בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 3.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*רב"ש א', 644, הצורך לאהבת חברים*
צריך לעבור על עוד כמה מאמרים, וזה לא עניין שלמדנו אותם או לא, אלא כמה אנחנו כולנו רוצים להבין ולהרגיש את זה, לקרב אותם, להיכנס בהם. כך אנחנו מתקשרים לחומר ואח"כ הוא כבר עובד בנו, לכן נקווה שנבלע את החומר, נלעס אותו ונתכלל עימו, ואז נגיע למצב *שסגולת החומר* תעבוד בנו.
ש:
הדעות
והמחשבות
עוברים
אחד
לשני
ע״י
דביקות,
זה
עובד
בקבוצה
או
בכל
תנאי?
ר:
בכללות,
זה
עובד
בכל
תנאי,
תמיד
זה
עובד
בינינו,
בין
אם
אנחנו
רוצים
או
לא.
ודאי
שיש
הבדל
בעוצמת
ההשפעה
של
אדם
על
חברו,
אבל
תמיד
יש
השפעה
אחד
על
השני,
אפילו
בכלל
האנושות.
יש
מחשבות,
רצונות
ודעות
שמשוטטים
בעולם
ועוברים
מאחד
לשני.
ש:
איך
לעשות
שהדביקות
ומחשבות
על
בורא
יעברו
בינינו?
ר:
זה
כבר
תלוי
ברצון
שלנו,
כמה
אנחנו
רוצים
שזה
יקרה,
כמה
אנחנו
רוצים
להתקרב
אחד
לשני,
כמה
אנחנו
רוצים
להתכלל
זה
בזה.
זה
כבר
תלוי
בנו.
ש:
בעשירייה,
בשיעור,
אני
רוצה
לשרת
בחברים
כוח
הבורא.
איזה
מחשבות...?
ר:
*בדיוק
על
זה
לחשוב.
אם
אתה
רוצה
להשפיע
לחברים,
אז
אתה
צריך
לחשוב
שאתה
רוצה
להשפיע
להם.
מה
להשפיע?
להשפיע
את
הרצון
שלך
שכולנו
נחשוב
על
החיבור
בינינו,
להגיע
למטרה
אחת*.
כך
זה
עובד.
קראנו
על
זה
הרבה
פעמים,
יופי
שעכשיו
אנחנו
יותר
ויותר
מבינים
איך
זה
עובד.
ש:
המחשבות
האלה
זה
לשמה
או
לא?
ר:
לא,
זה
עוד
לא,
אבל
אנחנו
מגיעים
ע"י
זה
שאנחנו
רוצים
להתכלל
יחד,
מתקרבים
זה
אל
זה
בדעות,
אנחנו
מחייבים
את
הבורא
שישפיע
עלינו
כוח
אחד,
חיבור
בינינו,
ואז
אנחנו
מגיעים
ללשמה.
ש:
למה
הרב״ש
מזהיר
מלהתכלל
בחברות
אחרות...?
ר:
לשמור
את
עצמנו
לא
להתכלל
בחברות
אחרות
מפני
שלא
יקלקלו
לנו
את
הכיוון
שלנו.
*הכיוון
שלנו
מאוד
מיוחד
כי
הוא
כולו
ע"מ
להשפיע
ולא
לקבל
לעצמו.
כלומר
זה
נגד
הטבע
של
כל
העולם,
נגד
האגו
שלנו
עצמנו,
ולכן
אם
אנחנו
רוצים
להתקדם
באותו
הדרך
אז
יש
לנו
בעיה
לשמור
על
עצמנו
כדי
לא
לקלקל
את
הכיוון*.
שנית,
*בכל
רגע
ורגע
שאנחנו
נכנסים
בדרך
גם
אנחנו
נמצאים
תחת
השפעות
זרות,
מקרובים,
מרחוקים,
מהעולם
כולו,
ממה
שמתעורר
מתוכי
מהרשימות
השבורות.
