שיעור בוקר 23.08.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמ' 520, דף תק"כ, "עשר ספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו", אות מ"ב

קריין: אנחנו קוראים בספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמוד תק"כ או עמוד 520, "עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו", את אות מ"ב, דברי האר"י.

אות מ"ב

"וכאשר נשבר כלי המלך זה הנקרא דעת, אז גם הדעת דאו"א עלאין ירד למטה במקום הגוף דאו"א, אבל כלי המלך הזה הנקרא דעת אחר שנשבר, ירד לעולם הבריאה, כמ"ש בע"ה. ושאר הששה אורות שהיו עמו, נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד, ואז עדיין או"א עלאין היו פב"פ, כי אינן חוזרין אב"א עד שיגמור הכל לירד, כי הם דבוקים פב"פ, וצריך שיגמור להסיר התדבקות הזה לגמרי, ואח"כ יחזרו אב"א, אבל כל זמן שעדיין נשארו קצת דבקות בהם אינם חוזרים אב"א. ולהלן בע"ה נבאר ענין הדבקות גמור דאו"א בהיותן פב"פ, מה ענינו. והנה כשירדו ה"ח וה"ג מרישא דאו"א עלאין עד למטה בגופא, בהכרח הוא, שגרם חסרון האור, אע"פ שלא חזרו לגמרי אב"א, והנה ענין חסרון הזה הוא חסרון הסתכלות עיני או"א זה בזה."

קריין: שוב אות מ"ב.

אות מ"ב

"וכאשר נשבר כלי המלך זה הנקרא דעת," זה מלך הראשון, "אז גם הדעת דאו"א עלאין ירד למטה במקום הגוף דאו"א," זאת אומרת, אח"פ דאבא ואמא הפסיקו לעבוד במידה הזאת של מלך הדעת וירדו מהתפקיד, נפלו מראש לתוך הגוף. "אבל כלי המלך הזה הנקרא דעת אחר שנשבר, ירד לעולם הבריאה, כמ"ש בע"ה. ושאר הששה אורות שהיו עמו, נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד, ואז עדיין או"א עלאין היו פב"פ," במידה פחות ממה שהיה קודם בדעת, כי רק מלך הדעת נשבר.

אתם זוכרים שאבא ואמא מסתובבים אחד כלפי השני עד שמסתובבים לגמרי, בהתאם לתחתונים. כשהתחתון מקבל בכל הכוח, זה דעת. ואחר כך פחות, שזה חסד, גבורה, שליש עליון דתפארת. ואחר כך ישסו"ת, שליש תחתון דתפארת, נצח והוד, יסוד, מלכות.

"ושאר הששה אורות שהיו עמו, נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד, ואז עדיין או"א עלאין היו פב"פ," במידה של מלך החסד, "כי אינן חוזרין אב"א עד שיגמור הכל לירד," זאת אומרת, כל המלכים נשברו, "כי הם דבוקים פב"פ, וצריך שיגמור להסיר התדבקות הזה לגמרי, ואח"כ יחזרו אב"א, אבל כל זמן שעדיין נשארו קצת דבקות בהם אינם חוזרים אב"א. ולהלן בע"ה נבאר ענין הדבקות גמור דאו"א בהיותן פב"פ, מה ענינו. והנה כשירדו ה"ח וה"ג מרישא דאו"א עלאין עד למטה בגופא, בהכרח הוא, שגרם חסרון האור, אע"פ שלא חזרו לגמרי אב"א," אבל בכל זאת האור הגדול שהיה במלך הדעת, קומת כתר, הוא הסתלק. "והנה ענין חסרון הזה הוא חסרון הסתכלות עיני או"א זה בזה." כי הזיווג למלך הדעת הוא נקרא זיווג אבא ואמא פנים בפנים בצורה הגדולה ביותר, הסתכלות עיניים דאבא ואמא.

קריין: אות מ"ב, "אור פנימי", עמוד תק"כ, טור א' "וזה אמרו".

"וזה אמרו "וכאשר נשבר כלי מלך זה הנקרא דעת אז גם הדעת דאו"א עלאין ירד למטה במקום הגוף דאו"א" כי העלם אור הכתר נבחן כלפי אבא כמו העלם בחינת הראש שבו. וע"כ נבחן, שבחינת המ"ן העומדים בראשייהו דאו"א, שירדו לבחינת הגוף שלהם, כלומר לקומת חכמה בחוסר כתר. והוא משום שנזדכך המסך לבחי"ג שהוא מוציא רק קומת חכמה לבד. ומ"ש שהכלי נפל לבריאה יתבאר לקמן." זה שמגוף מלך הדעת עצמו.

פירוש אור פנימי לאות מ"ב

"הששה אורות שהיו עמו נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד: היינו ע"י שנעשה הזווג על המסך שנזדכך לבחי' חכמה, וטפת הזווג דאו"א פב"פ של קומה זו, שירדה על המ"ן שבהם. נבחנת כשיעור הארת הזו"ן דחכמה דאבא, אשר כלפי הפרצוף דזו"ן עצמו נבחנת לבחינת חיה שלו, כנ"ל. והיא שנתפשטה במלך החסד. כנ"ל באורך.

