שיעור בוקר 28.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 177, אות נ"ח

אות נ"ח

"וז"ס מ"ש חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פירוש, כי כל תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, פירושו סבה ומסובב, וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו במדת הדין, דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק. שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל. וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת התיקון הנרצה, לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פי', ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין, שהוא כח הסיום הנעשה בספירת המלכות, והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה, אשר יוכל לעשות מע"ט ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל".

כתוב יפה.

שאלה: מה גרם לניצוצי השפעה להידבק במלכות? היא הרי טבע אחר, מה קרה שם?

זה קרה על ידי המאור.

תלמיד: מה קורה במלכות מבחינתה שהיא מקבלת תכונת השפעה פתאום? מה האור עושה שם?

מדובר כאן על איך המלכות מקבלת כוח השפעה.

תלמיד: כן, מדובר על זה שמלכות עולה ומתערבבת עם כוח ההשפעה, ועכשיו יש לה משהו מכוח ההשפעה שבעזרתו היא יכולה להתקדם לתיקון.

כן.

תלמיד: כוח השפעה נכנס ועשה משהו במלכות. מה הוא עשה שם?

הוא מוסיף כוח השפעה.

תלמיד: אבל הטבע של המלכות הוא רצון לקבל, האם עכשיו היא פתאום התחילה לרצות להשפיע?

כן.

תלמיד: ואז הטבע שלה הוא כבר לא הטבע הרגיל שלה, יש פה איזשהו תיקון על המלכות.

כן, ודאי.

תלמיד: למה זה לא יכול היה לקרות קודם?

כי מלכות ובינה לא נפגשו אף פעם, רק עכשיו.

תלמיד: מה הפך את זה למוכשר רק עכשיו? מה התהליך שהיה צריך ליצור בהפרדה הזאת כדי שעכשיו המפגש הזה יוכל להתקיים?

נקרא שוב אות נ"ח. "וז"ס מ"ש חז"ל (ב"ר ספי"ב) בתחלה עלה במחשבה לברא את העולם במדת הדין", רק ברצון לקבל, אבל "וראה שאין העולם מתקיים", כי אז האור העליון לא יכול להיכנס לתוך המלכות, לתוך הכלי. אז "הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פירוש, כי כל תחילה ואח"כ הנאמר ברוחניות, פירושו סבה ומסובב, וז"ש, שהסבה הראשונה של העולמות, דהיינו פרצופי א"ק שנאצלו תחילת כל העולמות, נאצלו במדת הדין, דהיינו בבחינת מלכות לבד, הנק' מדת הדין, דהיינו הבחי"ד, שנצטמצמה ויצאה בבחינת חלל פנוי וסיום לרגלי א"ק. שה"ס הנקודה דעוה"ז, הנמצאת למטה מסיום רגלי א"ק בבחינת חלל פנוי וריקן מכל אור כנ"ל. וראה שאין העולם מתקיים, דהיינו כנ"ל, שבאופן זה לא היה שום אפשרות לאדם, הצריך להברא מבחי"ד הזו, שיוכל לסגל מעשים של השפעה, שעל ידו יתקיים העולם במדת התיקון הנרצה, לכן הקדים מדת הרחמים ושתפה למדת הדין. פי', ספירת בינה נק' מדת הרחמים, וספירת המלכות נק' מדת הדין, משום שעליה נעשה הצמצום. והמאציל העלה מדת הדין, שהוא כח הסיום הנעשה בספירת המלכות, והעלה אותה אל הבינה, שהיא מדת הרחמים, ושיתף אותם יחד זה בזה, שע"י השתתפות הזו נעשת גם הבחי"ד שהיא מדת הדין כלולה מניצוצי השפעה שבכלי דבינה. (כנ"ל באות ה' ע"ש). שבזה נעשה הכשר לגוף האדם היוצא מבחי"ד, שיהיה כלול גם ממדת ההשפעה, אשר יוכל לעשות מע"ט ע"מ להשפיע נ"ר ליוצרו, עד שיהפך מדת הקבלה שבו שתהיה כולה ע"מ להשפיע, שעי"ז יתקיים העולם לתיקון הנרצה מבריאת העולם, כנ"ל".

שאלה: נראה כאילו קרתה איזו פעולה, הגיע מצב כלשהו, ורואים שהמצב הזה לא יכול להביא לתיקון. ואז הבורא מתערב שוב בתהליך ומתחיל להחליט שצריך לשתף את מידת הרחמים בתהליך הזה.

מה קרה עד עכשיו? כי לא הגיוני לחשוב שפתאום התחילה מחשבה חדשה. למה היה צריך לעבור את התהליך הזה כדי להגיע למצב שעכשיו היא תעלה ותשתתף במידת הרחמים?

צריך שיתגלה רצון לקבל שלא נותן לנברא אף פעם להיות בחיבור עם הבורא. וכשהוא התגלה, אז התגלה גם פתרון - כדי שיהיה חיבור בין בינה ומלכות צריכים להגיע למצב שהן יתקרבו זו לזו, ואחר כך יתגלו בהן ניגוד ושבירה, כי הרצון לקבל שבבינה והרצון לקבל שבמלכות הם רצונות שונים, וכך הן הגיעו להתכללות.

תלמיד: זאת התשובה. רציתי להבין מה השגנו בתהליך עד לנקודה הזו. הגיע מצב שהוא שבור לגמרי ויש שני רצונות נפרדים והפוכים, ועכשיו צריך לעשות התקדמות מפה, ופה מגיעה עזרה מלמעלה.

כן. שבירה היא ממש עזרה מלמעלה. בלי שבירה לא היה חיבור אף פעם בין שני הרצונות.

שאלה: אם אני מבין נכון פעמיים האור פוגע בכלי ויוצר שני דברים שונים. בפעם הראשונה הוא יוצר את הצמצום מפאת הבושה, ובפעם השנייה כשס"ג יורד לכל הכלי, אז הוא יוצר משהו חדש שנקרא צמצום ב'. אם המטרה של צמצום א' היא להפריד את המלכות, את הרצון לקבל מתכונת ההשפעה, אז מהי המטרה של של צמצום ב'?

להתקשר ביניהם, לקשור ביניהם.

תלמיד: כלומר שתהיה עבודה הדדית ביניהם.

כן.

(סוף השיעור)