שיעור בוקר 10.06.2018- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 15, מאמר: "מהותה של חכמת הקבלה"

"בטרם אבוא לבאר את תולדות חכמת הקבלה, שכבר דשו בה רבים, מצאתי לנחוץ לבאר מקודם היטב, את מהותה עצמה של חכמה הזו, אשר לדעתי, מועטים המה היודעים זאת. וכמובן, לא יתכן לדבר מתולדות איזה דבר, בטרם שאנו מכירים את הדבר עצמו, מהו?

והגם שידיעה זו היא רחבה ועמוקה מני ים, עם כל זה אתאמץ בכל כחי וידיעותי, שרכשתי לי במקצוע זה, לבאר ביאור מקורי, ולהאירו מכל הצדדים, באופן מספיק לכל נפש, להוציא מהם מסקנות נכונות לאמיתו, כמות שהן באמת. מבלי להניח מקום להמעיינים, להטעות את עצמם, כאשר רגיל מאד בעיון בדברים הללו."

הבעיה היא שכל אחד חושב שהוא יודע מהי חכמת הקבלה. הוא אומר "אסור", "לא ניתן", "אבל תראה מה שיש, מה שכתוב". אף אחד לא יודע אף מילה, לא יודע על מה מדובר בכלל, רק שמע את השם וכבר יש לו איזה פחד. ובאמת זה נכון שיש רתיעה מזה, אבל הוא כביכול חושב שהוא מבין למה יש לו דעה כזאת. לכן אנחנו רואים איך מדברים על זה, כל אחד כביכול יודע על מה שנסתר. מאיפה? ככה.

לכן בעל הסולם אומר, שלפני שאנחנו מדברים על כל מיני דברים שמסביב, קודם כל נקבע מהי חכמת הקבלה. ואולי הוא כן יוכל להסביר לאדם קצת משהו שלפחות יידע על מה מדובר, ואחר כך האדם יגיד האם זה כן, לא, אני רוצה, לא רוצה, מתנגד לזה, אסור את זה. קודם על מה אתה מדבר בכלל? שמעת מסבתא שלך משהו?

בואו נראה.

על מה סובבת החכמה?

"שאלה זו כמובן, עולה על כל בר דעת. הנה כדי לתת תשובה מספקת לשאלה זו, אתן הגדרה נאמנה ומשומרת: כי חכמה זו היא, לא פחות ולא יותר, רק סדר של שרשים, המשתלשלים ע"ד קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים, המתחברים וקולעים למטרה אחת מאד נעלה, הנקובה בשם "גילוי אלקותו ית', לנבראיו בעולם הזה".

יש כאן חכמה שמספרת לנו על מה שקורה בטבע, שזה לא עניין של אתה רוצה או לא רוצה. אלה שורשים עליונים שמשתלשלים מלמעלה למטה ופועלים על כל מי שנמצא במציאות כדי להגיע למטרה, לגילוי הא-לוהות לכל מי שנמצא במציאות.

היחס שלך לזה הוא בכלל לא שייך, הוא נמצא גם באותה תכלית, באותה תכנית, מה שקורה. אפילו שאתה מתנגד, לא מתנגד, גם זה נמצא שם. כולם נמצאים בתוך התהליך הזה, בתוך התוכנה הזאת שהיא פועלת כדי לגלות את הא-לוהות. מה אתה שייך עם השכל שלך, עם הרצון שלך?

מדובר על הטבע, על התוכנה הפנימית של הטבע, איך הטבע מתנהג, איך הוא מפעיל את הכול. ולא שואלים על זה בני אדם, באי העולם הזה בכלל, אם הם רוצים, לא, מבינים, לא, זה מוצא בעיניהם או לא. איך יכול להיות דבר כזה? זה כמו שתגיד כך על חוק המשיכה, "אני לא אוהב אותו". מה זה משנה?

לכן צריכים להבין שחכמת הקבלה מדברת על החוק הפנימי, הבסיסי, הכולל את הכול, של כל הטבע הכולל, בכל העולמות, בכל מה שבכלל קיים.

שאלה: בכל זאת לא מובן מה זאת א-לוהות, איך להגדיר את זה?

