בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 3.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*תע"ס חלק ב', הסתכלות פנימית פרק ז*'

1. יש ענין המסך, שלא רוצה לקבל את האור העליון בצורה כמו שהוא בא מהבורא לפני הצמצום, אלא לאחר הצמצום הוא דוחה את האור שמגיע אליו ורוצה לבנות עימו יחס אחר, שמוכן לקבל אותו רק אם זה יהיה בע"מ להשפיע כי זו המטרה שלו. אחרת לא יכול לממש את המטרה, רק כשדוחה ואח"כ מקבל כדי להשפיע לפי העוצמת המסך שלו, כמה מסוגל בזמן שמקבל לסבול את האור העליון בצורה שרוצה להיכנס לתוך רצון שלו, אז הוא דוחה אותו בצורה כזאת ומוכן לקבל אותו כדי להשפיע, כלומר ההיפך במחשבה להרגיש שהוא עושה את זה רק למען הבורא, למען ההשפעה. כלומר כל הרצון שלו, כל התענוג שלו, הכל מועבר למשפיע, לבורא.
   
   דברים מאד מאד מיוחדים, גבוהים. אנחנו עוד צריכים לחשוב עליהם ולהשתדל לנסות כל פעם במקצת פה ושם לממש את זה. כוח העיכוב שבמסך ומידת העביות שבמלכות שקולים הם. ככל שהמלכות מושכת את האור, במידה הזאת היא צריכה גם לדחות את האור ואז היא חופשיה מלחץ הבורא מהצד שלנו, שלה, מצד הרצון לקבל, ויכולה לקבוע אח"כ את הפעולה שלה בצורה חופשית איך שמחליטה.

2. אנחנו רואים גם מהחיים שלנו ש*ככל שיש לי איזושהי משיכה לדבר, אני בהתאם לזה צריך לעצור את עצמי ולהתגבר על המשיכה הזאת כדי להיות נפרד מהדבר שאני משתוקק אליו. לכן על רצון גדול, השתוקקות גדולה, צריך להיות כוח העיכוב גדול, היינו מסך גדול*.

3. אנחנו יכולים לקבל תענוגים שמותר לנו לקבל כדי להתקיים, אלה תענוגים גשמיים. אבל תענוגים רוחניים אנחנו יכולים לקבל אך ורק בתנאי שאנחנו יכולים לקבל אותם בע"מ להשפיע. עד שאין לנו כוחות לקבל אותם בע"מ להשפיע אנחנו פשוט לא רואים אותם, לא מזהים אותם בכלל. אם יהיה לנו כוח, זה נקרא כוח המסך, אז יתגלה בדיוק אותו הכוח מלמעלה, כוח המשיכה, כוח הרצון שנוכל לעבוד עימו.

4. אתה עושה צמצום.. כמו שהוא נותן לנו דוגמה שאתה נמצא אצל בעל הבית שרוצה לכבד אותך ונותן לך מכל הלב, אבל אתה מתבייש. מה אתה עושה? אתה עושה צמצום על הרצון לקבל שלך בצורה ישירה ועושה חשבון עם הבעל הבית כמה אתה יכול לקבל מבעל הבית כדי להנות לו, לעשות לו טוב, לא לעצמך אלא לבעל הבית.
   
   כאן צריכה להיות עבודה פנימית כדי שתרגיש בדיוק את ההבחנות הפנימיות שלך, כמה אתה באמת מחליט לא ליהנות לעצמך אלא באמת להנות כך לבעל הבית. אתה מרגיש את בעל הבית, אתה מרגיש את מקור התענוג שלו, אתה הולך למלא את מקור התענוג שלו, כאילו את ליבו של בעל הבית. במידה הזאת ולא יותר אתה הולך ומקבל ממה שבעל הבית מכבד אותך. בטוח בזאת אתה עושה צמצום מסך אור חוזר, יחס לבעל הבית.
   
   *אתה מקבל, אבל הקבלה הזאת היא נתינה, אתה הופך להיות לנותן, למשפיע, כאילו שיש לך מה לתת לבעל הבית אפילו שאתה משתמש בכל מה שאתה מקבל מבעל הבית. רצון לקבל שברא בך, צמצום שנתן לך כוח לעשות, ויכולת לעשות חשבון כמה אתה מסוגל לקבל עוד למעלה מהצמצום כדי להשפיע לבעל הבית*.
   
