שיעור בוקר 16.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 200,

אותיות קע"ד – קע"ז

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 200, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות קע"ד.

1. אות קע"ד

"ויש לדעת שהנר"ן דצדיקים מלבישים בקביעות רק לפרצופי בי"ע שמתחת הפרסא: הנפש מלביש לע"ס דעשיה, והרוח לע"ס דיצירה, והנשמה לע"ס דבריאה. ונמצא שהגם שהם מקבלים מזו"ן דאצילות, עכ"ז הוא מגיע אליהם רק דרך פרצופי בי"ע שמלבישים עליהם. באופן, שגם הנר"ן דצדיקים עולים בשוה עם עליות הג' עולמות בי"ע שנתבאר לעיל: ונמצא שגם עולמות בי"ע אינם מתגדלים, אלא לפי מדת קבלת השפע של הנר"ן דצדיקים, דהיינו ע"פ המ"ן הנבררים על ידיהם."

זאת אומרת, אין לנו כאן שום דבר מיוחד ונוסף לעולמות בי"ע אלא הכול לפי החיסרון שמעוררות נשמות הצדיקים.

שאלה: מה זה "נר"ן דצדיקים", מאיפה הם הגיעו?

נפש רוח נשמה דאותם הכלים שרוצים להגיע אליהם ואחר כך אולי אפילו להגיע לחיה ויחידה.

תלמיד: אבל מאיפה הם הגיעו, מה זה היצור הזה "צדיקים", איפה הוא נולד?

הם נקראים כך על שם העתיד, שהם רוצים להצדיק את פעולות הבורא. מה הם עושים, מאיפה הם מגיעים? הם מגיעים מזה שרוצים לתקן את הכלים של עצמם, דבר שחסר לכלים של בי"ע. בזה שהם מעלים מ"ן, הם בעצם מעלים את הכלים של נשמה, חיה, יחידה לדרגה יותר גבוהה.

תלמיד: זה מה שהם גורמים במערכת.

כן.

תלמיד: אבל מי הם בעצמם, מתי הם הגיעו למגרש, מי הם הצדיקים?

נר"ן דצדיקים הם כלים שנמצאים בעולמות בי"ע וצריכים תיקון, ועל ידי האורות שהם מעוררים הם פועלים על הכלים האלו ומתקנים אותם.

תלמיד: איך הכלים האלה הגיעו לעולמות בי"ע, מאיפה הם באו?

מלמעלה, מהשבירה כל הכלים האלו נופלים למטה ועל ידי האורות שאנחנו מעוררים בעולמות בי"ע, האורות האלו מנענעים את הכלים ומעלים אותם לדרגות יותר גבוהות.

תלמיד: מהשבירה של אדם הראשון?

כן, הכול מהשבירה ההיא.

תלמיד: יש שבירה של נשמת אדם הראשון ועכשיו חלק מהכלים השבורים ייקראו צדיקים?

בסופו של דבר כולם יהיו צדיקים כי הם יתעוררו, אבל בינתיים כך אנחנו קוראים להם.

תלמיד: בהתחלה אלו כלים שבורים, כשיש את השבירה הכלים שבורים?

כן.

תלמיד: ומשהו קורה והם הופכים להיות כלים של צדיקים?

כן.

תלמיד: מה הופך אותם מכלים שבורים לכלים של צדיקים?

האורות שאנחנו מעוררים משפיעים עליהם ואז הם מתחילים לעלות ולהצטרף לכלים מתוקנים.

תלמיד: מי מעורר את האורות האלה?

אנחנו. על ידי זה שרוצים שהרצונות שלנו, הכלים שלנו יתוקנו.

שאלה: אני מבין את השאלה של החבר כי ה"פתיחה" מאוד מסודרת, למדנו על כל העולמות ושבירת העולמות, אבל לא למדנו על שבירת אדם הראשון. ופתאום נכנס השחקן הזה שנקרא "נר"ן דצדיקים" וגם נוסף פה המושג "אנחנו". אולי אפשר לעשות קצת סדר בדברים כדי שנבין איך זה קשור גם לשבירת העולמות או לתיקון העולמות?

לא, בואו נלך לפי בעל הסולם.

שאלה: החלקים מנקודים שנשברו ואחר כך צורפו לעולמות בי"ע, הם בעצם הנר"ן דצדיקים, כל מה שמתחת בכלל לא משתתף כרגע במשחק?

כן.

