שיעור בוקר 13.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - אמונה למעלה מהדעת, קטעים נבחרים מן המקורות, מקטע 23.

אנחנו ממשיכים בלימוד מה זה אמונה למעלה מהדעת, איך אנחנו יכולים לייצב את זה בינינו בקבוצה, בין אחד לשני וכלפי הבורא. פשוט נמשיך.

קריין: אנחנו נמצאים בקטע מספר 23.

בדיוק הוא מדבר על כול מיני אופנים של אמונה ודעת, מה היחס שיכול להיות ביניהם.

קריין: קטע מספר 23

"באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:

א. הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספור, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת, כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין. וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת." זה דומה למה שנמצא [אצל] כל איש דתי, לא חשוב באיזו דת. הוא לא בודק כי אין לו במה לבדוק, אלא הוא מקבל ומאמין. מקבל את זה כעובדה.

"ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה."

זאת אומרת הוא בדק וראה אם מה שאומר הצד השני זה נכון. זה נקרא אמונה בתוך הדעת, שהדעת והאמונה שלו הם שווים.

"ג. שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי." 

(הרב"ש. מאמר 23 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)

זאת אומרת, זה מתנגד לדעת, זה ברור לו שזה בניגוד, אבל הוא מקבל מה שאומר השני יותר למעלה מדעת עצמו. ולכן דעת השני זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת".

למה זה מקובל אצלנו כהליכה הרוחנית, מפני שאנחנו כל פעם צריכים לעלות למעלה במה שאומר לנו האגו שלנו, וכך אנחנו יכולים לעלות לדרגה יותר גבוהה, יותר גבוהה. אבל האגו צודק. ודאי שצודק, בדרגה שלנו צודק, נכון, אבל אני צריך לקבל דעה שהיא מגיעה אלי ממדרגה יותר עליונה, ואני לא יכול לבדוק אותה, אני יכול רק לראות שהיא יותר גבוהה ממני ואני לא מסכים לפי דעתי איתה, אבל מקבל אותה, אז לכן כשאני מקבל אותה, היחס שלי אליה נקרא "אמונה".

קריין: שוב, קטע 23.

"באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:

א. הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספור, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת" זאת אומרת הוא לא בודק, הוא מקבל את זה מפני שמלכתחילה, אפריורי מאמין לשני. "כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין. וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת." "ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה."

"ג. שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי." 

(הרב"ש. מאמר 23 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)

זה בעצם אומר לנו איך אנחנו מתייחסים לחיים בכל רגע ורגע. או שאני מאמין מראש למה שאומרים לי, בדרך כלל זה תינוקות, אנשים לא מפותחים, אנשים דתיים שאין להם ברירה, אז אנחנו הולכים בדרך כזאת, או שמאוד רוצים להאמין למה שיש לפנינו. דבר שני זה שייך למדע, שכל מה שאני מרגיש, מקבל, מה שיש לי מגע, עסק, אני סופר, אני מודד, וזה מה שאני מקבל בחשבון ולא חשובה לי אמונה, חשובה לי רק דעת.

זאת אומרת, במקרה הראשון אני מקבל הכול רק באמונה, בלי דעת, לא סופר, במקרה השני אני הכול מקבל לפי מה שאני סופר, זה נקרא בתוך הדעת.

ומקרה השלישי "ג. שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר," אם דולר אחד, מילא, מאלף דולר חסר אחד אז אני מאמין שיש שם אלף, אולי טעיתי, אולי משהו, אבל אם ספרתי ג' פעמים נגיד אז לא טעיתי, אבל בסדר. אבל אם במקום אלף דולר יש שם רק דולר אחד ו-999 דולר חסר, אז יש פער בין מה שאני ספרתי לבין מה שאני מקבל כעובדה, כי כשאני מקבל זה כבר הופך להיות אצלי עובדה, אז יוצא שכאן אצלי יש אמונה למעלה מהדעת. בכמה? בכמה שחסרים לי דולרים במעטפה שהחבר החזיר לי, ושאני מקבל אותם כדבר שלם. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". זאת אומרת, דעתו של השני היא יותר חשובה מדעתי. כך אנחנו מתייחסים בחכמת הקבלה.

אז יש לנו כאן, א' זה אנשים מאמינים, דתיים למיניהם בכל מיני דתות ואמונות. ב' זה אנשים שנמצאים במדע, ביחס מדעי לעולם שלנו, ושלישי זה הקבלה. אין יותר גישות, סך הכול שלוש גישות.

שאלה: כלפי הדעת אני מתייחס לאלף דולר, אבל באמונה למעלה מהדעת, מה הדבר הזה, שאני מתייחס אליו שאני מקבל אותו כשלם? זה לא כלפי האלף דולר.

חשיבות של מי שהחזיר לי, שהוא בעיניי יותר חשוב, יותר נאמן מאשר אני בעצמי.

תלמיד: כלומר כלפי זה אני משיג קשר אחר איתו?

אני משיג קשר איתו, אני משיג דעתו. כך אני מחליף את דעתי בדעתו, שדעתו היא יותר חשובה לי. אני רוצה לראות את המציאות דרך העיניים שלו.

תלמיד: אבל מה זה "דעתו" במקרה הזה?

דעתו ששם אלף דולר, שזה אמת, ודעתי שזה שקר. אז אני מחליף דעתי בדעתו. וכך אני מקבל לאט לאט תכונות שלו, יחסים, הסתכלות שלו על כל דבר ודבר. זה נקרא "תעשה רצונך כרצונו".

לאט לאט, זה יתיישב בנו, זה לוקח זמן. אנחנו צריכים להבין שהעיקרון הזה הוא התיקון היחידי שלנו למשך כל הדרך הרוחנית, רק את זה אנחנו צריכים כדי לעלות מאיך שאנחנו רואים את הדברים בעיניים שלנו, לעיניים של הבורא. זהו.