   יש כאן חשבונות רבים שעוד נלמד. בדוגמה הזאת של האורח ובעל הבית כל החכמת הקבלה, אין יותר מזה. רק לדעת עם כל הפרטים מה שקורה ולדעת איך לממש את זה ואתה מסודר.

5. אנחנו עומדים נגד התענוג ולא רוצים לקבל אותו מפני שרוצים להידמות לבורא, לא להיות מקבלים אלא לעבוד בהשפעה. הכוח הזה שאנחנו מפתחים בנו נקרא כוח *קשיות*, כוח דחיית התענוגים.

6. בעל הבית אומר לאורח: תקבל תקבל. הלחצים האלה גורמים לאורח לומר: לא לא לא, אני לא יכול ובכלל יש לי שם משהו לעשות, אני צריך לעזוב אותך וללכת. כלומר הוא לא יכול להיות תחת הלחץ של בעל הבית. כך האור העליון לוחץ על המסך שמעכב אותו מלהתלבש בפרצוף, ואז *המסך מזדכך*, יוצא מכל היחס הזה, מהקשר הזה עם האור העליון. בזאת נגמרה הפגישה ביניהם והפרצוף מזדכך. כדי לא להיות המקבל, הוא מעדיף לצאת.

7. אם אתה הולך בע"מ להשפיע, אתה בצריך למדוד את עצמך ולקבל כמה שאתה מסוגל בע"מ להשפיע, אחרת זה לא נקרא השפעה. *אם אתה יכול עוד גרם אחד לקבל בכוונה להשפיע לבעל הבית, אתה חייב גם אותו לקבל. ההשפעה חייבת להיות שלמה, מכל הכוח שיש לך במסך*.

8. ש: דרך איזו פעולה נוכל לבנות את המסך בעשירייה?
   ר: דרך פעולות שאנחנו בינינו מתחברים. אנחנו צריכים להתחבר יותר ויותר עד שנתחיל להרגיש שאנחנו עומדים מול הבורא. אלו ממש פעולות קונקרטיות, פעולות מעשיות. אם אנחנו מתחברים יותר ויותר, מתקרבים יותר ויותר, רוצים להתחזק בינינו למרות שיש בינינו חשבונות אגואיסטיים למיניהם, אנחנו רוצים להיות בכל זאת למעלה מהם מחוברים. אנחנו לא לוקחים בחשבון כל מה שבא. לזה יש אופי כזה, ולזה יש הרגלים כאלה, ולזה ככה. אנחנו למעלה מכך, *על כל פשעים תכסה אהבה, אנחנו מתחברים בינינו בכל זאת ורוצים לבנות מטרייה משותפת בינינו. זה מה שחשוב, ברגע שאנחנו איכשהו מתחילים להשתוקק לאותה המטרייה, אנחנו מתחילים להרגיש שיש לנו בינינו קשר וגם שנמצא לפנינו הבורא. זה מאוד קרוב, כל זה תלוי כמה נבנה מערכת יחסים בינינו שמכוונת לבורא*.

9. יש הרבה חשבונות שאנחנו עושים. או שאני רוצה להגן על הרצון לקבל שלי, על עצמי, על האגו שלי, על האני שלי. אני לא רוצה להיות פחות מבעל הבית כי הוא נותן ואני מקבל. עוד כל מיני חשבונות עושה, אבל סה"כ אני עובד עם עצמי עם *הבושה*.
   
   לכן הדוגמאות שלנו הם כולם ברצון לקבל. בושה, בסירוב, בדברים כאלה שאנחנו יכולים להבין, אבל ברוחניות זה לא כך. *אם אני מסרב לקבל מהבורא בגלל שאני מתבייש, אז כביכול הבושה יותר חשובה לי מהבורא, מלעשות נחת רוח לבורא. זה חשוב לי אז כך אני אעשה? אז אני גאוותן עוד יותר גדול ממה שהייתי קודם. יש כאן הרבה מחשבות וחשבונות. אני לא רוצה לתת לכם פתרונות אלא שאתם בעצמכם תחפשו ותמצאו אותם*.

