שיעור צהרים 20.10.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא "סוכות" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "סוכות" - קטעים נבחרים מן המקורות, כותרת "ארבעת המינים", קטע מספר 14.

ארבעת המינים

"פרי עץ הדר. ארבעה מינים הללו, יש מהם שיש בו טעם וריח, כמו האתרוג, והוא כנגד הצדיקים, שיש בהם רוח תורה וטעם של מעשים טובים.

באילן שבו גדל הלולב יש בו טעם ולא ריח, וכנגדו הבינונים של ישראל, שיש בהם טעם של מצוות ואין בהם רוח תורה. ההדס יש בו ריח ולא טעם, והוא כנגד אותן, שיש בהם רוח תורה ואין בהם מצוות. וערבה אין בה לא טעם ולא ריח, וכנגדן עמי הארץ, שאין בהם לא רוח תורה, ולא טעם של מצוות.

ואנו אוגדין הארבעה ביחד, רמז שאין הקדוש ברוך הוא מתרצה לישראל עד שיהיה כולן לאגודה אחת."

(הרב"ש. 893. "פרי עץ הדר")

שאלה: מה זה ארבעת התכונות האלה בנשמה שלנו שצריך לתקן ולקשור יחד עם הבורא?

כנגד זה אנחנו עושים את המצוות שלנו. כלומר אנחנו בוחרים כאלה פעולות, שדומות לתכונות האלה, שיהיו עם ריח, מה שאנחנו רואים בארבעת התכונות האלה. וכאשר אנחנו מחברים אותם, אנחנו מקבלים עניין שלם של התכונות שמעלות אותנו לבורא.

תלמידה: מה זה אומר להשתמש ברצון שלנו לטובת הזולת?

מה שאת חושבת שהוא טוב לך, כך תחשבי על מה טוב לזולת.

תלמידה: מה התוצאה הסופית של מימוש הרצון לטובת הזולת בהרגשת הזולת, איך הוא מרגיש את זה?

שאת מאחלת, רוצה עבור הזולת טוב.

תלמידה: הוא צריך להרגיש את הטוב הזה ברצון שלי?

מה שהוא צריך להרגיש, את זה אני לא יודע, עד כמה זה אפשרי, אבל בעיקרון משהו מתוך זה הוא ירגיש.

שאלה: כדי להגיע לדרגה חדשה אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בערבה לעבודה יותר מבוררת שבה אנחנו משתמשים בכלי לאחזקת האור ולא לכיבוי האור?

כן.

תלמידה: מה לעשות כאשר הריקנות מסמלת מצב שבו האדם מרגיש שהכלים הרוחניים שלו ריקניים והשכל והפעולה כבר לא ממלאים אותם?

צריך לבדוק האם זה באמת כך, ואחרי זה בצורה שיטתית לעבוד על אותן התכונות שהוא לא רואה בעצמו.

תלמידה: האם יכול להיות שהכלים האלה כבר עשו את התפקידם וצריך לשנות אותם?

לא, אל תחשבי על לסדר אותם, אלא הם בעצמם יהפכו לאותה הצורה שצריך.

שאלה: להדס יש ריח ואין טעם, וזה תואם לאותם אנשים שיש להם רוח תורה אבל אין מצוות, מי אלה?

אלה שלומדים, אבל הם רחוקים מהמימוש הנכון.

תלמידה: זה אנחנו?

אני לא אומר מי.

תלמידה: אלה אנשים בעצם שהגיעו לחכמת הקבלה אבל לא יודעים איך לקיים את המצוות?

אני לא אומר.

שאלה: גם אני לא מבין את העניין של ההדס, איך ייתכן שיש בהם רוח תורה ואין בהם מצוות, מאיפה יש רוח תורה בלי קיום מצוות?

יש דבר כזה. יש. הם לא יודעים מה הם צריכים לעשות בצורה מעשית, אבל יש בהם רוח התורה.

תלמיד: מאיפה באה הרוח של התורה?

באה.

תלמיד: ואיזה מעשה הכוונה שחסר, מעשה בפועל או מדובר פה בכוונה, על איזה מעשה הוא מדבר?

