שיעור צהריים 13.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

להילחם עם יצר הרע - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "להילחם עם יצר הרע", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1.

זה נושא חדש וכביכול לגמרי לא שייך לנושא הקודם, זו כבר עבודה שאנחנו צריכים להיות בה בצורה סטטית ללא הפסק. בואו נראה מה אומרים לנו המורים שלנו, איך אנחנו צריכים להילחם עם יצר הרע, כמו שאומר הבורא "בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין". זאת אומרת יש בטבע שלנו שני כוחות, כוח אחד שנקרא "יצר הרע" וכוח שני שאנחנו יכולים למשוך אותו מהתורה שנקרא "תורה תבלין" וכך על ידי כוח התורה אנחנו יכולים להילחם עם היצר הרע.

קריין: "להילחם עם היצר הרע", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1 כותב הרב"ש.

"צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים "צבא". לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, זה נקרא "צבאות". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח"כ שוב באו תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא "צבאות"."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)

זאת אומרת, צבא זה בעצם כוח שבא ויוצא, בא ויוצא, ובצורה כזאת נלחם ומכניע את היצר הרע.

קריין: נקרא שוב קטע מספר 1.

"צבא הם אנשי מלחמה. זאת אומרת, אלו אנשים שהולכים כל יום להלחם עם יצר הרע, הם נקראים "צבא". לכן לאחר שזכו לבחינת גאולה, היינו לאחר שכבשו את היצר הרע, ויצאו משליטת הרע, והסדר העבודה שלהם היו בדרך עליות וירידות, זה נקרא "צבאות". כלומר, פעם יצאו משליטתם, ואח"כ שוב באו תחת שליטתם, שהשם של עליות וירידות נקרא "צבאות"."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)

זאת אומרת, צא ובא, שנכנסים ויוצאים, נכנסים ויוצאים, פעולות כאלה נקראות "צבא". ואנחנו צריכים להבין שהמלחמה לא נפסקת אף פעם, ואפילו שלפעמים אין מלחמה ברוחניות עם היצר הרע שלנו, זה רק זמני ועובר מהר מאוד. לכן הכול קשור לצבא, זאת אומרת צא ובא, צא ובא, ואתה תמיד צריך להיות מוכן להיכנס שוב לקרב ואם אין אז לצאת ממנו, אבל אחר כך שוב להיכנס.

שאלה: בקטע מספר 1 מדובר על עליות וירידות. האם העליות והירידות האלו במלחמה הן אינסופיות או שבאיזשהו שלב אנחנו נמצא את הקו האמצעי והן ייפסקו?

רק כשנגיע לגמר התיקון ייפסקו כוחות המלחמה ואנחנו ניכנס עם כל הכוחות שנלחמנו איתם לחיבור ולשלום, אבל עד אז כל הדרך היא מלחמה בלתי פוסקת.

שאלה: לכל חבר יש עליות וירידות משל עצמו, אבל בעשירייה יש תמיד כמה חברים שהם למעלה, כמה חברים שהם למטה.

נכון.

תלמיד: איך אנחנו משתמשים נכון במצבים האלה?

אנחנו בכל זאת הולכים כולנו להילחם ולא עושים עדיין בירור מי למעלה ומי למטה, ועד כמה זה משתנה ומתחלף בכל אחד ואחד. אלא תמיד הולכים נגד יצר הרע כדי להתחבר בינינו, ושהחיבור בינינו יהיה כל הזמן בכוונת שלנו, שאליו אנחנו צריכים להגיע.

שאלה: יש לנו חברים שנמצאים בצבא בחוסר יכולת אפילו להיות בשיעור, וממש מרגישים שהם חייבים שנחשוב עליהם, שנהיה ביחד במשהו. איך החיבור של אלו שנמצאים כביכול מחוץ לשיעור, אלינו בכל המצבים, מעלה את כולם קדימה?

אם יש אנשים שעבודה פנימית מעניינת אותם אנחנו ודאי מוכנים איכשהו לחבר אותם אלינו, אבל הם צריכים לדעת שהם צריכים לקבל התחייבות, ורק בצורה כזאת הם יכולים ללכת איתנו יחד.

שאלה: לנו יש חבר בעשירייה שמגויס עכשיו והוא בלב ונפש איתנו, ויש עוד הרבה מאוד חברים מהעשיריות שלנו בפתח תקווה וגם בכלי הישראלי שמגויסים. מעבר לעניין הצבאי, האם העבודה שלנו ככלי עולמי, כקבוצה, כעשירייה, היא להילחם, ממש להילחם על הסביבה הרוחנית הפנימית של אותם חברים שנזרקו מנסיבות שלא תלויות בהם לתוך מציאות שהיא רחוקה מהסביבה שלנו פיזית, וגם קשה לפעמים להתחבר וירטואלית וכן הלאה?

