שיעור בוקר 10.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו',

עמ' 395, דף שצ"ה, דברי האר"י אותיות ה'-ו'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', עמוד 395, דף שצ"ה, חלק ו', אות ה' דברי האר"י.

אות ה'

"ונמשכין תחלה סוד הטעמים דס"ג, שהיא אח"פ עד טבורו. ואח"כ לא הוציא שאר בחינות לחוץ, יען כי הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן כנ"ל, כדרך אורות ע"ב הכולל, שלא נתגלה ממנו רק השערות הנמשכים מע"ב של ע"ב הכולל, ושאר חלקם טמיר תוך ס"ג הכולל."

קריין: אות ה' למטה, אור פנימי.

פירוש אור פנימי לאות ה'

"ונמשכים תחלה סוד טעמים דס"ג שהוא אח"פ עד טבורו: כלומר כי תחלה מטרם שיצאו עוד ענפי הס"ג הכולל לחוץ, דהיינו שערות ראש ודיקנא, יצאו הטעמים דס"ג, שהם קומת אח"פ עד טבורו, שהם בחינת אור ישר ורחמים, כמ"ש באורך לעיל דף ש"צ באו"פ ד"ה והנה הס"ג, עיין שם שיש שם ג"כ בחינת זכר שקומתו עד החכמה, ומ"מ מכנה הפרצוף בשם אח"פ, כי עיקר האור והקומה נבחן מבחינת הנקבה, כי כל ההתפשטות להגוף הוא רק מבחינת הנקבה, שיש לה בחינות עביות דהמשכה, והנקבה אין לה אלא קומת אח"פ, שהוא קומת בינה. ומה שמסתיים על הטבור, כבר נתבאר שם באורך. ע"ש.

שהם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. וענין התלבשות זו, כבר נתבאר לעיל דף ש"צ ד"ה ותדע. כי הע"ב לא חזר ומילא הכלים שנתרוקנו מטבור ולמטה בא"ק הפנימי. מטעם שהע"ב אין לו המסך דבחי"ד, וע"כ אינו יכול להאיר מטבור ולמטה ששם מקום הבחי"ד. וע"כ נשארו הכלים דזו"ן הנמצאים בא"ק הפנימי מטבור ולמטה, בלי אור. אלא לאח"ז אחר שנתפשט הפרצוף ס"ג, הנה ט"ס תחתונות שלו, שאין בהם אלא רק קומת אור הבינה, שעל אור הזה לא היה הצמצום, המה שירדו למטה מטבור דא"ק ומלאו אור את הזו"ן אשר שם. עש"ה. וזה אמרו. שלא הוציא שאר הבחינות שלמטה מטעמים דס"ג, שהם הט"ס תחתונות דס"ג, יען הם מלובשים תוך מ"ה וב"ן. דהיינו כמבואר, שהט"ס תחתונות דס"ג, הם מלובשים בזו"ן שלמטה מטבור דא"ק הפנימי, שהמה נקראים מ"ה וב"ן. וזכור הדברים האלו, כי ענין התלבשות הזה דט"ס תחתונות דס"ג במ"ה וב"ן הפנימים, האמור הוא ענין יסודי לכל המקרים של העולם הנקודים."

שאלה: מה זה אומר ע"ב הכולל?

הפרצופים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מעבירים לכל הפרצופים התחתונים את האור מאין סוף, למעלה מטבור הכללי, ומורידים אותו למטה מטבור הכללי. לכן גלגלתא, ע"ב, ס"ג, הם פרצופים כללים לכולם.

תלמיד: מה זה אומר כללים לכולם?

כללים לכל הפרצופים שנמצאים מתחת לטבור דגלגלתא.

תלמיד: האם זה יוצא לעולמות הטומאה?

יש שם אצילות, בריאה, יצירה, עשייה, וחוץ מזה עוד רבים, כולל הטומאה.

תלמיד: מה שאנחנו לומדים בימים האחרונים זה על פרצוף עולם אדם קדמון, ולגבי גלגלתא ועיניים נאמרו רק כמה מילים, וזה תמיד מתחיל מע"ב, ס"ג, למה? גלגלתא הוא גם פרצוף כולל.

גלגלתא ועיניים הוא לא פרצוף גלגלתא.

