בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 27.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – המאור המחזיר למוטב*

1. אנחנו צריכים להשתדל ללמוד איך אנחנו עובדים עם המאור המחזיר למוטב בצורה יותר מועילה, כדי שנוכל לקרב אותו אלינו. זה לא פשוט, לא קל. אנחנו צריכים ללמוד את זה לא רק עבור עצמנו, אבל קודם כל ללמוד איך לארגן את עצמנו כדי המאור ישפיע עלינו, שאנחנו בעצמנו נסייע בהשפעתו עלינו. זה על ידי המבנה שלנו, שנהיה במשהו לפחות דומים לאותה מערכת שלמה של אדם הראשון. אצלנו זה נקרא עשירייה.

2. *ככל שהאדם רוצה לצאת מעצמו לקראת האחרים, במידה הזאת המאור משפיע עליו. אנחנו יכולים לעשות, לתקן, לקיים את התנאי הזה במבנה שהמקובלים בעצמם ממציאים לנו שנקרא עשירייה. כשנתחבר כמה שיותר קרוב בעשירייה, אז הכוח יותר גדול ובזה אנחנו חוץ מהמבנה, גם מפעילים את הרצונות שלנו, כוונות שלנו, תשוקות, מאמצים לחיבור, להיות כאיש אחד בלב אחד. אלו סימנים שהעשירייה מחוברת כאחד ודומה בזה לטבע האור, שהוא אחד יחיד ומיוחד. בהתאם לזה, לפי השתוות הצורה עם האור, העשירייה מקרבת את האור אליה*.

3. אנחנו בונים מעצמנו את תכונת השפעה, כמו תכונתו של האור עצמו. איך? על ידי עזרה מלמעלה, עזרת האור, שמעלה אותנו מתוך האגו שלנו ואנחנו מתחילים בכוונות שלנו לרצות להיות מחוברים גם בינינו ועימו, ועם המאור. כך מגיעים למצב שכולנו מחוברים, ובאותה מידה שמחוברים בינינו, מחוברים גם עם האור העליון שמסדר אותנו וממלא אותנו.

4. *ודאי שבמאמצים שלנו אנחנו מגלים כל מיני מאמצים פרטיים, שונים של כל אחד ואחד, כמה הוא משתנה, לא רוצה להשתנות, בעד ונגד כל השינויים האלה. צריכים להבדיל מה באמת נכון ומועיל לחיבור בינינו ולקירבה לבורא, להאור הזה, ומה לא. יש כאן עבודה, בירורים ותיקונים*.
   
   *זו הדרך שלנו, אנחנו כבר נמצאים בזה. יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות, ובכל זאת זה פועל על כולם. אני שמח מזה שאנחנו מתגברים על כל ההפרעות שצריכות להיות בדרך, אחרת לא נדע להשתתף יותר נכון עם האור העליון. אנחנו צריכים להיות שותפים עימו, הוא עושה את שלו ואנחנו עושה את שלנו. כך אנחנו נעשים שותפים לבורא, עד שנעשים אדם, הדומה לבורא*.

5. אחר כך בצורה יותר עצמאית מצידנו, ההתקרבות בינינו נעשית יותר ויותר מבוררת, מובנת. אנחנו נמצאים גם בבירורים בעצמנו, לא שאנחנו מבצעים רק כל מה שבא לנו מלמעלה, כמו בתהליך העיבור, אלא אחרי הלידה אנחנו משתתפים במשהו. כמו ילדים קטנים, ממש לפי אותן הדוגמאות, גם אנחנו יותר ויותר מתקרבים להיות דומים לאור העליון בפועל. עושים מצידנו עוד ועוד פעולות מכוונות ומגובשות בינינו. כך אנחנו נעשים יותר ויותר אדם, דומים לבורא. הכל קורה על ידי המאור המחזיר למוטב, עד שהוא גומר הכל הפעולות שלו עלינו, זה נקרא גמר התיקון שלנו.

6. כשהאור פועל, הוא צריך מצד אחד להגדיל את הרצון לקבל שבאדם, כדי שיהיה יותר ויותר מתאים בעוצמתו לאור, זאת אומרת שיהיה הפוך מהאור ברצון לקבל. מצד שני, שיהיה לו יותר יכולת להתקרב לאור. הרצון לקבל שמגיע לאדם זה רצון רגיל, הוא מפתח את האדם לכל מיני כיוונים. אדם יכול פתאום להתחיל לקבל רצון לאוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות, בכל מיני אופנים שמתגלים לפניו. גם הגברת הרצון מתרחשת על ידי המאור המחזיר למוטב. אנחנו צריכים להבין שחוץ מהאור העליון, אין כלום.