מעשה בפועל, כן.

שאלה: בתחילת המאמר מוזכר עץ הדעת, מה הקשר של עץ הדעת לזה?

עץ הדעת זה כביכול העץ שממנו באה לנו כל התורה.

שאלה: כאשר מתבצע התיקון אפשר לתקן רק אם יש לך טעם או ריח או שזה צריך לקרות הכול יחד?

זה צריך להתגלות יחד.

שאלה: יש את ארבעת המינים האלה בתוכנו וזה משמש להתקדמות שלנו וכולנו גם כלולים בתוך המבנה הזה. אז מה אנחנו צריכים ללמוד מזה לעבודה שלנו?

שצריכים להיות מחוברים יחד ואז אנחנו נחבר את כל ארבעת המינים האלו, אומנם הם שונים זה מזה, אבל על ידם נגיע לשלמות.

שאלה: במהלך העבודה הרוחנית שלנו אנחנו צריכים לחפש בתוכנו את כל התכונות של ארבעת המינים יחד או כל פעם לחפש את התכונה שבה אנחנו נמצאים כרגע?

למצוא תכונה אחת מאלה.

תלמידה: ולאחר שמצאנו תכונה אחת צריך להמשיך?

כן, תמשיכי.

תלמידה: וכך עד שנגיע להכול?

כן.

תלמידה: מה זו הפעולה הרוחנית של לאגד את כולם לאגודה אחת?

זאת פעולה רוחנית שבה אנחנו אוספים את כל ארבע הצורות של הרצון שאנחנו יכולים לייחס לרוחניות, להשפעה.

תלמידה: וממה אנחנו מתחילים, מהתכונה שיש בה טעם וריח או מהתכונה שאין בה טעם וריח?

מהתכונה שיש בה טעם וריח.

שאלה: מהם רוח התורה וטעם המצוות שעליהם מדבר המאמר?

רוח התורה זה רוח, כמו ריח, וטעם המצוות זה כמו טעם שאנחנו מרגישים כשטועמים, ואנחנו צריכים להגיע למצב שנרגיש את כל הריח ואת כל הטעם.

שאלה: המאמר מדבר על ארבעה סוגים שונים של אנשים, הרגשתי שזה כמו ארבעה רצונות שונים שמשלימים אחד את האחר, ואנחנו רק צריכים להעלות בקשה לבורא שישלים את החיבור הזה ביניהם.

כן.

תלמידה: גם הרגשתי שזו אחת הסיבות שבעשירייה אנחנו רק צריכות לדאוג לתפילה לחיבור, כי אז הכול כבר מסתדר וכל ההבדלים לא באמת משנים, חשוב רק לבקש שהכול יתחבר ביחד.

נכון.

שאלה: האם להיות אגודה אחת זה אומר שכל ארבעת המינים הם יחד או שהם נהיים דומים אחד לאחר, אפילו זהים אחד לאחר?

רצוי שכל ארבעת המינים האלה יהיו יחד.

שאלה: רציתי להבין מה החשיבות הגדולה של האתרוג, מדוע אנשים משלמים אלפי שקלים ובודקים אותו מכל הכיוונים ומכל הצדדים?

מה כתוב כאן על אתרוג?

קריין: "פרי עץ הדר. ארבעה מינים הללו, יש מהם שיש בו טעם וריח, כמו האתרוג, והוא כנגד הצדיקים, שיש בהם רוח תורה וטעם של מעשים טובים".

לכן אנחנו כל כך מחשיבים אותו.

שאלה: כתוב בטקסט "שאין הקדוש ברוך הוא מתרצה לישראל עד שיהיה כולן לאגודה אחת." מה זה שהקדוש ברוך הוא מתרצה לעשירייה, מה צריך להיות בה, האם זה מצב קבוע שמגיעים אליו?

קודם כל חיבור, שכל אחד ואחד מוכן לעשות הכול כדי להעלות את האחרים.

תלמידה: האם זה מצב קבוע שאנחנו שואפים אליו או שכל הזמן עובדים כלפיו?

