שיעור בוקר 08.12.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 191, פתיחה לחכמת הקבלה,
אותיות קכ"ט – קל"ג
אות ק"ל
"ופרצוף א"א דמ"ה החדש, שיצא בקומת חכמה, בירר וחיבר אליו את חציו התחתון דכתר הנקודים, שהם האח"פ דכתר, שבעת הקטנות היו בהמדרגה שמתחת הכתר, דהיינו בחכמה ובינה דנקודים (כנ"ל באות ע"ז), ונעשה לבחינת נוקבא אל הא"א דמ"ה החדש, ונתחברו יחד זה בזה. וסדר עמידתם הוא ימין ושמאל, שא"א דמ"ה שהוא הזכר עומד בימין, וא"א דב"ן שהיא הנוקבא, עומדת בשמאל. ומה שפרצוף עתיק דמ"ה לא לקח את חציו התחתון דכתר נקודים, הוא, כי עתיק מתוך שהוא ראש הא' דאצילות, שמעלתו גבוהה מאד, לכן לא חיבר אליו רק הכלים דפנים דג"ר דנקודים, שבהם לא אירע שום פגם בעת השבירה, מה שאין כן בחצי הכתר התחתון, שהם אח"פ שהיו נפולים בעת הקטנות בחו"ב, ואח"כ בעת הגדלות עלו מחו"ב ונתחברו בכתר דנקודים (כנ"ל באות פ"ד), אשר אח"כ בעת שבירת הכלים, חזרו ונפלו מהכתר דנקודים ונתבטלו, כנ"ל, הרי המה כבר נפגמו עם נפילתם וביטולם, ואינם ראוים משום זה לעתיק, ולכן לקח אותם א"א דמ"ה." (ראו שרטוט מס' 1)
שרטוט מס' 1
שאלה: לא ברור למה החצי התחתון היו נפולים?
למה הוא שייך לשבירה כאילו.
תלמיד: כן.
לא שהוא בעצמו שייך לשבירה אלא הוא בכל זאת נמצא בהבדל בין הקטנות והגדלות. החצי העליון לא שייך לגדלות ולקטנות, הוא נמצא אותו דבר, לכן הוא שייך לעתיק. החצי תחתון דכתר דנקודים הוא היה בקטנות ואחר כך בזמן הגדלות הוא העביר דווקא את האור הגדול לאבא ואימא דנקודים. נכון או לא?
תלמיד: כן.
אז הוא בכל זאת משתנה מקטנות לגדלות ולכן לא יכול להיות בעתיק. כי עתיק נקרא "נעתק" מכל מה שקורה בעולם האצילות, זה רק המעבר בין עולם אדם קדמון לעולם האצילות.
תלמיד: אפילו שזה היה ראש דהתלבשות?
זה לא חשוב התלבשות או עביות, זו כבר לא בעיה. הבעיה היא האם הוא משתנה או לא משתנה מקטנות לגדלות? זאת הנקודה.
שאלה: מה זו החלוקה הזאת שפתאום ההשתלשלות הזאת זה לא דבר מוחלט?
מה זה לא מוחלט? זה מוחלט מאוד. איזה חלקים נפעלים על ידי כך שמעבירים את אור דגדלות מלמעלה למטה? החלקים האלה שמעבירים את אור הגדלות הם כבר פגומים על ידי השבירה. מה זאת אומרת? אם אני העברתי משהו שאחר כך כתוצאה מזה הייתה שבירה אז אני כבר לא בסדר. כבר צריכים לתקן אותי.
למה אני לא ראיתי שזה יגרום לשבירה? אפילו שזה החצי התחתון דכתר דנקודים, אבל אני עשיתי את זה, גמרנו. זאת אומרת, כדי לתקן עכשיו את המערכת, להחזיר אותה לתיקון, אתה צריך לעשות בי איזו מערכת, מערכת אזהרה, מערכת מיוחדת כזאת שהיא כבר יודעת מה קורה הלאה ושהשבירה יותר לא תקרה. אם החצי התחתון דכתר לא היה מעביר אור החכמה, לא הייתה שבירה.
