שיעור בוקר 12.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 451, הקדמה לספר הזוהר,

אותיות ס"ח-ע'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", ע' 451, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ח.

אות ס"ח

"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו.

ובזה יתבאר לך, מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?"

אות ס"ח

"ואל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם". כל אחד מאיתנו יכול להעלות או להוריד את כל המציאות. "כי זהו "חוק ולא יעבור", אשר הכלל והפרט שוים, כב' טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו". כלומר יש השפעה הדדית מאוד קצרה מפרט לכלל ומכלל לפרט.

"ובזה יתבאר לך, מה שאיתא בזוהר, שמתוך העסק, בספר הזוהר ובחכמת האמת, יזכו לצאת מתוך הגלות, לגאולה שלימה (תיקונים, סוף תקון ו'). שלכאורה, מה ענין לימוד הזוהר, לגאולתם של ישראל מבין האומות?"

כלומר איך לימוד חכמת הקבלה יכול לעזור לעם ישראל, למי שמשתוקק לבורא, לא חשוב מאיזה אימא או אבא הוא, מאיזה עם, כי אם הוא משתוקק לבורא הוא נקרא "ישר אל", ישראל, ואז הוא מתפתח על ידי זה שלומד חכמת הקבלה.

שאלה: אם בזכות העיסוק בספר הזוהר ובחכמת הקבלה העם יהיה זכאי לצאת מהגלות לגאולה וזה הפתרון היחידי, אז למה אנחנו לא לומדים את ספר הזוהר כל יום?

אנחנו נלמד. אבל כעיקרון הספר לא ייתן לנו שום דבר נוסף כיוון שעלינו עוד להספיק להגיע למצב שבו אנחנו יכולים ללמוד את ספר הזוהר.

שאלה: מה זה אומר "שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו"? למה הוא כותב על פרט אחד?

כל אדם ואדם אחראי על המצב של העולם, זה מה שהוא רוצה להגיד.

אות ס"ט

"ובהמבואר מובן היטב, כי גם התורה, יש בה פו"ח, כמו כללות העולם כולו. ולפיכך, גם העוסק בתורה, יש לו אלו ב' המדרגות.

ובהיותו, מגביר טרחתו בפנימיות התורה וסודותיה - נמצא גורם בשיעור הזה, שמעלת פנימיות העולם, שהם ישראל, תעלה מעלה מעלה, על חיצוניות העולם, שהם אוה"ע. וכל האומות, יודו ויכירו, בשבחם של ישראל עליהם. עד שיקוים הכתוב (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכמו כן הכתוב (ישעיה, מ"ט): "כה אמר ה' אלקים, הנה אשא אל גויים ידי, ואל עמים ארים נסי, והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה".

אבל אם ח"ו להיפך, שהאדם מישראל, משפיל מעלת פנימיות התורה וסודותיה, הדנה בדרכי נשמותינו ומדרגותיהן, וכן בחלק השכל וטעמי מצוה, כלפי מעלת חיצוניות התורה, הדנה בחלק המעשה בלבד. ואפילו, אם עוסק פעם בפנימיות התורה, הריהו מקציב לה, שעה מועטת מזמנו, בשעה שלא יום ולא לילה, כמו שהיתה ח"ו, דבר שאין צורך בו - הוא נמצא גורם בזה, להשפיל ולהוריד מטה מטה, את פנימיות העולם, שהם בני ישראל, ולהגביר את חיצוניות העולם עליהם, שהם אוה"ע. וישפילו ויבזו את בני ישראל, ויחשיבו את ישראל, כמו שהיו דבר מיותר בעולם, ואין לעולם חפץ בהם ח"ו.

ולא עוד, אלא גורמים בזה, שאפילו החיצוניות שבאוה"ע, מתגברת על פנימיות שלהן עצמן. כי הגרועים שבאוה"ע, שהם המזיקים ומחריבי העולם, מתגברים ועולים מעלה על הפנימיות שלהם, שהם חסידי אומה"ע. ואז, הם עושים כל החורבנות והשחיטות האיומים, שבני דורנו היו עדי ראיה להם, השם ישמרנו מכאן ואילך.