כן. אנחנו רוצים להגיע לזה בצורה קבועה.

שאלה: בחיים הגשמיים אנחנו מרגישים טעמים דרך החושים שלנו, איפה אנחנו מרגישים את טעם התורה או טעם המצוות בחושים הרוחניים? כשאתה משפיע אתה מתחיל באמת ליהנות מזה אפילו אם זו השפעה על מנת לקבל, איפה אנחנו מרגישים את הטעמים האלה?

אנחנו מקבלים ומשפיעים גם בפעולות הרוחניות שלנו כמו בגשמיות, ולכן אנחנו צריכים להיות בתשומת לב לכל הדברים האלה, לעשות את זה ולבקש את היכולת לממש.

תלמידה: זה איזשהו בסיס מידע שבו יש את כל המידע ואנחנו חוזרים אליו כל פעם ומוסיפים ואז הטעם שלנו גדל וכך אנחנו גדלים?

כן.

שאלה: מפני שהאחרים הם השתקפות של הפנימיות שלי דרך הזולת, האם אני יכולה לדעת דרך זה מה הבורא רוצה שאני אתקן והאם זה יכול להיות קצה של ואהבת לרעך כמוך?

הבורא רוצה רק דבר אחד, שאת תשתוקקי לקיים, להבין את המצוות שלו ועל ידי זה תביני אותו ותתמלאי עם אור התורה.

שאלה: כתוב שאין הקדוש ברוך הוא מתרצה לישראל עד שיהיו כולם אגודה אחת. האם מדובר כאן בעבודה יותר קבוצתית מאשר עבודה פרטית?

לא, זאת העבודה של כל אחד ואחד ולכן עלינו לקבל את זה כמשהו שניתן לנו לעשות בצורה אינדיווידואלית.

תלמידה: האם תוכל להסביר בצורה יותר מפורטת את התפיסה הפנימית? האם גם את הערבה הזאת שאין בה לא טעם ולא ריח, צריך להאכיל ולקבל אותה כמו את שאר התכונות שיש בהן ריח?

כן.

שאלה: האם הרצון לקיים מצוות, כמו להדליק נרות שבת, צריך להיוולד מבפנים?

כן.

שאלה: איך אנחנו מוודאים שהבקשה שלנו לעלות מערבה להדס היא משהו שיתממש? ואיך נדע שהבקשה תהיה אמיתית?

רק לפי הסיכום, התוצאה.

שאלה: איך אני בודקת באיזה מאחת מהתכונות אני נמצאת, האם באתרוג, בלולב, בערבה? האם יתכן שאני משתנה כל פעם מזו לזו?

בינתיים כן. ואחר כך תראי עד כמה את מרגישה שדווקא בצורה כזאת, בעבודה כזאת, יש לך שורש, רוגע, קשר. זה יבוא אחר כך.

שאלה: איך בעבודה בלי טעם ובלי ריח להיות בשמחה? איך לעשות את זה במידת הדר ולא בזלזול?

זה תלוי אם את מרגישה למי את משפיעה את המאמצים, את היגיעה שלך.

שאלה: בעולם שלנו אנחנו יכולים להריח בלי לעשות איזו פעולה מיוחדת, אבל כדי לטעום משהו אנחנו צריכים ממש לעשות פעולה של לעיסה, ואז הטעם הולך ומתגבר. האם יש פעולה מקבילה לזו ברוחניות, של לעיסה וטעמים שהולכים ומתגברים?

כן. אבל זה אחר כך, זה לא לעכשיו.

שאלה: במצב שהאדם עדיין לא עובד בלשמה, כשהוא נמצא מתחת למחסום, איך הוא בודק אם יש לו טעם וריח בעבודה? מה זה טעם וריח בעבודה במצב של הגשמיות?

במצב הגשמי אנחנו מבינים מה זה טעם וריח, טעם זה טעם וריח זה ריח. במצב הרוחני טעם וריח זו כבר בעיה. אנחנו צריכים להגיע לזה שאנחנו נרגיש שיש לנו טעם ויש לנו ריח.

