שיעור בוקר 30.04.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם בנושא "בניין החברה העתידית"

קריין: נקרא קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם בנושא "בניין החברה העתידית". קטע 46 מתוך מאמר "השלום בעולם".

"בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.

ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

שאלה: בשיעור הזה על הדור האחרון הוא מדבר כאילו על טובת העולם?

הוא מדבר על זה שהדור האחרון מתחיל מזה שכל העולם הופך להיות כאגודה אחת, כמערכת אחת. אנחנו רואים שבמשך המאה העשרים, מכל שכן במאה העשרים ואחת הגענו למצב שבאמת כל העולם תלוי זה בזה. התלות הזאת אומנם לא טובה, מחויבת, מורגשת כמאוד רעה, עושים איתנו מה שהם רוצים, כל ההון שלטון משחק איתנו, אבל העולם קיבל צורת עיגול אחד ולכן זה נקרא הדור האחרון. זאת אומרת, בזה שהעולם התקדם למנגנון אחד, למנגנון הרע, עכשיו כבר יש לנו אפשרות להתחיל לתקן אותו לטוב כי הוא מתגלה כרע. מתגלה שמכל הצדדים הם קשורים בצורה רעה והם מנהלים את כולם לרעתנו וכך גם את עצמם, ואפילו מגיעים למצבים שהם כבר לא יכולים לשלוט.

עכשיו יש בעיה עם ההון העולמי שמגיע למצבים שהוא יכול להתפוצץ, ועוד ועוד דברים. לכן זה הזמן שנקרא הדור האחרון. המערכת סוף סוף אחרי אלפי שנות ההתפתחות הגיעה למצב שכולם תלויים בכולם, ואז ישנה בעיה חדשה, איך אנחנו מתקנים את עצמנו? כי אנחנו נמצאים, נקלטים למצב שאי אפשר יותר לסבול, שהאגו שלנו שהופך להיות כל כך גלובאלי וכבר לא נותן תקווה ושום דבר. זה המצב, זה דורנו.

תלמיד: האם מתוך המאמץ שלנו לחיבור בעשירייה, אנחנו אמורים לקחת את זה בחשבון כמטרה?

אם אנחנו מבינים את זה, מרגישים, מקבלים את זה ברצינות. וגם תפקידנו בזה, עד כמה שאנחנו תלויים בזה, כלולים בזה, אז אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לתקן את עצמנו בעשירייה כדי שמתוך העשירייה שלנו נשפיע על כל העולם. ואין שום בעיה בזה, כי הם כלפינו מאוד חלשים. אין להם אפשרות להשפיע על כלום חוץ מאשר למערכות פיקטיביות כאלו, מלאכותיות שהם בנו לעצמם, על מערכת כספים שאין בה שום ממשיות, על מערכת תעשייה ש- 90% ממה שהיא מייצרת לא צריך וכולי. לכן אם אנחנו נשפיע להם קצת הארה מהתיקון שלנו זה יעשה שינויים גדולים. זה מה שאנחנו צריכים, להאמין בזה ולהשתדל לעשות מתוך העשירייה.

תלמיד: האם במאמצים שלנו כאן בשולחן הזה, בעשירייה שלי, אנחנו יכולים לעשות איזו פעולת תיקון בלי לכוון לתיקון הכללי?

לא. אתם צריכים לקחת את זה, צריכים לדעת מה קורה בעולם איכשהו בכללות כמו שאנחנו מדברים ולכלול את המצב שלהם בתפילה שלכם. חייבים. למה לתקן את עצמך? כדי מה? כדי שיהיה לבורא טוב? הבורא לא צריך שום דבר טוב. כדי שיהיה לכם טוב בעשירייה? זה אגואיסטי. רק כלפי העולם אתה צריך לעשות את התיקונים, אין לך עוד כלפי מה.

