שיעור צהריים 17.11.22022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 559, חלק מאמרי "שמעתי",

מאמר מ', "אמונת רבו, מהו השיעור"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 559, "שמעתי" מאמר מ' "אמונת רבו, מהו השיעור".

זה מאמר מאוד מעניין, הוא לא קטן ולא קל, כתוב בצורה נוחה אבל להיכנס אליו צריכים עם הרגש. אז בואו נקרא ולאט לאט נראה איך אנחנו מתקשרים אליו, זה מה שחשוב.

מ. אמונת רבו, מהו השיעור

שמעתי תש"ג

"ידוע שיש דרך ימין ודרך שמאל. ימין נקרא מלשון הֵימין. שעל הפסוק "והאמין בה'" אומר התרגום "והֵימין". בזמן שהרב אומר להתלמיד ללכת בדרך ימין, שבדרך כלל נקרא ימין "שלימות", ושמאל - "בלתי שלם", אלא שחסר שם תיקונים, אז התלמיד צריך להאמין לדברי רבו, מה שהוא אומר לו ללכת בדרך ימין, שנקרא שלימות.

ומהו הוא השלימות, שהתלמיד צריך ללכת? הוא שהאדם צריך לצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונה שלימה בה', וכבר יש לו הרגשה באבריו, שהבורא מנהיג את כל העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שכל העולם מקבלים ממנו ית' רק טובות.

ואע"פ כשהוא מסתכל על עצמו, הוא רואה, שהוא בעירום וחסר כל. וכמו כן כשהוא מסתכל על העולם, הוא רואה שכל העולם סובל יסורים, וכל אחד לפום דרגה דיליה [לפי הדרגה שלו], על זה הוא צריך להגיד, כמ"ש "עינים להם ולא יראו". שלהם פירושו, שכל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, הנקרא להם, ולא יראו האמת.

ומהו רשות הרבים? כלומר, שכל זמן שיש לאדם ב' רצוניות. הגם שהוא מאמין, שכל העולם שייך להבורא, אבל להאדם גם כן שייך משהו. שבאמת האדם צריך לבטל רשותו מפני רשותו של הקב"ה, ולומר, שהאדם בשביל עצמו אינו רוצה לחיות, וכל מה שהוא רוצה להתקיים, הכל הוא בכדי לעשות נחת רוח להבורא.

נמצא, שעל ידי זה הוא מבטל את רשות עצמו מכל וכל. ואז האדם נמצא ברשות היחיד, שהוא ברשותו של הקב"ה. ורק אז הוא יכול לראות את האמת, איך שהבורא מנהיג את העולם במידת טוב ומטיב. אבל כל זמן שהאדם נמצא ברשות הרבים, היינו שיש לו עדיין ב' רצוניות, הן בבחינת מוחא והן בבחינת ליבא, אין בכחו לראות האמת. אלא שהוא צריך ללכת למעלה מהדעת ולומר: "עינים להם" אבל לא יראו את האמת.

ובהאמור יוצא, שבזמן שהאדם מסתכל על עצמו, ורוצה לדעת אם הוא נמצא עכשיו בזמן ירידה או בזמן עליה, גם זה הוא לא יכול לדעת.

כלומר, הוא חושב שנמצא במצב ירידה. גם זה לא נכון. כי יכול להיות, שעתה הוא נמצא במצב העליה, היינו שרואה את מצבו האמיתי, איך שהוא רחוק מעבודת הקודש. ונמצא שהתקרב עכשיו להאמת. ויכול להיות להפך, שהוא מרגיש עכשיו, שהוא במצב התרוממות. ובאמת הוא נמצא עכשיו בשליטת המקבל לעצמו, הנקרא ירידה.

ורק מי שכבר נמצא ברשות היחיד, הוא יכול להבחין ולדעת את האמת. ולכן האדם צריך לסמוך על דעת רבו, ולהאמין מה שרבו אומר לו. כלומר, שהוא צריך ללכת, כפי שרבו צוה לו לעשות.

