שיעור בוקר 18.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב'. חלק ו'.
עמ' 391, דף שצ"א. אות ב'.

קריין: אנחנו קוראים בספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', עמוד 391, דף שצ"א, אות ב', דברי האר"י.

אות ב'

"והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק."

האר"י מדבר על התפשטות כמו שהיתה בגלגלתא, ע"ב, ס"ג, ומסביר לנו שס"ג, הפרצוף השלישי, מתפשט כרגיל, כמו שצריך לפי החוקים, כמו גלגלתא וע"ב, מהמקום שהיה עליו זיווג, ועד רגלי א"ק, עד הסיום.

שוב, "והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב,", כך הוא מדבר על ס"ג, "ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק." כמו שאנחנו לומדים, גלגלתא התפשטה מאין סוף עד סיום רגלין, ע"ב התפשט מפה דראש דגלגלתא עד הטבור, ועכשיו אנחנו מסבירים איך ס"ג מתפשט.

אחרי כל ההתפשטויות האלה בסופו של דבר נצטרך להבין איפה אנחנו, ממה אנחנו נכללים, ממה אנחנו מתפשטים, תלויים, ואיפה המקום שלנו, התכונות שלנו והעתיד שלנו.

קריין: אות ב', אור פנימי, מבאר "שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב".

פירוש אור פנימי לאות ב'

"שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג: ענין שערות ראש ודיקנא הללו לא יצאו תכף עם אצילותו של פרצוף, אלא אחר צמצום נה"י ועלית ה' תתאה לעינים, שיתבאר לקמן, כי ה"ת שהיא המסך המשותף מבחי"ב ובחי"ד יחד, עלתה לחכמה דראש הס"ג, המכונה עינים, ונזדווג שם עם אור העליון, והעלה או"ח מחכמה לכתר, דהיינו מעינים לגלגלתא, הממשיך רק קומת הז"א. והנה אז נתחלקו הע"ס דראש הס"ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה. כי להיות שנעשה מקום הזווג בהעינים, ושמשו העינים במקום הפה דראש, הנה נעשו ג' הספירות אח"פ, לבחינת גוף. ומקבלים מהמלכות הזו העומדת בעינים, המשפעת להם ממעלה למטה, ולא נשאר שם בבחינת ראש, דהיינו מבחינת ממטה למעלה, רק ב' הספירות : גלגלתא ועינים לבד. הרי שהע"ס דראש, נתחלקו לב' בחינות : ראש, וגוף. כי רק הכתר וחכמה מהם, נשאר לבחינת ראש, אבל בינה ז"א ומלכות שבהם, יצאו מבחינת הראש, ונעשו לבחינת ספירות דגוף."

זאת אומרת, הראש התחלק לשניים, לחלק עליון - גלגלתא עיניים, ולחלק תחתון - אח"פ, וכך הוא ממשיך. וכל זה נעשה על ידי עליית ה' תתאה - מלכות, לעיניים, כי קודם היא הייתה בפה, ועכשיו היא עומדת בנקבי עיניים.

אני אקרא שוב, "שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג: ענין שערות ראש ודיקנא הללו לא יצאו תכף עם אצילותו של פרצוף, אלא אחר צמצום נה"י ועלית ה' תתאה לעינים,". זאת אומרת, יצא פרצוף גלגלתא, אחר כך יצא פרצוף ע"ב, לא היה שום דבר, אבל בעל הסולם אומר שאחר כך היה צמצום ב'. אנחנו נלמד שהנה"י הצטמצמו וה' תתאה עלתה לעיניים. "שיתבאר לקמן, כי ה"ת שהיא המסך המשותף מבחי"ב ובחי"ד יחד, עלתה לחכמה דראש הס"ג, המכונה עינים, ונזדווג שם עם אור העליון, והעלה או"ח מחכמה לכתר," איפה שהיא עומדת בחכמה, משם היא הגבילה את הפרצוף, ומעלה אור חוזר שמגיע אליה לכתר.

"דהיינו מעינים לגלגלתא, הממשיך רק קומת הז"א. והנה אז נתחלקו הע"ס דראש הס"ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה." זאת אומרת, הראש מתחלק לגלגלתא עיניים, זה החלק העליון של הראש, ולאוזן חוטם פה, זה החלק התחתון של הראש. "הממשיך רק קומת הז"א. והנה אז נתחלקו הע"ס דראש הס"ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה. כי להיות שנעשה מקום הזווג בהעינים, ושמשו העינים במקום הפה דראש, הנה נעשו ג' הספירות אח"פ, לבחינת גוף." כי האור התפשט רק לכתר וחכמה, שם כבר היה מסך, וממסך ומעלה היה אור חוזר, ואחר כך האור חוזר הזה יורד ממקום הזיווג למטה.

