תשעה באב תש"ף

שיעור בוקר 30.07.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר כתבי בעל הסולם, עמ' 469, מאמר "הגלות והגאולה"

הגלות והגאולה

ההרמוניה בין הדת לחוק התפתחות או אל הגורל העיוור

"ובגוים ההם לא תרגיע

ולא יהיה מנוח לכף רגליך (דברים כ"ח פ"ה).

והעולה על רוחכם היו לא תהיה

אשר אתם אומרים נהיה כגוים

כמשפחות הארצות (יחקאל כ' ל"ב).

הרי הוי' יראנו בעליל שאין כל קיום לישראל בגלות, ולא ימצאו להם מנוח - כמו שאר העמים שנתערבו בגוים ומצאו להם מנוח, עד שנטמעו ביניהם, ולא נשאר מהם זכר.

לא כן בית ישראל, - עם זה לא ימצא לו מנוח בין הגוים, עד שיתקיים בו הכתוב: "ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך".

אפשר לבאר הדבר מתוך ההשגחה. וגזירת הכתוב עלינו, כי התורה אמת, וכל דבריה אמת, ואוי לנו כל זמן שאנחנו מסופקים באמיתותה, ואנו אומרים על כל התוכחה שמתקיימת בנו, שהם מקרה וגורל עור ח"ו, אשר לדבר זה יש רק תרופה אחת, והיא, להחזיר עלינו את הצרות, בשיעור כזה - עד שנתבונן בהם שאינם מקרים, אלא השגחה נאמנה היעודה עלינו בתורה הקדושה.

ויש לבאר הדבר מתוך חוק ההתפתחות גופו, אשר בטבע ההדרכה הנאמנה, שהשגנו על ידי התורה הקדושה, מבחינת דרך תורה שבהשגחה (עי' מאמר ב' דרכים [מאמר החרות]) הגיעה אלינו התפתחות מהירה לאין ערך יותר על גויי הארצות וכיון שחברי האומה התפתחו היה החיוב ללכת תמיד קדימה, ולדקדק ביותר בכל מצוות התורה.

וכיון שלא עשו זאת אלא רצו לערב שם גם את האנכיית הצר, דהיינו, השלא לשמה, מכאן התפתח חורבן בית ראשון, שרצו לעשות הסגולות, של עשירות והרמת הכח - על הצדק, כשאר הגוים.

וכיון שהתורה אסרה כל זה, על כן הכחישו את התורה והנבואה וקבלו נימוסי השכנים, כדי שיוכלו להנות מהחיים, ככל שדרש מהם האנכיית. וכיון שעשו כך, התפוררו כחות האומה: מקצתם הלכו אחרי המלכים והקצינים האנכיים, ומקצתם הלכו אחרי הנביאים. והפירוד הזה נמשך עד החורבן.

ובבית שני הובלט הדבר ביותר, כי תחילת הפירוד הודגש שם בפרהסיא, על ידי תלמידים דלא מעלי, שבראשם עמדו צדוק ובייתוס. שכל עיקר מרידתם בחז"ל, היה מטעם החיוב של לשמה, כמ"ש בדברי חז"ל, "חכמים הזהרו בדבריכם", כי לא רצו לפרוש מהאנכיית. ועל כן הקהילו קהלות מסוג הגרוע הזה, ונעשו כת גדולה שנקראו צדוקים, אשר הם היו העשירים והקצינים, רודפי תאות אנכיית, שלא כדרך התורה, והם לחמו עם הפרושים, והם שהביאו את מלכות רומא והשליטות על ישראל, והם שלא רצו לעשות שלום עם התקיפים כעצת חז"ל על פי התורה, עד שנחרב הבית ונגלה הדר ישראל."

מה הוא רוצה להגיד? רוצה להדגיש כאן שכל המלחמה שלנו צריכה להיות בלהסביר לעצמנו ולכולם מה זה נקרא "חיוב לשמה". חיוב לשמה זה על מנת להשפיע למעלה מהרצון שלנו. אנחנו רוצים רק לעשות לטובת הזולת מחוצה לנו, לעשות כאן צמצום מסך וחזרה לכולם.

ואם אנחנו בצורה כזאת מתקשרים בינינו אז ודאי שהבורא ישרה בינינו והרצונות שלנו שאנחנו בונים מצמצום, מסך, ואור חוזר, המבנה הזה יקרא "בית של קדושה". הוא יתמלא באור הבורא ובנוכחות הבורא וכך אנחנו נגיע לזה שנקים את הבית של קדושה, בית המקדש השלישי.

אחרי שני חורבני בית המקדש אנחנו נעלה למצב שכולנו מחוברים וכוח השפעה הדדי שורה בנו, מצב נצחי, מצב שלם, מצב גלובלי, אינטגרלי, שקיים וכולל בתוכו את כל העולמות.

שאלה: אנחנו נמצאים עכשיו בתשעה באב. אפשר לראות שההיסטוריה חוזרת. כל המלחמה האכזרית שהייתה עם הפרושים והצדוקים, ממש חלוקה של שני מחנות, בכל יום שנאה מטורפת. מה השורש האידיאולוגי של שני המחנות האלו, למה הם נלחמים ביניהם?

במידה שאנחנו שונאים זה את זה ולא מסוגלים להתחבר זה עם זה אנחנו רואים העתקה מהתכונות שלנו בחוץ, בכל העולם, בכל המציאות, גם בדומם, צומח, וחי, לא רק בדרגת המדבר, זה הכול העתקה ממה שאנחנו עדיין לא מתוקנים והיו צריכים כבר לתקן את זה.

לא מדובר על הדרגות הבאות שאנחנו עוד צריכים לבוא אליהן ולתקן. מדובר עד כמה אנחנו נמצאים בפיגור התיקון ממה שכבר צריכים לתקן עד כה ולא תיקנו, זה מה שאנחנו מגלים כמצבים של שבירה במציאות הסובבת.

תלמיד: מה זה הפרושים והצדוקים, למה זה נקרא כך?

אלה שתי דרגות. להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע. זה לא כל כך חשוב לנו, אנחנו עוד לא יכולים למיין אותם, לברר אותם, זה יבוא.

תלמיד: כאילו גילוי הרע זה דבר הכרחי בבריאה. גם בשיטת התיקון יש גילוי הרע. איך גילוי הרע משיטת התיקון, מהחיבור, חוסך את גילוי הרע מהבריאה?

אם אני רוצה לעשות טוב, אני לא רוצה לגלות את הרע, לא רוצה להיות קשור לרע, אבל אם אני נמשך לטוב, לחיבור, אז הרע מתגלה כמקום עבודה שעליו אני צריך לעשות חיבור. בצורה כזאת אני מוכן לגלות את הרע, שהרע יתגלה כשמאל ואני אעבוד כימין וכך אתקדם בקו האמצעי למטרה.

