שיעור צהריים 07.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', עמ' 1514, אגרת נ"ג

קריין: רב"ש ב', עמוד 1514, אגרת נ"ג לחנוכה.

אגרת נ"ג

ב"ה ו' חנוכה תשכ"א פה בני ברק יע"א

"לכבוד ידידי ...

מאד אני משתוקק לדעת מה נשמע אצלך בכלל ובפרט מכל בני ביתך שיחיו. אצלי לעת עתה אין שום חדשות ומקוים לה' שנשמע בשורות טובות. ואסיים מכתבי בדברי תורה.

הנה חז"ל אמרו: "מאי חנוכה? דתנו רבנן" וכו'. הנה חנוכה הוא אותיות חנו - כה, שבכ"ה בכסלו היתה להם חניה מהמלחמה. כי ענין חניה שייך דוקא באמצע העבודה. וענין שחונים באמצע הוא בכדי לקחת עוד כוחות שתהיה יכולת להמשיך בעבודה.

וצריכים להבין, מה יש להם עוד לעשות אחר שכבר גמרו את המלחמה הראשונה, ומה צריכים הם עוד לעשות עד שיכולים לומר שכבר גמרו את המלחמה?

הנה מצינו שבבית שני גזרו היוונים גזרות על ישראל ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות. נמצא לפי זה שכל הנס היה בזה שאחרי המלחמה היתה להם היכולת לעסוק בתורה ומצוות. וזה נקרא שהנס היה רק על רוחניות. מה שאין כן בפורים היה הנס על הגופים, היינו על גשמיות. לכן בחנוכה ניתן לנו להזכיר את הנס בהלל והודאה ולא במשתה ושמחה, אבל בפורים "משתה ושמחה" כתיב, היינו בדברים הנוגעים גם להגוף, משום שאז היה הנס על הגופים, הנקרא גשמיות.

ולהבין כל זה על דרך העבודה בדרך ה'. הנה חז"ל אמרו: "בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע". ויש להבין, איך יכולים לעבוד את ה' ביצר הרע? ומקודם צריכין להבין מה הענין של יצר הרע. הנה ידוע מזה שכבר דברנו שהיצר הרע הוא הרצון לקבל לעצמו, היינו מזה שהאדם רוצה להנות את עצמו זה גורם לו כל החטאים, דהיינו, מה שרוצה לעשות עבירות הוא רק מזה שרוצה לקבל הנאה לעצמו, לכן הוא גונב וגוזל ומשקר וכדומה, ולא רוצה לקבל עליו עול מלכות שמים מטעם ש"עבדא בהפקירא ניחא ליה".

מה שאם כן היצר טוב הוא בזה שרוצה להנות לאחרים - או שרוצה להנות לבריות, או שרוצה להנות לה'. שזה ענין המצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.

הנה הקב"ה ברא את העולם בכדי להיטיב לנבראיו, ומשום זה נקבע בנבראים רצון לקבל תענוג להנות את עצמם, ולא להשפיע לאחרים. לכן בזמן שהאדם צריך לעבוד בכדי להנות לאחרים זה קשה לו מאד, משום שזהו נגד הטבע.

ומה שהתורה מחייבת אותנו לעבוד על מנת להשפיע זהו רק ענין של תיקון, בכדי שלא יהיה נהמא דכסופא. משום שמי שמקבל מתנה מחברו הוא מתבייש לקבל, וה' רוצה שיהיה שלמות בתענוגים שהוא רוצה לתת לנו, לכן נתן לנו עבודה ויגיעה, שכל אחד יקבל לפי ערך עבודתו, שאז אם האדם בא למדרגה שיכול לקבל כל התענוגים וכל כוונתו תהיה רק על מנת להשפיע נחת ליוצרו אז יהיה שלמות בתענוגים.

לכן יש לנו שתי עבודות: א) עבודה של יצר טוב. היינו שלא רוצה לקבל שום תענוג לעצמו אלא כל מעשיו הם רק להשפיע, ולכן הוא מתפלל ולומד ועוסק במצוות. וזה נקרא בחינת נשמה, בחינת רוחניות. ולזו המדריגה זכו בחנוכה, היינו שהיוונים לא נתנו להם לעסוק בתורה ומצוות - ומעבודה זו היתה להם חניה.

