017_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/tPL0zWg5?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. פרק ו'

הרב לייטמן: בגלל זה אני יושב כאן.

רב"ש: נמצא לפי זה, אני מדבר כאן, מדף רנ"ד, המאמר ששייך לאות י"ח. הסברתי כאן מה שהוא אומר, לא אות י"ט, נ' לומדים עכשיו, כן? כן. אז מה למדנו? אני רוצה להאיר, שמה שאנו אומרים מקיפים בגוף, הם מקבלים בפנימיות. האור שיצא על מסך ועביות, רק מה? בחינה א' הוא אומר, הכלי דחיה. ואיך כלי דחיה לגבי זעיר אנפין הוא נשמה מדרגה יותר גבוהה ממנו, חיה שתי מדרגות, לכן נקרא זה מקיף דמקיף.

מלכות כבר לא מקבלת מכאן שום דבר. מדוע? לא היה מק... לא, אין לו יותר משני מקיפים, אנחנו לומדים. בדרך כלל יש ה' פנימיים וה' מקיפים, מה כאן? אין יותר מב' מקיפים. הוא אומר כך, היות שמלכות נקראת... אה, חכמה נקראת עביות דבחינה א', עביות דבחינה א' והסתכלות דק שאינו מאיר למטה, אז הוא אומר סברה כזה.

אנו לומדים עכשיו, מלכות עלתה לחכמה. נמצא שזעיר אנפין עומד בכתר. כתר סמוך לראש, עוד הוא לא יכול לקבל הארה מבחינה א'. לכן יש עוד מקיף לזעיר אנפין, אבל למלכות לא. אחר כך כשנזדככה גם בחינת זעיר אנפין, בחינת עביות דבחינה א', ויצא הזיווג על עביות דשורש, אור שהוא... עביות דשורש, אור המלכות, אז זה מדרגה יותר גבוהה ממנו, אי לזאת, אין התפשטות למטה.

נמצא, מבחינת המקיפים בגוף, מה שאני מכנה, אין יותר מב' מקיפים. מדוע? אם היה יכול להסתכלות דק גם כן מתפשט למטה, היה מלכות מקבלת עוד מקיף. והיה זיווג מבחינת כתר, מלכות מקבלת עוד אור מקיף. היות שהזדככו, אין עביות, לכן אין הם יכולים לקבל. תכף נראה מה שיש קשה כאן.

מה כתוב בס'? אך מפה דאדם קדמון ולמטה, אין יותר ה' אורות פנימים, וב' מקיפים העליונים. כלומר, בע"ס של גוף, אות ס', כן? הנמשכות ממעלה למטה להתלבשות בכלים, הנה אין שם יותר מב' מקיפים עליונים, שהם חיה ויחידה. והטעם הוא, מפני חסרון הכלים החיצונים הצריכים לאורות המקיפים דנר"ן. כי חיצוניות הכלים לקבלת אורות מקיפים יוצאים ע"י הזווגים דהכאה הנעשים בשעת הזדככות המסך, ועליתו למאציל. ומתוך שזווג דהכאה אינו נוהג מבחי"א ולמעלה, ע"כ לא יכלו לצאת יותר מב' כלים חיצונים: א' ליחידה וא' לחיה.

מה הוא מפרש כאן? כאן צריכים לדעת מה כוונתו חיצוניות הכלי. פנימיות נקרא בחינה ד'. ג' יותר חיצון. ב' יותר חיצון. מה יותר חיצון? פחות עביות. נמצא, כי איך מתגלה מקיפים בגוף? שהזיווג נעשה על חיצוניות הכלי. דהיינו, ג' נקרא חיצוניות כלי לד', הוא מקבל מקיף אחד. ב' נקרא שתי בחינות חיצוניות למלכות, מקבלת שתי מקיפים.