שאלה: מהו המנגנון שאנחנו גם ברמה הגשמית ובהתפתחות שלנו לא נהפוך למין אליטה של צדוקים?

אני לא יודע מה אתה מבין בצדוקים, ומה אתה מפחד להיות אליטה? תעשה מה שצריך. תכנס לחיבור עם העשירייה ותראה שם את התיקון שלך. אתה מפחד שאתה תסטה מדרך השם? קודם כל תכנס לדרך השם.

שאלה: אם אנחנו רואים יותר קיצוניות וקיטוב בחברה האנושית, מבחוץ, מה זה בדיוק אומר, שלא תיקנו את עצמנו?

זה אומר שאנחנו רואים העתקה מאיתנו, כמו שאנחנו לומדים בתפיסת המציאות. מה שאני רואה, אני רואה את עצמי בצורה שכאילו נמצא לפני. כי בי אני לא יכול לזהות את התכונות האלה, עד כמה הן מנוגדות, עד כמה הן כאלו וכאלו, ולכן במקום לראות את עצמי פנימה, שאני לא מסוגל לזהות שם הרבה, במקום הפסיכולוגיה הפנימית שלי אני רואה את התמונה הזאת מבחוץ.

ואז אני רואה עד כמה היום כל העולם נמצא בזה שמתנפלים אלו על אלו ומרביצים אלו לאלו, ושונאים וצועקים, ומה לא. זאת אומרת הכול מדובר על המצב הפנימי שלי. אני בפנים כך בנוי, אחרת לא הייתי מתאר שזה נקרא בחוץ. כי העולם הוא מדומה, הוא רק נותן לי העתקה מהמצבים שלי הפנימיים.

תלמיד: זה חייב להתגלות בחוץ?

זה חייב להתגלות כך כדי שאתה תוכל לזהות את זה ולהתייחס לזה כמו למציאות. כי מה שקורה בך זה לא כל כך מציאותי כלפיך, אתה לא יכול לעבוד עם זה. אתה לא מפחד, אתה לא מתפעל. אבל כשזה מתגלה בצורה כזאת שמגיעים אנשים מבחוץ ודופקים לך בדלת ואומרים "חבר תצא אנחנו רוצים לעשות איתך חשבון" אז אתה מתפעל. ואז אתה חושב "איפה החברים שלי, איפה אני אתחבר איתם, איפה הבורא שאני אמשוך אותו שיעזור לי" וכן הלאה.

תלמיד: זה שמתגלה מבחוץ זה סימן שאנחנו נמצאים בפיגור או שכך הדברים צריכים להתנהל?

ודאי שבפיגור. מה שלא מצליחים לתקן בפנים מתגלה בחוץ כדי להעביר עלינו לחץ ושנוכל להזדרז לתיקון.

תלמיד: אם היינו הולכים לעבר חיבור אז היה מתגלה רע בצורה אחרת, או מה היינו רואים?

היה מתגלה טוב. מתגלה סך הכול תוצאה מהעבודה שלך. אתה נמצא במין טלוויזיה במעגל סגור, מה שאתה לא מתקן בפנים מתגלה לך מבחוץ.

אז עכשיו תבין, אתה רוצה להזמין סרט אחר? מה זה סרט, סרט כי זה העולם המדומה, אז בבקשה תתקן את המצבים שלך הפנימיים כך שאתה תראה אותם בצורה יפה, טובה, מחוצה לך, ואז נקרא שאתה בונה את גן העדן.

תלמיד: האם לדעתך זה משהו שאנשים חוץ מאיתנו גם יכולים לתפוס?

למה לא, מה יש בזה? העולם מלא כל מיני השערות, דמיונות, כל מיני סטיגמות, שמדברים על תפיסת המציאות, למה לא? הם יכולים להבין, לא צריכים בזה להיות בגילוי העליון, הם שומעים היום גם כל מיני סיפורים עוד פחות מציאותיים משלנו.

תלמיד: בשבועות האחרונים בישראל מתקיימות ערב ערב הפגנות ענק. אבל התופעה החדשה עכשיו היא מקרה אלימות בהפגנות שממש הרבה אנשים מזהירים שאוטוטו זה יגמר ברצח. האם אתה חושב שמדינת ישראל קרובה, במידה מסוימת למלחמת אחים?

זה בעצם קורה. זה בעצם מלחמת אחים, אנחנו מזמן נמצאים בזה. ברגע שהתחלנו לחזור לארץ ישראל התחילה מלחמת אחים. ידוע לכולם, כל ההיסטוריה הזאת. כי אנחנו לא מתוקנים ולכן כל הפעולות שלנו הן פעולות מאוד מאוד גרועות, אגואיסטיות, שבולטות בצורה אגואיסטית, בצורה כזאת שאנחנו יותר גרועים מכל אומות העולם. כי אנחנו הריכוז של כל הרע מכל העולם במצב הלא מתוקן. במצב המתוקן יהיה ההיפך.

ולכן כתוב ישראל כשהם עולים, אז עולים למעלה מכולם. כשהם יורדים, יורדים למטה מכולם. כי מכל אומות העולם, אנחנו התמצית של הרצון לקבל הגדול. לכן אנחנו כל כך בולטים. הקבוצה הזאת שנקראת "ישראל", בולטת מעל כל יתר הקבוצות שנקראים עמים. אין לנו ברירה. אנחנו צריכים להבין ולהכיר את זה.

אבל כול עוד שהאנשים לא יכירו מה הם צריכים לעשות באמת, אתה לא יכול להרגיע אותם. אתה צריך לתת להם את שיטת התיקון ביד, שהם יבינו שזה מה שאנחנו צריכים לתקן, לזה אנחנו מיועדים, זה נתנו לנו מהשמים, זה העסק שלנו. אם אתה לא נותן להם את זה, אז הם יתעסקו בזה שיהרגו זה את זה. יהיה להם כוח אש פנימית שהם יצאו כל יום ויום להרביץ ואפילו להרוג זה את זה. כמו שהיה לנו בזמני בית המקדש, אין כאן שום דבר חדש. מה היו כל המלחמות שהיו, לא עם היוונים, ולא עם הלטינים, הרומאים. לא. הם היו בין היהודים, כמו שאנחנו לומדים, כתוב על זה ממש בספרים ההם, יהודים הרגו זה את זה, יהודים נלחמו זה בזה.

תלמיד: מה שרואים ברחובות היום זה מבחינתך קו אחיד בין מה שקרה אז לפני אלפיים שנה לבין מה שקורה היום?

אני רואה את זה בצורה פשוטה, אין כאן שום חדש. אלא זה שוב מתגלה, רק קצת יותר ממה שהיה לפני אלפיים שנה, שלושת אלפים שנה, ודאי. זו המלחמה של האגו שלא רוצה לתת מקום למשהו אח, עד שיגלה את האפסיות שלו ויבוא התיקון.

תלמיד: אז איך מורידים את מפלס הכעס, השנאה במקום הזה?