לבורא אתה לא עושה שום תיקון ושום טובה, שום דבר טוב אתה לא עושה לבורא. אתה חייב לתקן את העולם ואז זה יהיה הכלי שבו הבורא ימלא אותו וייהנה ממנו. למה? כי הכלי הזה נקרא גוף הפרצוף ואתה רק ראש. אתה צריך לסדר את הפגישה הזאת בין הבורא, האור, לרצון, גוף הפרצוף, האור ממלא את הרצון ואתה באמצע רק כראש בלבד. זה התפקיד שלנו. לכן, לא לחשוב על העולם, לא להיות מעורב עם העולם, זה לא ילך. בשביל מה העולם?

שאלה: בנוגע לאנטישמיות, אנחנו רואים היום שהתמונה התהפכה, היום מסוכן יותר להיות יהודי מחוץ לישראל. למה זה ככה?

כי אתה לא יכול להגן על עצמך. אז מה?

תלמיד: אם הלב של עם ישראל שיושב בארץ ישראל הוא בעצם העיקר בהפצה, אליו אנחנו רוצים להגיע, אז למה יהודים שנמצאים מחוץ לישראל היום סובלים יותר ולהם יותר מסוכן והם נמצאים בפחד יותר גדול ופה יש יותר ויותר שאננות?

אלה שתי צורות של אי אכפתיות ביהודים. [האחת] אפילו שהם נמצאים בין שונאים הם לא מרגישים בסכנה, [והשנייה] אלו שנמצאים מחוצה לשונאים, כביכול מעבר לגבולם, נמצאים במצב שלא רק לא אכפת להם, אלא גם לא רוצים לשמוע ולקבל שום צורה ששייכת ליהודים אחרים. את זה אנחנו רואים, ראינו את זה גם בשואה, בשואה ראינו כמה יהודים שהיו בכל המקומות בעולם, יהודים אמריקאים לא רצו לקבל יהודים מאירופה, שלחו אותם בחזרה לאושוויץ. אתה צריך דוגמאות חדשות? יש לך דוגמאות מהעבר. מגיעה אוניה לאמריקה עם פליטים, יהודים לא רצו לקבל אותם, שלחו אותם בחזרה לגרמניה וישירות למחנה. מה יש לדבר בכלל?

אתה חושב שמאז משהו השתנה? ואנחנו, היהודים כאן, לא באמריקה, אלא בישראל, נדאג לאלו שנמצאים שם? כמו שאז יהודי אמריקה לא דאגו ליהודי אירופה, כך אנחנו לא נדאג ליהודי העולם. לא נדאג. כאילו מה שיש, יש. מה לעשות? אתה לא תראה כאן קהל שדואג למה שקורה ליהודים באירופה ובאמריקה. לא. יגידו לך רע להם שם? שיבואו לכאן. ככה, בצורה כזאת, שיבואו לכאן. לפחות את זה שיגידו. אמריקאים אז אפילו לא רצו לקבל אותם. לא רצו לקבל.

תלמיד: והם צריכים לבוא לכאן? כי זו באמת האמירה שקיימת, כי לא אכפת ליהודים בישראל ממה שקורה בעולם.

כמו שבתחילת השלטון הנאצי, כל הנאצים כולל היטלר היו די מחוברים עם אבות הציונות, ולא הייתה שום בעיה לקבל את כל היהודים מאירופה ולשלוח אותם לארץ ישראל. גרמניה הייתה יכולה לעשות את זה. יותר מזה, השקיעו כסף, הבטיחו לכל אחד ממש תמיכה בהתיישבות בארץ והיהודים לא ראו, לא רצו לעשות את זה. איך הם יעזבו את גרמניה, הפאר של כול האנושות, להחליף אותה בפלסטין הזאת? וכך נשארו. בגלל זה התהפך כל היחס של הגרמנים, מלהודות, להיות אנטישמים. אתה יכול לעשות כאן סיבובים [כמה] שאתה רוצה בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, אבל אני אומר לך שזו ממש הכוונה מלמעלה, ברגע שהיהודים לא רצו לעזוב את אירופה ולהגיע לארץ ישראל. היה ממש איזה חיבור בהתחלה, עוד לפני הפוגרומים בגרמניה, בין התנועות הנאציות והתנועות של הציונות.