ב) אבל עדיין לא נגמרה בזה המלחמה, היינו שיש להם עכשיו העבודה לקבל את כל התענוגים מה שה' רצה שהנבראים יקבלו, וצריכים עכשיו לעבוד לבוא לידי מדרגה שיוכלו לקבל את כל התענוגים - וכל כוונתם תהיה רק להשפיע בזה נחת רוח לה'. ואז כשמקבלים את כל התענוגים נבחן שהוא עובד את ה' עם היצר הרע, היינו שהוא עושה מצוה בזה שמקבל את התענוגים עם הגוף. לכן בזמן שמצליחים ויכולים לקבל את כל מה שה' רוצה לתת להם, אז נקרא הנס בשם גאולת הגופים, שהנס היה על בחינת הגוף שהוא הרצון לקבל כנ"ל.

לכן בפורים "משתה ושמחה" כתיב, שזה מרמז לנו שהנס שייך להגוף, היינו לגשמיות. לכן בפורים "קיימו וקבלו", שזה נקרא כבר גמר המלחמה. מה שאם כן בחנוכה היתה רק חניה מהמלחמה וצריכים להמשיך הלאה, לכן בחנוכה הרמז הוא חנו - כ"ה.

וה' יאיר עינינו ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן.

ברוך שלום הלוי אשלג

באאמו"ר בעל הסולם זצקלה"ה"

שאלה: מהי אותה "חניה" בעבודה הרוחנית?

בעבודה הרוחנית יש לנו חניה בין מצב שאנחנו עובדים ב"להשפיע על מנת להשפיע" לבין מצב שאנחנו עובדים ב"לקבל על מנת להשפיע".

תלמיד: זה קורה בדרגה מסוימת או בכל מצב?

כן, להשפיע על מנת להשפיע זה חנוכה ולקבל על מנת להשפיע זה פורים.

תלמיד: האם בכל מצב שאדם עובר יש לו נקודת חניה?

כן, כי אלו כלים שונים לגמרי. להשפיע על מנת להשפיע זה בכלים דהשפעה, ולקבל על מנת להשפיע אלו כלים דקבלה שעובדים על מנת להשפיע.

תלמיד: ולמה צריכים את החנייה הזאת?

התהליך לא יכול להיות ברצף כי מדובר בכלים שונים, כלים דהשפעה וכלים דקבלה, ואיך אנחנו עובדים איתם בעל מנת להשפיע.

תלמיד: למה צריך לחנות כאן, למה לא פשוט לעבור הילוך מכלי אחד לאחר?

אפילו שאתה עובר הילוך, אתה כאילו עוזב את המצב הקודם ומגיע למצב הבא.

שאלה: למה אנחנו עושים את החניה, את ההפסקה הזו במלחמה נגד היצר הרע?

אלו שני סוגי עבודה. בחנוכה אנחנו עובדים עם כלים של בינה, בלהשפיע על מנת להשפיע, ולכן אנחנו מדליקים נרות ואוכלים מאכלים שמטוגנים בשמן, כי שמן מזכיר לנו כלים של בינה, כלים של חנוכה. ובפורים אנחנו דווקא אוכלים בשר וכל מיני דברים, כי אלו כלים של קבלה שנכנסים לעבודה בעל מנת להשפיע. יש הבדל גדול מאוד בין שני החגים האלו.

היום בערב אנחנו מדליקים נר ראשון של חנוכה, וכך כל ערב במשך שמונה ימים. ובפורים אנחנו דווקא אוכלים, שותים, חוגגים בצורה גשמית. חג חנוכה זו חגיגה רוחנית, אנחנו לא אוכלים ושותים אלא דווקא מדליקים נרות, שהם סמל לחג רוחני, ואם אוכלים אז אוכלים מאכל שמטוגן בשמן כמו סופגניות. חוץ מזה, חג החנוכה נחגג בצאת הכוכבים, בתחילת הערב, וחג פורים נחגג במשך כל היום וכל הלילה.

שאלה: במצב הזה של חנוכה האדם שמח בחלקו, מסופק, ובמצב הזה גם הגוף שלו שבסך הכול רוצה מנוחה, מרגיש טוב. זאת אומרת האדם רוצה את המצב הזה לנצחיות. היציאה מהמצב הזה באה מתוך יוזמה של האדם או שמוציאים אותו מלמעלה?

לא, הכול על ידי עבודת האדם שרוצה להגיע להשפעה. אז קודם כל הוא מגיע בכלים דהשפעה, בכלים של בינה להשפיע על מנת להשפיע, זה נקרא מצב של חנוכה. ואחר כך, אחרי תקופה מסוימת הוא מגיע לפורים - את פורים נחגוג בעוד כמה חודשים, ואז הוא מגיע ללקבל על מנת להשפיע, שזו עבודה ממלכות, מצב שהוא הרבה יותר מחנוכה.

