שיעור ערב 17.04.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אוכלי המן והעלאת מ"ן - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא "אוכלי המן והעלאת מ"ן", קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מספר 19.

אנחנו עדיין נמצאים באותו נושא, כי באמת כל התיקון שלנו עד גמר התיקון הוא כולו תלוי בהעלאת מ"ן, עד כמה אנחנו מעלים את החסרונות שלנו, מבקשים לתקן אותם ולקבל עזרה מלמעלה, שהעזרה תהיה גם בהכוונה לאותם הכלים שאנחנו צריכים לתקן, באותן הפעולות שאנחנו צריכים לבצע. הכול אנחנו יכולים לבקש מלמעלה רק בתנאי שאנחנו מבקשים.

וודאי שאנחנו בעצמנו לא מבינים איך לסדר את התיקונים, אבל כל זמן שהבקשה שלנו תבוא למעלה, אז אפילו שמבקשים לא בדיוק ולא נכון, כמו ילד שבוכה וכבר אמא יודעת מה הוא מבקש ומסדרת לו את זה, כך אנחנו צריכים כל הזמן להשתדל להיות בבקשה לעליון. ולא כל כך לחקור אם אנחנו מבקשים נכון או לא ומתי ואיך, אלא כל הזמן להעלות ולהעלות חסרונות לבורא, ומתוך הפעולות האלו, שהן יהיו פעולות לא נכונות ודברים לא נכונים, וכאילו לא לבורא, זה לא חשוב, לאט לאט הדברים האלה יביאו אותנו לפעולה הנכונה כלפי העלאת מ"ן לבורא, ופעולה נכונה כדי לגלות מה שהבורא נותן לנו בחזרה.

כמו שבחיים שלנו אנחנו כתינוקות עושים כל מיני פעולות, תנועות שהן לגמרי לא מסודרות נכון אבל אנחנו רואים שעל ידי כל מיני פעולות כאלה אנחנו כן גדלים, כן נכנסים לאיזה קשר הדדי עם ההורים וכך מתחילים להכיר את העולם. זאת אומרת, זה מאוד מאוד דומה למה שאנחנו עוברים בחיים ממש אחרי שנולדים וגדלים וגדלים, וכל הפעולות שלנו הן להכיר את המציאות, להכיר את העולם, בסופו של דבר להכיר את הבורא.

אז נעשה כמה שאפשר פעולות בהעלאת מ"ן, בתפילה, בבקשה, ולאט לאט נתחיל להבין איך אנחנו פועלים, איך הבורא עונה לנו, לפי התגובות שלו שנתחיל לזהות אותן בעולם הזה ואחר כך יותר מזה, איך הוא מגיב, ואיך אנחנו יכולים אז להכיר אותו ולהיכנס עימו במגע. זה מאוד מאוד דומה לאיך שאנחנו גדלים פיזית. לכן אין לנו ברירה אלא להישאר במצב שזה נקרא לייצב את המ"ן ולהעלות אותו למעלה לכוח עליון ולהשתדל לחייב אותו שבאמת יעזור לנו ויטפל בנו.

בואו נקרא מה שרב"ש כותב.

קריין: קטע מס 19 של הרב"ש.

"העלאת מ"ן. דהיינו, שגורמים חסרון למעלה. ויש להבין, איך שייך לומר, שהתחתונים גורמים חסרון למעלה. אבל צריכים לדעת, מה הפירוש חסרון. ידוע שכלי נקרא חסרון, דהיינו, שאם יש חסרון, יש מקום לתת שמה מילוי למלאות את החסרון.

והיות מצד המאציל אין שום עיכוב מלהשפיע, אלא רצונו הוא להטיב, וכל מה שאנו רואים, שיש הסתרת האור, הוא מטעם, שאין להתחתונים כלים לקבלת השפע, לכן כשהתחתון מתעורר לטהר את עצמו, וחסר לו כוחות, ומבקש לה', שיעזור לו, אז החסרון הזה עולה למעלה, ויש עכשיו להעליון כלי להשפיע לו שפע. וזה נקרא העלאת מ"ן."

(הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפלת רבים" 1986)

אתם רואים מה שכתוב "לכן כשהתחתון מתעורר לטהר את עצמו," לתקן את עצמו, "וחסר לו כוחות, ומבקש לה', שיעזור לו, אז החסרון הזה עולה למעלה, ויש עכשיו להעליון כלי" חיסרון מהתחתון "להשפיע לו" את ה"שפע." כך שיגדל. "וזה" בעצם "נקרא העלאת מ"ן."