זאת אומרת, לעלות ממלכות, ממה שאני סופר ויש לי ביד, למה שהבורא רואה. הוא סופר לפי כוח השפעה, אני סופר לפי כוח קבלה, איך להחליף את זה? אז להחליף את זה, זה באמונה למעלה מהדעת, כל פעם לעשות את החשבון הזה ולקבל כעובדה שמה שאני לא רואה אבל כך העליון נותן לי, שזה האמת. וכך לאט לאט אנחנו בונים בתוכנו את דמות הבורא, עד שמתלבשים בו ודרכו רואים את כל המציאות, ואז אנחנו נשארים מצד אחד נבראים, ומצד שני אנחנו נעשים כמוהו. זה התיקון.

שאלה: זהו מאמר שאף פעם לא הבנתי, זה כל כך קשה. ואני עוד יותר לא מבין, אם אני סופר את הדולרים ויש דולר 1 פחות או יש 999 פחות, לא הבנתי מהו הדבר שאני יכול יחד איתו להתגבר על העובדה הזאת שחסר כסף? לא הבנתי.

לא חסר, אתה פשוט מקבל דעתו של השני שהיא אמת. זה לא חסר. זה שחסר זה משהו אחר. אם חסר, אתה נשאר במצב ב'. מצב ב', שהוא סופר אפילו שלוש פעמים ואז מקבל את זה. אתה ספרת, אתה חייב לספור, זה נקרא דעת, ואחר כך אתה מקבל דעתו של השני למעלה מדעתך, שהיא מתנגדת לדעתך, כי לפי דעתך אתה רואה שזה לא נכון מה שהוא אומר אבל אתה מקבל את מה שהוא אומר, מפני שאתה קיבלת אותו כגדול מעליך. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת", זו גישה מיוחדת מאוד לתפיסת המציאות.

לאט לאט, עוד קצת ועוד קצת. להיכנס לזה זה מאוד קשה, זה הקושי העיקרי בתפיסה הרוחנית. שנוכל להתאים את עצמנו לזה, כך אנחנו עוברים לתפיסה הרוחנית, אז נתחיל להרגיש איך רוחניות מסתדרת, לפי איזו תוכנה, לפי איזה חלון זה נפתח.

אבל תשאלו, תשאלו, כמה שתשאלו תראו שאתם כולם נמצאים באותם הבלבולים ובחוסר הסכמה, ובאי יכולת וכן הלאה, אף אחד לא נולד בתכונת הבינה, כולנו נולדים במלכות.

שאלה: בג' יש מצב רוחני שאני אמור להציג המצב הזה. זה משהו שצריך להגיע אליו, לבנות אותו, להגיע באמת לראייה הזאת של האמונה בבורא? פה השאלה. זה לא מדבר על מה אני יכול לייצג במצב שלי, זה מדבר על משהו רוחני, נכון?

כן. אתה מקבל מה שהבורא מייצג לך בכוח האמונה כדבר עובדתי הרוחני. המקובלים אומרים לך שכך אתה צריך להתנהג, אתה צריך לאט לאט לקבל את העצות שלהם כחוקים של העולם הרוחני וודאי שלפי זה להתחיל להתנהג. ואז אתה תראה שבאמת הטבע האמיתי שאנחנו נמצאים בו, כך הוא מתנהג.

ולכן עד כמה שאנחנו ניקח את העקרונות האלה נסדר לפי זה את החיים שלנו, אנחנו נראה את עצמנו מסודרים, לא טועים, העולם נעשה ממש העולם הבא, עולם גן עדן במקום העולם שלנו. ככה זה יהיה.

שאלה: הרבה פעמים אנחנו אומרים שלשופט יש עיניים והוא רואה מה שהוא רואה והאדם צריך לעשות בירור בעבודה הרוחנית, אבל איך לעשות בירור אם יש לך כלים דקבלה ואתה מקבל בעיניים שלך שלא קיבלת את האלף דולר, אז לְמה לבדוק בכלל? אולי בכלל להתבטל מיד, לְמה ככה להיכנס לתוך הדעת ולברר? אולי רק להשתמש בניסיון הזה ולהגיד שבכלל זה אני טועה. לְמה אני צריך את הדעת הזאת?

זה לא נכון מפני שאם אתה לא סופר, אתה בכלל לא מתחיל מגע עם הבורא. כאילו שאתה לא נכנס לחנות, לא ניגש לבעל הבית, אלא מה שאנחנו צריכים זה להחליף לאט לאט את התפיסה שלנו לתפיסה שלו. וזה יקרה. אתה רואה, יש הרבה שאלות, ויהיו עוד הרבה שאלות, אני מאוד מרוצה שזה הולך לנו ככה, כי אנחנו בזה ממש מנסים במאמצים להתאים את עצמנו לשכל ורגש של הבורא, או בינה.

תלמיד: הניסיון בתהליך הזה, הוא מצטבר?

כן. זה הכול הולך לפי הניסיון שאנחנו כל הזמן מקבלים אותו ואוספים אותו וכך עולים. זה דומה כמו ילד קטן שגדל, אז הוא גדל מתוך הניסיון שיום יום הוא מקבל בחיים, מסתכל על אחרים. כך אנחנו.

שאלה: מה זאת הנקודה הזאת של המעבר שאני יכול ליחס אותה לבורא? כי הכול נעשה על ידי הבורא ואנחנו צריכים לשפוט כל אדם לכף זכות בעולם שלנו, אבל אם בחנות פתאום מישהו לא מחזיר לי את אותו סכום כסף שאני אמור לקבל, אז מה, אני צריך ללכת לעכשיו מעלה מהדעת? מתי אני מייחס את זה לבורא? איך אני יודע או מתי יודע שיוצר קשר עם הבורא?

