בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.11.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*אמונה למעלה מהדעת*

1. אנחנו ממשיכים עם אותו נושא, *אני גם מקווה שאתם בהזדמנות חוזרים על כל מיני קטעים שאנחנו לומדים, כי זו התמצית של כל העבודה שלנו, של כל הכניסה שלנו לעולם הרוחני. בלי שניכנס לתוך הקטעים האלה, נרגיש אותם, נבין אותם, נקלוט אותם מבפנים, נתכנת, נתכנן, נעתיק אותם על הנשמה שלנו, על הכל הרגשות שלנו, אנחנו לא נוכל להרגיש את העולם העליון ובצורה הנכונה. אז בבקשה, נקבל את הפסוקים האלה כדברים המפרמטים את הנשמה*.

2. דווקא לפנות בוקר חשוך יותר מאשר באמצע הלילה. האדם רואה שאין מי שיכול להצילו מהמצב בו הוא נמצא, וזה נקרא החושך שלו, לא הוא בעצמו, ולא מי שיכול. כלומר ההסתרה היא יותר גדולה מאשר בכל זמן אחר. אלא רק הבורא, אז אין לו ברירה, והאדם נזכר בבורא. כלומר בדרך כלל שהוא בורח לכך או לכך כדי להציל את מצבו, שמרגיש לא בטוח בחושך, אבל כאן אין, רק הבורא. האדם מקבל על עצמו מלכות שמים למעלה מהדעת, מאין ברירה. כשור לעול וחמור למשא, שאף אחד מהם, לא שור ולא חמור, לא רוצים לעבוד, אבל הם נועדו לכך ולכן מקבלים את זה. וצריכה להיות לו שמחה מזה שיש לו עתה מה לתת לבורא. *דווקא בגלל שאין לו שמחה ואינו רוצה לעבוד, ואין לו שום הצדקה, אבל הוא עושה את זה בגלל שדווקא שעכשיו בתנאים הצרים האלו, אם הוא מקבל את העבודה, היא כולה כולה מכוונת לבורא*.

3. *מצווה נקראת שאני מצווה להפוך את החושך לאור, מר למתוק, ולהגיש את זה לבורא כדבר יפה שאני מעריך אותו, מהדר אותו. אני שמח להיות כשור לעול וחמור למשא, כי כך אני מתייחס לדרגת החי שבי, ואז דרגת האדם שבי עולה. זו העבודה*.

4. כשהבורא נותן לנו איזושהי הכבדת הלב, מצב קשה כלשהו, הוא תמיד מסדר לפני כן כבר תרופה, מקדים תרופה למכה, ככה זה נקרא. לכן אנחנו רק צריכים לדרוש את התרופה הזאת, תיקון.

5. ש: איך להביע את השמחה בעבודה אם אני לא מרגישה שמחה?
   ר: זה יבוא, זה רק בהתחלה. אח"כ תרגישי כמה העבודה הזו חשובה, מה את מקבלת תמורת המאמץ כל פעם, ואז תהיה לך העבודה לשמחה. כמו שאת *בונה מקוביות בית*, כמו ילדה קטנה, ואת נהנית מזה שיצא לך.

6. ש: במימוש מהי הפעולה בין החברים?
   ר: הפעולה בין החברים היא כמה שיותר להיות קרובים זה אל זה, כדי שהקשר בינינו יהיה כזה שמחבר אותנו יחד. אנחנו *כמו אותן הקוביות*, מצרפים את עצמנו זה אל זה, ובסופו של דבר בונים את מבנה הנשמה. דיברנו על כך שהנשמה שבורה, אז בואו נתקרב זה אל זה, נתחבר זה אל זה, וכך נבנה נשמה שלמה.
   
   ש: מה הסימן שאני מחובר לחברים?
   ר: *קודם כל אתה תרגיש את זה. שנית, אתם תתחילו לגלות במה שעשיתם שמחה, חיבור, השגה מסוימת של המטרה, ודאי שלא סופית, אבל מסוימת, וכך תתקדמו*.