עכשיו, זעיר אנפין שהוא בחינה ג', בחינה ב' נקרא חיצון אחד, ובחינה א' נקרא חיצון שני שלו. נמצא, היות בחיצון הזה לא מספיק עביות שהמשיך מקיף למלכות, לכן מלכות נשארה בשתי מקיפים. וזעיר אנפין נשאר רק גם כן בשתי מקיפים, שלמדנו עכשיו שהוא סמוך לראש, זה שאומר כאן.

כלומר, מדוע אין בגוף יותר משתי מקיפים? אז הוא אומר, בע"ס של גוף הנמשכות ממעלה למטה להתלבשות בכלים, הנה אין שם יותר מב' מקיפים עליונים, שהם חיה ויחידה. והטעם הוא, מפני חסרון הכלים החיצונים הצריכים לאורות המקיפים דנר"ן שיכול להאיר בהם. כי חיצוניות הכלים לקבלת אורות מקיפים בשביל התחתונים, יוצאים ע"י הזווגים דהכאה הנעשים בשעת הזדככות המסך, ועליתו למאציל. ומתוך שנזדככה על... בחינה א', שהזווג דהכאה אינו נוהג מבחי"א ולמעלה, נקרא הסתכלות דק, ע"כ לא יכלו לצאת יותר מב' כלים חיצונים: א' ליחידה וא' לחיה.

נמצא, מה זה כלים חיצונים כאן? חיצון, מסך ועביות, וזה נקרא יותר זך לתחתון. זה שאומר כאן, מתרץ, המקיפים שבגוף לא נקרא מקיפים, רק ... מקיפים מה שמקבל מכלים חיצון ביותר.

זה קצת קשה להבין. מה קשה? בחינה ד' שהיה לו קומת כתר, נקרא ע"ב, בסדר. בחינה ג' שיש לו קומת חכמה, היות שג' יותר חיצון, הוא יותר גבוה ממלכות, מקבלת מקיף. בחינה ב', שלא יכול לצאת רק קומת בינה, קומת נשמה, נקרא חיצון. למי? לגבי זעיר אנפין. מבחינת מה? שיותר גרוע אין לך עביות מהחשיבות שלה. עד שאומרים, החיצון שנקרא בחינה א', לא יכול הזעיר אנפין לקבל ממנו. הסיבת מה? כאן מה שלהפך, אנחנו למדנו זאת אומרת להפך, איפה שיש יותר עביות היא יכולה לקבל מדרגה יותר גבוהה, וכאן משמע להפך.

כאן הוא רואה לפי הסדר של אור ישר, אז מלכות שנקרא על בחינה ד', היא לא יכולה לקבל אור אמיתי, עד שיש קומת כתר במדרגה. לכן מקבלת רק הארת מקיף. זעיר אנפין, שהוא יהיה עכשיו יהיה לו יכולת לקבל, מוכרח להיות זיווג על בחינה ג', אז יש לו שלמות. אם הזיווג נעשה על בחינה ב', הוא לא יכול להגיע לאור לבחינה... אה, איך אומרים? לבחינת בינה.

נמצא שיש כאן ערך הופכי. אם הזיווג שנעשה על בחינה כלי דחכמה, שהוא חיצון... אני אסביר יותר טוב. כאן משמע, שהוא נותן לנו סדר לפי אור ישר, לא לפי עביות. באור ישר למדנו, בזמן שבא רק האור בשני כלים, אז מה היה בכלי דחכמה? אור הנפש. בכלי דכתר? אור הרוח. בכלי דבינה? בזמן שהאיר בחכמה, בינה אין לו שום דבר. עכשיו הוא רוצה לל... באור חוזר, גם כן אותו דבר.