כוח עליון.

תלמיד: וזהו?

כן. יש טבע, בטבע יש כוח עליון שהוא מנהל את כל הטבע ופועל בתוכו. הוא כולל את הכול, שאין עוד מלבדו. וזה שישנם איזה יצורים שהם מרגישים את עצמם כביכול קיימים בצורה נפרדת ממנו, זה גם הוא כך קובע וכך מבצע ועושה. יש לו בתכנית שלו גם את החלק הזה. שום דבר לא קורה מחוצה לתכנית הזאת, וחכמת הקבלה מסבירה לנו את התכנית הזאת, ומסבירה לנו את המקום שלנו בתכנית, את ההשתתפות שלנו, ההכרחיות שלנו להשתתף וכן הלאה.

אבל בסופו של דבר הכול רק חוק אחד, כוח אחד. אנחנו לומדים אותו ומתוך זה מבינים מהי ההשתתפות שלנו.

"וכאן נוהגים כלל, ופרט:

"כלל" - כלומר, כלל האנושיות, המתחייבת בסופה, בהכרח ובחיוב מוחלט, לבא עד לידי ההתפתחות המופלגה הזאת, כמ"ש "ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים" (ישעיהו, י"א), "ולא ילמדו עוד איש את רעהו, ואיש את אחיו, לאמר, דעו את ה', כי כולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדלם" (ירמיהו, ל"א), ואומר "ולא יכנוף עוד מורך, והיו עיניך רואות את מוריך" (ישעיהו, ל')."

ישנה מטרה להתפתחות הטבע, והמטרה הזאת היא חלה על כולם. אף אחד כאן לא נשאל אם הוא רוצה או לא רוצה, אוהב או לא אוהב, זה אסור או מותר, אלא כולם הולכים בהתפתחות הזאת על ידי הכוח המחייב.

""פרט" - היינו, שאף מקודם שלימות כלל האנושיות כולה, בכל דור ודור, נוהג דבר זה גם בפרטים יחידי סגולה. כי אלה הם הפרטים, הזוכים בכל דור ודור, למדרגות מסוימות, בענין גילוי אלקותו ית'. והם המה הנביאים ואנשי השם. וכמו שאמרו ז"ל: "אין לך דור, שאין בו כאברהם יצחק ויעקב" (ב"ר, פע"ד). הרי לך לעינך, אשר גילוי אלקותו ית', נוהג תמיד בכל דור ודור, לפי דחז"ל, המוסמכים לדבר זה ונאמנים עלינו."

חוץ מזה שישנה התכנית הכללית והיא חייבת להתבצע על כולם בהכרח, בהחלט, ישנה גם אפשרות לאנשים בודדים, יחידי סגולה, להשיג את התכנית הזאת לפני הזמן הכללי של כולם, והם יכולים כך לעשות בכל דור ודור.

תלמיד: לא ברור מה זו ההתפתחות שבעל הסולם כותב כאן על האנושות, אם הם לא מכירים את התוכנה הפנימית.

אם הם לא מכירים אז יכירו.

תלמיד: אבל לפי מה האנושות מתפתחת?

לפי הרצון לקבל שבה.

תלמיד: שזה מנוגד לתוכנה הכללית.

למה זה מנוגד? שום דבר לא מנוגד, הכול הולך לאותו כיוון. איך יכול להיות שבלי רצון לקבל שמתפתח האנושות מתפתחת? דווקא על פני הרצון לקבל. הרצון לקבל שלנו הוא טוב, הוא מפתח את בני האדם, מפתח את השכל שלהם, את הרגש שלהם. הם מתפתחים, הם מבינים, מרגישים, גם מצד החיוב וגם מצד השלילה, עד כמה שמסוגלים ולא מסוגלים. זה הכול בא על פני הרצון לקבל, שוודאי שהוא הכוח ההתפתחותי.

תלמיד: מי שמקובל יכול לראות את זה. אבל נגיד האנושות, שהיא רואה את ההתפתחות שלה?

מתוך כוח האגו שלה שהוא מפתח אותה, וזה כוח חיובי.

תלמיד: אז מה חסר לאנושות כדי להתפתח למדרגה הבאה?

