ו להיפך, שהאדם הפרטי מישראל, מגביר ומחשיב את בחינת חיצוניותו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, על בחינת "ישראל" שבו, וכמ"ש (דברים, כ"ח): "הגר, אשר בקרבך", דהיינו החיצוניות שבו, "יעלה עליך מעלה מעלה, ואתה, בעצמך", דהיינו הפנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבך, "תרד מטה מטה". אז גורם במעשיו, שגם החיצוניות שבכללות העולם, שהם אוה"ע, עולים מעלה מעלה, ומתגברים על ישראל, ומשפילים אותם עד לעפר. ובני ישראל, שהם הפנימיות שבעולם, ירדו מטה מטה ח"ו."
מה בעל הסולם רוצה להגיד? כל אחד, כל נשמה ונשמה היא כוללת פנימיות וחיצוניות (ראו שרטוט מס' 2), אם אדם מכבד את הפנימיות שבו, זאת אומרת את כל מה ששייך להתפתחות הרצון להשפיע, אז הוא מעלה אותה מעלה, וכמה שהוא מזלזל בחיצוניות שלו, שמדברים על העסקים שבעולם הזה בלבד, אז הוא מוריד אותה מטה. זה בעצם התפקיד והנטייה הזאת היא נקראת "ישראל". ואם זה ההפך, שמעלה את החיצוניות מעלה ופנימיות מטה אז נקרא "אומות העולם". כל אחד ואחד לפי הנטייה שלו.
שאלה: מה הדרך הנכונה להעלות את החלק הפנימי שבך?
הדרך הנכונה היא שכל הדברים שהם שייכים להשפעה, לאהבת הזולת, לחיבור בינינו, לחיבור עם הבורא, הדברים האלה הם יהיו אצלנו הגבוהים והמועדפים על פני כל הדברים האחרים.
תלמיד: בכל רגע נתון הבחירה הזאת נעשית באדם?
כן.
שרטוט מס' 2
שאלה: קודם הזכרת שזה חשוב כל מה שאנחנו לומדים עכשיו במיוחד בתקופת הקורונה, מה הקשר בין ההתעוררות הזו בתקופת הקורונה לבין מה שאנחנו מדברים עכשיו?
תקופת הקורונה אנחנו סתם קוראים כך לתקופתנו, תקופת הקורונה. זה לא סתם, זה מאוד סימבולי כי זה עובר על כל העולם וכולם מבינים על מה מדובר, אבל זו תקופת המשיח, תקופת האור שצריך להתגלות כדי למשוך את כל המציאות, את כל הנשמות שנשארו עדיין בלי תיקון למעלה, לתיקון לדביקות בבורא, וזה מה שצריכים לעשות ולסייע. זה נקרא "דור האחרון", שמכל הנשמות השבורות נשארו רק אותם החלקים שהיום מתגלים יותר ויותר בעולמנו.
תלמיד: ומה אנחנו אמורים לעשות איתם, במה דווקא החלקים האלה יותר נמוכים?
אנחנו צריכים לחבר אותם יחד כולם לתיקון. התפקיד שלנו להיות ישראל שבישראל, זאת אומרת אותם אנשים בעולם הזה שיש להם איזו נטייה לתיקון, שרוצים לדעת בשביל מה אני חי, מה הטעם בחיינו, אנחנו צריכים להראות להם באיזו צורה הם יכולים לגלות את זה, שלא לחיות סתם כמו חיות, בהמות ואחר כך להיקבר ולהירקב.
אות ס"ח
"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו.
ובזה יתבאר לך, מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?"
קריין: שוב.
אות ס"ח
"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם." לא חשוב למי הוא שייך, יש לו נטייה, אין לו נטייה, כל אדם ואדם מפני שהוא שייך לכל המערכת העגולה הזאת של אדם הראשון, הוא משפיע על כולם, או לטוב או לרע, ובהכרח. כי הקשר בינינו לא נקרע, הוא רק לא עובד כמו שצריך לצורך התיקון אבל לצורך הקלקול אנחנו מקושרים יחד כולם. "כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו." הכלל נבנה על הפרטים.
"ובזה יתבאר לך, מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?"
שאלה: יש מולנו שמונה מיליארד איש לכאורה בעולם. מה המשמעות של אותם אנשים עבור התיקון, אלה שלא באו במגע איתנו אף פעם, מה היחס של אותם אנשים לתיקון שלנו? אני כבר לא אוכל לכלול חלק מהאנשים כמובן.
אתה בכלל לא קולט אותם ולא כולל אותם ולא אוסף אותם, מה זאת אומרת? אתה צריך פשוט בכוונה שלך, בכמה שאתה מסוגל, לדאוג להגיע אליהם בלב שלך ובהפצה החומרית שלך, שזה יגיע אליהם באיזושהי צורה, וגם יקבלו איזה קשר אלינו, נגיד לארגון שלנו. וזה מספיק יהיה להם כדי דרך הקשר הזה הדק מן הדק לקבל הזנה, ושהיא תהיה מספקת כדי למלא את נשמתם באור התיקון ואחר כך באור המילוי.
אבל חייבים לדאוג לכולם, דווקא לאלו הרחוקים ביותר. כי הם לא מסוגלים בעצמם להתעורר ולגרום לאיזה קשר טוב, חזק, הדדי. עם מה, עם מי? זה כמו הציביליזציה שלנו שהגיע לפולינזיה, למקומות כאלה רחוקים. אבל כשאתה היום בא למקומות הרחוקים האלה, ראית בטוח בסרטים, הם הולכים גם באותם סמרטוטים כמוכם, אמנם לא יפים, והם יודעים איך להשתמש בפלאפון, אמנם כל אחד הולך ערום אבל מאיפשהו מוצא את הפלאפון שלו וכולי וכולי. בכל זאת זה מגיע היום לכל אחד ואחד. לכן אתה לא יכול להרגיש את עצמך פטור מלהביא את כל העולם לתיקון, כי זו אותה המשימה שאברהם לקח על עצמו, הוא רצה להביא את כל בבל לתיקון, ומאין ברירה לקח רק חלק ממנו, מי שהלך עמו.
תלמיד: אז הקשר שאנחנו יכולים להביא לתיקון אומות העולם, זה הרצון או הדאגה הכללית שיש לנו עבור כלל אומות העולם, ובזה הם איכשהו מתקשרים אלינו.
לעורר בהם את הרצון אם הוא לא מספיק, ולהביא לרצון הזה אור התיקון ואור המילוי. אנחנו צריכים להיות כמעבר כמו שבעל הסולם מסביר לנו ב"מתן תורה" ובמיוחד ב"ערבות". אנחנו צריכים להיות ערבים לזה שאנחנו מתקנים אותם, מביאים להם צינור לאור התיקון ואור המילוי.
תלמיד: יחד עם כל ההסבר הכללי יש עדיין פרטים באומות העולם, אנשים שאנחנו רואים כפרטים, ויש הרבה פרטים שאנחנו לא נכיר אותם שכבר מתו. האם יש איזשהו יחס לפרטים האלה או שאין שום יחס לפרטים?
אנחנו לא יכולים לעשות את הדברים האלה, אנחנו בכללות צריכים לסדר רק את קווי התקשורת, לקשור אותם דרכינו לבורא, זה הכול, כל היתר "ה' יגמור בעדי".
שאלה: מה ההבדל בין אור המילוי ואור התיקון והאם יש לנו איזושהי השפעה על איך הם מופעלים והאם הם מופעלים?
זה לא לעכשיו. אבל אור התיקון נקרא אור ע"ב ס"ג, אור חכמה ואור חסדים שקשורים יחד ומגיעים לכלי הדורש תיקונים. ואחר כך אור המילוי בהתאם לעד כמה הכלי בעצמו מתחיל להיות דומה לאור. זאת אומרת, כדי שאור התיקון יבוא לכלי, הכלי צריך להיות הפוך מהאור, וכדי שיבוא אור המילוי לתיקון אז הכלי צריך להיות דומה לאור.
תלמיד: ויש לנו בכך השפעה או בחירה חופשית בעניינים האלה?
כל הזמן. לכל אחד ולכולם יחד.
שאלה: הוא מתחיל את האות "ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם." על איזה אדם פרטי מדובר?
על כל אדם ואדם שיכול להתעורר. יש לו נקודה שבלב אישית משלו, יש לו תיבה קטנה, משבצת במערכת הכללית של הנשמה. כל משבצת ומשבצת היא חשובה כי אין שלמות בלי אפילו אדם אחד, בלי נשמה אחת שתתקן את עצמה. ולכן אין כאן חשבון אם אף אחד יותר מהשני, השלמות היא תלויה בכולם.
תלמיד: נניח שיש איזה אדם אחד שחי באיזה מקום נידח באמריקה, מעולם לא שמע על התיקון, הוא חי בסביבה שמקדשת חיצוניות, במה הוא גורם עליה או ירידה לעולם כולו?
את זה אני לא יודע, אבל כנראה באיזשהם מעשים כן, ובאיזשהם מעשים לא, או במחשבות.
תלמיד: אבל לא מתוך בחירה שלו. הוא לא מודע.
יכול להיות שהבחירה שלו היא האם לעזור לשכן שלי עם חתיכת בשר מממותה או לא. זה לא חשוב. אנחנו לא יודעים את החשבונות האלה, עד כמה תיקון קטן מאוד צריך להיות לאדם ששייך לכלי כל כך חיצון, אבל אולי זה מספיק. דרך אגב יש על זה כל מיני סיפורים כאלה. אנחנו יכולים גם לקרוא על זה סיפורים. זה מעניין עד כמה הדברים הקטנים שמספרים לנו מקובלים, עושים לפעמים זעזוע בעולם. כי יש לנו ערך הפוך אורות וכלים.
שאלה: האם בני ברוך עוסקים בפנימיות התורה ואם יש ארגונים אחרים שעוסקים גם כן?