7. מצד אחד המאור מגדיל את הרצון. עם רצון קטן אדם לא יכול להתקדם. מצד שני הוא מגדיל את ההארה. *אם הרצון הוא פועל בנו בצורה אגואיסטית, ישרה, אנחנו רוצים יותר, נפתחים בפנינו כל מיני אפשרויות איך להשתמש ברצון גדול יותר. מיום ליום אנחנו יכולים לראות אנשים משלנו שרצו להגיע לרוחניות, שגם רוצים כל מיני דברים אחרים. פתאום הוא רואה, ולפני זה לא ראה*.
   
   *הזדמנות לעסקים, לאיזשהו הובי, פתאום בא לו להתעסק במוזיקה, בספורט, בכל מיני דברים וכן הלאה. כל זה מפני שהמאור עליו פועל יותר מקודם מפני שהתחיל לעסוק בחכמת הקבלה, ואז מגיעה לו התפתחות יותר מהירה מכל האנשים האחרים*.

8. המיוחד בהתפתחות שלנו זה *שאנחנו עוברים מהר מאוד את שלבי ההתפתחות הרוחניים אם אנחנו נמצאים בקבוצה, בלימודים, ולא נכנסים להתפתחויות מקבילות של אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. אני כאילו עובר אותם, כאילו לא מזהה אותם, כי על ידי הלימוד, על ידי הקבוצה, אני כביכול ממיין את השפעת המאור המחזיר למוטב עליי, שישפיע בצורה מיוחדת. כך הוא משפיע ואני מתקדם רק למטרת הבריאה, מטרת החיים, וגם כן רק בצורה מסויימת*..

9. עוד מעט, ממש בשנים הקרובות, זה צריך יותר ויותר להתבהר לעולם, פתאום נתחיל לגלות כל מיני מקורות, ספרים, כתבים. אמנם שאנחנו לא צריכים אותם, כי סך הכל בספריי בעל הסולם מרוכזת כל חכמת הקבלה בצורה מאוד ברורה, והייתי אומר סופית. מה ששייך לנו זה רק להשתדל למצוא בהם את העומק, ולפי זה נוכל לעלות לגובה, לקראת הבורא.

10. אין לנו כל כך לאן לברוח. המקובלים מייצבים לנו דרך מאוד ברורה. על ידי המאור המחזיר לתורה, למוטב, אתה מקבל התעוררות. אחרי ההתעוררות מביאים אותך לאיזשהו ארגון, לקבוצה. זה נקרא שהבורא שם ידו של האדם על גורל הטוב ואומר "קח לך". אחרי זה *אתה צריך להשתדל להגיע לדרגה הראשונה של חיבור, שאתם מרגישים את עצמכם מבוטלים כלפי מושג העשירייה. זה לא שכל אחד מתבטל לשני, גם זה נכון, אבל העיקר להתבטל למהות החיבור שלכם, ממש להרגיש את עצמכם כשייכים לכוח רוחני אחד, מושג רוחני אחד*.

11. ש: האור פועל עלינו בצורה ישירה או דרך הסביבה?

ר: גם וגם. זה מאוד תלוי איך אתם מייצבים את עצמכם. מה זה נקרא שהאור משפיע ישר או דרך הסביבה? דרך הסביבה זה דרך העשירייה, אז *ודאי שהאור משפיע דרך עשירייה, אמנם שיכול להיות שאתה מרגיש שהוא משפיע עליך בצורה ישירה. אבל זה לא חשוב לנו. חשוב לנו איך אנחנו מייצבים את עצמנו עם העשירייה כדי שהאור העליון ישפיע עלינו, לא חשוב לי באיזו צורה, העיקר שישפיע, העיקר שיקדם אותנו. כאן ממש כל העבודה שלנו*.

ש: מה התהליך שבו אני משפיע על העשירייה והיא עליי?

ר: *אתה צריך כל הזמן להיות בהשפעה לעשירייה ולהרגיש כל פעם את השפעת העשירייה עליך. תאר לעצמך שאתה עובר בתוך רחם. הקשר שלך עם העשירייה הוא כמו קשר של עובר לרחם. אתה צריך כל הזמן להיות בקשר איתם, בכל דבר ודבר*. אתה גם מקבל מהם אוכל מה שנקרא, גם מוציא דרכם פסולת כדי להתקיים ולגדול. כך אתה חייב להיות איתם, בדיבור, במחשבה, ברצון, בכמה שיותר.