כל פעם אנחנו יכולים להיות בבקשה לבורא, תעשה את זה, תתקן את זה, תבצע את זה, כל פעם כל פעם בלי להפסיק, שיהיה כמה שיותר פנימי, יותר נכון, יותר קרוב לרוחניות, להשפעה, לחיבור, לאהבה, כמה שנבקש. ואפילו שאנחנו לא רוצים בדיוק את הדברים האלה אבל מתוך זה שמבקשים ומבקשים, הבורא מסדר לנו גם חסרונות לזה וכך אנחנו נכנסים לרוחניות, שבאמת יהיו לנו רצונות רוחניים, היינו לחיבור, להשפעה וכן הלאה.

קריין: שוב קטע מספר 19.

"העלאת מ"ן. דהיינו, שגורמים חסרון למעלה. ויש להבין, איך שייך לומר, שהתחתונים גורמים חסרון למעלה. אבל צריכים לדעת, מה הפירוש חסרון. ידוע שכלי נקרא חסרון, דהיינו, שאם יש חסרון, יש מקום לתת שמה מילוי למלאות את החסרון.

והיות מצד המאציל אין שום עיכוב מלהשפיע, אלא רצונו הוא להטיב, וכל מה שאנו רואים, שיש הסתרת האור, הוא מטעם, שאין להתחתונים כלים לקבלת השפע, לכן כשהתחתון מתעורר לטהר את עצמו, וחסר לו כוחות, ומבקש לה', שיעזור לו, אז החסרון הזה עולה למעלה, ויש עכשיו להעליון כלי להשפיע לו שפע. וזה נקרא העלאת מ"ן."

(הרב"ש. מאמר 7 "חשיבותה של תפלת רבים" 1986)

זאת אומרת, הבורא בצורה נסתרת מעורר אותנו בכל מיני הזדמנויות, אפשרויות שעושה ואנחנו צריכים בכל רגע ורגע להשתדל לאתר את היכולת להעלות אליו בקשה. כל הזמן לבקש, כל הזמן להעלות מ"ן, כל פעם ופעם יותר ויותר, כמה שמבקשים יותר, עושים לו כבר תענוג.

לא להסתיר את הדברים ולא להגביל אותם ולא להתכווץ בהם, אלא דווקא ההיפך, כמה שיותר מבקשים על כל מיני דברים ואפילו שהם לא מבוררים ואפילו שהם לא אמיתיים, לאט לאט אנחנו נגיע כמו ילדים קטנים, שעל ידי זה שפותחים את הלב שלנו בבקשות, אנחנו לאט לאט מגיעים למצבים שהם יהיו מיוצבים נכון, לדברים נכונים, לבורא יותר נכון, כך שהרצונות שלנו בסופו של דבר יגיעו לרצון שלו.

שאלה: בבקשה הזו הוא כותב שמתייצב הכלי שלנו. הכלי הנכון זאת עזרה מהבורא או קרבה אליו ויכולת לבקש ממנו?

גם זה. יש תפילה לפני תפילה ותפילה לפני תפילה ולפני תפילה, יש כל מיני בקשות מצידנו שהן בהדרגה מביאות אותנו למצב שאנחנו כבר יכולים באמת להעלות חיסרון שהבורא קולט אותו ופועל עליו בצורה ובתגובה ברורה, שכמו שאני מבקש כך הוא עונה. זו כבר באמת פנייה לא פשוטה מצד האדם. זה כמו שילד שהוא כבר גדול מבקש מאמא משהו והיא נותנת לו בדיוק מה שהוא מבקש, שיהיה ברור בעיניו שזה מה שהוא ביקש וזה מה שהוא מקבל. לזה מגיעים לא בבת אחת אלא על ידי הרבה העלאות מ"ן.

תלמיד: איזה חיסרון בדיוק הוא תופס?

הבורא מקבל את כל החסרונות שלנו, הוא מבין את כל החסרונות האלה, מרגיש את כל החסרונות האלה ועונה לנו על כל דבר ודבר רק בצורה שאנחנו אולי לא מבינים, אבל זה בכל זאת מביא אותנו להתקדמות.

שאלה: בכל זאת, מה המשמעות של זה שהוא עונה לנו כמ"ד, איך להבין את זה שהוא עונה לנו כמ"ד ולא פשוט תשובה כללית?

לא. כמו שמצידנו ישנה העלאת מ"ן מתוקנת ולא מתוקנת, מקולקלת אפילו, לא לעניין אפילו, כל מיני כאלו בקשות ופניות לבורא, כך מצד הבורא על הבקשות שלנו ישנה תגובה, תמיד ישנה תגובה, אבל או שאנחנו מרגישים אותה או שלא מרגישים, היא פועלת בהסתרה, או שאנחנו מזהים שזו באמת תגובה או שלא מזהים אותה, אבל היא תמיד נמצאת ותמיד מתקנת אותנו. לכן כדאי לנו להיות כל פעם בהעלאת מ"ן ומה שיבוא יבוא, זה תמיד ייתן לנו תיקון בדרך להעלאת המ"ן הבאה.

