שיעור הקבלה היומי23 ספט׳ 2023(בוקר)
שיעור בוקר 23.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
יום הכיפורים – קטעים נבחרים מהמקורות
קריין: אנחנו בשיעור בנושא הכנה ליום הכיפורים, קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 9.
"צריכים להאמין, שיש מנהיג בעולם, וגם הוא משגיח בהשגחה של טוב ומטיב. ובזמן שאין להאדם אמונה כזאת, זה גורם לו כל החטאים שאדם עושה. כי מכח העוון הראשון של אדם הראשון, נמשך, שהאדם הוא בבחינת אהבה עצמית. וממילא אין הוא מסוגל לקבל על עצמו את עול האמונה. נמצא, שהכל נמשך מהכשלון הראשון, שאדם הראשון נפל לבחינת אהבה עצמית."
(הרב"ש. מאמר 2 "מהו ענין כשלון, בעבודה" 1990)
שאלה: למה האדם צריך להרגיש שהוא נכשל?
כי הוא נולד בכישלון.
תלמיד: אבל אנחנו יודעים שהבורא עשה הכול, אז למה האדם צריך להרגיש כך?
בסדר, מי שעשה, עשה, אבל מי שנמצא, נמצא. האדם נמצא בחטא, ברצון לקבל על מנת לקבל. זה שיש לזה סיבה, זה נכון, הבורא עשה, כן, אז מה? הבורא גם אומר "בראתי יצר הרע"1.
תלמיד: האם האדם צריך להרגיש שהוא עשה משהו לא טוב וצריך לתקן את עצמו מתוך ההרגשה הזאת?
לא. כל עוד לא לא עשיתי שום דבר רע, כלומר כל עוד אני לא מנסה לצאת מהרצון לקבל שלי על מנת לקבל, אז אין כלום. ברגע שאני משתדל לצאת מהרצון לקבל על מנת לקבל ויכול או לא יכול, לפי זה אני נקרא "צדיק" או "רשע". לכן אם אדם חי ברחוב, עושה מה שעושה מתוך הרצון לקבל הטבעי שלו, אתה לא יכול להגיד עליו שהוא בסדר או לא בסדר. אלא אחרי שנודע לו שהוא באמת נמצא בעל מנת לקבל או בעל מנת להשפיע, והוא בעצמו קובע שעל מנת לקבל זה הרע, אז הוא קורא לעצמו רשע.
תלמיד: אדם שלומד פה ובוחר לעשות פעולה שהיא מנוגדת להשפעה, מה הדבר הבא שהוא צריך לעשות אחרי שהוא זיהה בעצמו שהוא עצלן, שהוא לא רוצה להשפיע, לא רוצה לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות?
הוא צריך לבדוק אם הוא יכול לצאת מזה או לא. אם הוא יכול לצאת, אז שישתדל לצאת. אם הוא לא יכול, אז שיתפלל לבורא, אבל העיקר שלא ישב בטל.
שאלה: מהו העוון של האדם הראשון?
הבורא עשה לו כך, "שם לו רגל", ברא בו יצר הרע.
תלמיד: אבל כל מה שלמדנו, כל השבירות, גם הראשונה, גם השנייה, תמיד הפרצוף שם ניסה להיות בעל מנת להשפיע, לא בעל מנת לקבל, ואיכשהו העוון תמיד מתקשר לסיפור של להפוך ללקבל על מנת לקבל.
זה לא חשוב, לא ניכנס לחטא אדם הראשון. יותר טוב שניכנס למצב שבו אנחנו נמצאים ואיך אנחנו יוצאים מזה. מה שהיה, היה.
שאלה: זה שיש משגיח בעולם זה ברור כנראה לכולם, אבל באיזה כלים להגיע לזה שהוא טוב ומיטיב? איך להגיע למצב הזה?
אומרים לנו שרק על ידי חיבור בינינו, כך אנחנו לומדים. בשביל מה כל חכמת הקבלה? כדי לדעת איך לצאת מהמצב שהבורא ברא.
תלמיד: על אף כל המצבים הלא הנעימים אני חייב להשתדל להיות בחיבור ולהרגיש מה זה מיטיב.
כן.
שאלה: האם הבורא שם לנו רגל?
כן.
תלמיד: ואז אנחנו נופלים לאהבה עצמית?
כן, אנחנו נופלים לאהבה עצמית.
