שיעור בוקר 16.12.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

להשפיע על מנת להשפיע - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "להשפיע על מנת להשפיע" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 6.

"בזמן שהאדם רוצה ללכת לשמה, היינו להיות משפיע בעל מנת להשפיע, אין מה לענות לו. וזה נקרא "הקהה את שיניו". כלומר את התשובה, שצריכים ללכת בכח, היינו למעלה מהדעת. כי בתוך הדעת הצדק עם הרשע. זה נקרא "הקהה את שיניו". ואמר, שאין האדם יכול לנצח את הרשע בפעם אחד, אלא שזו היא עבודה בירידות ועליות. עד שהאדם זוכה לנצח אותה, ולקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת אמונה למעלה מהדעת."

(הרב"ש. מאמר 37 "מהו "השכינה היא עדות על ישראל" בעבודה" 1990)

תלמיד: מה זה "לקבל על עצמו עול מלכות שמים בבחינת אמונה למעלה מהדעת"?

זאת אומרת, כל מה שכתוב שאדם חייב לבצע, הוא מוכן לקבל על עצמו ולבצע.

תלמיד: מה זה מלכות שמים?

מלכות שמים זו מדרגה שהיא למעלה ממנו.

תלמיד: אז מה זה "לקבל על עצמו עול מלכות שמים"?

שמה שמדובר על המדרגה שלמעלה ממנו, שזה נקרא מלכות שמים, הוא מחויב לקבל את זה ולקיים.

תלמיד: מה זה לקבל עול מלכות שמים באמונה למעלה מהדעת?

בתוך הדעת אי אפשר לקבל אותה.

תלמיד: בתוך הדעת זה שהוא מרגיש שיהיו לו רווחים, שהוא מתקדם מזה? מה זה בתוך הדעת?

אני לא יכול להגיד איך לקבל מלכות שמים באמונה בתוך הדעת.

תלמיד: אז אנחנו מתעסקים רק בלקבל עול מלכות שמים בלמעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: הוא כותב פה על הרשע שהוא רוצה לא לקיים את הפעולה הזו. כשמתעורר הרשע, הראש שלו מגיח, מהי הפעולה "להקהות את שיניו"?

הוא מוכן לשבור בו את כל היסודות לכלים שמקבלים כי בתוכו הוא לא מסוגל.

תלמיד: אפשר להגיד במילים אחרות שזו השתוקקות להיות במצב של רכישת כלים חדשים, כלים דהשפעה?

לא.

תלמיד: זה לא הכיוון?

לא.

תלמיד: אתה יכול אולי למקד אותנו מהו הכיוון של "הקהה את שיניו", שלא לקבל באותם כלים?

לא להסכים עם הבירורים האלה שיכולים לבוא אליו על ידי השיניים, ואז הוא יגיע להצלחה.

תלמיד: במה עוזרות העליות והירידות כדי לנצח את הרשע?

הן נותנות לאדם שתי נקודות על המצב שלו, על היחס שלו, על היחס של הטבע אליו, של הבורא אליו.

תלמיד: מתוך הסיבוב של הירידה והעלייה, מה האדם מרוויח בכל סיבוב כזה, מה נשאר לו? כי מפעם לפעם נראה שהוא כביכול מתקדם כדי להכניע את הרשע הזה.

כן.

תלמיד: מה אני אמור להרוויח או אנחנו אמורים להרוויח מכל ירידה ועלייה כזאת?

מכל ירידה ועלייה אנחנו יכולים להרוויח את הסיבוב הזה עצמו, שאנחנו רוכשים אותו, בולעים אותו, והוא כבר נעשה חלק שלנו, אני כבר יכול להיות בו גם בעליות, גם בירידות, אני יכול לעבוד עימו.

תלמיד: איך לעומת הפעם הקודמת אני עובד איתו הפעם יותר טוב? אני בא עם ניסיון, עברתי כבר ירידה ועברתי עליה או עברנו ירידה ועברנו עליה, ואז אני בא לסיבוב הבא של המשחק. מה יש לי ביד, מה הרווחתי?

הרווחת שאותה ירידה ואותה עלייה נמצאות עכשיו בידיים שלך, הן לא באו מלמעלה, ואתה יכול לעבוד איתן.

תלמיד: לנצח את הרשע תלוי בזה שאני אבין אותו, אבין מה זה הרשע הזה, מי זה הרשע הזה?

כן.

תלמיד: האם נכון להגיד שגילוי הבורא תלוי בעצם בגילוי הרשע הזה וידיעה איך לנצח אותו, זה נכון לחשוב כך?

כן, כך מתקרבים לבורא.