ואז יוצא לנו ש"העלה או"ח מחכמה לכתר, דהיינו מעינים לגלגלתא, הממשיך רק קומת הז"א. והנה אז נתחלקו הע"ס דראש הס"ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה. כי להיות שנעשה מקום הזווג בהעינים, ושמשו העינים במקום הפה דראש," זאת אומרת, כמו המסך שעומד שם. "הנה נעשו ג' הספירות אח"פ, לבחינת גוף." אחרי שהאור נמצא רק בכתר וחכמה, הוא עושה שם זיווג ויורד משם כבר לבינה, זעיר אנפין ומלכות שנמצאים למטה ממסך, כי אנחנו מדברים על צמצום ב'.

"ומקבלים מהמלכות הזו העומדת בעינים, המשפעת להם ממעלה למטה, ולא נשאר שם בבחינת ראש, דהיינו מבחינת ממטה למעלה," התפשטות האורות, אלא "רק ב' הספירות : גלגלתא ועינים לבד." זה מה שיש לנו בראש, ולמטה מזה כבר מסך, ולמטה מהמסך כבר גוף. "הרי שהע"ס דראש, נתחלקו לב' בחינות : ראש, וגוף. כי רק הכתר וחכמה מהם, נשאר לבחינת ראש, אבל בינה ז"א ומלכות שבהם, יצאו מבחינת הראש, ונעשו לבחינת ספירות דגוף.". הכול עקב עליית ה' תתאה לנקבי עיניים. כי קודם היה מסך למטה במלכות, ועכשיו הוא עלה למעלה לנקבי עיניים דראש, ולכן הראש התחלק לשני חלקים. לראש החדש שהוא כתר וחכמה, אחר כך עומד מסך, ואחר כך עומדות ספירות שיצאו מהראש למטה, לגוף, שהן בינה, זעיר אנפין ומלכות.

תקבלו את זה כך בינתיים. מכאן נלמד מה נקרא "צמצום ב'", שהוא מצמצם את הפרצוף לשני חלקים, מחלק אותו לגלגלתא עיניים ואח"פ.

"והנה הגם שהזווג הזה החוצה את הע"ס דראש לב' בחינות ראש וגוף, נעשה בהחכמה דראש הס"ג גופיה, עכ"ז בו עצמו לא נעשה שום שינוי, כי אין העדר ברוחניות, כנודע. אלא רק תוספת נעשה כאן, כי נבחנות לע"ס דענפים שעל הראש דס"ג,". זאת אומרת, הם תוספת, מתלבשים על הראש דס"ג. "המכונים ע"ס דשערות, והמה הם שנחלקו על ב' בחינות ראש וגוף הנ"ל, אשר כתר וחכמה שבהם, שנשארו בבחינת ראש, נבחנים לענפי ע"ב בבחינת שערות ראש, וג' הספירות שבהם שהם אח"פ, שנעשו לבחינת גוף, הם נבחנים לבחינות שערות דיקנא. ולענפי ס"ג."

בעל הסולם אומר שהיה לנו פרצוף, שעכשיו הראש שלו התחלק לשני חלקים. החלק גלגלתא ועיניים של הראש נשאר כראש החדש. והחלק אוזן, חוטם, פה מהראש, נפל מבחינת הראש לגוף, זה מה שקרה. שוב, אין כאן שום דבר מיוחד, הפרצוף שהיה קודם כראש נעשה לראש וגוף.

"וזה אמרו ושערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג. היינו אותה התחלקות הע"ס של ראש לב' בחינות: גו"ע, ואח"פ, שנתהוה בראש הס"ג, כנ"ל, הנה התחדשות הזו, מכונה בשם שערות שבחינות גלגלתא ועינים שנשאר בבחינת ראש, נחשב לענפי ע"ב. ובחינת אזן חוטם פה שבהם, שיצאו לחוץ מהראש, נחשבים לענפי ס"ג. וטעם הדבר יתבאר לפנינו."

בעל הסולם עוד ידבר על זה. אני מבין שיש כאן הרבה שאלות, ולא מובן כל כך מה קורה פתאום, אבל כך זה קורה. זה קורה מפני שמלכות שעלתה בסיום הפרצוף עלתה לנקבי עיניים, וחילקה את הראש לשני חלקים. ראש חדש שהוא גלגלתא ועיניים, וגוף מאותו הראש, החלק השני, שהוא אוזן חוטם פה. בסך הכול זה מה שקרה כאן.

שאלה: החלוקה היא לא בראש.

החלוקה בראש.

תלמיד: החלוקה היא בפרצופים חיצוניים.