הרי לעיניך, שגאולת ישראל וכל מעלת ישראל, תלוי בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. ולהיפך, כל החורבנות וכל ירידתם של בני ישראל, הם מחמת, שעזבו את פנימיות התורה, והשפילו מעלתה מטה מטה, ועשו אותה, כמו שהיתה ח"ו דבר, שאין צורך בו כלל."

שאלה: איך בן אדם יכול לתקן או לטהר את הרצונות האגואיסטים שלו ואיך הוא יכול לבדוק שהוא תיקן אותם?

על ידי חיבור עם העשירייה ומתוך העשירייה חיבור עם הבורא, אלו שני הצעדים שהוא יכול לעשות בתיקון. לפי זה הוא מרגיש מחובר לכל המציאות.

שאלה: כתוב שהגאולה של ישראל תלויה בלימוד הזוהר ובפנימיות התורה. מה זה לימוד פנימיות התורה וספר הזוהר? האם אנחנו באמת עוסקים בפנימיות התורה?

פנימיות התורה היא המאור המחזיר למוטב. אנחנו לומדים, ובלימוד שלנו אנחנו כל הזמן מושכים עלינו את המאור המחזיר למוטב.

תלמיד: אנחנו היום בשיעור, ואני לא יודע אם אנחנו מושכים מאור או לא. איך להיות במודעות כלפי משיכת המאור בזמן הלימוד?

אתה משתוקק אליו. אתה מקווה שעל ידי הלימוד אתה מושך מאור המחזיר למוטב, וכתוצאה מזה אתה מקווה להרגיש אותו אולי כבר ברגע הבא.

תלמיד: כל אחד מתאר את האור לפי איך שהכלים שלו יודעים לתאר. האם זה מושך את המאור עצמו, או שהוא צריך לתאר דברים בלי קשר למה שהוא מתאר לעצמו, הוא צריך לבנות תמונה אחרת של מה זה המאור המחזיר למוטב ממה שמצטייר אצלו?

הוא צריך לראות את עצמו מתקרב לחברים, מתחבר איתם, ואחר כך מתקרב עם החברים יחד לבורא ומתחבר עימו.

תלמיד: לפי מה שבעל הסולם כתב, זה נקרא "לימוד פנימיות התורה וספר הזוהר".

כן. השלבים האלה שהוא ירגיש וילמד, השלבים האלה הם "לימוד פנימיות התורה".

תלמיד: אני מאוד מקווה שזה מה שאנחנו עושים. אני מרגיש מאוד שעם ישראל וכל העולם צריך את זה בשעה זו וזה מאוד חשוב.

כן.

שאלה: נראה שהפירוד והחיבור בעם ישראל קורה בצורה מאוד טבעית. כשיש איום או אויב חיצוני, אז יש חיבור, וכשזה מתפוגג, אז מתחילות המחלוקות והבעיות. האם לא נהיה חייבים לתת להם הסתכלות יותר גבוהה על כל הדבר הזה דרך הפצת הקבלה, פנימיות התורה או הזוהר, כמו שהוא כותב פה? כי נראה שהחיבור קורה אוטומטית ואין שום פרספקטיבה עליונה.

נראה לי שהכול תלוי בהפצה, וההפצה צריכה להיות בצורה הדרגתית מאוד, אחרת נשיג תוצאה הפוכה.

שאלה: מה זה החלק הפנימי של אומות העולם בעבודה שלנו, בעבודת העשירייה?

זה הרצון לקבל שיכול להשתנות ולהפוך לרצון להשפיע.

תלמיד: כלומר, זאת העבודה שאנחנו עושים כרגע בהפצה כל עוד לא הגענו לחלק הפנימי של ישראל?

כן.

שאלה: דיברת על הדרגתיות בהפצה. מהי אותה הדרגתיות שאתה מדבר עליה?