על זה היא לא יודעת, זה יבוא. הוא אומר לך שהכוח הזה ככה פועל, הוא לא שואל את האנושות רוצים או לא רוצים.

תלמיד: נכון, אני אומר שגם האנושות רואה שהיא מתקדמת טוב, וגם המקובלים רואים שהאנושות מתפתחת טוב. אז איפה יש עדיין פער?

את זה אתה אומר, אני לא יודע. הכול הולך לפי חוק ההתפתחות, זה מה שהוא אומר. מה אתה מכניס לזה טוב או רע? זה אולי נכלל בפנים, אבל הכול בחוק ההתפתחות.

תלמיד: אז מה צריך להשתנות נגיד בהתפתחות של האנושות, אם צריך בכלל?

בדרך הכול משתנה. האנושות משתנה מדור לדור, הכול משתנה.

אני לא מבין את השאלה שלך.

תלמיד: אני מנסה להבין מה בהתפתחות של הרצון לקבל מקבל תפנית כדי להגיע למטרת הבריאה, לגילוי הא-לוהות.

הוא מתפתח עד כדי שיכול לתפוס מטרת הבריאה.

תלמיד: הרצון לקבל גדל ואז הוא יכול לתפוס את העניין הזה?

הרצון לקבל גדל על ידי המאור שמשפיע אליו. אז המאור הזה הוא ישפיע בצורה זו או אחרת, והרצון לקבל יהיה מוכן לקבל את תכנית הבריאה, תכלית הבריאה.

תלמיד: אפשר להגיד שהאנושות חושבת שהיא מפתחת את הרצון לקבל, ובעצם המאור המחזיר למוטב מפתח אותה?

אני לא חושב שהאנושות יודעת שהיא מפתחת רצון לקבל. היא לא מפתחת כלום. הרצון לקבל מתפתח על ידי האור.

תלמיד: זה הפער בתפיסה?

לא אכפת לי מהי התפיסה באנושות. אני אומר לך על החוק, ואתה מדבר מתוך בני אדם. לא אכפת לי בני אדם, הם לא מבינים מה שקורה. הכי איינשטיינים שבאנושות לא מבינים מה שקורה. אנחנו לא מדברים עליהם, הם נמצאים כחומר ביד היוצר. אם יישנו להם את כל התאים במוח קצת, הם יבינו יותר. הם בסך הכול חומר. רצון לקבל זה חומר, אם משפיע עליו האור, בהתאם לאור הוא משתנה. האור ישפיע עד כדי כך שהם יוכלו גם לגלות בתוך החומר הזה תופעות עליונות יותר מעצמם.

מה ההבדל? ההבדל הוא בין מה שאני מרגיש מתוכי, לבין שהתפתחתי עד כדי כך שאני מרגיש מי שמשפיע אלי. זה מה שיקרה. אבל זה גם על ידי השפעת האור בלבד. לא שהם מחליטים שהם בעצמם רוצים להתפתח כך או כך, אף פעם זה לא קורה. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, על מה יש אם כן לדבר?

ריבוי הפרצופין וספירות ועולמות

"אולם לפי האמור, הועמדה השאלה: כיון שאין לחכמה זו, רק תפקיד האחד המיוחד המבואר, א"כ מהו ענין של ריבוי הפרצופין והספירות, וכל הקשרים בני החילוף, אשר ספרי הקבלה מלאים מהם?

אכן, אם תקח איזה גוף של בעל חי קטן, שכל תפקידו אינו אלא להזין את עצמו, כדי שיוכל להתקיים בעולם זמן מה, המספיק כדי להוליד ולקיים את מינו, והנה תראה ותמצא בו, הרכבה מסובכת מאלף אלפי פייבארס [Fibers: נימים] וגידים, כפי שדרשו ומצאו בעלי הפיזיולוגיה והאנטומיה. ועוד אלפי רבבות יש שם, ממה שלא נודע עוד לעין האנושי. ומכאן תוכל להקיש, כמה מן ריבוי הרכבות של ענינים וצנורות הצריכים להתחבר, בכדי להמציא ולגלות את המטרה הנשגבת ההיא".

