005_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. חלק ה' עם אור פנימי

נתחיל דף שי"ח, טור ב', דברי המתחיל לא מטי. מה כתוב כאן?

לא מטי שחזר ויצא משם האור המגיע אל הכתר. מדוע לא מטי? כן, איזה כתר כאן צריכים לפרש? פרצוף הטעמים. כי נזדכך המסך של בחי"ד דזכר לבחי"ג, על ידי הביטוש, והמסך דבחי"ג של הנקבה לבחי"ב, ונסתלקו משום זה ב' הקומות דזכר ונקבה, שהיו בכלי דכתר.

וזה אמרו שחזר ויצא משם האור המגיע להכתר. וענין ההזדככות זה שקרה אל זכר ונקבה דכתר, הוא ג"כ, מטעם של הביטוש והכאה דאו"מ ואו"פ, כמו שרואים בהתפ"א. בפרצוף גלגלתא, אותו דבר רואה כאן בפרצוף ע"ב.

אם כן, מה הפירוש לא מטי בכתר? שנזדככו פרצוף הטעמים דפרצוף ע"ב.

אך הט' אורות אחרים היו נשארים בכתר. כי יש כוח בכתר לסובלם. פשטות הלשון, מה נשארו? אור הכתר נסתלק וזה נשאר ולא נסתלק.

נראה מה שהוא מפרש. כפי שאנחנו לומדים תמיד, אין שיריים נשאר. אם נסתלקו, נסתלקו לגמרי. אם כן, מה הפירוש שנשאר? אז הוא מפרש, כלומר, שנשאר בו העביות של בחי"ב הנ"ל, שמזה עוד הוא יכול לקבל משהו. לא שנשאר אור, רק מה נשאר? מסך נשאר. אור מוכרח להיות תמיד בחינה חדשה.

כלומר, שנשאר, מה שכתוב, הט' אורות אחרים היו נשארים בכתר כלומר, שנשאר בו העביות של בחי"ב הנ"ל, שהזווג היוצא על עביות זו ממשיך קומת בינה, ובינה כוללת בתוכה תמיד בחינה עליונה. קומת ז"א ומלכות, גם כן מדברים מעביות, שהם ח' אורות. גם נשאר בחי"ג של הזכר דכתר הרי, שנשארו ט' אורות בכלי דכתר אחר הזדככות הבחינה של עצמה.

אם כן, מה הפירוש שנשאר? נשאר בו עביות. מה שהם ח' אורות? שבחינה עליונה כוללת מה שלמטה ממנה. נמצא אחר כך, שאני אומר שנש… לא מטי, גם כן אותו דבר, נסתלק ונעשה זיווג מחדש.

כאן כתוב, שהמסך נזדכך על כל מקום, שממסך ד' ג'. ונזדכך ד' ג'. והיות שכל מסך כלול מארבע בחינות, לכן יצאה הזדככות בבת אחת, ומתחלקים לטעמים נקודות. זה שכתוב כאן.

הלאה, למעלה תסתכלו.

ואז, בעת אשר לא מטי בכתר האור אליו, היינו שנסתלק, אז ממשיך כתר אל החכמה פנים בפנים, את הט' אורות, ונתנם בחכמה, מה כתוב כאן? כאילו נשאר אצלו את הכלי דכתר וחכמה למטה, וזה הוא נותן לחכמה.

ואז החכמה, לאחר שקיבלה, הפכה פניה, מתי? אחר שקבלה הט' אורות מכתר, היא מאירה לבינה פנים בפנים, הארה לבדה, אבל אינה נותנת לה עדיין את הז' אורות. רק הארה לבדה.

אם כן, מה כתוב כאן? תלמד, אחר כך תשאל. מה כתוב, אתה לא יודע עוד. שאחר שנעשה לא מטי בכתר, ונשאר בכתר מחכמה למטה, וזה נתן לחכמה. איך נתן לחכמה? פנים בפנים, ואחר כך מחכמה הוא נותן לו הארה.

אחר שקבלה מכתר את הט' אורות, ומאירה גם כן פנים בפנים, לבינה, רק הארה לבדה, מה שאם כן, הז' אורות היא לא נותנת לה. צריכים להבין מה זה הארה לבדה, מה זה לא נותנת לה? מה שאין כן, כתר לחכמה כן נותן.

תלמיד: מה זה ...

רב"ש: אור לבד.

לא מטי בכתר, דהיינו שנזדככה פרצוף הטעמים, אז ממשיך כתר אל החכמה פנים בפנים את הט' אורות. מה החשבון ט' אורות? מחכמה למטה. תסתכלו. כבר ידעת, שהכלים האלו דהתפ"ב, המה אותם הכלים הריקנים, שנשארו אחר התפ"א. רק צריך להוסיף, חוץ מזה שיש לו כלים של עצמו, אנו מדברים הכלים הריקנים, שנשארו בפרצוף גלגלתא, שפרצוף ע"ב צריך למלאות אותם.