לכן
אני
חייב
לדאוג
ולבדוק
מה
מתעורר
בי
ואיך
אני
עובד
עם
כל
הרצונות
ומחשבות
שמתעוררות
בי
בכל
רגע
לעת
עתה.
לכן
העבודה
שלנו
היא
עבודה
קפדנית
ובלי
הפסקה*.
ש:
איך
להימצא
כל
הזמן
בחיבור
עם
החברים?
ר:
זו
כבר
בעיה
טכנית.
*צריך
לעשות
הכל
כדי
שתהיה
עסוק
כל
הזמן
באיזושהי
עבודה
עם
החברים,
בהפצה,
בחיבור,
בהכנה
של
טקסטים
וכן
הלאה.
כלומר
כל
מה
שרק
אתה
יכול
לעשות
כדי
לא
ליפול
לעולם
שלנו
עם
כל
הבעיות
שבו
שמושכות
את
האדם
ומסיטות
את
דעתו
ומבלבלות
את
האדם.
תעשה
את
כל
מה
שבכוחך,
ועם
זה
תבין
שכל
רגע
שאתה
משקיע,
בהפצה,
בלימוד
וכן
הלאה,
מקרב
אותך
למטרה.
זה
משפיע
עליך,
מזכך
אותך*.
ש:
כתוב
לא
להתחבר
עם
אנשים
שלא
יודעים
שהכוונה
למען
הבורא.
אפילו
אני
לא...
ר:
זה
כבר
בסדר.
יש
אנשים
שבכלל
לא
מבינים
מה
עושים,
איך
עושים.
תיזכר
בעצמך
בשלבים
הראשונים
של
הלימוד.
במקרה
כזה
אתה
לא
יכול
להתחבר
איתם.
אתה
יכול
ללמד
אותם,
איכשהו
לעזור
להם,
אבל
באותו
זמן
להיות
מבודד
מהם
פנימית.
ש:
לקיים
מצוות
ואהבת
לרעך
כמוך
מצד
מצוות
ה׳?
ר:
לא
צריך
להיות
פער,
הבדל
בין
ואהבת
לרעך
כמוך
לבין
אהבת
את
ה'
אלוקיך.
הם
צריכים
להיות
לגמרי
זהים,
הנטיות
האלה
מליבו
של
כל
אחד
לכולם.
ש:
מה
זה
אומר
לקיים
זאת
מטעם
מצוות
ה׳?
ר:
כי
זו
תוספת
מאוד
חמורה.
*אתה
לא
עושה
את
זה
כי
זה
נעים
לך,
טוב
לך
וכן
הלאה,
אלא
בגלל
שהבורא
ציווה.
זו
תוספת
מאוד
חמורה,
שאם
לא
זה,
לא
היית
אוהב
אותם
ולא
היית
עוסק
איתם.
כלומר
כל
היחס
שלך
לאהבת
הזולת
הוא
רק
בגלל
ציווי
הבורא*.
ש:
איך
לבדוק
שזה
היחס
הנכון?
ר:
תרגיש
שאם
לא
ציווי
הבורא
לא
היית
עוסק
בכך.
מהי
החוקיות
שכלל
לא
מתבטל
בפני
כלל?
ר:
פשוט
מאוד,
כי
לכל
כלל
יש
חוק
של
כל
המציאות
רק
במידה
קטנה,
ולכן
אף
אחד
לא
מתבטל
כלפי
השני.
יש
להם
מספיק
כוחות
ומערכות
פנימיות
שהם
יכולים
לחיות
בהם
ולא
זקוקים
לשום
דבר
מבחוץ.
לפי מידת הביטול, מתקדמים.
ש:
אילו
מאמצים
לעשות
כדי
להרגיש
צורך
לאהוב
את
החברות?
ר:
להשתדל
להבין
רק
דבר
אחד,
זה
לא
תלוי
בידע
ולא
בשאלות
החריפות
שלכם,
אלא
רק
בכמה
אתם
רוצות
להיות
בלב
אחד,
זה
הכל.