10. ש: איך יוצא לאור מטרתו להתלבש בבחי"ד עד שנשאר בחוץ?
    ר: לפי העביות כולה. מופיע אור שרוצה למלא את כל העביות שמתגלה, את כל הרצון. בעל הבית לא מעמיד על השולחן לפני האורח סתם ככה דברים, אלא בדיוק מה שאורח רוצה, בכמות ובאיכות, לפי הרצון של האורח. כשאורח עושה חשבון כמה הוא מסוגל לקבל כדי להשפיע לבעל הבית ולא לבטן של עצמו, אז החשבון הזה נעשה *כקו דק*, ולפי זה הוא מקבל. בעל הבית ממשיך ללחוץ כי הוא מתייחס רק לרצון של האורח. האורח דוחה כי הוא מתייחס למסך של עצמו שלא מסוגל יותר לקבל כדי להישאר עם בעל הבית כמשפיעים זה לזה. כך זה נשאר, זהו המצב שאנחנו עכשיו נמצאים ודנים בו.

11. אם לא היית רוצה לקבל את האור לא היית מרגיש שום לחץ. כמו שעכשיו אנחנו לא מרגישים בינתיים שום לחץ מהאור העליון, מהבורא, מהמערכת העליונה כי אין לנו מסכים, אין לנו שום התנגדות. ברגע שיש לנו התנגדות, אז אנחנו מתחילים להרגיש את יחס המערכת רוחנית אלינו. אנחנו בשביל זה צריכים להתחבר לעשירייה, לקבוצה, ולהתחיל לעבוד עם האור העליון כדי להשפיע לבורא, ממש להשפיע לבורא יחד. אז נתחיל להרגיש כמה שהוא לוחץ עלינו וכמה שאנחנו יכולים בחזרה ללחוץ עליו. אבל קודם כל חיבור בינינו, ובינתיים אין חיבור אז אין לנו ממה להתחיל לעבוד מול הבורא.

12. ש: משבחים אותך בקבוצה, החברים רוצים להיעלם זה העדר המסך?
    ר: *כשיש לאדם מסך, הוא שוקל הכל רק לטובת הקבוצה והבורא ולא על עצמו*.
    
    ש:
    ר: על מה אתה מדבר? *אתה עוד לא נמצא ברוחניות, מה אתה דורש שיתקיימו בך חוקים רוחניים? מה אתה שייך לרוחניות? איפה יש לך צמצום מסך אור חוזר? איפה יש לך קשר עם החברים? אתה דורש כבר שיהיו לך תופעות רוחניות? קודם תקיים צמצום. אחרי הצמצום אפשר לדבר על כל הדברים אחרים*.

13. ש: ידוע שרוחניות תענוג הכי גדול, איך נזכה לממש ולהרגיש?
    ר: ע"י מה שאנחנו לומדים מחכמת הקבלה, שצריכים להיות בחיבור בינינו ולבנות כלי רוחני. דרך הכלי הרוחני מכוונים אותו בע"מ להשפיע לבורא, להיכנס עם הבורא במגע. זה נקרא זיווג דהכאה עם האור העליון, ואז נתחיל להרגיש כמה התענוגים האלו הם תענוגים כל כך גדולים מכל התענוגים הגשמיים שבעולם הזה. לקבל אותם ניתן רק אם מלכתחילה תהיה לך כוונה בע"מ להשפיע.

14. ש: מה חסר לי להרגיש מעשית עבודת האור ברגשות כדי לבנות יחס לבורא?
    ר: *מה חסר לי? חסר לי רק כלי. האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת וממלא את כל המציאות. הבעיה היא רק שאין לי כלי להרגיש אותו. אין לו על מה ללחוץ כי אין לי כלי. את הכלי הזה אני צריך לחבר מכל הרצונות של החברים, בהשתוקקויות שלהם לבורא, ויחד עם זה אני צריך בכלי הזה להרכיב מסך. במידה שאנחנו מתקשרים זה לזה בצורה הנכונה, אנחנו גם יכולים לפנות, נפנה לבורא שיעשה לנו חיבור נכון עם מסך, שנוכל להשפיע לו*. מההשפעה לבריות, לחברים, יהיה לנו לכל אחד איזשהו רצון להשפיע לבורא. יוצא שאנחנו כך נגיע למצב שיהיה לנו גם רצון וגם צמצום על הרצון לקבל ע"מ לקבל, וגם מסך כדי לקבל מה שאנחנו נקבל מהבורא בע"מ להשפיע. בצורה כזאת נגיע למגע עם הבורא.