ואחר כך זה התהפך, מהשמיים התהפך, בצורה כזאת שאתה רואה מה קרה. הגרמנים, היטלר, התחיל להבין שכל הדברים האלה קודם כל קשורים ליהודים כמו שהוא כותב בספרו, שהכול קשור ליהודים, שהיהודים מבשלים את כול הדברים האלה, שדרכם מגיע לעולם כל הרע ואין ברירה, כדי לשלוט בעולם צריכים להשמיד את היהודים. ואז הם התחילו "לנגן" אחרת לגמרי, מאיפה? ודאי שמהשמיים, לא קיבלו ככה אז יקבלו ככה, אתה שואל מה יהיה? תלמד ממה שהיה.

תלמיד: במסגרת התיקון, יהודי כל העולם צריכים להתקבץ פיזית בישראל?

אני חושב שכן, אבל זה לא הכרחי, כי עכשיו צריך לבוא בכלל תיקון העולם הכללי, הכולל, הסופי, ולכן אנחנו צריכים לדאוג לחיבור. אנחנו לא מדברים עכשיו על לברוח ממקום למקום, אנחנו מדברים על איך אנחנו, כולנו, מגיעים לחיבור. תלוי מתי, באיזו צורה, באיזה קצב נגיע לחיבור, ובהתאם לזה אולי לא נצטרך לברוח מכל העולם לארץ ישראל, אבל ודאי שכאן יהיה המקום הבטוח, אם העם הזה יבין בסופו של דבר שהוא חייב להיות כישראל, מחובר ישר א-ל, ואם לא, אף אחד לא מבטיח לך שגם כאן לא יהיה אותו דבר ועוד יותר גרוע. ככה זה. לכן יום השואה הוא סימן מאוד מאוד אקטואלי.

תלמיד: לגבי היחס בין החיבור בעשירייה לבין ההפצה, איך זה עובד? האם החיבור בעשירייה מתקן ב-100% או שההפצה משלימה או שההפצה מעוררת את החיבור בעשירייה? מה היחסים ביניהם?

אלה יחסים כמו פנימיות וחיצוניות, פנימיות היא חיבור בעשירייה וחיצוניות היא המצב של העולם כולו. שאנחנו על ידי זה שמחברים את עצמנו בעשירייה, רוצים שדרכנו האור העליון ישפיע על כל העולם כולו מִדרגה לדרגה, מִדרגה לדרגה, וכך עד שהוא יירד לעמים ולשכבות הרחוקים ביותר מאיתנו. אבל שכולם ידעו שזו המטרה, שחיבור העולם זו המטרה הכללית, ושבזה אנחנו נותנים מקום לכוח העליון להתגלות בנו, למלא אותנו, כמו שבעל הסולם כותב בסיום ה"הקדמה לספר הזוהר".

תלמיד: לגבי מה שהסברת קודם על הנאצים ועל אבות הציונות, ירדתי מתא התרגום פשוט כדי להוסיף על מה שאמרת, כי אלה דברים שרובנו לא רגילים לשמוע.

לא רוצים לשמוע.

תלמיד: כן, לא רוצים לשמוע. פשוט רציתי להוסיף על זה כמה פרטים, אם אפשר.

יותר טוב אפילו אם תשלח לנו ואנחנו נקרא את זה כאן, כי אלה דברים מאוד מאוד חשובים. אבל בינתיים תגיד.

תלמיד: כשהשלטון הנאצי עלה לשלטון, מי שהיה אחראי על המשרד לענייני יהודים היה אדם בשם לאופולד פון מילדנשטיין והוא ניסה בכל כוחו לחזק את הגופים הציוניים בגרמניה ולהחליש את הגופים שקוראים להתבוללות בתוך גרמניה. כדי לעשות את זה הוא נסע יחד עם המשפחה שלו ועם הסגן שלו, אדולף אייכמן ומשפחתו, לכאן, לפלסטינה לחודש, ומכאן הוא התחיל לכתוב כתבות מאוד מאוד חיוביות בעיתונות הנאצית על מה שקורה כאן. הוא כתב שמה שקורה פה זה טוב ליהודים וטוב לעולם.