אתה לא יכול. אתה צריך לתת להם במקום זה סיבה אמיתית. אתה לא יכול להוריד את האגו, את המתח, את השנאה, את הכוחות האלו, אתה לא יכול להוריד אותם, אתה לא יכול להרגיע אותם. אתה יכול להרגיע אולי לאיזה שבוע, שבועיים על ידי איזו פעולה, אבל שום דבר לא קורה ולא יקרה. אתה מוריד אחד יבוא מישהו יותר גרוע, לא חשוב מה, אבל כך זה יהיה אם אתה לא מגלה להם את כל המפה. זה שיש להם כוח שבוער בפנים זה טוב, רק צריכים לכוון אותו לצורה נכונה.

תלמיד: אני רוצה עוד פעם לחזור לנושא של תפיסת המציאות, אני חוזר שוב פנימה לרגע להבין. מה שאני רואה עכשיו ברחובות ישראל, מה זה? זה שיקוף של היחסים שלי ביני לבין העשירייה, זו תפיסת המציאות שלי, אתה יכול לחבר את הבלבול הזה שיש לי?

מה שאתה רואה ברחובות ישראל זה חוסר קו אמצעי, חוסר שיטה, תוכנה, אידיאולוגיה שמחברת את הקצוות. הרצון לקבל של הנברא שנמצא בניגוד לרצון להשפיע של הבורא, הם צריכים להגיע לעבודה הדדית, לאיזון הדדי, לחיבוק, לחיבור ולאהבה אפילו.

אין היום בעם את ההבנה שאנחנו צריכים את שני הכוחות האלה, שרק צריכים לחבר אותם נכון. החיבור הנכון הוא שיש לפנינו מטרה, כוכב צפון, ואנחנו צריכים להגיע אליו יחד דווקא. בואו נתחיל להתקדם לזה יחד, שני הכוחות המנוגדים צריכים למצוא ביניהם מה משותף.

והמשותף זה שאנחנו נתעלה מעל האגו שלנו, אלו ואלו, ושם נמצא את המשותף, רק בצורה כזאת. ולא רק בישראל, ישראל היא תמצית העולם, אלא בכל העולם. תראה מה שיהיה עוד מעט באמריקה ואחר כך זה יעבור למדינות אחרות. אנחנו חושבים שרוסיה וסין הם מעוגנים, לא יקרה להם שום דבר. כבר היו כאלו מצבים בהיסטוריה שחשבו שזה לא יכול לקרות לרומא העתיקה או ליוון העתיקה או לעותומניה שהייתה אימפריה תורכית בימי הצאר.

תלמיד: מה משותף? מה זה כוכב הצפון?

כוכב הצפון זה שכל כוחות הטבע מתחברים יחד כדי לגלות את הכוח האחד שצריך להתגלות בנו. והוא מתגלה רק בקשר בינינו למעלה מכל ההבדלים כשאנחנו מצליחים להתקשר בינינו. והכוח הזה שמתגלה בנו נותן לנו את הרגשת המציאות האמיתית ולא המציאות הזאת. ואז אנחנו חיים בעולם העליון והנצחי מה שנקרא, לפי הרגשתנו.

צריכים להסביר, יש כאן הרבה מה לעשות. אבל בינתיים אנחנו מתקדמים טוב. מה שאני מצליח לבטא בפה, אני רואה שאתם קולטים את זה טוב, רק צריכים לשמוע עוד פעם או פעמיים אפילו את השיעורים האלה. עוד מעט, אני חושב, המכות האלה של קורונה בכל זאת יכופפו את האנושות כך, שהיא תתחיל להיות יותר רגועה שקטה. שהיא תבין שיש כאן איזה כוח עליון שלא נותן לנו אפשרות לעשות מה שבא לנו, גם לימין וגם לשמאל. אלא אנחנו צריכים להיות תחת השפעה שלישית, מדרגה יותר עליונה.

זה יבוא, תנו לאנושות להרגיש את עצמה סחוטה מכל המצבים שהיא עוברת. יהיה לה מזון בצורה מצומצמת, היא תתחיל להרגיש עד כמה היא מגיעה לסחיטה, שהמציאות סוחטת אותה ממש, ומוציאה ממנה את כל המיצים ונשאר לה רק כדי להחזיק את עצמה. ואז ישאלו, מה קורה מה נעשה בכל זאת? זה לא לטוס ממקום למקום כמו שאנחנו מתעסקים היום בכל המשחקים האלה. הם ישכחו על כל דבר ויחשבו "רק שיהיה לי לחם, שיהיה לי משהו לתת לתינוק", ממש כך. ואז ישמעו קצת יותר.

תלמיד: מה הצעד הבא אחרי שהאנושות מרגישה סחוטה?

שהיא שומעת. אנחנו עברנו כבר הרבה מצבים, היא תשמע. כי היא לא תִמַצא כמו עכשיו שכל אחד קופץ ואומר, "יש לי, יש לי", ורוצה להיות קובע לשעה, מנהל משהו. לא יהיה. אני מקווה מאוד שאז יתחילו לשמוע את מה שאנחנו מדברים.

שאלה: אתה יכול אולי לנסות להסביר במילים פשוטות מה זה קו אמצעי להמון, ואיך מסבירים מה זה קו אמצעי לעם?

הקו האמצעי זה, שאנחנו מוצאים בינינו, בין ימין ושמאל בין כל חלקי החברה שלנו, לא האנושות, מספיק לנו כאן, שאנחנו מסכימים להרכין את הראש, כל אחד ואחד וכולם יחד, כל התנועות והזרמים, כמו שבעל הסולם כותב על הזרמים בעיתון האומה. הוא כותב שם יפה, אנחנו עוד נגיע לזה. אנחנו חושבים שהוא מדבר על העבר, אנחנו נגלה שזה דווקא לעתיד, ואז נראה מה עושים, יהיה זמן יפה, הכול יסתדר יפה. בינתיים התוכנית העליונה ממש מורידה את עצמה בצורה הדרגתית יפה יום יום.

שאלה: מול כל האי צדק שמביאה המלחמה, האם עליי לא לעשות כלום ורק להתרכז בחיבור בקבוצה או עליי לעשות משהו פיזי גם?

חיבור בקבוצה זו הפעולה הרוחנית שלך. והפצה, כל כמה שאתה יכול להגיע לתיקון, זו הפעולה הפיזית שלך. זה הכול, שניהם. רק הפצה על התיקון לכל העם או בשפה שאתה יכול, נגיד בכל העולם הלטיני שאתה נמצא, והעבודה הרוחנית שזה עשירייה ועשיריות.

נעבור עוד יום אחד ונתחיל להתקרב לכנס, ואז אנחנו נתחיל לדבר על המצבים המתקדמים.

שאלה: לגבי המלחמה הפנימית. כתוב שאני צריך לגלות את הרע בתוכי. מאיפה מתגלה הרע?

