שיעור בוקר 21.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 198, אותיות קס"ב – קס"ג

אנחנו נמשיך ואם יהיה צריך נחזור קצת אחורה. לא להיבהל מזה שהמערכת לא מובנת, היא לאט לאט מתבארת לאורך הרבה זמן.

למדנו שיש חמישה עולמות שכולם יוצאים ממלכות דאין סוף, שם ניגלה רצון לקבל שהוא על מנת לקבל ונעשה עליו צמצום שלא לקבל לתוך אותה נקודת מלכות דאין סוף. ממנו והלאה התחילו אחר כך להתפשט העולמות, כלומר אותה מלכות דאין סוף צמצמה את עצמה והתחילה לספוג כוח מהאור שהשפיע עליה, ומספיגת הכוח הזה היא מתחילה להתפתח, מתחילה לבנות מעצמה, מהחומר שלה, מהרצון לקבל כל מיני צורות השפעה על מנת להשפיע. ואז הפעולות שלה יוצאות בצורות של פרצופים, עולמות, בכל מיני רצונות שיש להם צורת השפעה, וכל פעם בצורת השפעה אחרת לפי המקסימום שהיא מסוגלת לעשות פעולת השפעה. זה מה שמלכות דאין סוף עושה.

כך יוצאים עולם אדם קדמון ואחר כך עולם הנקודים. עולם הנקודים נשבר ועל שרידי השבירה שלו, כתוצאה ממנו, האורות העליונים באים ומתקנים את השבירות של עולם הנקודים, כלומר רצונות לקבל שנשארו בעל מנת לקבל אחרי שבירת העולם. הם מתקנים אותם שיהיו בעל מנת להשפיע, מקל לכבד, כמו שעושים בכל התיקונים. כך מקבלים חומר, חלקים, כדי לבנות מהשבירה הזאת עולמות, פרצופים, ספירות, ומזה נעשה עולם האצילות.

אות קס"ב

"ובהאמור תבין, איך התחתונים במעשיהם גורמים עליות וירידות להפרצופין והעולמות העליונים. כי בעת שמטיבים מעשיהם ומעלים מ"ן וממשיכים שפע, הרי כל העולמות והמדרגות, שדרכם עברה השפע, מתגדלים ועולים למעלה בסבת השפע שמעבירים, כנ"ל, ובעת שחוזרים ומקלקלים מעשיהם, הנה מתקלקל המ"ן, והמוחין מסתלקים גם ממדרגות העליונות, כי נפסק ענין העברת השפע מהן לצורך התחתונים, ונמצאות חוזרות ויורדות למצבן הקבוע כבתחילה."

שאלה: לפי מה שכתוב באות קס"ב, האם התחתונים עד כדי כך יכולים להשפיע על העולם ועל המערכת בזה שמטיבים או מקלקלים את מעשיהם?

הכול תלוי רק בתחתונים כי בהם מתגלות כל השבירות והם מרגישים את השבירות האלה. ובמידה שהם מרגישים את השבירה, כך הם יכולים לבקש תיקון, זה נקרא שהם מתקנים. הם מבקשים תיקונים, התיקונים באים ומתקנים אותם אבל זה בגלל שהם מתחילים את הפעולה בבקשה שלהם בזה שמזהים את החיסרון ומעלים אותו למעלה. זו כל העבודה שלהם.

תלמיד: במה היא הרגשת השבירה?

בכך שאנחנו מרגישים בינינו ריחוק, חוסר התאמה, חוסר אהבה, חוסר חיבור, עד הדרגות הגבוהות ביותר בחיבור. זה חסר לנו מהדרגות הגרועות, הגסות בחיבור ועד הדרגות העדינות והגבוהות, ובהתאם לזה אנחנו מבקשים תיקונים. אנחנו בעצמנו לא הולכים לתקן שום דבר, כל המציאות של העולם הזה מראה לנו עד כמה אנחנו לא מסוגלים לעשות שום תיקון, אלא רק לגלות את הקלקול ולהעלות מ"ן, בקשה שהבורא יתקן, זה כול מה שאנחנו צריכים ולא יותר מזה.