אנחנו לא אומרים לך איך להתנהג בעולם הזה עם כל בני האדם שאתה נפגש בחיים שלך. בחיים שלך אתה צריך להתנהג כמו שכולם מתנהגים. וגם אנחנו רואים לפי אנשים דתיים למיניהם, לא חשוב באיזו דת, הם כולם מקבלים את מה שהדת מספרת להם ללא בדיקה. איך אפשר לבדוק? מקבלים וזהו. הקרובים סיפרו להם את זה או אנשי הדת סיפרו להם, והם מקבלים את זה וכך חיים. זאת אומרת, לבדוק את זה אי אפשר. לכן האמונה שלהם זה נקרא למטה מהדעת, שהם מקבלים מה שיש. הוא לא יכול לספור ולא צריך לספור, דווקא האמונה הזאת היא מכובדת אצלם.

אנחנו אומרים ההיפך. לא הולכים לפי המדע, שהכול הוא סופר ומקבל מה שבא מהחשבון, ולא הולכים לפי הדת, שלא סופר ואת הכול מקבל כאילו שזו אמת, אלא אנחנו באמצע, זה נקרא קו האמצעי ממש. שאנחנו סופרים, מתייחסים לכל הדברים האלה בצורה כמו מדע, ומצד שני אנחנו מקבלים את התוצאות האלה למעלה ממה שאנחנו רואים במדע. ועל ידי זה אנחנו עולים במדרגות, אנחנו נכנסים להרגשת המערכת הרוחנית, להרגשת הכוח העליון שמייצב לנו את התנאים האלו, וכך אנחנו מתחילים להכיר את הבורא.

עוד קצת, עוד קצת, לאט לאט, לאט לאט, זה ייקח מעט זמן אבל כבר אנחנו מתחילים איכשהו לגשש.

תלמיד: בדוגמה שיש כאן במקרה השלישי, אפשר לומר שהמידה של אמונה למעלה מהדעת שלו כרגע היא בגובה של דולר אחד. ומה קורה אם הוא מחזיר רק 900 דולר, אז עכשיו האמונה למעלה מהדעת היא בגובה של מאה דולר? מה מתרחב באדם, מה מתפתח באדם כשהוא כל פעם עולה במדרגות האמונה למעלה מהדעת שלו?

עד כמה הפער בין דעת לאמונה היא גדולה יותר, ככה הוא עולה. בהתחלה הוא מאמין על דולר אחד ואחר כך על שניים, שלושה, עד שהוא רואה את המעטפה ורואה שם במקום אלף דולר, דולר אחד.

שאלה: כלפי מי אנחנו צריכים את האמונה, זה כלפי הבורא או כלפי החברים?

אנחנו צריכים את האמונה הזאת כדי לכייל את עצמנו לתפיסה הרוחנית. לראות את המציאות הרוחנית שהיא קיימת כאן סביבנו ואנחנו לא מרגישים אותה, כי אני מרגיש הכול איך שאני נולדתי, רק בתוך דעתי, ברצון לקבל שלי, במלכות. ומה שאני צריך, אז אני צריך להשתדל להגיע למצב שאנחנו צריכים לעבור למעלה מהדעת. זו כל העבודה שלנו, יותר מזה לא צריכים.

שאלה: הבנתי מלימוד קודם שהאמונה היא כמו בינה, השפעה, הייתי רוצה להבין יותר את ההבדל בין האמונה למעלה מהדעת לבין הבינה.

זה אותו דבר. בינה היא נמצאת למעלה ממלכות. בינה זה תכונת הבורא, השפעה. אנחנו נמצאים במלכות, בתכונת הקבלה. כדי להרגיש את הבורא, להבין אותו, אנחנו צריכים לעלות מתפיסת המלכות לתפיסת הבינה, זה נקרא לעלות לאמונה למעלה מהדעת.

אז עכשיו אנחנו בדיוק מסבירים לעצמנו את היסודות האלה של התפיסה החדשה, התפיסה הרוחנית, ולאט לאט אנחנו נצטרך להתאים את החושים שלנו לחושים רוחניים. ואז יהיה לנו גם דעת, זה מלכות, גם אמונה למעלה מהדעת, זו תכונת הבינה שלמעלה ממלכות. לא סתם אמונה, אמונה למעלה מהדעת.

ואז נתחיל לפי זה לגלות את הכוח העליון ולראות את המציאות באותו כוח העליון, בעיניים של הבורא. במידה הזאת שאנחנו כך נוכל לראות את המציאות כמו הבורא, אנחנו ניקרא אדם, הדומים לבורא.

שאלה: מה בעבודה הרוחנית שלנו זה אותם הדולרים שאני צריך לספור בטרם אני מקבל את הסכום למעלה מהדעת?

בעצם אנחנו צריכים לבדוק את כל אותן המידות, התפיסות, התכונות, היחסים, בסך הכול היחס שלנו למציאות, שנהיה כבר במדרגה רוחנית אז אנחנו נצטרך לייצב כל פעם כל התכונות, שזה עשר הספירות, איך אנחנו מייצבים אותן בצורת השפעה. לקחת תכונות שלי של קבלה ולהעלות אותן לדרגת ההשפעה.

שאלה: האם אפשר לעשות הקבלה עם אותו הקטע איפה שכתוב על "קנה לך חבר ועשה לך רב", שהקטגוריה השנייה זה "קנה לך חבר" והקטגוריה השלישית זה "עשה לך רב"?

זה בדרך אבל זה לא אותו דבר. אבל זה בדרך.

שאלה: הייתי רוצה לברר. כשחסר אותו הדולר, האם אני צריך להגיד לעצמי שזה לטובתי? אני אסביר, כשאני לא מקבל את הדולר הזה אני אחר כך רואה שזה היה לטובתי, שהקשר היה טוב יותר עם החברים, יותר אוהב אותם. אבל אני רואה את זה רק אחר כך, אז אני צריך להגיד שזה שאני לא רואה את הדולר הזה זה לטובתי?