גילוי הרע שאנחנו יכולים לגלות זה אך ורק בתנאי שאנחנו נמשכים לטוב. טוב זה נקרא חיבור עד אהבה. אם אנחנו משתדלים להגיע לטוב הזה, לחיבור, אז אנחנו מגלים כוחות שהם מנוגדים לחיבור, כוחות רעים. כך מגלים את הרע. אי אפשר לגלות את הרע בלי שנמשכים בפועל לטוב, לחיבור.

שאלה: למה ככל שאנחנו מתעמקים בעבודה רוחנית נדמה לנו שאנחנו טועים?

זה בסדר גמור. ככה זה צריך להיות. ילד קטן מרגיש שמה שהוא עושה זה נכון. אדם יותר מבוגר הוא בספק. אדם מלומד יותר יודע שיש עוד הרבה דעות ויכול להיות שהוא טועה. זאת אומרת, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"¹, ולכן במידה שאדם גדל הוא מרגיש את עצמו שיכול להיות שהוא טועה. זה בסדר. זה טוב. זה סימן של התקדמות.

שאלה: האם אנחנו יכולים לקרוא לקו האמצעי מחסום בין העולם הפיזי לרוחני?

לא. זה לא קו אמצעי. הגשר בין העולם הגשמי לעולם הרוחני זה העשירייה שבה אפילו שאנחנו עושים פעולות חיבור בצורה גשמית, לאט, לאט אנחנו מגלים את הכוח הרוחני.

שאלה: העובדה שאנחנו רואים שהדברים מאיצים עכשיו בעולם במשברים השונים ועד כמה מהר הדברים קורים, האם אפשר לקחת את זה כסימן לכך שהצלחנו לממש את ההזדמנות הזאת לעשיית התיקונים או לראות בזה סימן לכך שאנחנו לא עושים מספיק ולא עובדים מהר מספיק ולכן הדברים קורים באופן מזורז כל כך או שזה משהו איפשהו באמצע?

לא. זה שהדברים קורים באופן מזורז זה לא מזורז, הכול לפי הקצב שצריך להיות. אבל הצורה שזה מתגלה בנו, זה תלוי בעבודה שלנו. בינתיים אנחנו לא משתדלים, לא מסוגלים לעבוד כך שהשינויים בעולם יתגלו בצורה יפה וטובה, אלא עדיין הרע מתגלה יותר מהטוב. זה הכול מפני שאנחנו עובדים בינתיים בצורה לא טובה. צריכה להיות יותר הפצה ויותר תפילה בתוך העשיריות שהעולם יגלה את העתיד שלו כטוב. שיראה שהעתיד הוא טוב, שיראה עד כמה יש לנו להתחבר ובתוך החיבור אנחנו מגיעים לעולם שכולו טוב. בינתיים אנחנו לא מספיקים.

תלמיד: האם זה צריך לשמש אותנו כדי לנהל שיח על זה או להתחיל לפתח איזו הבנה לגבי המצב העתידי שלנו, ואיך היינו רוצים לראות את העתיד, איך היינו רוצים לחיות ולהציג את זה לעולם, כמו איזו אוטופיה?

כן, תסביר את זה לכולם, שזו לא אוטופיה, שזה דווקא צריך להתגלות עכשיו, תגלה את זה. אתה איש חינוך, יש לך ניסיון רב בכל הדברים האלה, בבקשה.

תלמיד: נראה שאנחנו בעצמנו, ככלי עולמי, כתלמידים שלך, לא מסכימים אפילו לגבי המצב הנוכחי.

כן. דווקא אנחנו בעצמנו לא מסכימים עם המקובלים הגדולים, לא רוצים לפרסם מה שהם אומרים ולא רוצים לעשות מה שהם אומרים. כן, זו בעיה שלנו.

תלמיד: איך פותרים את הבעיה הזו?

נשתדל להמשיך עוד ועוד.

שאלה: כמו שהיה בזמן כל ההיסטוריה שלנו, גם בגירוש ספרד שהיהודים הממורמרים היו האויבים שלנו וגם כך בגרמניה, גם היום המקור להדליק את כל האש והשנאה בארץ ובעולם הם אותם היהודים ששונאים את ישראל ויהדותם. האם העבודה שלנו היא גם כלפיהם ואיך אנחנו מחסלים פעם אחת ולתמיד את התופעה הזאת?

איזו תופעה בדיוק?

תלמיד: של אותם היהודים שהם בעצם הופכים להיות המקור לכל הנפילה הרוחנית והגשמית שלנו ושל כל העולם.

איך אתה מבין? רק על ידי ההפצה, איך אפשר עוד לעשות? רק על ידי הפצה. תסביר, תפיץ, תעשה כל מיני פעולות. ודאי שזה לא יקרה מיד, כי כדי שהם יבינו, ירגישו ויקבלו את זה, הם צריכים לראות עד כמה הם שונאים את הנקודה שלך, עד כמה הם לא רוצים לקבל את הדעה שלך, עד כמה כביכול הם צודקים והם יחשבו איך להרביץ לך ואיך לעשות משהו שאתה לא תהיה קיים, ואחר כך לאט לאט, דווקא מהנקודה ההפוכה הזאת, הם יתחילו לגלות עד כמה אתה צודק. אין לי מה להוסיף, לכן הפצה, כלום חוץ מזה. גם זמן וסבלנות, זה יהיה עוד יום, עוד יומיים, עוד חודש, עוד חודשיים, ואתה תראה כמה זה יעבוד. זה יעבוד ובקרוב.

שאלה: לפי תפיסת המציאות, למה אנחנו לא רואים את מה שקורה עכשיו בחוץ, בישראל, כל השנאה והפירוד עד לאלימות, למה אנחנו לא רואים את זה אחד לאחד גם בעשירייה כדי להביא את זה לתיקונים?

אתם רואים את זה, אתם לא יכולים להתחבר. אני לא רואה אף עשירייה שהיא באמת מגיעה לדבקות פנימית ושהבורא אוטוטו רוצה להתגלות בהם, אני לא רואה. אתם עדיין לא שוברים את המחיצות שביניכם.

שאלה: איך אפשר להסביר את זה גם ברמת ההפצה וגם ברמת ההבנה? אמרת קודם לחבר שמה שקורה עכשיו קרה לפני שלושת אלפים שנה, ואנחנו יודעים שבנינו שני בתי מקדש ונחרבו, הראשון היה מוחין דחכמה, והשני מוחין דנשמה. הפעם קורה משהו מוזר שהסדר השתנה. לפני שבית המקדש השלישי עומד להיבנות יש חורבן, ואנחנו מרגישים גם לפי הנביאים שהולך להיות חורבן גדול מאוד.

כך צריך להיות. צריך להיות גילוי החורבן, גילוי הרע.

תלמיד: אבל בעבר החורבן היה אחרי שנפלו מגבוה.

כי זה נבנה מלמעלה למטה.