תלמיד: אז כשהאדם מתקרב לגלות את הבורא, הוא מגלה ומבין יותר את הרשע דווקא, לא את הבורא, ובסוף הוא אולי יגיע למשהו שנקרא גילוי הבורא, מה שזה לא יהיה?

משהו כזה, כן.

תלמיד: כשאנחנו מגלים את הרשע הזה יותר ויותר בתוך העשירייה, יש מה לדבר על מה שגילינו או שזה משהו פרטי של כל אחד?

לא כדאי. אני חושב שמה שיכול לעזור לאדם זה להתעלות מעל הרשע ולדרוש מהבורא שהבורא יקדם אותו, יאיר לו, ימשוך אותו למעלה מהקושיות, מהדאגות של הרשע.

תלמיד: ככל שאתה עושה עוד ועוד סיבובים, אתה מגלה שהרשע הזה הוא בתוכך, הוא אתה, זה לא איזה רשע חיצוני.

כן.

תלמיד: מאיפה האדם מקבל כוח להתגבר על עצמו? כי הוא מגלה שהוא הרשע, הרשע הזה הוא לא שם בחוץ, זה משהו בי בכלל.

כן.

תלמיד: ואז אני מגלה יותר ויותר שנאה, סלידה, רצון להתרחק מהעצמי הזה?

אתה לאט לאט מרגיש שיש לך כוח לעמוד מחוץ לרשע, ואז על ידי כל מיני פעולות אתה רוצה להתנזר ממנו, וכך אתה מתקדם לתיקון.

תלמיד: אמרת שאני מתנזר ממנו, האם אני צריך לשים את הרשע הזה בצד או שאני צריך לנצח אותו? אני צריך פשוט להתעלם ממנו ולהגיד לו "בסדר תהיה כאן, אני קופץ מעליך", או שאני צריך להרוג אותו, להעלים אותו? מה קורה עם הרשע הזה בסוף?

זה תלוי בגורלו של האדם, אבל בכל זאת מה שלא יהיה הוא מרוויח.

תלמיד: מכיוון קצת אחר. אתמול היה לנו מפגש עשירייה, וההרגשה הייתה שבכלל לא הסתכלנו על הרע, לא ראינו אותו, היה מפגש טוב, הייתה הרגשה של התקדמות. זו דוגמה שאפשר להתקדם דרך הטוב ולאו דווקא להסתכל על הרע, לא להחשיב אותו בכלל. ברור שתבוא עוד עביות, אבל איך אנחנו מתקדמים פה בדרך הכי מועילה? כי באמת היתה תחושה שעברנו משהו חדש.

על ידי מה עברתם?

תלמיד: על ידי החיבור, הדאגה זה לזה, כולם היו נוכחים. היום בבוקר באנו וראינו שולחן מלא, אני התעוררתי בכלל בלי שעון, כמו איזה קפיץ. איך שומרים על הדבר הזה?

טוב מאוד, להמשיך כך.

תלמיד: בתוך הדעת זה תמיד רשע?

בתוך הדעת זה בדרך כלל רשע.

תלמיד: אבל גם כדי לשמוע שצריך ללכת למעלה מהדעת, צריך להיות איזה כלי, האדם צריך להבין באיזשהו מקום שהוא צריך ללכת מעל. האם יש לו איזה פיצול בפנים בתוך הדעת? איך זה עובד?

נגלה אחר כך.

תלמיד: אם בעשירייה אדם חושב שצריך ללכת כך וכך, כך הוא רואה מהמקורות ומבין מה שכתוב ושומע מהמורה שלו, אבל העשירייה חושבת אחרת, האם הוא צריך להתבטל ולהגיד אני צריך ללכת למעלה מהדעת לפי מה שהעשירייה חושבת? צריך ללכת תמיד לפי השכל של העשירייה אם הדעת שלו מתנגדת לזה?

שיבדוק.

תלמיד: איך הוא יבדוק? הרי יש לו דעת, כך הוא חושב, הוא יכול גם להוכיח את זה, כך כתוב, שמעתי ככה וצריך לעשות ככה, הדעת חזקה מאוד. איך הוא יכול ללכת מעל זה ולאיזה כיוון הוא צריך ללכת מעל זה?

מה כתוב?

תלמיד: בכוח, לתת בשיניים, לקבל עול מלכות שמים. מה זה עול מלכות שמים?

מלכות שמים מגיעה לנו מלמעלה ואנחנו מקבלים אותה מעל כל הטענות שלנו.

תלמיד: האם צריך לראות את זה במה שהוא מקבל מהחברים שלו, מהמורה שלו, איך מלכות שמים מגיעה לאדם, איך הוא מרגיש את זה? הרי בדעת שלו זה תמיד שקר.

תחשוב עוד.

תלמיד: אמרת שההתגברות על הרשע תלוי בגורל שלנו. למה הכוונה?

