בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 15.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -שמעתי קט"ו, ענין דומם, צומח, חי, מדבר*

1. אומר בעל הסולם שיש לנו סה"כ 4 דרגות שמבדילות אותנו מהתאמה לבורא בצורה השלמה. 4 דרגות האלה נובעות מתוך האור שבונה את הרצון, כוח השפעה שבונה את כוח הקבלה צריך לעבור 4 דרגות. הוא בעצמו בחינת שורש, כמו שאנחנו לומדים מ-ד' בחינות דאור ישר וצריך לעבור בחינות א' ב' ג', ובבחינה ד' רביעית אחרונה רק הוא קובע שהנברא יהיה ברצון לקבל, הפוך לגמרי מהבורא, מבחינת שורש, ואז הוא יקרא נברא. הנברא הזה גם צריך להיות ברשות עצמו, יכול לעשות צורות הפוכות מהבורא.

זה מה שאנחנו רואים שקורה בטבע שלנו. שאנחנו לא מסכימים, לא רוצים להיות בשליטת הבורא, אלא רוצים להיות בשליטה שלנו. הנטייה הזאת נקראת יצר הרע, האגו שלנו, וכך אנחנו מתפתחים. לכן כל העבודה שלנו בין הכתר והמלכות היא בעניין מי ישלוט, מי ימלוך? או בורא, בחינת השפעה, או נברא, בחינת קבלה. כך אנחנו תמיד יכולים לשקול איפה נמצא הנברא לעומת הבורא.

בהתאמת הנברא לבורא, אנחנו מדברים על 4 דרגות: בחינת שורש אנחנו לא מקבלים בחשבון כי זו תכונת הבורא, השפעה. אבל אח"כ יוצא לנו א' ב' ג' ד', כך הנברא מתפתח. אם הוא רוצה אח"כ להגיע להשתוות עם הבורא, אז הוא צריך לעשות פעולות ההפוכות מהטבע שלו.

2. *דומם* זו הדרגה הראשונה של התפתחות הרצון לקבל, הוא לגמרי לא עושה מעצמו שום דבר, לא מסוגל להשתנות כלפי עצמו, כלפי בעל הבית, כלפי רצון לקבל וכלפי רצון להשפיע. הוא נמצא בשליטה ישירה ומוחלטת בהשפעת הבורא עליו... נקרא דומם כיון שלא יכול לעשות מעצמו, לא מבין גם, לא יכול לעשות מעצמו שום תנועה חופשית..

3. לא חשוב באיזו דרגה נמצא הדומם, יכול להיות גדול מאוד, יכול להיות שזה אדם שעושה המון פעולות ומאוד בולט, משפיע לכולם כביכול, עושה כל מיני פעולות. אם הוא לא מתעלה לרצון להשפיע מעל הטבע שהבורא ברא בו, הוא נקרא דומם. לא פועל בכוחות עצמו, אלא רק בכוחות שהבורא החדיר בו מלכתחילה.

4. *צומח ברוחניות* הכוונה לאנשים שכבר יש להם כוח להתגבר על הרצון לקבל במקצת, אבל הם משועבדים לסביבה, אפילו שיכולים קצת להתרומם מעל הרצון לקבל שלהם, אבל הסביבה עדיין תופסת אותם. הם מרגישים שלא יכולים לעשות משהו נגד הסביבה, ההיפך מהסביבה. אבל לעשות בהיפוך מהסביבה שבו הוא נמצא, אין לו עוד כוח. אלא עושה להיפך ממה שהרצון לקבל שלו רוצה, אבל לא מהסביבה. היינו שהוא עובד כבר נגד, עם הרצון להשפיע ובזה הוא נעשה לדרגת הצומח. הוא לא מתנגד לסביבה, ממש הוא לא יוצא, לא בולט מהם, אלא במקצת, בתנועות כאלה שלא נראה בהם יגיעה, עבודה וסיכום פרטי.

5. מה ההבדל בין דרגת חי לדרגת הצומח? *בדרגת חי* הוא קונה עצמאות מהסביבה, עצמאות יחסית בזה שיש לו הרגש זולתו ששונה ממנו. הוא מתחיל להשיג שהזולת שונה ממנו והוא שונה מהזולת. גם בזה יש 4 דרגות בעצמן, יש ביניהם עוד התכללות כזאת שבמקום 4 יש 16..