אם הם עדיין נמצאים איתנו בעשיריות אז הם נמצאים בתוך הצבא שלנו, ואנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על כולם.

תלמיד: זאת אומרת, כמו שהם נלחמים פיזית, אנחנו נלחמים רוחנית?

כן.

תלמיד: על הסביבה שלהם, לשמור אותם באין עוד מלבדו בסביבה הרוחנית שלנו?

כן, אנחנו כל הזמן חושבים עליהם ודורשים ומתפללים ושומרים עליהם.

תלמיד: תודה, נחשוב עליהם יחד.

טוב.

שאלה: איך מתנהל קרב ברוחניות, איך מתנהלת המערכה של קרב או מלחמה?

קודם כל אני מחזיר את עצמי למצב שאני צריך להיות מול ההפרעות שנמצאות ביני לבין החברים ובינינו לבורא, וכך אני מתחיל כל הזמן להרגיש את עצמי שנמצא בקו שבו אני נלחם עם כל ההפרעות, נגד ההפרעות שהן נגד החיבור, נגד מחשבות זרות, וכן הלאה.

תלמיד: ואיך מנצחים, איך מתגברים על ההפרעות האלה?

על ידי זה שאני קודם כל חוזר לזה ואני מבין שלמחשבות האלה אין מקום בי. אחר כך אני רוצה להיות מחובר עם החברים, אז אני עושה כל מיני פעולות ולימוד כדי להיות מחובר אליהם, ולאחר שאני כבר עושה את כל הדברים האלה, אז אני גם רוצה להיות מחובר עם הבורא שהוא המטרה הסופית שכולנו צריכים להיות דבוקים בו.

שאלה: האם כל מי שלא מגויס צריך לראות את עצמו מגויס לחזית הרוחנית ונלחם ברוחניות למען החברים?

כן, ודאי שכן.

תלמיד: והעבודה הזאת צריכה להיות יותר בעשירייה או יותר בכלי העולמי או בכלי הישראלי?

בעצם זה צריך להיות בלב של כל אחד ואחד שחושב על עצמו שהוא שייך לקבוצה הכללית שצריכה להתקרב לבורא, לגלות אותו, ולגרום לו נחת רוח.

תלמיד: זו עבודה יותר פרטית כזאת?

כן.

שאלה: למה הדרך שלנו היא גם דרך של מלחמה וניצחון, למה דווקא כך מגיעים להשפעה?

כי אנחנו צריכים להילחם עם הטבע שלנו שהוא כולו יצר הרע, הפוך מהבורא, ולכן אין לנו ברירה אלא כל הזמן לאתר בנו את הרצון הזה שהוא הפוך מהבורא ולהשתדל להילחם נגדו.

תלמיד: בחוץ אנחנו רואים מראות מזוויעים ממש, איך מתבטאת מלחמה אצלנו בעבודה?

בזה שאנחנו רוצים להיות כולנו דבוקים זה אל זה ולא להיפרד כל שעות היום ולילה, וכל הזמן לחזק זה את זה בחיבור בינינו. ומהחיבור בינינו, כשאנחנו מאתרים שהוא כבר חיבור נכון וקבוע פחות או יותר, אנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו שיתלבש בתוך החיבור בינינו כי אנחנו בעצם עושים את זה בשבילו.

תלמיד: אצלנו אין אכזריות בדרך?

כן, אבל עם עצמנו, לא עם מישהו זר, עם עצמנו. את כל הכוחות שהם נגד החיבור אנחנו צריכים לזהות ככוחות פנימיים שלנו שאנחנו צריכים ממש להרוס אותם.

שאלה: האם התיקונים שמחכים לנו יהיו תמיד כמו המצב הנוכחי, זאת אומרת תמיד יהיו תיקונים משני הצדדים?

כן.

תלמיד: זה כמו נשמת אדם הראשון שנשברה וצריכים להחזיר את כל החלקים למקום?

נכון.

תלמיד: אני מרגיש שעכשיו הערוץ ממש פתוח עם הבורא, ממש מצליחים להתרכז ורק לחשוב על המצב. איך להשתמש או לנצל נכון את המצב שמרגישים קרוב כדי שלא יעלו רצונות של אכזריות במקום של שלום?