זה לא חשוב. הוא מסביר שהראש של פרצוף ס"ג התחלק לגלגלתא עיניים ואח"פ, וגם בע"ב נראה זאת אחר כך.

תלמיד: מה הנחיצות של חלוקה בראש?

אם אתה שואל לפי המקום, אז אני מוכן להסביר. אם אתה קופץ לחלק אחר, אני לא מוכן להסביר.

תלמיד: אני לא קופץ. מה גרם לחלוקה בראש שהוא התחלק לשניהם?

הוא לא כתב על זה בינתיים, אלא עליית ה' תתאה לנקבי עיניים, זה מה שהוא כתב.

למה אתם לא מבינים שלומדים כך שקוראים ומשתדלים להבין על מה שהמחבר מדבר, לא על מה שאני רוצה לשמוע, ולאט לאט כך מתקרבים לראש שלו.

יוצא "שבחינות גלגלתא ועינים שנשאר בבחינת ראש, נחשב לענפי ע"ב. ובחינת אזן חוטם פה שבהם, שיצאו לחוץ מהראש, נחשבים לענפי ס"ג. וטעם הדבר יתבאר לפנינו". הוא כל הזמן כותב "לפנינו", כלומר שזה יהיה ברור לך בעתיד.

הראש התחלק לשני חלקים, החלק העליון שהוא ג"ע נחשב לראש החדש, והחלק שהוא אוזן, חוטם, פה, נחשב לגוף כלפי אותו הראש החדש.

"שבהם כלולים או"א, שבין שניהם לקחו וכו', והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. משמיענו כאן, שכמו או"א דאצילות נכללו ויצאו מהע"ס דדיקנא דא"א, כן הע"ס דנקודים יצאו מסוד שערות דיקנא דראש הס"ג. ותדע שיש ג' בחינות או"א: שהם או"א הפנימים, ואו"א עילאין, וישסו"ת. וכל אלו הג' הם כלולים בשערות דיקנא. כי יש י"ג תיקוני דיקנא, שהם ג' הויות, כלומר, ג' בחינות של ע"ס, שהע"ס הראשונות הן בבחי' ד' תיקונים הראשונים המסתיימים על שבולת הזקן, ומשבולת הזקן הזה יצאו או"א הפנימים, שהם הג"ר דנקודים. ומהע"ס השניות, שהם ד' תיקונים האמצעים, המסתיימים על מזל העליון הנקרא נוצר חסד, יצאו או"א עילאין, ומהע"ס האחרונות, שהם ה' תיקונים תתאין המסתיימים במזל התחתון הנקרא ונקה. יצאו ישראל סו"ת דאצילות". את כל זה נלמד אחר כך. יש כאן המון פרטים.

"וזה אמרו "והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א". כי או"א הנ"ל נקראים ביחד אבא, וישסו"ת הנ"ל נקראים יחד אמא". ישראל סבא ותבונה, נקראים יחד אימא. "ואבא נכלל במזל העליון כנ"ל, ואמא נכללת במזל תחתון כנ"ל ונמצאו שניהם כלולים במזלא. אבל בד' תיקונים עילאין המסתיימים על שבולת הזקן, הנה הם שייכים לאו"א הפנימים, כנ"ל, ומהם יצאו רק הג"ר דנקודים, שהם בחינת או"א הפנימים. וזכור הדברים, כי תצטרך להם בכל מלה ומלה הבאים לקמן.

ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק:" כמו שלמדנו. הוא רק נתן לנו מה יהיה עוד מעט לפנינו.

אני מבין שיש כאן הרבה שאלות ושום דבר לא מובן, ואתם ברוגז עליי ועל בעל הסולם ועל כולם, זה ידוע שכך לא מלמדים. אלא זה צריך להיות בצורה יותר חלקה, מחולקת לפרוסות, אבל כך הוא כותב.

שאלה: חבר שאל אותי אם הוא מדבר כאן לפני ואחרי צמצום ב', ואמרתי שהוא כולל גם לפני וגם אחרי הצמצום.

כן.

תלמיד: הזיווג הזה שהוא עולה לה' תתאה, האם זה זיווג ע"ב ס"ג?

נראה. אין כאן תשובות, הוא פשוט כותב כמה ידיעות.

שאלה: האם תוכל לתת לנו תמונה כללית איפה אנחנו נמצאים, כך שנוכל להיכנס לזה?

הוא כותב כך, שהיה רצון לקבל שהבורא ברא, על הרצון לקבל השפיע האור, והרצון התנגד לאור כי הם הפוכים. מזה התחילה להיבנות מערכת יחסים ביניהם שנקראת מערכת הבריאה. המערכת הזאת התחילה לבנות ביניהם מערכת יחסים שנקראת פרצופים. מה הפרצופים האלה מביאים לנו? הם מביאים לנו התקשרות בין הרצון לקבל שנקרא נברא, לרצון להשפיע שנקרא בורא. אין יותר חוץ מהמשפיע והמקבל.