אז הוא אומר, גם נתבאר לעיל, בדברי הרב דף שי"א אות כ"ו סדר התהוות הכלים הללו. כאן נתהווה כוונה, היכר כלים, תזכרו. שמתחלה, נעשה המלכות, איך נעשה הכלי הזו? משום שנתרוקנה מאורה בראשונה, נזדכך בחינה ד', שהייתה קומת הטעמים. ואח"כ כשנתרוקן הכלי דז"א מאורו נעשה הכלי, היכר כלי דז"א, ואח"כ כשנתרוקן הכלי דבינה נעשה הכלי דבינה, וכו'.

וטעם הדבר הוא, כי הכלים נעשו מאור העב, מאור חוזר הנשאר למטה בעת הזדככות המסך, שלא עלה ונסתלק עם האו"י. אור ישר, האור, השפע מסתלקת, ואור חוזר נשאר למטה.

איזה אור חוזר? צריכים לומר, הכוח שהיה מתגבר, הכוח הזה נשאר למטה ואין לו עכשיו הכוח הזה, אם היה כוח האור, לא היה מסתלק. וע"כ, נעשה כל כלי וכלי, כל היכר כלי, עם הסתלקות האור מתוכה, אם אנחנו אומרים האור העב, תזוז קצת, כן...

עוד הפעם, וטעם הדבר הוא, כי הכלים נעשו מאור העב הנשאר למטה, מטרם שנשאר הכלי למטה, היינו שהוא עדיין נמצא למעלה ולא נסתלק עדיין היכר כלי. רק האור מסתלק והוא נשאר, הוא נבחן לכלי.

וע"כ, נעשה כל כלי וכלי עם הסתלקות האור מתוכה, כי אז נשאר אור העב למטה, לאחר שהוא הסתלק למעלה.

תלמיד: מה זה נקרא שהאור ...

רב"ש: מה זה אור חוזר, הלא נשאר למטה? הרגליים נשארו למטה. מדוע לא הולכים? אין להם כוח. אבל הם נקרא רגליים, לא ידיים. הכוח הזה שהיה מתלבש, שנקרא רצון להשפיע, מקודם היו מעורבים זה בזה.

היינו, האור הוא המשפיע, ואור חוזר גם כן משפיע, אז לא נקרא בכלי יש שינוי צורה. אבל אחר כך, שהיה ביטוש פנים ומקיף שזיכך המסך, שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע על אור הזה, אז האור מסתלק, נשאר הכוח הזה, ניכר שהוא בחינת עביות. מה שלפני זה לא היה נקרא שבחינת עביות, מדוע? הכוח הזה היה מס… היה בהשתוות הצורה.

נמצא, צריכים להידבק כאן שני דברים. הרגליים הולכות, אז אני אומר, רגליים נשארו למטה, לא יכולים ללכת. אז אני מכנה אותו שם אחר? הכוח האחורי זה כוח הדוחה, כוח המכוון, נקרא אור חוזר. אבל אין לו עכשיו את הכוח. אם היה לו כוח, היה הולך, היה מלביש את האור, האור לא היה מסתלק … מהבחינה בפני עצמה. קודם מה הפירוש אור חוזר נשאר למטה? אתה מבין?

עכשיו, הוא בא הוא ואומר, לאחר שהמסך, כוח הדוחה, לא יכולים לשמש עם עביות שום דבר, נמצא שהוא זך. היינו זך, שלא יכול לשמש עם שום דבר, עם זה נקרא שעולה למעלה, מה הוא רוצה? לבקש כוח הדוחה.

נמצא, כוח הזה עלה למעלה עם הרשימות שנשאר בו ודורש. היות ולמעלה יש כוח המסך, אז מה הוא נותן לו? רק כוח המסך. רק זה חסר. לא חסר אורות, רק כוח שיוכל לכוון בעל מנת להשפיע.

אז שהוא עולה למעלה, מה הוא נותן לו למעלה? כוח הדוח… כוח ה… כוח התגברות, כוח המסך הוא נותן לו. יש לו כוח המסך, אז אנו מבחינים, מבחינים בו, המסך הזה, מכונה מסך דטבור, שתי הבחנות.

אחת, ניכר עכשיו שהוא היה מקבל. רק הוא עולה למעלה, משום לא היה יכול לקבל עכשיו, שנעשה זיווג בראש על ג' דעביות שנקרא ע"ב, תכף מתעורר שהוא בחינת מסך דטבור, מסך דגוף, אז הוא יורד לגוף.