אנחנו צריכים להשתדל להיות ככל האפשר קרובים זה אל זה, אפילו לתאר לעצמינו שאנחנו מחזיקים זה בזה, מחבקים זה את זה, ובצורה כזאת שאנחנו קרובים ככל האפשר ללכת קדימה מחיל לחיל.

שאלה: רציתי לשתף בדוגמא פרקטית. כשאני רואה ברשתות ישראלים שממשיכים במנטאליות של הפירוד, והיום ממש ראיתי זאת על המשפחה שלי, למרות שבמשך שנים אני מדברת איתם על חשיבות החיבור, אני מרגישה בפנים איך הכעס שבי, ממש איך השריפה הפנימית הזאת מתגברת.

האם העבודה שלי פה היא ממש לכבוש את היצר שלי, ולקחת את זה לעבודה בעשירייה, האם זה באמת יעשה שינוי במציאות?

כן, העבודה בעשירייה היא שתעשה שינוי במציאות ולא העבודה בין הקרובים, שאומנם הם קרובים שלך, אבל הם רחוקים מהעבודה הרוחנית. לכן כדאי להשקיע במה שאת נמצאת, היינו בקבוצה.

שאלה: למה קל יותר לזהות את האויב החיצוני וקשה יותר לזהות את הכוחות הפנימיים במלחמה שלי ?

כי האויב הוא האגו שלנו, לכן אנחנו לא יכולים לזהות אותו כל כך בקלות. אנחנו אוהבים את האגו שלנו, הוא שלי, לכן קשה לי מאוד להיות נגד עצמי, להגיד שאני לא בסדר. בכך אני ממש מוריד את עצמי, אני מבטל את עצמי. לכן העבודה הזאת היא עבודה קשה מאוד. ועוד יותר מכך, אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת, רק הבורא יודע לבצע את זה.

שאלה: אז בעצם מהי הפעולה כדי לזהות את האויב?

אנחנו יכולים לזהות את האויב רק על ידי העבודה הקבוצתית בינינו, כשאנחנו מדברים על האויב הזה, האגו שלנו שמפריע לנו גם לראות את הטוב שיש בחברים ולזהות את הרע שיש בנו, זו בעיה, צריך להיות עקביים בכך, לא לרדת מזה.

שאלה: אם הם לא זכו להינצל מיצר הרע למה הם שוב נכנסים לשליטת היצר הרע ועם מה הם נלחמים?

מפני שכמו שיש בנו יום ולילה, יום ולילה, חילופים במצבים בטבע, כך גם אצלנו בפנים, יש לנו שינויים בין טוב ורע, האגו וההיפך ממנו, אהבה, וכך אנחנו כל הזמן מתחלפים, מתחלפים מבפנים כדי שתהיה לנו הזדמנות לתקן את כל היוצרות שלנו.

שאלה: על ידי מה אנחנו הורסים את הכוחות שצצים בנו כנגד החיבור?

בעזרת האגו שלנו, הוא שהורס אותם. הוא לא יכול לשאת את זה שאנחנו מתחברים יחד, שאנחנו מתקרבים האחד לאחר, שמתוך המצב הזה אנחנו רוצים להתקרב לבורא. האגו שלנו נוצר מלכתחילה בכוונה כדי לא לאפשר לנו את זה. למה? כי הוא נוצר על ידי הבורא בכוונה כדי להורות לנו על הריחוק שלנו מהבורא.

שאלה: האם אנחנו יכולים להסתכל על האגו שלנו מהצד ולא לזהות את עצמנו איתו?

בקשו מהבורא שהוא ישנה לכם את זה, שיתקן, שיסלק.

שאלה: המאבק, המלחמה האמיתית, היא קורית בתוכנו, אבל איך מגיעים לפנימיות הזאת, איך מצליחים לגשת אליה ולמציאות האמיתית?

רק יחד, כשאנחנו מדברים, כשאנחנו משוחחים בינינו ומאתרים בכך את הרע שמגיע אלינו ולא נותן לנו להיות בחיבור בינינו, אז, כשאנחנו מבינים יותר על איזה תכונות כולנו וכל אחד ואחד יכול לפנות לבורא ולבקש תיקון, זה כל מה שאנחנו צריכים.

שאלה: למה אני מרגישה שאני זאת שגורמת לחברה להיכנס לירידה, שאני אשמה בכך?