זה תלוי בגורל שלנו, ודאי שכן. אבל איך אנחנו מקבלים את הגורל, כאן השאלה.

תלמיד: נגיד, רשע שמתגלה זה גם מהבורא, מלמעלה. זו לא תכונה מעצמי.

כן.

תלמיד: אנחנו מתקרבים לכנס. דיברנו על התקפה. מה אנחנו עושים עכשיו בעשירייה ובעשיריות בשביל באמת להחזיק את ההתקפה? קודם כל, איזו התקפה אנחנו עושים?

התקפה אנחנו עושים נגד עצמנו, נגד האופי, ההרגלים, יצר הרע של כל אחד.

תלמיד: אם אני מסתכל על עצמי, אני לא רואה שהגורל שלי הולך לכיוון טוב. האם אפשר להשפיע על הגורל שלי, שלנו, לעשות אותו טוב, להצליח?

איך אפשר?

תלמיד: הגורל זה משהו שכתוב וזהו. האם אפשר לשנות את מה שכתוב?

רק אם אתה מושך לזה אור העליון.

תלמיד: אז כן אפשר.

כן.

תלמיד: אנחנו יושבים פה כבר עשרות שנים, שואלים שאלות, ואתה עונה לנו. איך אנחנו מתכנסים לנקודת הכרעה, מה אתה מצפה מאיתנו?

אני מצפה מכולם, שכולנו נתחבק ובחיבוק שלנו כל אחד רוצה להעלות את החברה שהוא מחזיק בחיבוק והחברה תחזיק אותו.

תלמיד: מובן. עכשיו אנחנו נמצאים בשיעור בוקר ויש לנו איזו התפעלות מיוחדת, בעוצמה מסוימת, ואנחנו רוצים שהעוצמה הזו תגדל. בלי עוצמה גדולה, בלי רצון גדול לא נצליח.

כן.

תלמיד: מה חסר לנו כדי למשוך רצון יותר גדול?

הרצון שלנו כנראה.

תלמיד: אני רואה שבמהלך היום אני לגמרי נופל. האם חשוב שבמהלך היום נגביר את עוצמת הרצון או להתרכז בשיעור בוקר ואם אנחנו פה מצליחים אז אנחנו מצליחים?

כל אחד יחליט.

תלמיד: ומה הרב ממליץ?

אני ממליץ על שיעור בוקר.

תלמיד: להתמקד בשיעור בוקר, פה טמונה ההצלחה שלנו?

כן.

תלמיד: ואם אנחנו נופלים במהלך היום לדאגות על פרנסה, בכל מיני זרמי החיים?

אז שוב קמים, ושוב ממשיכים.

תלמיד: ואיך אנחנו מגיעים לעוצמת רצון חזקה, מתי זה יבוא, במה זה תלוי?

במה זה תלוי? בגורל שלנו.

תלמיד: איך אנחנו מושכים את המאור ככה שהוא יביא אותנו למסירות נפש?

זה תלוי בהשפעה אחד על השני.

תלמיד: צריך את כל החברה לזה?

כנראה שכן.

תלמיד: אז מה בעצם אנחנו צריכים לעשות כדי שבחברה שלנו יבוא כוח רצון יותר גדול? מה עושים? מורגש שיש רצון אבל מוגבל, לא מספיק כדי ממש להתקרב בינינו.

להתקרבות צריך לאחד את המטרה, וליישב את כל השלבים כדי להגיע אליה. זה כל מה שאנחנו צריכים לעשות.

תלמיד: האם אתה חושב שאנחנו קרובים לזה, שאנחנו יכולים למשוך את כוח הרצון הזה?

בטוח שכן, אבל זה תלוי באיחוד ביניכם.

תלמיד: אני יכול להעיד על עצמי כשהגעתי לא היו לי שום ספקות, ברגע שראיתי את בעל הסולם אמרתי, זהו. אבל מאז הספיקות הולכים וגדלים. אלו לא ספיקות לגבי הדרך, אלא ספיקות לגבי עצמי. האם לראות בזה סימן טוב או שאולי זה שקר עצמי?

לא, זה נכון, כי רוצים להראות לך יותר ויותר שהכול תלוי בך, אז מה שנכון להיום, נשאר לך רק לבחור בעצמך.

תלמיד: כי בסופו של דבר נראה לי שזה עניין של כוח, אם הבורא זה כוח אבסולוטי שאין בו שום חולשה, וכל מה שנמצא מתחתיו מנסה אולי להידמות לו, להיות חזק כמוהו, אבל הוא לא חזק כמוהו. אני לא יודע בדיוק איך לבטא את זה, האדם צריך כוחות, בסופו של דבר האדם צריך כוחות, בשביל כל ההתגברויות האלה צריך כוחות, ואת הכוחות האלה הוא צריך לקבל מאיזשהו מקום.