אבל אנו מבחינים בעוד דבר. שהמסך דטבור עולה בראש, אז הוא נכלל בעביות שבראש מבחינת ממטה למעלה. שהוא בעצמו יכול אחר כך להמשיך אור ולהוציא זיווג דהכאה, וזה אנו מבחינים עכשיו בחינה חדשה, וזה אנו מבחינים נקרא פרצוף ע"ב.

שנכנסים בפרטים עלולים להתבלבל. את הקודם הוא מכנה ע"ב הפנימי וזה שעושה, עשה בזיווג מחדש בזמן שהוא יורד למטה בגוף, נקרא ע"ב החיצון. אל תתבלבלו. מדוע תתבלבלו? עכשיו הוא מדבר אחרת.

עכשיו הוא מדבר, הכלים הריקניים שהיו בפרצוף גלגלתא, עוברים לפרצוף ע"ב. אז לא יתבלבלו, פעם אני אומר ככה, פעם אני אומר ככה. אז זה הבחן אחד.

אני רוצה לומר, יכולים שיש לו שתי הבחנות.

אם אנחנו, כל צורה היא בחינה חדשה, אז אני יכול לומר שיש לו פרצוף גלגלתא שנתמלאו טרם שיצא ע"ב החיצון. ואחר כך יש לנו לדבר ע"ב החיצון, משום שאחר שיצא והוא נכלל גם כן, והוא לוקח גם כן הכלים של פרצוף גלגלתא גם כן.

אבל הוא לא אומר, אני לא רוצה לומר. הוא נותן את הפירוש. אז אני לא רוצה להוסיף. רק אני אומר, כך היה צריך להיות, כי יכול להיות שכך הוא, אבל הוא מדבר מזה, הוא לא מדבר כל כך פרטים.

לכן צריכים על דבר זה להגיב.

והנך מוצא, שנסדרו הכלים מעת התהוותם זה למעלה מזה, איפה זה היה? בפרצוף גלגלתא. מתחלה מלכות ועליה ז"א, ועליו בינה, עד כלי דכתר למעלה מכולם. שזה יצא לנו על ידי ההזדככות של …

היינו, כמו שיוצא בהתפשטות ב' על ידי הזדככות.

ולפיכך בעת שנתפשטו האורות ויצאו מהזווג דקומת כתר וחכמה, שנקרא ד' דהתלבשות וג' דעביות. שכל אלו הע"ס היה קומתן שוה, בקירוב לכתר, ד' דהתלבשות, לומ…מטעם שהוא רק ו"ק. שלב של ג' ו"ק דחכמה, זה יכול לומר כאן ד', נקרא בקירוב לכתר, מצאו להם מי? פרצוף ע"ב שיצא, מוכן ועומד הכלי דכתר המתאים להם.

שמה שאנחנו לומדים סדר הכלים, מקודם נעשו טעמים, בחינה ד' ואחר כך בחינה ג', בסוף נעשה כלי דכתר, עביות דשורש. אם אני אדבר כפי סדר אור ישר, נמצא מאחר כך בכלי דכתר, איזו עוד ... יכול לקבל? עביות דשורש. מה היה אז? לא לרוץ.

אז היה אור הנפש בכלי דכת… בכלי דמלכות, ואור היחידה בכלי דכתר. משמע, כאילו הוא מדבר מאיזה כלי דכתר? מכלי דכתר דאור ישר, שהיה מאיר בפרצוף הטעמים, או כלי דכתר שיצא לאחר הזדככות עביות דשורש?

שם נעשה כלי, משמע כאילו שכל הטעמים מסתלקים. מדברים ממלכות, שם לא היה כתר, למדנו שם היה אור היחידה בכלי דכתר, פרצוף הטעמים. אם כן, כאן חסר הביאור הזה. כאן משמע כאילו הוא לומד כתר, כוונתו על כתר דאור ישר, שיצא פרצוף הטעמים, והוא משלב הכול בבת אחת.

אם כך, משמע שהרב אומר, אף על פי שאנחנו אומרים שמ… שכל הפעם המדרגה נסתלקה, אבל היות שבא אחר כך אור בכלי הזו, אף על פי שמדרגה יותר קטנה, מכל מקום עדיין לא נבחנת הכלי לכלי, משום שעדיין יש בו אור. משמע מכאן, כאילו משלב.

כתר דאור ישר, הכלי הזאת נסתלקה לבסוף על ידי שהיה שם עביות דשורש. נמצא, אני לא מדבר בעביות דשורש בכלי הזו, רק אני מדבר, מצרף כתר דטעמים, כי שם היה אור היחידה. ורק לבסוף קיבלה אור יותר קטן, אור המלכות.