שאלה: אנחנו מדברים על החסרונות האלו, אבל האם בעשירייה כל החסרונות שווים?

לא, אנחנו מדברים על זה שכל אדם ואדם מעלה את החיסרון שלו לבורא, שמבקש ממנו על התיקון, ובזה ודאי שכל אחד ואחד הוא שונה מחברו.

שאלה: רב"ש אומר ש"רצונו הוא להטיב, וכל מה שאנו רואים, שיש הסתרת האור". אנחנו באמת רואים שמוסתר מאיתנו האור? אני חושב שגם את זה אנחנו לא רואים.

לא רואים.

תלמיד: איך אני מגיע לזה שאני רואה שהבורא מסתיר את עצמו מאיתנו?

אתה לא רואה את ההסתרה, לכן אתה נמצא בהסתר כפול.

תלמיד: הוא אומר "שאין לתחתונים כלים בכלל לקבל את השפע". אנחנו צריכים את החיסרון הזה כדי לבנות את הכלי. איך אני יכול לקבל חיסרון כזה כדי לבנות כלי כזה? איזה חיסרון זה?

אם אתה משתדל להתקשר לחברים, אתה לאט לאט מגלה מה חסר לך, כדי מהקשר עם החברים להעלות חיסרון ושהבורא יענה עליו.

תלמיד: הכלי עצמו נקרא הסתרה? הסתרה זה כלי?

הסתרה זה הכלי. כן.

תלמיד: זה נשמע שרק ההסתרה זה הכלי עצמו. איך אתה בונה את הכלי הזה?

זה שאתה מסתיר את הרצון האגואיסטי שלך ורוצה למעלה מעליו לרכוש כוח השפעה, למעלה מהרצון לקבל. זה נקרא שאתה עוסק בהסתרה, אתה רוצה להסתיר את הרצון לקבל. עד שאתה מגיע למצב שאתה מצמצם אותו, ולמעלה ממנו בונה כלי שהוא כולו ההיפך, ברצון להשפיע.

תלמיד: מרגע שגיליתי את ההסתרה אז בעצם נבנה כלי?

כן.

תלמיד: ואז לשפע יש מקום להיכנס?

כן.

שאלה: כתוב ש"התחתון מתעורר לטהר את עצמו", איך הוא מתעורר פתאום ומה הוא רוצה לטהר?

התחתון מתעורר מפני שמעוררים אותו מלמעלה, אפילו שהוא בעצמו לא מרגיש שקיבל מלמעלה התעוררות. אבל כך הוא מתעורר. כשהוא מתעורר, הוא צריך עכשיו לעשות את התגובה. והתגובה שלו צריכה להיות בזה שהוא מבקש שיהיו לו כוחות להשפיע. הכול פשוט, רק צריכים כל הזמן להיות מוכנים לזה.

תלמיד: ומה הוא צריך לתאר?

התחתון צריך לתאר עד כמה הוא נמצא בקשר עם הבורא, עד כמה הבורא מעורר אותו בכל רגע, וגם עכשיו כשהוא מתעורר לבורא זה הבורא קודם עשה, עוד לפני שהתחתון מתעורר הבורא העיר אותו ונתן לו התעוררות וחיסרון. לכן בכל מצב שאנחנו נמצאים, אנחנו צריכים להבין שהבורא הוא הראשון והוא גרם לי למצב הזה. ואני צריך לראות בכל מצב ומצב שאני נמצא את המקום שלי איך להגיב על המצב, זאת אומרת איך להגיב על פעולת הבורא שכבר נעשתה בי.

שאלה: ההתעוררות הזאת הבלתי פוסקת שאני רוצה כל פעם להיות קשור לבורא, זה אומר שאני צריך כל הזמן להיות במאמצים לחיבור עם החברים?

כן. אם אתה רוצה לענות נכון לבורא, אתה צריך להשתדל להתקשר עם החברים. כי תפילה של אדם פרטי היא בקושי מגיעה, אין לה עוצמה רוחנית. עוצמה רוחנית היא יותר מתבררת בזה שאנחנו מתחברים ומעלים מ"ן בצורה משותפת, זה נקרא "תפילה בציבור". אם אנחנו נעשה כך, אנחנו מהר מאוד נגיע לקשר הדדי עם הבורא.

תלמיד: תפילה משותפת זה שאני צריך לחבר את כל החסרונות של כל החברים לחיסרון אחד, או שכל אחד נותן את התפילה שלו כלפי הבורא מהחיסרון שלו?

