שיעור בוקר 31.08.2022 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד',

עמ' 245, דף רמ"ה, פרק ו', דברי האר"י, אותיות א' – י"א

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד', עמ' 245, דף רמ"ה, פרק ו'. דברי האר"י, אות א'.

פרק ו'

"מבאר חזרת האורות אל המאציל לקבל תשלומיהם,"

2. אות א'

   1. בהתפשטות א' דעקודים לא יצאו האורות שלמים

וע"כ חזרו לשורשם להשתלם ועי"ז נעשה כלי

"* ונבאר יציאת אורות אלו הנקרא עקודים. דע כי א בעת שיצאו לא יצאו שלימים, וטעם הדבר הוא כי כוונת המאציל היה לעשות עתה התחלת הויות הכלים להלביש האור לצורך המקבלים שיוכלו לקבל, ב ולכן בהיות שיצאו בלתי שלמים וגמורים, חזרו לעלות לשורשן להתתקן ולהשתלם, ועל ידי כך נעשה כלי."

* עץ חיים היכל א"ק שער ו' פ"ג.

קריין: למטה. אות א', מתייחסת ל"בעת שיצאו".

פירוש אור פנימי לאות א'

"א) כמ"ש לפנינו, שהוא מטעם כי רק המלכות קיבלה ה"פ נרנח"י בשלמות, אבל שאר הט"ס ראשונות היו חסרות, שז"א היה חסר כתר, ובינה היתה חסרה גם חכמה, וחכמה היתה חסרה גם נשמה, וכתר היה חסר גם רוח. וכלים חיצונים לאורות מקיפים היו חסרים שם לגמרי. כמ"ש לפנינו."

זה מה שקיים להתפתחות הראשונה.

קריין: אות ב', מתייחסת לדברי האר"י "ולכן בהיות".

"ב) כי האורות המקיפים ואורות פנימים היו מבטשים זה בזה כמ"ש לעיל (ח"ד פ"א או"פ אות ז' עש"ה), שעי"ז נזדככו ועלו לשורשם לפה, ואז קיבלו תשלומיהם. כמ"ש לפנינו."

קריין: אות ב', דברי האר"י.

אות ב'

בהתפ"א היו אור הזך שהוא או"י ואור העב שהוא או"ח מעורבים

זב"ז, אלא בהסתלקות לשורשם נשאר אור העב למטה שלא היה

יכול לעלות ונתוספה עביותו ונעשה כלי

"והענין הוא, כי בודאי ג שבחינת הכלים היה בכח, אף כי לא היה בפועל בתוך האור, כי היה ד בבחינת האור היותר עב וגס, רק שהיה בו ה מחובר בעצם היטב ולכן לא נגלה בחינתו, כי כאשר יצא ו האור דרך הפה ולחוץ, יצא הכל מעורב יחד, ז וכשחזרו לעלות ולהשתלם, אז ודאי על ידי יציאת האור חוץ לפה, הנה אותו אור בחינת הכלים, שהוא יותר עב, קנה עתה עביות יותר, ועל ידי כך ח לא יוכל לחזור גם הוא למקורו כבראשונה, ונתפשט האור הזך ממנו ועלה למקורו, ט ואז נתוסף באור עב הנ"ל עביות יותר על עביותו, ואז נגמר ונשאר בחינת הכלי".

מאיפה יש לנו את בחינת הכלי? מזה שנתווספה העביות בהתפשטות והסתלקות האורות מתוך הכלי.

קריין: אות ג', דברי האר"י.

אות ג'

אע"פ שחזר האור למקומו בהתפ"ב על המסך דבחי"ג מ"מ לא נתבטל אור

העב מלהיות בחינת כלי, משום שבהתפשטות ב' היה חסר אור הכתר

"ואם תאמר כאשר יחזור האור הזך לירד ולהתפשט בכלי, י יחזור ויזדכך הכלי כבראשונה, ויתבטל מלהיות בחינת כלי. התשובה בזה הוא כי לא חזרו כל היוד ספירות, שנתעלו למקורם, לחזור ולירד כולם, אמנם הט' תחתונים לבדם ירדו, והעליונה, שהוא הכתר, נשארה תמיד עם המאציל, ובזה נמצא, כ שאור החכמה הוא שחזר להתלבש בכלי הכתר, וכן כל שאר הספירות, ויכולים הכלים לקבל האור הממועט ממנו עתה, ממה שהיה להם בתחילה."