לא, זה שאתה אומר עכשיו, אתה אומר על הגישה להשפיע על מנת לקבל. כשאתה מוכן לשלם דולר אחד כדי להבין אחר כך, להרגיש אחר כך שאתה מתקדם. זה לא נקרא שאתה הולך באמונה, זה פשוט אתה משלם על מנת לקבל. לא, זה משהו אחר, אבל זה יבוא. צריכים יותר ויותר לחפש, מתוך החיפושים האלה, הם לא סתם שאנחנו עושים מאמצים. מתוכם אתה תתחיל להמחיש מה זה נקרא להרגיש רוחניות.

תלמיד: אז יוצא שאני לחלוטין מקבל ומה שיהיה אחרי זה, אני כבר לא לוקח?

אתה רוצה להתלבש כביכול בתפיסה של הבורא, ובתפיסה הזאת אתה רוצה להסתכל על המציאות. יחד עם זה אתה שומר את התפיסה שלך, את הדמות שלך, ויש לך שני דברים, יש לך תפיסה דרך הרצון לקבל שלך, שזה נקרא "דעת", ויש לך תפיסה דרך ההסתכלות של השני, שזה נקרא "אמונה". ואתה הולך לפי העיניים שלו וכול מה שיש לו. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". כשאתה מקבל את דעתו אצלך זו אמונה.

תלמיד: אז הדולר הזה אלו המכות שאני מקבל על האגו, ומצד שני אני מתלבש בחבר ורוצה להבין אותו, את הכוונה שלו?

כן. ושוב אני אומר, תתייחסו לדברים האלה בסבלנות רבה, כי זה דבר שהוא לא כל כך קל. זה לוקח הרבה זמן, לפעמים אפילו שנים עד שהאדם שמשתדל להיות בזה מתחיל לקבל הרגשה מה זה נקרא בכלל להיות בדעה שלי ולהתלבש בדעה של השני. לקבל את המציאות דרך התפיסה הזאת של השני, שאני מקבל אותה, שאני מסדר אותה [שתהיה] יותר חשובה מהתפיסה שלי. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת", כשהדעה של השני יותר חשובה מדעתי.

שאלה: איך להיות בטוח שזה אמיתי ואלה לא הפנטזיות שלי?

אתה יכול לבדוק, אתה יכול לספור, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה, ואחר כך תחליט. הכול נמצא כבר לפנינו.

שאלה: גם בדוגמה הראשונה וגם בדוגמה השלישית יש התעלמות מהדעת, וכפי שאני מבין אנחנו לומדים את חכמת הקבלה, אנחנו לומדים את החוקים, אנחנו לומדים את המבנה של העולמות העליונים, ומעל זה אנחנו כביכול בונים את ההרגשה שאחר כך אנחנו יכולים למדוד, לבחון. זאת אומרת, זה משהו אחר לגמרי שיוצא מהדוגמה?

נכון, זה משהו אחר. כמה שאנחנו נלמד בשכל את חכמת הקבלה, אנחנו בזה לא נעשה למקובלים. אנחנו נעשה למקובלים רק בתנאי שנלמד איך להתייחס בכוח הבינה למציאות ולא מכוח המלכות. וכאן, כמה שאדם לומד, כמו שכתוב לא החכם לומד, כמה שאדם לומד זה לא כל כך יעזור לו. אלא אם הוא לומד כדי למשוך המאור המחזיר למוטב, כוח השפעה שיבוא אליו בזמן הלימוד וייתן לו אפשרות להיות באמונה למעלה מהדעת, אז הוא מצליח ונעשה מקובל, אחרת הוא סתם לומד חכמה.

תלמיד: אבל כתוצאה מהעבודה הזאת, אנחנו בכל זאת נגיע לזה שאנחנו נשיג את החוקים האלה ונבין אותם דרך ההרגשה?

מתי? מי?

תלמיד: המקובלים כותבים את הספרים האלה, מתארים את החוקים האלה, כלומר בדעת הם בכל זאת מגיעים להסכמה בין הדעת להרגשה.

בצורה כמו שאנחנו עכשיו לומדים. מה שהמקובלים מרגישים הם מרגישים בכוח השפעה למעלה מכוח הקבלה. שכוח ההשפעה הוא מנוגד לכוח הקבלה. זה עוד יבוא, אתה בחור חכם, יש לך הרבה שכל, ויהיה לך קשה.

שאלה: אני מאמין לכל מה שהם אומרים, אפילו שאולי יש בי ספקות. האם זה נכון, האם זו אמונה למעלה מהדעת?

לא. אבל תמשיך ותגלה איפה כן ואיפה לא ולמה.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זה כמו לעשות בירור מעמיק?

זה בירור מעמיק שתפיסת המציאות הרוחנית היא יותר עליונה וחשובה, נעלה ומנוגדת לתפיסה גשמית.

שאלה: לפי שיטה ג' הבורא נתן לי דעת רק כדי שאני אתעלה מעל הדעת כאמצעי להתקרב אליו?

כן. כל העלייה הרוחנית שלנו, הכניסה לעולם הרוחני היא דרך אמונה למעלה מהדעת.

שאלה: האדם אחרי הרבה נסיונות מבין שהגישה שלו בשכל צריכה להיות כזאת, שהוא לא רואה מציאות אמיתית ויש מתכנן שמראה לו מציאות מסוימת, אז הוא רוצה להיכנס למגע עם המתכנן הזה, וזה ניתן רק באמונה מעל הדעת. והוא מנסה, מנסה לעשות את זה ולא מצליח כי האגו שלו עדיין לא מתוקן. אז הוא מגיע למצבים קריטיים, אור שחור, מצבים קשים מאוד ועדיין אין סימן. אני מבין שסבלנות היא מילת המפתח, אבל עד סוף החיים הוא יכול לא להגיע לזה.

אני מבין אותך, כאיש מדע אתה בכל זאת נשאר מדען, ואתה צריך להבין שהגישה של אמונה למעלה מהדעת היא לא מנוגדת למדע, אנחנו פשוט מחלקים את תפיסת האדם במצבינו לג' אפשרויות. ולא שאחת מנוגדת לשניה, אלא יש פשוט ג' גישות לתפיסת המציאות. גם תפיסת איינשטיין היא מנוגדת כביכול למציאות שלנו ולתפיסה שלנו, ויש עוד כמה כאלו תפיסות. וכך אנחנו צריכים להבין שכאן ישנה תפיסה חדשה.