תלמיד: מה שאני מנסה לברר זה לא בסדר המדרגה. מה זה שעתיק מיחס לעצמו את התכונות האלה שהן שייכות לו ואם זה לא מתאים לו אז הוא לוקח חלק ממנו ומוריד.
עזוב את הפילוסופיות שלך. עתיק לוקח את מה שמגיע אליו, כמה שהוא מסוגל להשפיע ויכול להשפיע זה מה שהוא עושה. התכונות אלה, לא התכונות אלה, זה כתר, הוא עושה כל מה שרק יכול כמו כל פרצוף וכל ספירה ברוחניות. כל מה שהוא מסוגל הוא מבצע.
אות קל"א
"ופרצוף או"א דמ"ה החדש, שהם בקומת בינה, ביררו וחיברו להם את חצים התחתון דחו"ב דנקודים, שהם האח"פ דחו"ב, שבעת הקטנות היו נפולים בהז"ת דנקודים, אלא אח"כ בעת הגדלות נקודים, עלו ונתחברו לחו"ב דנקודים (כנ"ל באות צ"ד), ואשר בעת שביה"כ חזרו ונפלו להז"ת דנקודים ונתבטלו (כנ"ל באות ק"ז), ואותם ביררו להם או"א דמ"ה לבחינת נוקבא אליהם, והם מכונים ז"ת דחכמה וו"ת דבינה דב"ן, כי בחינת החסד דבינה נשארה עם הג"ר דחו"ב דב"ן בפרצוף עתיק, ולא נשאר בחציה התחתון דבינה כי אם ו"ת מגבורה ולמטה. ונמצא הזכר דאו"א הוא קומת בינה דמ"ה, והנוקבא דאו"א היא ז"ת דחו"ב דב"ן. ועמידתם הם בימין ושמאל, או"א דמ"ה בימין ואו"א דב"ן בשמאל, והישסו"ת דמ"ה שהם הז"ת דאו"א, לקחו המלכיות דחו"ב דב"ן."
זה ברור? לא כל כך, לא מסתדר. עוד קצת. קודם כל האם גמרנו עם אריך ואנפין? גמרנו באות ק"ל.
אות קל"א "ופרצוף א"א דמ"ה החדש, שיצא בקומת חכמה, בירר וחיבר אליו את חציו התחתון דכתר הנקודים, שהם האח"פ דכתר, שבעת הקטנות היו בהמדרגה שמתחת הכתר, דהיינו בחכמה ובינה דנקודים (כנ"ל באות ע"ז), ונעשה לבחינת נוקבא אל הא"א דמ"ה החדש, ונתחברו יחד זה בזה. וסדר עמידתם הוא ימין ושמאל," בזה גמרנו עם פרצוף כתר דנקודים. אחרי כתר יש לנו אבא ואימא דנקודים. מה קורה לנו עם אבא ואימא? יש לנו כאן אבא ואימא דנקודים (ראו שרטוט מס' 2).