7. ש: איך להתגבר על המצבים היותר קשים וכבדים?
   ר: קודם כל אין לנו ברירה. שנית, זה לא יותר קשה וקשה כל פעם, כי אנחנו מפעם לפעם יותר מתחברים בינינו ויותר מבינים *שאין ברירה, אנחנו צריכים לכוון את עצמנו להשפעה, לעבודה, לאסוף את הקוביות האלה בבניין שלנו. לכן באמת עבודת ה' לא קשה, אם אנחנו תופסים את העיקרון שלה, היא דווקא תענוג, בכל שלב ושלב שלה. אפילו שזה קשה, אבל היא מביאה תענוג מכך שאני עכשיו מבצע משהו*. אז תראו שזו עבודה מבורכת.

8. ש: איך לא לצפות לתמיכה שאתה הולך לקבל אלא לנתב נכון לגדלות הבורא..?
   ר: אני לא חושב שזו צריכה להיות הגישה הנכונה, אלא כמו עם הילדים, הם צריכים להרגיש מתיקות, אנחנו נותנים להם סוכריות על זה שהם עושים משהו טוב. האדם צריך לקבל שכר, ולכן אין בזה שום דבר רע. אנחנו לא צריכים לא לרצות לקבל. אי אפשר גם לרצות לקבל מכות עבור עבודה נכונה, אלא *לאט לאט ע"י העבודה עצמה והמאור המחזיר למוטב, נרצה להרגיש תוצאות מהעבודה שאנחנו עושים לבורא ולא מה זה מביא לנו אישית. אז לא למהר להיות ממש כולו בע"מ להשפיע, אלא להרגיש דרגות: כמה אני מסוגל וכמה אני לא מסוגל? איפה אני עובד על התפר, על הגבול בין לשמה ולא לשמה. כך לשחק עם זה קצת*.

9. השכר שלנו הוא שנרגיש כמה אנחנו דבוקים זה עם זה, ובמידה הזאת הבורא מתלבש בנו, נכנס בינינו.

10. ש: לקבל החושך ולהישאר בלעשות נ"ר לבורא?
    ר: העבודה היא להרגיש שאני בזאת מביא נחת רוח לבורא. כלומר *אני לא חושב על העבודה שלי אלא על התוצאה ממנה, כמה אני מעורר הרגשת נחת רוח בבורא מהפעולות שלי*.

11. ש: מהי עבודה יפה בעשירייה....?
    ר: אתם מכבדים את העבודה, ואפילו שהיא נעשית יותר קשה, אתם עוד יותר מכבדים אותה ושמחים שכך אתם מרגישים אותה. זה רק אומר כמה העבודה מתחלפת לעבודה יותר ויותר רצינית.

12. איך לעודד החברים?
    ר: *להראות להם שאנחנו אוהבים אותם, ולאט לאט זה יעבוד. אדם מפחד לקבל הרגשת אהבה מאחרים, התקרבות של האחרים. הוא מרגיש את עצמו יותר בטוח בעיגול שלו. כל החיים כך הוא היה חי, ופתאום רוצים להתקרב אליו, לחבק אותו, לדבר עימו*. זה לא החיים שלנו, כל אחד ואחד כאילו נמצא בתא שלו, אבל לאט לאט, *לאט לאט אנחנו שוברים את המחיצות*.

13. ש: שבונים בית מקוביות, ממה בדיוק ההנאה?
    ר: הנאה של הילדים מכך שהם בונים בית, ומזה שבונים יחד. אתה יכול לבדוק את זה, שילד אחד יבנה זה לא כמו שבונים כמה ילדים, כי יש להם מכך תועלת גדולה, הרגשה גדולה, שהם יחד עושים את זה. כך גם *אנחנו צריכים להגיע למצב שבונים יחד לבורא אחד, כולנו יחד. לכן מה שאני לא עושה עכשיו, אז עושה מישהו אחר במקומי, ועוד ועוד. כך אנחנו מוסיפים את כל היגיעות שלנו יחד לבניין אחד, בניין השכינה, מקום הבורא*.
    ש: אז ממה בדיוק ההנאה כשבונים יחד?
    ר: סיפוק שאנחנו חוזרים למבנה של אדם הראשון, כאיש אחד בלב אחד, והבורא שורה בנו.
    ש: מהי כל קוביה?
    ר: חלקים מהנשמה השבורה, זו כל קוביה וקוביה.