הדרגתיות בהפצה זה לראות איך אנחנו מפיצים, למי אנחנו מפיצים, שזה יהיה מובן, ויתקבל על ידי כל אחד ואחד. לא חשוב למי אנחנו מגיעים, אנחנו רוצים שכל אחד יקבל לפי הבנתו.

תלמיד: במצב הנוכחי של האומה הישראלית, מה הציבור מסוגל לשמוע כרגע?

הציבור מסוגל לשמוע תמיד מה שיכול להועיל לו. לכן אנחנו צריכים לכתוב או לדבר בצורה כזאת שהציבור יבין שיש לנו משהו שיכול להיטיב למצבו הנוכחי.

תלמיד: מה יכול להיטיב למצבו הנוכחי?

לפי הבנתנו זה רק חיבור, ובמידת החיבור הפרקטי שהם יכולים להשיג הם יגלו את כוח ההשפעה שיתגלה ביניהם.

תלמיד: בעל הסולם כותב פה במאמר על פנימיות וחיצוניות, שכל אדם צריך להגביר את הפנימיות על החיצוניות. מהי אותה חיצוניות שצריך להתגבר עליה?

חיצוניות זה נקרא שאני שם לב לדברים חיצוניים חוץ מהבורא שאותם אני רוצה לקרב או לקרב אליהם את עצמי, וזה לא בסדר.

תלמיד: אם יש לאדם נטייה לעשות כל מיני מעשים, לדוגמה במערכה הזאת של המלחמה, לצאת, להתנדב, לתרום, לעזור.

גם זה טוב, זה מקרב בין בני אדם. זה מיטיב לבני אדם ולכן זה טוב.

תלמיד: מה זה להגביר את הפנימיות?

פנימיות זה כבר משהו אחר. זה לא שאני מביא מזון לחיילים או עושה משהו, עניין הפנימיות הוא שאנחנו רוצים להגיע לחיבור בינינו שבו אנחנו מגלים קשר עם הבורא, וזה העיקר. דרך הקשר הזה עם הבורא אנחנו מקבלים כוח עליון, את הבורא עצמו שמתלבש בנו, מתקן אותנו וממלא אותנו.

שאלה: כשאתה אומר שפעולות מעשיות כמו התנדבות זה דבר טוב, למי זה טוב?

זה טוב לעם. זאת אומרת, לכל אלו שאין להם עדיין נטייה לחכמת הקבלה ולסוד הבריאה, אלא הם פשוט רוצים שיהיה להם טוב כמו כל אדם ואדם.

תלמיד: אם התעוררה באדם הנקודה שבלב והוא כבר לומד את חכמת הקבלה, האם פעולות הלימוד הן לטובתו, הן מועילות?

ודאי. אין דבר שמועיל יותר לעולם מאדם שלומד את חכמת הקבלה ובזה מתקן את העולם וממלא אותו באור העליון, היינו מקרב את הבורא לעולמנו.

תלמיד: וזה מכסה על פעולות חיצוניות כמו התנדבות וכולי?

כן. ודאי שיותר.

שאלה: מופלא עד כמה הקטע הזה מדבר עלינו, לפחות עליי. שאלת אותי קודם, כמה זמן אתה משקיע ביום בעיסוק בחכמת הקבלה, ופה בעל הסולם כותב שאם אתה משקיע מעט זמן, אולי בקושי שעה, זה משפיל את כל הכלי ואת כל המערכת. כמה זמן אנחנו צריכים להשקיע בפנימיות התורה, במשיכת המאור, לאור כל הבעיות שיש היום?

ככל שאתה יכול. לכל הפחות אל תתנתק מזה במחשבות שלך.

תלמיד: אבל יש הרגשה שאנחנו צריכים איכשהו לגייס את עצמנו.

כמובן.

תלמיד: איך עלינו לעורר זה את זה בעשירייה, שנהיה כל הזמן בהרגשה הזו?

לדבר על זה ולהזכיר את זה, במיוחד באוקראינה ובבישראל.