אייכמן חזר לגרמניה, לאחר שנשאר פה חצי שנה והפך להיות תומך נלהב מאוד מאוד של הציונות. הרייך, המשטר הנאצי הוציא מטבע מיוחדת, מדליה מיוחדת כזאת, כשבצד אחד היה צלב קרס, מצד שני מגן דוד כדי לחגוג את שיתוף הפעולה בין הציונות והמשטר הנאצי, והם ניסו בכל הכוח להעלות לכאן יהודים, כולל תמיכה כלכלית. הם בנו ארגון כספי כלכלי מיוחד שיעזור ליהודי גרמניה לעלות מבלי להפסיד כסף כך שתהיה להם כל הנוחיות שהייתה בגרמניה כאן בישראל.

אחר כך הוא חזר לגרמניה, המשיך לפעול משם, השתתף בקונגרס הציוני ה-19 בתור נציג הרייך בקונגרס הציוני, יש סיפורים שאפשר היה לשמוע מוזיקה בעברית אצלו במשרדים. אבל הוא לא הצליח, כי היהודים מגרמניה לא עלו, עלו במספרים מאוד קטנים, וכתוצאה מזה העבירו אותו מתפקידו ואחר כך שמו את אייכמן אחראי על היהודים באוסטריה, ומישהו אחר עלה במקומו ואנחנו יודעים את הסיפור.

לאט לאט זה התהפך, זו הייתה התדרדרות הדרגתית. הם הבינו שהיהודים לא יכולים לקחת על עצמם, לא רוצים לקחת על עצמם את המשימה הזאת שלהם, ההיסטורית וההכרחית והרוחנית, ולכן היחס שלהם ליהודים ממש התהפך. זו בעיה שאנחנו לא כל כך רוצים לדבר על זה אבל זה מה שקרה. מה יש כאן להגיד? אני לא רוצה להוסיף, אני לא רוצה להגיד שההיסטוריה חוזרת.

תלמיד: בדף הפייסבוק שלי יש אנטישמי שבזמן שאני מלמד הוא בא לשיעור.

הוא מתחיל ללמוד?

תלמיד: הוא לא לומד אבל הוא נשאר במהלך כל השיעור כדי להגיד לכל האפריקאים שלא צריך ללמוד את חכמת הקבלה, שזאת פרופגנדה יהודית. זה אנטישמי שכבר הרבה זמן הוא בא כל פעם כדי לתת מכות ונשאר במשך כל השיעור.

והוא לא מושפע מהשיעור?

תלמיד: הוא נשאר, הוא מקשיב לכל מה שאני מסביר על חכמת הקבלה אבל הוא עדיין נשאר עם הביקורת שלו, הוא מגיע עם הביקורת שלו.

זה מעניין מה יצא לו, מה יצא ממנו.

תלמיד: אני לא רוצה למחוק אותו, להרחיק אותו מעמוד הפייסבוק שלי.

הוא מפריע לאחרים או לא?

תלמיד: האחרים לא מתרגשים ממנו.

אז תשאיר אותו, מה הבעיה? תשאיר, יכול להיות שישתנה.

תלמיד: אני מרגיש שהוא רוצה משהו, כי כבר הסברתי לו מאיפה מגיעה האנטישמיות אבל הוא כל הזמן חוזר.

אתה תיתן להם שיעורי בית, ללמוד משהו ולתת על זה תשובות, או לכתוב משהו, איזה קטע קטן. זה יחייב אותו ללמוד, זה יחייב אותו לעבוד. נניח תיתן להם לעשות קיצור מאיזה מאמר של בעל הסולם או משהו כזה, ואז תראה, תכניס אותו לזה.