בזמן שנעשה זיווג על בחינה א', וצריך להאיר לב' דעביות, א' ל... לב' דעביות כי יכול להאיר רק בחינת מקיף. לפי הקו של אור ישר. זאת אומרת, בזמן שהאור ישר בא מכתר עד זעיר אנפין, היה משהו בכלי דמלכות? שום דבר. לכן הוא אומר, שאנחנו מדברים עכשיו ממסכים, בזמן שנעשה זיווג על בחינה ג', גם מלכות דע"ב לא יכולה לקבל. מלכות יכולה לקבל רק מבחינת מקיף. אבל זה קשה להבין את זה, אבל כך הוא אומר. זה עוד לא ברור.

נתחיל אות כ'. ודע כי כאשר עלה הכתר אל המאציל, אז באותו שיעור והמשך הזמן שהיה עולה, אז המלכות, ע נסתלקה ממנה בחינת גילוי יחידה, שהוא האור שהיה נמשך לה מן הכתר. מדוע? שכיון שהכתר היה עולה ומסתלק, לא היה כוונתו להאיר בה, פ אמנם נשאר בה הרשימו לבד.

מה כתוב כאן? מקודם היה למלכות גילוי יחידה. מה זה גילוי יחידה? עכשיו, שהכתר עלה אל המאציל, נסתלקה מפני גילוי יחידה. אם כן, מה צריכים כאן לדעת, עם איזה מלכות מדבר? מאיזה כתר מדבר? נראה למטה מה שהוא מפרש משהו. ע'.

הוא אומר כך, ע) כי אחר שנזדככה הבחי"ד, ובטרם ביאת המסך לזווג דבחי"ג, נמצא אז הפרצוף בלי שום הארה כלל, כי הקומה דבחי"ד, שהיא אור הכתר, נסתלקה. והקומה דבחי"ג עדיין לא באה. זה עוד יכולים להבין. אבל מה הוא אומר? אז המלכות נסתלקה ממנה גילוי יחידה. מה המשל? ספירות, שהיא האור שהיה נמשך מן הכתר.

כיון שהכתר מסתלק, מה הפירוש? עוד הפעם. שכיון שהכתר היה עולה ומסתלק, לא היה כוונתו להאיר בה. מה הוא אומר? הייתי, הייתי הופך, הייתי אומר להפך, כיוון שלא היה כוונתו להאיר בה, לכן נסתלק. מה הוא אומר לנו כאן? ועוד הוא אומר, שהכתר נסתלק ממנה, נשאר רשימו במלכות.

אז הוא אומר, פ) ואין להקשות שזה בסתירה למ"ש לעיל, אשר המלכות לא השאירה רשימה אחריה. מה כתוב כאן? שרשימה כן נשארה במלכות. תשובה, כי שם מדבר בדיוק מרשימות דאור ישר הנכללות במסך בעת ביאתו למאציל שעליהן יוצא הזווג להתפ"ב, שנקרא ע"ב. משא"כ כאן הוא מדבר מהרשימה המיוחסת לאור המלכות שהיא בחינת או"ח.

אמרנו מקודם, מה היה השאלה? יש שאלה ויש תשובה. השאלה הוא, הלא למדנו, אם מלכות מקבלת מנחת רשימו, הרשימו דישר אינה מנחת. אבל רשימו ממה ש... ממה שהיה לו, יש לה. היינו, מרשימו ממה שהיה לה.

אני עוזר... עובר עוד הפעם על פ', על... על אות פ'. הוא אומר שהכתר היה... שכתר היה מסתלק.

אנחנו למדנו, אני אתחיל עוד הפעם, אות כ' למעלה. ודע כי כאשר עלה הכתר אל המאציל, אז באותו שיעור והמשך הזמן שהיה עולה, אז המלכות, ע נסתלקה ממנה בחינת גילוי יחידה, שהוא האור שהיה נמשך לה מן הכתר.

אנחנו למדנו, בזמן שבא אור הכתר לכלי דכתר, אז איזה אור היה למלכות? יחידה דנפש. היות שאור הנפש עבר חמישה כלים, יש חמש בחינות, נמצא שהכלי מאור הכתר, יחידה דנפש. אחר כך הוא אומר, שכיון שהכתר היה עולה ומסתלק, לא היה כוונתו להאיר בה, לכן נסתלק, כבר אין לו יחידה דכתר. פ אמנם נשאר בה הרשימו לבד.