תלמיד: דיברנו על הפצה לעם ישראל, והייתה תקופה שבה היינו מפיצים במיוחד לעם ישראל בכל העולם, היינו הולכים לארגונים, מעבירים סדנאות. האם יש היום טעם להפיץ לעם ישראל בכל העולם או להמשיך הפצה באיזושהי מסגרת כללית יותר?

לא, אני חושב שהיום כשיש אינטרנט ויש אפשרות להגיע לכל אחד, אין טעם לרוץ לשום מקום, ללכת לשום מקום, להיפגש פיסית אחד עם האחר כשרוצים להפיץ. את כל זה אפשר לעשות דרך האינטרנט, זה הרבה יותר רגוע ואפקטיבי.

תלמיד: דרך האינטרנט זה מובן, השאלה היא לגבי קהל היעד שאנחנו פונים אליו. היום יש לנו קמפוסים, יש הפצה רחבה של המסר, אבל האם צריך לייעד את המסר דווקא לעם ישראל?

על זה אפשר לכתוב, מה עוד אפשר לעשות? נמשיך ונקרא ונראה מה בעל הסולם כותב, איך הוא קורא לקום, להתרומם, להכין רצון שהבורא יוכל למלא אותו שייקרא שכינה וכן הלאה.

שאלה: יש הרגשה חזקה מאוד של מחיצת ברזל בין לימוד פנימיות התורה לבין הציבור, בעל הסולם מדבר על לפוצץ את מחיצת הברזל. מה זה "לפוצץ את מחיצת הברזל"?

בוא נראה, אולי הוא יסביר לנו בהמשך.

שאלה: האם פנימיות שבישראל זו הכוונה?

כן.

שאלה: הרבה מאיתנו הגיעו לחכמת הקבלה מתוך צער וכאב, ועכשיו בחוץ יש הרבה צער וכאב. איך אנחנו יכולים לקשור את זה לצער וכאב יותר פנימיים?

הכול תלוי עד כמה אתם מתעמקים בקשר ביניכם, עד כמה אתם מבינים שעוצמת הקשר הפנימי ביניכם, היא בעצם מביאה אתכם להתקרבות לבורא ולהשגת המטרה.

שאלה: האם יש לנו יכולת לעזור במשהו למי שלא לומד את חכמת הקבלה לעלות קצת מעל הצער והכאב?

אפילו אם במקצת יידעו במה תלוי המצב היותר טוב כפול אותם המיליונים שנמצאים מחוץ לחכמת הקבלה, זה ייתן אפקט, תוצאה.

שאלה: לפי מה שקראנו עכשיו, אפשר לחשוב שללמוד מהזוהר זו מצווה עבורנו, עבור בני ברוך?

כן, ספר הזוהר זו סגולה גדולה מאוד.

שאלה: האם כל פעולה שקשורה לחיבור, להפצה דורשת הרבה מאמץ לפני זה?

לא, אלא תשומת לב.

אות ע'

"וזה שאמרו בתיקונים (תיקון ל', נתיב תנינא), וז"ל:

"קומו ואתערו, לגבי שכינתא, דאית לכון לבא, בלא סוכלתנו למנדע בה, ואיהי בינייכו" - קומו והתעוררו, בשביל השכינה הקדושה, שהרי, יש לכן לב ריקן, בלי בינה, לדעת ולהשיג אותה, אע"פ שהיא בתוככם.

"ורזא דמלה, קול אומר: קרא, כגון קרא נא היש עונך, ואל מי מקדושים תפנה. והיא אומרת, מה אקרא, כל הבשר חציר, כלא אינון כבעירן דאכלין חציר, וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין".

וסוד הדבר, כמ"ש (ישעיה, מ'):

"קול אומר: קרא" - שקול דופק בלבו, של כל אחד ואחד מישראל, לקרות ולהתפלל, להרמת השכינה הקדושה, שהיא כללות נשמות של כל ישראל.

ומביא ראיה מהכתוב:

"קרא נא היש עונך" - שקריאה פירושו תפילה.