6. *בדרגת המדבר*, אומר בעל הסולם, יש מעלות. אחד, שעושה נגד רצון בעל הבית, נגד הרצון לקבל שהבעל הבית מטביע בנבראים. יש לו כוח נגד הבורא. שתיים, הוא יכול להתקשר לסביבה, ולהתנתק מהסביבה. לא כמו הצומח ואפילו לא כמו החי. שלוש, יש לו גם הרגשת הזולת. אם הוא רוצה הוא יכול לפתח את עצמו להרגשת הזולת בזה שהוא דואג להם, ומרגיש כמה הוא תלוי בהם, בדרגת המדבר, וכמה הם תלויים בו. כך הוא מתקדם.

7. כל העניין הוא בזה שהנברא, אם הוא מרגיש שיש לו נטייה לגדול, להשתמש נכון בטבע שלו, אז שימוש נכון בטבע שלו, כלומר שצריך להתעלות למעלה מהטבע, בניגוד לבעל הבית, אם הבורא ברא רצון לקבל אז סה"כ מה *שאני צריך זה להתעלות מהרצון לקבל. כלפי מה? בפועל אני עושה את זה רק כלפי הזולת, כלפי החברים*. כלומר אם אנחנו מתקשרים בינינו בצורה טובה, בזה אנחנו כבר יוצאים מדרגת הדומם לדרגת הצומח.
   
   הוא מסביר שכל הצמחים יש להם אותו הטבע, אבל כבר יש להם בזה תנועה מעצמם. הם עשו משהו כדי לגדול, כדי לספור את הכוחות ולהוציא את התכונות שהם צריכים ולא צריכים כדי לגדול. זה עניין הבירור של כל רצון לקבל בדרגה שלו. כלומר *אנחנו צריכים לברר במצב שלנו מה שטוב ומה שלא טוב לנו כדי לגדול בצורה עצמאית. עצמאית ממה? מהרצון לקבל שהבורא ברא בנו*.
   
   בזה שאנחנו כביכול מתנגדים לאותם כוחות הטבע שהבורא הטביע בנו, ורוצים כוחות אחרים, ואת הכוחות האלה אנחנו יכולים לקבל במידה שאנחנו קשורים זה לזה, כי זה עיקר ההבדל בין דומם וצומח. לכל הצמחים יש להם אותו הטבע של ספיגת הסביבה, והתפתחות ע"י זה שמשתמשים בסביבה.

8. *השתוקקות לדרגה יותר גבוהה היא ההשתוקקות הנכונה. אנחנו צריכים תמיד להגיע למצב הגבוה ביותר, אבל יחד עם זה להבין שאנחנו מתקדמים לפי אותה הנוסחה שנמצאת בטבע. אם אנחנו רוצים משהו גבוה מאוד, זה לא יעזור לנו, אנחנו בכל זאת מתקדמים עדיין במישור שלנו, בתוך המסגרת שלנו, או דומם, או צומח, או חי, או אפילו מדבר*.
   
   ש: האם המעבר זה משהו שקורה בבת אחת?

9. ר: לא. כמו שאנחנו רואים בעולם מהיסטוריה שלנו מהאבולוציה של דומם צומח חי מדבר בעולמנו, כך אנחנו יכולים גם להבין כמה הצורות האלה צריכות לעבור עלינו ולקבוע בנו את הדרגות האלה, דומם צומח חי מדבר. *אנחנו חייבים לגדל את הרצון לקבל שלנו ולתקן אותו, כי אנחנו רוצים להיות בזה, פועלים בזה, נמצאים בזה בניגוד לבורא. את הרצון לקבל הבורא ברא בנו, ואנחנו רוצים להיות הפוכים ממנו. כלומר יש לנו כאן עבודה כביכול נגד בעל הבית*.

10. ש: איך לממש בעשירייה?
    ר: שאלה טובה, מעשית. אנחנו צריכים, בהתקשרות בינינו, כמו שהרב"ש כותב לנו, אנחנו צריכים להשתדל לזהות איך אנחנו עוברים, או בכמה אנחנו עוברים דרגות דומם צומח חי מדבר. כי בכל דרגה יש גם אותם השלבים של דומם צומח חי מדבר, וכך כל הדרגות האלה מתחלקות ל- 125 מדרגות. כל מדרגה גם נכללת מדומם צומח חי מדבר ושורשם, וכן הלאה. לכן *אנחנו צריכים להשתדל להיות כל הזמן בהתגברות לחיבור, ובזה אנחנו עוברים ממצב למצב, מדרגה לדרגה*.