בא למטה ושו... ובא למטה ושואל, פ) ואין להקשות שזה בסתירה למ"ש לעיל, אשר המלכות לא השאירה רשימה אחריה. כי שם מדבר בדיוק מרשימות דאור ישר הנכללות במסך בעת ביאתו למאציל, שעליהן יוצא הזווג להתפ"ב, שנקרא ע"ב.

אז מה הוא מתרץ? שם הוא מדבר, שהמסך שעולה בראש, בעוד שמלכות לא הייתה רשימו דאור ישר, רק רשימו אור חוזר, לכן כמה רשימות יש לה תמיד? בחינה אחרונה נאבדת. אם היה זיווג על בחינה ד', נשאר ג' להאיר אור ישר. עכשיו שהמשיכה על מלכות שהיא ג', אז המלכות של ג' אין לו אור ישר, אז זה נכלל מבחינה ב' דאור ישר.

עוד הפעם. מלכות נקראת מקבל על מנת לקבל, אחת. מזמן שיש למלכות מסך על עביות, ממלכות הזאת אנו מדברים. המלכות הזאת שנקרא מסך ועביות, אין היא מקבלת אור ישר על בחינתה. לאחר הצמצום אין למלכות רק אור חוזר. הלאה.

אבל מה, על איזה בחינה אור חוזר עשתה? אומרים, על בחינה ד'. אם המסך היה בחינה ד', היה מאיר שם קומת כתר. לאחר שנזדכך בחינה ד', נעשה בחינה ג'. אז הוא אומר, מה הפירוש שנעשה בחינה ג'? מדוע הפרצוף השני לא יצא גם כן מקומת כתר? אז הוא אומר, בחינה אחרונה נאבדת. איזה בחינה אחרונה נאבדת? מה שהמלכות הייתה לה בחינה ד', עשתה מסך, זה נאבד לה. ומה כן יש לו? מזעיר אנפין ולמעלה, שהוא בחינה ג', שהיא בחינת אור ישר.

עכשיו, כשאנו אומרים שהזיווג נעשה על בחינה ג', אז זה מלכות. שנקראת עכשיו מלכות, אין לה על בחינה ג' אור ישר, אלא אור חוזר. רק מה? מדברים מבחינת הרשימות. שנזדכך בחינה ג', מלכות עלתה לבחינה ב'. היא נכללה מהרשימות דבחינה ב', נגיד פרצוף ס"ג. גם כן אם מדבר על מלכות, מלכות שגם כן אין לה יותר מאור חוזר. ומה שמבחינה ב' הוא מהרשימו שהיה מאיר מקודם, בחינה אחת יות... בחינה אחת יותר פחותה.

נמצא, מה שאנחנו אומרים, בחינה אחרונה נאבדת, הכוונה על מלכות שעשתה מקודם מסך, מסך ד' ג' ב' א', זה נאבד, היינו אין לו רשימות, והרשימות נשארות ממה שהיה ממנו למעלה. ממנו למעלה נקרא אור ישר.

אני אגיד ממה שאני מתקשה כאן. אם אני מדבר ממלכות ויש לו מזעיר אנפין למעלה, אז אני מבין, מלכות יש לה אור חוזר, ממנה למעלה יש אור ישר. אז מבחינה אובדת על בחינה ג', על בחינה ד' אין לה. עכשיו, ניקח פרצוף ע"ב. שיש עביות דבחינה ג', המלכות הזאת, יש לה אור ישר דבחינה ג' או לא? היא עשתה רק מסך על בחינה ג'. נמצא, מה שמבחינה אחרונה נאבדת, היינו שהיא לא יכולה לעשות מסך על בחינה ד', אין לה אור על זה.