14. ש: איך לשמוח מעבודה קשה..?
    ר: *ככל שהעבודה יותר משוכללת, כך היא יותר קשה, יותר מכובדת וגבוהה. כך אנחנו צריכים לראות את ההתקדמות שלנו*. גם בחכמת הקבלה אנחנו לומדים שמתחילים מנפש רוח נשמה, אח"כ חיה ויחידה. כלומר *מתחילים מכלים דהשפעה קטנים ואח"כ לכלים דקבלה גדולים. זו העבודה, כך אנחנו בונים את הקוביות שלנו, את הבית שלנו*.
    
    *אני מקווה שעוד מעט נתחיל להרגיש איך אנחנו בינינו בונים את הקוביות, בונים את חלקי הבית, כלומר את הנשמה של אדם הראשון. בצורה כזאת אנחנו ממש מבצעים את הפעולות, וכל התע"ס הוא בעצם איך לבנות את הבניין הזה של קדושה*.

15. ש: מה זה יופי ברוחניות..?
    ר: יופי זה בעצם אור החכמה שמתגלה באור החסדים. זה נקרא יופי, הידור.
    ש: כשהאדם נמצא במצב של יופי והדר, הוא נמצא בדביקות?
    ר: זה חיבור שלם, שכבר אין מילים אלא רק הרגשה משותפת בין בורא ונברא.
    ש: איך להיות יפה בעיני הבורא?
    ר: בשביל זה צריך להיות יפה בעיני הבורא, כלומר יפה זה שרוצה להשפיע.

16. ש: מה זה שמח בחלקו?
    ר: *שמח בחלקו זה* שאני לא רוצה יותר כלום ממה שאני מקבל מהבורא חוץ מכוחות לתיקון. *אני לא רוצה שום דבר לעצמי, חוץ מכוח לתיקון*.

17. ש: זה לא 1,000 דולר....?
    ר: *אני יודע שזה פחות ממה שאני צריך לקבל, אבל אני סומך לגמרי לא על השכל שלי אלא על השכל של החבר. הוא ספר ואומר לי ששם 1,000 דולר. אמנם בדקתי 3 פעמים וראיתי ששם לא אלף, אבל אני מקבל את דעתו*.
    
    ש: למרות שאתה יודע שקיבלת פחות...?
    ר: כן. אתה יכול להוסיף לזה שאפילו ספרנו את זה במכונה ונתנו לעוד כמה אנשים לספור, וכולם אומרים שזה לא 999 במקום 1,000 דולר אלא שיש רק בכלל רק דולר אחד, ואני מקבל שיש שם 1,000 דולר, בדיוק כמו שהחבר אמר.

18. ש: למה זה לא למטה מהדעת כשהוא מאמין שיש שם 1000 דולר למרות שחסר..?
    ר: זה לא למטה מהדעת כי הוא ספר, הוא ספר. אם לא היה סופר, זה משהו אחר. אבל הוא ספר ובדק ובזה הקים דעתו ששם יש באמת 999 דולר במקום 1000, אבל הוא הולך לא לפי דעתו אלא לפי מה שצריך לעשות לחבר, שזה 1,000 .
    ש: מה היסוד של האמת, למה הוא לא סתם משקר לעצמו?
    ר: *היסוד של האמת זה שהוא רוצה ללכת לפי החבר*.
    ש: למה, על סמך מה?
    ר: על סמך זה *שהוא רוצה לקבל דעתו של החבר, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, הדעת של החבר יותר מדעתי*.
    ש: וזה רק חבר בעשירייה?
    ר: כן, כבר את מחפשת חיזוקים.

19. אני מקבל את זה כ-1,000 דולר. הניירות לא מתחלפים ל-מחסר למלא, אלא *אני מקבל אותם כ-1,000 מפני שהיחס שלי לחבר מעלה אותי לדרגה שאני מקבל דעתו. זה לא פשוט. בואו נעבור את זה, תחזרו על זה כמה פעמים. הדוגמה הזאת היא דוגמה מאוד אמיתית. אפשר להוסיף עליה עוד ועוד תנאים שזה ייראה יותר יותר משובח. כך נתקדם איתה, עוד נחזור אליה*.