אני לא מכיר. אני אומר לך ברצינות. אני חושב שלהגיד מי שעוסק בפנימיות התורה ממש, מי שדואג שאור התורה יתפשט בכל המציאות, בכל העולם, שהבורא יתגלה לכל האנושות כמו שכותב כאן בעל הסולם. אז לארגונים כאלה אפשר לגשת, אם אתה תמצא אותם, אתה יכול להגיד לנו איפה מצאת. אבל במעשה אנחנו צריכים לראות שהם פועלים לכיוון זה. לא שהם מסתגרים בפנים אלא דווקא רוצים לצאת החוצה ולספר לכולם שיש דבר כזה שאנחנו חיים בזמן מיוחד.
כמו שבעל הסולם כותב, האם הם ממשיכים דרכו, בפועל בין כולם גם בישראל, גם באומות העולם, גם באנושות כללית לכולם כולם? כי אנחנו נמצאים כבר בגמר התיקון הכללי. האם פועלים בצורה כזאת או לא? לפי מה שאני רואה, לא. אין אף ארגון חוץ מאיתנו, לצערנו, לצערנו אני אומר, חבל, אבל ככה זה, שמוכן ללמד את כולם ולספר לכולם מה תפקידו של כל אחד ואחד וכל העולם ובאיזו תקופה אנחנו נמצאים ולמה עוברים עלינו כאלו מצבים, מה עלינו לעשות בכל המצבים האלו.
אני לא רואה, לא שומע שיש ארגון כזה שכך עושה. יכולים להיות חכמים גדולים ופלפולים וכל מיני דברים, עם כל מיני פעולות למיניהן כאילו רוחניות. האם למעשה הם גורמים בפועל להפצת שיטת התיקון לכל האנושות או לא? כי זה מה שחשוב במיוחד בימינו.
אות ס"ט
"ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה, יש בה פו"ח, כמו כללות העולם כולו. ולפיכך, גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב' המדרגות.
ובהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אוה"ע. וכל האומות, יודו ויכירו, בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): "כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה".
אבל אם ח"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח"ו, דבר שאין צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה"ע. וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח"ו.
ולא עוד, אלא גורמים בזה, שאפילו החיצוניות שבאוה"ע, מתגברת על פנימיות שלהן עצמן. כי הגרועים שבאוה"ע, שהם המזיקים ומחריבי העולם, מתגברים ועולים מעלה על הפנימיות שלהם, שהם חסידי אומה"ע. ואז, הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורנו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך.
הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה, כמו שהיתה ח"ו דבר, שאין צורך בו כלל."
זאת אומרת, כל התפקיד של ישראל, מי שיש לו נטייה לבורא, זה לפרסם את השיטה שכולה להרים את עניין "ואהבת לרעך כמוך" שזה נקרא פנימיות התורה. ואם הוא עושה כך אז בעצם בזה הוא מכסה את הכול. מה שאין כן, אם הוא מתעסק בכל מיני צורות חיצוניות, בכל מיני פעולות שלא נותנות לאחרים שום תועלת, אז כך נשאר עם תורתו שקבע לעצמו ללא שום תיקון. ואנחנו רואים גם דווקא בכאלו אנשים שנשארים ללא תיקון שהשנאה לאחרים עוד יותר מתגברת לעומת מי שלא לומד בכלל.
שאלה: אנחנו רואים שפנימיות התורה מסובבת את כל פנימיות האדם, ישראל. האם לעסוק בפנימיות התורה זה לעסוק בחשיבות העשירייה בחיבור העשירייה, מה זה אומר להרים "ואהבת לרעך כמוך"?
להרים זה נקרא שאתה רוצה שבעשירייה שלך העיקרון הזה יהיה כמה שיותר חזק ובולט ושכולם בעולם, יחד עם זה, יכבדו את העיקרון הזה.
תלמיד: מה הקשר בין לעסוק בחיבור בעשירייה, להרים את חשיבות העשירייה לבין פנימיות התורה?
זה אותו דבר. הנושא הוא אותו נושא. מה זה שאתה עוסק בחיבור עשירייה ופנימיות עשירייה? אתה רוצה לחבר אותם סביב "ואהבת לרעך כמוך". מה זה נקרא פנימיות התורה? "ואהבת לרעך כמוך. כלל גדול בתורה"1.
שאלה: מה הקשר בין לימוד החלק הפנימי של התורה והפצה חיצונית?
כשאנחנו לומדים את פנימיות התורה אנחנו רוצים שהאור שאנחנו רוצים שיבוא אלינו, יבוא ויחבר אותנו ויתגלה בנו. איך אנחנו עושים את זה? אנחנו חייבים לפזר את הידיעה הזאת כמה שיותר מסביב ואז האור שיבוא יעבור דרכנו לאחרים ובצורה כזאת אנחנו גם נהנים ממנו. זה קורה פשוט מאוד בצורה כזאת.
שרטוט מס' 3
(שרטוט מס' 3). אם אני נמצא כאן בעשירייה, מתי אני יכול למשוך על עצמי את האור? כשיש תחתיי איזה בני אדם, אנשים.
ואז אני לוקח מהם את החיסרון שלהם שנקרא "מ"ן", מינוס, ואני נכלל מהם. למה אני נכלל? כי קודם אני הייתי משפיע עליהם, הייתי יוצא אליהם ונותן כל מיני הרצאות, שיחות, מופיע במאמרים וכן הלאה, זאת הפצה. זה מספר 1. כתוצאה מהפצה, אני מקבל מהם התרשמות. זה נקרא מספר 2. ההתרשמות הזאת מעוררת בי חיסרון, נותנת לי מינוס. את המינוס הזה אני ממשיך לעלות לבורא. אני לא מבקש לעצמי שזאת תהיה קבלה אלא אני מבקש עבורם, שזאת תהיה השפעה, אז אני מעלה לבורא מינוס עוד יותר גדול ואומר, "תן לי אפשרות להעביר להם את הכוח, את האור, את הכול".
ואז מהבורא יוצא אליי האור העליון, זה כבר פלוס, ומזה יוצא לי גם פלוס אליהם ואני מעביר את זה להם. וכך מתקן אותם וממלא אותם.
אם אין לי חיצוניות, אם אני לא הולך להפיץ, שזה אנשים, משהו חיצון ממני, אז אין לי עם מה לפנות לבורא. שאת המינוס אני מעביר אליו.
שאלה: בעל הסולם כותב שאומות העולם יודו ויכירו בשבחם של ישראל. למה הוא מתכוון בתוך המנגנון הזה?
שאומות העולם יתחילו להכיר שיש מטרה לעולם ושיש שיטה איך להשיג את המטרה והעולם מתקדם לפי התכנית לאיזו מטרה שנקבעת מראש, ושאפשר להכיר אותה ולהתקדם בה בביטחון ובהבנה ולקבוע את עצמינו בכל מצב ומצב.
זה מה שאנחנו צריכים, [להבין] שהעולם הוא לא איזה גולם, שכל יום כאילו מגלים אותו מחדש ומתחילים לשייך לו כל מיני חוקים שנראה לנו שקיימים בטבע, ואף אחד מהם לא קיים. אנחנו צריכים להראות לכולם שישנם חוקים בטבע וכדאי לדעת אותם ולא שאנחנו נמציא עכשיו כל מיני חוקים וישבו ממשלות ויגידו ככה צריכים לעשות וככה צריכים לעשות וכל ההחלטות שלהן יהיו נגד הטבע, לא בעד.
אנחנו רק סובלים מזה, לכן כדאי לנו כמה שיותר מהר לגלות לכולם שיש לעולם מערכת חוקים ואנחנו צריכים פשוט לדעת את זה.
תלמיד: החיסרון שאנחנו סופגים ביציאה לקהל הרחב תלוי באיכות ההפצה שלנו או שזה גם תלוי בהם באיזושהי מידה?
גם בזה וגם בזה.
שאלה: למה מאומות העולם נסתר התפקיד של עם ישראל?
כי אתה לא מפרסם, אתה לא מסביר, אז מה פתאום שיהיה? כי הקליפות פועלות בצורה הפוכה.
תלמיד: תפקידם לכוון אותנו ואם היו יודעים את התפקיד שלנו היו מכבדים אותנו.
מי הולך לכוון אותנו? לא הבנתי.
תלמיד: אומות העולם.
אומות העולם יכוונו אתכם רק על ידי מכות בצורה הפוכה ורחוקה. אבל לא על זה אנחנו מדברים, אנחנו מדברים מה תפקידנו כדי לכוון את עצמינו נכון ואת אומות העולם למשוך אחרינו וכך להתקדם לבורא. לפי תכנית הבריאה ולא לפי הקליפות.
תלמיד: נכון, אני שואל בעקבות זה שכתוב שהם ייקחו את עם ישראל על הכתפיים ויביאו אותם.
זה לפי כמה שאתה מעורר אותם, זה לפי התכנית העליונה. תסתכל על השרטוט (ראו שרטוט מס' 4), זה נקרא שהאח"פ האלו הם מעלים את גלגלתא ועיניים, את העשירייה הזאת, מעלים אותם לבורא.
ככה זה, זה נקרא הכתפיים שלהם, שהם מעלים אותנו למעלה. ובלי החיסרון שלהם, המינוס הזה, מ"ן, בלי החיסרון הזה אנחנו לא יכולים לעלות. אנחנו צריכים את הגוף שלהם, אנחנו ראש, והם גוף, זה הבדל גדול מאוד. אנחנו הראש, והם הגוף, ואנחנו לא מסוגלים אחרת (ראו שרטוט מס' 4). לכן כתוב שאומות העולם ייקחו על כתפיהם את בני ישראל. "ראש" זה נקרא ישראל, לי ראש.
שאלה: על מה מודים האח"פ? הם יודו להם, יכירו ויודו.
כן, הם יגלו את הידע הגבוה הזה. שיש קודם כל קשר עם הבורא וישנה תכנית ואת התכנית הזאת הם מקבלים עכשיו דרך ישראל (ראו שרטוט מס' 4).
תלמיד: ובמה זה טוב להם?
שיתחברו לאור העליון. מה זאת אומרת? למקור החיים.