אנחנו
צריכים
לחזור
למערכת
אדם
וחווה,
שכל
הגברים
מתקבצים
בגבר
אחד
עם
רצונות,
מחשבות
וכוונות,
וכל
הנשים
מתקבצות
באשה
אחת,
כביכול
בדמות
כזאת.
אז
אנחנו
מגיעים
לתיקון
העולם.
כל הפוסל במומו פוסל. *אם אני מגיע למצב שאני רואה את כל החברים שלי מתוקנים, זה נקרא שאני מתוקן*.
ש:
גם
במפגשים
החברות
לא
מגיעות
אז
איך
להתכלל
איתן?
ר:
אז
אין
מה
להתכלל,
אין
התכללות
ואין
כלום.
אם
הן
לא
מגיעות
להתכללות,
לא
נמצאות
בלימודים
שלנו,
לפחות
בשיעורים
שלנו,
במפגשים
הגדולים
שבינינו,
אז
זה
אומר
שהן
לא
בונות
עשירייה.
*מפגש
שבועי
של
העשירייה
הוא
חובה,
רב"ש
היה
עומד
על
כך
בצורה
מאוד
נחרצת*.
מדידת הביטול כלפי הבורא היא בזה שאני מתבטל כלפי החברים. *אחרי החברים עומד הבורא, אם אני מתבטל כלפי החברים, אז בסה"כ אני מתבטל כלפי הבורא*.
ש:
איך
כלל
שרוצה
בלשמה
שומר
את
עצמו
מאלו
שמסתפקים
בלא
לשמה?
ר:
*משתדלים
כולם
להידבק
במוצלחים.
מה
זה
מוצלח?
מוצלח
שאנחנו
רואים
בעיניים
שלנו
בנמצא
בכל
מיני
שיעורים,
באסיפות,
שואל
שאלות,
לומד,
מתייחס
לחברים
כמו
שצריך,
וכו׳,
מחזיק
את
החברה.
מי
שרוצה
להתקדם,
שיידבק
לאנשים
כאלו*.
ש:
אבל
הכלל
שמסתפק
בלא
לשמה
לא
משפיע
עלינו?
ר:
נסחוב
אותם
יחד,
מה
לעשות.
איך?
ע"י
דוגמא,
ע"י
זה
שמושכים
אותם
לכל
מיני
פעילויות.
ש:
מה
הכוח
ששומר
על
אלו
שרוצים
לשמה?
ר:
*הם
רוצים
להיות
מחוברים
יחד
וקשורים
לבורא.
בתפילה
שלהם
הם
כל
הזמן
פונים
אליו,
בכל
הזדמנות,
שיעזור
להם
להיות
יותר
בחיבור
ולגלות
את
הבורא
בדביקות
ביניהם*.
מה
זה
נקרא
לגלות
את
הבורא?
לגלות
את
כוח
השפעה
ואהבה.
זה
צריך
להתגלות
ולשרות
ביניהם.
ש:
אם
בחברה
יש
חברים
שמסתפקים
בלא
לשמה,
זה
לא
יוצר
פגם..?
ר:
ודאי
שזה
יוצר
פגם,
אבל
*את
הפגם
הזה
צריכים
להפוך,
כלומר
במקום
שאלו
שנמצאים
בלא
לשמה
יסחבו
אותנו
חס
ושלום,
ההיפך,
אלו
שנמצאים
בלשמה
מושכים
אותם
מלא
לשמה
ללשמה*.
ש:
איך
אתה
מושך
אותם?
ר:
ע"י
תגובה,
ע"י
דוגמה.
אני
פשוט
מראה
להם
איך
אני
עובד,
וכך
גם
כל
החברים
שלי
שקשורים
אליי.
כך
אנחנו
מראים
להם
זאת
לכולם,
ולאט
לאט
זה
עובד.
ש:
איך
אני
עובד
עם
המחשבות
והדעת
של
החברים?