ואע"פ שהוא רואה הרבה סברות, ורואה הרבה תורות, שאינם עולים בקנה אחד עם דעת רבו, מכל מקום הוא צריך לסמוך על דעת רבו, ולומר, מה שהוא מבין, ומה שהוא רואה בספרים אחרים, שאינם מתאימים לדעת רבו, הוא צריך לומר, שכל זמן שהוא נמצא ברשות הרבים, אין הוא יכול להבין את האמת, ולא יכול לראות מה שכתוב בספרים אחרים, את האמת מה שהם אומרים. כידוע, שבזמן שהאדם עדיין לא זכה, תורתו נעשה לו סם המות.

ומדוע נקרא "לא זכה, תורתו נעשית לו סם המות"? זהו מטעם כי כל התורות, מה שהוא לומד או שומע, לא יביאו לו שום תועלת, שיוכל לזכות לבחינת חיים, שהיא בחינת דביקות בחיי החיים. אלא ממש להפך.

כלומר, שכל פעם הוא נעשה יותר מרוחק מדביקות, היות שכל מה שהוא עושה, הוא רק לצורכי הגוף, הנקרא מקבל לעצמו. שזהו בחינת פירודא, היינו שע"י מעשיו הוא נעשה יותר נפרד מחיי החיים. ממילא נקרא זה סם המות, היות שזה מביא לו מיתה ולא חיים. כלומר, היות שכל פעם הוא נעשה יותר מרוחק מבחינת השפעה, הנקרא השתוות הצורה להבורא, מבחינת "מה הוא רחום אף אתה רחום".

עוד צריכים לדעת, כי בזמן שהאדם עוסק בימין, הזמן מוכשר אז להמשיך שפע עליון, מטעם שברוך מתדבק בברוך. כלומר היות שהאדם הוא במצב השלמות הנקרא ברוך, מבחינה זו יש לו עכשיו השתוות הצורה. היות סימן לשלימות הוא, אם האדם הוא בשמחה. אחרת אין שלימות. וזהו כמו שאמרו חז"ל "אין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה של מצוה".

והפירוש הוא, כי הסיבה שהיא גורמת לו השמחה, הוא המצוה. כלומר, זה שהרב צוה לו ללכת בקו ימין, זאת אומרת שהוא מקיים מצות הרב, מה שקבעו לו זמן מיוחד ללכת בימין וזמן מיוחד ללכת בשמאל, והיות השמאל הוא בסתירה להימין, כי שמאל נקרא בזמן שעושה חשבון לעצמו, ומתחיל להסתכל מה שכבר רכש בעבודת ה', והוא רואה שהוא בעירום וחוסר כל, איך הוא יכול להיות בשלמות - מכל מקום מטעם מצות הרב, הוא הולך למעלה מהדעת.

נמצא, שכל השלמות שלו נבנה על למעלה מהדעת. וזהו נקרא אמונה. וזה סוד "בכל מקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך". בכל מקום, כלומר אע"פ שעדיין אינו ראוי לברכה. מכל מקום "ונתתי את ברכתי", מסיבת שאתה נותן מקום. שפירושו מקום השמחה, שבתוכה אפשר לשרות שם אור עליון."

שאלה: מה זאת השמחה הזאת שהיא מקום הברכה?

שהוא מנוהל על ידי הבורא, ולכן לא חשוב לאיזה מצב הוא מגיע אבל הוא שמח מזה שהבורא מנהל אותו.

תלמיד: עוד נאמר שאת הברכה הזו הבורא נותן אפילו כשאתה לא ראוי, איך זה יכול להיות?

כנראה שכן קורה כך. אבל אני אגיד לך הפוך, שמגיע לאדם והוא מקבל זה לא כל כך מורגש בו, לעומת המצב שהוא בטוח שלא מגיע לו וכן מקבל. זה מורגש הרבה יותר חזק.

שאלה: כתוב כאן שרק מי שכבר נמצא תחת שליטת האחד יכול לראות את האמת, ואני מרגישה שלי לא חשוב אם אני נמצאת בירידה או בעלייה, אני פשוט הולכת באמונה למעלה מהדעת בדרך שמורה לי המורה. זה טוב או לא טוב?

זה נפלא, אבל יחד עם זאת צריך להבחין מתוך איזה מצב את מדברת ככה.