תלמיד: עכשיו אנחנו נופלים מגובה של גשמיות לתהום.

אני לא רואה שאנחנו נופלים, אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בתהום ומתחילים מתוך זה להעלות תפילה, לבקש את התיקון. ואת התיקון אנחנו כבר מבקשים על כל התיקון כי החורבן נעשה בכל הכלים שלנו, גם ברצון לקבל וגם ברצון להשפיע, ולכן אנחנו מעלים מ"ן וכבר בזה בונים את הבית השלישי. לא במוחין דחסדים ואחר כך במוחין דחיה, בחכמה, אלא ממש ביחד.

תלמיד: זאת אומרת, החורבן שאנחנו רואים עכשיו הוא בעצם שני הכוחות של הראשון והשני כביכול לקראת השלישי?

כן, ועוד יותר מזה, השלישי לא נבנה בהדרגה, אנחנו לא צריכים לבנות אותו עוד שלב ועוד שלב. כשאנחנו מגיעים לתפילה, לבקשה אמיתית אז אנחנו מקבלים אותו מוכן. הוא כבר מוכן.

יש אפילו אצל הרמח"ל מאמר כזה, "משכני העליון" על בית המקדש השלישי, איך הוא צריך [להיות], הוא אפילו מביא שם שרטוט. הרמח"ל היה מקובל גדול.

תלמיד: בגלל ששני הכוחות האלה עכשיו הגיעו לסיום התפתחותם, אנחנו נמצאים בתקופה הכי מסוכנת שהייתה אי פעם בהיסטוריה, זה כמו בחשמל מינוס ופלוס?

כן, ודאי, הנקודה שלנו היא הכי תחתונה, הכי גרועה, הכי נוראית, לכן מזהירים אותנו המקובלים שאנחנו יכולים להיכנס לצרות כאלו נוראיות שלא היו כאלו בהיסטוריה.

תלמיד: אז אולי אפשר להסביר את זה כמו בחשמל שהחוטים מאוד מאוד עבים ואם אין נגד באמצע אז הקצר הרבה יותר גדול?

נכון, תסביר. ככה זה.

אבל האמת, אני מאוד מרוצה מאיך שעוברים עלינו הימים האלו. אנחנו בסך הכול מבררים את כל הבריאה בכללותה, בציור אחד, מתחילה לסוף ומהסוף לתחילה, ויותר ויותר מתמצאים בכל המצבים האלו, בעיניי זה ממש מצב חדש, מתקדם.

הבחן בין אידאל חילוני לאידאל דתי

"אידיאל חילוני מקורו יוצא מהאנושיות, על כן אינו יכול לרומם עצמו ממעל לאנושיות. מה שאין כן אידאה דתית שמקורה בהשי"ת, יכולה לרומם עצמה ממעל לכל האנושיות.

כי הבסיס של אידיאל חילוני הוא השוויה - והמחיר של התפארת מן האדם ומעשהו כדי להתפאר בעיני הבריות, ואף על פי שלפעמים מתבזה בעיני דורו, מכל מקום נסמך על דורות אחרים, ועל כל פנים דבר יקר הוא לו, כמו אבן טובה, המזינה את בעליה הרבה, אף-על-פי ששום בן אדם אינו יודע ממנה, ואינו מוקירה.

מה שאין כן אידיאה דתית הרי הבסיס שלה הוא התפארת בעיני ה', ועל כן בעל אידיאה דתית יכול לרומם עצמו ממעל לאנושיות.

וכן בין העמים בתוך גלותינו: כל עוד שהלכנו בדרכי התורה, היינו נשמרים, כי דבר זה ידוע לכל האומות, אשר אנו עם מפותח ביותר, וחפצים בשיתופינו עמהם, אלא שמנצלים אותנו, כל אחד לפי התאוה האנכיית. אולם כח רב היה לנו בכל האומות אשר אחר כל הניצול - נשאר לנו עדיין מנה יפה, גדולה מלאזרחי הארץ.

אולם בסיבת פורקי עול התורה, ובשאיפתם לתת חופש לזממם האנכיי, הרי אבדו את המטרה של החיים, דהיינו, עבודת השי"ת. ומתוך שהמטרה נשגבה, החליפו על מטרות אנוכיות של יופי החיים.

ממילא כל מי שזכה להון, הרי מעלה את המטרה שלו בכל הידור ויופי. ובמקום שהאיש הדתי, פיזר את העודף הכלכלי שלו, על צדקה ומעשים טובים, והעמדת ישיבות וכדומה, על צרכים כלליים. הלכו להם האנוכיים, ופיזרו את העודף שלהם. על יופי החיים: על אכילה ושתיה, הלבשה ותכשיטים והשתוו לרמי המעלה שבאותה האומה.

וכוונתי בדברים אלו, אינה אלא להראות, אשר התורה, וחוק ההתפתחות הטבעי, אפילו גם עם הגורל העור - הולכים יד ביד באחדות נפלאה. באופן אשר המקרים הרעים, במצב הגלותי, שיש לנו לספר הרבה מימי גלותינו - כולם היו מסבות המעל שמעלנו בתורה. ואם היינו נשמרים במצוות התורה, לא היה קורה אותנו כל רע ח"ו."

שאלה: מה זה נקרא לרכוש כבוד בעיניי ה'.

להגיע למצב שאתה תהיה טוב בעיניי הבורא, שאתה תעשה פעולות כדי להתקרב אליו, זה פעולות השפעה, פעולות האהבה בין הבריות.

שאלה: מה זה נקרא לקבל מהבורא?

לקבל מהבורא זה נקרא שלקבל ממנו כוח השפעה, אין יותר מה לקבל מהבורא, הוא כולו כוח השפעה ואז רק את זה אפשר לקבל ממנו, וגם לפנות אליו אין עם שום בקשה אחרת אלא רק לקבל כוח השפעה.

שאלה: מה ההבדל בין הרצונות האגואיסטים שלי ובין "לשמה", למה דווקא מילוי הרצונות האגואיסטים מביא לחורבן?

כי זה לא נמצא בהשתוות הצורה עם הבורא. כל מטרת הבריאה, כל הנוסחה האחרונה שכלפיה אנחנו צריכים להתקרב זה להיות בעל מנת להשפיע, להיות כמו הבורא, רק הבורא זה רצון להשפיע בעצמו ואנחנו צריכים את הרצון לקבל שלנו להפוך שיהיה דומה להשפיע. ובצורה כזאת אנחנו מעלים את עצמנו, מקרבים את עצמנו לבורא, זו מטרת התיקון שלנו, מטרת החיים שלנו.

שאלה: מה ההבדל בין גלות לחורבן?

חורבן זה שבירת המסך, וגלות זה שכבר נמצאים בעל מנת לקבל, אחרי שבירת המסך.