כאן הוא מסביר לנו באיזה יחסים נמצאים המשפיע והמקבל. הם מתחילים עכשיו להיכנס להתקשרות ביניהם, ההתקשרות מגיעה למצב שיש בהם צמצומים, עליות, ירידות, כל מיני פעולות, עד שבסופו של דבר על ידי המאור המחזיר למוטב הם מגיעים לתוצאה מיוחדת שנקראת חיבור ודבקות. זה הסיום של כל המאמצים שלהם בהתקשרות ביניהם.

מה שאנחנו לומדים זה חלק, פרגמנט, מתהליך ההתקשרות בין הבורא לנבראים. הוא משתדל עכשיו להקים ולהעביר להם את התכונות שלו, שעל ידי זה הם נעשים דומים לו.

שאלה: מה המשמעות של שערות?

זה עוד רחוק. שערות הם מהמילה "סוער". אלו כלים שלא יכולים עדיין להיכנס בקשר נכון עם האור.

אות ג'¹

"והנה מתחלה היה בא"ק כך: ג' ראשונות שבו, שהם ע"ב, כתר. ס"ג חכמה ובינה. וזה הס"ג, היה מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו, מלובש מטבור ולמטה דא"ק תוך מ"ה וב"ן דא"ק. וכל זה הוא פנימיות א"ק: עצמות, אורות, וכלים."

עכשיו הוא מסביר לנו משהו אחר.

פירוש אור פנימי לאות ג'

"מתחלה היה בא"ק כך, ג"ר שבו שהם ע"ב כתר: הנה הדברים שבכאן הם אותו הענין המובא לעיל אלא בשינוי לשון, והעתקתים רק מפני שיש בהם איזה חידושים קטנים. וגם כאן סובב על פרצוף ס"ג דא"ק ומקשר בו גם פרצוף ע"ב דא"ק המלובש בו. וכבר ידעת, שפרצוף ס"ג מלביש מפה ולמטה דראש דע"ב, דהיינו לבחינת ג' הספירות חג"ת דגופא דע"ב. וזה אמרו, ג"ר שבו שהם ע"ב, כתר. כי חג"ת דע"ב המה שנעשים לג"ר דפרצוף הס"ג, אשר ראש הס"ג מלבישם מבחוץ, והפה, שהוא המלכות דראש הע"ב, הוא בחינת הכתר דראש הס"ג שממעל לו, והחג"ת דע"ב הם המוחין הפנימים שבו. כנ"ל.

ס"ג חכמה ובינה. כלומר, שבפרצוף ס"ג עצמו יש חכמה ובינה, ואע"פ שכל קומתו של הס"ג, הוא רק קומת בינה בלבד, אמנם יש בו בחינת זכר ונקבה, כלומר שהמסך שעלה להמלכות דראש ע"ב, לצורך הזווג לפרצוף ס"ג, כלול מב' רשימות עליונות, שהם: רשימו דבחי"ג דהתלבשות לבד, ומחוסר המשכה, ורשימו שלמה דבחי"ב. ולכן נעשה עליהם ב' זווגים : הא' בקומת חכמה, והב' בקומת בינה, והמה נק' זו"ן, שהרשימו דבחי"ג דהתלבשות, שעליה יצאה קומת החכמה, נק' זכר, והרשימו דבחי"ב השלימה גם מבחינת המשכה, נק' נקבה, שעליה יצא עיקר האור דפרצוף הס"ג, שהוא קומת בינה. וזו"ן הללו, נתלבשו רק בכלי דכתר של הגוף דס"ג, ואין מגיע מהם ליתר הט"ס תחתונות דס"ג, כל כמה שלא נזדככו הזו"ן דכלי דכתר, לבחי"ב ולבחי"א. כמ"ש כל זה באורך לעיל דף ש"מ ד"ה ונבאר. עש"ה.

וזה אמרו, "ס"ג חכמה ובינה" כי הפרצוף נקרא תמיד על שם ספירות העליונות שבו, כנודע, וכיון שהספירות זו"ן הנ"ל יש בהם קומת חכמה ובינה ע"כ נקרא הס"ג בשם חכמה ובינה.

ומשמיענו בזה, כדי להבין מ"ש לקמן, אשר ס"ג הזה נעשה אח"כ לבחי' ע"ב, ונודע שהע"ב קומתו עד החכמה, ואיך אפשר שמס"ג יעשה ע"ב. וע"כ מזכיר כאן, שבס"ג זה, יש חכמה ובינה כי הזכר הוא בחי"ג דהתלבשות, שהוא בחינת ע"ב, ולפיכך נעשה אח"כ לבחי' ע"ב. וזכור זה. "

חשוב לנו אם יש אור חכמה או אין אור חכמה. אם יש אור חכמה, אז יש עוד חלוקה לפי אור החכמה, אם לא, אז זה כבר לפי ס"ג, לפי אור הבינה.