תלמיד: אני רואה שהוא ממשיך, הוא שואל אותי שאלות, אפילו שולח לי הודעות פרטיות, וכל פעם שאני מסביר לו משהו הוא לוקח את מה שאני מסביר לו ומתחיל לסובב את זה.

בסדר, שיסובב, מה לעשות, ככה זה. כדי שהדברים האלה יישמעו הם צריכים להיות מסובבים. זה כמו שדרך הדתות, דרך כל השקר הזה, רק מתוך השקר האמת מתגלה. אין מה לעשות, "אמת מארץ תצמח".

שאלה: כשלמדתי בקמפוס הכול היה טוב ויפה עד שהגיע שיעור על תפקיד העם היהודי ושם ממש הרגשתי כאילו פתאום השחילו לי איזה משהו מאחורי הדלת ולא התחברתי, מאוד כעסתי. לקח לי הרבה מאוד זמן לשמוע אותך ושיעורים כמו אלה, עד שהתרככתי קצת והבנתי שאולי יש פה איזה משהו, איזה תפקיד, והיום אני מזדהה עם זה. מאיפה ההתנגדות הזאת? למה זה קיים בתוכנו?

ההתנגדות הזאת קודם כל נובעת מזה שאתה לא רוצה להכיר בחובתך, "אני לא רוצה שזה יהיה שייך לי". ללמוד משהו, ככה פילוסופיה או משהו טוב, זה כן. אבל זה קודם כל מעורר בי משהו שלילי, שמחייב אותי, שמדאיג אותי, יכול להיות שאני עלול לקבל מכות או איום או משהו, אני לא רוצה. זו תגובה אגואיסטית, ברוך ה' אתה בריא, אגואיסט בריא.

תלמיד: יש לנו דיווח מקבוצת ואלפראיסו על ההכנות לכנסים.

בבקשה.

תלמיד: שלום רב יקר, חברים יקרים, אנחנו מאוד מאוד שמחים שיש לנו הזדמנות לדבר מולכם ובאמת לבטא את כל ההשתוקקות הענקית שיש לנו כלפי הכנסים במקסיקו ובניו יורק. העשירייה שלנו עברה הרבה מאוד מצבים והשיעור הזה היה מאוד מאוד פנימי, ממש התעוררות מהלב יחד עם כל החברים שאנחנו מחוברים איתם מואלפראיסו ומצפון ודרום צ'ילה.

בחודשים האחרונים כמה חברים מצ'ילה היו אמורים להגיע למקסיקו ועכשיו אנחנו כבר 17 חברים שיסעו למקסיקו לכנס, כל הלב שלנו יהיה שם וכל אמריקה הלטינית עוברת מצב באמת מדהים. אנחנו מרגישים את ההתחייבות להחזיק את המצב הזה, להחזיק את הערבות ולקחת את זה לא רק לכנס במקסיקו אלא גם לכל החברים שלנו בצפון אמריקה ושביחד נוכל להגיע למדרגה החדשה. כולכם מוזמנים גם לואלפראיסו, מי ששומע את המסר הזה, לכנס מראה של החברים שיישארו כאן, ובאמת חברים בואו נדרוש מהבורא ביחד ונשיג את המטרה, לחיים.

לחיים.

תלמיד: בהמשך לשיעור הנהדר לכולנו יש הזדמנות להשפיע ולחלק את העיתון החדש שיצא אתמול. החברים עשו עבודה נהדרת והעיתון כבר נמצא בכל רחבי הארץ וגם לנו כאן בפתח תקווה, גם לגברים וגם לנשים, כרגע חברים שלנו עומדים בכניסה ויתנו לכל אחד חבילת עיתונים קטנה וכתובת והם ילכו וממש מכל הלב ישימו את העיתון לפני הדלת.

זה מאוד מועיל, מאוד חשוב, כדאי לכל אחד כי על בטוח בזה הוא מרוויח, ממש מרוויח עוד ועוד בחשבון הרוחני שלו.

(סוף השיעור)