תלמיד: כאשר אני מתמלאת בהרגשה הזאת שהבורא הוא טוב ומטיב ובכלל מגיע אלי איזה מילוי, אני מרגישה שהמצב הזה תיכף יקרע אותי לגזרים, אני לא רוצה את המצב הזה, אני רוצה להעביר את המצב הזה לעשירייה ובכלל לכל הכלי העולמי אם אפשר להגיד ככה. איך לעבוד נכון עם המצב הזה?

בדיוק ככה תעבדי, תנסי בצורה מאופקת, יפה, להעביר את זה לאחרים. אם את לא יכולה, אז תעשי את זה על עצמך, בתפילה, תבקשי מהבורא שהוא ילמד אותך איך בצורה נכונה לבקש עבור אחרים.

שאלה: אני מתאר לעצמי את המורה כמדרגה העליונה שאני רוצה להידבק בה ואני מנסה לפעול כך אבל לפי היכולת שלי, זאת אומרת נאמר בכל שיעור לא להפסיד שום דבר, לפעול בצורה כזאת. זה מקרב אותי אל בורא או לבורא?

כן, בדיוק התנהגות כזאת מקרבת.

שאלה: הטקסט מדבר על כך שאנחנו לא יודעים אם אנחנו בירידה או בעליה, אין לנו אבחנה שבן אדם יכול למצוא בעצמו. מהי נקודת המוצא של הירידה או העלייה?

העיקר שאני בכל מצב שלא יהיה רוצה להיות דבוק בבורא. שכל מצב שאני עכשיו מרגיש אני מקבל אותו מהבורא והוא טוב ומטיב ולכן בטוח שאני עכשיו נמצא בטוב ומטיב של הבורא, ולא חשוב איך הטבע האגואיסטי אומר לי.

שאלה: מה זה רשות הרבים האדם, הבורא הרב או הרצונות?

"רשות הרבים" זה נקרא שיש שני רצונות, רצון לקבל ורצון להשפיע.

תלמידד: איך מגיעה האמונה?

האמונה מגיעה מזה שאדם מבקש, שהוא רוצה להיות קשור לבורא ולא חשוב אילו תנאים הבורא מציג לפניו.

שאלה: כתוב שהאדם צריך לצייר לעצמו כאילו כבר זכה לאמונה שלמה בה'. מה זה אומר "לצייר לעצמו"?

לצייר לעצמו, לתאר לעצמו כאילו שהוא נמצא במצב כזה.

שאלה: איך להיכנס להרגשת רבו כדי להבין את מה שהוא רוצה להגיד לנו וללכת נכון בדרך הרוחנית?

אם אנחנו משתדלים לקיים מה שכותבים לנו בעל הסולם או רב"ש, אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כן מבינים מה רוצה הבורא מאיתנו.

שאלה: אם בן אדם מבין שהוא בדרך והוא נמצא בתוך הרצון לקבל, איך להבדיל, זה לא לשמה שמגיעים ללשמה או שזה המצב שעליו מדובר עכשיו במאמר, שזה סם המוות?

לטובת מי הוא רוצה לעבוד, זאת השאלה.

תלמידה: עדיין הוא נמצא בלא לשמה, נכון?

אני לא יודע, לא לשמה, כן לשמה, אלא לטובת מי הוא רוצה לעבוד? על זה הוא צריך כל הזמן לענות.

שאלה: האם תוכל לתאר התהליך שבו האדם עובר כדי להשלים את אי השלמות שהוא נמצא בה?

התהליך פשוט. כל הזמן להשתדל להיות מחובר עם החברים ויחד כולם, עד כמה שאפשר להתחבר ולהשפיע לבורא.

שאלה: לגבי מצב היגיעה, להאמין שהאמונה שלנו שלמה, נראה כביכול שכשאנחנו עושים את זה, אז כאילו יצר הרע תופס אותנו ואפשר להתרווח, הכול טוב. איך להימנע מהמלכודת הזאת כדי לעשות את המאמץ אבל לא ליפול לתוך היצר הרע?

נכון מאוד. בצורה כזאת אנחנו לומדים איך לכוון את עצמנו נכון.

שאלה: האם להידבק בבורא זה אומר להתייחס לרצונות של החברות, לקשרים בעשירייה ולהעריך אותן כמתנת הבורא, כנכס עצום?

זה בדרך לזה אבל זה לא שווה ערך.