שאלה: האח"פ רוצים את זה?
כל אחד רוצה לחיות טוב.
שרטוט מס' 4
שאלה: האם אפשר איכשהו לתאר בציור, איך עוצמת תפילת העשירייה תלויה בחסרונות שאנחנו אספנו מאומות העולם?
זה נקרא מ"ן, חיסרון שאנחנו מעלים לבורא.
שאלה: איך להתחבר לחיסרון של אומות העולם?
על ידי ההפצה. כשאתה יוצא אליהם אתה מרגיש נכון כמה שהם סובלים, כמה שחסר להם תיקון. אחרת אתה תרגיש כמה שחסר להם בידור, כל מיני דברים של העולם הזה. רק בתנאי שאתה יוצא בהפצה אליהם, מסביר להם מה תפקיד העולם, מה הוא צריך לעשות, לאן להגיע, רק אז אתה תתחיל להרגיש מהם את התגובה הנכונה, מה שחסר להם.
שאלה: בנוגע להפצה, כל הקבוצה צריכה להפיץ כעשירייה אחת? או כל עשירייה מפיצה בפני עצמה?
לא, כל קבוצה, כל עשירייה, היא צריכה לפעול בעצמה. יכולים להיות אנשים מעשירייה אחת ואנשים מעשירייה שניה, חלק מכאן וחלק מכאן ומתחברים כדי לכתוב, כדי להפיץ, כדי לעשות איזה סרט, כדי לעשות איזה משהו. זה לא שייך בדיוק לעשירייה, אני לא נסגר כאן בעשירייה, אני מפיץ כאן לפי עד כמה שאני יכול לעשות הפצה יותר מועילה. רק בצורה כזאת.
שאלה: מה המשמעות "שייקחו אותם על כתפיהם"?
אני כבר אמרתי את זה, הגוף והראש וביניהם הכתפיים, למטה זה גוף ולמעלה מהכתפיים זה ראש, אז אומות העולם ייקחו למעלה מהם את החלק הזה שנקרא ישראל מפני שהוא קושר אותם עם הבורא. ולכן אומות העולם רוצים להגיע לבורא ולכן הם צריכים את המקשר ביניהם לבין הבורא שזה ישראל.
קריין: אות ע'.
אות ע'
"וזה שאמרו בתיקונים (תיקון ל', נתיב תנינא), וז"ל:
"קומו ואתערו, לגבי שכינתא, דאית לכון לבא, בלא סוכלתנו למנדע בה, ואיהי בינייכו" - קומו והתעוררו, בשביל השכינה הקדושה, שהרי, יש לכן לב ריקן, בלי בינה, לדעת ולהשיג אותה, אע"פ שהיא בתוככם.
"ורזא דמלה, קול אומר: קרא, כגון קרא נא היש עונך, ואל מי מקדושים תפנה. והיא אומרת, מה אקרא, כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירן דאכלין חציר, וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין".
וסוד הדבר, כמ"ש (ישעיה, מ'):
"קול אומר: קרא" - שקול דופק בלבו, של כל אחד ואחד מישראל, לקרות ולהתפלל, להרמת השכינה הקדושה, שהיא כללות נשמות של כל ישראל.
ומביא ראיה מהכתוב:
"קרא נא היש עונך" - שקריאה פירושו תפילה.
אבל השכינה אומרת:
"מה אקרא" - כלומר: אין בי כח, להרים את עצמי מעפר, בשביל,
"שכל בשר חציר" - כולם המה כבהמות, אוכלי עשב וחציר, כלומר, שעושים המצות בלי דעת, כמו בהמות.
"כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין" - כל החסדים שעושים, לעצמם הם עושים, כלומר שאין כונתם, במצות, שעושים, שתהיינה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם, אלא רק לתועלת עצמם, הם עושים המצות." מה הבעיה, שאנחנו מדברים על זה שאפשר לעשות תיקונים רק בתנאי שאנחנו רוצים להגיע להשפעה, ולהשפעה להגיע זה בזה שאנחנו מפיצים ובזה שאנחנו מתחברים יחד, "מאהבת הבריות לאהבת ה'", והדברים האלה בכלל לא נמצאים, לא בין הדתיים ולא בין החילונים ובאף דת ובאף מקום. וזה מה שהזוהר אומר, שיש כאן בעיה גדולה, שכולם שקועים בתוך האגו ואף אחד לא רוצה להתעלות למעלה מהאגו שלו, אפילו לא מדברים במילה אחת על זה. אז מה עושים?
""ואפילו, כל אינון דמשתדלי באורייתא, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין" - ואפילו, הטובים שבהם, שמסרו זמנם על עסק התורה, לא עשו זה, אלא לתועלת גופם עצמם, בלי כונה הרצויה, בכדי להשפיע נ"ר ליוצרם." שאפילו אלו שמתעסקים בתורה, בדת, הם עושים את זה רק כדי להרוויח, להצליח, עולם הזה, עולם הבא, להמתיק את החיים שלהם.
""בההוא זמנא, רוח הולך ולא ישוב, לעלמא" - בעת ההיא, נאמר על הדור, רוח הולך ולא ישוב, להעולם." זאת אומרת אין עליהם הארה מלמעלה שמוכנה לבוא ולתקן אותם, כי הם לא צריכים את התיקון. תיקון הכוונה להתקדם לעל מנת להשפיע, לאהבת הזולת.
""ודא, איהו רוחא דמשיח" - דהיינו, רוח המשיח, הצריך לגאול את ישראל, מכל צרותיהם, עד לגאולה השלמה, לקיים הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'". הרוח הזה, נסתלק לו והלך, ואינו מאיר בעולם.
"וי לון, מאן דגרמין, דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה" - אוי להם, לאותם אנשים, הגורמים, שרוחו של משיח, יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת. כי מצטמצמים, רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל ולהבין, בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה.
"ווי לון, דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא" - אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו, עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות, בעולם. עכ"ל."
אני לא יודע מה להוסיף. צר כל כך שזה נעשה, ואנחנו רואים את זה בפועל שזה קורה, אבל מה לעשות? להמשיך. באמת ישנם הרבה אנשים שהם מתנגדים, דווקא מזה ההתנגדות לחכמת הקבלה, כי חכמת הקבלה אומרת לאדם מה הוא צריך לעשות, שהוא צריך להשיג אהבת הזולת, שהוא צריך להגיע לעל מנת להשפיע, שרק בצורה כזאת הוא יהיה דומה לבורא, יקרא אדם, שכל התורה וכל החיים וכל העולם הזה והכול נברא ונעשה ומוכן רק כדי שהוא יתפקד בצורה כזאת, ואם לא, הטבע ידחוף אותו על ידי ייסורים לתפקיד הזה בכל זאת, כמו שאנחנו מתחילים להרגיש בעולם הזה בזמננו בצורה נמרצת. בקיצור, צריכים טוב טוב להבין למה הזוהר מתכוון.
תלמיד: אני רואה שיש בעולם הרבה מנהיגים, ואני שומע קולות של כל מיני מנהיגים דתיים, רוחניים, מכך קבוצה, מנצרות, מאסלאם, אני רואה שכן מדברים על אהבה וחיבור, שכולנו אחד והאפיפיור אומר שאנחנו כולנו באותה סירה.
זה תמיד היה.
תלמיד: האם מספיק לבן אדם מהרחוב להגיד אוקי אני מרגיש שאני רוצה להיות בזה גם או שהוא חייב לדעת את החוקים, את המערכת כמו שהקבלה מספרת?
להגיד כל אחד יכול. אתה יודע, יש אנשים שבנאומים שלהם ממש עוד מעט השמיים יפלו, עד כדי כך הם יודעים לעורר את הקהל ולהלהיב, אבל מה התועלת, איפה התיקונים שהם בעצמם עושים ונותנים דוגמה ומושכים אחריהם אנשים שיעשו. אלא פשוט קראו בכל מיני ספרים דברים יפים, יודעים לבטא את זה יפה כמו שחקנים ועושים את זה, ועוד בוכים וצועקים, לא חסר. אני יכול להביא לך עכשיו מהתיאטרון מלא אנשים שישחקו לפנייך כאלו דמויות שאתה תחשוב שהעולם מלא צדיקים.
תלמיד: אז זאת השאלה, האם להמון האנשים, להמון העם, אולי מספיק רק לראות, להתפעל מזה ולהגיד אני רוצה גם, אני לא יודע על החוקים, לא יודע על המערכת, לא יודע את כל הדברים האלה אבל רוצה להיות בזה, במשהו, אני מבין שאנחנו באותה סירה, וכולי.
אני לא מבין מה שאתה אומר. בכל אחד יש חיסרון, לכל אחד יש רצון, כל אחד צריך לתקן את הרצון שלו בעל מנת להשפיע לכולם ולבורא, כן או לא? אני לא שומע?
תלמיד: אני מניח שכן.
כן. אז הוא עושה את זה או לא? מה אתה מקטין את התפקיד שלו לזה שהוא לא יעשה כלום בעצם? הוא חייב להיות כאותו חלק הפעיל במערכת אדם הראשון הכי קטן, והוא מושך מהבורא, הוא בצורה אישית.
זאת מערכת אדם הראשון, (ראו שרטוט מס' 5) ואם נגיד שיש לנו אחד כמוך, כלום, אבל יש לו משבצת, הוא חייב למשוך למשבצת הזאת מאור המחזיר למוטב. חייב. ומהמשבצת הזאת הוא חייב להעביר לכל הכלי הזנה, מה שכל אחד צריך ממנו, כמו תאים בגוף, זה התא שלו. חייב. רק מתאים כאלו הגוף חי, הגוף קיים. שום דבר אחר. וכל אחד חייב להיות בזה דומה לבורא וקשור לבורא בצורה ממש נחרצת, כדי שיהיה פידבק, שיהיה אור ישר, אור חוזר, קבלה, השפעה לבורא. מה הוא משפיע לבורא? בזה שהוא מתפשט לכולם. אז הוא משפיע, הוא מעלה לבורא מ"ן מיוחד שאף אחד לא יכול להעלות, ומושך מהבורא מ"ד, אור עליון, שאף אחד לא יכול להעלות ולהוריד. ומכאלה פעולות של כל תא ותא מגיע גמר התיקון ואור כללי שממלא את הכול הנשמה. וכל הנשמה הזאת זה האדם.