12. *אנחנו גדלים רק מתוך הפרעות. לא לחכות שנקבל כוחות שמושכים אותנו לרוחניות. אנחנו מקבלים תמיד כוחות שמרחיקים אותנו מחיבור ומרוחניות. על פני זה אנחנו רוצים לבקש כוחות חיבור והתקדמות, אחרת זה לא התקדמות והחיבור לא יהיה על חשבוננו*.
    
    *זה דבר מאוד מאוד עקרוני וצריכים לא לשכוח עליו. אנחנו לא מקבלים מהבורא שום דבר טוב כביכול, אנחנו מקבלים ממנו את כל ההכנות כדי להרגיש שאנחנו צריכים עזרה, שאנחנו צריכים כוחות. אנחנו צריכים לדעת איך להתקדם, איך להתחבר, זה מה שבורא עושה. זו באמת צורת הלימוד הנכונה*.

13. ש: אני מתמלא בשיעורים, בכנסים ומצד שני לא יכול לעזור למשפחה שלי.....
    ר: תלמיד נקרא מי ששומע מה שאומרים לו. אנחנו לומדים עקרון אחד פשוט, שאנחנו נמצאים בעולם שכולו מתקיים על ידי כוח עליון והוא טוב ומיטיב. אני צריך למצוא איך נכון אני מתייחס לטוב ומיטיב כדי לגלות את הטוב ומיטיב ולהיות בקשר עימו. הבורא רוצה את זה, ולא ההיפך. *הבורא נותן לנו חיים מלאי הפרעות אך ורק כדי שבתוך החיים האלו נמצא את החיים המתאימים לבורא, שמלכתחילה הוא כיוון אליהם*.
    
    אתה רואה סביבך עולם מבולבל ומתרסק, נכון, כל הפוסל במומו פוסל. כשאתה רואה את העולם, אתה רואה את עצמך מבפנים. אם תתקן את עצמך מבפנים, אתה תראה העולם בגמר התיקון. זה דבר רחוק, אמנם שזו האמת. *תתחיל לתקן את עצמך, ולא את המשפחה, את הילדים. תתחיל לתקן את עצמך, פשוט מאוד. תתחיל להתייחס כך שחוץ ממך העולם שאתה רואה הוא עולם מתוקן, עולם אינסוף. הכל בסדר חוץ מהיחס שלך אליו. נשאר לך רק לתקן את עצמך בלבד, ואז הראיה שלך, התפיסה שלך גם תשתנה*.

14. ש: אילו קשיים יש בניסיון שלי לשלוט על האור?

ר: קשיים יש הרבה, אבל כל הקשיים האלה קיימים כדי שאדע איך אני מתחזק בקשר עם החברים ועם האור. אני כמלכות, אוחז בט' ראשונות של הספירות, בלהתאים את עצמם בצורה נכונה כדי שיתפסו את האור. *כמו רדאר*, אני מתאים כמלכות לפני ובחיפוש איפה האור. כך אנחנו צריכים לראות.

15. על כל פשעים תכסה אהבה. כל הפשעים הופכים לפשעים בשכל, ומעליהם אהבה, אהבה חלוטה שכוללת בתוכה כל השכל שנעשה מתוקן ומצביע על אותן הבחנות של אהבה. האהבה והשכל בדרגה העליונה מתחברים יחד. אני באמת אוהב במי שכדאי לאהוב ולא סוגר את העיניים שלי. עיניים זה עיניים של חכמה, לא סוגר את העיניים שלי, אלא פותח אותן כמו שאני פותח את הלב. תנסו כך לתאר לעצמכם, במיוחד נשים, שגם העיניים, גם השכל וגם הלב, הכל פתוח ואין שום הבחנה שאתם צריכים לסגור ולהגיד זה לא כל כך, אין. ב-100% אתם פתוחים לאור של אהבה.

16. ש: מה הכלים הנכונים להיות טכנאים מוצלחים בתיקונים בעבודה?

ר: כלים נכונים זה שמרגישים כמה שנמצאים במצב הרע, וכמה שבחיבור הם יגלו את המצב הטוב. *אני שוב חוזר ומזהיר, אסור לנו לשכוח על המצב השבור שלנו ועל המצב האמיתי שלנו שעומד בכלי המחובר כאדם הראשון המתוקן. רק כלפי זה אנחנו עובדים, אין יותר*.