"מחציו ולמטה שהם נקודות שבו מלובש מטבור ולמטה דא"ק תוך מ"ה וב"ן דא"ק. "וצריך שתזכור הפירוש של טעמים ונקודות, המובאים לעיל בדברי הרב (ח"ד פ"ג אות י"א) כי התפשטות הראשונה אל הפרצוף, בטרם שהמסך מתחיל להזדכך, הוא מכונה בשם טעמים, והוא אור ישר ורחמים. אבל בשעה שהמסך מתחיל להזדכך, אשר אור העליון נמשך מהמאציל ומזדווג עם המסך במדרגות זיכוכו", שעולה מטבור נגיד לפה "הנה ד' הקומות היוצאות בעת ההיא, שהן חכמה בינה ז"א ומלכות, המה נקראים נקודות כי הם בחי' או"ח ודין. עש"ה ובאו"פ שם. ועי' באו"פ דף ש"ט ד"ה התפשטות.

ועם זה תבין שרק האורות שבכלי דכתר דגוף הס"ג מכונה בשם טעמים אבל כל הט"ס תחתונות שלמטה מכתר דגוף הס"ג, הן נקראות נקודות. גם ידעת שהכלי דכתר דגוף הס"ג מתפשט עד הטבור, כלומר, עד סיום רגלין דגוף דע"ב, שמקום הסיום הזה מכונה טבור. וזה אמרו, "מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו מלובש מטבור ולמטה דא"ק" דהיינו הט"ס תחתונות שלו, כי כל הט"ס התחתונות מכונים כאן בשם נקודות, שהם כולם ירדו למטה מטבור ונתלבשו במ"ה וב"ן הפנימים דא"ק. כמ"ש היטב לעיל דף ש"צ בד"ה אבל פרצוף. עש"ה.

וכל זה הוא פנימיות א"ק. כלומר, שכל זה הוא בחינת פרצוף הס"ג בבנינו עצמו, שאין בכלל זה הענפים שיוצאים לחוץ ממנו, שאותם הוא מבאר לאחר מכן."

שאלה: האם אתה מנסה להוביל אותנו על פי בעל הסולם ללמוד את המכלול ולא להיכנס לפרגמנטציה, לשאלות פרטיות, ובגלל זה אתה לא עונה?

כן. יש כאן אנשים שלא שמעו על כל הדברים האלה בכלל, יש כאלה ששמעו פעם, פעמיים, יש כל מיני. אין לפניי תלמיד אחד שאני יודע מי הוא ומה הוא ואיך לתת לו. לכן כך זה הולך, בלי פרגמנטציה כמו שאתה אומר.

תלמיד: האם שיטת הלימוד משתנה עם הזמן?

לא. אנחנו לומדים את "תלמוד עשר הספירות", חלק ו', שהוא החלק החשוב ביותר מכל החלקים. והוא מסביר כאן על עולם הנקודים שעליו כבר נבנים כל יתר העולמות, ושאנחנו כבר צריכים להתחיל להשיג אותם.

תלמיד: אני זוכר תקופות בעבר שהיינו שואלים שאלות, היית נותן לנו תשובות פרטניות לגבי חלקים, ואז היינו צריכים לחבר את המכלול ולעשות את החשיבה הכללית.

מה תחבר?

תלמיד: לחבר את התהליכים. למשל, למה פרצוף ס"ג שונה מכל הפרצופים, שהזיווג נעשה בפה דראש ופה עולה לנקבי עינים, דברים מהסוג הזה. אנחנו היינו צריכים להסיק את המסקנות ולהבין את המכלול.

אנחנו קראנו עכשיו קצת, בהמשך הוא יסביר לנו יותר. אני בינתיים לא יודע באיזו צורה לעבוד אתכם. אם אני עכשיו אלך אחרי חלק א' של תע"ס לחלק ב', לחלק ג', שאת זה כמעט ולא למדנו עם הרב"ש, אז שם אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במשך המון חודשים בכל מיני הגדרות שהן לא כל כך חשובות. לכן אין לי ברירה אלא לקפוץ לחלק ו', כך אני חושב.

חלק ו' הוא החלק החשוב, הוא ממש נקודה מאוד מיוחדת בכל "תלמוד עשר הספירות", כי הוא מתחיל להסביר לנו על עולם הנקודים, על נקודות דס"ג, על אותה סביבה שבה קיימים עולמות בי"ע, לכן זה חשוב.