אבל השכינה אומרת:

"מה אקרא" - כלומר: אין בי כח, להרים את עצמי מעפר, בשביל,

"שכל בשר חציר" - כולם המה כבהמות, אוכלי עשב וחציר, כלומר, שעושים המצות בלי דעת, כמו בהמות.

"כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין" - כל החסדים שעושים, לעצמם הם עושים, כלומר שאין כונתם, במצות, שעושים, שתהיינה בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרם, אלא רק לתועלת עצמם, הם עושים המצות.

"ואפילו, כל אינון דמשתדלי באורייתא, כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין" - ואפילו, הטובים שבהם, שמסרו זמנם על עסק התורה, לא עשו זה, אלא לתועלת גופם עצמם, בלי כונה הרצויה, בכדי להשפיע נ"ר ליוצרם.

"בההוא זמנא, רוח הולך ולא ישוב, לעלמא" - בעת ההיא, נאמר על הדור, רוח הולך ולא ישוב, להעולם.

"ודא, איהו רוחא דמשיח" - דהיינו, רוח המשיח, הצריך לגאול את ישראל, מכל צרותיהם, עד לגאולה השלמה, לקיים הכתוב "ומלאה הארץ דעה את ה'". הרוח הזה, נסתלק לו והלך, ואינו מאיר בעולם.

"וי לון, מאן דגרמין, דיזיל ליה מן עלמא, ולא יתוב לעלמא, דאילין אינון דעבדי לאורייתא יבשה, ולא בעאן לאשתדלא בחכמה דקבלה" - אוי להם, לאותם אנשים, הגורמים, שרוחו של משיח, יסתלק וילך לו מהעולם, ולא יוכל לשוב לעולם, שהמה, הם העושים את התורה ליבשה, כלומר, בלי משהו לחלוחית של שכל ודעת. כי מצטמצמים, רק בחלק המעשי של התורה, ואינם רוצים להשתדל ולהבין, בחכמת הקבלה, לידע ולהשכיל בסודות התורה וטעמי מצוה.

"ווי לון, דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבדן בעלמא" - אוי להם, שהם גורמים במעשיהם הללו, שיהיו, עניות וחרב וחמס וביזה והריגות והשמדות, בעולם. עכ"ל."

שאלה: איך אנחנו יכולים להפעיל את המערכת העליונה במצב הזה שהבורא הביא אותנו אליו?

המצב הזה הוא תוצאה מהמצב הרוחני שלנו. אם אנחנו רוצים להתקרב זה לזה ולהתקרב לתיקון, בזה אנחנו משפיעים על העולם העליון ומשם יורדים כוחות שמקרבים אותנו זה לזה ואז אנחנו נרגיש את עצמנו נמצאים בעולם שהוא קרוב לבורא.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע למטרה שלנו בצורה מעשית, להגיע לגמר תיקון עם כל מה שקורה עכשיו?

דווקא מהמצבים הקשים האלה אנחנו מתקרבים יותר לגמר תיקון כי הם פועלים עלינו, מחייבים ודוחפים אותנו לתיקון.

שאלה: עד עכשיו דיברנו מלב אל לב על חיבור בתוך העשירייה, אבל למה הוא מתכוון כאן כשהוא מדבר על רוח המשיח? איך מחברים בין זה לבין חיבור בעשירייה, כמו שנכתב באות ז'?

מתוך שאנחנו מחוברים בתוך עשיריות, אז ביחסים בינינו, בכל עשירייה, אנחנו נתחיל להרגיש שיש שם יותר רוח, יותר אוויר רוחני, יותר משיכה, יותר קרבה, יותר כוח שמחבר בינינו.

שאלה: האם זה קורה כשאנחנו מתחברים לכוח ששלט לפני שבירת אדם הראשון, זה בעצם הרעיון?

כן, ודאי, אבל זה עוד לא עכשיו.

שאלה: מה זה אומר שהשכינה לא יכולה להרים את עצמה מעפר? זה חלק מהתפילה שלנו, זה מאוד נוכח שאנחנו מרגישים שהשכינה נמצאת בעפר.