פשוט מאוד, יש לך מצב נתון, מצוי, ויש לך מצב עתידי, רצוי. הדרך שלנו היא שגם כך וגם כך המצבים האלו יתקיימו, אבל או שאנחנו מייצבים אותה, או שהבורא מייצב אותה לפנינו. אם אנחנו משתתפים בה, במידה הזאת היא נקראת *דרך תורה, דרך האור*. אם הבורא מייצב אותה, זאת אומרת בלי לקחת בחשבון בקשותינו, כשאנחנו לא יכולים לעלות על הדרך הזאת, היא הופכת להיות *דרך של ייסורים*, כי אז הוא מעורר אותם רק מתוך יצר הרע שברא בנו, רק דרך אותן ההפרעות, אותם הריחוקים שיש בינינו זה מזה, מתגלה שבירה עוד יותר כדי לעורר אותנו לחיבור.

17. ש: התנזרות....?

ר: *התנזרות? זה לא כל כך פועל בנו, אנחנו לא נמצאים בזה. עם כל מה שיש לך, אתה חייב להשתמש. כל העניין של תיקון המידות הוא בכוונה, ולא במעשה. אתה יכול לאכול דברים טובים, לשתות, לנוח, בקיצור תעשה מה שאתה רוצה. הבורא רוצה שתגיע למצב שאתה נהנה מהחיים בכל וכל. אבל כשאתה מתקן את עצמך בלהתקרב לבורא, אתה כבר בין כה וכה עושה כאלו דברים שהם יותר רוחניים, שבהם אתה יותר נהנה*.

לא שאתה מפסיק ללכת למשחק כדורגל כמו שאתה רגיל, או להסתכל בסדרות בטלוויזיה.. בקיצור, *אתה בכל דרגה ודרגה יודע ליהנות, ויחד עם זה להיות דבוק בבורא. תנסה את זה לעשות ותראה שאין עליך שום הגבלות, יש רק דבר אחד: כדאי לך להתקרב לבורא וליהנות מדרגות ההשתתפות עימו יותר ויותר גבוהות*.

*אין כאן מקום לצמצם את עצמך סתם על משהו, לא. אנחנו רואים שהיו גם בהיסטוריה אנשים שהיו מאוד עשירים ויחד עם זה מאוד גבוהים בהשגה. לא ראיתי גם על הרב"ש שהוא במשהו היה מצמצם את עצמו, לא. לא בבגדים ולא באוכל ולא בשום דבר. אבל הכוונה, שם הייתה העבודה הגדולה וחשובה. לפי הכוונה, היה תמיד בוחר, זה או זה*.

18. ש: המאור המחזיר למוטב תלוי בכמות האנשים שמתחברים או באיכות החיבור?

ר: שאלה טובה. יש גיבור בכמות ויש גיבור באיכות כמו שמסביר בעל הסולם. למשל גיבור בכמות זה *זבובים*. הם באים, נכנסים לבית, עד שאתה מגרש אותם, אם אתה מצליח, יש לך בעיה, וכמו שאומר בעל הסולם, הם בני חורין, חופשיים, הם מרגישים שמותר להם הכל, לטייל ולעשות הכל. זה נקרא *גיבור בכמות*.

*גיבור באיכות* זה למשל שנכנס לך לבית *אריה*. מה תעשה? אתה תצטרך לברוח ממנו. לא שאתה מגרש את הזבובים, את האריה לא תוכל לגרש אלא תצטרך משהו לעשות כדי להתרחק ממנו, להתפטר ממנו. *יש כאלו סוגים גם בין בני אדם, גם בהפרעות שהבורא שולח עלינו. או ששולח לך אריה, או ששולח לך זבובים, מה שתעדיף*.

*אני ממליץ כנגד גיבור שבכמות ובאיכות רוחניים שהבורא מעמיד לנו, להיכנס פנימה, להתייצב עם עצמו להתייצב עם עשירייה. בזה תראה שאתה מבריח את כל ההפרעות האלה שבאות אליך, גם בכמות וגם באיכות. רק פעולה אחת פשוטה: התרכזות פנימית שלך ואחר כך עם העשירייה. זה מבריח את הכל*.

19. ש: מה ההבדל בין מה שעושים בשיעור לבין הזמן שנמצאים מחוצה לשיעור?