זאת אומרת, מפני שמטרת הבריאה חייבת להתגלות בנבראים והנבראים צריכים לעבור התפתחות ארוכה מתחילה ועד סופה, בהתפתחות שלהם עד שהם יהיו מסוגלים להבין, להכיר, להתאחד, להזדהות עם הכוח העליון, אז יש כאן הרבה צורות, הרבה מצבים שהם צריכים לעבור. ועל זה מדברת חכמת הקבלה. איך הכול מתפתח מאפס, מאפס ממש, "בראתי יצר רע", הנקודה השחורה באור הלבן, ועד שממנה, על ידי האור שמשפיע עליה, מגיע לה-ו-י-ה ראשונה ולהתפתחות עוד עוד עוד יותר ויותר, עם כל החלקים שבהם שמתקשרים בכל זאת על ידי אותה השפעה עליונה ביניהם, והופכים להיות למערכת שעוברת הרבה שלבים כולל שבירה וחיבור ואיסוף ותיקון. דווקא על ידי השבירה והחיבור, המערכת מגיעה למצב שמסוגלת להשיג את המשפיע, המוליד, העושה אותה, הכוח האחד שאין עוד מלבדו, והמערכת הזאת משיגה את זה לפי המבנה שלה.

הנברא שהתפתח מהנקודה השחורה עד המצב שהוא דומה להכוח העליון, מתוך המבנה שלו, מתוך הרצון שלו ההפוך מהכוח עליון, והכוונה שלו שדומה לכוח העליון, בזה הוא מתחיל להיות כאותו הכוח העליון. וכך לפי ההתאמה הזאת משיג אותו במלואו, זאת מטרת הבריאה.

את התהליך כולו אנחנו איכשהו לומדים בחכמת הקבלה שמיועדת כדי להסביר לנו את זה במקצת. למה? כדי לעזור לנו לקבל אותן הצורות היותר ויותר ויותר מתאימות להאור, לכוח שפועל עלינו. זאת אומרת, יש לנו בזה, אפשר להגיד חובה, נחיצות מטרתית, חומרית, מעשית, הכרחית. כי אנחנו על ידי זה חוסכים את המכות, מגבירים את קצב ההתפתחות שלנו, מושכים את עצמנו קרוב יותר ויותר לסוף התהליך, למצב הטוב ששם אנחנו מתחברים עם הכוח המחייב באהבה, בחיבור.

שאלה: מה הקשר בין הנקודה השחורה שממנה הכול התחיל להתפתח, שהמאור מפתח, לבין הצורות שיוצאות מהנקודה הזאת?

על ידי האור שפועל על הנקודה השחורה היא מתפתחת ומגיעה מהצורה הבסיסית שהתפתחה על ידי האור, זה ה-ו-י-ה ראשונה, ד' בחינות דאור ישר, ואחרי זה היא מתחילה להתפתח לא במבנה הפנימי שלה שנקרא "אני ה-ו-י-ה לא שניתי", אלא בצורה עד כמה אני משתמש בעצמי שאני כבר ה-ו-י-ה, עד כמה אני משתמש במבנה שלי ובמאור שמאיר עלי כדי להתאים את עצמי למאור.

מצד המאור יש לנו רק ד' בחינות דאור ישר. מצד תגובת הנברא, יש לנו כל יתר הפעולות עד גמר התיקון.

תלמיד: הנקודה השחורה כאילו מקבלת בחירה להעתיק את עצמה לה-ו-י-ות?

היא הכול עושה על ידי השפעת המאור המחזיר למוטב. לכן אתה יכול להגיד "זה האור שמשפיע אליה, הוא מזמין", מצד אחד. מצד שני, התגובות שהיא עושה, המאמצים שהיא עושה לא מייד, אלא אחרי השבירה, זאת אומרת אחרי שהיא מתנתקת מהמאציל בחטא עץ הדעת, מתנתקת מהמאציל כביכול, ועושה פעולות משלה ממטה למעלה, אנחנו יכולים להגיד שהנברא עומד ברשות עצמו והוא עושה את הפעולות לקראת הבורא.