עוד הפעם קל"א. "ופרצוף או"א דמ"ה החדש," זאת אומרת, דאצילות. אבא ואימא דאצילות, מה קורה להם? "שהם נמצאים בקומת בינה ירדו וחיברו להם את החצי תחתון דחכמה ובינה דנקודים,"1 חצי תחתון דחכמה ובינה דנקודים. "ביררו וחיברו להם את חצים התחתון דחו"ב דנקודים, שהם האח"פ דחו"ב, שבעת הקטנות היו נפולים בהז"ת דנקודים," אתם זוכרים את הפרצופים האלה? כתר, אבא ואימא וזו"ן (ראו שרטוט מס' 2). אז אח"פ דאבא ואימא היו נפולים בתוך גלגלתא עיניים דזו"ן. "אלא אח"כ בעת הגדלות נקודים, עלו ונתחברו לחו"ב דנקודים" וכשהם עולים וחוזרים בחזרה לחכמה ובינה דנקודים הם גם מעלים איתם גלגלתא עיניים דזו"ן. "ואשר בעת שביה"כ חזרו ונפלו להז"ת דנקודים ונתבטלו (כנ"ל באות ק"ז), ואותם ביררו להם או"א דמ"ה לבחינת נוקבא אליהם," זאת אומרת, החצי התחתון דאבא ואימא. "ואותם ביררו להם או"א דמ"ה" זאת אומרת דאצילות. "לבחינת נוקבא אליהם, והם מכונים ז"ת דחכמה וו"ת דבינה". זה ברור. כי החסד דבינה נשאר עם הג"ר דבינה כי זו בינה אז אצלה גם חסד שייך להשפעה. "דחו"ב דב"ן בפרצוף עתיק, ולא נשאר בחציה התחתון דבינה" זאת אומרת דאבא ואימא דנקודים "כי אם ו"ת מגבורה ולמטה. ונמצא הזכר דאו"א הוא קומת בינה דמ"ה, והנוקבא דאו"א היא ז"ת דחו"ב".
שרטוט מס' 2
שאלה: כל החלק הזה של הז"ת דחכמה ו"ת דבינה לא ברור.
מה לא ברור?
תלמיד: איך החלוקה הזאת קורית?
יש לנו עולם הנקודים. בעולם הנקודים יש לנו כתר, אבא ואימא, זו"ן (ראו שרטוט מס' 3). מה הבעיה בכתר? חצי עליון דכתר הוא לא שייך לשום דבר לכן לוקח אותו עתיק. הוא ניטראלי לגמרי, לא חשוב לו כלום. גדלות, קטנות, כלום. חצי תחתון דכתר הוא כבר מעביר את האור הגדול, אם מגיע האור אז בקטנות הוא מגיע רק עד הפרסא שבכתר, בגדלות הוא עובר ונותן מהכתר גדלות לאבא ואימא. אז את אח"פ דכתר מי יכול לקחת ולתקן?
תלמיד: אריך אנפין.
אריך אנפין. אריך אנפין יכול לתקן את אח"פ דכתר. גלגלתא עיניים דאבא ואימא, מי יכול לתקן? באצילות הם נשברו גם, פנים ואחור. מי יוכל לתקן אותם?
תלמיד: אבא ואימא.
אבא ואימא. זו הדרגה שלהם. אח"פ דאבא ואימא מי יכול לתקן?
תלמיד: ישסו"ת.
ישסו"ת. וגלגלתא עיניים דזו"ן? תיכף אנחנו נקרא. טוב שאתם לא יודעים, כי לא קראנו את זה.
אות קל"ב
"ופרצוף זו"ן דמ"ה החדש, שהם בקומת ו"ק ונקודה, ביררו וחיברו אליהם, את הכלים דפנים דז"ת דנקודים מתוך שבירתם בבי"ע, דהיינו בחינת הגו"ע של הז"ת דנקודים (כנ"ל באות ע"ח), והם נעשו לנוקבא אל הזו"ן דמ"ה ועמידתם הוא בימין ושמאל, הזו"ן דמ"ה בימין, והזו"ן דב"ן בשמאל."
כן, זאת אומרת גלגלתא עיניים דזו"ן.
שרטוט מס' 3
אות קל"ג
"והנה נתבאר המ"ה וב"ן שבה"פ אצילות, אשר ה' הקומות דמ"ה החדש, שיצאו בעולם האצילות, ביררו להם מהכלים הישנים ששימשו בזמן הנקודים, ונתקנו להם לבחינת נוקבא הנקראת בשם ב"ן. שהב"ן דעתיק נעשה ונתקן ממחציתן העליונה דג"ר דנקודים, והב"ן דא"א ואו"א נבררו ונתקנו ממחציתן התחתונה דג"ר דנקודים, ששמשו להם בעת גדלות דנקודים וחזרו ונתבטלו. והב"ן דזו"ן נברר ונתקן מהכלים דפנים, שיצאו בעת קטנות דנקודים, שבעת הגדלות נשברו ונפלו ביחד עם הכלים דאחורים שלהם."
