שיעור בוקר 15.09.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שאלות כלי עולמי

שאלה: איך ניתן להגיע למסירות נפש כלפי המורה, כמו שלך היה עם רב"ש?

אני לא יכול לדבר על זה, כי אני לא מדבר על עצמי. באמת שלא. מה אתם רוצים, שאני אספר לכם על מצפוני ליבי, או משהו. זה לא נהוג, לא נהוג. מה שאתם מבינים, מבינים. ואיך אפשר להגיע, אני לא חושב שאני דוגמה, מפני שהמצב הוא שונה. זה לא שאתה מעתיק ממצב למצב. פשוט מאוד. אני ידעתי שחוץ ממנו, אין לי שום דבר בחיים. אקבל ממנו משהו, זה מה שיש לי. לא אקבל, אז לא יהיה לי. ההבדל הוא שאז לא היה למי ללכת אולי. הייתי אצל כמה מקובלים שהיו ידועים כאילו שהם מקובלים. ושאלתי את רב"ש, הוא אמר, לך תבדוק. גם אני אומר לכם אותו דבר.

אבל אחרי שמחליטים, אז משקיעים בזה את כל הנשמה. וזה לפי האדם. נשמה קטנה, משקיעה קצת. נשמה גדולה, משקיעה יותר. וזה לא תלוי ביצר הרע שלו. הוא יכול להיות מאוד אכזרי, מאוד קשה, מאוד אטום ממש ללימוד, לא מבין שום דבר. זה לא משנה. התנאים הגופניים, הגשמיים, השכליים, הרצונות הגשמים, שום דבר לא מצביע על כלום. לא החכם למד. כתוב על זה הרבה. אלא אך ורק התמדה. זאת אומרת, לעבוד על הנחיצות, הכרחיות.

שאלה: לאחר שאדם כבר החליט שזה הסביבה שלו, שזה הקבוצה שלו, לפעמים הוא מרגיש את המורה מאוד קרוב אליו, לפעמים הוא מרגיש את המורה מאוד רחוק ממנו?

ודאי, לפי המצבים שלו.

תלמיד: אז מה בעצם העבודה של האדם במצב של הקרבה למורה, והריחוק מהמורה?

להשתמש בחברה בכמה שאפשר. כל הזמן, כל הזמן להשתמש בחברה, ולקבוע זמנים מצבים, ולשמוע, העניין הוא של שמיעה. ואת זה לא שומעים. לפעמים חושבים שהמורה אומר איזו עצה כזאת קלה. אז אני לא יכול, יש לי בעיות לוחצות, משהו כזה, וככה זה עובר. יש הרבה עצות מהמורה שהן נשמעות מאוד קלות. ככה כמשהו בין היתר מדובר. והתלמיד לא שומע. אבל אי אפשר להעביר לו את זה בצורה אחרת. אחרת זה יהיה כפקודה, ולא ישאר מהעצה הזאת שום מקום לבחירה חופשית, ולמאמץ מצד התלמיד. העיקר אני חושב שזה תלוי בקבוצה. עד כמה שהקבוצה היא מעלה את החשיבות להיות יחד ולשמוע עצות של המורה, זה החשוב.

שאלה: שומעים אותך לא פעם אומר לנו, תממשו את מה שרב"ש כותב, הכול כתוב בספרים. מה זה אומר בצורה פרקטית לממש את שיטת רב"ש. איך אפשר לבדוק את עצמי כלפי זה?

אתם עשיתם את רשימת הדרישות כלפי העשירייה. אני מרגיש שלא כולם יודעים, מבינים, יודעים את זה בכלל. סיכמנו שאתם עוברים על העשרים מאמרים, או אפילו פחות נראה לי, ומוציאים משם כללים. אז אין מה לשאול אותי. מה שאתם מבינים, מבינים. אם אתם לא הבנתם את הדברים האלה מהמאמר, אז מה אני יכול לסייע? להגיד לכם שגם זה כתוב, גם זה כתוב. אם לא ראיתם כנראה שעוד מוקדם לראות. בעוד חצי שנה תראו שם יותר?