יש אור אין סוף שהוא ברא תחתיו רצונות, הרצונות האלה מנסים להיות בתכונות שלהם קרובים אל האור, כלומר להשפיע ככל שהם מסוגלים כמו שהאור משפיע. וכאן מתחיל חיפוש האיזון בין הרצונות, הכלים, לבין האור. האור מתפשט ובונה את הכלים כך שהוא יכול למלא אותם (ראו שרטוט מס' 1).

פרצוף גלגלתא מתפשט מלמעלה למטה, מעולם אין סוף ועד העולם שלנו. הפרצוף הראשון שמתפשט נקרא "גלגלתא" ובו יש כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. זה פרצוף שמאיר מעולם אין סוף עד העולם שלנו, והוא מחלק את כל השטח הזה, את כל הרצון הזה מעולם אין סוף עד העולם שלנו, כשכל החלל הזה, המרחב הזה, הוא רצון. הוא מתחלק לחמישה חלקים, כתר, חכמה, בינה, אלה החלקים העליונים יותר, וזעיר אנפין ומלכות אלה התחתונים, ומה שמחלק ביניהם נקרא "טבור".

הפרצוף הראשון שמתפשט נקרא "גלגלתא", הוא מתפשט מעולם אין סוף עד הטבור, ואחר כך האור ממשיך ללחוץ עליו והוא מזדכך. אחרי זה מתבצע הזיווג השני ובונה את פרצוף ע"ב, הוא גם מזדכך, ובונה את הפרצוף השלישי שנקרא ס"ג שגם מתפשט רק עד הטבור. בגלל שאור חכמה לא יכול להתפשט מתחת לטבור, לכן לא בגלגלתא, לא בע"ב ולא בס"ג, אין התפשטות מתחת לטבור. יש כאן כבר רשימות, גלגלתא זה 4, ע"ב זה 3, ס"ג זה 3/2. וכשס"ג מזדכך ויוצאות נקודות דס"ג אז נשארים רק 2\2 שמגיעים בהזדככות שלהם עד ל-2/1. הפרצופים האלה, נקודות דס"ג, יכולים לרדת מתחת לטבור כי אין בהם חכמה. הפרצוף הזה יורד מתחת לטבור ומתפשט מתחת לטבור והוא נקרא "נקודות", נקודות דס"ג. נקודות דס"ג יורדות מתחת לטבור, ובעצם על זה אנחנו מדברים עכשיו. זה פרצוף מאוד חשוב בגלל שהוא מחלק את כל החלק שמתחת לטבור לכמה חלקים (ראו שרטוט מס' 1).

מלמעלה יש את גלגלתא, ע"ב, ס"ג, והם ממלאים את הכול באור ואין פה שום אפשרות להוסיף ולתקן, ומתחת לטבור יש חלל ריק, זאת אומרת רצון שצריך לתקן ולמלא באור, ואז יהיה תיקון שלם של כל הבריאה. לכן אנחנו בעיקר עוסקים בתיקון המקום מתחת לטבור, של הרצון.

שרטוט מס' 1

שאלה: למה פרצוף ס"ג יורד מתחת לטבור?

בעולם הרוחני אם אפשר לתקן משהו, למלא משהו, אז זה בטוח קורה. למה? כי הוא יכול לקחת רצונות ריקים ולמלא אותם לטובת הבורא.

תלמיד: במה הוא ממלא אותם? כי יש שם רצונות אחרים לגמרי ממה שהוא יכול לתקן.

לא, איזה רצונות אחרים? אלו רצונות לקבל שהוא יכול לתקן אותם בהשפעה ולמלא אותם באור, אם לא באור חכמה אז באור חסדים.

תלמיד: זאת השאלה, כי יש שם רצון לקבל אגואיסטי שרוצה אור חכמה.

לא, אין שם רצון אגואיסטי כי הכול כבר קורה אחרי צמצום א', אחרי הצמצום הראשון. אין פה עדיין שום רצונות אגואיסטים.

שאלה: כתוב "שהט"ס תחתונות דס"ג", אני מבין שזה פרצוף ס"ג דנקודים, "מלובשים בזו"ן שלמטה מטבור דא"ק הפנימי, שהמה נקראים מ"ה וב"ן". אז איך מ"ה וב"ן נמצאים מתחת לטבור של א"ק הפנימי? אני יודע שהם תמיד למעלה.

