*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*סוכות*

1. סוכה היא מבנה שיש בו ד' דפנות וסכך, אפילו ג' דפנות זה מספיק וסכך, מפני שאם יש לנו בחינות א' ב' ו-ג' בכלי, אז בחינה ד' נבנית מתוכן. העיקר זה שיש ג' דפנות וסכך. אנחנו לא שוכחים שסוכה זה מבנה של הכלי הרוחני שנקרא נשמה, שאותה אנחנו צריכים לבנות מהרצונות המשותפים שלנו בקבוצה, בחבורה. בתוך הכלי הנכון, בחיבור הנכון, אנחנו מגלים את האור הפנימי, את הבורא.

2. ש: מה זה 4 הדפנות שמפרידים בינינו?
   ר: זה חכמה בינה זעיר אנפין ומלכות, כלומר תכונות, רצונות שאם נתקדם אז נתחיל פתאום להבין מה זה. עכשיו אנחנו לא מבינים, ואני בשכל לא יכול להסביר לך כי אין לי דוגמא הדומה לחכמה, וזה לבינה ולזעיר אנפין. אין דוגמאות בעולם שלנו כי אלה צורות של השפעה.

3. ש: מה הקשר לספירות?
   ר: חלוקה נבנית מהקשר בין הבחינות. ככל שהאדם רוצה לקשור אותן ולכוון לבורא, אז הוא מתחיל להבין איך הבחינות האלה שלו מסתדרות, כמה הם צריכים להיות מסודרים כדי להיות מכוונים לבורא. הוא מתחיל לראות איך שהבחינות האלה בו מתקשרות כדי לבנות מבנה כזה, שבו מהתכונות האלה הוא מתחיל לראות מה נמצא בתוכם.
   
   אנחנו לא משיגים את האור העליון, אנחנו לא משיגים את הבורא, אפילו שהוא נקרא בוא וראה. אנחנו משיגים את ההתפעלות שלנו, של הרצונות שלנו, מכמה הם מתפעלים ממה שממלא אותם. כשהתכונות שלנו מתקשרות ביניהן, אנחנו מתפעלים ממה שהם מקושרות מתפעלות, ומתוך זה אנחנו מרגישים את מה שכביכול נמצא בתוכן, שזה גילוי הבורא.

4. אנחנו רוצים לקרב את הרצונות שלנו זה לזה, שתהיה בינינו התקשרות, *מתוך זה שאנחנו מנסים להתקשר בינינו אנחנו מתחילים לראות שאלה לא סתם הרצונות האגואיסטים שלנו אלא שהם יכולים להיות בהשפעה, בחיבור ובאהבה, שיכול להשפיע עליהם איזשהו כוח עליון ולחבר אותם בצורות, בתכונות ובאופנים שקודם לא ידענו עליהם. אז אנחנו מתחילים לראות מהו הקשר בין החיבור שלנו לבין התכונות שאנחנו יכולים לגלות בינינו, שלפי ההשתוות הצורה אנחנו בהם יכולים להשיג, להרגיש את הכוח שלמעלה מאיתנו, הבורא*.
   
   ש: הדפנות.. הסכך?
   ר: זה הרצונות השונים שלנו שנמצאים בכל מיני צורות ההתקשרות ביניהם. אם אנחנו עושים דפנות, אז עליהן אנחנו עושים גג. כך אנחנו בונים סוכה.
   
   ש: מהו הגג המשותף?
   ר: אנחנו בונים מלכתחילה הכל יחד, בכוונה שלנו *אנחנו בונים בניין משותף. אף תנועה ממה שאנחנו עושים היא לא לצורך פרטי של מישהו, אלא כולנו יחד*.
   
   ש: מה זה שאני רוצה להיות עמוד?
   ר: *אני רוצה להיות יסוד, בכל מה שאני מסוגל, לכל המבנה הזה, ולהחזיק, להבטיח שכל המבנה הזה יעמוד וישמש לכולם*.