אבל אתם חייבים סך הכול לרכז את כל העבודה הרוחנית לתוך דף אחד, ולשלוח אותו לכולם, כולל אותי. דיברנו על זה. אני לא יודע למה זה לא קורה עד כה.

שאלה: אם הרב"ש היה רואה את הקבוצה שלנו, בני ברוך, מה אתה חושב שהוא היה אומר לנו?

אפשר להגיד שהוא היה בכל זאת מרוצה. אין מה להגיד, יש הרבה פספוסים בדרך, אנחנו לא מממשים את כל מה שהבורא נותן, ממש לא. לא שאנחנו לא מתקדמים, אבל הקצב הוא יכול להיות הרבה יותר. זה מצד אחד. ומצד שני, אני לא רואה שיש עוד מישהו שמתקרב למימוש רב"ש ובעל הסולם, בתוך העשיריות בצורה כזאת. וגם כלפי אומות העולם, שאנחנו רוצים בכל זאת להכריז על השנה הזאת כשנת הפצה לכל האומות. אין דבר כזה. וזה העיקר מה שייתן לנו דחיפה קדימה. כי זה ממש לקראת התיקון העולם. אחרת לא יקדמו אותנו יותר. אפילו להיכנס לעיבור, אנחנו נרגיש, שלהתקדם בעיבור יהיה לנו קשה.

זה כמו זוג שלא רוצה ילדים, שונא, שונא ילדים. כך אנחנו. אם אנחנו לא משקיעים את עצמנו באנושות, אנחנו כאילו שונאים. בשביל מה לנו, במה להתעבר? להתעבר זה כבר להיות קטן, ואחר כך גדול. איך אתה הולך על זה, אם אין לך בשביל מה. אין לך מטרה. המטרה צריכה להיות להשפיע מהפרצוף שלך, שאתה רוצה עכשיו לסדר אותו, להשפיע הלאה, לכל האנושות. אם אתה לא עושה את זה, אז בשביל מה לך פרצוף. לא תגיעו לעשיריה שמממשת את עצמה, אם לא יהיה הלאה. לכן אני מקווה שאנחנו על ידי זה שנצא להפצה, וכל אחד ואחד שרוצה להתקדם, הוא יצטרך להשקיע בזה את כל הנשמה. אז תהיה לו נשמה.

שאלה: האם רב"ש מרגיש את הקבוצה שלנו, הוא משפיע על התיקון שלנו?

כן, הוא משפיע על התיקון שלנו, הוא נמצא בתוך העשיריות. אתם תרגישו את הכוח הזה ממש, כוח הרב"ש, כוח בעל הסולם. בכלל, את כל המקובלים תרגישו, וסך הכול עד כמה שהם נכללים בבורא. כולל רבי שמעון והעשירייה שלו, זה הכול. מאיפה כותבים כל מיני פירושים על התורה, או על מערכת העולמות? מההשגה. אתם תשיגו את כל הכוחות האלה, אלה לא בני אדם, אלה כוחות.

שאלה: איך רב"ש כתב את שמעתי, איך זה קרה?

בעל הסולם דיבר בכל מיני הזדמנויות, לפעמים ביחידות איתו, לפעמים רובם בכל מיני סעודות. כמעט והיה אסור לכתוב. והוא אמר שהוא כתב את זה אחרי הסעודה, אחרי השמיעה. ישבו, אכלו, דיבר בעל הסולם, קמו מהסעודה, ואז הוא הלך למקום, וכתב. תתארו לעצמכם כמה היה צריך להיות בכושר לשמוע את המורה, כדי לזכור ממש מילה במילה, טקסט של לפעמים אלף ויותר מילים. וכך זה, זה כוח רוחני.

שאלה: האם אפשר לדעת מה היה סדר יום של רב"ש?