האורות כבר לא בכלים שלהם.

אות ד'

התפ"א של עקודים יצאה בבחינת נפש לבד

"והנה דע, כי ל כולם יצאו בבחינת נפש לבד, וזה סוד הפסוק נשבע ה' בנפשו כי האצילות הנקרא נקודים, כמו שאמרנו, והוא הנקרא הוי"ה, נשבע במי שגדול ממנו, והוא עולם העקודים, אשר יצאו בבחינת נפש לבד. ובזה תעמיק ותראה כמה עמקו מחשבותיו יתברך, כי אפילו עולם עליון של העקודים, אינו אלא בחינת נפש לבד."

לעומת אין סוף, כל העולמות נמצאים באור הנפש בלבד, על אף שיש בהם חלוקה לנרנח"י.

אות ה'

בעקודים יצאו הכלים ממטה למעלה, תחילה כלי מלכות ולבסוף הכתר,

בהיפך מנקודים שיצאו שם הכלים ממעלה למטה

"והנה כל היוד ספירות יצאו, אבל לא יצאו יחד כולם, רק תחילה יצאה בחינת מלכות מעולם העקודים, היפך מעולם הנקודים. וכמ"ש במקומו בע"ה."

8. אות ו'

תחילה יצאה מלכות בבחינת נפש, ואח"כ כשיצא היסוד בבחינת נפש,

נתוספה ממנו הארת רוח למלכות

"ומלכות זו יצאה בבחינת נפש לבד, כי אין לך ספירה שאין לה בחינת נר"ן כנודע, אמנם לא יצאו עתה אלא בבחינת נפש לבד. והנה מ תחילה יצאה מלכות בבחינת נפש, ואח"כ, כאשר יצאה בחינת היסוד, נ לא נתגלה בהיסוד רק בחינת נפש לבד לעצמו, אבל ס נתוסף הארה בהמלכות שנתגלה בה בחינת רוח."

אות ז'

אור הרוח בא מן ו"ק דז"א, וע"כ ביסוד התחיל אור הרוח להתגלות,

ונשתלם עם ביאת החסד דז"א

"וטעם הדבר, הוא לפי שסוד הרוח בא מו"ק כנודע, ולכן בבא היסוד התחיל להתגלות במלכות בחינת הרוח, ע ואינו נשלם לגמרי עד שיצאו כל הו"ק, שהוא מהיסוד עד החסד, ואז נגמר בחינת הרוח כולו של מלכות. ובבא כל אחד מהם, היה מתגלה במלכות קצה א' מבחינת הרוח, כמ"ש בזוהר תרומה."

אות ח'

ה' חסדים הם, חג"ת נ"ה כנגד ה' הבחינות כח"ב תו"מ , ויסוד אינו

חסד פרטי אלא הוא הכולל של כל ה' חסדים חג"ת נ"ה

"וכבר נודע, כי היסוד אינו מכלל הו"ק, כי אינם פ רק ה' חסדים מחסד עד הוד, אך צ היסוד, אינו לוקח חסד פרטי לעצמו, רק שנכללים כל הה' קצוות בו, נמצא כי בחינת כללות של הרוח, זה הוא שנתגלה במלכות כאשר בא יסוד, אבל בצאת ההוד או הנצח וכיוצא משאר ספירות אז היה מתגלה בחינת הקצוות ממש של הרוח במלכות."