תלמיד: חשבתי שמה שאתה מתאר זה תפקיד בעיקר של אלה שנקראים "ראש".
לכל אחד יש ראש וגוף. בסופו של דבר לכל אחד יש חלק בראש וחלק בגוף. כל אחד קשור לכולם. האינטגראליות מתבטאת דווקא בזה שכל אחד קשור לכולם וכל אחד מקיים תפקיד של כולם וכולם שווים ומגיעים לאיחוד השלם.
שאלה: בקשר לשרטוט מצד שמאל, מס' 1 זה שאנחנו יוצאים בהפצה ו-2 זה שאנחנו נכללים בהם ומעלים את החסרונות כתפילה. הבעיה עם 2 זה שהרבה פעמים אני חושב ששמה פשוט השרשרת נקטעת, כי כשאתה יוצא נניח ללמד, לתת איזו הרצאה, שיעור, זה ברור ומרגישים ונכללים וזה עובד, המערכת, הסירקולציה הזאת, אבל בשאר הפעמים, נניח גם אם אתה כותב משהו או משתף איזה פוסט, מה זה להתכלל בחסרונות של הציבור?
אתה מקבל מהם התרשמות אפילו שאתה לא נכנס איתם בהתקשרות ישירה פנים אל פנים.
תלמיד: אז איך להפוך את ההתכללות הבלתי מודעת הזאת למשהו יותר רגשי, למשהו שיבנה תפילה?
זה בא מהעבודה הכללית. ומה עושים האנשים האלה שלא מרצים, ורובם כאלה. הם מקבלים התרשמות מהקהל הכללי.
תלמיד: אז יש איזו עצה איך לשכלל את ההתכללות הזאת?
מספיק את אלו שיוצאים במספר 1, שהם מביאים לנו כבר את החיסרון. הקשר חייב להיות. הקשר הזה הוא חשוב ביותר. הקשר הזה הוא העיקר, שאנחנו מממשים כאן, כמו שהוא כותב לנו ב"מתן תורה" וב"ערבות", אז בינינו בעשירייה לבין האנשים, אנחנו מממשים את הדברים האלה, שאנחנו יוצאים לקהל הרחב באיזו צורה, אנחנו נמצאים באינטרנט, אנחנו נמצאים בכל מיני כלי תקשורת, אנחנו עושים כמה שאפשר יותר, וכל הקבוצה וכל אחד שמשתדל לעשות את זה בכל כוחו כמה שהבורא מסדר לו, הוא נמצא בזה.
שרטוט מס' 5
תלמיד: אבל אפשר לגזור מהדבר הזה שבעצם פעולת ההפצה האפקטיבית ביותר היא להיות במגע עם אנשים ולהסביר להם על חכמת התיקון, ללמד וכן הלאה?
כן ולא, זה צריך להיות לפי היכולת. ואם אני לא יכול, "כבד לשון אנוכי", מה תעשה? שאני לא יודע לדבר? לא, זה סך הכול מי שנמצא איתנו ועושה במסגרת שלנו אפילו את העבודה הקטנה ביותר, אבל הוא עושה את זה בכל לב ונפש וכמה שיותר, בזה הוא כבר נמצא והוא נכלל מהחיסרון הזה.
הרי זה לא בדיוק שאנחנו נמצאים במגע דווקא מול כמה אנשים או מול הכיתה, שאנחנו מסבירים להם. זה שדה שבו אנחנו כולנו פועלים וכל הזמן, כל הזמן כך נכנסים איתם לאינטראקציה ויוצאים, אז אל תדאגו, זה עובד.
תלמיד: עד עכשיו בפעולות הפצה שהיינו עושים, בדרך כלל הכוונה הייתה איך להיות צינור, להעביר להם את האור, או שיתעוררו, שיקבלו מזה משהו, אבל אני שומע שאתה אומר שגם צריכה להיות לי כוונה לספוג חזרה, זאת אומרת לא משנה מה אני עושה?
אתה מקבל את זה מהם. וזה שאתה כותב, וזה שאתה רוצה לענות על השאלות שלהם, וזה שאתה נכלל מהם, בזה אתה נכלל, מחסרונות, מרצונות, מחיפוש שלהם. אתה נכלל. נגיד יש לי שיחות עם הכתבים, אז אני מרגיש עד כמה שהם כלולים מכל החסרונות של הכלל. הם קוראים הרבה מאמרים, הם מדברים, זה קורה דווקא. חייבים עוד ועוד אבל העיקר שאנחנו נממש את הלולאה הזאת. (ראו שרטוט מס' ) ראש וגוף שכך קשורים לבורא.
שאלה: זה ממש מרגש שהיום הנושא הוא הנושא הזה, כי היום נפתח קמפוס א' ראשון, שכבר יש בו כמעט 100 איש רשומים, וכנראה שבכל זאת ההפצה שאנחנו עושים כן מביאה, צינור של אנשים שמגיעים אלינו. ואנחנו לא יודעים כל אחד למה דווקא הוא הגיע, אבל אנחנו עושים הפצה כללית וזה כן מגיע.
ושנית יש לנו מאות אנשים שהיום נמצאים ברשתות ומפיצים את החומרים שלנו, בצורה עדינה, ובקשנו מהם השבוע בדיוק להביא רשמים ממה קורה שם, ותנו לכתבים משוב כדי שיוכלו לשאול אותך. כמה שהכתבים נמצאים ברשתות, עדיין מי שממש, ממש נמצא ומתערב ונכנס שם, יכול אולי להביא עוד רשמים. אתה חושב שזה נכון? שזה ידייק יותר את ההפצה?
כמה שיותר נהיה קשורים, זה טוב, אבל צריכים גם לראות שאנחנו בזה לא מפריעים לחדשים להגיע אלינו. כי אם הם יראו שאנחנו רוצים לאחוז בהם או משהו, אז אתה מבין.
תלמיד: לא, זה אנשים ותיקים שנמצאים שם, לא חדשים.
בסדר. יפה מאוד.
שאלה: כשעשינו הרצאות מבוא לחוכמת הקבלה בצורה פיזית, לפעמים נתקלנו באנשים שאמרו לנו, "טוב, אולי אנחנו לא רוצים ללמוד את חוכמת הקבלה, אבל אנחנו מרגישים שאתם עושים דבר מאוד חשוב ורוצים לעזור, איך נוכל לעזור לכם?" האם אנחנו יכולים לעבוד יחד עם אנשים כאלה בהפצה?
אני לא יודע. למה הם קשורים? אם הם לא קשורים לשום דבר ורוצים להיות קשורים איתנו, כן. אבל אם יש להם איזו מטרה אחרת, אני לא יודע. תלוי איזה אנשים, אתה צריך לבדוק, אתה כבר נמצא איתנו כל כך הרבה שנים ואני לא חושב שאתה תטעה.
שאלה: כתוב על אותם אנשים שבגללם רוח המשיח מסתלקת, שהם מעוררים בעולם שוד וביזה ורעב, זה מה שקורה היום.
נכון. וזה מה שקורה עכשיו, אני רואה לפניי אותך כגורם לזה.
תלמיד: בדיוק על זה רציתי לשאול. אני הסיבה לכל הדברים האלה, ואני רוצה לבדוק את האפקטיביות של העבודה שלי. לפי מה ששרטטת איפה כאן הנתק של השרשרת, באיזה שלב אני עושה משהו?
אנחנו צריכים לבדוק עד כמה אנחנו נכללים מהרצונות שלהם ומהרצונות שלנו, (ראו שרטוט מס' 6) פה צריך להיות הרצון שלנו והרצון שלהם, ופה יהיה הרצון השלישי, שאותו אנחנו מעלים לבורא. [ראו שרטוט, 3= 1+2] זה לא בדיוק כך, אלא הרבה יותר מזה. אנחנו צריכים פשוט לראות את כל המערכת הזאת כל הזמן לפנינו, מול העיניים, ולממש כמה שאפשר, וכל הזמן להתפלל שהבורא יעזור לנו לממש.
שרטוט מס' 6
תלמיד: בכל זאת, כדי שהסיטואציה תשתנה לטובה, מה עליי לעשות? האם יש כאן איזה יחס הפוך בין אורות לכלים? איך עלינו להשפיע בצורה אפקטיבית?
יש כאן כל כך הרבה תנאים, אני פשוט צריך לרצות שזה יתקיים. בכל פעולה ופעולה שבה אני נמצא אני רוצה שהחלק הזה יתקיים, בקיצור, שאני אקשור את כל האנושות לבורא. את כל האנושות, כלפי האנושות שאני עובד, אני רוצה לקשור יחד, לחבק אותם, ולקשור אותם לבורא. ובזה אני אגרום לכך שגם הם יתמכו וירצו להעלות אותי מצידם לבורא. אני מגיע אליהם עם החיסרון שלי, לעזור להם, אבל אחר כך כשאני לוקח מהם חיסרון הם מגיעים אליי כדי לדחוף אותי, ואז יש כאן הדדיות.
שאלה: אנחנו הרבה זמן משקיעים בקבוצה שלנו בהפצה, במעגל הכי קרוב אלינו, קמפוסים וכן הלאה. אולי עלינו לשנות את היסוד ולצאת בהפצה יותר רחבה, כדי פחות זמן להשקיע בעצמנו.
אני חושב שרק פעולות מעשיות יכולות להזיז אותנו ולהביא אותנו להחלטות נכונות. רק פעולות מעשיות מביאות להחלטות נכונות, כי ההחלטות הנכונות האלה באות אלינו מלמעלה ורק כתוצאה, כתגובה על פעולות מעשיות שלנו.