תלמידה: במצב שהאדם לומד קבלה ועדיין לא נכנס לרוחניות, איך הוא בודק אם יש לו טעם וריח בעבודה?

לפי החושים שלו.

תלמידה: מה אני צריכה לבדוק כדי לדעת אם יש לי טעם בעבודה?

את עושה פעולות ומרגישה שעל ידן את יכולה להשפיע.

תלמידה: מה זה להשפיע כשאין לי כלים של השפעה?

במקצת, בכמה שיש, בכמה שאת מתאמצת בעשייה שלך.

תלמידה: כל רצון שיש לאדם, כמו להעביר את האור דרכו, להשפיע באיזו צורה חיובית, אפילו שהוא לגמרי בגשמיות, האם זה נחשב כבר לטעם בעבודה?

כן.

תלמידה: מה זה ריח במצב שלנו?

גם כמו טעם. יש איזה אופן, הרגשת הטעימה.

תלמידה: האם מהמשחק הזה אנחנו עולים באמת לטעמים אמיתיים?

כן, ודאי.

שאלה: למה דעת התורה וטעם התורה שונים כל כך?

טעם התורה הוא לפי החושים שמתפתחים באדם, ודעת התורה היא לפי השכל.

תלמיד: איך באמת לקרב את דעת התורה לטעם התורה?

את דעת התורה אנחנו יכולים לקרב לטעם התורה, אם נעבוד בשניהם ככל האפשר יותר.

שאלה: הוא כותב פה על האתרוג שהוא כנגד הצדיקים שיש בהם רוח תורה וטעם של מעשים טובים, כאילו זה הטופ, שיש לו טעם וריח. האם בסופו של דבר כולנו צריכים להיות כמו אתרוג?

לא לגמרי, אבל במשהו, בהתכללות.

תלמיד: האם בגמר התיקון כולם צריכים להיות בעלי טעם וריח כמו אתרוג, כולם צריכים להיות צדיקים, או עדיין להיות מנוגדים?

מנוגדים בגמר התיקון אנחנו כבר לא יכולים להיות, אלא אנחנו משלימים זה את זה.

תלמיד: הוא כותב שבגמר התיקון יהיו רשעים תחת כפות רגלי הצדיקים. האם זה אומר שתמיד יהיו צדיקים ורשעים, או שבסוף כולם מתהפכים למצדיקים?

לי נראה שכולם, כולם מתחברים.

תלמיד: ואז אין יותר ארבעה מינים, יש מין אחד.

כן.

שאלה: בהמשך לנושא השמחה. מאיפה לקחת את השמחה, האם מתוך החיבור בעשירייה או מהמחשבה שאתה עובד את הבורא?

מתוך החיבור בעשירייה.

תלמידה: האם זה מספיק, או משהו צריך להתווסף לזה?

כיוון שבצורה כזאת אנחנו מתקרבים לבורא.

שאלה: מה זה אומר לרכוש את טעמי התורה בעבודה בעשירייה?

זה אומר לקבל בצורה נכונה את כל אחד מארבעת הסוגים האלה של גילוי הבורא בנשמה.

תלמיד: האדם לומד הרבה והוא צריך איזשהו תמריץ, אור. לדוגמא החברים אצלנו לא מגיעים לשיעורים בצורה סדירה, וכנראה הם לא מקבלים טעם שימשוך אותם כדי שהם יעבדו בצורה יותר אקטיבית. איך להעביר להם את הטעם הזה, או לבקש שזה יהיה בעשירייה, כדי שהם ירגישו את טעם התורה?

אתה לא יכול בשום דרך להעביר טעמים. זה כמו טעמים בעולם שלנו, מי שטועם הוא מרגיש, רק ככה. צריכים להשתדל להתחבר יחד כולם ולטעום, ואז אפילו אלה שאין להם טעם ירגישו, זה ידחוף אותם, ימריץ אותם.