אני סיפרתי לכם לא פעם אחת. שהוא היה קם בערך ברבע לשתיים, נניח, היה הולך לטייל בערך קילומטר, קילומטר וחצי, בצורה כזאת איטית. הוא היה קורא בדרך כל מיני מודעות לפעמים שם, בבני ברק אוהבים את הכול הפצ'קווילים. לא, לא הכול פצ'קווילים, היו גם מודעות. הוא היה חוזר. אני לא הייתי מפריע לו. אני ראיתי שהלך וחזר, מהדירה שלי ראיתי את הכביש ואותו. זאת אומרת, גם בקיץ גם בחורף, בכל מזג אויר, חוץ מגשם. ואחר כך היה חוזר ללמוד. אני כבר הייתי לקראת זה שם בחדר הלימוד עם הטייפּ שלי, עם הספרים. הספרים שם היו במקום, כמו שכאן.

אחר כך הייתי פותח ספר בשבילו, בשבילי, אחרים היו מגיעים. הייתי מגיש קפה. הייתי מגיש קפה לו, ובאמצע השיעור עוד פעם הייתי מגיש קפה כבר לכולם. והיינו לומדים. בדרך כלל לומדים מאמר שלו, ששייך בדרך כלל לאותו שבוע. זה היה לוקח משעה, עד שעה וחצי. ואחר כך עוד שעה וחצי תע"ס. לא היה יותר מה ללמוד. לפעמים בשבתות, בחגים, היה לומד מאמרי בעל הסולם. יש לנו בארכיון את הכול.

זה היה בשיעור בוקר. אחר כך תפילה, חצי שעה. והולכים הביתה. הוא היה עולה הביתה, אוכל, ויושן, לפעמים משהו רושם. ולקראת תשע אני הייתי בא. לא הייתי בא אליו, אלא אם הייתי צריך לקחת איזו מזוודה, או משהו. אבל הייתי מחכה למטה, והוא היה יורד לקראת תשע. ומתשע היינו נוסעים נגיד לפארק, או לים, עד שתים עשרה בערך. בשתיים עשרה, בשתיים עשרה וחצי, הייתי מחזיר אותו הביתה. הוא היה משהו אוכל, הולך לישון. אחר כך היה קם ומתחיל לעבוד על המאמר. וכך היה עד שעה חמש. משעה חמש הוא היה מתחיל את סדר הערב, שיעורים.

השיעור של שאול, זה "עץ חיים". היה אחד בשם שאול שהיה מגיע אליו, הוא לא היה שייך לא לקבוצה ולא לכלום, רק לשיעור זה היה מגיע זהו. והוא לימד אותו, למד איתו, כן. אני הייתי בא, אפשר היה להצטרף לשיעור הזה מי שרוצה, אבל זה היה שיעור של שאול, זה היה השיעור ואחר כך, השיעור היה בעוד חלק מתע"ס, מנחה, מעריב ושיעור של זוהר. הכול היה נגמר בשמונה וחצי בערב, כולל הכול.

זאת אומרת, מחמש עד שמונה וחצי, אלה שלוש וחצי שעות, אבל באמצע היו הפסקות, רבע שעה יכול להיות, חצי שעה אפילו הפסקה יכולה להיות, אבל ככה זה. בשמונה וחצי הוא היה עולה הביתה, כמעט מיד הוא היה הולך לישון. ממש, תוך רבע שעה בטוח שכבר היה ישן. לא היה ככה מבזבז זמן. הזמן מאוד יקר היה לו. ושוב עד שתיים בלילה. זה סדר היום שלו.

לפעמים במקום פארק, או ים, אז היו נוסעים לרופא, אם צריך לבית חולים לבדיקות, או לטבריה היו יוצאים. בדרך כלל זה לטבריה, לפעמים זה היה לירושלים. לפעמים, לאיזה מושב, קיבוץ איפה שהיו לנו חברים, אז היינו נוסעים. לקיבוץ לא, למושב כן. ככה היו נוסעים, זה הכול. בערב במקום לימוד כמעט ולא היה כלום, הוא היה מאוד דואג, שהשיעור יהיה שיעור, ואחרי השיעורים בדרך כלל, נוסעים רק לחתונה, או למשהו, זהו זה הכול.