כל אחד לוקח פיסת נייר ועיפרון או עט, ואנחנו שוב נקרא מאות קכ"ט, וכל אחד מצייר לעצמו את עולם הנקודים וכנגדו עולם האצילות, איזה חלק מעולם הנקודים מיתקן על ידי איזה חלק שבעולם האצילות.
אות קכ"ט
"ותדע, שכל קומה וקומה מה"פ אלו דמ"ה החדש בעת שיצאה, ביררה וחיברה לעצמה חלק מהכלים דנקודים, שנעשה לה לבחינת נוקבא. כי הנה בעת שיצא פרצוף עתיק, לקח וחיבר אליו, כל הג"ר דנקודים, שנשארו שלמים בעת שביה"כ, דהיינו בחינת הגו"ע שבהם שיצאו בעת קטנותם, הנק' כלים דפנים, (כנ"ל באות ע"ו) שבקטנות הנקודים לא באו עמהם רק מחציתה העליונה דכל מדרגה," זה ברור, בקטנות משתמשים רק בחצי עליון דכתר, אבא ואמא וזו"ן דנקודים. "שהם גו"ע ונקבי עינים, ומחציתה התחתונה דכל אחת, הנק' אח"פ, ירדו למדרגה התחתונה, עש"ה." זה בזמן הקטנות. "ולפיכך נבחן שפרצוף עתיק דמ"ה החדש" דאצילות, "לקח לו מהכלים דנקודים, את מחציתה העליונה דכתר, ומחציתה העליונה דחו"ב, וז' השרשים דז"ת הכלולים בג"ר דנקודים," את זה העתיק לקח. אני לא ציירתי נכון (ראו שרטוט מס' 3). עתיק לקח גלגלתא עיניים דכתר וגלגלתא עיניים דאבא ואמא דנקודים (ראו שרטוט מס' 4). "והם נעשו לבחינת פרצוף נוקבא אל העתיק דמ"ה החדש." זאת אומרת כל מה שלא שייך לשבירה לקח עתיק, כל מה שאין בו הבדל בין קטנות וגדלות. "ונתחברו יחד זה בזה. והם המכונים מ"ה וב"ן דעתיק דאצילות, כי הזכר דעתיק נק' מ"ה, והכלים דנקודים הנ"ל שנתחברו אליו נקראים ב"ן, (מטעם הנ"ל באות קי"ט, ע"ש). וסדר עמידתם הוא פו"א, העתיק דמ"ה בפנים והעתיק דב"ן באחוריו."
שרטוט מס' 4
אות ק"ל
"ופרצוף א"א דמ"ה החדש, שיצא בקומת חכמה, בירר וחיבר אליו את חציו התחתון דכתר הנקודים, שהם האח"פ דכתר, שבעת הקטנות היו בהמדרגה שמתחת הכתר, דהיינו בחכמה ובינה דנקודים (כנ"ל באות ע"ז), ונעשה לבחינת נוקבא אל הא"א דמ"ה החדש, ונתחברו יחד זה בזה. וסדר עמידתם הוא ימין ושמאל, שא"א דמ"ה שהוא הזכר עומד בימין, וא"א דב"ן שהיא הנוקבא, עומדת בשמאל. ומה שפרצוף עתיק דמ"ה לא לקח את חציו התחתון דכתר נקודים, הוא, כי עתיק מתוך שהוא ראש הא' דאצילות, שמעלתו גבוהה מאד, לכן לא חיבר אליו רק הכלים דפנים דג"ר דנקודים, שבהם לא אירע שום פגם בעת השבירה, מה שאין כן בחצי הכתר התחתון, שהם אח"פ שהיו נפולים בעת הקטנות בחו"ב, ואח"כ בעת הגדלות עלו מחו"ב ונתחברו בכתר דנקודים (כנ"ל באות פ"ד), אשר אח"כ בעת שבירת הכלים, חזרו ונפלו מהכתר דנקודים ונתבטלו, כנ"ל, הרי המה כבר נפגמו עם נפילתם וביטולם, ואינם ראוים משום זה לעתיק, ולכן לקח אותם א"א דמ"ה."