לכן ניקח עוד שלב. פרצוף ס"ג, מלכות נזדככה ועלתה לראש דע"ב. אומרים, מה היה במלכות דע"ב? בספירת המלכות, היה לה אור ישר של בחינה ג'? לא. רק ממנה למעלה מה היה? ב'. לכן אומרים שמלכות דע"ב שעולה למעלה, מהרשימות שלה בחינה אחרונה נאבדת. הבחינה ב' ש... בחינה ג' שנמשכת מקודם לא יכולה להמשיך, רק על איזה רשימות שיש שם אור ישר? על בחינה ב'.

לכן מלכות תמיד ריקה. מלכות תמיד אין לה אור. מה שמרשימה הוא רשימה ד... היא ממשכת, והיא לא נשארה באור ישר של הבחינה שהיא ממשכת. היא ממשכת, היא עושה מסך על בחינה ג'.

נמצא, תמיד שהמלכות נשארה ריקה, מבחינתה עצמה, היות בחינתה עצמה אין לה יותר מאור חוזר, לא חשוב מאיזה קומה שאני מדבר, או ד' ג' ב', תמיד אותו דבר. ואת האמת אני חושב, האור ישר שיש, ממנה למעלה. עם הרשימות האלו היא ממשכת אחר כך את הקומה. ונשארת תמיד בלי אור. רק מה? אור חוזר. לכן הוא מתרץ, מה שאני אומר רשימה, היינו מאור חוזר נשאר רשימו, מבחינת יחידה. מה הכוונה? תכף נראה.

איפה גמרנו כאן?

תלמיד: אות כ'.

רב"ש: צריכים להתחיל כ"א, אה? אחר כך נדבר מזה.

אנחנו לומדים, שלמלכות יש ה' פנימיים וב' מקיפים. ה' פנימיים, ואמרנו שהיה מאיר בכתר, אז יש לו מה? גילוי יחידה. עכשיו, שד' נזדככה על ידי הביטוש פנימי ומקיף, והזיווג נעשה על בחינה ג', לומדים שהיא מקבלת משהו מבחינה ג'. הוספה על מה שהיה מקודם. הלא מקודם הכול נסתלק, מה זה הוספה? נמצא הוספה לרשימו. היא מקבלת רק הארת מקיף. מה הוא רוצה להביע בזה? זה מלכות דע"ב הלא.

כאן מדברים מהיכר כלים. היכר כלי נקרא שאור הסתלק ממנה. לכן הוא אומר, כל זמן שאור לא נסתלק ג' בחינות, עוד נבחן שמקבלת איזה רשימו, איזה הארה מהכלי. אכן שמסתלק גם השני מקיפים ואין לו יותר שום דבר, אין לו יותר שום דבר, אז יש היכר כלי. אז הוא מסביר לנו, מאיפה היא מקבלת מקיף חדש? היות ממה שהיה מקודם נשאר ברשימו. לכן שבא אחר כך, המקיף איפה נכנס? לכלי דמלכות, שיש לו רשימו. לא רשימו דאור ישר, רשימו דאור חוזר.

אז צריכים להתחיל אות כ"א.

וכאשר סיים הכתר להתעלם, שעביות... שהאור היצא על עביות דמסך בחינה ד' סיים להתעלות, צ וסיימה המלכות לעלות עד סיום היסוד, אז ק חזר להאיר בה, במלכות, המאציל כבתחילה בחינת היחידה שבה, שמלכות הייתה מקבלת מקודם אור היחידה. כי אחר שעלה הכתר בהמאציל, גם היא, מלכות, עלתה ביסוד, נגיד על בחינת זעיר אנפין, והיתה מדרגה אחת קרובה יותר אל המאציל, מקודם היא הייתה במקום מלכות. אחר שמלכות עלתה למקום זעיר אנפין, הייתה מדרגה אחת קרובה יותר למאציל. והיתה מקבלת עתה ממנו מה שהיתה מקבלת מקודם מן הכתר. כמו מקודם קיבלה אור, בזמן שהיה זיווג על בחינה ד', עכשיו שנעשה זיווג על בחינה ג', גם כן שוב חוזרת לקבל אור. אך כל זמן שלא סיים הכתר לעלות, אז היה ר הכתר מפסיק בין מאצילה ובינה, והכתר עצמו גם כן לא היה מאיר בה. וכן על דרך זה הוא בבחינת חיה שמקבל מן הכתר. וכן על דרך זה החכמה ובינה וכיוצא בהם.