אות ט'

כשיצא יסוד דז"א נתגלתה כללות הנפש דז"א, וכשיצא ההוד נתגלה

קצה א' דנפש ז"א וכו', עד שנשלמו הו' קצוות

"והנה כל זה הוא מה שנוגע אל בחינת המלכות, אמנם מה שנוגע אל הו' קצוות דזעיר אנפין הוא באופן זה: כי בצאת היסוד, אז מתגלה בחינת כללות ה' קצוות דזעיר אנפין בבחינת נפש לבד, אך בבוא ההוד אז מתגלה קצה א' דנפש דזעיר אנפין. וכן עד שנשלמו כל הו' קצוות."

אות י'

כל קצה וקצה מחג"ת נ"ה כשיצאו נתנו כללות הארת הנפש ביסוד.

אבל בה' הבחינות עצמן אין אחד מוסיף כלום לחברו

"עוד יש ק הפרש אחד בין היסוד לה' קצוות אחרים, והוא, כאשר בא ההוד נתן כח כללותו מחדש ביסוד, בחינת נפש לבד, וכן כולם, עד שיצא החסד, וגם הוא נתן בצאתו, כח כללותו ביסוד, מה שאין כן בשאר ה' קצוות, כי בבוא אחד לא היה מוסיף שום תוספות בחבירו כלל ועיקר, כי כולם שוים, רק כאשר נשלמו כל הששה, אז נמצא, שנגמר כל הזעיר אנפין בבחינת נפש."

אות י"א

כשיצאה בינה היתה לעצמה בנפש, ורוח לז"א, ונשמה למלכות. וכשיצאה חכמה היתה נפש

לעצמה, ורוח לבינה וכו'. וכשיצא כתר היה בנפש לעצמו ורוח לאבא וכו'

"ר ואחר כך יצאה הבינה, בבחינת נפש לבד לעצמה, ובחינת רוח לזעיר אנפין, ובחינת נשמה למלכות. ואחר כך יצאה החכמה, בבחינת נפש לעצמה, ובחינת רוח לבינה, ובחינת נשמה לזעיר אנפין, ובחינת חיה למלכות. אחר כך יצא הכתר בבחינת נפש לעצמו, ובחינת רוח לאבא, ובחינת נשמה לאמא, ובחינת חיה לזעיר אנפין, ובחינת יחידה למלכות."

שאלה: כל הזמן מדובר כאן על תכונת נפש. מהי תכונת נפש?

נפש זה הכוח העיקרי שעליו כבר בונים את יתר הבחינות. יש לנו נפש דנפש, נפש דרוח, נפש דנשמה וכן הלאה. אבל נפש זה העיקר, זו הרגשה שהאדם מתמלא מכוח עליון. הוא לא יודע מי, מה, אבל יש לו הרגשה שהוא מקבל. נגיד כמו התינוק שמקבל מאימא, הוא לא יודע את המהות של האימא ואת היחס שלה אליו ואת היחס שלו אליה, אלא שיש קשר. זה נקרא "נפש".

שאלה: נקודת אין עוד מלבדו, הנקודה ההתחלתית שייכת לנפש?

נכון. מהרגע שהוא מרגיש בחינת נפש יש לו כבר הרגשה של אין עוד מלבדו.

שאלה: הוא מתאר כאן איך יוצאות ספירות שונות, קודם ספירות, אחר כך אורות. איך בעצם יוצאות הספירות ביחס למלכות?

ספירה היא מהמילה ספיר, מאיר. זה רצון לקבל שהגיע להשתוות הצורה מסוימת עם האור, ולכן האור יכול להיכנס בתוך הרצון לקבל ולהאיר דרך הרצון לקבל. הרצון כבר נמצא בעל מנת להשפיע במשהו ולכן נקרא ספירה. זאת אומרת, הספירה בעצמה היא כבר הרצון לקבל שמאיר כאור.

שאלה: האורות השונים שיוצאים הם כמו תוספת לאור הנפש?

כן, ודאי.

שאלה: מה זה ו' קצוות?

ו' קצוות זה שש ספירות דזעיר אנפין.

שאלה: אבל למה זה קצוות ולא אורות?

כי זעיר אנפין בנוי כך שיש לו שש ספירות, לא יותר. חסר לו ראש, לכן הוא נקרא זעיר, קטן, ויש לו רק שש.