לכן לא להיות שבורים ולהיות בדיכאון, בייאוש מיוחד מזה שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. אנחנו ודאי שלא יכולים לעשות שום דבר טוב, גם הבורא לא עשה שום דבר טוב, הוא אומר "בראתי יצר רע"¹. לכן מה שעלינו לעשות זה לבקש, זו ההזדמנות שהוא נתן לנו, ואז הוא יעשה דברים טובים, יעשה תיקונים. ועד היום, עד הזמן הזה, רק רע מתגלה מיום ליום.

אנחנו רק עכשיו מתקרבים למצב שבני אדם מהעולם הזה שיתחברו ביניהם איכשהו, כלומר ינסו להתחבר כי בטח לא יצליחו אבל יבקשו, ומדובר עלינו, אז הבורא יעשה תיקונים, ושוב יבקשו ושוב יהיו תיקונים. כך יתגלו בהדרגה עוד ועוד קלקולים, אנחנו נבקש עליהם בהדרגה תיקונים, והבורא יעשה את התיקונים, זו כל העבודה שלו. לכן אנחנו עושים לבורא עבודה, אנחנו נותנים לו עבודה לכן אנחנו נקראים "עובדי ה'", והוא מתקן את השבירה, זו העבודה שלו, עבודת ה'.

שאלה: כתוב שמתקלקל המ"ן, איך מ"ן יכול להתקלקל? אם יש לי חיסרון, פתאום אין לי חיסרון?

נעבוד על זה, נדבר על זה.

תלמיד: זה כתוב בטקסט.

בטקסט כתוב ודאי.

אני אקרא. "ובהאמור תבין, איך שהתחתונים במעשיהם גורמים עליות וירידות להפרצופין ועולמות העליונים". דווקא התחתונים, אנחנו. "כי בעת שמטיבים מעשיהם ומעלים מ"ן", בקשות לבורא, "וממשיכים" מלמעלה "שפע" שמקבלים מהבורא לתיקון, "הרי כל העולמות והמדרגות, שדרכם עברה השפע", מלמעלה למטה, "מתגדלים ועולים למעלה בסבת השפע שמעבירים", כלומר כל העולמות עולים. במידה שמעבירים שפע למטה כך הם עולים מדרגה לדרגה, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, וכך בכל העולמות. כי "בעת שחוזרים ומקלקלים מעשיהם, הנה מתקלקל המ"ן, והמוחין מסתלקים גם ממדרגות עליונות, כי נפסק ענין העברת השפע מהם לצורך התחתונים, ונמצאות חוזרות" כול מדרגות העולמות, "ויורדות למצבן הקבוע כבתחילה."

שאלה: הוא מדבר פה על שני מצבים, מצב אחד "כי בעת שמטיבים מעשיהם ומעלים מ"ן וממשיכים שפע". ומצב שני, "בעת שחוזרים ומקלקלים מעשיהם, הנה מתקלקל המ"ן". מה זאת אומרת שמעלים את המ"ן ואחר כך מתקלקל המ"ן? האם אנחנו מקלקלים?

אם אתה לא משתמש נכון בהזדמנות לתיקונים, אז אתה מקלקל את המ"ן. שאלה נכונה.

תלמיד: מה זאת אומרת מקלקל את המ"ן?

המ"ן קיים כדי שתבקש עליו תיקון, כדי שתעלה אותו למעלה, ואתה לא עושה את זה, זה נקרא שאתה מקלקל את המ"ן, לא משתמש באותה הזדמנות שהבורא נתן לך.

תלמיד: האם אנחנו בעבודה שלנו מקלקלים את עליית המ"ן?

כן, ודאי. זה שאתה לא משתמש נכון זה נקרא שאתה מקלקל.