אם אני לא מחזיק את העשירייה בכוח החיבור מצדי, אני בעצם גורם לכל העשירייה, לכל אחד ואחד בעשירייה ליפול. ולכן עליי להשתדל כל הזמן לתקן את עצמי ולגרום לעשירייה להיות בעלייה.

שאלה: ככל שהאדם מרגיש את הרוע שישן בתוך החברות, ומרגיש זאת בליבו, והחברות לא מסכימות שיש בתוכן משהו רע, מה אז האדם צריך לעשות בעבודה הפנימית שלו?

לבקש. לבקש שהרע הזה יתהפך לטוב.

שאלה: האגו חזק. מבחינה רוחנית אנחנו ילדים שמתפללים לבורא. האם המאבק הפנימי תמיד משפר אותנו?

כן. אנחנו צריכים כל הזמן לבקש. כמו ילד כשהוא רוצה מאוד משהו, הוא כל הזמן מנדנד לאימא ולא נותן לה לעזוב עד שהיא תביא לו את מה שהוא מבקש.

שאלה: האם זה יכול לעזור אם יהיה לנו רצון חזק וביטחון?

בטח, כן, אז אנחנו נדרוש את זה בצורה קבועה. על כך מדובר, ש"הלוואי יתפלל אדם כל היום כולו"¹, כך כתוב.

שאלה: אנחנו עשירייה ישראלית, יש לנו חברה אחת שכבר נסעה לארצות הברית וחזרה, ועכשיו, בתחילת המלחמה, היא שוב עזבה את ישראל. קשה לי מאוד להצדיק ולהכיל את זה, אבל כשאני חושבת על העשירייה ומתפללת על הכלי העולמי, אני מיד מכסה זאת באהבה. מה לעשות במצב הזה?

כל זה יסתדר.

שאלה: בתורה שבכתב כל הזמן מדובר על "צבאות ה'". מה זה "צבאות ה'"?

אלה הן כל אותן הנשמות שרוצות לתקן את עצמן ואת האחרים.

שאלה: האם עכשיו, בתקופה כזאת, אנחנו בעשיריות צריכים לבנות מעין מסך, כמו חיילים שמצמידים את המגנים שדוחים את הכוחות הרעים, ומגנים על מי שבפנים?

נכון, את צודקת, דוגמה יפה מאוד.

שאלה: העבודה שלנו היא בעצם לזהות את הרע שיש בנו ולבקש מהבורא, בעזרת הקבוצה, לתיקון, כדי שנוכל להתחבר לקבוצה ואל הבורא באהבה, נכון?

כן.

שאלה: ולהסכים ולצפות לתיקון הזה בעזרת הכוחות שנקבל מהעשירייה?

כן.

שאלה: ככל שאני מנסה להצדיק את הבורא יותר לאור האירועים האחרונים, אני מוצא את עצמי חושב שהבורא למעשה מראה לי מה יכול להתעורר בתוכי בזמן פירוד ושנאה. האם זו עזרה של הבורא לדכא את המלחמה ביצר שלי?

כן.

שאלה: האם אנחנו נלחמים עם היצר הרע, או שהבורא נלחם בשבילנו? מה היחס הנכון, מה החלק שלנו, מה החלק של הבורא?

אנחנו צריכים להתחבר בינינו, לפנות לבורא והבורא כבר ילחם עבורנו. ככה זה עובד. כך כתוב גם כן.

שאלה: בדרך כלל בחיבור בינינו, בין הנשים, יש עלייה של היצר הרע, במיוחד כשיש רגשות שמתגלים. איך לעבוד נכון עם הרגשות כדי שהן יעבדו לטובת היצר הטוב?

תחשבו רק דברים טובים על החברות והכול יהיה טוב, בסדר, וכל הרגשות השליליים שיהיו נגד האויבים שלכן. כך זה צריך להיות.

תלמידה: לכוון לזה?

כן.

שאלה: כמה הגאווה הנכונה שלנו, כאנשים ששותפים ל"בני ברוך" יכולה לעזור לנו במלחמה נגד יצר הרע?

כן. גאווה גם צריכה להיות, שאנחנו לא ניפול תחת היצר הרע, אלא נרגיש את עצמנו שאנחנו צריכים להיות למעלה ממנו.

שאלה: כתוב, "אני ראשון ואני אחרון" ו"אין עוד מלבדו". אז מה המלחמה בין שני הקווים האלה? בין "אני ראשון ואני אחרון" ו"אין עוד מלבדו"? איפה המלחמה שלי?