זה ההסבר לעת עתה.
אות קל"א
"ופרצוף או"א דמ"ה החדש, שהם בקומת בינה, ביררו וחיברו להם את חצים התחתון דחו"ב דנקודים, שהם האח"פ דחו"ב, שבעת הקטנות היו נפולים בהז"ת דנקודים, אלא אח"כ בעת הגדלות נקודים, עלו ונתחברו לחו"ב דנקודים (כנ"ל באות צ"ד), ואשר בעת שביה"כ חזרו ונפלו להז"ת דנקודים ונתבטלו (כנ"ל באות ק"ז), ואותם ביררו להם או"א דמ"ה לבחינת נוקבא אליהם, והם מכונים ז"ת דחכמה וו"ת דבינה דב"ן, כי בחינת החסד דבינה נשארה עם הג"ר דחו"ב דב"ן בפרצוף עתיק, ולא נשאר בחציה התחתון דבינה כי אם ו"ת מגבורה ולמטה. ונמצא הזכר דאו"א הוא קומת בינה דמ"ה, והנוקבא דאו"א היא ז"ת דחו"ב דב"ן. ועמידתם הם בימין ושמאל, או"א דמ"ה בימין ואו"א דב"ן בשמאל, והישסו"ת דמ"ה שהם הז"ת דאו"א, לקחו המלכיות דחו"ב דב"ן."
אות קל"ב
"ופרצוף זו"ן דמ"ה החדש, שהם בקומת ו"ק ונקודה, ביררו וחיברו אליהם, את הכלים דפנים דז"ת דנקודים מתוך שבירתם בבי"ע, דהיינו בחינת הגו"ע של הז"ת דנקודים (כנ"ל באות ע"ח), והם נעשו לנוקבא אל הזו"ן דמ"ה ועמידתם הוא בימין ושמאל, הזו"ן דמ"ה בימין, והזו"ן דב"ן בשמאל."
אות קל"ג
"והנה נתבאר המ"ה וב"ן שבה"פ אצילות, אשר ה' הקומות דמ"ה החדש, שיצאו בעולם האצילות, ביררו להם מהכלים הישנים ששימשו בזמן הנקודים, ונתקנו להם לבחינת נוקבא הנקראת בשם ב"ן. שהב"ן דעתיק נעשה ונתקן ממחציתן העליונה דג"ר דנקודים, והב"ן דא"א ואו"א נבררו ונתקנו ממחציתן התחתונה דג"ר דנקודים, ששמשו להם בעת גדלות דנקודים וחזרו ונתבטלו. והב"ן דזו"ן נברר ונתקן מהכלים דפנים, שיצאו בעת קטנות דנקודים, שבעת הגדלות נשברו ונפלו ביחד עם הכלים דאחורים שלהם."
שאלה: שתי שאלות. קודם כל בבקשה בשרטוט אם אפשר לראות, אמרנו (ראו שרטוט מס' 5) אם אני זוכר נכון, שהאור שמגיע בגלגלתא עיניים דכתר, הוא לא מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה, זה אור ההתלבשות.
זה לא חשוב.
שרטוט מס' 5
תלמיד: שאלה שנייה. שרטטתי כמו שביקשת, ומצאתי שבאח"פ דאבא ואימא לא ברור לי מי מתקן אותם, מצד אחד זה.
אבא ואימא.
תלמיד: ומצד שני, מה זה שמלכויות מתקנים ישסו"ת?
ישסו"ת מתקן מלכויות, ואבא מתקנים את אבא ואימא. וגלגלתא עיניים דאבא ואימא, זה שייך לעתיק.
תלמיד: אז מי מתקן את האח"פ דבינה? את ט' ספירות מתקנים אבא ואימא, ואת מלכות מתקנים ישסו"ת?