שאלה: מהי התוצאה המוצלחת עבורך מהכנס הווירטואלי הקרוב?

שאנחנו נחבר אלינו כמה שיותר אנשים חיצוניים שכמעט קשורים אלינו, או בכלל לא קשורים אלינו. בהתאם לזה, אנחנו צריכים לעשות את נושא הכנס מאוד רחב ויחסית למתחילים, ולעשות אותו כבר ככניסה להפצה רחבה. על ידי זה, אולי אתם לא מבינים, אבל דווקא תרוויחו יותר מהכנס הרגיל, ותראו עד כמה יש עוד מה ללמוד מהחומר כאילו הפשוט.

שאלה: מה זו "נקודת חיבור וירטואלית"?

איזו עוד נקודת חיבור יש אני לא יודע, אולי חשמלית? כל החיבור שלנו הוא וירטואלי, פנימי. מה זו "נקודת החיבור"? זה אוסף הנקודות שבלב, לבבות. נקודה שאנחנו מחברים בה את התשוקה שלנו להגיע למטרת הבריאה. נקודה שאליה אנחנו מצטרפים ביחסים בינינו ובינינו לבורא. זה הכול נקודה בסך הכול, ותמיד היא נקודה.

שאלה: במדינות דוברות אנגלית, האם הכנס הווירטואלי במוסקבה יהיה מתאים לאנשים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בחכמת הקבלה?

אני לא רואה שום הבדל בין מה שהאמריקאים ילמדו, למה שהארגנטינאיים, או האפריקאים, או הרוסים, מה ההבדל? חכמת הקבלה היא חכמה אוניברסאלית של חיבור, כדי לגלות בה את הבורא. זה שווה לכל לב ונפש, לכן השאלה לא מובנת לי, מה זה מתאים או לא מתאים. זה לא מתאים לפי השפה? השפה מתורגמת. לגבי הנושא? האם נכתוב "תלמוד עשר הספירות", או "פתיחה", או מאמרים ונעביר אותם במיוחד לסגנון האמריקאי? הסגנון הוא אותו סגנון, אנחנו תמיד לומדים אותו הדבר כולם.

תלמיד: האם תוכן הכנס יהיה מתאים לאדם שעושה את המגע הראשון שלו עם חכמת הקבלה, לא חשוב מאיזה רקע הוא מגיע?

את זה אנחנו צריכים להשתדל לעשות. לא חשוב לנו מאיפה אדם מגיע, אבל הכנס צריך להיות לפי ההתרשמות שלנו מהקהל. הוא צריך להיות מתאים לקהל כמה שיותר רחב ומתחיל. וודאי שאם יהיו שם חמישה אנשים מתחילים, וכל הקהל שלנו יהיו אלפיים, שלושת אלפים, אז וודאי שלא נעשה לפי החמישה האלו. אבל רצוי שיהיה לקהל המצטרף.

בחכמת הקבלה אנחנו יכולים לדבר על דברים קטנים ופשוטים מאוד. שמעתי שיחה של רב"ש לחלק י"ב של "תלמוד עשר הספירות", והוא דיבר שם על תחילת הבריאה וכל מיני דברים כאלה. אני לא זוכר אבל נראה לי שזה היה לכמה אנשים שהגיעו אז ונפלו ככה לשיעור, כי הוא דיבר בצורה כזאת שמתאימה מאוד רק למתחילים, ואני קיבלתי משם דווקא התרשמות מאוד יפה, טובה ומועילה. בחכמת הקבלה זה לא שייך, בכל מקום זה אותו מאור מאיר, זה תלוי במקבל.

תלמיד: אם כן נזמין מתחילים לכנס הזה, האם כדאי לצפות בכנס בהקלטה כדי שזה יהיה נוח יותר, כי הכנס מתרחש באמצע הלילה שלנו, או שזה מאוד חשוב שנהיה באותו הזמן בשידור ישיר?