11. ש: מה זה נקרא להסכים לתהליך?
    ר: להסכים לתהליך זה שהרצון לקבל שגדל בי גדל לפי תוכנה מלמעלה שאני לא מכיר. למה אני לא יכול להכיר אותה בינתיים? כי התוכנה הזאת פועלת לפי הכלי הכללי של אדם הראשון, של כל הרצונות, כל הנברא הגדול. לכן אני לא יודע למה פתאום כך אני חושב, ולמה אח"כ זה קורה לי שם, וכאן. כי המערכת היא גדולה, קשורה מסופה ותחילה, ועד סופה והפוך. אין לו שום אפשרות לראות אותה, להבין אותה, לנהל אותה. רק בגמר התיקון אני אהיה כלול מכולם ואז אוכל להבין מה קורה בכל המערכת. מה אני משיג? את הבורא במלואו.
    
    בינתיים אני צריך רק לעשות ככל האפשר יותר את התנאים, העצות שאומרים לי מקובלים ולבצע בסביבה. הם אומרים לי איך לבנות.
    
    ש: לא ברור מתי צריך להסכים ומתי להתנגד?
    ר: רצון לקבל שפועל לחיבור, זו הנטייה שלנו והדרך שלנו הכללית בתיקון הכלי דאדם הראשון. *אותו רצון לקבל אנחנו צריכים לתקן ולאחד. כל יתר הדברים אנחנו צריכים לעשות אך ורק במידה שהם קשורים לחיבור. אין לנו יותר במה לעסוק בחיים שלנו. בכל מה שאנחנו עוסקים חוץ מחיבור בינינו, אנחנו רק עוסקים בצורה אגואיסטית, הפוכה מתכלית הבריאה*.

12. ש: למה כתוב שהמדבר לא תלוי בסביבה? אנחנו לומדים שההיפך..

ר: לא, הוא יכול להתרומם. דרגת חי לא יכול להתרומם מעל הסביבה. יכול להיות כאילו בסביבה מיוחדת, אבל בכל זאת חי פועל לפי הסביבה בה נמצא. מה שאין כן, דרגת המדבר הוא נגד הבעל הבית, נגד הבורא, ולא תלוי בסביבה. 2 דברים, אולי לא נגד הרצון, הוא נגד רצון לקבל, אבל כלפי סביבה הוא לא נגד אלא לא תלוי בהם. יש לו התפתחות משלו.

*תראו איך אתם יצאתם מהסביבה הכללית של מיליארדי אנשים סביבכם. הם לא חושבים כמוכם, ואתם ממש לקחתם איזושהי שיטה, פילוסופיה, הסתכלות על החיים בצורה מאוד מיוחדת, והולכים ומפתחים את עצמכם. אתם רוצים להתאים לאותה השיטה שבחרתם. איך בחרתם? לפי הרצון לקבל שמתפתח בכם ודורש התפתחות מסוימת, כי כבר יש ברצון לקבל שלכם צורה עתידה, רשימות. אין בדרגות אחרות דבר כזה, רק בדרגת המדבר*.

13. ש: מה התיקון שאנחנו צריכים לעשות?

ר: העיקר אנחנו צריכים להתעלות למעלה בכל דרגה ודרגה. אפילו שאנחנו עוד לא יוצאים מדרגת הדומם לצומח, בכל זאת אנחנו לומדים משהו, אתה מדבר על השגה, אז אנחנו צריכים להבין מה זה נקרא השגה, מאיזה דרגה? אבל אנחנו מתחילים בכל זאת ללמוד, אפילו שנמצאים בדרגת הדומם, כבר מקבלים התעוררות, חוסר שקט פנימי ומתחילים לחשוב על החיים שלנו הרוחניים, גשמיים אפילו מדרגת הדומם.. אדם צריך להתרומם מדומם שבדומם, וכבר מתוך זה שיש לו כבר רשימות דהתלבשות מדרגת הצומח שבדומם, אז אפילו שנמצא בדומם דדומם, אבל כבר יש לו משהו מדרגת הצומח דדומם. אז כבר יש לו מתוך זה התכללות עם הזולת ומתוך זה הוא מתחיל להתפתח ע"י קנאה תאווה וכבוד, ואז יכול לגדול.