כן.

תלמיד: ומפה הספיקות, אם האדם מרגיש שאין לו כוחות, ועם הכול הוא עדיין לא מקבל כוחות, והוא יודע מה הוא צריך לחשוב, הוא יודע מה הוא צריך להרגיש, אבל הוא לא תמיד מרגיש שזה מגיע, שזה בכלל נמצא באופק. אז פשוט ביטול, ולהמשיך, וזהו?

צריכים לדעת טוב, בכל מצב מה אני צריך כדי להתקדם.

תלמיד: כל בוקר אנו מתפללים בסידור ואומרים, "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה". מה הכוונה זה מזה?

זה העניין של התפילה המשותפת, כי אז כולנו מתחברים יחד סביב אותו עניין.

תלמיד: שמעתי שצריך להגיע לחיבוק שכל אחד מרים את החברה, והחברה מרימה אותו. מה זה נקרא להרים את החברה?

להרים את החברה זה נקרא לתת לחברה את הכוח שלו. ואז מתוך זה שהחברה מרגישה שיש לה עכשיו את הכוח הזה, היא יכולה לתת לאותו גורם של כוח את הכוחות שלה.

תלמיד: ואיך הבורא עוזר לזה לקרות?

הבורא מסובב את כל הדברים האלה.

תלמיד: אנחנו רוצים לתת לחברה יכולת, שיהיה להם כוח השפעה בתוך הלב שלהם?

כן.

תלמיד: ואם אני נותן את התפילה הזאת לבורא, אז בעצם לא אני רוצה לקבל את הכוח, אני צריך לתת את הכוח הזה לחברים?

כן.

תלמיד: והבורא יכול לעזור בזה לכל אחד, רק להיות בתפילה?

כן.

תלמיד: לברר על העניין של מלכות שמים שיורדת לאדם. אדם מודע לזה שכרגע מלכות שמים נופלת עליו?

לא

תלמיד: אז כנראה שיש לו פה נקודת בחירה. איך אדם צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים, הוא אומר "הקהה את שיניו", כאילו צריך לעשות פעולת לעיסה של הדבר הזה, ובסופו של דבר אדם צריך לקבל את זה לעצמו.

האם אפשר להגיד שפעולת לעיסה הזו מרככת את מה שהוא קיבל בזה שהוא מנסה לזכור שהבורא שלח לו את זה, שיש לו פה הזדמנות, שהוא יכול עכשיו לנטות החוצה כלפי החברים דווקא במצב המיוחד הזה? זה נקרא לעיסה, ללעוס עם השיניים, אולי?

לא, אנחנו עוד נדבר על זה.

תלמיד: נראה לי, שאני רוצה להתקרב לחבר, לתת לו, לחבק אותו, אבל אז נראה לי שהוא דוחה, או שהוא מתרחק או לא רוצה. מה צריך לעשות במצב כזה?

מה אתה עושה?

תלמיד: אני לא יודע, לי נראה שאני רוצה לתת לו טוב, אז אולי אני צריך להגביר את זה. אבל אני לא באמת יודע אם אני יודע מה טוב לו, ומה נכון לעשות כלפיו, אולי הוא לא רוצה.

איך אתה מודד את זה?

תלמיד: אני מרגיש שהוא נדחה ממני.

ואז?

תלמיד: ואז אני נמצא במצב שאני לא יודע מה לעשות, אני נמצא באיזו הקפאה, ולא יודע איך להתקדם מפה.

טוב.

תלמיד: אמרת השבוע שכשאתה אומר משהו, הוא מתפצל, הוא כבר יוצא ממך, אז מישהו שומע ככה, ומישהו שומע אחרת. לדוגמה עכשיו אמרת חיבוק, אחד יפרש את זה צריך לחבק את החבר פיזית, אחד פנימית, רוחנית.

היום בהכנה לשיעור עשינו סדנה ויצא שהרבה חברים אמרו שכל אחד יצא מעצמו, ויחזיק בתפילה עבור החברים. וחבר אמר שהוא שמע את השיעור אחרת. מה עוזר לנו המצב הזה שאנחנו מתפללים עבור חברים, לא לשמוע רק מפה לאוזן, יותר להרגיש בצורה פנימית את השיעור?

זה עוזר מאוד, כי אתה מקבל עם התוכן של השיעור, גם את היחס של החבר.

תלמיד: קפיצת המדרגה שלנו צריכה להגיע למצב שדרך התפילה המשותפת, מה אנו משיגים?

שאתם מחברים את ההתלהבות, את ההתעוררות של כולם, ומאותו הגובה אחר כך אתם דנים את הסביבה, את הקבוצה, אבל כולם.

(סוף השיעור)