מה הוא רוצה להסביר לנו כאן? פשוט, כמו שלמדנו באות ע'. מה למדנו באות ע'? אם המדרגה מסתלקת, מסתלקת, ועוד לא נעשה זיווג מחדש, אז עדיין אין אור חדש. לאחר מסתלקת בא הזיווג חדש ומאיר.

מה הוא רוצה לומר כאן? עוד הפעם למעלה, צ'. וכאשר סיים הכתר להתעלם, נראה למטה.

צ) כמו שנתבאר לעיל, מה הפירוש סיים הכתר להתעלם? כמו שדיברנו על זה שמלכות פירושה, המסך שבה. וסיום עליתה ליסוד, פירושו, שגם מלכות של ראש, ששם בקומת זיווג, משם למטה מתפשט... משם למטה מתפשט הגוף של המדרגה, אז הוא אומר, בפה הנמשך עד הטבור, עכשיו שהזיווג נעשה בחוטם, נמשך עתה זעיר אנפין עד היסוד, נגיד, ויצא שם, בראש, בחוטם, זווג דהכאה בקומת חכמה. שזה נבחן שסיימה העליה.

מה הוא רוצה כאן ללמד, להסביר לנו? אם אנחנו הרי לומדים שיש שם מקומות, אני יודע סיימה עלייה, עלתה עד כאן. אם אנחנו אומרים, אין שם מקומות, מה הפירוש סיימה עלייתה? היינו שנזדככה מד' לג', וכבר יכולה לקבל על הג', זה נקרא סיימה עלייתה ומקבלת שפע במקום שנמצאת. זה נקרא סיום עלייתה, היינו שיש שם אור למטה.

צ' תסתכלו. כמו שנתבאר, שמלכות פירושה, המסך שבה. וסיום עליתה ליסוד, פירושו, שגם מלכות של ראש עלתה לחוטם, ויצא שם זווג דהכאה בקומת חכמה. שזה נבחן שסיימה עלייתה, שכבר מאיר על? בחינה ג' כבר מאיר האור.

תסתכלו למעלה. אז ק חזר להאיר בה המאציל כבתחילה, בבחינת היחידה שבה.

מה הפירוש?

ק) כמו שמבאר והולך, כי אחר שעלתה ביסוד, מה זה? שפירושו, שנזדכך המסך של בחינה ד' וקיבל לעביות דבחי"ג, שאז גם המסך שבפה דראש עלה לחוטם, שנבחן לבחי"ג של ראש, ויצא שם הזווג דהכאה בקומת חכמה, ונמשך משם למטה לגוף. נמצא עתה שהיא "מדרגה אחת קרובה יותר אל המאציל", הלא אין מקומות, מה הפירוש קרובה יותר למאציל? כלומר שהיא מקבלת עתה, המלכות, מלמעלה מהבחינה שכנגדה שבראש, כי עתה היא מקבלת מהזווג שבחוטם, וחזר להאיר בה המאציל בחינת היחידה שבה, למדנו שמלכות היה לה מקודם, בטרם הסתלקות, אור היחידה דנפש, אז היא מקבלת שוב יחידה. איך? הלא קומה זה רק קומת חכמה. אז הוא מתרץ, אלא בקומת חכמה, שהיא בחינת חיה דיחידה.