תלמיד: מה זה לא משתמש נכון?

אתה לא מעלה תפילה. תראה מה יש בעולם, כמה סבל יש בעולם, כמה אנשים סובלים, כל העולם, ולעומת זאת כמה הבורא סובל מזה שהתחתונים לא מתקשרים אליו ולא דורשים תיקון, כי בלי זה הוא לא יכול לתקן אותם. הוא לא יכול לתקן בלי שיבקשו, זה חוק - אין קשר בין עליון לתחתון אלא על ידי בקשה מהתחתון.

תלמיד: ולפי דעתך אנחנו לא מבצעים זאת?

אנחנו לא מבצעים כלום, אנחנו לא מקשרים דרכנו את העולם הזה עם הבורא.

תלמיד: במה זה תלוי שאנחנו לא עושים כלום?

בזה שלא בלב ולא בראש, לא בשכל ולא ברגש, אנחנו לא מרגישים את המצב שאנחנו נמצאים בו, למה אנחנו יכולים להגיע, ושהכול תלוי רק בנו.

תלמיד: האם אתה אומר שאנחנו לא מתחברים כי אנחנו לא מתבטלים מספיק מול הקבוצה?

אתה יכול להסביר זאת באלף ואחת פעולות שחסרות ועלינו לעשות, אבל ודאי שזה גם חוסר חיבור בקבוצה.

שאלה: האם התיקון של התחתונים הוא שגם הם יוכלו להעביר שפע כמו העליונים?

העליונים מעבירים שפע לפי המדרגות שלהם כי אצלם זה כבר בטבע, אלא הם צריכים רק לקבל חיסרון מאותו מקום שבו באמת חסר ואז הם מעבירים.

תלמיד: מה התיקון של התחתונים?

התיקון של התחתונים הוא שהם מרגישים חסרונות ומקבלים אותם כחיסרון שבהם ומעלים מ"ן.

תלמיד: לפי הקטע הזה כל המערכת קיימת כדי להעביר שפע מאחד לאחר.

ממטה למעלה מעלים מ"ן, ואז מלמעלה למטה מעבירים את השפע ומתגלה שפע רב בכל העולמות.

תלמיד: אם לא נרגיש את הסבל של האנושות, אז איזה מ"ן נעלה בדיוק?

אתה לא תוכל להעלות שום דבר. לכן כשאנחנו יוצאים להפצה, אנחנו מרווחים כאן פי שניים. אנחנו מפיצים את חכמת הקבלה, את ידיעת הבורא, את היכולת להיות בקשר עם הבורא, מצד אחד. ומצד אחר, אנחנו מקבלים חיסרון מהתחתונים, מאיזה חיסרון הם חיים, מה חסר להם. ואז אנחנו מקשרים בין החיסרון העליון ובין חסרונות התחתונים, ואנחנו נמצאים באמצע כמעבירים זה אל זה, כצינור. אנחנו מעבירים חיסרון ממטה למעלה, ואז דרכנו, באותו החיסרון שהעלנו ובנינו את הצינור הזה, השפע יורד מלמעלה למטה דרכנו לכל העולם.

תלמיד: אנחנו נמצאים בתהליך הזה, אבל אנחנו צריכים להרגיש את הסבל של האנושות באיזו צורה מינימאלית?

האנושות סובלת מספיק, לכן הגענו לפי עבודת המערכת הכללית ל"אלף השישי", לדור האחרון, ואנחנו צריכים להתחיל לעבוד בפועל עם כל האנושות. זאת אומרת, הגענו דרך חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, ועכשיו אנחנו כבר נמצאים ממש ב"אלף השישי".

תלמיד: אבל לא מורגש שאנחנו נמצאים בקצה יכולת הסבל של האנושות.