שאלה: מה אמור לקרות בעולם כתוצאה מההפצה שלנו, איזה שינויים אנחנו אמורים לראות בעולם אחרי ההפצה שלנו? כי אני חושב שאנשים לא חושבים או מרגישים שהם אגואיסטים שהם צריכים להשתנות, הם לא מרגישים שהם גורמים נזק. מה השינוי שאנחנו צריכים לראות בעולם?

ההפצה שלנו היא חייבת להיות כל הזמן, ולא חשוב מה תהיה התגובה. לא חשוב מה תהייה התגובה, אנחנו חייבים להמשיך כל הזמן. כי אנחנו הגענו לשלב שכל העולם חייב כבר להיכנס לתיקונים. זה דבר אחד.

דבר שני, יש עניין שאנחנו מפיצים ולא מרגישים תגובה, כאילו העולם בכלל לא מכיר אותנו מה קורה שם איתנו, כאילו אנחנו לא קיימים. יש מצב שאנחנו משפיעים, מפיצים, אבל רואים תגובה שלילית. ויש מצב שאנחנו משפיעים מפיצים ורואים תגובה חיובית. וזה לא שייך לעבודה שלנו להשפיע, לתת, לפרסם, זה לא שייך. אני עושה את העבודה שלי, למה? ככה, כך הבורא אומר לי וכך אני עושה, זו קריאת השעה. הזמן הוא כזה שאני חייב לעשות.

לכן קיבלתי ידיעה על התיקונים, על גמר תיקון, על הזמן שלנו, על תהליך שאנחנו צריכים לעבור, ולכן את זה אני מפיץ. ומה שהם מבינים או לא, מקבלים או לא, זה הכל "נחמו, נחמו עמי", זה שיהיה, בסופו של דבר זה יכנס בהם ויתחבר. יתחברו לזה ויאהבו את זה ויקבלו את זה, למה? מזה שקודם כל ירגישו שאין ברירה, שבכלל הם לא יודעים בשביל מה מתקיימים, שהם לא מבינים מה קורה להם, לאן העולם מסתובב, מה קורה לו.

חכו, אנחנו נמצאים רק בתחילת התהליך של וירוס קורונה, של כל מיני התהליכים האלה. אנחנו עכשיו נכנס לסתיו ולחורף ועוד חודש ועוד חודשיים ועוד, אנשים יתחילו להתעייף מכל וירוס הקורונה הזה, הם יתחילו כבר להיות סחוטים מהפנדמיה הזאת. כסף לא יהיה, עבודה, יחס, אין במה למלאות את החיים, רק פחד, רק הגבלות מהפנדמיה, והכול שחור והכול מוגבל.

ולא שיש לי רשימות מהחיים הקודמים, כבר רשימות גם לא יהיו, יבוא דור חדש מה שנקרא שלא זוכר מה שהיה לפני זה. אלא ממש ניכנס לתקופה שהיא כולה חושך, ואנחנו לא נמצאים בקשר זה עם זה, וממש "כל איש אשר בעיניו יעשה", וכולם יפחדו זה מזה. אתם תראו עד כמה שניכנס יותר ויותר עמוק לתהליך. אני אמרתי לכם את זה לפני כמה חודשים, אתם לא האמנתם שזה עד כדי כך, וזה ממשיך ויהיה כי זה תהליך של תיקון הוא חייב להתממש.

תלמיד: האם עלינו להתריע לאנשים על החשכה שמתקרבת, זה יעזור במשהו?

אנחנו צריכים לפרסם את הכול. כל מה שאתה יודע בצורה נוחה להגיד לאחרים, תגיד להם, תכתוב, תסביר, תשיר, לא חשוב באיזו צורה, כי בזה תלוי התיקון הכללי. בעצם מה אתה עושה? אתה מתקן בצורה כזאת את הכלים שלך החיצוניים שהם עדיין לא מתפעלים מהפנימיות שלך. אתה רואה את כל העולם זה אתה, זו הנשמה שלך, אין כאן שום דבר חוץ מנשמה אחת הזאת, רק יש בנשמה הזאת חלקים שנקרא ישראל, "ישר אל", יש חלקים קצת יותר חיצוניים שזה החברים שלך והקבוצה העולמית שלך, ויש כאלה שהם בכלל לא שייכים ואפילו מנוגדים, תספר לכולם, תעורר את כולם כי זה מביא אותך לתיקון.

שאלה: האם בתי המקדש הן דרגות של רצון להשפיע או תכונות של רצון להשפיע?

אנחנו נמצאים ברצון שנקרא "מלכות", ממלכות אנחנו צריכים לעלות דרך "זעיר אנפין" ל"בינה". כשאנחנו עולים ממלכות לבינה זה נקרא שהגענו לבית המקדש של בינה, להשפיע על מנת להשפיע. אחר כך מבינה אנחנו צריכים עוד לעלות ל"חכמה", שזה לקבל על מנת להשפיע. ומחכמה אנחנו צריכים לעלות ל"כתר" שזה גמר התיקון הכללי.

אנחנו עכשיו עושים את הדרך הזאת לא מלמטה למעלה, אלא אנחנו דורשים שהבורא אחרי שאנחנו מבררים את הכול, ייתן את האור מלמעלה וכך נקרא שבית המקדש השלישי הוא נבנה מלמעלה והבורא שמאיר עלינו מעלה אותנו לדרגה השלישית עד גמר התיקון, לכן זה נקרא "לשוב עד ה' א-לוהיך", עד הבורא, לזה אנחנו צריכים להגיע.

שאלה: כל מה שאמרת עכשיו מחדד יותר את החשיבות ואת הנחיצות של הכנס. האם תוכל לתת כיוון יותר מדויק להכנה אישית של עשירייה ושל כל הכלי העולמי לכנס?

נדבר על זה מחר. תשאל אותי מחר, אנחנו נדבר על זה, זה כבר על תיקון.

שאלה: בהמשך למה שהסברת קודם שאנחנו באים ומנסים להסביר לאנושות מה הסיבה של כל הצרות, אז הם אומרים, רגע אתם בעצמכם מקובלים אומרים שאין עוד מלבדו, אז ככה הוא מפעיל אותי מלמעלה שאני אהיה אגואיסט, שאני אעשה את כל הבלגן הזה, במה אני אשם שאני אגואיסט?

לא, אתה לא אשם על זה שאתה אגואיסט, הבורא הוא מסדר את כל המציאות, אבל בך תלוי רק דבר אחד לבקש ממנו שהוא יתקן אותך.

תלמיד: אם אנחנו רוצים להסביר מה סיבת כל הצרות, כל הוירוס קורונה.

לא, אין מה להסביר, הבורא ברא, הוא אמר "בראתי יצר רע". הוא אומר מלכתחילה "בראתי יצר רע", במי בראתי? בכם. בשביל מה? שתבקשו ממני שאני אתקן אותו. כי בהרגשת יצר הרע ובהרגשת התיקון שלי אתם תבינו שני קצוות של הבריאה ואז "יהיו כא-לוהים יודעי טוב ורע".