ר: *לא לא, אני מצטער, אין הבדל אם אני נמצא עם העשירייה פיזית, או שאני יוצא מקשר פיזי עימה ונמצא לבד. אני תמיד מרגיש את עצמי בתוך עשירייה*.

*אתם צריכים להגיע למצב שמה שלא יהיה, אני נמצא בתוך עשירייה, בתוך עשירייה ממש. ההתפעלות, ההתחברות, צריכים להיות כאלו שאתה לא מרגיש שאתה יכול להיבדל מהם, ממש כך. זה לא תלוי במפגשים פיזיים כמו שבמאמץ שלך, שאתה כך רוצה שיהיה. אתם צריכים להגיע לזה, ואז החיבור ביניכם יהיה ממש כמו שאתם תמיד יחד*.

*החיבור הזה צריך להיות ככל האפשר פנימי, חיבור רגשי ברצונות ובמחשבות, זה העיקר, לא פיזי. אמנם שבהתחלה הציור הפיזי של כל חבר וחבר קובע ומחזיר אותנו לקשר, אבל אחר כך זה יעבור. אתם תתחילו להרגיש את התכונות הפנימיות, שהן מייצגות לך את החברים. אז מהתכונות הפנימיות האלו תתחילו להרגיש כמה הן כולם פתאום מתחילות להתייצב. כמו שבאוכל אתה מערבב מרכיבים ומהם נעשה משהו אחד. כך אתה תתחיל להרגיש את הקבוצה*.

20. כשהאדם קורא במקורות, הם משפיעים כי מזכירים לו על העשירייה ובורא, או שיש להם כוח בפני עצמם?
    ר: כוח בפני עצמם אנחנו לא יכולים לדעת מה זה. הכל לפי כמה שהאדם קשור נכון לקבוצה ולמקורות, שיש ביניהם איזשהו מקום משותף, רצון משותף. או שהיה או שנמצא, או שבעתיד צריך להתגלות. בהתאם לזה הוא מרגיש בזה אורות שנמצאים עכשיו נגיד בפעולה. או אורות מקיפים, או שהיו וכבר יצאו מהפעולה. זה הכל מתוך כלי המשותף.

21. כשאנחנו קוראים בטקסטים מהמקובלים, הם כתבו אותם מתוך הרגשה של מצבים רוחניים, ביטאו אותם בכתב. כן כשאנחנו קוראים, אפילו שלא מבינים על מה מדובר, אלא קצת מבינים, אנחנו מעוררים את הקשרים האלו שהם היו בהם, וזה מאיר עלינו, זה נקרא המאור המחזיר למוטב. לכן כדאי לקרוא טקסטים של מקובלים. בעל הסולם ורב״ש קודם כל, הם כתבו את זה מתוך ההשגה בלבד, ממש מתוך ההשגה. לכן אנחנו בזה מעוררים עלינו את האורות שהם השיגו בפועל כאורות פנימיים, אנחנו מעוררים עלינו את האורות האלה כאורות המקיפים כיאין לנו אותם הכלים שהיו בהם.

22. ש: לקרוא לבד מקורות זה מאוד שונה מקריאה ביחד....
    ר: יש הבדל, אני מסכים איתך. כשאני קורא לבד, ואני עובר בדרך כלל על כל שיעור הבא, זה משהו אחר לגמרי ממה שאני מגיע לשיעור. בשבילי זה ההבדל בין זה לזה, הבחן איפה שאנחנו נמצאים, איפה אני נמצא. *אני שמח מזה שאני בזמן השיעור איתכם מרגיש אחרת ממה שאני קורא לבד. אתם שואלים שאלות בצורה כזאת שאני לבד לא הייתי שואל אולי. אתם בעצמכם לא מרגישים את השאלות האלה שאתם שואלים, אבל אני שומע אותם שהן נשאלים כבר בדרגות האיחוד, חיבור. פשוט צריכים להמשיך בזה*.
    
    אתם מקבלים מראש את הטקסט של השיעור הבא, אתם קוראים אותו כל אחד ואחד. אני אפילו שקורא מכניס שם כל מיני סימנים משלי ומגיע לשיעור בצורה שאני מכיר את הטקסטים טוב טוב, אמנם שקראתי אותם עשרות ואולי מאות פעם קודם.
    
