שיעור בוקר 02.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ג', עמ' 183, הסתכלות פנימית, פרק י"ד, אותיות ה'-ו', פרק ט"ו, אותיות א'-ג'

קריין: "תלמוד עשר הספירות", חלק ג' עמוד 183, "הסתכלות פנימית", פרק י"ד, אות ה'.

אות ה'

"לפי"ז תבין שבא"ק, מטרם שנעשה צמצום ב', לא היה מסך ממש אלא בנקודה דעוה"ז, ששם הוא סיום רגלין שלו. וכל המסכים האמורים בא"ק שלמעלה מנקודה דעוה"ז אינם אלא פעולות של המסך הזה. ונודע שאין עביות המסך יכולה לעלות ממעלה למקום מציאותו אפילו משהו. באופן שרק ההשפעות של המסך בלבדן עולות למעלה ממקום מציאותו, אבל הן בלי עביות כלל. ולפיכך אין בא"ק שום עביות ומסכים כלל, אע"פ שהמסך שלו הוא עב ביותר מכל העולמות, שהוא בחי"ד, כנודע. כי עביות זו מתחילה לפעול רק מסיום רגליו ולמטה שהוא בנקודה דעוה"ז בלבד."

אות ו'

"אמנם בעולם האצילות נעשה צמצום ב', ונתתקן הפרסא שבין אצילות לבי"ע, מחמת עלית המלכות דבחי"ד מנקודה דעוה"ז, למקום חזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, והפסיק שם את אור האצילות, שסיום החדש הזה נקרא פרסא, כמ"ש במקומו. ולפיכך נפסקו סיום רגלין דכל פרצופי האצילות במקום הפרסא הזו, כי אור א"ס אינו מאיר יותר, אלא אור של תולדה (כמ"ש בדברי הרב) ובפרסא הזו נמצא המסך דבחי"ג, המסיים רגלי א"א, מחמת התכללות הבחי"ד בפרסא וכן המסכים דשאר הפרצופין. ולפיכך מפרסא ולמטה כבר שולט כח המסך, שהרי הפסיק את אור העליון מא"ס. אבל מפרסא ולמעלה אין שם בחינת מסך כלל, אלא כל המסכים הנזכרים ממסך דסיום רגלין דאצילות ולמעלה, אינם אלא פעולות העולות מכח המסך דסיום רגלין של ה"פ אצילות, אשר אע"פ שמקבלים על ידי המסך דסיום רגלין כל הארותיהם, עכ"ז, אינם מקבלים מעביותו כלום, כי אין עביות המסך יכולה להתעלות למעלה ממקום מציאותו. ולפיכך אין מסך בכל פרצופי האצילות כלל וכלל."

עד עולם האצילות אין לנו מסכים כי שם זו רק השפעה, וגם בעולם האצילות עובדים למעלה מהקבלה, בדחייה של הקבלה להשפעה. לכן המסכים שאיתם אפשר לקבל בעל מנת להשפיע הם לא נמצאים בעולם אדם קדמון, למעלה מהטבור הכללי, וגם לא למטה מהטבור הכללי עד הפרסה.

כשמתחילים לעבוד בתיקון הכלים, אז זה רק עם הכלים של עולמות בריאה, יצירה, עשיה, שאותם לא יכולים לתקן במקומם אלא להעלותם לאצילות ובאצילות מתקנים אותם. מתקנים אותם באצילות, משייכים אותם לאצילות, ואז אצילות מעלה אותם למעלה מהטבור הכללי של העולמות וכך זה עד אין סוף. בכל תיקון ותיקון הרשימות עולות מהמקום שנמצא התיקון עד אינסוף, ומאינסוף מגיע אור ומתקן את הפגמים שמתגלים.

שאלה: מה זה אומר שאין מסכים בעולם קדמון, באצילות? הרי גלגלתא היא כבר תוצאה של המסך?

אני מבין אותך, אבל אלו לא המסכים שמתקנים את הרצון לקבל והופכים אותו לעל מנת להשפיע. הפרצופים האלה נוצרים על ידי השפעת האור העליון מלמעלה שכך משפיע עליהם וכך הם נוצרים ועומדים. אין שם עדיין רצון לקבל מגולה שהוא הפוך מהאור, מהקדושה. ולכן כשאור וחושך, טוב ורע, לא נמצאים זה לעומת זה, ואין תיקון לרצון לקבל, אז יוצא שבעולם האצילות אין תיקון אלא רק בעולמות בי"ע. אבל בעולמות בי"ע עצמם אין תיקונים כי הם למטה מפרסה, אלא הם חייבים לעלות למעלה מפרסה ושם להיתקן.

תלמיד: מה זה מסך?