הלאה. וחיה דיחידה זו, היות שהוא מדרגה יותר קרובה לשורש, יותר זך, זה למעלה ממלכות, נעשה בה לבחינת אור מקיף דחיה. איננו אומר שמקבל זיווג בבחינת אור פנימי היות שזאת היא, מדרגה אחת יותר גבוהה ממלכו... מבחינתה, שהיא מדרגה יותר זכה. לכן הוא אומר כלל, כל מדרגה עליונה לגבי תחתונה נקרא מקיף. אם כן, הגם שמקבל זה בפנימיות, אבל מדוע נקרא זה מקיף? להראות לנו שזה מדרגה יותר גבוהה מבחינתה עצמה, רק כאילו אין לו כלים לזה, כמו שנתבאר לעיל.

וזה אמרו, "והיתה מקבלת עתה ממנו, מי? מלכות, מה שהיתה מקבלת מקודם מן הכתר". בחינת יחידה דנפש, עכשיו היא מקבלת מרוח דבחינה ג', בחינת חיה. והיות שמכנה אותה שקיבלה מקודם בחינת יחידה, היא גם כן נבחנת לבחינת יחידה. אבל זה חיה, חכמה. מדוע? שאין עכשיו במדרגה יותר מבחינה ג'. כלומר, שהיא מקבלת עתה מן החוטם דרך כתר דז"א, כמו שהיתה מקבלת מקודם דרך הכתר של עצמה.

אנו לומדים, כאן, שתי בחינות שמתבלבלות אותנו. מצד אחד אנו לומדים, מלכות עלתה לזעיר אנפין. נעזוב את זה. מלכות מקודם הייתה בבחינה ד', בטבור, והיה אז למלכות נפש רק יחידה ד... עד, עד יחידה דנפש. רק קיבלה מכתר שלה, ד' כתר שלה, חמש בחינות יחידה דנפש.

ולמדנו אז, שכלי דזעיר אנפין, שיש אור הרוח, היות שאור הרוח עבר רק ארבע כלים, רוח היה בכתר, ואחר כך ירד רוח לחכמה, ואחר כך ירד רוח לבינה, ואחר כך ירד רוח לזעיר אנפין. יש שם חיה דרוח. עכשיו שמלכות, הזיווג שהייתה בבחינה ד' עלתה לבחינה ג', על רוח, אומרים, הכלי דרוח קיבלה עוד כלי, ויש לה עכשיו יחידה דרוח.

עכשיו, יחידה דרוח שקיבלה עכשיו כלי דזעיר אנפין, נתוסף לה מה שלא היה זה לפני זה, כן. מה זה לפני זה? לפני הסתלקות. קצת מחשבה. לפני הסתלקות היה לו חיה דרוח מקומת כתר, לא לשכוח. עכשיו שקיבלה יחידה, היה לה על עביות דבחינה ג', עוד זה לא דומה לזה. עכשיו שאנו לומדים שמלכות המקורי, שמקבלת מהזיווג שנעשה עכשיו ביחידה דזעיר אנפין, זה יחידה דקומת חכמה רק. נמצא שמקבלת בחינת יחידה עכשיו מקומת זעיר אנפין, אבל מקומת חכמה. זה הוא מסביר לנו כאן.

אז אני עוד הפעם בכ'. מה אומר כ'? נתחיל אות למעלה, כ"א.

כא) וכאשר סיים הכתר להתעלם צ וסיימה המלכות לעלות מקומה יסוד, אז העולם, זה מקום הזיווג של ראש שהיה בפה, שנקרא ד' שבראש על בחינת חוטם, נקרא בחינה ג' שבראש, שנקרא עביות דזעיר אנפין. אז ק חזר האור להאיר בה המאציל כבתחילה, בחינת היחידה שבה.

כי אחר שעלה הכתר בהמאציל, והזיווג שנעשה גם היא, למטה, עוד הפעם.