20. אמונה למעלה מהדעת זה שאנחנו משתדלים להיות במידת ההשפעה למעלה ממידת הקבלה. זה הכל, תנסו ותראו כמה שזה מבלבל, זה קשה. נפתחים עוד הרבה שאלות כאלו שלא ציפיתם שיהיו כאן, ואחרי זה תתחילו לגלות שכל העבודה הזאת באמונה למעלה מהדעת היא כדי לפתוח בנו את החוש הרוחני, שנתחיל להרגיש את העולם הרוחני, העולם העליון, וכך נתקדם בו.

21. *לשמה* באמת מקבלים מלמעלה, מהבורא, זה כוח הבינה שהאדם מתחיל לקבל ולהרגיש בו שהוא יכול להיות למעלה מהרגש ומשכל, למעלה מהחשבון שלו שהיה תמיד עימו. הוא מוכן להיות בהשפעה, לחיות בהשפעה, ולשמוח על היכולת להשפיע אחרי החשבון הגשמי. הוא מתרגל לכוח ההשפעה שממלא אותו, וזה באמת מורגש בו כשמחה גדולה.

22. בטיפול בחבר אתה קונה כלים חדשים של החבר שלא הייתי בהם קודם. לכן דווקא איתם אתה יכול לקבל תוספות.. ההתקרבות בין החברים צריכה להתבטא בזאת שיש ביניהם כלים משותפים, ודווקא בהם כל אחד, במה שמצטרף אליו מהחברים, יכול להרגיש עליה בדרגה.

23. ש: בחיי היום יום גם לקבל שזה 1,000 דולר...?
    ר: בחיי יום יום אנחנו חיים לפי מה שסופרים. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות. אבל בעבודה בקבוצה, בעבודה הרוחנית, אנחנו הולכים ככל שאנחנו יכולים להיות במדרגה יותר עליונה.. שם העליה למעלה מהדעת, בבינה מעל כוח המלכות.

24. ש: מה זה הקוביות בעבודה שלנו?
    ר: *הקוביות הם רצונות והבחנות שיש בכל אחד ואחד, שאנחנו אוספים יחד, עד שע"י זה שמוותרים כל אחד לחבר אנחנו בונים את הבניין גדול של בית המקדש*. קודש זה דרגת הבינה שעולה לכתר אח"כ, ואנחנו רוצים כך לבנות את זה. בית זה מלכות שעולה דרך בינה לכתר, זה מה שאנחנו רוצים לבנות.

25. ש: איך המאמץ שלי באמונה מעל הדעת בא לידי ביטוי בשיעור?
    ר: *אני בשיעור רוצה להיות דבוק למורה, לחברים ולטקסט שאנחנו עוברים, ולא לחשוב על שום דבר אחר, רק להיות שקוע בזה, לזרום בתוך זה, זה מאוד חשוב. אם באמצע שיעור מישהו קורא לי, אני פתאום לא יודע מה קורה, מאיפה זה ולמה, אני כולי כולי נמצא בשיעור, מנותק מהעולם. תנסו תשתדלו*.

26. אני רואה מהחלק הזה שנקרא אמונה למעלה מהדעת, שחלק מאנשים כבר מבינים את זה, נכנסים לזה ומתקדמים לזה, וחלק עדיין לא מרגישים על מה מדובר. לכן אנחנו צריכים להתקדם בצעדים יותר קטנים. אנחנו נשאל עוד כמה אנשים, בכל זאת, אבל *תבינו שאם אתם לא קוראים את כל הפסוקים האלו ולא נמצאים בכל השיחות שלנו, אתם לא תתקדמו נכון. יחסר לכם, וכאן זה נושא כזה שחייבים לחבר את כל החלקים, כל השיעורים*.