15. ש: מדוע לחץ מבעל הבית על האורח לקבל לא נחשב למכשול או מלכודת?
    ר: בעל הבית פועל לפי רצון לקבל שיש במקבל. הוא לא נותן למקבל, לא לוחץ על המקבל יותר מהרצון שבמקבל. לכן מצד בעל הבית זה לא נקרא שהוא הורג אותו, הורס אותו, עושה עבירה. הוא פשוט רוצה למלא את הכלי של האורח בכל טוב. כך הוא גם שומר את האורח שיוכל להתנגד, שיוכל לבנות את עצמו בדומה לבעל הבית גם בע"מ להשפיע.

16. ש: החיבור עם החברים צריך מסך..?
    ר: בטח שצריך מסך. *אני לא רוצה להתחבר עם החברים כדי שיהיה טוב לי, אלא כדי שיהיה לנו טוב*.
    
    ש: אז המסך הוא על החיבור שלי איתם?
    ר: המסך הוא תמיד על הרצון לקבל האישי שלי.
    
    ש: אז איך יכול להיות שחיבור עם החברים יכול להיות ע"מ לקבל?
    ר: הוא לא יכול, אבל הוא לא קיים, אז הוא לא מתקיים. אם הוא ע"מ לקבל, ברוחניות הוא לא קיים.
    
    ש: אז חיבור עם החברים זה המסך וזה היינו הך?
    ר: תלוי איך שעושים חיבור עם החברים. זה גם חיבור גשמי שאין בו לא מסך ולא כלום, וגם יכול להיות חיבור רוחני שכבר יש לו כל ההבחנות הרוחניות.

17. ש: מסך המשותף מהו בעשירייה?
    ר: *מסך משותף* הוא במידה שאנחנו מתייחסים נכון זה לזה ומתחברים כל החברים יחד, אנחנו כך מפתחים רצון משותף שלנו, וכלפי הבורא יכולים להשתמש בו כדי להשפיע לבורא. כשאנחנו דוחים את כל התענוגים הפרטיים שלנו ובמקום זה רוצים להתקשר לבורא כדי לעשות נחת רוח לו, זה נקרא שאנחנו פועלים מתוך המסך המשותף שלנו.

18. ש: מה התענוגים שעלינו לסרב לקבל בעשירייה?
    ר: *תענוגים שלא מקדמים את העשירייה לבורא, טוב שנסרב לקבל אותם*.

19. ש: איך להפוך חברות בעשירייה יותר חשובות לי למעצמי?
    ר: תנסי. אין לי מה להגיד כאן. *צריכים לעבוד על זה, לדבר יותר ביניכם, ודווקא על חיבורים חיבורים חיבורים למעשים, למעשים. דיברתם על משהו? לממש מיד עד הפגישה הבאה. בפגישה הבאה לדון מה עשינו, מה לא עשינו, ואיך ממשיכים. בצורה הדרגתית כזאת תגיעו למעשה נכון, ובה תרגישו את הבורא*.

*מאמר השלום בעולם*

20. אנחנו לא יכולים, אף אחד מאיתנו לא שווה לשני. מה שקל לאחד, קשה לשני, בכל מיני צורות. לכן אנחנו ולא יכולים כך להשוות בין בני אדם ולהגיד שכולם שווים. אתה צריך להתייחס לכולם בשווה, בהתאם לזה גם השכר וגם העונש. כל הדברים צריכים להיות מאוד מאוד מגוונים, ובהתאם לכל אדם ואדם. אבל בשביל זה אנחנו לא מסוגלים לעשות כך יחס שלנו לכל אחד ואחד, לא מכירים את כוחות הנפש של האדם ואת מידת הבריאות שלו, שום דבר. האוירה שלו, תפיסה שלו, שום דבר. אנחנו צריכים בשביל זה בעצם להיות בדרגת הבורא וביכולת להשפיע על כל אחד ואחד. זה דבר לא מציאותי, ולכן *מידת האמת* כפי שהיא בעצמה לא יכולה להתקיים בעולמנו. מה עושים?.. אנחנו את זה לא מסוגלים למדוד, ולכן אנחנו לא יכולים לעשות שום השוואה בין בני אדם, מי משקיע יותר ומי שמשקיע פחות.