זה שכל אחד נותן את התפילה שלו זה גם טוב, אבל אם אתם מחברים את החסרונות שלכם יחד, זה הכי טוב. אם תעשו את זה אז תראו עד כמה זה מועיל ומצליח.

שאלה: בזמן האחרון אנחנו עושים בעשירייה הרבה פעולות של חיבור, ואני מרגיש שאני באמת רוצה להיות מחובר לקבוצה יותר. ועכשיו אמרת שההסתרה היא הכלי. אם אני מרגיש שאני רוצה להיות מחובר לקבוצה, מה אני צריך לבקש מהבורא?

להיות מחובר עם הקבוצה.

תלמיד: יש בי רצון להיות מחובר עם הקבוצה, ואנחנו באמת עושים פעולות של חיבור בקבוצה.

אז תבקשו על זה יחד, ולא לזוז מזה, לבקש ולבקש, כמו תינוק לנדנד ולנדנד עד שיקבל. בבקשה, תתחברו ותבקשו, ותראו כמה הכול משתנה. יהיו לכם הרבה הפרעות, יהיו לכם כל מיני בעיות, כל מיני בלבולים, וזה הכול כדי שאתם תתחזקו עוד יותר להיות יחד בבקשה משותפת לבורא.

שאלה: איך פותחים את האוזניים, מתוך איזה יחס פנימי אני מנסה להבין את התשובות של הבורא?

תנסו להתקשר אליו בבקשה להיות מחוברים, ואז תתחילו להרגיש את התגובות שלו.

שאלה: איך אנחנו יכולים לשנות את הרצונות שלנו שיהיו רצונות של הבורא, מהו התהליך שאנחנו צריכים לעבור מעכשיו ואילך?

רק כל הזמן לבקש. כל הזמן לבקש שהבורא יענה על הבקשה שלכם המחוברת, שדורשת שאתם תהיו מחוברים, ושאתם תרצו מתוך החיבור ביניכם להשפיע לו. מה אתם יכולים להשפיע לבורא? לא חסר לו כלום, אתם יכולים להשפיע לו רק דבר אחד, רצון לקבל ממנו על מנת להשפיע לו. את זה אנחנו רוצים, להשפיע לבורא את הרצון שלנו לקבל ממנו. תנסו כך לפנות ותראו עד כמה זה מתממש.

קריין: קטע מספר 20.

"מ"ן דאמא היא בחינת אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שאינו בבחינת הטבע. כלומר שמצד הטבע, בזמן שאין האדם מוכשר לקבל את השפע, אין הוא מקבל שום השפעה. מה שאין כן מצד אתערותא דלעילא [התעוררות מלמעלה], שהוא למעלה מהטבע, כן האור מושפע לתחתונים בסוד "אני ה', השוכן אתם בתוך טומאתם". כמ"ש בזה"ק "דאף על גב דאיהו חטא, כאילו לא חטא כלל".

אבל באתערותא דלתתא אין האור מושפע. אלא דוקא בזמן, שהאדם מוכשר מצד הטבע, היינו מצד עצמו, שזה נקרא מ"ן דנוקבא, שהוא יכול להתתקן על ידי האמונה."

(בעל הסולם. "שמעתי". צ"ו. "מהו פסולת גורן ויקב, בעבודה")

שאלה: ברור שהעלאת מ"ן זו עבודת התחתון, זה הארת העליון שאף אחד לא יכול להתעלות מעליה, וכשהבורא מגיב על זה עם המ"ד יש כמו איזו התקשרות בוגרת בין העליון לבין התחתון, מתי הכלי הופך להיות פעיל? כי אנחנו מבינים שעדיין הכלי לא מלא? הרי אנחנו צריכים לבנות מסך ולענות באור חוזר, אבל באינטראקציה של מ"ן ומ"ד יש איזו הרגשה.

מתי? כמו שכתוב תעשה רצונך כרצונו כדי שיעשה רצונו כרצונך. מתי שיש התקשרות בין הרצונות בין העליון לבין התחתון, שמבינים זה את זה, מרגישים זה את זה, נמצאים כבר בקשר של מ"ן ומ"ד. אבל זה לא מיד, אנחנו צריכים לחכות עד שנגיע לזה. זאת אומרת לא לחכות, זה ייקח זמן, צריך לעשות תרגילים עד שנגיע לזה.

שאלה: באיזה כלים אנחנו מקבלים את התשובה מהבורא בתוכנו?