שאלה: לפי המאמר, "ריבוי הפרצופים וספירות ועולמות." האם אנחנו אמורים לדעת את ריבוי הפרצופים וספירות ועולמות, וללמוד אותם או כתוצאה מהעבודה שלנו כלפי גילוי הא-לוקות הדברים האלה מתבררים בנו? למה צריך את זה?

אנחנו לא צריכים את זה, אנחנו כוללים את זה ואנחנו עוברים על זה, ואנחנו משיגים את זה בהכרח מפני שאנחנו נבראים. כשאנחנו מגיעים לחכמת הקבלה, כמו שהוא אמר לנו קודם, ישנם יחידי סגולה שרוצים לזרז את ההתפתחות שלהם, ולא מפני שהם רוצים את זה אולי, אלא אחר כך הם מבינים שזה רצוי בעיני הכוח העליון, ולכן הם רוצים לפתח את עצמם. לכן הם עושים כל מיני פעולות כדי לזרז את התפתחותם על מנת להשפיע נחת רוח לכוח העליון, לבורא, ולכן הם לומדים את הדברים האלה כדי לזרז את ההתפתחות.

ב' סדרים - מעילא לתתא, ומתתא לעילא

"והנה בכללה, מתחלקת החכמה הזאת לב' סדרים, המקבילים זה לזה, ושוים זה לזה, כמו ב' טפות מים. ואין הפרש ביניהם יותר, רק:

שסדר הראשון נמשך מעילא לתתא, עד לעולם הזה,

וסדר השני מתחיל מעולם הזה, והולך מתתא לעילא, בדיוק על כל אותם הדרכים והרכבות, שנרשמו משורשם, בעת הופעתם והתגלותם מעילא לתתא.

והנה:

סדר הא' מכונה בשפת הקבלה "סדר השתלשלות העולמות והפרצופין והספירות, לכל מקריהם, אם קבועים אם בני חילוף".

וסדר הב' מכונה בשם "השגות, או מדרגות של נבואה ורוח הקודש". אשר אדם, הזוכה לדבר, מחויב ללכת באותם המבואות והדרכים, ולהשיג כל פרט וכל מדרגה, לאט לאט, בדיוק נכון על פי אותם החוקים, שנרשמו בהם מעת התאצלותם מעילא לתתא.

והוא, כי ענין זה של גילוי אלקותו ית', אינו ענין המופיע כולו בבת אחת, כדרכי הגילוי שבדברים הגשמיים. אלא הולך ומופיע בהמשך זמן מסוים, אשר תלוי לפי זיכוכו של אותו המשיג, עד שיתגלו אליו כל המדרגות המרובות, הערוכות מראש, מבחינתם שמעילא לתתא. ולהיותם מסודרים ובאים בהשגה, בזה אחר זה, וזה למעלה מזה, כדוגמת שלבות הסולם, מכונים משום זה בשם "מדרגות"."

יש לנו כאן שני סדרים. סדר אחד מעילא לתתא, וסדר אחד מתתא לעילא. ואנחנו לומדים בחכמת הקבלה, בדרך כלל, סדר ההשתלשלות, עולמות, פרצופים, ספירות, כל מה שיש לנו. זאת אומרת לומדים את המערכת, את השלד, שבה, אנחנו אחר כך נמצאים ועולים, עולים עולים במדרגות האלה ממטה למעלה.

את המדרגות האלה, אנחנו לומדים בהשתלשלותם מלמעלה למטה. למה כך? המקובלים לא רוצים להיכנס לעבודה הפרטית שלנו. זה אחר כך, רק רב"ש עשה בזה יחסית סדר. כתב על זה כל כך הרבה מאמרים, על כל פרט ופרט שיש לנו בתחילת דרכנו מלמטה למעלה. אבל בעצם, כל חכמת הקבלה היא ממעלה למטה.

רק מהבעל שם טוב, אחרי האר"י, כשכבר ברור היה להם שאנחנו נמצאים בתחילת המשיח, כבר פועל עלינו כוח המושך על האנושות, מושך לא-לוהות, אז התרבו המקובלים והתחילו ללמוד, תלמידי בעל שם טוב וכדומה, את הדרכים האלה מתתא לעילא, והתחילו לכתוב עליהם קצת. וגם בכל מיני סגנונות לא ברורים, לא בפרצופים, לא בספירות ולא בשום דבר, אלא בדרך כלל בלשון התנ"ך, כמו פירוש על התורה.