וכבר נתבאר שהמסך מזדכך והולך ומתמעט ממדרגה למדרגה עד שמוציא עוד ששה מלכים, לבד מהחסד, שהם ב' קומות, עוד באו"א עלאין: בחי"ב ובחי"א. שהן מלכי גבורה וש"ע דת"ת וד' קומות בישסו"ת, שהן בחי"ג ובחי"ב ובחי"א ובחינת שורש, שהן ב"ש ת"ת, ונ"ה, ויסוד, ומלכות. וכל אלו הקומות היו נכללות בבחי"ג, שעליה יצאה קומת חכמה דאבא ומלך החסד, שהרי ממנו הולכים ומתמעטים, וע"כ אומר "הששה אורות שהיו עמו נכנסו בכלי המלך הנקרא חסד", כי כולם נכללים בו כמבואר.

הסתכלות עיני או"א זה בזה: כבר נתבאר, שהוא קומת כתר של אבא, הנקרא כן. והיא שנעלמת בסבת שבירת המלך הדעת, והזדככות בחי"ד הנמשכת מזה. כי עיקר המסך מתגלה בגוף, כי בראש הוא רק בבחינת כח. ולא בפועל. וע"כ כשנשבר הכלי נמצא מתבטל בחינת המסך מאותה בחינת עביות, שהכלי הוא ממנה."

שאלה: גם כשגלגלתא מזדככת ונולד ע"ב יש חסרון אור. מה ההבדל בין השבירה פה לבין הזדככות המסך בעולם אדם קדמון?

בזה שגלגלתא מזדככת, אחרי ההזדככות שלה נוצר מזה כלי חדש, רשימות. אבל הרשימות האלו הן אחר כך מתממשות. דווקא ההיפך, יש המשך לגלגלתא. כמו שאחרי הורים יש ילדים, אחרי ילדים יש נינים, הכול נמשך. מה שאין כן כאן אין מה להמשיך, כאן זה חיסרון מתוך זה שלא יכולתי לעמוד במבחן. זאת אומרת, נכשלתי. שם לא נכשלתי, אני עשיתי את כל הפעולות. כשאני מסתכל על הגלגלתא, הזדככתי ואני מסתכל בחזרה על כל התהליך, לא יכולתי לעשות אחרת. לא יכולתי. אתה יכול להגיד, גם כאן לא יכולתי לעשות אחרת, אבל מה התוצאה? אני לא יכול להמשיך את הכלים. שם אני ממשיך, במקום גלגלתא, זה ע"ב, ס"ג וכן הלאה. כאן אני לא יכול, הכול נשבר. נשארו כלים שבהם אני כבר לא אוכל להשפיע, אף פעם לא אוכל להשפיע.

שאלה: אני חושב שזה ברור, השאלה היא למה זה נקרא פה "חסרון אור". כי כשע"ב יוצא אז יש לו רשימות ד'/ג', אין לו חסרון אור של הד', יש לו עביות לעבוד איתה. ופה הוא מדגיש שזה נקרא חסרון האור, כי אין לו כבר את אור הדעת.

כי אין לו כלים. אין לו כבר כלי לחזור לאור הזה, הכלי נשבר. כלי שלא נשבר הוא כאילו קיים. המעניין בשבירה, שהיא כאילו אומרת, "מה שהיה לפני זה גם לא בסדר. זה שנשברתי, אני נשברתי כתוצאה מהמצב הקודם שכבר הייתה בו שבירה, היא רק התגלתה עכשיו". ההחלטה עצמה, הזיווג בראש דאבא ואמא כדי להביא את האור למלך הדעת, כבר זיווג הזה לא היה בסדר. אבא ואמא כבר טועים כאן ולכן מתבטלים מהמדרגה. אין ראש דאבא ואמא אחרי זה. אחרי גלגלתא יש את כל התהליך שהיא עברה, ואילו כאן זה ביטול, הראש חוזר לקטנות ואין יותר כלום.

שם ההחלטה הייתה נכונה, נשאר הראש, הגוף מזדכך אבל הוא נשאר גם בגדלות ובכל תהליך ההזדככות. כאן לא. תחשבו, אין אולי יותר מילים, אבל זה הבדל עצום. אתה יכול להגיד, הזדככות על ידי ביטוש פנים ומקיף והזדככות על ידי השבירה זו אותה הזדככות. זו לא אותה הזדככות, כאן מחייבים אותי, ושם אני מחליט שאני מזדכך.

תלמיד: בכל זאת אנחנו אומרים שאבא ואמא עושים עכשיו זיווג קצת אחר, פחות.

לא, זה לא שייך לקודם. יש להם אותה צדקות הדרך, הם בטוחים שעכשיו הם ילכו לקבל בעל מנת להשפיע. זה רק צריך ללמד אותנו, שזה ללא שום קשר לפעולה הקודמת והתוצאה ממנה. אני לא לומד ממה שהיה שם. עכשיו יש לי נתונים בראש שאני יכול לקבל בעל מנת להשפיע, אני הולך על זה. אמנם הייתה השבירה הכי גדולה, אז בשבירות הקטנות ודאי שכביכול לא נצליח. לא, אין דבר כזה.