אני לא רוצה שבכלל נדבר על קצה יכולת הסבל, כי זה סבל כזה שכמעט אף אחד לא יכול לסבול. זה כמו שכתוב בנביא, שאימהות מבשלות ואוכלות את ילדיהן הקטנים, כלומר האדם לגמרי מאבד את צורת האדם ויורד לדרגת בהמה. הסבל יכול להיות נוראי, ולכן אנחנו לא רוצים להגיע לזה.

אנחנו צריכים להשתדל להרגיש את הסבל לפני זה, כשהוא עוד לא נוגע ממש בבשר שלנו ומשתק אותנו, ואז הכול נעשה כאילו בהיסח דעת, ואנחנו נעשים כאנשים שרק בורחים מההרגשה רעה. לכן אנחנו צריכים לפני זה כבר להתחיל לפעול.

תלמיד: איזו פעולה אנחנו יכולים לעשות? איזה סיכוי יש בכלל להגיע להעלות מ"ן לפני שיהיה כזה סבל?

לעשות הפצה. על ידי פעולת ההפצה כמו שבעל הסולם מסביר לנו במאמר "הערבות" ובעוד כל מיני מקרים, אנחנו נכללים מהחסרונות של העולם והעולם נכלל מהיחסים שלנו בינינו ועם הבורא, ובזה אנחנו כבר פותחים דרך בצינור ואז יש השפעה מדרגת הבינה לדרגת המלכות.

תלמיד: איזה יחסים יש בינינו לבין הבורא אם אנחנו עוד לא נמצאים במדרגת חיבור?

יחסים תמיד יש. תנסה לעשות את זה ותראה שיש קשר ויש מעבר ואנחנו כן יכולים לפעול ולקשור בצורה כזאת את כל האנושות דרכנו לבורא.

תלמיד: אפשר להיתלות בקשר הזה בך, ברב"ש, בבעל הסולם?

הכול מוכן, רק באמת לא לברוח ולעשות. העיקר זה תפילה.

שאלה: התפילה המאוחדת היא כדי להעלות מ"ן עבור האנושות ואז האנושות תקבל תשובה לתפילה?

אנחנו נכללים מכל האנושות, בסך הכול אנחנו מרגישים מה שקורה, ולא לחינם התפתחו כלי התקשורת ובכלל הקשר בין כולנו באנושות, זה כדי שנוכל להתכלל כולנו מכולם. אבל להעלות את כללות הסבל הזה, כללות המצב הזה כחיסרון של הבורא בנו, רק אנחנו מסוגלים, לכן אנחנו צריכים לבצע זאת. וכדי לבצע את זה אנחנו צריכים להתקשר לכל האנושות, וההתקשרות נעשית בצורה הכי טובה על ידי ההפצה. אז מצד אחד אני משפיע, אני דואג שכולם ידעו על תפקיד העולם, על עתיד העולם וכן הלאה, מצד אחר, בהתאם לזה יש בי חיסרון, ואת החיסרון הזה אני ממלא במה שהם חושבים, במה שהם מרגישים. אני לא צריך לעשות את זה, ככה זה נעשה, ואת זה אני מעלה לבורא.

תלמיד: אבל זה תלוי בזה שהתפילה שלנו תהיה מאוחדת בצורה פנימית?

ככל האפשר. אבל זה מה שצריכים לעשות.

שאלה: שמעתי שאתה אומר שאנחנו צריכים לנסות ולהשתדל להרגיש את הסבל. אני מסתכל ואני רואה שיש חברים שנראה שאכפת להם, שהם מרגישים ודואגים הרבה יותר ממני, ואני גם רוצה להרגיש כך. איך אני יכול להרגיש את הסבל?