5. אדם שרוצה להתקרב לבורא ורואה שבהתקדמות שלו הוא כבר מגיע לאיזושהי מדרגה, לאיזושהי דרגה, וכביכול אין לו מה יותר להוסיף, אז אומרים: *צא מהמקום שלך לדירת עראי. כלומר אתה צריך להרגיש שאתה נמצא בדרך, שיש לך שינויים ושאתה בבחינת אורח. אז כל שינוי ושינוי שתקבל, ימלא אותך, ישמח אותך, ייתן לך הרגשת ההתקשרות והתקרבות לבורא*. אז תוכל להגיד ברכה לבורא, מה שנקרא אושפיזין, ולהכיר יותר ויותר את מהות המדרגות שאתה עולה בהן. אצלנו סוכות זה שבוע ימים בתוך שנה, לכן כתוב צא מדירת קבע וכנס לדירת עראי, *אתה צריך לבנות את דירת העראי הזאת שנקראת סוכה בעצמך, ולחיות בה שבוע ימים*.
   
   אמנם יש לו דירת קבע בית משלו, גדולה, חזקה, קבועה, אבל *זה שהאדם עכשיו יוצא ממנה ונכנס לסוכה, האדם מרגיש בסוכה שהוא נמצא יותר תלוי בבורא, ממש נמצא במצב עראי. לכן אמרו צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. תרגיש איך זה להתקדם לקראת הבורא ולהיות תלוי מהבורא מרגע לרגע, מרגע לרגע. אז תמצא בך ועוד ועוד תכונות איך להתקדם ולהתקרב לבורא*.

6. *אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים עכשיו בבניית בתי עראי, שזה זמני, לא אמיתי, אלא רק כדי להרגיש איך אנחנו צריכים בעתיד לבנות את הבניין של הנשמה*. עכשיו אין לנו עדיין נשמה, אין בינינו קשר כזה שנוכל להרגיש בו את הבורא, שזה סימן שבנינו בית שבו מתגלה הבורא. לכן *אנחנו צריכים עדיין להמשיך לחפש איך בונים את הבניין הזה. ודאי שבונים אותו מתוך הלבבות שלנו, וכשנשתדל לחבר את הלבבות ללב אחד, אז אפילו בדרגה ראשונה כבר נתחיל להרגיש בו את הבורא* בבחינת נפש, אור הנפש.

7. ש: השמחה האמיתית בדירת עראי שמרגיש את הקשר עם החברים?
   ר: כן, *כשאתה עושה אושפיזין בכל יום ויום ע"י חיבור חדש עם החברים, אתה מזמין אורח. לסוכתנו בא אורח, בא גילוי חדש של הבורא וקשר חדש שמתחדש ביניכם*.

8. ש: כל שיעור בונים מחדש דרגה חדשה?
   ר: כן, גם בשיעורים שלנו יום יום אנחנו משתדלים לבנות קשרים בינינו, מי שמשתדל. זה כאילו שאנחנו בונים כל יום סוכה חדשה.

9. ש: ומה אם אין שמחה?
   ר: אם אתה מגלה את התקשרות שלך עם הבורא, אז אין שמחה יותר גדולה מכך שהאור מתגלה בתוך הכלי ומחייה את הכלי.

10. *אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו מכינים את עצמנו לצאת מדירת קבע, מהקשר שלנו שבו אנחנו נמצאים, מכל הדברים שרגילים אליהם. צריכים לצאת מהם לעראי, כלומר לחדש את כל הקשרים בינינו ועם הבורא, וכך מיום ליום*.

11. ש: דירה זו העשירייה?
    ר: *דירה זו העשירייה שאנחנו בונים. אם הדירה הזאת ממש לא משתנה, אנשים לא עובדים על חידוש היחסים ביניהם, אז זו דירת קבע וזה לא טוב. צריכים לצאת לדירת עראי כדי לחדש את הקשרים ולעלות למעלה בדרגה, בינינו ומאיתנו לבורא*.
    
    ש: …באיזה מצב דירה הופכת לקבע?
    ר: שלא רוצים לחדש אותה. בנינו? גמרנו וזהו. יש חובה לפחות פעם בשנה, שנה נקרא שאנחנו גומרים את הסיבוב, *אנחנו חייבים פעם בסיבוב לחדש את כל הקשרים שלנו, לקבל כלי חדש, נשמה חדשה*.
    
    ש: באיזה שלב אתה יוצא ממצב קבע לעראי?
    ר: כשאתה כבר רואה שאתה חייב, כדי לחדש את הקשר בין החברים ומבין החברים לבורא.
    