21. הבורא הוא האשם, הוא ברא את כולנו לא שווים, כל אחד בצורה שלו שונה מהאחרים. לכן אנחנו לא יכולים להשוות בינינו שום דבר ולהגיע לשוויון, להגיע לחיבור. זו בעיה גדולה. כביכול למה עושה אותנו דווקא בצורה כזאת? *אם הבורא היה עושה אותנו אחד אחד אחד אחד אחד כולנו לגמרי שווים, היה כביכול הרבה יותר קל להגיע לחיבור בינינו ולחיבור עם הבורא? לא, ההיפך, לא היינו יכולים, כי אנחנו צריכים דווקא להשלים זה את זה. מה שחסר באחד, השני בא ומשלים, ואנחנו מסכימים להשלמה הזאת. אנחנו רואים בהשלמה הזאת דווקא את הצורה הנכונה של החיבור בינינו, אחרת לא היה לנו במה להתחבר, כי מה שחסר באחד, השני הוא מוסיף. כך אנחנו מגיעים לצורה השלמה*.
    
    לכן אסור לנו לחשוב שאם היינו כולנו כמו 1 1 1 1 לגמרי שווים, אז היה לנו יותר קל. לא היה לנו קל אלא לא היתה לנו אפשרות להתחבר בינינו. *במה אני אתחבר לשני אם אני לא משלים אותו הוא לא משלים אותי וכן הלאה? דווקא ע"י הפאזל, כמו שאנחנו אוספים הצורות האלה שחסר באחד ונמצא בולט בשני, כך אנחנו יכולים להרכיב את צורת המלכות השלמה. כל אחד קונה מהחבר או מה שחסר לו או מה שבעודף כביכול, ולכן יוצאת לנו קומה שלמה של כולנו יחד. כולנו כך מצטרפים מצורפים לצורה אחת שזה הבורא*. אנחנו עושים אותו דווקא בזה שאנחנו לא שווים. אבל איך בכל זאת להגיע למצב שכל הצורות האלה לא שוות שבנו מגיעות לחיבור, לאיחוד, להשלמה בינינו? את זה אנחנו צריכים ללמוד.

22. *חסר לנו רק להרגיש שאני רוצה להשלים את כולם במה שהם צריכים.. אני שמח שאני כך יכול להשפיע ולתת לכל החברים מה שאני מסוגל, זהו. אם אני מוכן לזה, זה נקרא שתיקנתי את עצמי*.

23. הבעיה של חכמת הקבלה שהיא פותחת לאדם את המציאות האמיתית ואת זה הוא לא רוצה כי זה מחייב אותו להשתנות, להפסיק להיות בתוך הסרט שמשקרים לו מכל הכיוונים, אבל הוא מרגיש טוב. אז מה אני צריך להרגיש טוב ולהישאר בשקר, או שאני מגלה רע בגלל שזו אמת? כמה אני יכול לסבול ומה תיתן לי האמת הזאת? זה מה שאנחנו משתדלים לעשות.

24. *אני מאוד מקווה שע"י העבודה שלנו אנחנו נמשוך, נקרב לעולמנו את הכוח העליון ואז כך הבורא יופיע לפני כולם, מחושך לאור ממש, אמנם שלפי תכנית הבריאה יכולים להתגלות עוד כאלו מצבים כמו מלחמות המשיח וצרות גדולות מאוד על כל האנושות. אבל נקווה שאנחנו נעביר את זה בצורה מהירה, רוחנית. הסבל שכל אדם ואדם רוצה להגיע להתפתחות רוחנית ולקשר עם הבורא, אפילו שזה סבל קטן, הוא מאוד גדול, הרבה יותר גדול מכל הסבל שבעולם הזה, בחיים הנמוכים שלנו. לכן נקווה שאנחנו נכסה זה על זה*.