אות ע"א
"וטעם דבריהם הוא, כמו שבארנו, שבהיות כל עוסקי התורה, מזלזלים בפנימיות שלהם, ובפנימיות התורה," זאת אומרת, שהעיקר הוא לא "ואהבת לרעך כמוך", "ומניחים אותה, כמו דבר, שאין צורך בו בעולם, ויעסקו בה, רק בשעה שלא יום ולא לילה, והמה בה, כעורים מגששים קיר - שבזה, המה מגבירים את חיצוניותם עצמם, דהיינו תועלת גופם, וכן חיצוניות התורה, המה מחשיבים, על פנימיות התורה.
ואז המה גורמים, במעשיהם הללו, שכל בחינות החיצוניות, שישנן בעולם, מגבירות את עצמן, על כל חלקי הפנימיות שבעולם. כל אחת לפי מהותה:
א. כי החיצוניות שבכלל ישראל, דהיינו "עמי הארצות" שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה.
ב. וכן החיצוניות שבאומות העולם, שהם בעלי החורבן שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבהם, שהם חסידי אומות העולם.
ג. וכן חיצוניות כל העולם, שהם אוה"ע, מתגברת ומבטלת את בני ישראל, שהם פנימיות העולם.
ובדור כזה, כל בעלי החורבן שבאומות העולם, מרימים ראש, ורוצים בעיקר להשמיד ולהרג את בני ישראל, דהיינו כמ"ש ז"ל (יבמות ס"ג): "אין פורענות באה לעולם, אלא בשביל ישראל". דהיינו, כמ"ש בתיקונים הנ"ל, שהם גורמים, עניות וחרב ושוד והריגות והשמדות, בעולם כולו." זאת אומרת, כל מה שפעלו ישראל לא נכון כלפי כל המציאות, כלפי אומות העולם, חוזר אליהם כבומרנג ואין כאן שום דבר חדש אלא פשוט תגובת המערכת. כי לא אומות העולם אשמות בזה, אלא דווקא ישראל מפני שהם לא מפעילים את כל המציאות בצורה הנכונה לקראת התיקון.
שאלה: האם פעולת החיבור לאותה רשת היא בעצם ההפצה לכל העולם.
אני לא יודע מה זה אותה רשת.
תלמיד: הרשת שאמרת, שהיא כמו רשת עכביש הנמצאת מעלינו, רשת בינארית, ואנחנו בעצם בכוונה שלנו מתחברים אליה.
יכול להיות שאתה מתכוון נכון. להתחבר עם כולם, לא רשת עכביש ולא בינארית, להתחבר לכל האנשים ולהסביר להם כמה שאפשר בכל השפות, בכל האפשרויות מה מטרתם, מה מטרת קיומם. ואם הם לא יעשו את זה אז הטבע ינהל אותם בצורה יותר קשה לאותו תיקון.
תלמיד: לפעמים ההסתכלות שלנו, האמונה שלנו, לראות, לדמיין את התמונה הזאת שאנחנו מפיצים מעל הדעת, היא בעצם הקושי שלנו.
אני לא יודע. אני גם לא רואה את מעל הדעת שעליו אתה מדבר, זה לא ריאלי מה שאתה מספר. אנחנו צריכים פשוט להפיץ שיהיה רע אם לא נתחבר ולא נגיע למערכת אחת, זה הכול. בלי בינארית ובלי כלום, אם [במילים כאלה] תסביר לאנשים אחרים, הם יגידו, אלה שנמצאים בבני ברוך הזויים.
שאלה: מה צריך לעשות אדם חיצוני ששומע מאיתנו על הכרחיות התיקון?
אדם ששומע מאיתנו שהוא צריך לתקן את עצמו, צריך קודם כל לדעת שהוא עושה את זה לטובת עצמו ולטובת עמו, לטובת עירו, לטובת העולם, לטובת הנשמה, לא חשוב, אבל בכל זה הוא מטיב למשהו שיקר לו. יש לו רק דרך אחת להיטיב לעצמו בסופו של דבר, לקרובים שלו, לכולם, שהוא יהיה מחובר עם בני העולם.
שאלה: גם בסוף אות ס"ח וגם בסוף ס"ע ובתחילת ע"א הוא מדבר על כך שהזוהר הוא לישראל. הוא אומר פה, "הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה."
כן. ודאי שלגאולה מגיעים רק ישראל, אלו שמכוונים לבורא, שמשתוקקים להגיע לדבקות עימו, אלו שמחפשים קשר עם הבורא, הם נקראים "ישר א-ל". אלא בשביל מה יצאו מבבל? בשביל מה יצאו ממצרים? בשביל מה הולכים עכשיו? כדי להתקשר לבורא, ישר לא-ל.
אז מה אתה שואל?
תלמיד: אני שואל כלפי ההפצה שלנו, האם הזוהר והתורה הם רק לישראל?
לכל אחד שיש לו נטייה לבורא, שנקראת "ישראל". שהוא נקרא ישראל.
תלמיד: וכשאנחנו אומרים להפיץ למי שעוד לא נקרא ישראל?
כשאין לו חיסרון, אתה מעורר בו את החיסרון הזה שנקרא ישראל. הנקודה שבלב, שיש בתוך הרצון, זאת אומרת בתוך הלב, נקודת הקשר שיש עם השורש, עם הבורא, שברא את הרצון לקבל, הקשר הזה שיש לרצון לקבל עם מי שברא אותו שזה הבורא, נקרא הקשר בין הנקודה שבלב לבורא. הקשר הזה נקרא ישראל, מהנקודה שבלב שבתוך האדם לבורא. האם יש לכל אחד ואחד נקודה שבלב? ודאי שיש, אבל תלוי האם היא פועלת או לא. ואדם צריך להגיע למצב שהוא בעצמו מפעיל את הנקודה שבלב. זה מי"ג שנה והלאה כמו שהוא הסביר לנו בהקדמה הזאת קודם.
תלמיד: אני מדבר יותר כלפי הפצה, כלפי מה שאנחנו צריכים לתת לאנשים. האם צריכים לתת להם זוהר או דברים יותר חיצוניים, ולא לתת להם פנימיות?
זה בהתאם לאנשים, העיקר רק לעורר אותם, איך אתה מעורר אותם. זה הכול. אין שום דבר מיוחד כאן. אני לא מבין פתאום איזה קושי יש. אני פונה לכל אדם ואדם, כן? ופונה לנקודה שבלב שלו. יכול לעורר אותו, כן. לא יכול לעורר אותו, לא, אבל אני פונה אליו מתוך הבעיות, הצרות שהוא נמצא בהן. מפני שאנחנו נמצאים בתהליך האחרון ולכן לכל אחד ואחד אני יכול לפנות.
וזה לא חשוב לי, אם זה רוסי, יהודי, אוקראיני או אמריקאי. זה לא חשוב, כולם חייבים להגיע לתיקון השלם. האם יש או אם אין בכל אחד נקודה שבלב, בכל אחד יש, אבל האם אני יכול לעורר את זה. אצלי לא הייתה נקודה שבלב לפני שהגעתי לחכמת הקבלה, היא התעוררה והביאו אותי לחכמת הקבלה. זה נקרא שהבורא מביא את האדם למקום הטוב.
תלמיד: אם כך, שאני מתקשר עם האדם אני תמיד פונה לנקודה שבלב שלו או עלי לפנות תחילה לרצון לקבל שלו ולאט לאט דרך זה לפנות לנקודה שבלב?
לנקודה שבלב.
תלמיד: אני בדיאלוג עם הנקודה שבלב שלו.
כן.
תלמיד: ועם בן אדם שעוד לא התעורר, איך אני יודע אם התעורר בו או לא?
אתה צריך לעורר אותו כמה שאפשר.
שאלה: האם יש קשר בין ההפצה וזה שהבורא מקדם את כל האנושות לגמר התיקון?
אם היינו חיים לא בתקופה הזאת אלא לפני האר"י במיוחד, לפני שלוש מאות, ארבע מאות שנה, לא היינו מפיצים את חכמת הקבלה לכל העולם כי עוד לא הגיע הזמן של הדור האחרון, שכולם צריכים להתעורר. אבל אנחנו חיים עכשיו, בזמן של הדור האחרון, שכל באי עולם, לא חשוב מי ומה, חייבים להגיע להיות כלולים במערכת אדם בצורה נכונה. ולכן אנחנו מפיצים להם קשר עם האור המחזיר למוטב, לכולם. ואנחנו רואים איך שהם מקבלים את זה. כי באמת הגענו למצב שאי אפשר יותר להיות בחוסר תיקונים, וכותבים לנו המקובלים.
קריין: נמשיך את אות א"ע.
"ואחר שבעונותנו הרבים, נעשינו עדי ראיה, לכל האמור בתיקונים הנ"ל. ולא עוד, אלא שמדת הדין, פגעה דוקא בהטובים שבנו, כמ"ש ז"ל (ב"ק ס'): "ואינה מתחלת, אלא מן הצדיקים תחילה". ומכל הפאר, שהיה לכלל ישראל, בארצות פולין וליטא וכו', לא נשאר לנו, אלא השרידים שבארצנו הקדושה.
הנה מעתה, מוטל רק עלינו, שארית הפליטה, לתקן את המעוות החמור הזה. וכל אחד ואחד מאתנו, שרידי הפליטה: יקבל על עצמו, בכל נפשו ומאודו, להגביר מכאן ואילך, את פנימיות התורה, וליתן לה את מקומה הראוי, כחשיבותה על מעלת חיצוניות התורה.
ואז יזכה, כל אחד ואחד מאתנו, להגביר מעלת פנימיותו עצמו, דהיינו בחינת "ישראל" שבו, שהיא צרכי הנפש, על בחינת חיצוניותו עצמו, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהיא צרכי הגוף." זה ההבדל בין אומות העולם לישראל בכל אחד ואחד, אם יש או אין ואם כמה יש או לא. מי שמשתוקק לרוחניות זה נקרא "ישר א-ל", ישראל וחלק מהרצונות שלי שמשתוקק לגשמיות נקרא "אומות העולם".