לא, דווקא ההיפך. מ"ה וב"ן הם הפרצופים שנמצאים למטה מטבור. מ"ה זה זעיר אנפין וב"ן זה מלכות (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

תלמיד: בדרך כלל היית מצייר אותם בשרטוט בהמשך של ס"ג על אותו קו מעל הטבור.

מעל הטבור הם מ"ה וב"ן עליונים, שזו התפשטות של פרצוף גלגלתא. גלגלתא זה כתר, ע"ב זה חכמה, ס"ג זה בינה, ויש עוד את זעיר אנפין ומלכות, מ"ה וב"ן ששייכים לעולם אדם קדמון. וכאן אנחנו מדברים על כל המקום שמתחת לטבור, על כל הרצון הזה.

שאלה: האם יש הבדל בין גלגלתא ועיניים לפרצוף גלגלתא?

פרצוף גלגלתא זה פרצוף כתר. הפרצוף הראשון בעולם הראשון נקרא "עולם אדם קדמון" והוא פרצוף גלגלתא. גלגלתא ועיניים זה משהו אחר לגמרי. גלגלתא זה מהמילה גולגלת, החלק העליון של הראש, וגלגלתא ועיניים הם החלק העליון של הראש והעיניים. אם ניקח את הראש ונחלק אותו, אז אנחנו יכולים לחלק אותו לכתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. אלו חמש בחינות שבכלי, לא יכול להיות פחות ולא יותר, כך הכלי מתחלק. לכן כנגד חמישה החלקים האלה יש את עולמות אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה (ראו שרטוט מס' 3).

תלמיד: מה זה גלגלתא ועיניים?

גלגלתא זה גולגולת, החלק העליון של הראש, לכן הוא יכול להיות שייך לכתר, ועיניים שייך לחכמה. אז גלגלתא ועיניים הם כתר וחכמה (ראו שרטוט מס' 3).

שרטוט מס' 3

תלמיד: גלגלתא ועיניים זה מה שיש בכל פרצוף, וגלגלתא זה פרצוף נפרד מכתר ועולם קדמון.

נכון.

שאלה: יוצא שהאור כמו שהוא מתפשט מלמעלה למטה הוא מתפשט גם לרוחב. מה ההבדל?

לא. האור מתפשט רק מלמעלה, מאין סוף, ומתפשט דרך כל הפרצופים. הוא יורד דרך כל הפרצופים עד שממלא את כול הכלים ואז יהיה גמר התיקון (ראו שרטוט מס' 4).

תלמיד: למה משרטטים מימין לשמאל?

בגלל שכך מקובל בשפה העברית, בערבית. יש הרבה שפות שבהן כותבים לא משמאל לימין אלא מימין לשמאל. למה? כי צד ימין הוא שלימות, הצד הזה שלם, מלא, מתוקן. ולכן כשאנחנו מציירים איך האור מתפשט למטה אנחנו מציירים את זה מימין לשמאל. הבורא, כל מה שנעשה מצד ההשפעה (+), הכול בא מצד ימין, וכול מה שמינוס (-), מגיע משמאל. לכן כך כותבים את הא' ב', את צורות הכתב, את כל ההסברים, הכול מימין לשמאל (ראו שרטוט מס' 4).

שרטוט מס' 4

שאלה: המושגים נקודות ונקודים שניהם מגיעים מהמילה נקודה, אבל הם מושגים שונים לגמרי.

נקודות נמצאות בכל פרצוף בזמן שהפרצוף מזדכך והאורות מסתלקים ממטה למעלה, והאורות האלה שיוצאים מהפרצוף נקראים "נקודות". נקודים הם כבר הפרצוף עצמו, ואפילו עולם הנקודים שגם בנוי על יציאת האורות מהפרצוף, אבל זה כבר תהליך בפני עצמו.

שאלה: הוא כותב "זכור את הדברים האלה", זה כנראה משהו חשוב, "כי ענין התלבשות הזה דט"ס תחתונות דס"ג במ"ה וב"ן הפנימים, האמור הוא ענין יסודי לכל המקרים של העולם הנקודים."