תלמיד: עצם העיסוק בלימוד התורה ובלימוד התהליכים מזכך את הרצון לקבל, אני מרגיש את זה גם מתוך הלימוד. האם אתה מתמקד בדרך הזאת ולא בדרך של ההבנה?

הבנה צריכה לבוא לאדם מכך שהוא מתאמץ להיכנס לתוך הלימוד. מגיעה הבנה, אבל היא מגיעה עם הזמן, וגם ככל שאדם משקיע את עצמו. לא כולם שווים בזה כי זה שייך לשכל ולא לרגש הרוחני. לכן אין לי כאן מה להגיד.

שאלה: לגבי הכוונה בזמן הלימוד, אמרת שאין לך תלמיד אחד, אבל אנחנו מאוד מתאמצים להיות יחד. שמעתי שתלמידה אמרה שהייתה לה התנגדות מאוד גדולה לתע"ס והיא פתאום מרגישה שמשהו מלטף אותה בזמן לימוד תע"ס. אולי זה לא יושב על השכל אלא על הרגש. אנחנו לא רוצים להתנגד לתע"ס, אנחנו רוצים בכל זאת להיות יחד. חלק אולי מבינים בשכל, חלק אולי מצליחים להתגבר על התנגדויות ולקבל קצת הרגשה. איך אנחנו משתמשים בכל המצבים שיש בכלי הכללי?

אני מבין שרובכם לא רוצים להיכנס לזה ולהיות מדענים בלימוד תע"ס, ובאמת אין בזה צורך. אבל בכל זאת עלינו קצת לספוג משם את הרוח ופרטים.

תלמיד: האם יש משהו שאנחנו ככלי אחד שלם יכולים דווקא להשתמש בכל הצורות? למשל יש חבר שעכשיו לא מבין ומתאמץ.

שיתאמץ יחד איתנו ככל שהוא יכול והוא גם יקבל, כי לומדים על ידי מאור המחזיר למוטב.

תלמיד: במה אנחנו תוך כדי לימוד הופכים להיות תלמיד אחד מולך? האם אנחנו יכולים לעשות כזאת פעולה?

על ידי החיבור שלכם. זה לא חשוב באיזו רמה כל אחד נמצא.

שאלה: איך אפשר מתוך הלימוד להתקרב ולהתחבר בינינו ולתכונות הבורא?

זה לפי הכוונות של הלומד. זה לא לפי כמה הוא יודע ועד כמה הוא מוצלח, אלא ממש לפי כוונות הלומד.

שאלה: אני מרגישה שבשלב מסוים נגיע להבנה של כל המונחים האלה ואני לא דואגת להבין אותם עכשיו. האם זה בסדר או שאני מתרשלת במאמציי?

זה דווקא בסדר.

שאלה: לימוד התע"ס מביא תענוג גדול, איך להשתמש בו בצורה נקייה?

יש כאלה שמאוד אוהבים ללמוד תע"ס, ויש כאלה ששונאים אותו ולא מסוגלים אפילו לשמוע שורה מהטקסט שלו. יש ויש. ודאי שכל אח, אם הוא היה כותב בעצמו את הספר "תלמוד עשר הספירות", אז הוא היה כותב אחרת. גם אני למדתי הרבה שנים בכל מיני מקומות, והייתי כותב אחרת, אומנם יחסית קרוב אליו, אבל בכל זאת אחרת.

שאלה: עד עכשיו למדנו על זיווג בפה, הוא תיאר את זה כמו אורח שטועם את האוכל של בעל הבית וכך הוא עושה חשבון, ופתאום יש זיווג בעיניים. האם אפשר לתאר את זה שהוא מסתכל בעיניים על האוכל ולא טועם ולפי זה הוא מרגיש?

הוא לא כותב כך כמו שאתה רוצה להוסיף.

שאלה: כתוב פה שע"ב זה כתר ואדם קדמון, ואנחנו הרי תמיד למדנו שגלגלתא זה כתר ע"ב זה חכמה, וס"ג זה בינה.

כן, נכון. עוד מעט נדבר על זה. כי מע"ב מתחילה ההתפשטות. כתר לא מתפשט, רק בראש הוא מאיר, והתפשטות האור היא של אור חכמה.

שאלה: הוא כותב שבראש דראש רק שם נשאר אור חוזר, ובגוף דראש כביכול לא.

למה אתה מתכוון "ראש דראש" ו"גוף דראש"?

תלמיד: בצמצום ב'.

אבל צמצום ב' עוד לא למדנו.