איזה כלים יש לנו? חוץ מהרצון לקבל והכוונות שלנו אין לנו כלים. אם אנחנו מתחברים בינינו בעשירייה, אז היחס שלנו מאחד לשני הוא במשהו דומה להשפעה, ואז בקשר בינינו אנחנו מסוגלים לקבל מהבורא תגובה שלו על המ"ן שלנו, כי אנחנו מייצבים בינינו יחסים של השפעה, כאילו של השפעה, ואז הבורא שעונה לנו, אנחנו יכולים לקלוט אותו מאותו היחס בינינו בעשירייה. מה שאין כן, אם אין בינינו קשר בעשירייה אנחנו לא יכולים לקלוט את תגובת הבורא, אין לנו איפה.

תלמיד:, העשירייה בעצם זה הכלי של כל אחד מאיתנו כדי להגיע לתשובות?

העשירייה זה כמו רדאר, כמו צלחת, זה הכלי שאנחנו בהתקשרות בינינו מייצבים איזו תכונת השפעה, ולפי עוצמת תכונת ההשפעה הזאת אנחנו יכולים לקלוט תגובה מהבורא שהוא משפיע. ואז אנחנו יכולים כבר להיות בקשר בין זה לזה, לכן אדם אחד הוא לא מסוגל להיות בקשר עם הבורא.

שאלה: מה זה אומר שהאדם יכול להיתקן על ידי האמונה?

על ידי תכונת ההשפעה אנחנו מכשירים את הכלים שלנו ואז לפי מידת ההשפעה שרוכבת בכלים שלנו, אנחנו כבר יכולים להיות ראויים לקבל מלמעלה מילוי, גילוי הבורא לנברא.

שאלה: כתוב בקטע 20 שקראנו עכשיו: "מ"ן דאמא היא בחינת אתערותא דלעילא", האם זה מה שהיה במדבר מ"ן אתערותא דלעילא?

גם, אנחנו נלמד את זה עוד מעט בצורה יותר יסודית.

שאלה: כשאנחנו מייצבים את התכונה הזאת בינינו שהיא דומה להשפעה, מה זה האור שמתגלה על זה?

זה אור דחסדים שמתקן את הכלים שלנו ועושה אותם ראויים לקבלת התגובה מהבורא, מעלה אותה לקראת השתוות עם הבורא.

תלמיד: ואז אחרי שיש את אור החסדים, איך אנחנו משפיעים לבורא נחת רוח מתוך זה?

הפעולה הזאת בעצמה היא כבר נחת רוח לבורא, שאנחנו מתקנים את עצמנו. אנחנו כבר משתדלים לעלות מרצון שלנו מעל מנת לקבל להשפעה הדדית ובזה אנחנו מביאים לו תענוג.

תלמיד: ולא צריך עוד פעולה אחרי זה עם מה שמתגלה במצב הזה?

אחרי זה יש לך עוד הרבה פעולות, אבל זה תחילת התיקון.

תלמיד: זה כבר שאנחנו משפיעים לו אקטיבית?

לא, זו לא השפעה אקטיבית, זו הזדמנות להשפעה, הכנה. אנחנו לא יכולים להשפיע לבורא בצורה אקטיבית כל עוד אנחנו לא מוכנים לקבל בעל מנת להשפיע.

שאלה: כדי לרכוש את אהבה לתכונת ההשפעה, האם היחס עם החברים הוא תנאי מספיק לכך?

אם אנחנו מסדרים בינינו חיבור בקבוצה, במידה הזאת אנחנו יכולים להיות מחוברים עם הבורא בכל מיני מדרגות, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

שאלה: אם אני מרגיש מרוחק מהעשירייה, איך אני צריך להעלות את התפילה, האם אני צריך לעשות את זה באופן אישי או שהעשירייה צריכה לעשות את זה?

אם אני יכול לעשות את זה עם העשירייה זה הכי טוב. אבל אם אני עוד לא יכול מאיזה שהן סיבות, אז לפחות אני אבקש שתהיה לי יכולת התקרבות לעשירייה, שהבורא יעזור לי להתקרב לעשירייה, שאני אשפוך ליבי לפניו שאני לא יכול, שמשהו מפריע לי להיות קרוב אליהם, שהוא יעזור לי להתקרב, שאני רוצה ממש להתכלל מהם ולא מסוגל אולי, כי לב כאבן לא נותן לי לעשות זאת. ואני מבקש ומבקש עד שיתרקם הלב ואני אוכל לבצע את זה.

שאלה: אם בהכנה שלנו מסוגלים לעבוד עם אור החסדים, למה זה עדיין לא נחשב כפעולת השפעה?

השפעה זה נקרא שאני מביא את הכלים שלי לפעולה. אם אנחנו נמצאים בהארת חסדים, אנחנו רק יכולים לשמור על עצמינו מלקבל, אבל זה לא כדי להשפיע. כלי שבו נמצא אור דחסדים נקרא קטן, קטנות, גלגלתא ועיניים, הוא לא יכול לקבל על מנת להשפיע, אלא רק להשפיע על מנת להשפיע.