תלמיד: זאת אומרת בכל התיקון מדובר בכלל על עולם הנקודים שנשבר. אז יש את החלקים שעכשיו קשורים לאצילות על ידי זה שהם בי"ע והם בעצם הנר"ן דצדיקים, ויש את אלה שלא קשורים שזה גמר תיקון?

כן.

2. אות קע"ה

"והנה נתבאר, שמבחינת הקביעות אין בכל העולמות והפרצופים שבהם רק בחינת ו"ק בלי ראש, כל אחד כפי בחינתו, כי אפילו הנר"ן דצדיקים אינם אלא בחינת ו"ק, כי הגם שיש להם ג"ר דנשמה מעולם הבריאה, עכ"ז ג"ר אלו, נחשבים רק בבחינת ו"ק בערך עולם האצילות, מטעם שהם בחינת אור חסדים הנפרשים מחכמה כנ"ל. וכן פרצופי אצילות, אע"פ שיש ג"ר בראשים שלהם, מ"מ כיון שאינם מאירים לגופין, הם נחשבים רק לבחינת ו"ק. וכל המוחין המגיעים לעולמות, שהם יותר מבחינת ו"ק, אינם אלא ע"י המ"ן שמעלים הצדיקים. אמנם המוחין האלו לא יוכלו להתקבל בפרצופין, זולת דרך עלית התחתון למקום העליון, כמו שנתבאר. והוא מטעם, כי אע"פ שהם נחשבים לבחינת השלמת הע"ס דמין הב', מ"מ, כלפי הגופין והז"ת עצמם עוד הם נחשבים לבירורי אח"פ דמין הא', דהיינו שאינם נשלמים במקומם עצמם, אלא רק כשהם נמצאים במקום העליון. (כנ"ל באות קמ"ב). ולפיכך, לא יוכלו ה"פ אצילות לקבל נשמה חיה יחידה דא"ק, זולת בעת שהם עולים ומלבישים אותם. וכן הנר"ן וג' עולמות בי"ע, לא יוכלו לקבל נר"ן דאצילות, זולת רק בעת שהם עולים ומלבישים לישסו"ת וזו"ן דאצילות. עש"ה. כי אלו האח"פ דמין הב' השייכים לז"ת, שיש להם התפשטות ממעלה למטה, למקום הז"ת, לא יתבררו רק בגמר התיקון, כנ"ל. ולפיכך בעת שהג' עולמות בי"ע עולים ומלבישים לישסו"ת וזו"ן דאצילות, נמצא אז, שמקומם הקבוע מפרסא ולמטה, נשאר ריקן לגמרי מכל אור קדושה. ויש שם הפרש בין מחזה ולמעלה דעולם היצירה, לבין מחזה ולמטה שלו, כי נתבאר לעיל, שמחזה ולמטה דעולם היצירה, הוא מקום הקבוע רק לקליפות, (כנ"ל באות קמ"ט), אלא מסבת פגם חטאו של אדה"ר, ירדו ד"ת דיצירה דקדושה וע"ס דעשיה דקדושה ונתלבשו שם. (כנ"ל באות קנ"ו). ולפיכך בעת עליות בי"ע לאצילות, נמצא שמחזה דיצירה ולמעלה, אין שם לא קדושה ולא קליפות, אבל מחזה דיצירה ולמטה, יש שם קליפות. כי שם המדור שלהם."

שאלה: בסוף הפסקה כתוב, "לפיכך בעת עליות בי"ע לאצילות, נמצא שמחזה דיצירה ולמעלה, אין שם לא קדושה ולא קליפות, אבל מחזה דיצירה ולמטה, יש שם קליפות." יש משהו ברוחניות שיש בו חלל, שאין בו כלום, יש דבר כזה?

לא, לא חלל, אלא חזה דיצירה זה מקום מיוחד ששם כביכול מסתיימת הקדושה ומתחילה הקליפה. ולכן חזה דיצירה זה גבול מסוים שכך אנחנו מגדירים אותו.

תלמיד: אפשר לראות את זה כשקר בעבודה שלנו, כמו שקראנו במאמר הראשון, זה המעבר הזה?

לא.

שאלה: מה זה אומר שמעל חזה דיצירה אין קדושה וקליפות?

עולם היצירה זה העולם האמצעי בין בריאה, יצירה ועשיה ואנחנו צריכים לראות בו כמה מצבים. מחזה דיצירה ומעלה זה יכול להיות מקום הקדושה, מחזה דיצירה ולמטה לא יכולה להיות קדושה, וכך אנחנו מסדרים את הכלים שנמצאים שם.