במדע, במתמטיקה, יש הרבה דברים כאלה, שאתה מקבל מטריצה חדשה ודרכה אתה הולך ומפענח את המציאות. זה מן מכשיר שדרכו אתה מתחיל לראות את המציאות בצורה אחרת, למעלה מזמן, תנועה, מקום, למעלה מהגבלות שיש לנו בגוף הפיזי שלנו. שהמציאות היא לאו דווקא בנויה לפי הגוף שלנו, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו נמצאים, מיום ליום מתגלות תופעות כאלה שהן בכלל לא מתאימות לנו, ואנחנו בכל זאת רוצים להתקרב אליהן ולגלות.

כך מקובלים לאט לאט גילו את המציאות העליונה, וגילו שאפשר לגלות אותה ולהמשיך לגלות אותה, ולפתוח אותה בצורה שלמה במה שיש בתוך האדם ולמעלה מהאדם. למעלה, הכוונה היא שמאותם התנאים שיש בנו בדעת ואמונה, מה שאין בחיות נגיד, בחיות יש רק מה שהן מרגישות, אבל אנחנו רוצים להיות למעלה מזה, לא רוצים להיות מוגבלים. ואנחנו רואים לפי המציאות הנוכחית שאנחנו ממש נמצאים בעולם שלא מובן לנו.

ולכן באה עכשיו חכמת הקבלה והיא פותחת לנו את העולם ואומרת, אתם רוצים לדעת איפה אתם? מי אתם? איך להבין מה לעשות? בבקשה. מצד אחד מביאים לנו צרות שאנחנו כן נתעניין בזה מדרגת חי, מדרגת הבהמיות שלנו, מצד שני נותנים לנו כל מיני כאלה הבחנות גבוהות, רוחניות, גם בחכמה, גם במדע. אנחנו רואים שכל כוחות הטבע תומכים בזה שאנחנו נתקדם לשיטה הזאת של אמונה למעלה מהדעת. שאנחנו גם אפילו בעולם שלנו, הנוכחי, מה שנתפס בחושים שלנו הגשמיים, גם בזה אנחנו לא יכולים כל כך להתקיים, שהוא לא מובן לנו, נעשה מוזר, הפוך, מאיים.

וכך מכל הכיוונים, הטבע שזה אלוהים, הכוח העליון, דוחף אותנו לזה שאנחנו ניכנס למוח חדש, לגישה חדשה, למציאות חדשה אמיתית. שהעובדות הן לא לפי מה שאנחנו נולדנו ורגילים לפי הבהמה שלנו, אלא שאנחנו נראה את העולם בצורה יותר רחבה, עם כמה נתונים כאלו שאפשר לשנות אותם, שאחד פלוס אחד זה לאו דווקא שתיים, לפי מה שאנחנו בשכל שלנו מקבלים. וזה נקרא אמונה למעלה מהדעת, עיקרון חדש, שדווקא כמה שאני נמצא בניגוד לדעתי אני בזה מתקדם, אני יוצא מדעתי, ממלכות, מכלים דקבלה, ומצמיד אותי יותר ויותר לכלים דהשפעה. בוא קצת נבין איפה זה נמצא.

ולכן עד כמה צריכה לעזור לנו העבודה בקבוצה, שאני הולך ויותר ויותר תומך בחברים, עוזר להם, נדבק אליהם ומפיץ את חכמת הקבלה לכל האנושות, לכמה שאפשר, עד כמה זה צריך לעזור לנו. כי זה הכל פעולות שמקדמות אותי להיכנס לתכונת הבינה.

שאלה: האם אמונה למעלה מהדעת זה אומר להקשיב לא למה שאומרת הדעת שלי, אלא מה שאני מגשים עם הנקודה בלב שלי? כלומר זו בחירה בסביבה?

אמונה למעלה מהדעת זה נקרא שאתה לוקח את דעתי, את מה שאני אומר לך, אפילו שהיא מנוגדת לדעתך, למה שהשכל והרגש אומרים לך, ואתה עובד לפי דעתי. זאת אומרת, זה שאני אומר לך שכדאי להיות קשור לעשירייה, ודווקא דרך העשירייה אתה תקבל כניסה לרוחניות, אז אתה צריך לקבל את זה כדבר יותר חשוב, ויותר נכון ממה שאתה חושב, שתתקדם לבד.

ואז בכל רגע ורגע יש לך אפשרות להתאמן בזה. זאת אומרת, ככול שהגישה שלך לעשירייה תהייה יותר ויותר לטובת העשירייה, לחיבור העשירייה, לתמיכה בעשירייה, בזה אתה תגיע, למרות שאתה מתנגד לזה, כי אכפת לך רק מעצמך. בזה בדיוק, בצורה הכי פרקטית אתה עושה פעולות למעלה מהדעת.

שאלה: האם נכון לחשוב שאמונה למעלה מהדעת זה כלי שבעזרתו ניתן לעבור אל תוך העולם העליון, אבל הרצון הזה מגיע רק דרך החברים?

נכון.

שאלה: מה אנחנו צריכים להוסיף לאמונה למעלה מהדעת כדי להגיע בסבלנות או בשלום לחיבור עם חברים שחווים מצבים שונים בעשירייה?

צריכים להשתדל להחזיק אווירה כזאת שתתמוך בהשפעה הדדית. זה הכול.

שאלה: כלומר אנחנו משלימים כל מצב ובזה אנחנו נותנים נחת רוח לבורא?

נכון.

שאלה: נראה שמצב ג' זה מצב שאדם כבר איכשהו קשור לרוחניות, והוא יודע כבר לעבוד, לתת ולקבל. מה המגע הראשון עם האמונה למעלה מהדעת, זה פתאומי ואנחנו כבר מקבלים את השכל לעבוד ככה?