    ש: מה זה לחדש קשר עם החברים?
    ר: לעשות אותם בדרגה יותר גבוהה.

12. ש: חוזר אח"כ לדירת קבע?
    ר: *אני לא חוזר, אני רוצה להישאר שם, אני רוצה שדירת ארעי תהפוך לי לדירת קבע, שאת כל הפנימיות של דירת ארעי אני לוקח איתי כשאני חוזר לדירת קבע. יש לי כבר נשמה חדשה*.
    
    ש: ומהי עוצמת הכלי הזה?
    ר: מידת החיבור בין החברים. *אם אין לי חיבור, אז אין לי בכלל כלי. אין לי לא דירת קבע ולא דירת עראי*.

13. האדם יוצא בשמחה מדירת קבע ונכנס לדירת ארעי. כך הוא מרגיש שהוא מתקדם, שהוא עולה ממדרגה למדרגה, ממצב למצב, להתקרבות הרוחנית לבורא ולכן מקבל בשמחה את הציווי הזה, בסוכות תשבו שבעה ימים, צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי, ועוד ועוד כאלה חוקים שצריכים לקיים. כלומר זה עניין של התקרבות לבורא. *האמת היא שכל אדם ואדם, אם היה יודע מה זה, היה שמח לחיות בדירת ארעי כל הזמן, שכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים, ואתה מתקדם לבורא מיום ליום*.

14. כתוב בסוכות תשבו שבעה ימים, לא כתוב שאתה צריך לבנות סוכה אלא לשבת שבעה ימים. למה שבעה? כי זה הזמן שהאורות נכנסים לתוך הכלים. זה לא עניין של שבוע ימים בעולם שלנו, אלא חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות, עד שכל האורות נכנסים מכתר וחכמה לכל יתר הכלים שתחתם.

15. תהיה בעיניך כרשע, כלומר שתהיה לך תמיד אפשרות להתקדם לבורא ויותר ויותר לעלות. אל תסמוך על הכל העולם שאומרים לך שאתה צדיק, אתה צריך להתקדם. אחרת אם אתה באמת הכי גבוה והכי צדיק מכולם, אז אין לך יותר להתקדם.

16. ש: האם בניית סוכה מתבצעת רק לאחר קשר קבוע עם הבורא?
    ר: אתם צריכים קודם כל להגיע לקשר קבוע ביניכם בעשירייה, ואז יהיה לכם דחף לעלות יותר למעלה בקשרים, בקשר קבוע. *כדי להגיע כל פעם לקשר חדש תצטרכו לצאת מהקשר הישן ולעלות לקשר החדש. זה נקרא צא מדירת קבע ותגיע לדירת ארעי, כאילו מעלית ממצב אחד של הקבוצה למצב שני של הקבוצה. כך אתם נכנסים לדירת ארעי ומעלים את עצמכם*.

17. אני לא צריך עשיריות חדשות כדי לעלות. איך זה יכול להיות? אני צריך באותה עשירייה לחדש את הקשרים יותר ויותר, אחרת זו לא נקראת עלייה.

18. ש: מה זה שהבורא אומר לנו לצאת..?
    ר: לצאת מהקבוצה ולנענע אותה, להגיע ע"י החיבור המתחדש לדרגת החיבור יותר גבוהה. כלומר לחדש את הקשר בינינו למצב יותר גבוה.

19. ש: איך מתיישבת הסתירה שזו גם פסולת וגם בא מהבורא?
    ר: בתוך האדם זה נראה לאדם פסולת.
    ש: ברגע שזה בא מהבורא זה מפסיק להיות פסולת?
    ר: נראה לאדם שזו פסולת גורן ויקב. אם אדם מקבל את הדברים האלה למעלה מראשו, אז זה הופך להיות לסכך, לקשר בינו לבורא. בלי הסכך הוא לא מתקשר לבורא. סכך זה מסך.
    ש: אז מפסיק להיות פסולת?
    ר: זה הופך להיות לקשר. האדם מעלה מעל הראש שלו וזה הופך להיות מסך בינו לבורא, לקשר בינו לבורא.