ר:
זה
לא
רק
ניתן
לך
מלמעלה,
אלא
גם
אתה
קובע
ע"י
המחשבות
שלך,
ע"י
באיזה
חברה
אתה
נמצא,
איזה
ספרים
אתה
קורא
וכן
הלאה.
זה
*לא
שהכל
מגיע
וסתם
נופל
לתוך
הראש
והלב
של
האדם,
אלא
האדם
מכין
את
עצמו
לקבל
משהו
מסוים
מלמעלה*.
ש:
אני
תמיד
מקבל
מחשבות
זרות..
יש
לי
שליטה
עליהם?
ר:
לא,
אבל
יש
לך
שליטה
באיזה
קצב,
באיזו
עוצמה
הם
יתעוררו
בך.
תלוי
במה
שאתה
עוסק,
כלומר
האם
אתה
נותן
למחשבות
והרצונות
האלה
להתעורר
בך
או
לא?
ש:
אני
מנסה
לתת
את
היגיעה
באהבת
חברים
ומקבל
דחיות.
איך
לשלוט
במחשבות?
ר:
אתה
מקבל
את
המחשבות
והדחיות
זה
מתעורר
בך
כדי
לדחוף
אותך
עוד
יותר
קדימה.
ש:
איך
לא
לאבד
את
הדחיפה
הזאת?
ר:
תתקדם
לטוב
ותראה
איזה
קשר
יש
לך
עם
הרע
שמתעורר.
אתה
תראה
שע"י
הרע
הבורא
מקדם
אותך
לטוב.
ש:
זה
לא
כ"כ
ברור...
ר:
*תכתוב
על
זה
מאמר
קצר
ותקרא
אותו.
אתה
יכול
גם
לשלוח
לי*.
ש:
צריך
לעשות
סלקציה
בחברים?
אפילו
לכוונות
שלי
אני
לא
בטוח..?
ר:
*אתה
לא
צריך
לבדוק
את
האחרים
ולא
צריך
לבדוק
את
עצמך,
כי
בטוח
אתה
טועה
בזה
1,000
פעם
ופעם.
אתה
צריך
לעשות
מה
שמקובלים
ממליצים*.
מה,
אתם
רוצים
לבנות
גישה
חדשה
לחכמת
הקבלה,
לגילוי
הבורא?
ש:
הוא
ממליץ
לנו
להיזהר
לדעת
עם
מי
מתחברים
ר:
כן,
*תסתכל
על
החברים
ותראה
עם
מי
כדאי
להתחבר
ועם
מי
לא.
עם
מי
שאתה
נמצא
בעשירייה
אתה
צריך
לבדוק
אותם
בקפדנות
וללכת
איתם.
אם
הם
נמצאים
בעשירייה
בצורה
נכונה,
ברורה,
קבועה,
אז
תדבק
אליהם,
תעשו
יחד
פעולות*.
ש:
מה
זה
נקרא
לשמש
את
החברים?
ר:
*אתה
עוזר
להם
והם
עוזרים
לך,
וע"י
התכללות
פיזית
כזאת
אתם
גם
נכללים
בצורה
יותר
כללית,
פנימית.
כך
אתם
מתקרבים
לרוחניות.
איש
את
רעהו
יעזורו*.
ש:
מחשבות
ודעות
של
חברים
יותר
חזקות
מהמעשים
ופעולות?
ר:
אנחנו
יכולים
להשפיע
על
ידם.
*אני
יכול
להפעיל
את
המחשבות
שלי
כך
שהם
ישפיעו
על
החברים*.
ש:
אבל
מחשבות
חזקות
יותר..?
ר:
*אני
יכול
ע"י
הפעולות
שלי
להשפיע
על
החברים*,
לתת
להם
דוגמא
איך
צריך
להיות,
איך
אנחנו
צריכים
להיות
קשורים
זה
אל
זה.
ש:
דוגמא
אישית
חיצונית,
חזקה
יותר
מכוח
מחשבה?