תראה מה הוא כותב על מצב הג', "ספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר," מפני שעל דולר אחד הוא יכול לסלוח, כביכול להשלים בעצמו "כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי".

זאת אומרת, הוא בטוח שחסר, כי זה לפי ההרגשה שלו, לפי הבדיקה שלו, לפי כל הכלים שלו, של השכל והרגש חסר. למה הוא אומר שלא חסר? כי עכשיו הוא יכול להגיד מעל איזה סכום, מעל איזה חיסרון הוא מעמיד את הנותן יותר מעצמו, דעתו נניח של בעל הבית או הבורא שהיא יותר מדעת האדם.

וכאן אנחנו צריכים להבין שכך אנחנו צריכים להתייחס לחיים שלנו בכל רגע ורגע. הבורא הוא טוב ומיטיב, אנחנו מקבלים ממנו רק טובות, רק דבר טוב, ולכן אסור לנו באיזה רגע בחיים להרגיש רע, כי בזה אנחנו כביכול מתייחסים אליו, לא לפי מה שהוא, אלא לפי מה שדעתנו אומרת.

לכן אני חייב להשתדל להחזיק את עצמי באמונה למעלה מהדעת. לקבל את מה שאני מרגיש כטוב ומיטיב, ולא עיניים להם ולא ייראו, אוזניים ולא ישמעו, אלא דווקא הפוך. ולכן כל פעם האדם צריך להיות ממש בשבירה, עד כמה הוא מקבל את החיים שלו, ולא מרוצה ועד כמה הוא צריך להצדיק את הבורא על כל מה שהוא מרגיש ומקבל ממנו. להאמין קודם כל שמה שבא לו, תמיד בא לו מהבורא, ומה שבא לו זה תמיד טוב ומטיב, וכך הוא חייב לקבל את המציאות. זו העבודה היומיומית שלנו, כל רגע ורגע. ומי שעושה את זה נקרא צדיק מפני שהוא מצדיק את השגחת הבורא על הנבראים.

תלמיד: זאת אומרת שזאת העבודה שלי עכשיו, להשתדל להצדיק את הבורא, וזה מה שמקרב אותי יותר ללמעלה מהדעת.

נכון, ולפי זה אני מתקרב אליו.

תלמיד: אני לא מבין איפה לקחת כזאת גדלות של הבורא שתכסה על הדעת שלי.

בקבוצה. אם הקבוצה יכולה להראות לך איך היא מעריכה את מה שהבורא עושה איתנו, ועד כמה היא מעלה אותו למעלה מדעתה של הקבוצה, אז בטוח שגם אתה תרגיש שאתה נמצא איתם באותה סירה, ואתה תרצה לחזק את הסירה, ולהתקדם יחד איתם.

תלמיד: בדעת שלי, בקבוצה, אני רואה גם חסרונות, אני רואה שלושה ישנים, שניים לא הגיעו, אז איך אני יכול לקחת את גדלות הבורא?

תשתדל לעשות מה שאתה מסוגל, כי בסופו של דבר, מאחרי כל מה שאתה רואה ומרגיש עומד הבורא. אם אתה מתרגז על החברים, אתה בכל זאת במשהו מתרגז על הבורא, למה הוא נותן לך כאלו תנאים. ואתה צריך לקבל את התנאים האלה תמיד בצורה שזה הטוב ומטיב עושה לי, וזה מה שאני צריך לקבל בצורה הטובה ביותר, לפי ההתקדמות האופטימלית שלי, בכל רגע ורגע.

שאלה: האם בכך שאנחנו מיישמים את השיטה שאנחנו לומדים בעשירייה, נוכל להשפיע על העולם הגשמי?

אנחנו יכולים אחר כך לראות איך אנחנו משפיעים על העולם הגשמי. כן, בטוח. אנחנו גם נראה עד כמה העולם מתקדם בכל זאת דרך המדע, דרך התנאים החיצוניים של מזג אוויר וכל הבעיות שהוא עובר עם הפנדמיה ועם הטרור, עכשיו יהיו גם בעיות פיננסיות גדולות בכל העולם. אנחנו נראה איך עם כל הבעיות האלה עד כמה הבורא בכל זאת מקדם את העולם לחיפוש נקודת האחיזה המרכזית באמת. זה יבוא.

שאלה: אנחנו מקבלים הפרעות ביחסים בין החברים וגם בעולם הזה. איך לקבוע את היחס שלנו להפרעות האלה שמקבלים בצורה גשמית בעזרת האמונה למעלה מהדעת?

אין לי תשובה, זה מה שאנחנו לומדים וצריכים לפי זה להתקדם. אני חושב שאתם דווקא נמצאים בבירור הנכון.

שאלה: מה הקשר בין ביטול, אמונה למעלה מהדעת וכניסה לעיבור?

זה אותו דבר. כניסה לאמונה למעלה מהדעת ועיבור זה אותו דבר, רק המילים שונות. וכך אנחנו מתקדמים. אתה צודק, הכול שייך לכניסה לרוחניות.

שאלה: איך קורה ההיפוך הזה בתוכנו מדעת לאמונה למעלה מהדעת?

לאט לאט בהרבה מאוד חיפושים פנימיים שלנו, כל אחד בתוכו ובצורה חיצונית. כמה שאנחנו רוצים להתחבר עם הקבוצה, לקבל את דעתם למעלה מדעתנו, אנחנו בזה מקרבים את האורות העליונים שמשפיעים עלינו לפי הנטייה שלנו, ההשתוקקות שלנו, החיסרון שלנו ואז האורות האלו משנים לנו את ההסתכלות. זה לא שאני עושה ולא שאני פותח משהו שקיים מכבר אלא אני מזמין במאמצים שלי, עכשיו כשאנחנו לומדים ומחפשים איפה נמצאת ההשפעה למעלה מהקבלה, האמונה למעלה מהדעת וכולי, על ידי המאמצים האלו אנחנו מושכים את האורות העליונים, כי אנחנו מייצבים חיסרון חדש, ואז לפי זה האורות מגיעים ומאירים אלינו מרחוק ומכינים אותנו, שנהיה מוכנים לקבל אותם לא מבחוץ, לא מרחוק אלא מבפנים, וכך נתקדם.