שאלה: במאמר כתוב ששלמות זה ללכת למעלה מהדעת כאילו מישהו קיבל אמונה למעלה מהדעת כבר. אתה הרי משחק ב"כאילו", אז איך אנחנו יכולים בכל זאת לעבוד בצורה כזאת שאנחנו נוכל להגיע לשלמות של האמונה למעלה מהדעת?

דרך כאילו. דווקא דרך כאילו אנחנו מגיעים לשלמות האמיתית.

שאלה: האם גדלות הבורא מתאפיינת בכמות האנשים? לדוגמה עכשיו, בשיעור, שאנחנו כמה מאות או אלפים, הבורא הוא יותר גדול מאשר בקבוצה של עשרה אנשים?

כן. אבל זה תלוי לא בבורא אלא בנו, עד כמה אנחנו מגביהים אותו, וזה תלוי בכמות האנשים הנוטלים חלק בפעולה הזאת.

שאלה: איך להיות ראויים לחיים בלימוד?

לקרוא ככל האפשר בעל הסולם ורב"ש. ואתם תתחילו לרכוש בזה טעם, את הפנייה הפנימית שלהם אליכם, אלייך.

שאלה: ימין מושך, שמאל דוחה, האם דרך העבודה בקו שמאל מולידים את קו האמצע? התפעלתי מאוד מזה שהרב"ש ענה לך שיש לך קו שמאל.

הכול נכון.

שאלה: עליות וירידות הן שני מצבים שנראים הפוכים אבל האם ירידה בדעת לא נחשבת לעלייה בשלמות?

לא. זה לחוד וזה לחוד.

שאלה: כדי ללכת באמונה למעלה מהדעת צריך להישען על הדעת, על המצב שאנחנו נמצאים בו, עלייה או ירידה. הרבה פעמים קשה לקבוע, נראה לך שטוב לך אבל אחרי זה אתה מבין שהיית בירידה. האם יש איזשהו תרגיל כדי להבין באיזה מצב אתה נמצא?

כן, הקשר עם החברות. רק חיבור עם החברים.

תלמיד: כלומר, אם יש לי רצון להתחבר עם החברות, אז אני בעלייה ואם יש לי מצב של דחייה, אז אני בירידה?

כן.

שאלה: האם "רבו" מדובר באדם בשר ודם או מדובר במאור המחזיר למוטב?

מדובר על בשר ודם.

שאלה: איך לאזן את השכל והרגש אם אדם מסכים לחלוטין עם כל שהוא שומע ורואה אבל הלב לא יכול להסכים עם מה שהוא רואה סביבו?

מה שמקבלים בלב ומה שמבינים ורואים מסביב אלו שני דברים שונים. איך זה קשור למה שאת רואה מסביב? תקראי היטב את המאמר ותנסי להיכנס לתוכו בלי כל הבלבולים בין מה שאת קוראת לבין מה שאת רואה. אלה עולמות אחרים לגמרי, שונים לגמרי.

שאלה: באיזה מצב רוחני אדם מרגיש עצמו שלם ובאיזה מצב אדם מרגיש את עצמו בלתי שלם, בלי שהוא יתבלבל בין שני המצבים האלה? אני שואל כי לפעמים האדם מרגיש שהוא במצב של שלמות אבל למעשה הוא במצב הפוך, רק שהוא לא יודע עדיין את מצבו האמיתי. באיזה מצב האדם מרגיש את עצמו שלם או בלתי שלם, בלי שהוא יתבלבל בין המצבים?

גם בזה וגם בזה.

תלמיד: מה פירוש? הוא יכול להיות שלם ובלתי שלם בו זמנית?

לא. זה תלוי איפה הוא נמצא, מה ממלא את ליבו.

תלמיד: מה צריך למלא את ליבו כאשר הוא שלם או לא למלא את לבו כאשר הוא לא שלם. איך מגיעים לזה?

רצון להידבק בבורא.

תלמיד: הדבקות בבורא קובעת אם אני במצב שלם או לא שלם?

כן.

שאלה: שאלה לגבי "כאילו". כשאנחנו מנסים להידמות, לעשות פעולות, אבל הן עדיין לא פעולות דהשפעה, אנחנו מתקרבים למצב ש"ממעשיך הכרנוך"?

כן.