27. ש: האם חבר שמחזיר פחות ממה שקיבל ממני, לא פוגע בערבות..?
    ר: אנחנו לא עושים חשבון על החבר שמחזיר לך פחות, ומי יודע אם הוא מחזיר פחות או לא? אולי נראה לו שהוא מחזיר לך בדיוק.
    ש: אבל נתתי לו יחס תשומת לב, יש בינינו ברית וערבות..
    ר: זה לפי הכלים שלך, והוא מחזיר לך לפי הכלים שלו בדיוק אותו דבר, ואולי אפילו מוסיף לזה קצת משהו.
    ש: איך אני יכול להרגיש זאת ולהצדיק אותו?
    ר: תעשה רצונך כרצונו, כך אנחנו משלימים, חוזרים למערכת כאיש אחד בלב אחד, מערכת אדם הראשון כולנו. אז *אף אחד לא מקבל מאף אחד שום דבר, אלא כולם רק משלימים זה לזה את כל ה-1,000 דולר, כל אחד נותן לשני. ברור*? יופי. אני רואה שעם הנושא הזה צריכה להיות לנו עוד עבודה רבה.

28. ש: אני מרגישה שמקבלת את הכל בהלוואה מהבורא....
    ר: את חושבת נכון. באמת כל העולם שלנו דומה לחנות, ואנחנו נכנסים לחנות, קונים ורושמים על החשבון בחוב, בהלוואה וכן הלאה. בהרבה מאמרים את יכולה לקרוא ושם תראי איך גובים מאיתנו את החוב, איזה קנס את צריכה לשלם, כמה את צריכה להוסיף אחרי זה על כך שלקחת ולא שילמת מיד, וכן הלאה. זה הכל מאוד מעניין, ואנחנו עוד נלמד את זה. קחו בחשבון שהצדק, הצדק העליון, עומד ביסודו של החשבון הזה.

*מאמר הערבות*

29. עד עכשיו כבר עשינו הרבה. אנחנו לא זוכרים זאת, זה היה בגלגולים הקודמים, אבל עשינו הרבה מכל התיקונים האלו, ועכשיו לפנינו צריכים לעשות את התיקון האחרון. ההבדל בין כל התיקונים הקודמים לבין התיקון האחרון הוא שאת התיקונים הקודמים עשינו בדרגות דומם צומח חי שבמין המדבר, ועכשיו אנחנו צריכים לעשות תיקון של המדבר. כלומר אמנם שהתיקון האחרון אבל הוא הכי קשה, כי אנחנו צריכים בזה לתקן את האגו שלנו בדרגה הגבוהה ביותר ובחיבור בינינו הגבוה ביותר, עד שאנחנו מצמידים זה את זה ממש כאיש אחד בלב אחד. זה מאוד לא פשוט, מאוד קשה, יותר קשה מכל התיקונים שעברנו כבר בכל הדורות והגלגולים, אבל זה מה שיש לפנינו.

30. ש: אדם שעדיין נמצא בתך אהבה עצמית, לא יכול להיכנס לערבות?
    ר: זה סותר את זה. *איך יכול להיות שניכנס לערבות כשאנחנו עדיין עבדים? כלומר שעל הרצונות שלנו שולטים כוונות ע"מ לקבל? איך יכול להיות שאהיה מחובר עם האחרים כדי לתת להם, לספק להם, לעזור להם, אם אני עדיין בעצמי לא חופשי לצאת מהאגו שלי*?
    
    ש: מה אני יכול לתת לעשירייה, רק דוגמא ומאמץ?
    ר: *דוגמה ומאמץ, וכך כולם. איש את רעהו יעזורו, ואז הבורא מתחבר למאמצים שלנו וכך נזכה לגאולה*. אחרי הגאולה נצטרך עוד לבנות תיקונים, לעשות תיקונים על הנשמה השבורה שלנו, לבנות את בית המקדש מה שנקרא.

31. *אם היינו במצב טוב בינינו, היינו יכולים למסור כוח אחד לשני, אז היינו יכולים עכשיו לעזור לחברים שלנו בקייב. יש להם עכשיו בעיה עם החשמל. אתם רואים, יש שם מסכים שחורים. היינו יכולים עכשיו לחשוב עליהם, להעביר להם, למסור להם את הכוח שלנו, את הרצון שלנו, והאור היה נדלק שם. אנחנו איתכם קייב, ונעזור וגם עכשיו, נחשוב רק עליכם*.