תלמיד: מה מייחד אותן?

אלו דברים שעכשיו לא נלמד. אין זמן לזה.

שאלה: מדובר על נשמה, חיה, יחידה. איך אני צריך להרגיש את המצבים האלה?

תנסה להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלך ותתחיל להרגיש. טוב שאתם רוצים להרגיש, אבל רצון לא מספיק, צריכה להיות גם יגיעה.

שאלה: בפסקה י' כתוב שזעיר אנפין עובר השלמה או מגיע לשלמות. יש מצב שזעיר אנפין לא שלם?

זעיר אנפין הוא קטן. הוא מגיע אחר כך בעולם האצילות לאריך אנפין.

תלמיד: מה הוא מקבל?

השלמה. גם בכלים, בספירות וגם באורות.

שאלה: איך זה שלא מתקיים כאן "ערך הפוך אורות וכלים"? איך יכול להיות שאור היחידה מתגלה במלכות ולא הפוך?

אם אנחנו מדברים בפרטות אז ודאי שיש ערך הפוך אורות וכלים.

תלמיד: מה זה בפרטות?

אם אנחנו מדברים על היחסים בין האורות לכלים, אז ככל שהאורות עליונים יותר, כך הם מתגלים על ידי כלים תחתונים יותר.

שאלה: האם מהקטעים האלה ניתן להסיק מסקנה שמקובל מרגיש בכלי שלו רק את אור הנפש ואת יתר האורות הוא מרגיש בכלים חיצוניים?

לא. הם גם נעשים הכלים שלו.

אני רוצה לשאול אתכם עכשיו לגבי השיעור שהתחלנו אתמול בצהריים, "הקדמת ספר הזוהר". בואו נעשה משאל, תענו מה אתם חושבים, האם כדאי להמשיך בזה או לא. האם אנחנו כבר צריכים ללמוד את ספר הזוהר או להשאיר אותו לאחר כך ובינתיים ללמוד דברים יותר קצרים ופחות קשים.

קריין: התשובה די ברורה, רוצים להמשיך ללמוד.

בסדר. כי באמת לא הספקתי לקבל פידבק מכולם, אבל אתם חושבים שכדאי להמשיך.

תלמיד: הלימוד הוא מצוין, אבל הרבה תלמידים חדשים שהשתתפו אתמול בשיעור מחשיבים את הזוהר כמשהו מהעולם הזה. אולי כדאי לתת הבהרה שמדובר על העולם העליון ולא צריך להתייחס לצלחות ולציפורים אלא למהות הפנימית.

הבנתי. תודה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתכונן נכון בעשיריות לפני השיעור כדי להגיע ללימוד נכון של הזוהר יחד?

אם יש לכם זמן, פשוט לקרוא שוב. לקרוא מה שאנחנו קוראים בשיעור או מה שעומדים לקרוא גם ביניכם.

תלמיד: הלימוד של עשר הספירות הוא מדהים אבל כשאמרת בשיעור צהריים שלימוד הזוהר הוא יותר גבוה, יותר קרוב לרוחניות, זה באמת נתן לי ולעשירייה שמחה רבה, ואני מקווה שכולנו נשיג ונהנה מהלימוד.

בסדר גמור, תודה.

שאלה: אנחנו יודעים שלספר הזוהר יש סיפור מאוד מעניין וגורל מעניין. האם זה שיש עכשיו דרישה גדולה ללימוד הזוהר ולומדים אותו בהיקף גדול כל כך וגם משדרים את זה באינטרנט, זה אומר שגם העולם החיצוני מוכן לקבל איזו הארה של ספר הזוהר כי טמונים שם דברים מדהימים שיכולים לשנות את הכול?

כן. הזוהר מיועד באמת לשנות את העולם, להטיב לכולם ולהביא אותנו לדרך הנכונה. לכן כדאי לנו לפזר את הידיעה הזאת ואת הספר עצמו. כתוב הרבה על כך שהפצת ספר הזוהר בעולם תביא את העולם לתיקון.

(סוף השיעור)