"ויגיע כח הזה, גם על כלל ישראל כולו, עד ש"עמי הארצות" שבנו, יכירו וידעו את השבח והמעלה של גדולי ישראל עליהם, וישמעו להם, ויצייתו להם.
וכן פנימיות אוה"ע, שהם חסידי אומות העולם, יתגברו ויכניעו את החיצוניות שלהם, שהם בעלי החורבן.
וכן פנימיות העולם, שהם ישראל, יתגברו בכל שבחם ומעלתם, על חיצוניות העולם, שהם האומות.
ואז, כל אוה"ע, יכירו ויודו, במעלת ישראל עליהם.
ויקיימו הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכן (ישעיה, מ"ט): "והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה". וז"ש בזוהר, נשא, דף קכד ע"ב, וז"ל: "בהאי חיבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא, ברחמי [בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר, יצאו בו מן הגלות, ברחמים]." דהיינו, כמבואר. אכי"ר".
שאלה: אני מלמד פעמיים בשבוע, עוסק בהפצה, עובד בעשירייה ונמצא בשיעורים יום יום, במשך הרבה שנים ועדיין אני חש רוב הזמן כי החיצוניות יותר חשובה מהפנימיות. מה עוד אפשר להוסיף כדי שהפנימיות תהיה חשובה יותר מהחיצוניות?
תבקש מהבורא. אין כאן כל כך מה לעשות. אין לך הרבה פעולות. כל פעולה שלך המעשית, הממשית, המועילה זאת תפילה. אתה צריך לבקש מהבורא שהוא ישנה לך את היחס בין פנימיות וחיצוניות. שבמקום להצליח, להרוויח, ליהנות מהחיים הגשמיים אתה תנסה כל הזמן להיות בתשוקה למילוי הרוחני. זה לא אומר שאתה מתנתק מהחיים האלו, אלה בתוך זה שאתה נמצא בחיים האלו, הגשמיים, אתה נמצא יחד עם זה בחיים שלך הרוחניים. תנסה, אבל תפילה. אין שום אמצעי אחר.
שאלה: שאלה לגבי החסד של הבורא. אני יוצא להפצה והשאלה שלי היא כזאת, במה תלוי האם אני אקח עשרה ק"ג של חיסרון או מאה ק"ג של חיסרון?
זה תלוי עד כמה שאתה רוצה לסייע להם, לעזור להם, למי שאתה יוצא להפיץ. לא לעצמך, אלא להם. עד כמה שאתה מנתק את עצמך, את האני שלך, האגו שלך מכל הדברים האלה ורוצה להיות כנציג נקי של הבורא כלפיהם.
שאלה: והעשירייה יכולה לעזור?
אין בך כלום, רק לבקש דרך העשירייה, ועם העשירייה מהבורא. בבקשה, ודאי, אף אחד לא אומר לך שיש לך משהו, אבל אתה רוצה שזה יהיה. יפה, תנסה.
שאלה: באיטליה יש עשיריות שיש בהן נוכחות מאוד גבוהה בשיעור, ועשיריות אחרות שיש בהן כמה אלמנטים חזקים והשאר לא מגיעים לשיעורים במשך חודשים. במה העשירייה שיש בה, באמת, נוכחות מאוד גדולה של חברים, יכולה לעזור לעשירייה אחרת שיש בה נוכחות מועטה של חברים?
לעורר את החברים, אלו שלא כל כך מגיעים. להתקשר מעשירייה לעשירייה, לעשות איזה מפגש, לא יודע. תנסו לעשות משהו. אלו דברים שאנחנו חייבים לבצע. מי שלא עושה את העבודה הזאת לעורר את החברים אז הוא בעצמו ייפול. כמו שבעל הסולם כותב, שהוא הגיע לרוחניות כל כך גבוהה זה הכול רק מתוך ההפצה שעשה, מתוך שרצה להפיץ את הבורא לעולם.
שאלה: תיקון של ישראל תלוי בהפצה או בחיבור, ואם כך, המצווה של החיבור איך היא נכנסת לתוך העניין של ההפצה, ולהתכלל עם העם ולהעלות את החיסרון של העם לבורא?
זה הכול אותו דבר. אתה צריך לתאר את המנגנון הכללי, ואז אתה תראה איך שזה הכול נמצא במנגנון אחד, ככה לפניך.
שאלה: בעל הסולם אומר שתכונת האמת לא מקובלת על ידי כל האנשים. איך אנחנו עושים כך שהאמת תבוא לידי ביטוי על ידי הפצה?
אנחנו מתחילים מזה שאנחנו רוצים להפיץ לאנשים מה שלטובתם. אתה יודע, זה כמו שכל מיני חברות הפצה הן אומרות, "יש לי משהו בשבילך שאתה כל כך צריך, תראה, תראה מה שיש לי, לזה חיכית, את זה אתה רצית כל הזמן, זה סוף סוף אנחנו הישגנו ומביאים לך ממש, קודם כל אליך". את זה אתם צריכים לדעת איך לעשות.
שאלה: לפרצוף יש חלק פנימי שהוא עליון וחלק חיצוני שהוא תחתון. האם ההפצה זה החלק החיצוני של הפרצוף?
ההפצה זה חלק חיצוני של הפרצוף, נכון, אבל חלק חיצוני של הפרצוף זה דווקא כלים דקבלה, שלתקן אותם זה הדבר הכי גדול. ככה זה.
שאלה: מה זה אומר שהעונש מתחיל מהטובים שבהם? האם זה קשור לתכונות או אנשים ספציפיים?
עונש מגיע קודם כל לנשמות גבוהות ואחר כך לנשמות יותר נמוכות, מפני שהגבוהות הן נמצאות למעלה יותר קרוב לראש, והן מרגישות את המכות בצורה יותר איכותית.
שאלה: אמרת קודם על הגשמיות ועל פנימיות העבודה, שזה לא מנתק, השאלה אם אני שומע כל הזמן מרב שכל העולם נסגר הכול הולך, למה זה לא יעצור אותי, ואז אני אסגור את עצמי ואני לא אתעסק בגשמיות, אני גם כל הזמן בדילמה על הגשמיות?
אני לא רואה שהאנושות סוגרת את עצמה מהמכות מהגשמיות, היא ממשיכה בכל זאת, מה לעשות? הרצון לקבל בכל זאת מכוון אותנו למילוי. אז אני משתוקק למלאות את הרצון לקבל בכל דבר, כמה שאפשר למי שיש מאה רוצה מאתיים זה חוק הטבע. אתה לא יכול להגיד "זהו אני לא רוצה יותר", זה לא יעזור לך, לא אתה שולט על הרצון לקבל שלך, אלא הבורא מנהל אותו, הוא רוצה להביא את הרצון לקבל להזדהות עימו. ולכן זה לא ילך.
תלמיד: האם לשמוע כל הזמן את הרב לייטמן, שהוא אומר שהכול ככה נגיד שחור מצד העולם הזה מצד הגשמיות, האם זה אומר שעכשיו אני מתנתק ונכנס לאיזה חדר קטן וחי על אוויר?
הרב לייטמן מלמד אותך ככה לעשות? אני שואל אותך, הרב לייטמן אומר לך ככה לעשות? להיכנס לחדר ולהתבודד?
תלמיד: שהכול כאילו מצטמצם, הכול מתאדה, זה דברים שכאילו עוצר את הבן אדם.
אני לא שומע אותך. אני לא יודע מה קורה. אני מצטער, אל תחשוב שאני מזלזל בך אלא באמת אין קשר.
שאלה: בהפצה מה זה אומר לדבר לנקודה שבלב שבאדם, עם איזו שפה אנחנו יכולים להגיע אליה?
אנחנו צריכים להגיע לנקודה שבלב בשפת הקבלה, מה זאת אומרת שפת הקבלה? שיש מה לקבל, שיש מלא דברים בעולם שאנחנו יכולים לקבל ולהתפתח רק צריכים לדעת איך לגשת אליהם בחכמה.
שאלה: מי אלה גרי הצדק שבאומות העולם?
כל רצון ורצון שהוא מתעלה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע נקרא גר, אם הוא מגיע למצב שההשפעה שלו היא ממש כבר השפעה חלוטה אז נקרא "גר צדק", כל אחד ואחד. וכולנו מגיעים מהרצון לקבל השבור בעל מנת לקבל, אף אחד לא נולד יהודי, ישראל, אלא כולנו מגיעים מהמצב של הגויים, של אומות העולם, ולאט לאט מיתקנים. או לפני אלף שנה או היום, בחכמת הקבלה אין הבדל. העיקר מה שאתה עושה.
שאלה: יוצא שיש לנו משימה מאוד חשובה אז למה האגו לא מרגיש יותר גאווה בנוגע לזה?
איזו גאווה? שהוא צריך להרוג את עצמו? אנחנו צריכים להרוג את האגו, את הרצון לקבל.
תלמיד: אבל בצורה טבעית אם האגו מרגיש שהוא גיבור, שהוא חשוב, אז הוא צריך לגדול, אבל הוא לא גדל מעל זה.
אני לא מחשיב בזה שאני גיבור כי אני חייב. אם אני הולך לעשות פעולות שהרצון לקבל שלי מרגיש בהם התעלות אז אני מתגאה, אז אני גדול, אני נפוח אני כזה..אבל אם אני צריך לחנוק את הרצון לקבל שלי, אז איך אני יכול להיות מרוצה, איך אני יכול ללכת יחד עם הרצון לקבל, אין לי כוח. אני צריך קודם כל להמית אותו ואחרי שאני ממית אותו, אז אני צריך להקים אותו לתחייה ולהתחיל לעבוד איתו בעל מנת להשפיע.
שאלה: אתה אומר שישראל מפעילה את המציאות הנכונה, מהי המציאות הנכונה?
מציאות נכונה זה כוחות הבורא, כוח דלהשפיע ששורה ושולט בכל הרצון לקבל שרק לזה הוא נולד והתפתח כדי שהכוח ההשפעה ישרה בו וישלוט בו.