כי אחר שעלה הכתר דגוף בהמאציל, גם היא, מלכות, עלתה ביסוד, אין לה עביות דבחינה ד' כבר. והיתה מדרגה אחת קרובה יותר אל המאציל. פירוש, היא הייתה במדרגה יותר זכה משהיה מקודם. מה זה נקרא זך? משפיע. מקודם היה לה בחינה ד' דעביות, עכשיו עלתה, יש לה ג' דעביות, זה נקרא קרובה למאציל. והיתה מקבלת עתה, שבבחינה ג', מה שהיתה מקבלת מקודם מן הכתר. מקודם קיבלה מהכתר יחידה דנפש, עכשיו מה מאיר בכתר דזעיר אנפין? יחידה ויחידה דחכמה. יחידה דרוח אבל מקומת חכמה. ברור?

עכשיו אני מקריא עוד הפעם.

ק) כמו שמבאר והולך, אור פנימי, כי אחר שעלתה מלכות ביסוד, שפירושו, שנזדכך המסך דגוף, וקיבל לעביות דבחי"ג, יותר לא יכול להתגבר, שאז אנו לומדים, גם המסך שבפה דראש עלה לחוטם, שהוא בחי"ג של ראש, ויצא שם הזווג דהכאה בקומת חכמה, לומ... כי מקודם לכן שהמלכות היה קומת כתר, ונעשה מ... ונמשך משם למטה בגוף.

נמצא עתה שהיא, מלכות, "מדרגה אחת קרובה יותר אל המאציל", כלומר שהיא מקבלת עתה מלמעלה מהבחינה שכנגדה שבראש, בחינתה הוא בחינה ד', עב ביותר, עכשיו מקבלת, קרובה למאציל, יותר זך, כי אימא נקרא יותר זך, כי עתה היא מקבלת מהזווג שבחוטם, שנקרא יותר זך בד', וחזר להאיר בה המאציל בחינת היחידה שבה, אלא בקומת חכמה, שהיא בחינת חיה דיחידה.

וחיה דיחידה זו, שמאיר בקומת חכמה, ומאירה במלכות דגוף, שמאיר בבחינת היסוד, נקודה. חסר כאן. מאירה גם כן למלכות הקודמת, שעם הקומה שלה הוא בבחינת טבור. המלכות הזאת מקבלת עכשיו אור מקיף דחיה. לא המלכות שעומדת בבחינה ג' מקיף, לכן מקבלת אור פנימי. רוח זה בחינה ג', זה בחינתה, שהיא נגדה בראש, רק אז אני מחלק. היא מקבלת יחידה דרוח, ומלכות שהיא בחינת נפש, ורוח היא יותר זכה, מקבלת מקומת חכמה זו בחינת מקיף.

... וחיה דיחידה זו, נעשה בה למלכות לבחינת אור מקיף דחיה. וזה אמרו "והיתה מקבלת, המלכות, עתה ממנו, מה שהיתה מקבלת מקודם מן הכתר". כלומר, שמקבלת עתה מן החוטם דרך כתר דז"א, דרך יחידה דזעיר אנפין, דרך יחידה דרוח שיצאה עכשיו על קומת חכמה, כמו שהיתה מקבלת מקודם דרך הכתר של בחינה ד'. שם היא קיבלה יחידה, גם כאן היא קיבלה, אבל כאן זה בחינת חיה, וזה נקרא כמקיף משום שזו מדרגה יותר זכה מבחינתה עצמה.

מלכות שעלתה ליסוד, המכונה בחינה ג', אז פירוש הדבר שנזדכך המסך, שלא יכולים לעשות זיווג רק על בחינה ג', נקרא זה שכלי דזעיר אנפין, כלי דרוח, שהיה לו מקודם רק חיה דרוח, מבחינת כתר מהזיווג שהיה על בחינה ד', מתוסף עכשיו כלי, ומקבלת בחינת יחידה, יחידה דרוח. נמצא, זה פנימי.