תלמיד: אז מי יקים אותנו?
גם הבורא, אבל כבר לפי הבקשה שלנו.
תלמיד: מה אנחנו פה בכל העלילה?
אנחנו עוברים כל מיני מצבים, צריכים להבדיל בין מצבים יותר קרובים לבורא ורחוקים ממנו, לבחור בין המצבים האלה, כך או כך.
שאלה: אתמול הייתי במטבח וראיתי שם חברים שמשתדלים לעשות משהו בשביל החברה. כשאנחנו עובדים ומנסים להידמות להשפעה, האם תמיד זה יהיה עטוף בפעולות פיזיות, לשטוף כלים, לנקות, לדאוג לחברה, או מתישהו נעשה פעולות השפעה שלא קשורות לעולם הפיזי הזה שאנחנו נמצאים בו עכשיו?
יכול להיות. אבל מה זה שייך? אתה יכול לעשות גם את זה וגם את זה. זה מעשה וזו כוונה.
תלמיד: אין לי טענה על המעשה. אני פשוט מנסה להבין האם כך זה צריך להיות, תמיד לעטוף את הכוונה שלנו בעל מנת להשפיע בפעולה בעולם הגשמי?
חלק מהדרך חייבים לעבור כך.
שאלה: למה אנחנו אומרים כל הזמן שהבורא מכשיל אותנו, הרי הוא עזר כנגדו?
הבורא מכשיל אותנו בכוונה כדי להראות לנו את כל הנפילות האלה שבהן אנחנו נפרדים ומתרחקים ממנו כדי שיהיה לנו מזה רצון לצאת ולעלות אליו.
תלמיד: אבל הוא עזר כנגדו, זה לא נקרא שהוא מכשיל.
נכון, בצורה כזאת. כשאני מגיע לעבוד באיזה מקצוע או ללמוד איזה דבר, אז אני קודם כל לומד טעויות, בעיות. ואחר כך על ידי זה שאני מבין איך עושים אותן ואיך מתקנים אותן, אז אני יודע לעשות פעולות נכונות. כך זה בכל מקום. הבורא עשה את זה עלינו, הוא ברא אותנו, "בראתי יצר הרע"1, כדי שנלמד על פני היצר הרע שלנו איך להיות ביצר הטוב, ואז כל תיקון הבריאה יהיה עלינו.
שאלה: איזו משמעות יש לאמונה שהבורא טוב ומיטיב בזמן שאדם מקבל מכות?
האדם מתחיל להבדיל שהוא מקבל מכות מפני שהוא נמצא ביצר הרע, ובהתאם לזה הוא כבר מבין שהוא צריך להתקרב ליצר הטוב, והמשמעות בין זה לזה זו המשמעות האמיתית.
תלמיד: אבל אדם לא יכול להודות בזמן שהוא מקבל מכות.
את זה עוד אנחנו נברר, יכול להיות שכן.
תלמיד: האם הוא חייב להודות?
אנחנו נברר.
שאלה: אמרת באחת התשובות לחברים שהעיקר שלא נתעצל, האם העצלות הזאת היא מצב שאני מקבל מהבורא, או שזה משהו שלא עשיתי כמו שצריך?
אין בנו שום דבר משלנו, הכול כולל כל הרע אנחנו מקבלים מהבורא. אנחנו רק צריכים לברר, להבין, עם מה אנחנו מסכימים לחיות ועם מה לא, ולבקש מהבורא לתקן.
תלמיד: האם אני מבקש מהבורא שיתקן את העצלות או שייתן לי כוחות להתגבר עליה?
שיתקן את העצלות.
שאלה: איך אני יכול לקחת כל חבר בעשירייה ולשים אותו על הכתפיים שלי ולסחוב אותו, לשאת אותו, שאני ארגיש שקשה לי לעבור את היום, אבל לא בגללי, אלא כדי שאני אוכל לעזור לחברים במהלך היום?
צריך לעשות מאמץ, להתייגע בשביל זה. תתייגע ותצליח.
שאלה: בסעיף 9 הוא כותב, "צריכים להאמין, שיש מנהיג בעולם, וגם הוא משגיח בהשגחה של טוב ומטיב. ובזמן שאין להאדם אמונה כזאת, זה גורם לו כל החטאים שאדם עושה". האם אני יכול בכלל לכפר על החטאים שלי?