ככה באמת הבורא נמצא, אבל לא כך אנחנו מרגישים. ולכן המלחמה היא כדי להעלות אותו למעלה מהראש שלנו, ושהוא כוח "אחד יחיד ומיוחד", "טוב ומיטיב" ו"אין עוד מלבדו". זה מה שאנחנו צריכים לקבוע בליבנו בעשיריות.

שאלה: חזרנו מהכנס שם היה לנו חיבור מאוד חזק. ואחרי הכנס אנחנו מרגישים כל מיני מצבים מאתגרים, ירידות ודברים אחרים. איך חוזרים חזרה לאותו מצב, או לאותם מצבים כמו שהיינו בכנס?

הבורא עושה לנו בכוונה כדי שאנחנו ניכנס למלחמה עם היצר הרע שלנו, ונשתדל כל פעם להעלות את הבורא מעליו, מעל היצר הרע וכך נצליח במלחמה הנוכחית בינינו לבורא.

שאלה: איך מוצאים את האיזון או איפה האיזון, אם יש לך המלצה, בין התכללות בצער הציבור לבין ההיפך, להיות דווקא חזקים בדרכנו כי זה לא ישפיע עלינו? איך במצב הקיצוני של עכשיו נעשה את זה נכון?

צריך כל הזמן להיות מחוברים בינינו ואז להתקשר ולהתקרב לבורא כמה שאפשר.

תלמיד: מה עם צער הציבור שנמצא עכשיו כולו באיזה בילבול.

לכן אם תעשה מה שאמרתי, אתה בזה תירפא גם ממה שהוא את צער הציבור.

תלמיד: ואיתם ישירות, לא להתכלל בכלל?

לא.

שאלה: אני מרגישה את החיסרון של החברות בעוצמה שונה ולא בבת אחת, אלא אחד אחרי השני. זה הבורא מוביל אותי בדרך הזאת, בחסרונות האלה לפי סדר התיקון או שזה חוסר עבודה מצידי?

האם את מרגישה שאת נמצאת עם החברות בלב אחד?

תלמידה: אני מבינה שהחברה לא מרגישה לב אחד, אלא היא מרגישה איזה חסרונות נפרדים של החברות, בעוצמה שונה ואחד אחרי השני. ללב אחד היא לא מצליחה להגיע.

זאת בעיה. תחשבו על זה, איך תוכלו להגיע ללב אחד, רצון, כוונה, מטרה? שזה יהיה אצלכם הכול אחד. ואז אתם תנצחו.

שאלה: במאמר כתוב שהם נקראים "צבא". האם זה אומר שאנחנו בכל עלייה ובכל ירידה צריכים להרגיש שאנחנו יחד, למרות שכל אחד מאתנו חווה את זה באופן אינדיווידואלי?

אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו הולכים יחד ונמצאים יחד בכל הירידות ובכל העליות.

שאלה: כשאני מנסה לתרגם הגברה בעבודה בעשירייה, אז בחיצוניות או שלא בחיצוניות, אני מצפה שתהיה יותר נוכחות בשיעורי הבוקר, במפגשים, בבירורים. ההגברה בפעולות האלו שאפשר למדוד אותן בזמן גשמי, בשעות, כמה הבן אדם פה. האם זו לא הגברה בפעולות חיצוניות?

כן. ההגברה צריכה להיות יותר נכונה בכוונות שלנו. עד כמה שאני משתוקק להיות ביחד בלב אחד עם החברים.

תלמיד: יכול להיות שיש ירידה באינטנסיביות של פעולות, של נוכחות חיצונית וכולי, אבל הגברה פנימית? יכול להיות מצב כזה?

צריכים לראות.

שאלה: אני שמתי לב שאם אנחנו לא מצליחים להתגבר ולנצח את המלחמה בתוכנו היא זולגת החוצה. אנחנו רואים אותה כאילו מתרחשת בגשמיות, בחיצוניות. אם אנחנו מאוד נרצה, האם אנחנו נוכל להחזיר מלחמה כזאת שזלגה החוצה פנימה, או שנצטרך להתמודד איתה גם בפנים וגם בחוץ?

אנחנו יכולים לעשות הכול. כל מצב ומצב אנחנו יכולים להפוך למצב אחר אם אנחנו נדע איך לעשות את זה, נדע איך לבקש את הבורא שיעשה את זה.

תלמיד: אפשר להפוך את הקערה על פיה, גם אפילו דבר כזה שנראה מוחשי שהוא קורה בחוץ, אם אנחנו יחד נבקש?

כן.