שאלה: אחרי מלחמת העולם השנייה האנושות הפכה לגלובלית יותר והתחילו להתפתח טכנולוגיות, ובנוסף לזה, אחרי השואה נולדה מדינת ישראל. יוצא שכל התופעות השליליות האלה מובילות בסוף לתופעות חיוביות. אם כך, איך להתייחס לחלק השלילי הזה, איך בעל הסולם מתייחס לשליליות?

זה נכון, אבל ברגע שאנחנו יכולים לבקש, הכול תלוי בבקשה שלנו. הכול תלוי בבקשה שלנו, לא צריכים לחכות למכות ואז לדרך ארוכה עד שהן יהפכו לתיקונים, אלא אנחנו מיד מבקשים את התיקונים.

שאלה: איך התפילה שלי על העשירייה ועל כל העולם תשפיע על הבורא כדי שהוא יפעל, הוא הרי חוק שאינו משתנה?

אתם היום כאילו שכחתם ממש הכול. "חוק נתן ולא יעבור", זה נכון, אבל בחוק הזה נמצא "אני" עם השאלה שלי, עם הבקשה שלי ואני יכול [להשפיע] על הנוסחה הזאת. כשיש נוסחה במתמטיקה יש איקס, האיקס הזה זה "אני", אני צריך למלא אותו, ואז באיקס הזה תלויה הנוסחה, מתי היא מתקיימת ואיך היא מתקיימת. או שהיא מתקיימת בדרך הטובה, קצרה ויפה או שהיא מתקדמת בדרך רעה, גרועה וארוכה. שמעתם את זה ולמדתם את זה. ואנחנו בין שתי הדרכים האלה, בין דרך תורה ובין דרך ייסורים. זה נמצא לפניכם. זה שנגיע למטרה זה ברור, אבל מתי נגיע, על ידי איזה מאמצים נגיע ובאיזה מצבים, זה תלוי בנו.

שאלה: מה זה להיות השותף הנכון של הבורא בהפצה, כי הוא צריך להעביר את כולם את התהליך הזה?

הבורא לא זקוק לשום דבר חוץ מהבקשה ממך, שאז הוא יכול להתלבש בבקשה שלך ולפעול. זה מה שהוא צריך.

תלמיד: בשביל מה כל ההסברים שאני צריך לכתוב כל יום לקהל?

כדי לעורר את הכלים האחרים שלך, כל העולם זה הכלי שלך. כל העולם זה נשמה אחת, אתה מתעורר בנקודה שבלב וכל היתר זה חוץ מהנקודה שבלב שלך, כל יתר באי עולם, אתה צריך לעורר אותם מצידך, וכך כל אחד מצידו, ומגיעים כך לתיקון השלם.

שאלה: שאלתי היא לגבי ההפצה. יש דוגמה מעניינת לגבי כוכב הצפון. זה הרי חיבור של שלושה כוכבים שאנחנו רואים, כמו דמות של שלושה קוים. איך בכלל אפשר להסביר לאנשים חיצונים את ג' הקווים האלה שהם צריכים להתחבר כדי להגיע לאיזה איחוד, האם צריך להסביר את זה?

לא, הם לא מבינים ולא יכולים לדמיין את הדברים האלה, להם צריכים להסביר את זה בצורה כמה שיותר פשוטה, אחרת זה לא ייקלט.

שאלה: אני רוצה לדבר על "אמונת הרב". אני עובד בחברה שנותנת יעוץ לחברות רבות. עוד לפני הרבה שנים אמרת לנו שהמשבר הולך לקרות וגם אני הלכתי ואמרתי להם, אבל הם עשו ממני צחוק ועשו ממני טיפש. ופתאום עכשיו שזה הגיע הם כולם מתקשרים ורוצים לדעת מאיפה ידעתי, אז אני מעביר אותם אלינו, ללימודי הקבלה.

אני אומר לכולם, אל תפחדו, תגידו לכולם מה שהרב אומר, יש בזה כל כך הרבה כוח.

זה מאוד נעים, אני מבין אותך. עכשיו תעשה כך שלא האגו שלך יהיה שמח, אלא שתהיה שמח בזה שאתה קשרת את האנשים האלה לבורא.

שאלה: האם המשבר של הווירוס ישפיע על הכלי העולמי ומה עלינו לעשות ככלי העולמי?

לא, אנחנו לא מושפעים מהווירוס, הכלי שלנו לא מושפע מהווירוס. אם אנחנו מתחברים בינינו, אם אנחנו מבקשים על החיבור מהבורא, אנחנו לא נינזק. אנחנו לא נינזק, אתם תראו, אלא הכול תלוי בחיבור בינינו.

שאלה: האם "אמונה עיוורת" זה משהו שקורה רק בסביבה החיצונית או זה משהו שצריך לעבוד עליו בתוך העשירייה?

מתוך העשירייה צריכים לעבוד על הכול.

שאלה: האם החיבור שאנחנו עושים במשך הכנסים ייתן לנו מושג על מה שחסר לנו כדי להיכנס לעולמות הרוחניים?

כן. אנחנו היום נמצאים בתשעה באב, נעבור את היום וממחר נתחיל להתקדם לכנס. ונחשוב איך אנחנו מפרסמים אותו, איך אנחנו מתחברים, מה אנחנו צריכים לעשות. בשבועיים האלה שיש לנו אנחנו צריכים להכין את עצמנו לזה כמה שיותר. כדי שנגיע לחיבור הזה שנקרא "כנס", "כינוס", בצורה כזאת שכולנו מוכנים ומבינים עד הפרט האחרון בשביל מה אנחנו צריכים את זה.

שאלה: היום בהכנה דהכנה קראנו "תפילה קודם תפילה", והמלים שם נכנסות ישר ללב. איך להגיע לתפילה הכנה הזאת כמו שכתוב שם?

ללב, אתה אמרת כבר שכנראה חסר כאן לב כדי להיכנס לתפילה הזאת, זו תפילה מאוד מיוחדת.

שאלה: כותב בעל הסולם במאמר "ואם היינו נשמרים במצוות התורה, לא היה קורה אותנו כל רע ח"ו".

ודאי.

לתמיד: אז אנחנו רואים שמחטא העגל והחורבן הראשון, שני, גלות, כל אלה, אנחנו כל הזמן לא נשמרים, שהרצון לקבל גובר על תפקיד של עם ישראל, שישראל לא לוקח את החלק הפנימי מעל החיצוני.

תלמיד: איך היום אנחנו לא נגיע שוב פעם להשמדה?

קודם כל אנחנו לא יכולים להגיע יותר [להשמדה] כי כל הרע התגלה. זה לא שסתם מגיעות צרות, הן מגיעות לפי תכנית. ולכן כל מה שהיה יכול להתגלות התגלה, זה עדיין לא הסוף, מלחמת עולם שלישית ורביעית ומי יודע מה, אבל אלו דברים שאם אנחנו רוצים להמשיך עלינו גילוי כזה, אז אנחנו יכולים לסיים את זה כבר עכשיו, לעשות סטופ, סיום, אין יותר. גמר תיקון. זהו.