תלמיד: יש כאלה רגעים בעבודה שלנו שכולם מרגישים טעם, השתוקקות, ממש אש בוערת בעבודה. ויש אנשים שאיבדו את אותו הטעם, ומתוך המצבים האלה שמתוארים כאן הם יכולים לעבור מצדיקים לשום דבר, כמו שכתוב כאן. איך אפשר לדאוג לזה שבכל זאת לאדם לא ייאבד אותו טעם, והוא תמיד ירגיש טעם חזק של העבודה הרוחנית?

זה לא פשוט. כדי שלאדם לא ייאבד הטעם, לא ייעלם הטעם, אתם צריכים להתחבר יחד ולמשוך אותו פנימה לתוך החיבור שלכם, כדי שיהיה ניתן להעביר לו את הטעמים שלכם.

תלמיד: איך להעביר טעמים אם אתה אומר שאי אפשר?

איכשהו, רצוי בכל זאת להעביר.

תלמיד: ואז מה ייצא?

אתם תצליחו להעביר.

שאלה: האם לעשות את כולם לאגודה אחת זה אומר שגם במצב שאין לי טעם ואין לי ריח בעבודה אני עדיין נמצאת במאמץ המשותף? זאת אומרת, בכל המצבים האלה, גם בלי טעם וגם בלי ריח, אנחנו נמצאים בעבודת ה' ומזה השמחה?

כן.

תלמידה: זאת אומרת ארבעת המינים הם מצבים שונים באדם, לפעמים הוא מרגיש טעם ולפעמים הוא לא מרגיש טעם.

כן, ודאי.

שאלה: יוצא שבהדרגה מובילים את האדם על ידי תענוג או ייסורים, אל התכונה של האתרוג כדי שהוא יוכל להרגיש את הכול ולעשות הכול בצורה מקסימלית, ובסוף בכל זאת כתוב שהבורא לא מרוצה. הקב"ה לא מתרצה עד שכולם יהיו לאגודה אחת. האם התפילה הסופית צריכה להיות עבור החיבור בעשירייה, או שאנחנו צריכים להתפלל עבור כל עם ישראל, או כל העולם, כדי שבנקודה הסופית הזאת יהיו כולם?

עבור העולם כולו.

תלמיד: בכל תפילה צריך לכלול את כל העולם?

כן.

שאלה: בתשובה לשאלה על חיבור ארבעת המינים אמרת שצריך לקבל אותם נכון בתוך הנשמה שלנו. איך לעשות את זה נכון?

בהתאם למה שכתוב במאמרים. בכל מאמר הרב"ש מדבר על משהו. צריך לאסוף את הפעולות מתוך כל מאמר, לחבר אותן יחד וכתוצאה מזה תקבלו את התיקון השלם.

שאלה: אני מקבלת טעמים מאוד טובים מהחברות. מה אני צריכה לעשות כדי שהטעמים האלה יתקבלו בי בצורה נכונה?

להיות יותר קרובה לחברות, להתחבק איתן יותר כך שההתלבשות בכולן תהיה ממש כאחת.

שאלה: מתשובות שנתת הבנתי שאנחנו יכולים להיות במצבים שונים ברגעים שונים, ולא חשוב מה הטעם והריח אלא הכי חשוב זה להתחבר עם החברים ולהתפלל להיות במצב של חיבור. בסוף המאמר רב"ש אומר שחייבים להגיע לאיחוד ארבעת המינים בגוף אחד. מה זה אומר לאחד את ארבעת המינים באיש אחד?

את זה הוא אמר לפני כן, שהם נמצאים כאילו בארבעה אנשים שונים, ועכשיו אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שכל התכונות האלה נמצאות בכל אחד ואחת.

תלמידה: אם כל התכונות האלה הן בתוכי, איך בתוכי אני עושה את החיבור? האם אני צריכה לעשות חיבור בתוכי?

כן.

תלמידה: מה זה אומר? למה זה חיבור בתוכי ולא עם החברים? מה ההבדל?

בתוך עצמך את רוצה לחבר את כל החברות.

שאלה: בגשמיות יש טעמים משלה ויש גם טעם מהשפעה. איך להרגיש את השינוי בטעמים ומה השוני בין רוח וריח?