שאלה: האם אומות העולם שבנו ואומות העולם החיצוניים אמורים להיתקן במקביל? או שיש סדר אחר?
אין סדר, אין סדר כל אחד לפי כמה שמתעורר, כל אחד לפי כמה שההשגחה העליונה מסייעת לו.
שאלה: איך זה למרות שיש נחיצות מאוד גדולה ומורגש גם בלימוד וגם בתקופה, בכול, למרות זאת קשה מאוד לכל חבר לעשות אפילו פשוטה בהפצה ללחוץ על כפתור, אפילו לעשות לייק, וכל דבר שיכול לשרת את ההפצה, אפילו לא עוזר גם אם מנסים בכל דרך לשכנע ולתת חשיבות, עדיין רוב החברים לא מסוגלים לעשות את זה?
כי הרצון לקבל שלנו נעשה עוד יותר אכזרי ועוד יותר ערמומי מיום ליום ולכן קשה לנו לעשות אפילו פעולת ההפצה או פעולת ההשפעה הכי פשוטה ובאמת זו בעיה גדולה מאוד, מצד אחד. מצד שני השכר גדול מאוד וכמה שאנחנו משתדלים זה הכול נרשם ומביא לנו כוח גדול של התיקון שמקדם אותנו מאוד. אין מה לעשות, יותר קל לא יהיה מבטיח. רצון לקבל מיום ליום מתגלה בשכבות יותר ויותר ויותר נמוכות, אלא אנחנו צריכים בהתאם לזה מיום ליום להתחבר יותר ויותר כדי שיהיה לנו כוח יותר חזק למשוך המאור המחזיר למוטב לתוך הרצון לקבל שלנו.
שאלה: בעל הסולם מדבר על האנושות, על ארבעת הדרגות. מי הם חסידי אומות העולם, במה הם שונים מהחיצוניות של אומות העולם? ואיזו תועלת אנחנו יכולים לספק להם בהפצה?
אני מציין את זה, (ראו שרטוט מס' 7) אני אומר ככה, יש כאן שכבה, בוא נגיד, אלה צדיקים. צדיקי אומות העולם. השכבה העליונה שבאומות העולם לפי ההשתוקקות לפי הרצון. נגיד אתם כולכם עכשיו נמצאים בחזקת ישראל, אם אתם מדברים על הרצון לקבל שבהם שמשתוקק לבורא, או שהרצון לקבל שהוא עדיין לא נמצא, שכבר מנותק מהרצון לקבל וכבר מכוון לבורא אלא הוא עדיין נמצא בתוך הרצון לקבל הכללי, אבל יש לו בכל זאת משיכה ותקווה להגיע להיות כישראל, זאת אומרת בנטייה לבורא, הרצון לקבל שנמצא כבר באיזו הכנה הוא נקרא "צדיקי אומות העולם".
שרטוט מס' 7
אין גופים, ברוחניות אין גופים, אין בשר. יש רק רצון, אז יש רצון שנקרא "ישראל" זה שהוא כבר יצא מהרצון לקבל ונמצא בעל מנת להשפיע. יש רצון שהוא עדיין נמצא בעל מנת לקבל, אבל יש בו חלק שרוצה לצאת מתוך העל מנת לקבל ולהגיע להיות כישראל. בסופו של דבר כולם מגיעים, בגמר התיקון כולם מגיעים להבחנה שנקראים כולם ישר-אל ישראל.
תלמיד: אם נסתכל על מעשה ההפצה, איך מתבצע המעבר הזה מחסידי אומות העולם לישראל כלומר להרחבה של העשירייה שבשרטוט, מה זאת הפעולה הזאת כאשר האדם מצטרף לקבוצה.
אם אתם כולכם מכוונים, מי שמכוון לבורא הוא נמצא במצב שנקרא "ראש", ומי שעוד לא כולו נמצא אלא יש לו ככה וככה, אז הוא נקרא נמצא בחזקת אומות העולם ובכל אחד מהם יש לו חלק שנקרא צדיקים, ויש לו חלק שעדיין נמצא כאומות העולם.
אתם תקראו שוב מה שהוא כותב, איך שהוא מחלק. הוא אומר שלפי הרצונות, "כי החיצוניות שבכל ישראל, דהיינו "עמי הארצות" שבהם, מתגברת ומבטלת את הפנימיות שבכלל ישראל, שהם גדולי התורה."2 וכן הלאה וכן הלאה, הוא מסביר את זה כאן אבל הוא מדבר על הרצונות, לא על בני אדם, לא על הגופים, לא על הבשר, רק רצונות.
שאלה: מה יקרה בגמר התיקון? האם כל אומות העולם יהפכו להיות לישראל?
כן. כולם יהיו בדבקות עם הבורא זה נקרא "ישראל". והיום יכול להיות שיש בכל אחד משהו מאיתנו, חלק שנקרא "ישראל", וחלק מהיתר שנקרא "אומות העולם". מדובר רק על מידת התיקון שברצון לקבל, מלכתחילה אין דבר כזה ישראל, כי כולם רצון לקבל. הבורא ברא יצר הרע, ולאט לאט יצר הרע שהוא מתקן את עצמו על מנת להשפיע הוא נקרא "ישראל" כמכוון להשפיע. תתנתקו מהבשר שלכם, זה לא שייך. מדובר רק על הרצונות.
שאלה: האם מסר ההפצה משתנה בהתאם לזה שמי הוא הקהל היעד, האם זה מאותו עולם, יהודים, תשעים ותשע, וכן הלאה, או שלכולם זה אותו המסר?
אני לא צריך להסביר לך, אתה יודע מה זה להפיץ, אתה ממש נואם גדול מכל התלמידים שלנו, מכל החברים שלנו. לכל קבוצה וקבוצה, לכל מצב ומצב צריכים להתייחס בהתאם לאיך שאתה נמצא לפני הקהל.
לכן אני לא חושב שיש כאן שאלה. אנחנו צריכים לדעת למי אנחנו פונים, מה החסרונות שלהם, מה הרצונות שלהם, מה התקוות שלהם ובהתאם לזה להלביש את התוכנית שלנו במה שמתאים להם, שהם ייקחו מסך הכול חכמת הקבלה מה שמתאים להם. אנחנו לא יכולים את הכול לתת לכל אחד אלא לתת להם קשר והם ייקחו אז ויהנו מזה, יתקנו את החיים שלהם. אין כאן מה לעשות, אנחנו נמצאים בשלבים שהכול נגמר חוץ משאנחנו נצטרך לקחת חכמת הקבלה ולהתחיל לעבוד עם הציבור הרחב.
שאלה: בעל הסולם נותן חשיבות גדולה לספר הזוהר, שבכוח הספר הזה יצאו מהגלות ברחמים. איך אנחנו מוצאים את הכוח הזה מהזוהר, מה זה אומר?
צריכים להבין שספר הזוהר נכתב קודם כל לפני אלפיים שנה, זה דבר אחד. דבר שני, אותם אנשים שכתבו היו נמצאים בתנאים מיוחדים, כל העולם היה הרוס, כל אותן הנשמות שהיו פעם קשורות ביניהן ולבורא היו ממש בירידה, בנפילה, גם גופנית מתות וגם רוחנית מתות.
ובמקרה כזה, בכל הנסיבות הללו, קמה קבוצה שהיא התחילה לכתוב על התיקונים שזה לגמרי נגד המגמה של הזמן שלהם. והם כתבו, כבר יכלו להתעלות למעלה מהשבירה של בית המקדש הראשון ובמיוחד בית המקדש השני, הם היו כבר כמה שנים אחרי חורבן בית המקדש השני, ויכלו לכתוב על התיקון הסופי האחרון של בית המקדש השלישי. ולכן הספר הזה הוא ספר מאוד מיוחד.
אבל צריכים רק להבין שספר הזוהר הוא בכל זאת לא מיועד למתחילים ולתיקונים הקטנים שאנחנו מתחילים אותם והולכים ומבצעים, ספר הזוהר הוא כתוב שמסביר לנו את התיקונים הגדולים, הגלובליים כלפי התיקון השלם שיבוא כבית המקדש השלישי.
ולכן אנחנו לא יכולים ללמוד את ספר הזוהר כספר לימודי, למרות שקוראים, לוקחים משם הרבה חלקים, אבל בכל זאת זה לא ספר ללימוד כי הוא גם כתוב בצורה מאוד מיוחדת ולכן לוקחים משם מקובלים את כל הקטעים שהם רוצים לפרסם אבל הספר עצמו מיועד רק לבעלי השגה.
שאלה: האם אפשר לעסוק בהפצה נכונה מבלי שהגענו למצב של "ואהבת לרעך כמוך"?
בהפצה נכונה אנחנו כן יכולים לעסוק אפילו שעוד לא הגענו לתיקון ואהבת לרעך כמוך, כן אפשר. אפשר, כל אחד ואחד יכול להסביר מהו תיקון העולם ולמה אנחנו צריכים להגיע כדי שיהיה לנו טוב.
שאלה: כשהחבר מבקש מהבורא שיחליף את היחס שלו לרוחניות על מי הוא מבקש? עם מי הוא מזדהה?
אני לא יודע מה זאת אומרת, אני גם לא יכול להגיד לך כי אתה אחר כך תחשוב על מישהו, אני לא יודע.
שאלה: אני רואה שיעורי "פתיחה" כל יום בצהריים, מה שפעם היה שכלי, והתחיל להיות הסבר על עבודה בעשירייה והיחסים בין העשירייה לקהל ולבורא. השאלה אם זה חשוב ההבחנות האלה ואיך נעבוד איתן?
לא יודע גם כן. תדברו ביניכם ותחליטו.
שאלה: אני עוקב אחרי המהומות בארצות הברית ובעולם ואני רואה שבשני צידי המתרס בזמן מהומות נתלים בחוק ובסדר שזו רשת הביטחון האחרונה. מה יקרה כשהם יגלו שאין ממש בחוק וסדר ואיך קושרים להם את זה לחכמת הקבלה או לחכמת החיבור?