אפשר להגיד שבעל הסולם נתן לזה יסוד, שורש, אבל רב"ש פיתח את העניין שכתב על כל צורות העבודה הרוחנית למתחילים עד שהם נכנסים ללשמה. כל התקופה מלא לשמה לשמה הוא צייר בכל המאמרים שלו, והוא מלווה אותנו כך שאנחנו יכולים לסמוך על מה שהוא אומר ולהיעזר בזה.

כשאנחנו נכנסים לשמה, גם אפשר ללמוד קצת ממנו, אבל שם כבר נקרא "נשמת אדם תלמדנו". אנחנו מתוך המעשים שלנו, מתוך שנכנסים כבר בצורה יותר ויותר ברורה עם הכוחות שפועלים עלינו, אז מתחילים להתקדם, כבר בעצמנו מבינים את המצב, גם הפנימי גם החיצון. כבר נמצאים בהתקשרות, בהידברות עם הכוח העליון ההדדי.

שאלה: מה הכוונה למדרגות של נבואה ורוח הקודש?

שאתה נמצא כבר בקשר עם הא-לוהות.

שאלה: הוא אומר שהלימוד שלנו תלוי בזכות שלנו. אבל אנחנו יודעים שהזכות שלנו תלויה במאור המחזיר למוטב, אז מה קורה פה?

על ידי הלימוד וכול מה שיש מסביב, כמו שכתב לנו רב"ש, אם אנחנו מבצעים את זה, אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב, והוא מקדם אותנו.

תלמיד: אבל זה כמו ביצה ותרנגולת.

אין כאן ביצה ואין תרנגולת. יש כאן כוח עליון שפועל עלינו ונותן לנו הזדמנות להשתתף נכון בתהליך ממטה למעלה.

תלמיד: אז מה קודם למה, המאור המחזיר למוטב או הזכות שלנו?

המאור המחזיר למוטב תמיד קודם רק בצורות שהוא לא מגלה את עצמו, אבל מגלה בנו את כל הרצונות, החסרונות, הדחפים. וכך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: יש לנו שבועיים להתכונן לעוד הזדמנות לחיבור. ערב איחוד עולמי שיקרה כאן בפתח תקווה, בעוד שבועיים.

בעוד שבועיים ביום ראשון.

שאלה: כן, 24 ליוני. ערב איחוד שאנחנו עושים כל כמה חודשים, והפעם כבר מההתכנסות על הגג בארוחת הערב, אפשר לצפות להפתעות מיוחדות. בחלק מהערב יהיה עדכון מיוחד של צוות הארכיון לגבי ההתקדמות של הפרויקט. תהיה חגיגה של כל הפעילות של קבוצות ישראל.

אנחנו ניקח את מגוון הפעילויות, והדברים היפים שקורים בישראל, ונחגוג את זה יחד ונתפעל, וגם נתכונן כמובן לכנס אירופה ביחד בערב הזה. כל זה צפוי לנו ביום ראשון 24.6, ונעדכן בהמשך.

יופי.

תלמיד: באירופה יש הרבה תנועה לקראת האיחוד. אנחנו רוצים ליישם את הכנס עכשיו, לפני הכנס. אנחנו לא רוצים לחכות. הכנס הוא עכשיו. המון חברים נפגשים ביחד, נמסים ביחד. כל קבוצה רוצה להימס ביחד והחברים מרגישים את הרצון להיפגש גם פיזית. אתמול חברים נסעו מאות קילומטרים כדי להיפגש ביחד, בצפון איטליה.

אני רוצה לבקש, בעיקר את החברים מאירופה, להירשם לכנס. הכנס כבר התחיל, ואנחנו ביחד. הכנס יהיה ברומא. אנחנו נחגוג בו את המצב החדש. חיבוק גדול מכל החברים מאיטליה.

לחיים.

תלמיד: משימה יומית. כל עשירייה מכינה הצעה לחיבור להתכת הלבבות בקזאן המשותף ושולחת למייל של צוות ההכנה לכנס.

(סוף השיעור)