כל זה כבר דורש הגדרות רוחניות, הבחנות רוחניות, לכן אני לא יכול להגיד לך מה ההבדל בטעמים השונים. נוכל להבין את זה לאט לאט בהדרגה.

שאלה: בהמשך לשאלה של חבר איך להעביר לחברים את טעמי התורה, כשאנחנו מגיעים לרמה מסוימת של חיבור יש לנו רצונות דומים, השתוקקות דומה להשפעה, האם זה אומר שהתכללנו איש ברעהו? זה מה שעוזר לנו להעביר את טעמי התורה מחבר לחבר?

כן.

תלמידה: אם המצבים משתנים בצורה מאוד מהירה במהלך העבודה, זה אפילו מפחיד.

לא, זה לא עניין של שינויי המצבים, אלא נתרגל, נסתגל להכול ותוכלי לשלוט בכל הדברים.

שאלה: הבורא יצר את האדם מארבע חומצות אמינו והן מרכיבות את ה-DNA של האדם. האם אפשר לתאר לעצמנו שיש בעולם סוגים שונים של אנשים מעם הארץ עד צדיקים, וישראל צריכים לאחד את כולם לשלם אחד וללמד אותם להתקיים בתוך העולם השלם הזה בצורה נכונה. האם זו המשימה של ישראל?

כן, נכון.

שאלה: כשאנחנו נעים בעבודה שלנו בעשירייה מלמטה למעלה, האם לפני כן אנחנו רוכשים את טעמי המצוות ואחרי זה את רוח התורה?

כן.

תלמידה: האם הבורא מביא בחשבון את הכוונות שלנו או רק את הפעולות שלנו בקיום המצוות?

גם את הכוונות.

שאלה: בעזרת מה אנחנו מאגדים את ארבעת המינים?

בעזרת החיבור בינינו. כולנו רוצים להיות מחוברים, ובמאמצים שלנו להתחבר למעלה מהדעת כשאנחנו רוצים להתחבר בינינו, אנחנו מתחברים לאגודה אחת.

שאלה: האם אנחנו יכולים להרגיש את הטעם רק מתוך החיבור?

כן, רק מתוך החיבור.

שאלה: אמרת שצריך להתפלל עבור כל העולם עד שכולם יהיו כאגודה אחת. כלומר אנחנו צריכים לדאוג להפצה לעולם או שזה יקרה כנס הודות לעבודה הפנימית שלנו, לתפילה שלנו עבור כל העולם?

זה יקרה כתוצאה מהתפילה שלנו עבור העולם כולו.

תלמידה: כשאתה מדבר על הפצה, זה לא הדבר העיקרי, כלומר הדבר העיקרי הוא התפילה והחיבור בעשירייה וההפצה הם כתוספת.

היא כפעולה מקדימה.

שאלה: האם ארבעת המינים מבטאים את ארבע הבחינות שאנחנו צריכים לעבור, קבלה על מנת להשפיע, קבלה על מנת לקבל וכולי?

כן.

תלמידה: אז למה נאמר שאנחנו צריכים לאחד אותם? הרי אנחנו שואפים לעבור ממדרגה למדרגה יותר גבוהה, אז מה הטעם באיחוד בין המדרגות?

בלאסוף יחד מכל סוג, מין, את העיקר אצלו עבור החיבור, ולאסוף את כולם יחד לזר אחד.

שאלה: האם אפשר להעביר את טעם החיבור לאדם אם הוא לא יכול להתכלל בשיעור או להגיע, או שהחיבור בינינו לא יכול לפצות על מה שקורה בשיעור?

הוא יכול, אבל אתם לא תצליחו, לא תוכלו, אם הוא לא מגיע, לא משתתף.

תלמידה: אם הוא משתתף, אבל לא יכול ממש להיכנס פנימה, מעין מצב כזה?

זה משהו אחר.

שאלה: איך להתחבר עם השונה ממך? איך זה בא לידי ביטוי בהתנהגות האדם? איך אנחנו מחברים את ההבחנות שיש בכל אחד בעשירייה?