שאלה: כשאנחנו רואים את הרוע שקורה לנו, איך להבחין בין דברים שאנחנו צריכים להילחם איתם לבין דברים שאנחנו צריכים לקבל כרצון הבורא? איך להבחין בין השניים?

את הכול אנחנו צריכים לשייך לבורא. ואז מתוך זה לסדר את עצמנו, לבקש ממנו, להילחם נגד היצר הרע וכולי. אבל לשייך את כל מה שיש, "אין עוד מלבדו".

שאלה: אמרת עכשיו שאנחנו צריכים להרגיש שכולם יחד בכל העליות והירידות. אנחנו יחד נלחמים נגד היצר הרע שלי או נגד היצר הרע המשותף?

נגד היצר הרע שלנו.

תלמידה: כלומר כל הזמן ללכת עם הנקודה שזה היצר הרע המשותף שלנו?

כן.

שאלה: רציתי להביע את התמיכה שלי ולמסור לכם את האהבה ששלחתם אלינו, אל המשפחה שלי. אני רוצה להעביר את האהבה הזו ולתת לכם את הביטחון שכל הכלי העולמי, גברים, נשים, כולם מתפללים עליכם, וכל האהבה שנתתם לנו, באותה עוצמה אנחנו מעבירים אליכם. אוהבים אתכם ומתפללים עליכם.

גם אני מאוד מאוד רוצה שהכול אצלכם יהיה טוב, בסדר, ובמיוחד במשפחה שלך ומקווה שככה במהרה זה באמת יהיה.

שאלה: בתקופה המיוחדת והאינטנסיבית הזאת, אנחנו נעים בין החיצוניות האגרסיבית שכולנו נמצאים בה, לבין דגש חזק על הפנימיות בעבודה בינינו. אני ממש מרגיש שהכלי העולמי נמצא סוף סוף בעבודה ואני ממש עטוף בו. מהם שניים שלושה העקרונות שעכשיו כדאי שכולנו ביחד נדפוק עליהם, שנפעל כלפי הצעד הבא ביחד?

העיקרון הראשון זה יחד כאחד, והעיקרון השני הוא עם הבורא יחד כאחד, זה הכול. שום דבר חוץ מזה אנחנו לא צריכים, לא לחשוב על כלום חוץ מזה, יחד כולנו עם הבורא.

שאלה: האם אפשר לומר שהכלי העולמי צריך לבקש מהבורא לחלוק את המשקולת הכבדה שהוטלה עכשיו על ישראל כפעולה של ערבות והשפעה?

זה לא יעזור. אנחנו צריכים להתפלל לבורא, הוא בעצם מנהל הכול ועושה את הכול, והכול תלוי רק בו. לכן להתפלל לבורא, זה מה שיש לנו, לבקש ממנו תיקונים, תיקון על כל אחד, תיקון להיות כולנו יחד, תיקון על כל האנושות שכולנו צריכים להיות יחד. זה מה שאנחנו מבקשים ממנו שיעשה, חוץ מזה לא צריכים כלום.

שאלה: למה אני כרגע לא יכולה להתפלל, לעלות תפילה יחד עם החברות שלי, אני מרגישה כאילו יש משהו שנלחם, עומד נגדי. איך אני יכולה להתגבר על זה?

רק בחיבור עם החברות, לפני זה אין מה לעשות, קודם כל חיבור ביניכן.

שאלה: כולנו מרגישים את כאב הציבור, והנשים במיוחד, נמצאות בתפילה כל הזמן. איך להפוך את המצב הזה לדאגה לכאב השכינה שיהיה לנו מצב ש"לא מניח לי לישון"?

אנחנו לא יכולים להגיע לזה לפני שתהיה לנו דאגה לחיבור בינינו כמו שצריך. לכן לא לקפוץ, אנחנו לא יודעים מה זו שכינה. החיבור הנכון בינינו זאת השכינה. אז אנחנו צריכים קודם כל לחשוב על החיבור בינינו, אחרת זו תהיה פנטזיה. להתפלל על כול החיבור בינינו.

תלמידה: לעבוד על זה כל אחת בעשירייה שלה?

כן.

שאלה: מה הטקטיקה במלחמה רוחנית?

להיות מחוברים בינינו, להיות מחוברים לבורא ולדרוש מהבורא שיחבר בינינו אליו, שנגיע לדרגת החיבור הכי הגבוהה שיכולה להיות, וזה גמר התיקון.

תלמידה: התפילה היא אמצעי? זה נשק?

תפילה זה נשק ואמצעי, תפילה היא הכול.