ודאי שכן.
תלמיד: איך עושים את זה ביום כיפור?
מבקשים.
תלמיד: מה זה מבקשים?
מבקשים תיקונים.
תלמיד: האם ביום כיפור עצמו?
כן.
תלמיד: אמרת שכל יום יכול להיות "יום כיפור", זה לא תאריך מסוים. האם אני יכול להחליט מתי יהיה יום כיפור?
אתה יכול.
תלמיד: יום כיפור זה לא תאריך ביומן.
לא.
תלמיד: האם כל יום יכול להיות יום כיפור בשבילי?
כן.
שאלה: איך להשיג את הבורא בקלילות, בלי מאמץ יותר מדי גדול?
זאת שאלה טובה, איך בלי מאמץ אנחנו יכולים להגיע לבורא? את התשובה אני לא יודע.
קריין: קטע מספר 10.
"בזמן שהאדם נמצא באהבה עצמית, חל עליו הצמצום וההסתר, שאין אור עליון יכול להאיר לו. ומשום זה אין האדם יכול להאמין בה', אלא למעלה מהדעת, שהרצון לקבל גורם לו בחינת כפירה. נמצא, שהכשלון שהיה לאדם הראשון בחטא של עץ הדעת, גרם לנו, שאין לנו אמונה. וממילא מזה באים לכל החטאים. לכן אין עצה אחרת, אלא לזכות לבחינת אמונה, שיהיה להאדם הרגשת אלקות באופן פרטי. שלא יהיה נצרך להכלל, שתהיה לו אמונה מבחינת הכלל ישראל. אלא האדם צריך לעשות תשובה בשיעור שיהיה "עד ה' אלקיך", שפירוש, שהוא ירגיש, שה' הוא אלקיך באופן פרטי. ואז יתוקן הפגם של חטא של עץ הדעת."
(הרב"ש. מאמר 2 "מהו ענין כשלון, בעבודה" 1990)
שאלה: איך הוא יכול להגיע לאלוהות בלי צורך בכוח הכלל?
כתוב, "שיהיה להאדם הרגשת אלקות באופן פרטי. שלא יהיה נצרך להכלל, שתהיה לו אמונה מבחינת הכלל ישראל. אלא האדם צריך לעשות תשובה בשיעור [שיהיה] "עד ה' אלקיך", [שפירוש], שהוא ירגיש, שה' הוא אלקיך באופן פרטי. ואז יתוקן הפגם של חטא של עץ הדעת."
תלמיד: איך זה שהוא "לא יהיה נצרך להכלל, שתהיה לו אמונה מבחינת הכלל ישראל"?
אני לא יכול להסביר את זה. אבל אם הוא מגיע לזה, אז מגיע. הוא מגיע בדרך כלל.
תלמיד: מה זה "עד ה' אלוהיך"?
"עד ה' אלוהיך", זה כשהוא משיג את הבורא.
תלמיד: קודם אמרת שאין דבר כזה בלי לעבור דרך הזולת.
כן, אבל השאלה היא עד כמה הזולת נכלל בו והוא נכלל בזולת. העיקר להשתוקק קדימה, ואז האדם יבין איפה הוא נמצא, כי אנחנו מדברים תיאורטית על המצב שקוראים.
קריין: קטע מספר 11.
"האדם גורם על ידי חטאו ירידת קדושה בקליפה. נמצא, שזה נבחן, שגורם בשורש נשמתו פירוד בין קוב"ה ושכינתה. זאת אומרת, המלכות אינה בהשתוות הצורה עם ז"א. שז"א נקרא "המשפיע", בחינת קוב"ה, ומלכות היא המקבלת, שהיא ההיפך מן המשפיע. כלומר, שכל החטאים באים רק מזה שהאדם רוצה למלאות את הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שגורם פירוד למעלה בשורש נשמתו, שהוא במלכות."
(הרב"ש. מאמר 13 "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים" 1990)
קריין: קטע מספר 12.
"חטאו של אדם הוא בזה, שלא ביקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שביקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו."
(הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)
סדנה
נעשה סיכום שיעור בינינו ונדבר על כל הנקודות המרכזיות ששמענו בשיעור הזה. מה אנחנו לוקחים מהשיעור הזה לתוך העבודה שלנו בעשירייה?
*
(סוף השיעור)
-
"בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל’, ע”ב)↩