תלמיד: עכשיו הוא תאר שהראש מתחלק לשני חלקים, ראש דראש, גלגלתא עיניים, וגוף דראש שמתחת למסך בנקבי עיניים. והוא כותב שאור חוזר נשאר רק בראש דראש, רק בגלגלתא עיניים. האם אפשר מכך להגיד שכל המחשבות נמצאות רק במקום שיש גם אור חוזר וגם אור ישר?

לא. אני לא יכול להיכנס לזה ובכלל לדבר בצורה כזאת.

שאלה: רציתי לשאול על לימוד תע"ס כלימוד. מה הייחודיות בלימוד תע"ס מכל שאר החומרים שאנחנו לומדים?

תע"ס הא "כתבי בעל הסולם" והאר"י. הם כתבו על מערכת העולמות, על המערכת הרוחנית העליונה, שהיא פועלת עלינו ואנחנו נכללים בה. וככל שאנחנו לומדים זאת, כך אנחנו מזמינים עלינו את המאור המחזיר למוטב.

תלמיד: כשהיית אצל רב"ש, האם למדתם רק תע"ס או עוד חומרים?

היינו לומדים מאמרים, כמו שאנחנו קוראים אותם היום בוקר בוקר, ואחר כך תע"ס.

תלמיד: מה היה עיקר הלימוד שלכם?

עיקר הלימוד היה מאמרים ותע"ס.

תלמיד: איך ממצב שאין לך רגש כלפי לימוד התע"ס, אתה מתחיל להיכנס ברגש לתוך הלימוד הזה?

לא למדנו עם הרגש, אני למדתי עם השכל. הגישה שלי היא לא רגשית.

תלמיד: כשאנחנו לומדים תע"ס, האם הגישה צריכה להיות שכלית?

לא. כל אחד לפי איך שהוא בנוי. אני לא יכול לקבוע לתלמיד באיזו צורה הוא ייגש לחומר.

תלמיד: אני רואה שמבחינה רגשית מאוד קשה להוציא משם רגש, מבחינה שכלית אתה יכול למצוא את עצמך מגיב. איך ללמוד נכון תע"ס?

בעל הסולם כותב לנו על זה בסוף ההקדמה ל"תלמוד עשר הספירות". קוראים, לומדים, חוזרים, חושבים, וכך זה נקלט. אין לי מה להגיד אחרת. אנחנו סך הכול רוצים על ידי הלימוד לקבל מאור המחזיר למוטב, שיגיע אלינו לפי החיסרון שבנו, לפי הרצון שבנו, שיאיר עלינו וכך נתקרב.

תלמיד: מה זה חיסרון למאור המחזיר למוטב?

שאני רוצה על ידי הלימוד להגיע לעל מנת להשפיע.

תלמיד: כלומר אם אני קורא ולא רואה שם את הדבר הזה, אז אני עדיין צריך לרצות את זה.

אתה צריך להיות בכוונה כזאת, בשביל מה אתה לומד.

שאלה: מה מיוחד בחלק ו'?

חלק ו' הוא החלק הכי חשוב ב"תלמוד עשר הספירות", כי הוא מעביר אותנו מצמצום א' לצמצום ב', מעולם העקודים לעולם הנקודים ואחר כך לורודים. אבל זה לא כל כך חשוב, העיקר הוא עולם הנקודים. בזה אנחנו מתחילים ללמוד את הסביבה שבה הנשמות שלנו מתחילות להרגיש את המציאות.

תלמיד: האם יש בכל חלק מאור מחזיר למוטב שונה?

כן.

תלמיד: האם בחלק הזה יש מאור מחזיר למוטב שהוא הכי מותאם למצב הספציפי שלנו בהתקדמות?

זהו חלק מאוד עקרוני, הוא ממש סובב אותנו.

תלמיד: מבחינת הגישה ללימוד, כל אחד לומד לפי האופי שלו, אחד עם יותר שכל, אחד עם יותר רגש. אבל איך לייצב את המצב הזה שהבקשה לסגולה, אפילו שלא מבינים מה שלומדים, אבל האורות מזככים את נשמתם, כל הזמן יישאר אצלנו בפוקוס?

הכול תלוי בכם, עד כמה אתם משתוקקים למטרה זו. היא צריכה קודם כל להיות לפניכם. כשאתה לומד, אתה כל הזמן צריך לחשוב "בשביל מה אני לומד".

תלמיד: האם זה בסדר אם ההבנה מתאיידת? כי כשנכנסים ללימוד בזמן שקוראים וכל הזמן חושבים "בשביל מה אני לומד", ומנסים לתאר את המצב הפנימי שהתע"ס מספר לנו עליו, לבקש על זה, אז ההבנה מתפוגגת. ואז אתה שואל אותנו אם מובן לנו, ואני מסתכל וכאילו אומר, "מה היה פה בכלל?". אני לא יודע אם למדתי נכון, לא למדתי נכון, אם התאמצתי מספיק להבין או התאמצתי בתפילה. איך לעשות את הבירור הזה?