שאלה: אנחנו עשירייה צעירה ועקב המצב בחרנו להיפגש עוד פעמיים ביום. לא דנים במצב בארץ אלא קוראים תהילים או עושים משהו שנקבע מראש שקשור לדרך הרוחנית, אז נוצר משהו מאוד מיוחד דווקא בגלל כל המצב הזה. האם גם מעשה מביא לכוונה הנכונה?

כן, ודאי ולכן מעשים גם מביאים לכוונות הנכונות, בהצלחה.

שאלה: מלחמה מעלה רגשות קשים של הרבה כאב וצער. כשאנחנו מדברים על מלחמת היצר, האם גם שם רגשות כאלה נמצאים בצורה כה חזקה?

עוד יותר חזקה.

תלמיד: מהו הכאב והצער במלחמת היצר, במלחמה הרוחנית?

תרגיש, אז תראה.

שאלה: האם אפשר לחלוק ניסיון של עשירייה בעבודה פנימית?

עדיף לא. ואם כן, אז רק באופן מאוד כללי.

שאלה: בהמשך לשאלה על פעולת התיקון הפנימי. איך לא לפחד מהשבירות שיתגלו מתוך המאמצים שאנחנו עושים לחיבור אם ככה הבורא מתקן בסבל כזה של עם?

אבל השבירות כבר נמצאות, זה לא שאנחנו עושים אותן. כל השבירה כבר קרתה, ומה שאנחנו צריכים לעשות, זה לזהות את השבירה ולהעלות אותה לתיקון לבורא, זה הכול.

תלמיד: למרות שזה ייקח הרבה "סבל", אנחנו חייבים לעשות את החיבור הזה בינינו?

מה אתה שואל?

שאלה: אנחנו חייבים להגיע לחיבור פנימי, החיבור הפנימי הוא נגד כל הסבל שקורה עכשיו בחוץ. אז איך מגיעים לכוח הזה שיעשה את התיקון?

על ידי התפילה.

שאלה: האם יש אפשרות שכל הכלי העולמי יתפלל בתפילה מדויקת אחת מדברי רב או המקובלים, במקום שכל עשירייה תבנה תפילה משלה? כדי שנהיה יותר מדויקים

לא. כל עשירייה חייבת לבנות תפילה משלה, ולפחות פעם בשבוע לחדש את התפילות האלו.

שאלה: ואין סכנה שדברים לא טובים קורים בגלל שאנחנו לא מבקשים נכון?

לא, לא יכול להיות.

שאלה: אני מסכים למה שנאמר שהשער לבורא פתוח עכשיו יותר מאי פעם ויש הרגשה שלא פשוט להיות לידו. השאלה היא איך להיות גיבורים ולהמשיך בדרך?

אנחנו צריכים לחשוב רק על עזרה ותמיכה הדדיים ועל הבקשה מהבורא לחיבור. ועל שום דבר אחר מלבד עזרה הדדית, חיבור הדדי ורק עם הבורא. אני חושב שאת זה אפשר לזכור.

שאלה: האם יש מקום לשמחה כאן?

בטח, כן. זה שהבורא שם אותך במצב שפל כזה, מקולקל, שממנו לא נשארת לך שום אפשרות לעשות דבר אחר מלבד לבקש ממנו את התיקון, מזה צריכה להיות שמחה מאוד גדולה.

שאלה: אמרת שככל שהאדם מתקן את עצמו כך הוא מתקן את העולם, וככל שהוא מקלקל את עצמו, כך הוא מקלקל את העולם. מה זה אומר שאדם מקלקל, מה הכוונה ל"אדם מקולקל"?

שחושב רק על עצמו.

שאלה: כל אחד קולט חיבור באופן אחר. איך אפשר להגיע להבנה והרגשה משותפת של מהו חיבור? או שאולי זה בסדר שכל אחד קולט את זה אחרת?

אבל כשאנחנו מתחברים, הדברים האלה לאט לאט נעשים כאחד על ידי האור העליון.

שאלה: אמרת שאנחנו אמורות להקים ארגון נשים כמו זה שיש בדרום אמריקה. מה מטרת הארגון?

לפרסם את מטרת הבריאה ואיך מגיעים אליה.

שאלה: שמענו שבפעולות סולידריות בתוך העם אין כוח רוחני, וגם שלא כדאי לנו להתעמק בחדשות. אז איך אנחנו מתכללים בצער הציבור?