שאלה: מה זה זיווג אחור באחור? הרי אם יש אחור באחור זה חוסר השתוות הצורה.

על מי אתה מדבר?

שאלה: הוא אומר שיש ארבעה מצבים שאבא ואמא נכנסים לזיווג, פנים בפנים, פנים באחור, אחור בפנים והמצב האחרון הוא אחור באחור, שזה מצב שבו לגמרי אין קשר.

יש קשר, רק אחור באחור. נניח יש לנו קשר עם איראן. תסתכל מה קורה בכנסת ישראל, הימין אומר 1, השמאל אומר 0. השמאל אומר 1, הימין אומר 0. למה? ככה. יש בזה הגיון? לא, יש בזה הפכיות בלבד, והיא קובעת הכול. אלו בעד, אז אלו נגד. או ההיפך, תמיד. זה נקרא "אחור באחור".

תלמיד: איך מתוך אחור באחור יוצא שוב מצב של פנים בפנים?

כי זה ברוחניות. בגשמיות זה כאילו, אבל ברוחניות אנחנו מתקנים את כל המצבים. דווקא אחור באחור הוא מאוד מועיל, הוא מביא לך כלים גדולים. יש קשר באחור באחור. לכן אומרים, אפילו שמתקוטטים, אפילו שנלחמים, אבל זה קשר. זה יותר טוב מניתוק.

תלמיד: בדרך כלל אנחנו לומדים שמה שיש בראש מתפשט בגוף.

כן.

תלמיד: ופה הוא אומר לנו שעיקר המסך הוא דווקא בגוף.

יש מסך בראש שהוא כדי לעשות חשבון, ויש מסך בגוף שזה כבר לקבל על מנת להשפיע בפועל. זה בכוח וזה בפועל.

שאלה: המסך של הגוף זה משהו שאנחנו כבר יכולים ממש לעשות?

ודאי, אחרת זה לא יהיה גוף בכלל.

תלמיד: ויש קורלציה, קשר, יחסים בין מסך של ראש ומסך של גוף?

זה ראש וזה גוף, הראש קודם ומוליד והגוף הוא התוצאה. אם לא היה מסך בראש, הגוף לא היה מתפשט. כל הגוף ממלא את המסך. מפה דראש ומטה זה מילוי המסך שבראש, בפועל.

תלמיד: אם בראש זה נעשה בכוח, ברוב המקרים שזה הופך להיות בפועל בגוף עצמו יש הזדככות. זאת אומרת, החישוב כאילו לא היה נכון בראש, ואז בגוף נעשה חשבון אחר.

לא, חס ושלום. בגוף אין שום החלטה, אין שום חזרה. הגוף לא עושה כלום, הגוף הוא כמו קיבה, היא מקבלת מה שאתה דוחף בה. חס ושלום, לגוף אין שום החלטות, שום חשבונות, אין לו שום דבר. כל דבר שקורה בגוף עולה שוב לראש והראש מחשב.

תלמיד: גם ההזדככות היא אותו מצב שתיארת?

כן, ודאי. איך יכול להיות ברוחניות שזה בתוך הגוף, שבין הספירות יהיו איזה חשבונות. רק הראש שולט על הכול.

שאלה: המעבר הזה של אבא ואמא מפנים בפנים לאחור באחור לגמרי, שהוא כאילו הדרגתי, זה איכותי, כמותי? איך המעבר הזה?

זה מעבר איכותי שפותח את המעבר הכמותי. ברוחניות זה איכות, אבל כתוצאה מאיכות יש גם כמות. כי יש כאן שבירה וריבוי הפרצופים.

תלמיד: כשתכונה מאבדת את היכולת שלה, היא הופכת להיות סוג של תכונה אחרת?

את זה הראש מחליט. כי יש בו הרבה רשימות ובהדרגה מגדול לקטן כך הוא משתמש בהן.

תלמיד: מה שאני מנסה להבין זה איך אבא ואמא נשארים אבא ואמא, הרי כל פעם הם משתנים?

בדרגה אחרת. יש אבא ואמא שהם מלך ומלכה, ובהדרגה עד שאבא ואמא הם מנקי רחובות או משהו כזה. אז מה? יש ויש, זה תלוי בעוצמה שביניהם, בעוצמת החיבור.

בהזדככות יש ארבע דרגות, זה דרגות של אבא ואמא. אלה דרגות לא כמותיות אלא איכותיות שבאור החכמה, דכתר, דחכמה, דבינה ותחילת הזעיר אנפין. עינין דאבא זה דרגות החיבור, עוצמת החיבור.

תלמיד: גם בדוגמה שלך, השמות הם פתאום שמות שונים.

אז מה? בטח ששונים.

תלמיד: אבל פה אתה ממשיך לקרוא להם אבא ואמא.

כן, כדי לציין את השוני בזיווג, אני קורא להם קצת אחרת.

(סוף השיעור)

mlt_o_rav_2018-08-23_lesson_bs-tes-07_n1_p2_M7GYbMwz