20. ש: הודיה על השיעור והרגשת סוכות בקבוצה....
    ר: אתה רואה שלפעמים כך קורה, זה מתהפך. לכן *הכל נעשה מלמעלה, אנחנו רק צריכים להמשיך ולבטוח בבורא, הוא מעביר אותנו ממצב למצב בצורות הנכונות, אבל יותר מזה אין לי מה להוסיף. אני באמת לא יודע. כמו שבעל הסולם כותב, שגם נשגב ממני למה זכה לנשמה גבוהה כזאת*.
    
    *הבורא עושה מתי שצריך, כי אנחנו כלולים במערכת גדולה, ומה שצריך לכל המערכת, כך קורה איתנו. רק צריכים להוסיף, וכל הזמן לא לברוח מלהיות מוכן לכל שינוי*.

21. פסולת זה דברים שלא חשבנו שמהם אפשר לבנות משהו, זה עודף, פסולת שלא צריך. אני לא יכול לאכול מזה ולא יכול לבנות מזה שום דבר, לא לשתייה ולא למזון, שום דבר ראוי. פתאום אני מגלה שדווקא מה שהיה פסולת בדרגה התחתונה נעשה אוכל, הדבר חשוב לדרגה יותר עליונה. כך בחיים שלנו, *אם אנחנו רוצים להתקדם, אז במה שהיינו מזלזלים, פתאום אנחנו רואים כמה זה יכול להיות דבר חשוב. אם נעלה אותו בעינינו אז נוכל לבנות ממנו יחסים חדשים, חיבורים חדשים, מדרגה חדשה*.
    
    ש: .המעבר מפסולת למסך..?
    ר: הפסולת הופכת להיות לצל, למסך. דבר שלא חשבנו שאפשר בכלל להשתמש בו במשהו, פתאום הופך להיות למסך שמקשר אותי עם הבורא. בזכות הפסולת אני מתקשר עם הכוח העליון, ממש נעשה מקושר עימו.

*חלק 2 – בית שער הכוונות*

22. ש: איך ללמוד את החומר הזה כדי שיביא אותנו לתפילה?
    ר: כל ספר וספר, לא חשוב איך הוא נקרא, צריך להביא אותך לאיזושהי תפילה לבורא. אתה קורא כאן שצריכים לסדר את התכונות שלך שנקראות ספירות, בינתיים זה לא ספירות כי בהם לא מאיר האור העליון, אבל עוד מעט זה יהיה כך. אתה רוצה שבתכונות שלך, בהתקשרות עם האחרים, תוותר להם. הם ייתנו לך את התכונות שלהם ואתה תיתן להם את התכונות שלך, כולם יהיו בע"מ להשפיע, במשהו לפחות. אז יאיר בהם האור העליון לפי חוק השתוות הצורה. ודאי שבזה תתחילו להשיג את מה שיש בתוך הצירוף של האותיות, מילים, ספירות, טעמים, נקודות, תגין, אותיות. כך יהיה.

23. ש: מה זה אומר שיש התכללות בין כתר חכמה בינה?
    ר: כתר חכמה בינה הם בחינות דראש, כלומר שכל בחינה ובחינה היא בפני עצמה. כתר כאילו מנהל את כל הדברים. חכמה ובינה זה 2 תכונות, חכמה וחסדים, שצריכים להגיע לכל רצון ורצון כדי לתקן את הרצון הזה להתבטא בצורת השפעה. הכתר הוא המנהל את ההתכללות הזאת.

24. ש: איך מורה יודע מה לפתוח ומה לסגור..?
    ר: המורה מתלבש בתלמיד כמה שאפשר, ומתוך זה מדבר. כל המטרה שלי היא שתבינו, תרגישו ותמשיכו הלאה. אני לא רוצה לסגור לכם את הדרך אלא ההיפך, שתהיו בשאלות ושהן יפתחו אתכם, שתוכלו להתפתח ולהתקדם.
    
    ש: איך אתה עושה את הגבול מה לענות ומה להשאיר פתוח?
    ר: אני תמיד משאיר איזשהו שדה עם השאלות, בתוך השדה הזה השאלות האלה כבר נמצאות כניצנים שכבר יוצאים ממש במקצת מתוך האדמה, ושתהיה לכם אפשרות ללכת ולהתקשר אליהם, לקטוף אותם ולהתקדם.