תלמיד: ההיפוך הזה הוא סוג של נס?

ודאי שההיפוך הזה נקרא "נס". זה נקרא "נס יציאת מצרים". כי אנחנו אז יוצאים מעבדות באגו שלנו ומתחילים להרגיש איך זה להיות קיים באמונה, בכוח הבינה למעלה מכוח המלכות.

שאלה: הרב"ש נתן דוגמה של האלף דולר שזה משהו גשמי שאפשר להבין אותו, הוא דיבר על ספירה, מה אנחנו סופרים ברוחניות? מהי פעולת הספירה?

אין לנו עדיין רוחניות שיש לנו מה לספור, אנחנו עושים הכול על פני הגשמיות ולפי הכלים שלנו אנחנו סופרים ועולים. אנחנו תמיד נמצאים בהבחנות של מלכות, למרות שעולים לבינה, לכן יש לנו מה לספור. הספירות שלנו, המטבעות שלנו, הן במלכות.

שאלה: מה ההבדל בין כוונה של מדען לבין כוונה של מקובל כשרואים שניהם את הפנדמיה?

אתה שואל על הפנדמיה או על הגישות של מדען ומקובל?

תלמיד: על הכוונה בגישות שלהם כשהם מתבוננים בתופעה.

במדען הכוונה והמעשה והדעת הם אותו דבר, מה שהוא סופר, אין לדיין אלה מה שעיניו רואות. והמקובל עושה את אותן הפעולות כמו המדען אבל הולך למעלה מזה. זה ההבדל.

לכן יש חכמה ויש חכמת הקבלה, והמקובל קרוב למדען יותר מאשר לאיש דתי, כי איש דתי לא סופר ולא בודק כלום, הוא מקבל את מה שאומרים לו וזהו, באמונה, ללא שום קשר לדעת. והמקובל מתייחס לדעת, סופר מבין מרגיש ולמעלה מזה בכל זאת הולך בכוח השפעה.

תלמיד: כדי לפעול בקטגוריה השלישית של אמונה למעלה מהדעת אני צריך להתכלל בידיעה עליונה יותר, כלומר אני צריך לתת לעצמי איזשהו הסבר. אולי הוא לא נעים, אבל לפחות להסביר איכשהו את הסיטואציה לעצמי אחרת יוצא שאני מבטל את הדעת שלי.

אתה לא מבטל את דעתך בזה שאתה הולך באמונה למעלה מהדעת. אתה דווקא בודק את הכול וכל פעם שאתה הולך למעלה מהדעת אתה מפנה מקום לדעת חדשה, ואז אתה כל הזמן הולך ונעשה יותר חכם. מה שאין כן אם אתה לא בודק כמו הדתיים אז אתה נעשה כל פעם יותר טיפש. זה ההבדל, או שאתה נמצא בפרוגרסיה או ברגרסיה, הכול תלוי בדעת.

לכן יש לך אמונה למעלה מהדעת, שאתה עולה, בהתאם לדעת שעולה אתה עולה מעל זה עם האמונה, או אמונה למטה מהדעת שכל פעם אתה יורד. תחשוב, זה הבדל גדול. בנקודה הזאת יש לך שלוש אפשרויות כמו שרב"ש כותב כאן, או שהאמונה למעלה מהדעת או למטה מהדעת או בתוך הדעת.

שאלה: במצב שבו אני מקבל אלף דולר מהחבר, אני סופר ורואה שחסר דולר ואני רוצה לקבל את דעת החבר מעל הדעת שלי. איזה פעולה אני יכול לעשות כלפי החבר כדי להגיע לזה?

תחשוב שבמקום שחסר שם דולר אחד, חסר שם 999 דולר. איך אז תתנהג? ובעצם בכל סולם המדרגות עד גמר התיקון, אנחנו נמצאים בחיסרון שגודל וגודל וגודל וחסר יותר ויותר ויותר ואני מקבל את הדברים האלה שלא חסר, אלא אני משלים את זה עם האמונה שלי.

תלמיד: יש איזו פעולה שאני יכול לעשות כלפי החבר כדי להתקדם למצב הזה?

ודאי שישנה פעולה, הפעולה היא פשוטה, שאני מקבל את הדבר הזה כאילו שלא חסר, אבל "כאילו". אני יודע שחסר ואז אני משלים את הכאילו הזה עם כוח האמונה.

שאלה: יש פער מאוד מאוד גדול. מצד אחד הסביבה אומרת לי, שהחבר הזה הוא גדול והוא טוב ומיטיב. מצד שני, הבאתי לו את כל מה שיש לי והוא החזיר לי דולר אחד. אז יש בי ייאוש, צעקה. מה לבקש מהחבר, שיחזיר לי את הכסף? או שהחבר הזה יישרף? מה אמורה להיות הבקשה הנכונה?

הבקשה הנכונה היא צריכה להיות לבורא, שיעזור לך לראות במה שהחבר החזיר לך שהוא החזיר לך את הכול. אומנם אתה רואה שהוא לא רוצה להחזיר והחזיר לך רק חלק וממש זלזל בך בזה וכן הלאה. אבל אתה מקבל את הדברים האלה כיחס היפה, הנכון, השלם.

כך אתה עובד על עצמך ומבקש מהבורא שייתן לך כוחות כאלה. זה נקרא שאתה מקבל "כוחות הבינה" ומשלים בהם את כל מה שחסר לך במלכות שלך. וזה שאתה מרגיש זעם, ורוצה ממש להרוג את החבר ועוד כל מיני יחסים שיש ביניכם, זה הכול כדי שתשלים את זה עם כוח האמונה למעלה מהדעת. ואתה מבין עכשיו עד כמה שזה עובד בכל מקום ומקום.