זה אומר שהקשר בינינו הוא לא מוערך על ידינו כך שיכולים אנחנו לעלות עד הבורא. אנחנו לא מעריכים את כוח הקשר בינינו ולכן זה נקרא שהשכינה נמצאת בעפר. אבל אם אנחנו נרגיש נאמין ונעלה הקשר בינינו לדרגות עליונות, אז ודאי שאנחנו נהיה באותה הדרגה שם נמצאת השכינה, כמו שאנחנו מצפים.

שאלה: כשאני קורא על כך שרוח המשיח מסתלקת, אז החלק האגואיסטי שבי אומר שזה בגלל הדתיים שלומדים ללא כוונה ובגללם המשיח מסתלק. אבל עמוק בתוכי משהו אומר שאולי זה מתייחס אלי, שאולי אני הוא זה שאשם בכך שרוח המשיח מסתלקת?

כן, אם אנחנו לא מתחברים בינינו באותו הזמן שבו ניתנת לנו האפשרות לעשות את זה, אז האור הזה שצריך למלא אותנו מסתלק, מתרחק. ואם אנחנו נחזור שוב לחיבור בינינו, אז האור העליון הזה יחזור וימלא אותנו.

שאלה: אז האם יש להטיל הגבלות על ההרגשה האגואיסטית שבכל זאת מייחסת הכול לדתיים, על כך שהם אשמים?

לא, אנחנו פשוט לא מתייחסים לדתיים וזהו. אנחנו קוראים את המילים האלה כמו שהן צריכות להישמע בהקשר של חכמת הקבלה, ולא סתם כך כמילים באויר.

שאלה: אני מדבר על האגו שלי, האם צריך לעשות אתו משהו, להניח לו?

גם אם לא תפעל כנגד האגו שלך, גם כך תתקן אותו. הדבר החשוב ביותר זה החיבור ולא שום דבר אחר.

שאלה: למה הלימוד ללא הכוונה הנכונה מביא תוצאות כל כך נוראות פה, עם כל מה שקורה עם החמס, הביזה ההרג, ההשמדה. איך זה יכול להיות?

זה מפני שבזה תלוי תיקון העולם ולכן או שאנחנו מתקנים אותו או שבהמשך אנחנו משפילים אותו.

שאלה: הבורא הראה לנו מצב כל כך מכוער בעבודה הרוחנית, והטקסט הזה מדבר על כך שכבוד מלכותו צריך להופיע בפני כל העולם, ושאנחנו צריכים לעשות נחת רוח לבורא. זה הזמן שאנחנו צריכים לעשות תיקונים גדולים, אז איך נביא רחמים לעולם כדי לעשות נחת רוח לבורא? אתמול בפעם הראשונה הצלחתי להצדיק את המצב כי הרגשתי בתוכי חמלה ורציתי לצעוק ולבקש עבור האנושות והרגשתי שהבורא ממש מדמם מרוב דאגה עלינו. אז איך להשתמש עכשיו במצב כדי להביא רחמים לא עבור עצמנו אלא כדי לעשות נחת רוח לבורא?

אם אנחנו מתחברים ומתקרבים אליו זו בעצם הפעולה הכי טובה שאנחנו יכולים לעשות, להתחבר בינינו ולהתקרב אליו. אנחנו רוצים שהוא ימלא אותנו וירגיש שכל מקום בלבבות שלנו, בלב הכללי של כולנו, הוא מיועד בשבילו.

שאלה: אתמול גם אמרת משהו שמאוד המם אותי, אמרת שאנחנו לא באמת מבינים מה זה חיבור. הבנתי שאנחנו צריכים להתפלל רק כדי שנגלה מה זה בדיוק החיבור. ואני מתפללת שנקבל את הזכות הזאת של ההבנה מהו החיבור למען שהבורא יתגלה בנו?

החיבור נקרא שאני לא מבדיל בין ליבי לליבך, שזה הופך להיות ללב אחד. הרגשה אחת. לב אחד.

(סוף השיעור)