    אבל *כשאני נמצא בזמן השיעור בהתכללות איתכם, אני מרגיש שאני ממש נמצא בכלי אחר לגמרי. אני קורא לא בלב שלי, לא בראש שלי ולא ברצון שלי, אלא זה ממש כלי עצום גדול, עם ראש גדול, עם לב גדול. לכן השיעור בשבילי, בקריאת הפסוקים האלה, זו חוויה חדשה שלא הייתי יכול להשיג אף פעם לבד*.

23. ש: כתבים של בעל הסולם שמפוזרים בכל מיני מקורות, איך בודקים אם טקסט מקורי?

ר: מי שבעל השגה באמת, הוא יודע ומבין. מי שלא, לא יודע. זה לא יכול להיות פילולוג ולא פרופסור אחר, חוקר מאוניברסיטה שחוקר לפי הלשון, אלא זה רק לפי החוקר הרוחני, המקובל.

אבל שוב אני אומר, לא כדאי לנו להתעניין בזה בכלל. *כדאי לנו לעשות מאמץ איך להיכנס פנימה. לא חסר לנו חוץ מזה שום דבר*.

*על הארכיון שיש לנו, אנחנו נעבוד. נקים צוות ונבדוק כל מה שיש לי. ישנם שדברים שכתבתי, שרב״ש לא רצה לכתוב אבל אמר לי: אתה תכתוב . יש לי שם הרבה מחברות, אבל אני לא יודע אם יש כ״כ צורך בזה. בכל זאת נעשה. אני לא חושב שהם הדברים שעוצרים אתכם מלהתקדם לחיבור ביניכם ולגילוי הבורא בתוך החיבור, ודאי שלא. נתתי לכם הכל. כל היתר בידיים שלכם*.

24. *כל נשמה ונשמה מעוררת אור מסוים שרק אליה הוא צריך להופיע, להגיע ולמלא אותה. לכן לכל אחד ואחד, בכל אדם ואדם, ישנה הארה מיוחדת, ורק אותה הוא יכול לעורר*.

25. ש: אני מודע לכמה פגום קשר שלי לחברים. מרגיש כאב.. ?

ר: הרגשת הכאב חייבת להיות מכוסה בהרגשת חשיבות החיבור. מתוך זה שאתה מגלה כמה אתה רע ובכל זאת אתה רוצה להגיע לחיבור, ולא מסתכל על הרע. *הרע בא על חשבון הבורא והחיבור בא כביכול על חשבונך. זה נקרא שהבורא הורס את הבניין ואתה מקים את הבניין. זה נקרא נצחוני בניי*.

26. ש: מחר ערב איחוד.. איך שומרים על כוונה פנימית במצב של התפעלות פיזית?

ר: לפני שנתיים התחילה קורונה וכולם חשבו שזה כמו שפעת, שזה הולך ועובר. אמרתי שזה לא עובר וזה לשנים רבות. תראו, זה בטח קיים בהקלטה. לכן אנחנו צריכים לדעת איך אנחנו חיים עם זה. גם חיים עם כל המלצות הרופאים שאנחנו בכל זאת מממשים. אני הראשון שהולך ומקבל את הזריקות האלו, אין מה לעשות, ניתן לרופא רשות לרפא. זה שיש סביב זה כל מיני קונספירציות בעד ונגד, אני לא שם לב על זה. אני עושה, כך רב"ש היה עושה, וכך אני עושה. אנחנו צריכים להיזהר ויחד עם הזהירות, כמו שכתוב, אתם שומרים על עצמכם מלמטה ואני אשמור עליכם מלמעלה. כך אנחנו צריכים בכל זאת לקיים את המפגשים שלנו, איכשהו, אבל בכל אמצעי הזהירות ההכרחיים..

כולם מוזמנים. בינתיים קיבלנו תגובה מ- 1,600 איש שבאים אלינו כאן למרכז ונשמח לקבל אותם. תהיה לנו סעודה, לחיים, שירים, הופעות של החברים שלנו, שירים, תיאטרון ועוד.

ש: איך לשמור על הכוונה הפנימית בערב האיחוד מחר?

ר: אנחנו כל הזמן נמצאים בדברים האלה. *כוונה פנימית, זה העיקר. לא חשוב איפה אני נמצא, בעולם או בפנים כאן בסעודה שלנו בערב הזה, או בקצה איסלנד בקרחון. אבל אני רוצה בלב ונפש להיות איתם. איפה שמחשבות ולב האדם, שם הוא נמצא. לכן אנחנו רושמים אתכם כולם בראש יחד איתנו, מראש איתנו, בלב שלנו*.