איך שאתם רגילים, אני לא אלך לקבוע לכם את זה. אתם צריכים להחליט או כך או כך, לא יכול להגיד. זו איזו מין הרגשה שישנה באדם. צריכים גם להבין האם אתם יכולים אחר כך לעבוד, ללמוד, יש גם משפחות, ועד שאתם מתאספים יש בכל זאת מרחקים שמהם אתם מגיעים למקום שאתם מתכנסים. אתם צריכים להחליט. אני לא אומר על זה שזו חובה לראות באותו הזמן.

.

שאלה: מה עדיין עומד בפנינו, מפריע לנו להפוך את הכנס הזה מכנס של מוסקבה לכנס עולמי?

אני לא חושב שזה כנס מוסקבה, אני לא מתייחס לזה כך. אני מתייחס לזה ככנס עולמי דווקא, וכנס לפריפריה בוא נגיד, כנס למקומות רחוקים, אפילו הייתי אומר שזהlong distance congress ולא מוסקבה, זה לא מרוכז במוסקבה. מוסקבה רק מארגנת את הכנס, אני מעביר אותו מהמקום שלי, מחדר העבודה שלי, ורוב המתרגמים נמצאים כאן. לכן אני לא רואה שזה כנס מוסקבה. זה פשוט בגלל שנתנו להם את היכולת לארגן. כי האמת היא שאין לנו יותר מדינות או מדינה שיש בה כל כך הרבה חוגים שלנו כמו ברוסיה.

שאלה: בהרבה מקומות בעולם קשה להתכונן יחד באותם הזמנים עם מוסקבה וישראל בגלל אזורי הזמן, מהי הדרך הטובה ביותר למקד את הזמן שלנו כדי להתכונן יחד לכנס?

איזה זמנים מיוחדים צריכים להיות? אתם צריכים לקבוע איזה זמן שאתם ומוסקבה פנויים ולדבר על זה. הם מארגנים. אולי צריכים לקחת בחשבון את זמני הכנס לעומתכם, לעומת דרום אמריקה, אירופה, אסיה, אפריקה. אולי מוסקבה תגיד מה העניין בשאלה הזאת?

תלמיד: השאלה נובעת בגלל שיש לנו רצועות זמן שונות ואנחנו לא יכולים להתכונן לכנס ביחד, להתאסף יחד ולדון יחד.

על מה אתם דנים? מה יש לעשות?

תלמיד: את נושא הכנס בחרנו מראש, אבל בכנס הזה רצינו לעשות כך שכל התהליך הזה יעבור דרך כל הקבוצות של הכלי העולמי.

אתה שולח לכל הקבוצות בערך את הנושאים והם עונים לך שהם רוצים במקום זה את זה. אתה עושה את השילוב ומשחק עם זה. שוב שולח להם קצת יותר קרוב לרצון הכללי של כולם ושוב עונים לך, ותוך יומיים, שלושה אפשר לגמור את זה ולא צריך להיות באותו הזמן. כך אני מבין את העניין.

תלמיד: לא קיבלת את הנושאים, בגלל שעוד לא סגרנו את זה יחד עם כולם.

איך אתם רוצים לסגור עם כולם בלעדיי? או שאני לא חשוב כאן. זה ברור, כך זה נראה.

תלמיד: אנחנו מבררים את הנושאים האלה בינינו, אחרי זה שולחים לך, אתה מסתכל על זה ואם תכניס שינויים אנחנו נדון בזה שוב. אבל בלי שנסכם בינינו קודם, בשביל מה לשלוח לך?

בסדר. שיהיה כך.

שאלה: בתחילת ההכנה התחברו הרבה מאוד קבוצות והרבה מהן התחילו להשתתף באופן אקטיבי ועם הזמן הרצון הזה להשתתף בהכנה התחיל להיכבות ולהיכבות עד שהוא נכבה כליל בחלק מהקבוצות. איך לעורר אותן להמשיך ההכנה לכנס?