תלמיד: וזה שעולמות בי"ע עולים לאצילות זה קורה בזכות המ"ן של התחתונים או מסיבה אחרת?

כן, עליית העולמות היא גם מפני שיש חיסרון למטה וגם מפני שיש עליית העולמות לא מהחיסרון של מטה, אלא יש עוד סיבות לעליית העולמות, מועדים, חגים למיניהם, נלמד את זה.

שאלה: בעל הסולם אומר פה "כי הגם שיש להם ג"ר דנשמה מעולם הבריאה, עכ"ז ג"ר אלו, נחשבים רק בבחינת ו"ק בערך עולם האצילות, מטעם שהם בחינת אור חסדים הנפרשים מחכמה כנ"ל." איך הגיע לפה העניין של אור חסדים ומה זה אור חסדים?

אור החסדים זה אור שממלא את הכלים שיש להם תכונת להשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: אבל אור חסדים נוצר משילוב של שני כוחות או שזה אור חסדים בפני עצמו?

מה זה שני כוחות?

תלמיד: איך נוצר אור חסדים?

אור חסדים זה אור שמקבלים מלמעלה לפי הכלים שנמצאים בהם, שלא יכולים לקבל יותר, אבל אור החסדים כן יכול למלא אותם.

תלמיד: הרי אנחנו יודעים שיש אור חכמה ואור חסדים.

כן.

תלמיד: אז איך פתאום החסדים יוצאים מאור חכמה, מה מהות הפעולה שפתאום יוצא אור חסדים מהמערכת?

כשיש לנו כלים שלא יכולים לקבל על מנת להשפיע אלא נמצאים בתכונת להשפיע על מנת להשפיע, אז מאיר עליהם אור החסדים.

שאלה: איך יכול להיות שבעולמות הרוחניים יצירה ועשיה, אין קדושה?

בדרך כלל כשאנחנו אומרים שאין אור, אולי מדובר על חוסר אור החכמה, כי אור החסדים מתפשט לא כמו אור החכמה מהתגברות הכלים, ולכן אנחנו לפעמים אומרים על אור החסדים שאין אור.

שאלה: כתוב "שמקומם הקבוע מפרסא ולמטה, נשאר ריקן לגמרי מכל אור קדושה." מה הם הרצונות שנשארים ריקים בעולמות בי"ע?

אין רצון ריק, אלא רצונות שלא יכולים לקבל בעל מנת להשפיע, ויכול להיות אפילו להשפיע על מנת להשפיע, ואז יוצא שהם נמצאים במקום ריק.

שאלה: כתוב שמחזה דיצירה ומטה, זה המקום הקבוע של מדור הקליפות. למה כתוב שזה המקום הקבוע של מדור הקליפות, האם הן לא יכולות אף פעם להזדכך?

לא, זה המקום הקבוע של הקליפות כי מחזה דיצירה ומטה הן יכולות להופיע, אבל למעלה ממנו, לא. לכן יש הבדל איפה נמצאים הכלים לעומת חזה דיצירה.

תלמיד: האם הן אף פעם לא יכולות להזדכך, להיטהר?

אנחנו נראה. בינתיים המדור הקבוע של הקליפות הוא מחזה דיצירה, מתפארת דעולם היצירה.

שאלה: בעל הסולם כותב פה שהראשים לא מאירים לגופים. מה זה המצב הזה שהראש לא מאיר לגוף?

לא מאיר.

תלמיד: אבל איך קורה דבר כזה, הם מנותקים?

לא, אין אור שעובר מהראש לגוף. הפרצוף סגור, סתום.

תלמיד: וזה מונע את השבירה, בזכות זה אין שבירה בעצם?

בזכות זה יש הרבה דברים.

שאלה: מי שמנהל את כל תהליך התיקון זה עולם האצילות?

הייתי אומר שזה הראש של כל הראשים.

תלמיד: אבל מי שמוציא לפועל, לביצוע זה עולם האצילות?

כן, זה עולם האצילות.

תלמיד: בגדול יש כאן שתי פאזות אם הבנתי נכון, ב' מיני השלמת עשר ספירות, דמין א' ודמין הב'.

כן.

תלמיד: מין הא' זה שהתחתון עולה למקום העליון ושם נשלם בעשר ספירות?

כן.

תלמיד: ומין הב' שאמור לקרות זה במקומו של התחתון.

כן.