זה שאנחנו שונים ואפילו הפוכים איש מרעהו, זה לא מפריע לנו להתחבר. תראי איך זה בטכניקה, בכל החיבורים, דווקא ההפכים מתחברים ומעבירים מסר אחד ביניהם.

תלמידה: כלומר אנחנו מתחברות לא במה שכל אחת מרגישה, אלא במטרה שאליה רוצות להגיע, במה שאנחנו רוצות להשיג.

כן. בהדרגה אנחנו רואים שדווקא בצורת חיבור מסוימת אנחנו יכולים להעביר בינינו את ההתרשמות הנכונה והחיבור הנכון.

שאלה: לכל חוש יש שורש רוחני, טעם זה מלכות, ריח זה בינה. יש כאלה שלא מרגישים לא טעם ולא ריח אבל רואים למשל. למה חסר פה חוש הראייה בדוגמה הזו?

אני לא יודע, נשתדל להתקרב ולגלות.

תלמיד: האם פה זה לפי דרגות, מלמטה למעלה, קודם טעם ואחר כך ריח?

כן.

שאלה: אם המינים האלה תואמים לארבע בחינות התפתחות הרצון, אז יש תכונות שהן קבלה על מנת לקבל, השפעה על מנת לקבל, וכולי. האם אני צריכה כל פעם להגדיר, להבחין בתוכי, לחלק את עצמי לפי הכיוונים האלה?

תתקדמי ותראי מה מראים לך, מי את, מאיפה את, מה הן התכונות הפנימיות שבך וכן הלאה. זה לא מורכב.

שאלה: כל השיעור היה על אושפיזין, והערב כל החברים מהכלי הישראלי והכלי העולמי יהיו בסעודת אושפיזין. איך נקבל לסעודה שלנו את כל הכלי העולמי יחד?

צריכים לשבת יחד, להתכלל יחד, להשתדל להרגיש יחד, לחשוב יחד, להרגיש בורא אחד לכולם, ולהרגיש את עצמכם מתעלים אליו ורוצים למסור לו את החיבור שלכם.

שאלה: במצבים הגופניים, כשאנחנו חולים, לא מרגישים טוב, אין לנו ריח וגם לא מרגישים טעם, האם זה מצב שמשתווה במשהו למצבים הרוחניים?

אפשר לומר, אבל לא קראתי על זה בצורה ברורה. אם תמצאו, אז תספרו לכולם וגם לי.

שאלה: הבורא לא יתרצה לישראל עד שנאגד את כולם לאגודה אחת. אמרת שההפצה זו פעולה מקדימה. האם עד שכל אחד מאתנו לא יעשה הפצה, הוא לא יגיע לכאב של העולם, לתפילה לעולם?

כן, נכון.

תלמידה: כלומר בצורה מכנית להתפלל על העולם, זה לא יעבוד. צריך להרגיש את הכאב הזה דרך ההפצה, ואז להעלות את כל העולם.

כן, בדיוק.

שאלה: המבנה שמדובר עליו במאמר, האם זה המצב שאנחנו מרימים את השכינה מעפר?

כן. זו העבודה העיקרית שלנו, "להרים שכינה מעפר", כך זה נקרא.

שאלה: כדי לחבר את כל התכונות האלה בתוכנו, אנחנו צריכים לקבל את הביטוי שלהם מבחוץ. האם נוכל לעשות את זה רק כשנצא מהכלים הקבועים שלנו, מהתפיסה הסובייקטיבית?

בעיקרון כן. זה לא גמר התיקון עדיין, אבל זה בדרך לשם.

תלמידה: וכשאנחנו מקבלים את כולם ונותנים לכולם מקום תחת הגג שלנו, כך אפשר לחבר הכול לטובת הבורא.

כן.

שאלה: האם בכל אחד מארבעת המצבים האלה, אנחנו פשוט צריכים לעשות פעולות של השפעה גם אם אנחנו עוד לא מתוקנים? האם זה מספיק שנתאמץ לכיוון ההשפעה?

כן, זה מספיק.

(סוף השיעור)