ר:
*דוגמה
חיצונית
יותר
חזקה
מכוח
המחשבה,
כי
אני
רואה
אותה,
אני
נכלל
עימה.
החבר
משפיע
עליי,
הוא
מדבר
אליי,
הוא
מראה
לי
משהו
ואני
מושפע
מכך.
אנחנו
נמצאים
עדיין
במצבים
שהפעולות
שאני
רואה
משפיעות
עליי
יותר
מהכל*.
*ככל שאתה מתחיל לרצות להשפיע לחברים, כך אתה נעשה יותר עדין להשפעה שלהם עליך. אז יש לך אפשרות לשנות את ההתנהגות שלך כלפי החברה ולהבין את החברה יותר, איך שהיא משפיעה עליך. תנסה, נסה ותראה איך שזה עובד. הכל תלוי בעדינות היחסים שלך לחברה ושל החברה אליך*.
אנחנו צריכים להמשיך להתקדם ולבקש מהבורא שיוסיף לנו רגישות והתחשבות אחד עם השני וקשר אחד עם השני. *לאט לאט ע"י פנייה שלי לבורא בבקשה לחדד את החושים שלי ולפתוח את הלב לחברים, אני יותר ויותר מתקשר אליהם ומבין מה קורה בינינו. אין מה לעשות, רק עבודה. עבודה קפדנית כל הזמן*.
*מאמר השלום בעולם*
גם לתת וגם לקבל כל אחד כלפי החברה, אם הוא יעשה את זה בצורה נכונה, לפי חוק מסוים שנמצא בטבע, אז ברור שנהיה מסודרים לגמרי בצורה שלמה. כל אחד נותן וכל אחד מקבל לפי איזושהי נוסחה, נוסחה צודקת. אבל הפגם הוא הטבע שלנו, שכל אחד ואחד לא רוצה לקבל מה שהוא חייב ולתת מה שהוא חייב, אלא כל אחד עושה בכך איזשהו סיבוב, כיפוף, ורוצה לקבל יותר ולתת פחות.
המאמר הזה קושר את העבודה הרוחנית והגשמית יחד. לכן הוא נקרא השלום בעולם. מצד אחד שלום זו המערכת הנכונה שמתפקדת באיזון שלה, ומצד שני העולם כולו שבור וניתן לנו לתיקון.
כולנו
נמצאים
ברצון
לקבל
לעצמו.
*אומרים
לנו
שאנחנו
צריכים
לדאוג
לזולת
כדי
להיות
במערכת
מאוזנת,
שכל
אחד
יקבל
כמה
שמגיע
לו,
וייתן
כמה
שהוא
מסוגל,
שיהיה
איזון
בין
חלקי
המערכת.
זה
לא
לפי
הטבע
שלנו*.
ככל
שיותר
נדבר
על
האמת,
על
מה
שהטבע
מעמיד
לפנינו,
אז
יותר
ויותר
נבין
שאנחנו
הולכים
לכיוון
הלא
נכון
ומתרחקים
עוד
ועוד
מהאמת.
לכן
נספוג
מכות
ובעיות,
כדי
ללמוד
את
המערכת
הטבע
המאוזנת.
ש:
אתה
רואה
שמתקדמים
בעולם?
ר:
*אני
רואה
שמתקדמים
רק
ע"י
מכות,
אבל
מתקדמים.
האנושות
מתחילה
להבין
יותר
ויותר
שהיא
לא
מבינה
איך
הטבע
מתקיים,
איך
הטבע
בא
לאזן
אותנו,
איך
אנחנו
צריכים
לשנות
את
עצמנו
כדי
להיכנס
באינטראקציה
נכונה
עם
הטבע,
ובסופו
של
דבר
איך
נמצא
את
האיזון*.
ש:
קשה
לראות
דבר
כזה
שכל
העולם
פתאום
יודעים...?