נקודות דס"ג ועולם הנקודים הם חלקים מאוד חשובים מהמבנה הרוחני, מפני שדווקא בהם מתפשטים האורות לתיקון הכלים. לשבור את הכלים כדי לתקן אותם, הכול שייך לנקודות דס"ג ואחר כך לעולם הנקודים.

תלמיד: איפה עולם הנקודים נמצא בשרטוט?

מתחת לטבור יהיו נקודות דס"ג שירדו בפועל למטה מטבור, ובמקומם אחר כך בא עולם הנקודים (ראו שרטוט מס' 5).

תלמיד: איך אפשר להסביר את ענין ההתלבשות בשרטוט כזה?

נקודות דס"ג מתלבשות על זו"ן דא"ק, ועליהם, בתוכם נבנה עולם הנקודים (ראו שרטוט מס' 5).

שרטוט מס' 5

תלמיד: הוא כותב שזה ענין יסודי לכל המקרים של עולם הנקודים.

כן, כי כל מה שקורה אחר כך שייך לפרצוף הזה.

שאלה: בירידה של נקודות דס"ג, האם הבורא גורם לנברא להרגיש את חוסר ההשפעה בכדי שהוא יימשך לתיקון?

נכון.

שאלה: האם האור עולה מהטבור לפה כל פעם עד שהוא מגיע לנקודות דס"ג?

לא. לא כדאי לחשוב כך. אנחנו נלמד את זה. אחרת יהיה לך בלבול.

שאלה: אם פרצוף גלגלתא יוצא אחרי צמצום א', אז למה האור לא מתפשט לרצונות שמתחת לטבור?

כי שם זו בחינה ד' דעביות, ואם האור ייכנס לשם עם מסך שהוא לא כמו בגלגלתא, אז הוא יקבלו אותו בלקבל על מנת לקבל, ולכן הוא לא מתפשט.

תלמיד: וזה למרות שהרצונות שם לא אגואיסטיים.

אם אין להם מסך על בחינה ד', אז למה הם לא אגואיסטיים? כלפי בחינה ד' הם אגואיסטיים. הכול תלוי במסך, אם יש לך מסך או אין לך מסך.

שאלה: כתוב בטקסט "כי עיקר האור והקומה נבחן מבחינת הנקבה," ולמטה כתוב, "שיש לה בחינות עביות דהמשכה," עביות היא רצון לקבל מהבורא, מה זו "עביות דהמשכה"?

יש רשימו של עביות ויש רשימו של התפשטות, הזדככות. שני סוגי הרשימות האלה הם מאבחנים לנו את הפרצוף.

קריין: אות ו', דברי האר"י.

אות ו'

"והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם, אל הטעמים עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן, והם בערך או"א אל ישסו"ת. כי כמו שלצורך עבור זו"נ מזדווגים או"א עילאין וישסו"ת נכללין עמהם, כן הכא, הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב, ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם, ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל. ואז מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה."

אנחנו רואים שנדרשת התפתחות מיוחדת כדי להוציא לגילוי את הנקבה.

קריין: שוב אות ו', דברי האר"י.

אות ו'

"והנה רצה להוציא גם מן מ"ה וב"ן שבו הפנימים, חיצוניותם לחוץ, ואז עלו כל בחינות ס"ג הפנימים, הטמונים תוך מ"ה וב"ן הפנימים, ועלו עמהם מ"ה וב"ן הפנימים, ואז אלו מ"ה וב"ן הם המ"ן שלהם, אל הטעמים עצמם דס"ג שאינם מלובשים תוך מ"ה וב"ן, והם בערך או"א אל ישסו"ת. כי כמו שלצורך עבור זו"נ מזדווגים או"א עילאין וישסו"ת נכללין עמהם, כן הכא, הטעמים דס"ג מזדווגים עם כל ע"ב, ומכ"ש שהנקודות תגין אותיות דס"ג מתחברים עמהם וטפלים להם, ולכן אינם עולים בשם דוגמת ישסו"ת הנ"ל. ואז מולידים בחי' ב"ן דחיצוניות ולבושם לחוץ. הרי נולדה הנקבה עתה תחלה."

זה כבר מורכב.

(סוף השיעור)