תנסה להתקרב אליהם ולראות איך הם נכללים עם הסבל הכללי, ואז תראה מה שקורה. רב"ש כל שעה היה שומע רדיו, אני הפעלתי לו את הרדיו לשתי דקות כדי לשמוע חדשות. ותאמין לי שזה לא היה לצורך עצמו, הוא לא היה צריך לגלות שום דבר, אלא כך הוא היה מתקשר לחסרונות של העולם. היה שומע שתי דקות, ממש רק חדשות, ואחר כך כשהיו אומרים "השר הזה אמר ככה וככה", מיד הייתי צריך לכבות את מכשיר הרדיו. אין מה לשמוע שאיזה שר אמר משהו, אבל את החדשות עצמן, מה קרה בכל מקום, את זה הוא היה צריך לשמוע, כל שעה שתי דקות. זה היה מאוד חשוב לו.

תלמיד: אז אני צריך להתקרב לאותם החברים שנראה שהם יותר מרגישים, שאכפת להם?

כן, אנחנו צריכים להיות יותר קרובים לחברים שאכפת להם מעניין ההפצה. אנחנו חיים ב"אלף השישי" ועוד מעט צריכים לעבור ל"אלף השביעי". אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה, דרוכים לזה ונכללים בזה.

שאלה: אחרי שאנחנו נכללים מחסרונות של האנושות ולפני שאנחנו מעלים את החסרונות האגואיסטים האלה למעלה, מה הפעולה שלנו?

אנחנו נראה את הפעולות האלה. בואו נתחיל לחבר את העולם הזה לבורא, ונתחיל לקבל מהבורא מ"ד שיורד ממנו אלינו, ואז נראה בדיוק איך לקשור מ"ן ומ"ד יחד, ונתחיל לעבוד בין שני קווים בקו האמצעי. זה עוד לפניכם, זו עבודה רוחנית מיוחדת שמחכה לנו.

קריין: אות קס"ג.

אות קס"ג

"ועתה נבאר סדר עליות ה"פ אצילות לה"פ א"ק, וג' העולמות בי"ע לישסו"ת וזו"ן דאצילות, החל ממצבם הקבוע, עד להגובה שאפשר להיות בהשתא אלפי שני מטרם גמר התיקון. שבדרך כלל, הן רק ג' עליות, אמנם הן מתחלקות לפרטים מרובים. והנה מצב העולמות א"ק ואבי"ע בקביעות כבר נתבאר לעיל, כי פרצוף הראשון הנאצל לאחר צמצום א', הוא פרצוף גלגלתא דא"ק, שעליו מלבישים ד' פרצופי א"ק: ע"ב ס"ג מ"ה וב"ן, וסיום רגלי א"ק הוא למעלה מנקודת העוה"ז (כנ"ל באות כ"ז ואות ל"א ע"ש), ועליו מסבבים המקיפים דא"ק מא"ס ב"ה, שלגדלם אין קץ ושיעור, (כנ"ל באות ל"ב, ע"ש). וכמו שא"ס ב"ה מקיף מסביב לו, כן הוא מתלבש בפנימיותו, והוא המכונה קו א"ס ב"ה".

שאלה: מה זה אומר, "מקיף מסביב לו, כן הוא מתלבש בפנימיותו"?

ככה זה.

תלמיד: באותה מידה?

לא. המידה היא לפי הכלים, אבל אותו אור שמסביב גם מתלבש בפנימיות.

שאלה: לאור אין סוף אין מידה, זה האור הכי גדול שאין לו שום צורה. ואז הוא כאילו נכנס לאיזשהו קו דרך העולמות, קו מאוד דק כזה שאנחנו עוברים, ועובר לתחתונים עד לנקודת העולם הזה?

כן.

שאלה: מה זה אומר שגלגלתא מסתיימת מעל לנקודה של העולם הזה?

היא לא נוגעת בנקודת העולם הזה מפני שנקודת העולם הזה היא כבר רצון לקבל שהבורא ברא, וגלגלתא כולה היא על מנת להשפיע. לכן סוף הגלגלתא עדיין לא נוגע בעולם הזה כי העולם הזה הוא כולו רצון אך לקבל.