אני לא יודע, כנראה שהמארגנים לא יודעים לארגן. צריכים לעשות מהם שותפים, שותפים בכל דבר. שהם יהיו מעוניינים, שיהיה חשוב להם להתחבר בזמן הכנס ולהשיג משהו, שהם ירגישו שהם עובדים על הגורל שלהם ואז להתקדם. שהם ירגישו שהם חשובים ולא שאתם מחליטים את הכול כמו שאני שומע מהקבוצות.

שאלה: יהיו לנו בכנס שישה שיעורים, בהתאם לכך יהיו גם שש קבוצות מיקוד שונות מקבוצות שונות של הכלי העולמי. ראינו שזה יוצא משהו כמו אחד עשר, שניים עשר מהאזורים שלנו שיכולים לעשות את זה בצורה טכנית. איך לבחור שישה מתוך אחד עשרה או שניים עשר. והשאלה, על פי אלו עקרונות או קריטריונים לבחור את השישה?

אני לא יודע. קודם כל צריכה להיות מפה כללית עם כל הקריטריונים, עם כל הדברים, ואז לפי זה לעשות מיפוי נכון. אני כך לא יכול להגיד, אחד כן ואחד לא, ככה תזרוק? צריכים לראות את כל הנתונים, אתה לא יכול לשאול אותי איזה עצה ואחר כך תעשה שם משהו ותגיד הרב אמר.

שאלה: הסתכלנו, בדקנו וראינו שאחד עשרה קבוצות אזוריות בכלי העולמי יש בהן חברים שדוברים רוסית ויכולות להיות קבוצת מיקוד בזמן הכנס. איך בוחרים מתוך האחת עשרה? יש לנו הרי רק שישה שיעורים, וכל הקבוצות מתאימות על פי הקריטריונים שלנו שנחוצים להשתתפות.

קבוצות מיקוד?

תלמיד: כן.

למה קבוצות המיקוד חייבות להיות ברוסית? הייתי בוחר את קבוצות המיקוד ממש שונות. אני מדבר ברוסית ויכול לדבר בעברית, איך שתחליטו. אבל לא חייב להיות כל הכנס ברוסית.

תלמיד: טכנית זה מאוד מגביל ולא נוח, שיהיו בקבוצת המיקוד קבוצות שאינן דוברות רוסית. נגיד בספרדית זה בלתי אפשרי, כי אז אתה צריך מתרגם שהוא גם דובר ספרדית וגם דובר רוסית. באנגלית זה מאוד מגביל, כי אז יש רק שני מתרגמים שיכולים לתרגם גם ברוסית וגם מאנגלית לעברית. לא שזה בלתי אפשרי, אבל זה מאוד מסרבל את המערכת וזה יפגע באיכות התרגום.

הבנתי. בסדר. אז שיהיה כך. אז מה השאלה, איך למיין את הקבוצות כשיש יותר קבוצות ואיך לקחת מאחת עשרה שש? נראה. אני לא יודע. לפי איזה קריטריונים אני לא יכול להגיד.

הקריטריונים צריכים להיות מצד אחד, קבוצות חזקות, מצד שני, קבוצות אופייניות, וקריטריון שלישי, קבוצות מיוחדות במשהו. יכול להיות שבניו יורק דווקא תהיה קבוצה, שם יש מספיק דוברי רוסית וגם בטורונטו, ואולי בגרמניה יתאספו ובישראל בטוח. אז תעשו כך.

תלמיד: נשלח אליך את הרשימה של הקבוצות מכל האזורים, שכל אחת מהן מיוחדת וכל אחת מהן חזקה וכל אחת מהן עם אופי מיוחד ואתה כבר תבחר.

בסדר. אני הייתי בוחר קבוצות של דוברי רוסית, כמו שאתה אומר, ממדינות שונות, ככה שיהיה מגוון. קח מאוזבקיסטן, טורקמניסטן, לא חשוב מהדרום, כמה קבוצות מרוסיה, מטביליסי, מבלטיה, מגרמניה, מאמריקה, צפון אמריקה, קנדה וישראל.

(סוף השיעור)

mlt_o_rav_2018-09-15_lesson_sheelot-kli-olami_n1_p3_My0nSxV2