תלמיד: איך אני מחפש את הסתירות האלה, שאני צריך להשלים כל הזמן, לא אלה הברורות, אלה דווקא הדקויות הפנימיות?

זה יחסית פשוט. אתה צריך תמיד לראות את כל המציאות וכל העולם, כל מה שאתה נמצא בו, הקבוצה בוודאי, החברים וכולם, שזה כמו גן העדן השלם. וכל מה שאתה רואה לא שלם, אתה צריך להשלים בכוח האמונה.

ואם כבר התחלנו לדבר גם על זה, אז אני רואה שהכול תלוי בתפיסה שלי, ושום דבר לא צריך להשתנות, העולם כמנהגו נוהג וכולם נמצאים ממש מתוקנים והם צדיקים, וכל הפוסל, במומו פוסל וזה אני ולכן אני רואה את כל העולם כל כך רע.

ואז אני רואה, שמהבוקר עד הלילה יש לי רק עבודה אחת, להביא אותי לעולם השלם, המאיר, הנצחי, שהבורא שורה בו, ושאני רוצה לגלות את זה בפועל. כי כל מה שאני לא מגלה לעומת גמר התיקון, זה מפני שאני הוא כך.

שאלה: מה ההבדל בין ללכת לפי דעתו של השני, בגלל שאני כזה כישלון ומגושם, לבין ללכת לפי דעתו, כי הוא חשוב?

ההבדל גדול. או שאתה הולך מחיסרון, או שאתה הולך מתוך הערכה. או מתוך החיסרון שלך, או מתוך הערכה של העליון. וכמה שאתה יכול להעמיד את כל החברים שלך למעלה ממך ולהצמיד את עצמך אליהם, כך אתה מתקדם לבורא. יש לך בזה אפשרות לספור את המדרגות, לספור את ההבחנות, כמה אתה עולה והכול לפניך. אתה רואה שבכל רגע ורגע יש לנו מה לעשות בעולם שלנו.

שאלה: האם זה נכון, שבעבודה הרוחנית הדולרים החסרים זה הפרעות בחיבור וללכת מעל הדעת, זה להצדיק את החבר והבורא, למרות שבדעת אני רואה חוסר חיבור?

נכון. אין לי עוד מה להגיד.

שאלה: האם אפשר להגיד, שאמונה למעלה מהדעת משנה את תפיסת המציאות? ולפי תפיסת המציאות החדשה, דולר אחד זה כבר אלף דולר.

אני לא רוצה לדבר על זה. אתה צודק, יש בזה עליה בהבחנות, כי אם אנחנו עולים ממדרגה למדרגה, אז ההבחנות שלנו נעשות יותר מדויקות. אבל שכבר דולר אחד שווה לאלף דולר נעזוב את זה, אנחנו נדבר על זה, אתה צודק, יש לך גישה טובה.

שאלה: מה מאפשר לראות את האמונה למעלה מהדעת, החסרונות שמתגלים?

החסרונות שאני רואה הם מראים לי, כמה שחסרה לי אמונה למעלה מהדעת, כמה אני צריך עוד להשלים את החסרונות האלה באמונה למעלה מהדעת. וכמה שהעולם הזה נראה לי כולו פגוע, פגום, כולו מלא חסרונות, בזה מראה לי הבורא, עד כמה יש לי עוד להוסיף בכוח הבינה על פני מה שאני רואה. זה נקרא, "למלאות את זה באמונה למעלה מהדעת, בינה למעלה מממלכות".

שאלה: כשהחבר מקבל 999 דולר במקום אלף, מה הדוגמא הנכונה שהוא יציג לעשירייה כדי שזה יעזור לכל העשירייה?

כמו שכותב הרב"ש, הוא צריך להראות לכל העשירייה כמה שהוא אוהב אותם, כמה שהוא נמצא אתם בשלמות, כמה הם בעיניו גדולים וזה מה שהוא צריך לעשות. זה בעצם העיקר.

תלמיד: הוא צריך לתת להם להרגיש שהוא עושה את המאמץ הזה?

כן, וודאי שחייבים לתת דוגמה, לא לחסוך, אני צריך להראות לכולם שבשבילי העיקר זו הקבוצה, החיבור בקבוצה, העזרה שלהם, עד כמה אני מחשיב אותם יותר.

שאלה: איך צריך לראות את המציאות מצד הבורא וללמוד ממנו. שהוא רואה שאנחנו תמיד משלמים אלף דולר, או שזה לא מספיק לו מה שאנחנו משלמים?

אנחנו צריכים להראות לבורא את המאמץ שלנו, הנטייה שלנו לראות את העולם הזה בצורה שלמה. את הקבוצה בצורה שלמה, את הבורא השלם בכל הפעולות שלו, שאין עוד מלבדו ורק הוא פועל. ולכן כל הכלי וכל הפעולות וכל הנבראים כולם, אני רוצה לראות שהם נמצאים במצב הטוב ביותר, השלם, מפני שבזה אני בטוח לא מרשיע את קוני.

שאלה: מה עושים אם אני מרגיש שאני מגיע לבורא רק עם דולר ביד ואין לי אלף דולר?

אם מה שאתה שמגיע, אתה מגיע. העיקר שאתה עושה חשבון כמה אתה יכול להיות יותר נכון ועם זה אתה מגיע. כמו תינוק כי אין לך יותר, אבל זה מה שיש ועשית פעולה יפה. אני לא מתראה להיות כמו אדם חכם, חזק, מקובל גדול, מלאך, אני צריך להיות כמוני, כמו שאני מסוגל. אבל זה שאני עשיתי כמה שאני מסוגל בצורה הכי נקייה, עם זה אני בא לבורא. ותאמין לי שהתינוק בזה יותר מכובד מהחכם הגדול. זה תמיד כך, עד כמה שאדם מרגיש את עצמו עפר, הוא יותר קרוב לבורא.

(סוף השיעור)