ר:
*אני
רואה
שלאט
לאט
אנחנו
בכל
זאת
לומדים,
והמכות
שאנחנו
עוברים
עכשיו
הן
הרבה
יותר
מכוונות
לחנך
אותנו,
ואנחנו
מוכנים
יותר
להתחנך.
מוכנים,
כי
רואים
מפעם
לפעם
כמה
אנחנו
לא
מבינים
את
חוקי
הטבע*.
ש:
האם
אי
פעם
מידת
האמת
יכולה
להתקיים
בעולם
גשמי?
ר:
זה
יתקיים
בטוח,
כי
העולם
העליון
שולט
על
העולם
הגשמי,
ללא
שום
בעיה.
ש:איך
בכל
זאת
יכולים
לצאת
מהמצב
הזה
כדי
לקיים
חיים
נורמליים?
ר:
זה
יקרה
מאין
ברירה.
זה
יקרה
כי
החוק
הכללי
של
הטבע
הוא
צדק
עליון,
ולכן
ימשול
על
כולם.
*כל
אחד
ואחד
חייב
לתת
לפי
כמה
שהוא
יכול,
לפי
כמה
שהוא
קיבל
מהטבע
כוחות,
בשכל,
ברגש
ובגופו.
וכל
אחד
חייב
לתת
את
זה
לכולם.
כולם
צריכים
להתחלק
בצורה
שווה*.
ש:
מה
צריך
להשתנות
כדי
שזה
יהיה
בסדר?
ר:
שכולם
ירגישו
שהם
שייכים
למערכת
אחת,
כמו
במשפחה.
קודם
כל
חושבים
על
הילדים
הקטנים
ואח"כ
חושבים
על
הגדולים.
אתה
מבין?
ש:
איפה
אתה
רואה
באנושות
מוכנות
לחינוך?
ר:
אני
לא
חושב
שאנושות
מוכנה
להתחנך,
אבל
היא
מבינה
שהיא
נמצאת
במצב
שאין
לה
פתרון
לשום
בעיה
שעומדת
לפניה.
זו
כבר,
במשהו,
הכרת
הרע
הנוכחי
שבו
אנחנו
נמצאים,
ולכן
יש
תקווה
שיחסית
במהירות
ובקלות
אנחנו
מגיעים
למצב
הבא,
מוכנים
לקבל
על
עצמנו
את
הסגנון
של
המערכת
החדשה.
ש:
איזה
מכות
הכי
פועלות
ומזרזות
את
האנושות
לתיקון
שלה?
ר:
מכות
אקלים,
מכות
מזון,
מכות
של
חוסר
שלום
וכן
הלאה.
ש:
הכרת
הרע
היא
תהליך
ממושך
שצריך
הרבה
עמים?
ר:
אני
לא
חושב
שזה
יהיה
תהליך
ממושך,
כי
את
הרע
בן
אדם
יכול
להרגיש
מהר.
ש:
איזה
%
מהאנושות
צריך
להרגיש
את
הרע
כדי
להתעורר?
ר:
קשה
להגיד,
אני
חושב
שיש
באנושות
חלק
שיותר
מבין,
פעיל,
מבצע,
ויש
חלק
יותר
פסיבי.
אנחנו
צריכים
להתחשב
גם
בזה
וגם
בזה.
אנשים התרגלו לשבת בבית, היו כאלה מערכת קשר בינינו שהתפתחו, מערכות אחרות דווקא נסגרו. זה עשה תיקון בעולם, במשהו שינוי בעולם, אפילו שלא נעשה תיקון. אבל מה בדיוק, אנחנו לא מבינים, זה מתגלה במשך שנים רבות. אי אפשר להגיד על משהו שעובר עכשיו, אלא זה ידובר בעוד 20 30 שנה אולי, לפחות, ואז רואים שבגלל אותה *הקוביד* השתנה משהו במערכת בינינו, במערכות העבודה, במכירה, בנסיעות, בכל מיני דברים. העולם השתנה ודווקא השתנה בהרבה. לי נראה שהמחלה הזאת עשתה הרבה שינויים.