(ראו שרטוט מס' 6) עתיק לוקח חצי עליון בכתר דנקודים, וחצי עליון דאבא ואימא דנקודים. עכשיו, אריך אנפין מה לוקח? חצי תחתון דכתר דנקודים. אחר כך אבא ואימא, מה לוקחים? חצי תחתון דאבא ואימא, לוקחים אבא ואימא דנקודים. ישסו"ת לוקח מלכויות דאבא ואמא דנקודים, וזו"ן לוקחים גלגלתא דעיניים דזו"ן. ואח"פ דזו"ן, זה כבר שבירה, קליפות.
שרטוט מס' 6
בסדר? אמת זה לא כל כך, זאת אומרת, לאט לאט אתם תתחילו להרגיש מה שייך למה, זאת אומרת מידת הפגם בין החלקים האלו. לנו זה חשוב רק מבחינת איך אנחנו מסדרים את התיקונים האלה משך 6000 שנה. זאת אומרת מדרגות, עד כמה שהם זה מתקנים על ידי זה, זה מתקנים על ידי זה, ואז השפעה הדדית שלהם. על זה עוד נדבר, אנחנו עוד נחזור על זה עוד הרבה פעמים.
שאלה: בשביל מה צריך לדקדק בכל הפרטים האלה?
מידת התיקון. כי כשאנחנו מדברים על זה, אנחנו מעוררים בזמן הלימוד שרוצים להשתייך או לשייך את עצמנו למערכת הזאת, אנחנו מעוררים אורות.
תלמיד: ואם אני לא מצליח להבין כלום?
לא נורא. תתבלבל, אתה לא מבלבל את המערכת. אתה מבין? כמה שאתה דן ולא מבין וכן מבין, זה לא חשוב. יותר נכון כמה שאתה לא מבין, אבל רוצה איכשהו להבין, בזה אתה מעורר את האורות.
שאלה: יש פה עוד ז' כתרים שעתיק לקח. מה זה, מאיפה הם?
ז' כתרים, זה הז' שורשים שנמצאים בז"ת דנקודים, שהם כתרים ששייכים ממטה למעלה שמהם יוצאים ז"ת, אבל הם לא שייכים לז"ת, הם שייכים לעליון שלהם.
תלמיד: לאן הם שייכים?
בכל דרגה יש לך משהו שלא שייך לדרגה עצמה, אלא שייך לעליון ממנה. זה בכל דרגה. אז זו"ן אפילו שהם נשברו כולם פנים ואחור והכול, אבל יש בהם משהו שלא נשבר. ניצוץ נגיד, שיש לנו בלב הוא נמצא ברצון השבור, אבל הוא בעצמו חלק א-לוה ממעל, נקודה שבלב, בלי זה היינו אבודים.
תלמיד: זה מושג ז' כתרים, או יש בכתר, באבא ואמא וגם בזו"ן ז' כתרים, או מה?
ז' זה זו"ן, אז ב זו"ן יש לך כתרים, הכתרים האלה לא שייכים לגופו דזו"ן עצמו, אלא למדרגה שלפניה.
שאלה: מה שציירת בצד ימין כתר, אבא אמא וזון, זה עולם, זה פרצוף? כל הציור הזה.
עולם הנקודים, והשני עולם האצילות.
תלמיד: הקטע בצד ימין, זה מתאר לנו את המצב לאחר השבירה, בזמן השבירה?
כתר בציור או כתר ברשימה?
תלמיד: מה שמצויר בצד ימין.
זה הכתר.
תלמיד: כל הציור, כתר, אבא ואמא וזו"ן, מתאר לנו את?
עולם הנקודים.
תלמיד: עולם הנקודים, זה מצייר לנו את השבירה?
לא, זה קטנות.
תלמיד: זה לפני השבירה?
כן.
תלמיד: ואז הוא לוקח את כל החלקים הנקיים ובונה את עולם האצילות, משהו כזה?