עכשיו, יש כאן בכלל השאלה, האם אנחנו היינו יכולים מלכתחילה לעבור את כל הדברים האלה בתפילה, בהשתוקקות וכן הלאה, בלי להיכנס לכל הצרות אלה של אלפי שנים? לא יכולים, כי "אין חכם בעל ניסיון" כי יש דברים שאתה חייב להכיר, למשל את השפלות שלך, הנבזות שלך, כולם, כל המצבים האלה נמצאים בנשמה שלך, אתה יכול לגלות אותם ואתה תגלה אותם במידה שתתחיל לטפס, לטפס, לטפס בסולם המדרגות למצב הרוחני שלך.

אתה תגלה אותם בקו שמאל הם כולם קיימים כבר, אתה לא צריך לגלות שום דבר שלילי, ואם אתה כל הזמן שומר על עצמך להתקשר עם החברים ולבורא, אז אתה לא זקוק לשום צורה שלילית יותר, אלא הם יתגלו אבל כ"שמאל", זאת אומרת כתנאי שעל ידם אתה כל פעם תיכנס ל"ימין".

תלמיד: אז מה שהיה היה, זה ברור. אני מניח שפעם כשלאנשים היה באותו זמן התפקיד הזה לעשות הם גם ניסו להתחבר וזה לא הצליח. למה שנצליח עכשיו?

על מתי אתה מתכון?

תלמיד: בכל השלבים האלה של חטא שהיה.

אבל זה עוד לא היה מגולה, זה צריך להתגלות. כל השורש הרוחני חייב להגיע לענף הגשמי ולהתגלות בו. כשהוא מתגלה אנחנו יכולים להיות מלמטה מוכנים בגילוי הקטן שלו וכבר להגיד "אוקיי מספיק, מבין, עכשיו אני רוצה לעשות את זה בחזרה מלמטה למעלה". אם אנחנו מוכנים לזה אז נעשה. אם לא, לא. כמו שהיה נגיד עם יהודים בגרמניה, היו יכולים לתפוס את הדבר הזה בהתחלה ולהגיד "הבנו מה אנחנו צריכים לעשות, שעלינו להתחבר, להתאחד, ולא להגיע להשמדה".

תלמיד: בדיוק על הנקודה הזאת אני שואל, ההחלטה הזאת, שדי הבנו ושוב פעם לא נגיע לצרות, איך להתקדם מכאן?

תפרסם את הדברים, מה אתה רוצה. עכשיו אנחנו צריכים את המהומות האלה, כל הדברים האלה, מתים וכל זה? לא. אתה עכשיו יכול להגיע למצב שכל העולם, כמעט כולו, מתוקן, בריא מהקורונה, אין קורונה וירוס כמעט בעולם, רק ישראל נשארת עם הווירוס הזה ואף אחד לא רוצה להתעסק עמה וזהו. אתה תראה שיכול להיות דבר כזה.

תלמיד: אז דווקא להמשיך בנקודה הזאת של ההפצה, שבן אדם שנמצא בחוץ והרצון לקבל שעכשיו סובל והרצון לקבל רואה מה שהעיניים רואות. אתה לא יכול לפנות אליו לפני שאתה מסביר לו את כל המפה. איך לרצון לקבל מסבירים מפה שממנה הוא עושה צעד קדימה, דיברת על כוכב הצפון שזה משהו מעל זה. מה מסבירים לרצון לקבל כדי שהוא יתעלה מהמצב שהוא נמצא?

שאנחנו נמצאים בטבע האינטגראלי ואם אנחנו בונים מעצמינו מערכת מתאימה לטבע, אז אנחנו ניצלים מכל הרע.

תלמיד: בונים מערכת מעל הטבע.

למה מעל הטבע? לא מעל, זה לא נקרא שמעל. כל הטבע בנוי בצורה אינטגראלית, מתוך הטבע הכול נמצא בצורה מושלמת וגם אנחנו צריכים לסדר את עצמינו בצורה כזאת.

אנחנו בני אדם, [בעצם] אנחנו חיות, אבל למעלה מדרגת החי יש דרגת המדבר, ששם אנחנו צריכים לסדר את היחסים בינינו בצורה שכולנו מחוברים. כמו חיבור של דומם צומח וחי.

תלמיד: אז בדיוק בנקודה הזאת שבתוך רצון לקבל שאתה מסביר שאנחנו צריכים להסתדר נכון, מה זה הסידור הנכון הזה שהרצון לקבל מסכים להסבר הזה וגם מסכים לפעולות של הסידור הזה?

כי אין לו ברירה, בזה הוא בורח מהצרות. אתה סך הכול מסביר להם שזאת האפשרות היחידה להינצל מהמכות.

תלמיד: אז איך הרצון לקבל מסכים שבזה הוא ינצל מהצרות? למה שיאמין? איפה בהיגיון הוא יתפוס שזה ככה?

בהיגיון אתה מסביר לו שככה בנויה כל המציאות. דומם צומח חי נמצאים בהתקשרות ההדדית זה לזה ורק השתתפות האדם הנכונה חסרה.

תלמיד: זה ברור. אבל רואים שהאנשים לא שומעים, שמשהו מפריע להם לשמוע.

האגו שלהם מפריע להם, תסביר להם גם שאם הם לא רוצים לסבול הם צריכים קצת יותר לשמוע. אם לא, על ידי ייסורים. אם רוצים לא על ידי ייסורים, אז הם צריכים לשמוע קצת יותר, לפתוח את האוזן.

תלמיד: לשמוע על חוקיות הטבע, על התפקיד של כל אחד?

אני מאמין שדרך המדע, דרך הטבע, ההסבר הוא יותר משוכנע.

תלמיד: מתי מתחיל להיות מהפך בתוך רצון לקבל שהוא מתחיל לשמוע? מה הגורמים האלו שפתאום הוא כן מסכים, בלי ייסורים?

זה רק הכלל, הקהל, המון, שאנשים מסביבו פה ושם חושבים כך, אפילו במקצת, זה משפיע אפילו שלא שומע מה שמדברים אבל זה משפיע בשדה הפנימי, זה משפיע על כולם.

צריכים להמשיך. בקרוב אתם תראו איך שזה עובד. בכל זאת לנו אין ברירה ולהם אין ברירה וזה יסתדר. זה יסתדר מאוד, אתה תראה. אתם תראו עד כמה שאנחנו עכשיו מדברים ומבינים מיום ליום יותר, ומרגישים ורואים מיום ליום יותר, איך שזה קורה, אתם תראו עד כמה שהם יתחילו לספוג את זה ולקבל את זה. ובזה בעצם אנחנו עושים את העבודה הרוחנית שלנו.

(סוף השיעור)

---

1. "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב ע"א(.↩