מסך הוא תמיד כוח התגברות על הרצון לקבל שרוצה להעלות את הכלים השבורים לתיקון.

שאלה: אפשר להגיד שהג"ר הוא שאנחנו מקבלים בשכל אבל עוד לא יכולים לעשות?

תחשוב בינתיים כך.

שאלה: האם "עץ הדעת טוב ורע" הוא הרצון שנמצא מתחת לפרסה?

הוא נמצא באצילות. עוד מעט נלמד איפה נמצאת המערכת הזאת שכך נקראת.

שאלה: הוא כותב שהמסך שפועל נמצא בסיום של רגלין של א"ק, וכל שאר המסכים פועלים רק בהשפעה שלו. אם כך, מה עם כל מה שלמדנו על מסך דראש, מסך דטבור?

יש מסכים מאין סוף ועד הסיום, אבל תלוי איזה סוגי מסכים ועד כמה הם משפיעים על תיקון הכלים. זה כול מה שאני יכול להגיד.

חכו קצת, אתם שומעים את מה שכתוב, אל תשכחו זאת, ולאט לאט נברר למה הוא חושב כך, למה אין מסכים מאין סוף עד הטבור דגלגלתא דא"ק, למה אין מסכים מטבור עד הפרסה. ואם כך, איפה המסכים, האם בעולמות בי"ע? איזה כוח יש בהם? מה הם יכולים לברר? מה מבררים בהם? מה מתקנים בהם? זה לא מובן לנו.

בינתיים תרשמו שאלות וטוב מאוד שיש לכם שאלות. גם אני לא כל כך ממהר לענות עליהן כי חסר לנו חומר. אתם רואים איך הוא כתב, לפעמים הוא כתב בצורה כזאת ש"ככה זה". למה? מאיפה הוא לוקח את הדברים האלה? יש כאן המון שאלות אבל אין את מי לשאול. שאלנו את רב"ש בזמן שלמדנו, אז הוא אמר, "אתה רואה מה שכתוב, כך כתוב".

שאלה: הוא כותב פה, "ולפיכך מפרסא ולמטה כבר שולט כח המסך, שהרי הפסיק את אור העליון מא"ס." מה זה המסך שיש לו את הכוח להפריד ולא לתת לאור לרדת למטה?

מסכים נמצאים בכל הדרגות, בכל המדרגות. האור שיוצא מאין סוף הוא כבר יוצא על ידי המסכים. כי אם לא המסך, אם לא היכולת להשוות בין רצון לקבל לרצון להשפיע, אז לא הייתה שום השתלשלות מלמעלה למטה. כל ההשתלשלות מאין סוף ומטה היא מכך שהרצון לקבל רוצה להידמות לרצון להשפיע, ולכן יש השתלשלות המדרגות ואחר כך עלייה במדרגות ממטה למעלה.

תלמיד: מה אחר כך התפקיד שלו, האם כן לחבר את האור העליון לאור התחתון?

נכון, לחבר את כל האורות לאור אין סוף.

תלמיד: מהי מהות הפעולה לעבור את המסך הזה? איך עוברים אותו כדי שהעליון ירד לתחתון?

זה יהיה בגמר התיקון. כל החלקים של הכלים השבורים יתוקנו ויעלו, ככל שכל אחד יכול, להשפעה, לאין סוף, לבורא, ואז מאור אין סוף יגיע האור הישר, הגדול, שימלא את כל הקו הזה, ואז הקו יתרחב לעיגול

תלמיד: והמסך יתבטל.

לא, המסכים לא יתבטלו. מסכים אלו כוונות על מנת להשפיע, אסור להם להתבטל.

תלמיד: המסך מבדיל בין עליון לתחתון, אז למה שלא יתבטל?

מסכים כמו טבור, פרסה, הם כן יתבטלו, כי יהיה זיווג כללי גדול על כל הרצון לקבל בבת אחת.

פרק ט"ו

מבאר ענין כתר ואבי"ע אשר בה' פרצופי אצילות ובכל המדרגות, ובו ב' ענינים:

א. הפרסא שבחזה דאצילות, היא התכללות מן הפרסא הכוללת. ועל ידה מתחלק עולם האצילות עצמו לאבי"ע. ב. כמו שעולם האצילות נחלק לאבי"ע, מכח הפרסא הכוללת, כך מתחלקת כל מדרגה ומדרגה לאבי"ע פרטיים.

אות א'

"עתה נבאר בחינות כתר ואבי"ע, שבה' פרצופי האצילות, אשר א"א הוא כתר, ואו"א עלאין, המלבישים את א"א מפה עד החזה שלו, הם אצילות. וישסו"ת המלבישים את א"א מחזה עד הטבור, הם בריאה. וז"א ומלכות, המלבישים את א"א מטבור ולמטה, הם יצירה ועשיה."