לא, שהוא נמצא כאן, זה קטנות, אין שום דבר. (ראו שרטוט מס' 7) אחרי שהוא עובר שבירה, נשאר לנו כתר בקטנות. זאת אומרת רק חצי עליון דכתר ואבא ואמא נמצאים בקטנות, חצי עליון דאבא ואמא וזו"ן כולם שבורים. זה אחרי שבירה, אז צריכים לתקן את זה. כי אם אנחנו נתקן את זה, אנחנו נגיע למצב של גמר התיקון. כי מה רצה עולם הנקודים? הוא רצה להגיע לגמר התיקון, ולכן נשבר. אם אנחנו נתקן את הפגם שבו? למה הוא לא גילה את הפגם הזה, למה הוא הלך בכל זאת לקבל על מנת להשפיע ולא יצא לו? אם אנחנו נתקן את זה, אנחנו נגיע לגמר התיקון. יופי, יש לנו עכשיו כבר אינדיקציה, מדד של מה אנחנו צריכים לתקן, ולהגיע לזה. אי אפשר בלי שבירה.
שרטוט מס' 7
תלמיד: אז בתהליך הזה הוא מוציא כאילו את הכלים הנקיים, כלים של השפעה דקדושה, כלים שאפשר לעבוד איתם?
כן.
תלמיד: ואז הוא מושך לעצמו את מה שציירת בצד שמאל, עתיק, זו"ן?
כן. החלוקה הזאת אחרי השבירה זה מה שיש לנו בעולם הנקודים, ואז בא עולם האצילות ומתקן אותו. כל העולם האצילות הוא בא, כדי לתקן את העולם הנקודים.
שאלה: שתי שאלות. הוא כותב באבא ואמא דמ"ה החדש, לא שהוא לוקח חצי תחתון מאבא ואמא דנקודים, אלא הוא לוקח ז"ת דחכמה וו"ת דבינה.
נכון.
שאלה: מה זו ההבחנה הזאת?
קראנו על זה. כי הפגם שיש לנו בעולם הנקודים.. יש הבדל בין ז"ת לבין ו"ת, שבשבירה יש הבדל. יש הבדל בשבירה בין אבא ואמא, שבאבא זה נתקן בצורה יותר טובה ממה שבאימא. אמא שייכת ללידה, למלכות, היא מעבירה את הכול מהאבא, ואז היא יותר פגומה.
תלמיד: רצינו לעדכן לגבי הלו"ז של היום. יש לנו את השיעור המיוחד שלך עם הכלי העולמי בשעה 17:00.
כן.
תלמיד: הפורמט יהיה כזה, 17:00-18:00 תהיה שיחה שלך עם הכלי העולמי, כל הכלי העולמי מוזמן לשלוח שאלות מראש, ולשאול בלייב. זו בעצם שיחה פתוחה על כל הנושאים שהם רוצים לברר אתך. אחרי זה 18:00-18:30 ייכנסו כל הקורדינטורים של הכלי העולמי, ותהיה חצי שעה שתוקדש לנושאים ארגוניים, אם יש שאלות או בירורים שרוצים לעשות.
וכולם רואים את זה, ונמצאים בזה.
תלמיד: כן.
יופי.
תלמיד: ואז נשלב את השניים. אם יעלו בירורים בשעת השיחה אתך, נוכל להפנות את זה לחצי שעה אחרונה, ואז נשמע מהקורדינטורים איך אפשר מהצד הארגוני לטפל בזה.
לארגון אני לא שייך, את זה כולם יודעים. אני לא מבין בזה, ואם אני נכנס לזה, אז האחראי מאוד לא מרוצה. לא, באמת, כי אני לא מטפל בזה.
אז 17:00-18:00 אני בערב אתכם, ומ 18:00-18:30 הקורדינטורים למיניהם, ואנשי הארגון.
(סוף השיעור)
"שהם בקומת בינה, ביררו וחיברו להם את חצים התחתון דחו"ב דנקודים,"↩