14. ש: מה זה להיות בעל תנועה חופשית?

ר: ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו רואים כמה אנחנו מוגבלים יותר, מצד שני כמה אנחנו מתעלים מעל המוגבלות הזאת. אנחנו יכולים לעשות יותר פעולות השפעה, ואז יוצא שמצד הרצון לקבל אנחנו פוסלים אותו, לא רוצים להשתמש בו לגמרי. מצד הרצון להשפיע, אנחנו יודעים שברצון להשפיע, שאנחנו מתחברים, אנחנו כן יכולים לפעול. זה מה שיש לנו, כלומר כך יוצאים מהצינוק שלנו, מבית הסוהר.

15. ש: במה החברים שווים לבורא?

ר: *כשאני יוצא מעצמי, מחוצה לאדם, יש רק בורא. לכן ככל שאני רוצה להיכנס לתוך החבר, להתאחד עימו, זה בשבילי תרגיל לעשות. אפילו לא תרגיל, אפילו פעולה מעשית. אני בזה מתקרב ומתאחד עם הבורא. זה נקרא שאחרי כל חבר נמצא הבורא*.

16. ש: האם חשוב לברר באיזה שלב של התפתחות הרצון אנחנו נמצאים?
    ר: אנחנו לא יכולים לדעת באיזה שלב אנחנו נמצאים בדיוק, כי באף מקום שהאדם נמצא בחיים שלו הוא לא יודע איפה הוא נמצא. בשביל זה צריכים לדעת מה קודם, מה אח״כ, להיות קשור עם הסביבה, הרבה נתונים שבהם הוא מרכיב את המצב שלו בכלי הכללי. השאלה איפה אני נמצא, כלומר באיזה יחס כלפי המצב המתוקן שלי שצריך להיות בגמר התיקון עכשיו אני נמצא? נגיד בדרגת 20 מכל ה-125 מדרגות, האדם לא יכול. אבל *האדם יכול תמיד למדוד את עצמו איך הוא כלפי הסביבה. כמה הוא בכל הכוחות שלו נכלל מהסביבה, מתבטל כלפיה, מקבל את הסביבה ככלי שהוא צריך לעזור למלא אותו, לתקן אותו. בזה הוא יכול תמיד למדוד את עצמו*.

17. ש: על איזה תאווה אנחנו מדברים?

ר: כל הרצון לקבל שאנחנו מרגישים ששולט עלינו בזמן מסוים, אפשר להגיד שזו תאווה. זה יכול להיות לאוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות, לא חשוב מה. אם הרצון הזה שולט על האדם, אז אפשר לקרוא לזה תאווה.

18. הפעולות עצמן לא כ״כ חשובות כמו הכוונה. *הכל מתברר בכוונה. לכן יכול להיות שמזמנים לנו פעולות פשוטות או מאוד ספציפיות, מסוימות, אבל אנחנו צריכים לכוון את עצמנו העיקר לכוונה בע"מ להשפיע, בחיבור כלשהו בינינו ובחיבור עם הבורא. זו הכוונה. באיזה עוצמה נוכל לבצע זאת? זה כבר הבורא יקבע*.

19. ש: ביום שישי שיעור וסעודה. אתה רוצה להגיד משהו לסיום השיעור?
    ר: *אני שמח לשמוע את מה שמחכה לנו ביום שישי. קודם כל נקווה שחס ושלום לא יקרו שום בעיות בדרך, עם וירוסים או עוד משהו. לא חסרות הפרעות. נגיע לשיעור יפה, ולסעודה יפה אחריו, כמו שפעם היתה לנו סעודת חומוס. תמיד נשארה בהרגשה חמה כזאת. אתם מוזמנים. רק שוב, שלא יהיו תקלות בכניסה. למי שיש אישור, כן. למי שאין אישור, מצטערים. אנחנו נלחמים כבר מתחילת הקורונה עם אלו שלא רוצים להתחסן. כבודם במקומם, אבל לא איתנו, מה לעשות*.