שאלה: כשמתחילה השלמת עשר ספירות של מין הא' אז פרצופי אצילות יוצאים ומתחילים להשלים את עצמם בפורמט שהתחתון עולה לעליון ולומד שם בג"ר דאצילות איך להשלים עשר ספירות, נכון?

כן.

תלמיד: האם השלב הבא זה שהוא קיבל דוגמה והפרצוף התחתון ילך ויעשה במקומו?

כן.

תלמיד: למה הוא לא עושה את זה?

מאיפה הוא ייקח כוחות?

תלמיד: אז בשביל מה הראו לו דוגמה?

כדי לרדת למטה. אתה מבין איזה מסך עכשיו הוא צריך, להיות באותה קדושה כמו למעלה להיות עכשיו למטה?

תלמיד: מה יש למטה?

יש כלים הרבה יותר עבים, גדולים להתמודד איתם בעל מנת להשפיע, בשביל זה הוא צריך לקבל עוד כוחות.

תלמיד: האם ככה מתחיל לצאת עולם האצילות? קודם כל זה מתחיל מהדוגמה הראשונה - דמין הא' שתחתון עולה למקום העליון. נתנו לו את הדוגמה, מה עכשיו?

הוא מקבל את האורות ומקדם את עצמו עם האורות האלה להיות מקושר עם כלים יותר עליונים.

תלמיד: האם הוא כל הזמן מקושר לכלים יותר עליונים?

איך? לא, לא מן הסתם. יש כאן מ"ן לצדיקים שמעלים אותו.

תלמיד: למה לא נשלמת ההשלמה דמין הב', מה חסר כדי שהשלמת עשר הספירות דמין הב' תושלם בשלמות? הוא אומר אפילו שרק בג"ר דאצילות יש שם השלמה דמין הב' אבל זה לא יורד לז"ת, לגופים.

כן.

תלמיד: למה לא יורד לגופים?

מה זה יעזור לנו שזה ירד לגופים? אנחנו צריכים בעצם או שבירה או שהאור העליון בכל זאת באיזו צורה ייכנס לתוך הכלים האלו שאין להם מסכים וייתן להם כוח.

תלמיד: למה הוא לא נכנס?

תיכף, חכה, הוא יעשה את זה.

תלמיד: יש כאילו בעולם האצילות משהו שקורה רק בראשים של פרצופי האצילות ולא עובר לגופים.

כן.

תלמיד: מה זה הדבר שנמצא רק בראשים של פרצופי האצילות ולא ממשיך הלאה לגופים של אצילות?

למה זה לא ממשיך לגופים?

תלמיד: למה עד היום לא ראינו שמשהו קורה בראש ואחר כך לא מתממש בגוף? מה שהיה בראש זה רק הכנה שהפעולה תתממש בפועל, בגוף.

כן.

תלמיד: פתאום באצילות יש איזה מנגנון שמה שקורה בראשים נשאר רק בראשים.

כן.

תלמיד: אז בשביל מה הוא קרה? כל המהות של ראש זה לתכנן מה הגוף יעשה. מה זה ראש, זה דבר אחד?

שתהיה העלאת מ"ן כמו שצריך, זה לא יכול לקרות אחרת. מה שיש בראש מתפשט בגוף מלמעלה למטה. אבל ממטה למעלה כשאנחנו עובדים, אין דבר כזה שמה שיש בראש מתפשט בגוף אלא צריכה להיות כאן עוד עליית מ"ן, עוד דרישה רצינית מהתחתון שינענע את העליון.

אות קע"ו

"ולפי שהמוחין היתירים מקומת ו"ק, אינם באים רק ע"י מ"ן של התחתונים, אינם נמצאים משום זה בקביעות בפרצופין, כי תלוים במעשי התחתונים, ובעת שהם מקלקלים מעשיהם נמצאים המוחין מסתלקים כנ"ל (באות קס"ב עש"ה). אמנם המוחין דקביעות שבפרצופין שנתקנו מכח המאציל עצמו לא יארע בהם שום שינוי לעולם, שהרי אינם מתגדלים ע"י התחתונים, ולכן אינם נפגמים על ידיהם. כנ"ל."

שאלה: נמצא שמחזה דיצירה ולמעלה אין קליפות, אם כך אין מה לתקן בעולם האצילות והבריאה?

הקליפות נמצאות למטה מחזה דיצירה או יותר נכון אפילו בעולם העשיה.

תלמיד: אז העבודה של עולם האצילות היא לחייב את התחתונים שירצו להיתקן ולתקן אותם, כלומר הם לא מתקנים שום דבר בעצמם?