קושרים פשוט מאוד, הם לא יכולים להגיע אף פעם לעמק השווה, הם לא יכולים להגיע לשום הסדר שיחזיק לאורך זמן, יש רק שיטה אחת איך להרגיע את הרוחות ולחבר בין השונאים זה את זה. השנאה מגיעה מתוך הטבע, שכל אחד ואחד לא אוהב את השוני שיש בשני, ולכן אנחנו לא יכולים לעשות כאן שום קשר ושום גשר בין אלו לאלו, אלא רק אהבה שהיא למעלה מכל ההבדלים, שזה כמו אצלנו "אמונה למעלה מהדעת".
לכן אנחנו צריכים להסביר מה זה, איך מגיעים לכזה מצב "אהבה למעלה מהדעת", להראות לכולם את המערכת שישנה לפנינו. אני אומר, בוא נגיד כך, יש לפנינו שק עם מיליארד דולר, תציירו שק ובו מיליארד דולר, מטבעות זהב, ואני אומר לכם שאתם יכולים לקבל את זה בתנאי שאתם תתחילו לאהוב זה את זה. במידה שאתם אוהבים זה את זה, אתם יכולים לקבל מהשק כסף. במידה ששוב מגיעה במקום אהבה שנאה אתם מאבדים את הכסף, וככה יום יום, אתם רואים שכר ועונש. אנחנו צריכים להגיע למצב כזה, זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".
אנחנו לא הולכים להסביר להם מה זה למעלה מהדעת, נגד הרצון לקבל, אנחנו מסבירים להם דווקא ההיפך, שאם אנחנו נגיע לאהבה אנחנו נהנה זה מזה, ורק בצורה כזאת אני יכול ליהנות מהחיים.
שאלה: זו שאלה שמגיעה מעשיריית הגברים של הנקודה שבלב שלומדים איתנו יותר משנתיים, והם נמצאים לפני כניסה לקבוצה המרכזית. יש להם מסגרת, והם זוכים ללא מעט הכבדות, וחלקם לא מצליחים לעמוד במסגרת. מה העצה שאתה יכול לתת דווקא לחברים שמצליחים לעמוד במסגרת, וזוכים לשמוע את התלונות של אלה שלא מצליחים?
אני מבין אותם, את אלה שלא מצליחים. אני מבין שהם לא רוצים לבוא ללמוד, שקשה להם, שיותר נוח להישאר במיטה, אפילו היום כשאתה לא צריך לנסוע לאיזה מקום, אלא פשוט לקום מהמיטה לשולחן, או אפילו לקחת את המחשב איתך למיטה כן, זה באמת. אנחנו רואים שעד כמה שאתה לא נדרש לעשות שום פעולה פיזית, אלא אתה פשוט לא רוצה לשמוע על זה, אתה לא רוצה להיות שייך לזה.
אתה מוכן עכשיו להפעיל איזה סרט, שטויות, משהו מטומטם לגמרי, שאולי אפילו כבר ראית אותו ולראות אותו מהמחשב שלך, אבל לא להיות שייך לתיקון. כי תיקון זה תיקון, זו עבודה, זה מאמץ פנימי. וכאן אתה נהנה, זה כמו שנותנים לך עם כפית משהו מתוק לפה, אם אתה רואה איזה סרט.
אז מה עושים? החברה כולה צריכה לחשוב איך היא מביאה לכל חבר וחבר, ובחברה אני מדבר על כל החברה הגדולה העולמית שלנו, שזה אלפים אלפים רבים. אז החברה חייבת לדאוג שיהיה לכל אחד ואחד רצון להיות קשור לכולם, ודרך כולם, גם הוא כמו חלק קטן מהגוף, מקבל חיות רוחנית מהגוף הזה. בעולם שלנו אנחנו רואים כבר היום לאיזה מצב הגענו, אין בעולם שלנו מה להרוויח. כסף, כבוד, מושכלות, שליטה, כנגד כל הדברים האלה בא לנו זלזול.
אז מה כן? כלום, אז מה למות? גם זה לא, אז מה כן? זאת אומרת האדם הגיע לאפס. בואו נעורר את עצמנו על ידי מחשבה כוללת שלנו שאנחנו צריכים בהחלט להיות בתמיכה הדדית. ואנחנו נראה שפתאום יש כוח, יש רצון, אני קם לשיעור, למחשב, ויש לי שמחה. אפשר, זה אפשרי.
שאלה: אנחנו מדברים עכשיו על כל מיני פרעות, בעצם מתגלים הפגמים שלנו, ואתה אומר שלא יעזור שום דבר מלבד שימוש באהבה שתכסה על כל הפשעים. איך באופן פשוט ניתן להגיד את זה לקהל?
שום דבר לא יעזור לכם, כשעומדים מצד אחד אפרו- אמריקאים, ומצד שני לבנים. תגיד להם שלא יעזור להם, אתם תישארו בשנאה הדדית, אין מה לעשות. השנאה היא הדדית, ובכלל בין כולם לכולם בכל הפערים שיש בחברה, ואפשר לתקן חברה כזאת רק בכוח אהבה, אהבה.
כשאתה לא אוהב משהו בשני, ומעבר להבדלים האלה אתה אוהב אותו. זה נקרא "על כל פשעים", על כל השנאה "תכסה אהבה". איך זה יכול להיות? הכוח העליון, שהוא אהבה, שהוא כוח הבורא, בא וככה הוא עושה. מה אני צריך לעשות? רק לבקש שזה יקרה. אם זה לא יקרה לא יהיו לנו חיים. עוד מעט תראו עד כמה שמתחילים שם להרוג זה את זה ובקלות, ואף משטרה ואפילו הצבא שטראמפ רצה להביא, גם לא יעזרו.
זה פשוט הכרחי, בכל מקרה, גם בקורונה ובכל מיני מקומות, בכל מיני דברים שיהיו, אתם תראו, בכל מה יתפרץ באנושות. אנחנו נצטרך לראות רק דבר אחד, רק בכוח אהבה. כי אהבה היא למעלה, נגד כל השכל, למעלה מכל הרגש, אהבה. רק כשהכוח הזה נוחת עלינו, מחבר בינינו ומרגיע את הכול. כי זה העליון, זו תכונת הבורא. לכן אנחנו לא יודעים מה זה נקרא אהבה, כשזה יבוא אלינו, יתלבש בנו, אז אנחנו נראה איך אנחנו באמת יכולים להיות קשורים זה לזה. ואז באמת יתוקן הכול, אבל אנחנו צריכים רק לרצות את זה. אז לא לברוח, אלא כל הזמן לרצות לגלות יותר ויותר את כוח האהבה.
שאלה: לגבי מה שאמרת על התלמידים החדשים, אמרת שצריך לדאוג שלכל אחד ואחד יהיה רצון להיות בקשר, כי דרך הגוף הזה הוא מקבל חיות רוחנית. כיום יש לנו או את השיעורים, אני מדבר על הדברים שמעבר לעבודה בתוך העשירייה עצמה, יש לנו ישיבות חברים, סעודות וכל מיני הכשרות. האם אתה רואה מקום להוסיף משהו לקשר בינינו ואם כן איך? כי מה שקורה היום זה שכל אחד סגור בעשירייה שלו או עם צוות הפצה, אבל הרבה פעמים לחברים אין קשר בין העשיריות. האם אתה רואה מקום להרחיב משהו, להוסיף בקשר בכל הכלי העולמי, שאנשים לא ירגישו רק בתוך העשירייה? לפעמים כאילו חסר לחברים משהו כדי להרגיש את התמיכה הזאת את השדה הזה?
כתוב "ברוב עם הדרת מלך" כמה שהקהל יותר גדול, ופונה לבורא כאיש אחד בלב אחד, אז מצד אחד ברוב עם הדרת מלך, ומצד שני צריך להיות כאיש אחד בלב אחד, ואז אתם מקבלים הכול. פשוט אין משהו שמחזיק אתכם, תקבלו את הכול, כמה שיותר בגודל, וכמה שיותר מצומצם כאחד. תעשו את זה, ותצליחו.
שאלה: יש חברים שמקבלים תפקיד בקבוצה והם נותנים אהבה, רגישות, חיבור לחברים. ויש חברים שמקבלים תפקיד והאגו שלהם קופץ לשמיים, והם מתחילים כאילו להשפיל אותך כדי להראות איזה צדיקים הם, איזה גדולים הם. זו הרגשה מגעילה, בא לך להרביץ לאותו חבר שפשוט עומד ומשפיל אותך בפני החברים, או לבד, פשוט מנסה להוריד אותך כדי להראות איזה גדול הוא שהוא קיבל את התפקיד והוא צריך להראות לך איזה גדול הוא. מה עושים במקרה כזה כי אין לי כוח להתפלל בשביל כזה חבר, רק בא לי להרביץ לו?
אז תתפלל שיהיה לך כוח.
תלמיד: אבל אין לי כוח להתפלל בשבילו.
תתפלל שיהיה לך כוח, מתפללים מתי שאין כוחות, ורוצים לקבל כוח. למה אתה לא עושה את זה?
תלמיד: אני אתחיל להתפלל כדי להתפלל שיהיה לי כוח. אבל זה פשוט קשה.
תגיד תודה שיש לך הזדמנות להתפלל, אני אומר ברצינות. ככה זה.
סדנה
איך אנחנו מסבירים לכל העולם, שכדי למנוע את המשבר החזק שמתקרב, וכולנו נרגיש אותו מאוד מאוד בכיס, בביטחון ובכל דבר אחר. איך אנחנו יכולים להסביר לכל העולם שהתרופה לכל המשבר המתקרב ומגיע אלינו כמו צונאמי גדול, שהתרופה לזה היא רק אהבה?
כל עשירייה ועשירייה דנה, וכשהיא מרגישה שהיא מגיעה לפתרון ויודעת בטוח איך להסביר לקהל הרחב שבאהבה אנחנו מגיעים לפטור את עצמנו מכל הצרות, מרימה את היד ואנחנו נשמע.
*
(סוף השיעור)