שאלה: כתוב שדווקא במצב של שלמות ושל אמונה, בשמחה ואמונה, המקום הופך להיות מקום למילוי הברכה. איך השלמות הופכת להיות מקום למילוי? הרי כשאתה שלם אתה לא צריך מילוי.

הבורא מוסיף.

תלמיד: זו הרגשה נוספת מעבר להרגשה שלך?

כן.

שאלה: כיצד עלינו לראות את הרב, קרוב אלינו בתוך העשירייה או מעל העשירייה, קרוב לבורא?

אי אפשר לענות על זה בצורה חד צדדית. לפעמים מזה שאני מתקרב לחברים, אני מרגיש את הרע ולפעמים ההפך.

שאלה: אני רוצה לשרת את המורה אבל אני חשה שמאחורי השאיפה הזאת עומד רצון אגואיסטי להשתחרר מהסבל. איפה אני עומדת, איך אני מתקדמת?

את בכל זאת יכולה לשרת את המורה. אני לא יודע מי המורה שלך אבל את יכולה לחשוב על זה. מספיק לחשוב, בלי לדבר עם אף אחד וזה יביא אותך להתקרבות ומתוך ההתקרבות את תביני יותר מה שהוא אומר.

שאלה: כתוב במאמר שאני צריכה להאמין לרב שלי ולכתובים ולמקובלים. מה ההבדל בין אמונה כזו לבין אמונה עיוורת? אני זוכרת שהיו מאמרים בנושא, אבל זה לא ברור לי. במה זה שונה מאמונה עיוורת?

את מאמינה במה שאומר לך המורה על המצבים, איך להתקרב לחברים ודרכם לבורא.

שאלה: איך עשירייה יכולה לייצור מקום בתוכה כדי לקבל את הברכה?

רק על ידי חיבור ובקשה לבורא.

שאלה: אתה נותן כל מיני תרגילים, גם לרשום, גם ביומן, ולא מזמן היה תרגיל לנסות לתאר, לדמיין משהו. אנחנו בעשירייה צריכות להסכים לעשות את התרגילים האלה בינינו או שזה משהו יותר אינדיבידואלי מבחינת העבודה שלנו?

גם בצורה אינדיבידואלית וגם ביחד, לנסות לממש.

שאלה: יש הרבה מידע בשוק לגבי מדריכים רוחניים, והטקסט מדבר על האמונה ברבו. מה לוקח אותי לאמונה ברבו? מה הקשר הפנימי בין התלמיד לרב שלוקח אותו לדרך הזאת?

אנחנו אולי נלמד את זה פעם. בינתיים לא צריכים. בינתיים יש לנו רק דרך בדבקות לחברים ומהחברים לבורא, והרב הוא המדריך. הוא מסביר לנו איך לעשות את הפעולות האלה. זאת אומרת איך אנחנו צריכים להתחבר בינינו, ואיך מהחיבור שלנו אנחנו מגיעים לחיבור עם הבורא.

שאלה: אני אוהבת את הרב ואני תמיד מצדיקה אותו, למרות שלכאורה לפעמים אני גם לא מסכימה איתו. אבל יש מצבים שבהם אני יכולה לפנות לבורא בצורה ישירה. אם כך, במהותו מי הוא או מה הוא הרב?

הרב זה מורה הדרך שמסביר לך איך לעשות כל צעד ושעל ברוחניות.

שאלה: אם הבנתי נכון אתה מבקש שנתחבר, במיוחד הנשים, זה מה שאנחנו צריכות לעשות, להתחבר כי בחיבור בינינו אנחנו מבקשות לעשות נחת רוח לבורא, אבל עם כל הרצון החזק, אני לא מצליחה. מה לעשות?

להמשיך. להמשיך לשמוע מה שאנחנו לומדים ולממש ככל האפשר.

תלמיד: איפה המימוש? אני פותחת את הלב, אבל זה כאילו אני בהמתנה. מה לעשות?

להיות יחד עם החברות.

שאלה: מה זה תורות אחרות ולמה הוא נותן להן חשיבות אם יש בהן אמת או אין בהן אמת?

כי יש כל מיני עצות.

שאלה: במעבר ללשמה, מה חשיבות הקשר של התלמידים עם הרב?