מספיק לנו מתוך מה ששומעים, מתוך זה. וחוץ מזה עלינו להתפלל כמו שכתבו לנו מקובלים ואנחנו צריכים להיות שקועים בזה, ולא ממה שאומרים לנו שדרני הרדיו.

שאלה: מה המינימום ההכרחי מצידנו כדי להתכלל בצער הציבור ולא לשקוע ממש בתוך הצער, אלא רק לספוג ממנו משהו לעבודה הרוחנית?

לא יותר מדקה ביום, כמו שעשה הרב"ש.

שאלה: ביום?

ביום, כן.

שאלה: האם המקובלים מצטערים בצער הכלל בלי לבוא בקשר עם הכלל? זאת אומרת, ככל שנתפתח רוחנית נהיה פחות במגע עם הכלל ונרגיש את החיסרון שלו?

כן.

שאלה: עד לזמן זה לא קיבלנו מכות כל כך חזקות, ועכשיו הבורא מכה אותנו כמו ילדים שצריכים להתבגר, מכות בעוצמה שאנחנו כביכול באוניברסיטה. אבל אנחנו מרגישים שאנחנו עדיין בכיתה א' ולא גדלנו. מה עלינו לעשות?

כנראה שאנחנו כבר באוניברסיטה ועושים מעצמנו כאילו אנחנו בכיתה א' "מה אתה רוצה מאיתנו? עזוב אותנו? אתה כמו אימא רעה" וכולי וכולי. אבל אנחנו כבר בוגרים וצריכים להבין איפה אנחנו נמצאים ולהתייחס למציאות בצורה רצינית. זו העבודה שלפנינו וגם להסביר את זה לכל העולם, לכל האנושות, אחרת יהיה לנו הרבה יותר גרוע.

שאלה: האם זה תלוי בהפצה שלנו כמו שאתה אומר עכשיו?

קודם כל בהבנה שלנו ואחר כך בהפצה.

שאלה: הבורא שולח לנו את כל המצבים והרגשות. מה לעשות כשהבורא שולח לנו שנאה כלפי השנאה עצמה שמתגלה בנו בחוץ?

זה טוב מאוד. אם אנחנו שונאים את תכונת השנאה אז זה אומר שאנחנו יכולים להתרחק ממנה, אנחנו יכולים לבקש את התיקון שלה, זה מצוין.

שאלה: האם הכאב שאנו מרגישים בעקבות האובדן והצער על המלחמה עוזרים לנו בתפילה? או שזה מביא אותנו להתכללות ולשקיעה בכאב, וזה שולל את השגחת הבורא כטוב ומיטיב ומסיט אותנו לכיוון השני?

אל תדאגי, הבורא עושה חשבון לאיזה כיוון למשוך אותנו, וזה לא תלוי בנו עד כדי כך. זה תלוי באופן שבו הוא לחלוטין מנהל אותנו מקדימה ומאחורה.

שאלה: האם עלינו להתעלות מעל הכאב הזה שאנחנו מרגישים או לכלול אותו בתפילה?

לכלול בתפילה. הכול יהיה בסדר, לא לדאוג, אלא להתרכז.

שאלה : אם אני לא מרגישה את החיסרון של החברות, האם זה אומר שגם לי אין חסרון?

יכול להיות שיש לך חיסרון גדול עד כדי כך שאת לא מרגישה את החיסרון של החברות, אז זו בעיה. את צריכה להתחבר עימן כדי שיהיה לך את חיסרון החברות, כדי שאת תדעי מה הן רוצות, מה חסר להן כדי להתקדם בדרך רוחנית.

שאלה: אמרת שאנחנו אשמים בכל מה שקורה בישראל, באוקרינה, וברוסיה, והתפילה היתה כל כך מבולבלת, אבל יצאה ממש מהלב, ובכיתי. האם זו תפילה אמיתית או שהאגו הפנימי שלי יכול באמת להסתיר את התפילה?

האגו שלך מסתיר שם את הכל, כי באמת רק אנחנו אשמים. אנחנו צריכים לבקש את התיקון, לבקש את התיקון שלנו 'סביב השעון'.

שאלה: יש הרגשה שהמלחמות הן דרכו של הבורא לעורר את האהבה הלאומית שעליה כותב בעל הסולם. מהי האהבה הלאומית הנכונה שצריכה להתעורר בכל אחד מאיתנו לעם?

שצריכים לאהוב זה את זה כמו שאנחנו אוהבים את עצמנו.

(סוף השיעור)

---

1. "הלוואי יתפלל אדם כל היום כולו" (גמרא, ברכות כ”א)↩