שאלה: יוצא שכשאנחנו מבקשים עבור החברים אנחנו כביכול מתעלים מעל עצמינו בבקשה הזאת, ובהמשך קראנו שצריך שתהיה אפשרות גם להחזיק בשפע העליון, כלומר אנחנו מבקשים אבל לאיזו תשובה מצפים?

זה תלוי באיזה מצב אתה נמצא, אני לא יכול כך להגיד. האם אתה נמצא בצמצום, בקטנות, בגדלות? עם איזה כלים? תגיד מה? באיזו מדרגה? באיזו דרגת עביות? אתה שואל שאלה שהיא פשוט ללא יסוד, אין לי נתונים להגיב עליה.

תלמיד: השאלה היא כזו, מה זה נקרא בתוך הבקשה הזו לבקש עזרה מהבורא ויחד עם זה לשמור על השפע העליון, להחזיק אותו? כלומר, לא לקבל ממנו תשובה כביכול.

שאתה לא תקבל על מנת לקבל, אלא אתה מבקש שיהיו לך כוחות בעל מנת להשפיע. זה נקרא שאתה עוצר את האור העליון להתגלות בכלים שלך ומצפה לתיקונים.

תלמיד: לאיזה תיקונים אני מצפה?

תיקונים. שיהיו לך עוד ועוד כוונות על מנת להשפיע. יש הבדל גדול בין להשפיע על מנת להשפיע לבין לקבל בעל מנת להשפיע. כשאנחנו נמצאים במדבר, אנחנו נמצאים בלהשפיע על מנת להשפיע, סך הכול רק מגיעים לדרגת הבינה.

שאלה: אם הוא ראשון והוא אחרון אז מה זה אומר התעוררות מלמטה?

תמיד הבורא מעורר ותמיד הבורא עושה את הכול, רק הוא עושה את זה בכאלו הסתרות ובכאלה תרגילים עלינו שאנחנו לא מבינים אם זה אנחנו או הוא או הקבוצה, או מאיפה זה מגיע. הבורא מסדר את הכול, ואנחנו בעצם נמצאים כולנו בשליטה שלו. לכן תמיד אני ראשון ואני אחרון, תמיד אני באמצע, הוא בכל מקום, זה נקרא שהאור העליון נמצא במנוחה מוחלטת ומסדר את הכול. אבל מידת ההסתרה על כל פרט ופרט מהכלים, נותנת לכלים הרגשה שהם כן נמצאים במצב שיש להם מעצמם משהו לעשות. האמת שהכול עושה הבורא ו"אין עוד מלבדו", אבל יחד עם זה אנחנו חייבים להגיד שלא, זה תלוי בנו, "אם אין אני לי מי לי". וכך אני צריך לקבל את החיים האלה, את ההסתרה הזאת ולבצע.

זה לא בשכל שלנו לתפוס, איך יכול להיות שהבורא שולט בכל המציאות ובכל זאת האדם חייב לבצע את הפעולות ולגלות שהוא גם מבצע את הפעולות. אחר כך זה יתגלה. אנחנו לא יכולים להיות במציאות שכוללת בתוכה שני קצוות שמבטלים זה את זה, לנו נראה שזה לא יכול להיות, אלא תגיד או זה או זה, אבל איך יכול להיות שגם זה וגם זה ושניהם לא צודקים וכן צודקים? אנחנו לא מסוגלים, זה לא לפי השכל שלנו. אבל למעלה מהשכל שלנו זה יכול להתקיים.

שאלה: מ"ן זה רצונות לקבל שעולים לבורא. השאלה היא, האם הבורא שמתקן את הכוונה של המ"ן זה נקרא מ"ד?

נגיד שכן.

שאלה: במה אנחנו צריכים להיזהר כשאנחנו מעלים מ"ן לבורא כעשירייה על מנת לעשות זאת בצורה מוצלחת יותר?

לא צריכים להיזהר משום דבר. אם אנחנו ביחד כולנו כעשירייה מעלים בקשה לבורא, אין ממה לפחד. לא חשוב איזו בקשה, אם היא טובה, לא טובה, נכונה או לא נכונה, נקייה או מלוכלכת, העיקר זה יחד, ולאט לאט זה ייתקן. זה שאתם יכולים כבר לבקש ממנו יחד, זה מכסה על הכול, והבורא כבר מתחיל להתייחס אליכם ברצינות ולטפל בכם.

קריין: קטע מספר 21.

"שאלה: עליית מ"ן נקרא עליית חסרון למעלה. ומדוע כתוב שעליית מ"ן נקרא מצוות ומעשים טובים. מ"ן נקרא חסרון. אבל מה חסר להתחתון, שעל ידי זה יגרום תוספת שפע בעולמות.