בינתיים לפחות לשמוע מה שהרב מייעץ ולנסות לממש את העצות האלה.

תלמיד: במה תלויה יכולת השמיעה שלנו?

עד כמה אנחנו מעלים את הרב בעינינו.

תלמיד: במה הכלל שאנחנו מעלים אותו בעינינו משתנה? מה יש לנו יכולת לעשות?

כן. לבצע מה שהוא מייעץ.

שאלה: הרבה פעמים העצות הן פנימיות לאדם, צריך לבצע אותן, אז מאיפה לוקחים כוחות לממש את זה פנימית?

מזה שאני נמצא עם החברים.

תלמיד: כן, אבל השינוי לא קורה.

אני לא מבין. כתוב, "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מן העולם". אני צריך להגדיל את הכוחות האלו ועל ידם אני מתעלה.

תלמיד: ברור. אבל עדיין אנחנו צריכים ללכת למעלה מהדעת. אז איך אתה הולך למעלה מהדעת? זאת פעולה שאתה צריך לעשות.

כן. נכון. זאת פעולה שאני צריך לעשות ואני עושה אותה. אני מרגיש במה אני נמצא ואיפה אני יכול לעלות למעלה מזה.

תלמיד: ברור. אבל איך קורה השינוי הזה שאתה מצליח ללכת למעלה מהדעת?

בזה שאני מאמין למה שאמרו החכמים.

תלמיד: אם אני אוחז בזה שאני מאמין למה שרב"ש, בעל הסולם, ואתה אומרים, זה הכוח שמעלה אותך למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: זה מאמר יפהפה, מחמם מאוד את הלב. ואם אנחנו יכולות לסמוך על הרב כרשות היחידה ולהתקיים רק בכדי לעשות נחת רוח לבורא כקבוצה, איזו השפעה יכולה להיות לזה עבור כל האנושות?

קודם כל, בהרבה מקרים, "הרב "הכוונה גם לבורא, השפעה לכל האנושות שדרכנו זה מתפשט בכל האנושות.

שאלה: הרבה פעמים כשאנחנו מתכתבות עם העשירייה אנחנו תמיד מתכוננות ומלמעלה תמיד מגיעה בקשה לבורא שייתן לך את המילים שיוכלו להגיע ללב. האם זה נכון? אני לא מפריעה ביחס כזה, במין פניה כזאת לבורא, שדרכך יבואו אלינו אותן המילים שצריך לשמוע היום?

תפני בצורה ישירה לבורא. ישירות לבורא בלעדי.

שאלה: איך לעשות חשבון עבור עצמך שאתה כבר רואה מה רכשת בעבודת ה'?

את זה צריך להרגיש. לנסות להיכנס לדיאלוג עם הבורא בשם הקבוצה. אתה תראה שזה אפשרי. בכלל, אני מבקש מכולכם להתחיל לעבוד על הקשר בין הקבוצה לבורא ואתם תראו עד כמה זה יוצא בצורה פשוטה וברורה.

שאלה: במה תלוי הרצון הגדול שלי לעשות נחת רוח לבורא? אני יכולה בכל רגע להגדיל ואיך?

כמובן שאת יכולה. את מחויבת להיכנס לקשר עם הבורא ולעשות הכול כדי לשמח אותו.

תלמידה: מידת ההצדקה של הבורא שווה למידת המצב המתוקן?

כן.

תלמידה: אז התמונה שאני רואה עכשיו אני מצדיקה מתוך הבנת מטרת הבריאה?

כן.

תלמידה: והמצב הזה תוך הבנת הבריאה, מאיפה זה בא?

את זה נותן הבורא.

שאלה: האם אפשר להימנע מהחושך אם הביטול יהפוך להודיה?

אז כל החושך יהפוך לאור.

אני שוב מזכיר לכולם, החיבור בין כולם והפנייה מתוך החיבור הזה לבורא זאת ממש הפעולה שתמיד אנחנו מצליחים בה.

נגד זה הבורא לא יכול לעמוד. כמו שתינוק מחייך לאימא, מורגש עד כמה שהוא ממלא אותה בשמחה, באושר. אז בבקשה, תתחברו ביניכם ותפנו לבורא כמו תינוק לאימא ותראו כמה זה יעזור.

(סוף השיעור)