אבל אחרי כל התיקונים, כמו שכתוב "ויעמדו", זאת אומרת בעתיד, "יעמדו רגליו על הר הזיתים", וגלגלתא תיגע בנקודת העולם הזה, אז כל האור אין סוף יעבור מקצה לקצה, מראש הקו של אין סוף ועד סיום הקו של אין סוף.

שאלה: כתוב "וג' העולמות בי"ע לישסו"ת וזו"ן דאצילות, החל ממצבם הקבוע, עד להגובה שאפשר להיות בהשתא אלפי שני מטרם גמר התיקון." אמרת שאנחנו צריכים להיות מוכנים לאלף השביעי, האם יש מצב שלא נהיה מוכנים לאלף השביעי?

אם לא נהיה מוכנים, אז יבואו אסונות, ייסורים, בעיות ויכינו אותנו.

תלמיד: יתכן מצב שלא נהיה מוכנים?

הכול ניתן לבחירה. אם תכין את עצמך לתיקונים, אז יהיה בסדר, אם לא, אז התיקונים יבואו בצורה לא נעימה ויכינו אותך.

תלמיד: מה זה "האלף השביעי"?

האלף השביעי זה משהו נורא, זה האור העליון שצריך להתגלות מקצה לקצה לפני שכל המציאות חוזרת לקדמותה, לעיגול. לכן מי שלא מתאים יקבל ייסורים נוראיים לעומת מי שיהיה מתאים יותר. אבל זה עדיין בקו לקראת האלף השביעי, ובאלף השביעי הכול חוזר לעיגול.

תלמיד: זו הסיבה שהמקובלים אמרו שהם מעדיפים לא להיות באלף השביעי, לא להגיע לשם?

כן. כי לפני התיקונים האחרונים אם לא נהיה מוכנים, אז יהיו אסונות גדולים מאוד בכל העולם כדי לחייב את בני האדם לברוח מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: מה אתה רואה באופן אישי, אתה מרגיש שאנחנו כן מתקדמים?

אני רואה שתקבל כאלו מכות ורק תחשוב "איך אני יכול לעשות טוב לבני אדם ושהבורא ישמח מהעבודה שלי כלפיהם".

תלמיד: האם זה כתוצאה ממכות קטנות שאנחנו מקבלים כל יום?

לא, אלו יהיו מכות גדולות. זה כבר מוכן.

תלמיד: אתה אומר שאי אפשר לחסוך אותן.

אפשר, בבקשה, אתה יכול לעשות.

תלמיד: איך?

זה נקרא "להקדים תרופה למכה".

תלמיד: זה מה שאנחנו עושים כל יום.

מה שאתם עושים אני לא יודע, אלא מה שצריכים לעשות.

תלמיד: ואתה רואה שאנחנו מתקדמים לשם? תעודד אותנו.

אתם בסדר, הכול יהיה בסדר.

תלמיד: מה אתה מרגיש כלפי התלמידים שלך במצב של היום?

מצד אחד אני מרוצה, כי באמת אנחנו מקבלים יותר ויותר צורה של אגוד, של חיבור, אנחנו שומעים, וכל מה ששומעים מצטבר בנו. אבל חסרה לנו עדיין עבודה פרקטית, במעשה, ואנחנו עוד לא יודעים איך לבצע את זה. פעם היו לנו חיבורים, אז האם נעשה סעודות? ישיבות? העניין, איך אנחנו יכולים להיות מחוברים בינינו כך שזה ייתן לנו הרגשת חיבור ממש, כאן זו בעיה.

תלמיד: האמת שאנחנו כן יודעים, רק אנחנו קצת פוחדים לבצע את זה, פשוט בורחים וקשה לנו לעמוד בזה, וזה דבר שאני לא יודע איך להתגבר עליו.

יכול להיות שאתה צודק במה שאתה אומר, אבל לי יש הרגשה שאנחנו עדיין לא יודעים וודאי שעוד רחוקים מלבצע חיבור לבבות. לא פיזית, כך שאני אעמוד לידך ואחבק אותך, אלא איך להעביר את החיבוק הזה לחיבוק יותר פנימי.