לכן עכשיו שבא אור, אז הוא חושב, עוד הפעם שבא לכתר דאור ישר. בדיוק כמו שהיה בפרצוף גלגלתא, גם כן למדנו, מקודם בא כל הכלי יוצא מנפש, כולם יוצא בחינת נפש. מה למדנו? שכולם באו לכלי דכתר, אם אתה זוכר, בסוף למלכות. נמצא, לפי זה כמו אותו דבר.

אין כאן בירור על זה … כלי.

מה הפירוש שבאו לכלי דכתר? אם זה כלי דכתר על מסך דעביות דשורש, איך יכול לקבל מזה בחינה ג'? ומה הייחוד שלו? אם אני מדבר כלי דכתר, איזה כלי דכתר של העביות דבחינה ד', אני מבין, שם כתר היה לו ד' דעביות, כאן יש לכתר הזה ד' דהתלבשות. על איזה כתר הוא מדבר? כתר של פרצוף הטעמים, כתר דאור ישר. ואנחנו אומרים נעשה כלי. היות שעכשיו נשאר שם, היה שם עביות דשורש, וגם זה נסתלק.

אם כן, ומאיזה כתר ישר, באיזה כתר אנחנו צריכים לא מדברים? מכתר דאור ישר. אחרת איך כלי של בחינת שורש יקבל, איך אומרים … אור החכמה, אור הכתר, ואחר כך יותר עב, יקבל מדרגה יותר גדולה? איך זה אפשר?

והנה בעת שלא מטי בכתר, שפירושו שנזדכך הבחי"ד דזכר דכתר, והבחי"ג דנוקבא דכתר, שאז נסתלק קומת כתר דזכר וקומת חכמה דנוקבא. הנה נמצא בזה, שכל הע"ס הללו, דזכר ונקבה, אבדו הקומת כתר שבהם, שהיה להם מבחינה ד' דהתלבשות.

והע"ס דזכר נתמעטו לקומת חכמה, והע"ס דהנקבה נתמעטו לקומת בינה. והנה הקומה הזו, שיצאה עכשיו אחר זה, כבר אינו מיוחס כלל לכתר, אלא לכתר, אלא לכ… אלא לכלי דחכמה. וע"כ, הכתר השפיע אותם אל הכלי דחכמה כדברי הרב.

מה כתוב כאן? גם זה קשה. תסתכלו. כאן משמע, שכתר מזדכך מד' ג' לג' ב'. נמצא, שבזה הוא אבד קומת כתר ונתמעט בקומת חכמה. לכן הקומה הזו כבר אינו מיוחס כלל לכתר, אין שם כתר, אלא לכלי דחכמה.

וע"כ, הכתר השפיע אותם אל הכלי דחכמה כדברי הרב. מה כאן השאלה? כשלומדים בשטחיות, משמע שהיה שם תשע אורות, עשר אורות נגיד, ונזדככו, אז כתר נותן את האורות האלו לספירת החכמה.

אבל כשאנו לומדים, כתר כוונתה הוא קומת כתר, פרצוף הטעמים שנזדככה. מה נשאר שם? רק מסך ועביות. אם כן, השאלה הוא, מה נתן? או שאנחנו לומדים המסך ועביות שנשאר נתן לכלי דחכמה וכלי דחכמה המשיכה, או לא?

כתר המשיכה את האור הזה, והיות שזה לא לבחינתו, לאחר שהמשיך נתן זה לחכמה. וכאן זה לא כתוב. הבנת?

תלמיד: לא הכול ...

רב"ש: יותר קל לפי הסדר שהוא לומד, אני צריך לומר, לאחר שנזדכך ד' ג', אז הוא המשיך, מי? את מי שנשאר. ג' ב' המשיך ג' ב'. והיות שזה כבר נקרא חכמה, לא כתר, צורה חדשה, זה הפירוש שנתנה לחכמה, שיש עכשיו בחינה חדשה.

תלמיד: ...

רב"ש: אז אני לא אומר שכתר המשיך ונותן את האור. רק מה אני אומר? שנותן את העביות וחכמה המשיכה.

תלמיד: אם אנחנו לומ...

רב"ש: הוא שואל כך, אם אני אומר כתר המשיך, כבר היה לו לכתר זה. ומדוע אני אומר אחר כך, אור חוזר היה נותן לכלי שיש בו רשימו דכתר? הלא היה לו אור. זה לא קושיה, במקום זה אם אני אלמד כך, אז אני אומר, לומד, כתר המשיך צורה חדשה. נשאר צורה הקודמת וצורה חדשה. שצורה חדשה, בחינה חדשה. אז אני אומר, לאחר שיש צורה חדשה, שהיא בחינה חדשה, ג' ב', אז היא מאירה לד' ג', זה שני דברים.

תלמיד: אז הצורה ...

רב"ש: גם אם היינו אחר מזה. נלך הלאה.