אות ב'

הפרסא שבחזה דא"א דאצילות, היא תכללות מפרסא הכולל,

ועל ידה מתחלק עולם האצילות עצמו לאבי"ע

"וטעם השמות האלו הוא, כי אחר שנחלק פרצוף נקודות דס"ג דא"ק על החזה שלו, אשר מחזה ולמעלה עומד עולם אצילות, ומחזה ולמטה עומדים ג' עולמות בי"ע, שיצאו מקו אור הא"ס. כנ"ל בפרק הקודם נכלל זה גם בעולם אצילות עצמו, בסוד התכללות העליון מתחתון, וא"א, שהוא העיקר של עולם האצילות, כי כמו שכל קומת ע"ס נבחנת על הספירה העליונה שבה, כן כל עולם נבחן ע"פ קומת פרצוף הראשון שבו נחלק גם כן על החזה, שמחזה ולמעלה, נבחן לאצילות, ומחזה ולמטה לבי"ע שבאצילות. והפרסא שבמקום החזה דא"א, ה"ס התכללות מן הפרסא הכוללת העומדת תחת סיום כל האצילות." בין אצילות לבריאה. "ולפיכך א"א עצמו, שראשו מגולה בלי התלבשות, נבחן לכתר. ואו"א המלבישים אותו עד החזה, שהם נקיים אפילו מבחינת ההתכללות של הפרסא, הם נבחנים לאצילות. אבל ישסו"ת, שכבר עומדים למטה מפרסא שבחזה דא"א, ששם נכללת הפרסא הכוללת, נחשבים לבריאה, וז"א, המלביש רק נה"י דא"א, נחשב ליצירה. ומלכות, המלבשת למלכות דא"א, נחשבת לעשיה. ועם זה תבין איך ג' העולמות בי"ע, נקשרים בישסו"ת וזו"ן דאצילות, המלבישים מחזה ולמטה דא"א."

אנחנו רואים כאן שסדר ההלבשה הוא לפי אותם הכללים. יש את אריך אנפין, אבא ואמא או ישסו"ת, וזו"ן, זעיר אנפין ונוקבא, ויש ביניהם גם את כל אותם החלקים וגם למעלה מפרסה ולמטה מפרסה. האמת שאין הבדל בחלוקת הפרצופים, יש הבדל בעוצמה שיש בכל חלק וחלק.

אות ג'

כמו האצילות נחלק לאבי"ע מכח התכללות הפרסא הכוללת,

כך מתחלקת כל מדרגה ומדרגה, לאבי"ע פרטיים

"ובזה יתבאר ג"כ ענין הע"ס דכתר ואבי"ע, הנוהגות בכל פרצוף ופרצוף שבפרצופי אבי"ע. כי כמו שנתבאר בכללות עולם אצילות, שהוא א"א, שנחלק על החזה, שהראש שלו כתר. ומפה שלו עד החזה, הוא אצילות. ומחזה עד הטבור הוא בריאה. ומטבור ולמטה הוא יצירה ועשיה. הנה נכלל זה בכל הפרצופים הפרטים שבאבי"ע, שבכל פרצוף פרטי שבהם, נבחן הראש לכתר. ומפה עד החזה, לאצילות. ומחזה עד הטבור, לבריאה. ומטבור ולמטה, ליצירה ועשיה."

סיימנו את חלק ג' בתלמוד עשר הספירות.

שאלה: מה הסיכום של השיעור, מה לקחת איתנו?

למדנו הרבה דברים מחלק ג', על דומם, צומח, חי, מדבר, ועל כל החלקים שיש בין הדומם לצומח, בין החי למדבר וכן הלאה. חלק ג' כולל בתוכו הרבה נושאים שהם כביכול לא קשורים לכובע אחד, אבל הוא נותן הרבה הבחנות.

תלמיד: בחלק א' של השיעור לימדת אותנו לגבי פתיחת השערים הנעולים. מה זה לפתוח את השערים הנעולים?

לפתוח שערים נעולים זה תלוי בחיבור בינינו ואיך כולנו יחד בעשירייה מכוונים את עצמנו לבורא. כל החברים בעשירייה צריכים להבטיח, כל אחד לאחרים, שאנחנו חושבים על כולם, דואגים לכולם, מחברים את הרצונות שלנו יחד, ומכוונים את התפילה שלנו לבורא שהבורא יתקן. הבורא יתקן את הרצון שלנו, ואז יתגלה ברצון שלנו כוח השפעה הדדי בינינו ואליו.

(סוף השיעור)