בזמן שאדם עוסק בתורה ומצוות, התורה ומצוות עושין מקודם מ"ן באדם. כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה שחסרין לו תורה ויראת שמים, משום ההסתר וההעלם שישנם בהעולם מסיבת הצמצום. נמצא שהאדם מקבל אז חסרון. והחסרון הזה הוא מעלה למעלה, שימלאו אותו. נמצא לפי זה שעל ידי תורה ומצוות אדם מקבל מ"ן, והמ"ן הזה הוא מעלה למעלה וגורם גילוי בכל העולמות."

(הרב"ש. 491. "עליית מ"ן - ב'")

המ"ן שלנו הוא הכרחי כדי שהאור העליון יוכל להתגלות בכל העולמות. המ"ן הזה הוא כביכול אותו התנאי שאז מרגישים את האור, הבורא מתגלה, ואז מתמלאים כל העולמות. הכול ממעשי התחתונים, דווקא מהמ"ן של התחתונים.

שאלה: ביחס למ"ן אין שאלות, אבל ביחס להעלאת המ"ן יש צורך לברר. האם זה משהו שיוצא ייחודי מהכלי המשותף, או משהו ביחד, האם אפשר איכשהו לפרט את הנקודה הזאת?

יחד זה התנאי, שאם אתה מקיים אותו, אתה נמצא ברוחניות, אתה נמצא בקשר עם הבורא, אתה נמצא באיזו פעולת השפעה על מערכת העולמות, על האור העליון, זה "יחד". אם אתה לבד, אתה לא נחשב, אתה לא מורגש באותה מערכת.

תלמיד: ישנן תקופות שאתה ממש מרגיש חיסרון של חבר ומאותו חיסרון משותף אתה מבקש מהבורא, לא שזה קל אבל זה גם רצוי וגם טבעי יותר, אבל יש תקופות שלא. הפער בין המצבים הוא שכל הזמן תבקש קשר, חסרונות?

אתה מבולבל, ואל תבלבל אותנו, זה הכול לגמרי לא לכיוון. אתה צריך לדאוג לחיבור, ואתה בכלל לא מתכוון לחיבור ולא מדבר על חיבור. אתה צריך לדעת שהחיבור הוא החזרה לכלי המתוקן שהיה לפני השבירה, והחזרה לכלי המתוקן ההוא זאת המטרה. אם אתה מכוון לאותו מצב, יש על מה לדבר איתך, אם אתה לא מכוון לאותו מצב, אין על מה לדבר איתך, זה הכול. תרשום את זה לפניך ותחזור על זה אלף פעם ביום, אולי זה יעזור לך. כי אתה לא מדבר לעניין. וזה לא חשוב אילו חסרונות אתה מרגיש מהחברים ואילו לא, ויכול להיות שהחסרונות שלהם גם הם בכלל לא לכיוון החיבור. אני מדבר על החיבור, כמה שיותר, רק לזה צריכים לדאוג. כל יתר הדאגות הן לגמרי לא לכיוון התיקון ועליהן אתה לא תקבל אף פעם תשובה.

שאלה: למדנו שאם אין רצון לבקש, אז צריך לבקש חיסרון. וקודם אמרת שהחיסרון עצמו הוא כלי קבלה, והדברים לא כל כך מסתדרים ביחד, אולי אתה יכול לעשות לנו סדר?

אנחנו יכולים להתפלל לבורא שיעזור לנו לרצות דברים נכונים. זה נכון, זה נקרא תפילה לפני תפילה, תפילה לחיסרון, תפילה לתפילה, זה יכול להיות. כך טוב גם לכוון את עצמנו ולהתפלל, לפנות לבורא.

שאלה: כתוב "כלומר שהאדם מקבל חסרון, ורואה שחסרין לו תורה ויראת שמים". חוסר תורה, זאת אומרת חוסר עבודה פנימית?

כן.

תלמיד: באיזה צורה יותר טוב להעלות מ"ן כשחסרה עבודה פנימית?

פשוט תדבר עם הבורא, תבקש מהבורא, ויותר טוב אם תעשה את זה עם החברים.

יש לך רצון טוב, תנסה לחבר את העשירייה לדברים כאלו.

שאלה: כתוב שהחיסרון עולה למעלה והשפע יורד למטה. השאלה מה זה למעלה ולמטה?

כלפי הבורא וכלפי הנבראים.

תלמיד: לא ברור מה זה שהחיסרון עולה למעלה, מה זה שעולה כלפי הבורא?

כשאני פונה לבורא עם החיסרון שלי, זה נקרא שאני מתפלל והחיסרון עולה לבורא. כי הבורא הוא כולו על מנת להשפיע ואני נמצא באיזה חיסרון שחסר לי בעל מנת להשפיע, ולכן אני פונה אליו.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבין יותר לעומק את היחסים הנכונים בינינו, כדי לברר חיסרון ולהעלות בקשה לבורא?