הם לא יכולים כלום.

שאלה: בעל הסולם אומר פה, הפרצופים שנתקנו מכוח המאציל. האם הפרצופים האלה יכולים לטייל בין כל הכלים ולא נפגעים אף פעם?

לא.

תלמיד: מה זה הדבר הזה שהמאציל תיקן פרצופים שלא נפגמים, הם לא יכולים להיפגם?

על איזה פרצופים אתה מדבר?

תלמיד: באות קע"ו הוא דיבר על זה שיש פרצופים שנתקנו על ידי המאציל, והם לא יכולים להיפגם על ידי התחתונים. מה זה הדבר הזה שהמאציל תיקן כלים שיכולים לשוט במערכת והם לא נפגמים?

אתה מדבר על הפרצופים שלא יכולה להיות בהם שום קטנות לעולם? "אמנם המוחין דקביעות שבפרצופין שנתקנו מכח המאציל עצמו לא יארע בהם שום שינוי לעולם, שהרי אינם מתגדלים ע"י התחתונים, ולכן אינם נפגמים על ידיהם."

תלמיד: כן.

מה אתה שואל?

תלמיד: מה זו המעטפת הזו שהמאציל שם עליהם, שהם לא נפגעים על ידי התחתונים?

אני לא יודע מה המאציל שם עליהם, אלא הוא אומר לנו שהם לא תלויים בעבודת התחתונים, "אינם מתגדלים ע"י התחתונים, ולכן אינם נפגמים על ידיהם." הם לא שייכים לעבודה הזאת של התחתונים.

תלמיד: ומה התפקיד שלהם במערכת התיקון?

נראה בהמשך, אבל בינתיים יש להם תפקיד גדול כי הם שומרים בתוכם את כל האור דקדושה.

תלמיד: שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא.

כן. אנחנו עוד נחזור על הדברים האלה.

אות קע"ז

"ולא יקשה לך, הרי א"א דב"ן הוא נבחן לכתר דאצילות, ואו"א לע"ב, (כנ"ל באות ק"ל), כי א"א הוא מחצית הכתר התחתונה דב"ן ואו"א הם מחצית התחתונה דחו"ב דנקודים, וא"כ הבחינה שכנגדו דא"א בא"ק, היה צריך להיות פרצוף הכתר דא"ק, והבחינה שכנגדם דאו"א בא"ק היה צריך להיות ע"ב דא"ק. והתשובה היא, כי פרצופי הב"ן הן נוקבין, שאין להם שום קבלה מעצמם, אלא רק מה שהזכרים, שהם פרצופי המ"ה, משפיעים להם. ולפיכך, כל אלו ההבחנות שבעליות, שפירושם השגת מוחין מהעליון, נבחנים רק בהזכרים, שהם פרצופי המ"ה, וכיון שא"א דמ"ה אין לו מבחינת כתר כלום, אלא רק קומת חכמה בלבד, ואו"א דמ"ה אין להם מבחינת חכמה כלום, אלא קומת בינה בלבד, (כנ"ל קכ"ו) ע"כ נבחן הבחינה שכנגדם בא"ק: ע"ב דא"ק לא"א, וס"ג דא"ק לאו"א. ופרצוף הכתר דא"ק מתיחס רק לעתיק בלבד, שלקח כל הקומת כתר דמ"ה. כנ"ל."

שאלה: עולם הנקודים ועולם התיקון זה זכר ונקבה, זה כאילו מ"ה וב"ן, הם אמורים להשלים אחד את השני?

בעצם כל העולמות משלימים זה את זה, אבל עולם הנקודים ועולם התיקון לא, כי עולם הנקודים היה קיים ונשבר, ובמקומו, בתמורתו קם עולם התיקון.

שתלמיד: מה זה מ"ה וב"ן שמתחת לטבור?

אפשר להגיד זו"ן.

תלמיד: אני פשוט מנסה להבין, כי עד עכשיו חשבתי שכל מה שאנחנו קוראים קורה רק בעולם התיקון, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה.

אבל לפי מה שנראה עכשיו זה קורה גם במ"ה וגם בב"ן שמתחת לטבור. שהפרצוף של מ"ה זה הנקודים שזה בקביעות, והב"ן איכשהו עובד עם כל מה שאנחנו מכירים.

בואו נעבור לחלק הבא, ונשקיע בזה מחר. אני רואה שאי אפשר היום לפתוח את השכל. הוא עושה לנו תרגיל.

(סוף השיעור)