יש הרבה גישות, יש הרבה תלמידים, יש הרבה נשמות, וכל אחד מתקרב לזה בדרך שלו. כך אנחנו צריכים לקבל את זה.

כשאתם יוצאים מבית ספר, כל אחד הולך לכיוון שלו, למקצועות שונים, אז מה אתה רוצה שיהיה כאן כשאתם נגיד מסיימים "תלמוד עשר הספירות", מאמרי רב"ש? מה קורה אחר כך? בכל זאת משהו צריך לקרות בכם. אז כל אחד לפי איך שהוא מייצב את היחס שלו לרוחניות. לכן אנחנו צריכים להשתדל לתת כוחות במה שאנחנו לומדים כדי להתקרב לאותם המאורות, לאותם הפרצופים, החוקים, שמהם אנחנו מקבלים איזו הפרעה, וכך נתקדם.

חסר 5

תלמיד: מה זה משנה עכשיו אם אני אוהב את זה, לא אוהב את זה, מבין את זה, לא מבין את זה, מה כל הדיבורים האלה קשורים להתקדמות רוחנית?

זה נכון.

תלמיד: אם זה מה שהמורה בחר, אז על מה בדיוק הדיון?

אני מבין אותך, אבל אתה רואה שבכל זאת זה מעורר דיון.

תלמיד: מה מטרת הדיון?

מטרתו שיבינו אולי את ההחלטה הזאת, למה צריך ללמוד עכשיו חלק ו'.

תלמיד: האם זה חשוב להבין למה את החלק צריך ללמוד עכשיו? ממתי אנחנו יודעים מה מקדם אותנו לרוחניות?

אני מבין אותך ואני גם מכיר אותך, אבל לא כולם כמוך.

תלמיד: אנחנו רוצים להיות כמו הרב.

אנחנו צריכים להתקדם לפי הסדר, חלק ו'. את חלק א' אנחנו גמרנו, ואם היינו נכנסים לחלק ב', ג', ד', ה', אז כך כבר לא היינו מגיעים לחלק ו' שהוא החשוב ביותר.

תלמיד: כשהרב"ש נניח היה אומר שצריך ללמוד עכשיו את חלק ו', האם היה מתחיל דיון בין התלמידים, אולי נלמד חלק ה' אולי חלק ג'?

לא. לפעמים היינו לומדים איזה חלק, נניח את חלק ו', והיינו צריכים לברר משהו, ומצאנו שהתשובה נמצאת בחלק י"ג, אז היינו הולכים לשם, קוראים משהו מחלק י"ג והיינו נשארים בחלק י"ג, וזה לגמרי לא חשוב, אלא היינו נשארים. הוא היה נשאר ואף אחד לא אמר לו שזה לא החלק שלמדנו, וכך המשכנו.

אלו צירי לידה או צער גידול בנים, אין מה לעשות, נמשיך.

שאלה: נשמע לי שתע"ס זה כמו חותמת כזאת, ונשמע לי שכולם צריכים להתאמץ להוציא משהו, למשוך משהו מתוך התע"ס לעצמם. האם זה נכון עבורנו שאנחנו גם נקרא לבד תלמוד עשר הספירות ונשמע קבצים מהארכיון של תלמוד עשר הספירות?

ודאי שכן, אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים עם כל החומר שיש, גם מה שאנחנו לומדים מתע"ס, גם מחלקים שלא לומדים, אדרבא, בבקשה. בהצלחה.

תלמיד: כשאנחנו קוראים תלמוד עשר הספירות, לאן אנחנו צריכים לכוון את עצמנו? איך לבנות את הכוונה הנכונה?

לחיבור בינינו ולתיקון בינינו עד שמתגלה הבורא ושמח מהפעולות שלנו.

שאלה: האם שני הפרצופים האלה של ע"ב וס"ג הם אלה שמתקנים את הרצון שמעל הטבור, ואנחנו מתקנים את הרצון מתחת לטבור, שזה כתוספת לגלגלתא?

הם לוקחים כוחות למעלה מטבור, מעבירים אותם למטה מטבור, ובונים למטה מטבור את עולמות אבי"ע.

שאלה: יש לי דחף לקרוא יחד עם הקריין ואני מרגישה שהטקסט עצמו הוא בעצם דוחף אותנו לרגש של חיבור יותר מאשר לאינטלקט.

זה מובן. את יכולה לקרוא.

צריכים עוד לחשוב איזה שינויים אנחנו צריכים לעשות בינינו בלימוד התע"ס וכך נמשיך.

(סוף השיעור)

---

1. * עץ חיים שער ה': שער טנת"א פרק א' מ"ב.↩