את זה אפשר לעשות רק מתוך פעולות שאתם תעשו בעשירייה, כמה שיותר פעולות מוצלחות, לא מוצלחות. כל מיני פעולות כאלה, כמו שילדים עושים כשמתחילים לחקור את העולם סביבם. ככה בקושי בקושי מתגלגלים בחדר על הרצפה וכן הלאה וכן הלאה. כך אנחנו צריכים בינינו להשתדל למצוא קשר והקשר הזה, חוסר הקשר לזה להעלות לבורא, בזה תתקדמו מהר. העיקר כאן זה להיות בכיוון הנכון והכיוון הוא לייצב כלי, היינו הרצונות שלנו המחוברים לבורא, כדי שהוא יוכל להתגלות בהם.

שאלה: מה זה אומר ביחד, כשייחד מעלים תפילה, או כשייחד מתפללים וכל אחד מבקש מה שהוא מרגיש?

לא, אם כל אחד פועל מתוך הרצון הפרטי שלו זה לא נקרא יחד. יחד זה נקרא, שאתם רוצים לחבר את החסרונות שיש בלב של כל אחד ואחד לחיסרון אחד, ואותו חיסרון אתם מגלים כלפי הבורא. כמו שהבורא אחד גם החיסרון שלכם יהיה כאחד, ואז זה נקרא "חד מקבל חד".

אז אתם צריכים לפני זה לדבר, להבין מה אתם רוצים, מה נחוץ, מה חשוב.

שאלה: תן בבקשה דוגמה, איך מעלים את החיסרון, כמו שגם כתוב, "המתפלל עבור חברו זוכה תחילה", איך עושים את זה, איך מעלים את החיסרון הזה? תסביר קצת את המכניזם.

מכניזם יש לך בתע"ס ואני לא יכול להסביר לך את זה. אנחנו לא לומדים כאן מכניזם.

תלמיד: לא מכניזם, אבל להסביר את זה בצורה פשוטה יותר, שנוכל לתאר את זה בעבודה עם העשירייה.

אם אתה מרגיש שחסר לחבר משהו, אתה יכול להתפלל עבורו לבורא ואז תראה עד כמה שזה מועיל, אבל אז אתה צריך ממש להשתדל להתפלל עבורו.

תלמיד: זה לרוחניות, גשמיות, עבור מה להתקדם בדרך?

אפילו לגשמיות. הגשמיות של החבר זה הרוחניות שלי.

תלמיד: שהחבר יעבור התיקונים ולא אני?

איך?

תלמיד: שהחבר יעבור את התיקונים ואני אגלה את התיקונים עליו?

מתוך הבקשה שלי, אני מקווה שעברו תיקונים על החבר. בוודאי שכשאני מעלה את המ"ן עבורו גם אעבור בזה תיקונים משלי.

שאלה: אנחנו לא צריכים לברר מה נכון ומה לא נכון, אבל בכל זאת איך לעשות את הכיוון הנכון, או שזה קורה בצורה אוטומטית, פשוט לצעוק, לבכות?

לא צריכים לבכות ולא צריכים לצעוק, אלא העיקר צריכים להשתדל יותר ויותר להיות מחוברים. עד כמה שאנחנו מתחברים ומעלים בחיבור בינינו בקשה לבורא, בזה בעצם אנחנו זוכים להצלחה. אפילו שאנחנו לא כל כך מבקשים נכון אבל אם זה יחד, והייחד הוא יותר חשוב, אז בטוח שאנחנו מכניסים בו חיסרון ועל החיסרון הזה הוא יהיה חייב להגיב, ואז הוא מגיב על זה כשמתקן את החיסרון שלנו שיהיה יותר נכון, עושה תיקונים, ואנחנו אז מבינים שצריכים לבקש בצורה אחרת קצת, אבל העיקר זה יחד.

ועוד יותר יחד ועוד יותר מדויק לבקש, וכך אנחנו נגיע לזה שבסופו של דבר נרגיש שאנחנו יחד והבורא איתנו ובעצם נתחיל כבר תיקונים יותר גדולים רוחניים אמיתיים.

אז בזה אנחנו נסיים את השיעור שלנו היום ונקווה שעד מחר בבוקר אתם תקבלו עוד תשובות על פי החסרונות שלכם. יש לכם עכשיו זמן, תנסו להיות עוד קצת מחוברים ולחבר רצונות ולפנות לבורא, ואני מתפלל יחד אתכם שתקבלו תגובה. כל טוב לכם. ביי.

(סוף השיעור)