תלמיד: אולי נתחיל לעשות סדנאות בנושא הזה, נתקדם על ידי סדנאות. הרבה אנשים טוענים שהם רוצים סדנאות.

עושים סדנה.

סדנה

נשב עכשיו שתיים שלוש דקות וכל אחד יחשוב, איך אני רוצה לחבק את כולם, לא את העשירייה שלי בלבד, את כל "בני ברוך", ולחבק אותם יחד עד כדי כך שכולם ירגישו את החום מכל החיבוק הכללי שלנו. בואו נעשה כך.

*

שאלה: אם התחתונים הם לא הסיבה אלא התוצאה, אז איך הם גורמים לתנועה ולשינוי?

יש התפשטות מלמעלה למטה עד העולם התחתון, עד אלינו, ויש העלאת מ"ן ממטה למעלה, מאיתנו לבורא. אנחנו צריכים להיות נפעלים על ידי ההשפעה מלמעלה למטה, לתת על זה העלאת מ"ן ממטה למעלה, ולקבל בחזרה מ"ד ממעלה למטה. כך אנחנו צריכים לעבוד בקשר הדדי "אני לדודי ודודי לי".²

שאלה: לפי אות קס"ב, מה המשמעות של ירידת הפרצופים והעולמות העליונים?

ירידה היא מזה שלא מבקשים מה שאפשר לבקש לפי המצב. זה גורם לירידת הפרצופים כי הם לא נפעלים לקיים את הייעוד שלהם, להעביר אורות מלמעלה למטה. אנחנו צריכים להפעיל אותם, ובזה אנחנו מעבירים את האור בכל העולמות, מדליקים את האור בכל העולמות.

שאלה: האם עלינו להשיג יציבות בהעלאת מ"ן כדי שהעולמות הרוחניים והפרצופים יהיו תמיד בעלייה, או שהעליות והירידות זו דינאמיקה קבועה של העולמות הרוחניים?

אין בעליות ובירידות דינאמיקה קבועה, הכול תלוי בנו. למדנו הרבה זמן מכל מיני מקורות שהכול תלוי במעשה התחתונים. הבורא מעורר אותנו כדי שנראה כל מיני פגמים, קלקולים, ונבקש ממנו לתקן אותם. לכן זה התפקיד שלנו, להיות באמצע בין המצב המקולקל למצב המתוקן ולדרוש תיקון לכל העולמות.

שאלה: מה הקשר בין מ"ן מקולקל לבין גילוי רשימות חדשות מהשבירה?

הרשימות החדשות מתגלות לפי סדר המדרגה, ואם אנחנו מתקנים מה שצריכים לתקן, אז אנחנו גורמים ליציאת הרשימות השבורות החדשות ואז יש לנו עבודה.

שאלה: האם יש קשר למ"ן המקולקל, כמו שכתוב "ובעת שחוזרים ומקלקלים מעשיהם, הנה מתקלקל המ"ן"?

כן. אם אנחנו לא מעלים בקשה לתקן את מה שמתגלה, אז אנחנו בזה מקלקלים את המ"ן. ואם כן מבקשים, אז כמו שכתוב "ויהיה לה' העבודה, ויהיה מלך על כל הארץ.."³ וכולי.

שאלה: מי קובע אם מישהו או משהו הוא תחתון או עליון?

איפה שמתגלים החסרונות זה נקרא תחתון, ומאיפה שבאים אורות ומתקנים זה נקרא עליון.

(סוף השיעור)

---

1. "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל', ע"ב(.↩

2. "אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים." (שיר השירים, ו', ג')↩

3. "והיה יהוה למלך, על-כל-הארץ; ביום ההוא, יהיה יהוה אחד--ושמו אחד." (זכריה, י"ד, ט')↩