תלמיד: לצאת לקבלה על מנת להשפיע זה חיסרון שהאדם מפתח או שהבורא מפתח באדם את החיסרון הזה?

ודאי שהבורא מפתח בנו את הכלים האלו אבל זה כבר הולך לפי הסדר, קודם נכנסים להשפעה כלים של בינה ואחר כך כלים של מלכות.

שאלה: אנחנו לומדים את האגרות, ולפעמים רב"ש פותח באגרות דברים שאפילו במאמרים אנחנו לא מוצאים. מה ההתייחסות שלנו לאגרות?

יש לנו אגרות של בעל הסולם ושל רב"ש ובכלל מכל המקובלים יש לנו אגרות ומאמרים והרבה מאוד חומר, ומכל דבר אנחנו יכולים ללמוד עוד ועוד, לא חסר. ברוך ה', יש לנו הרבה חומר ללמוד ולבצע.

שאלה: אם אני מבין נכון חנוכה זה מצב ביניים, איך בתקופה הזאת או בזמן הזה של חנוכה אנחנו מכינים את עצמנו למערכה הבאה שבה נעבוד עם כלים דקבלה?

בזה שאנחנו עובדים עכשיו עם כלים דהשפעה בכל מה שאפשר בלהשפיע על מנת להשפיע זו כבר ההכנה שלנו לפורים. אבל אנחנו לא מדברים על מעבר מחג אחד לחג אחר, אנחנו שקועים בכל הכוחות שלנו במימוש הפעולות של חנוכה.

שאלה: האם המצב של החניה זה מצב שהאדם פונה מעצמו, כאילו דוחה את עצמו כשהוא ממש לפני היציאה מהמלכות לטובת ההשפעה?

כן. אבל אנחנו צריכים להבין שזה קורה מלמעלה. העבודה שלנו היא להתקרב ככל שאנחנו יכולים זה אל זה, להשפעה הדדית, ולבורא מאיתנו, ומלמעלה כבר מגיע אלינו המצב הזה שנקרא חנוכה או פורים. יש שני חגים כאלו בדרך שלנו לגמר התיקון.

שאלה: העבודה עם היצר הטוב זו עבודה בכלים דהשפעה, בזה שהוא רוצה להנות את הבריות או להנות את ה'. מה נחשב שאני רוצה להנות את החברות?

שאת רוצה להתחבר איתן יחד ולבנות כלי לגילוי הבורא כדי לתת לו בזה תענוג. זו העבודה שלנו.

תלמיד: איך אני יודעת שאני באמת מהנה את החברות ואני לא משקרת לעצמי ונמצאת בקלקול על גבי קלקול?

את מרגישה את זה כלפי החברות. ככל שאת מתייחסת נכון לחברות, ככל שאת רוצה להתקרב אליהן, כך את מתקרבת לבורא.

שאלה: בחנוכה אנחנו צריכים לעשות חניות, להסתכל עוד פעם על העבודה הרוחנית שלנו. אנחנו צריכים לעשות איזשהו מאמץ מיוחד?

כן, במידה שבה אנחנו יכולים להיות עוד יותר קרובים זה לזה.

תלמידה: אנחנו כל יום צריכים לעשות את זה.

כן. תעשו סיכום של ההשתוקקות שלכן זו לזו כך שתרגישו שאתן כולכן יחד בעשירייה שלכן, שכך אתן מתייחסות זו לזו, שאתן רוצות להתקרב בלי שום הגבלות.

שאלה: מה זו בשבילנו החניה הזאת, לקבל כוחות חדשים? במה אנחנו צריכים להתרכז? מהי המטרה של העשירייה במצב הזה?

אנחנו צריכים להתרכז בקשר זה עם זה, כזה קשר שיוביל אותנו למדרגה הבאה שבה כבר נעבוד ברצונות המשותפים.

תלמידה: החניה הזאת לקבל כוחות חדשים, האם נרגיש שהמעבר הזה יקרה כשנקבל את הכוחות?

אני מאוד מקווה שמשהו ייצא לכן, לפחות חלקית.

שאלה: מה זה אומר להתקרב בלי שום הגבלות?

להתקרב בלי שום הגבלות משמע, לעשות כזאת פעולה לרצון לקבל שהוא לא יפריע לנו להיות יחד.

שאלה: כתוב, "אצלי אין בינתיים שום דבר חדש ובעזרתך יהיו בשורות טובות". מה זו בשורה טובה בשביל מקובל?

זו העזרה שהבורא נותן לו, כוחות, כדי שהוא יוכל עוד יותר להתקרב לחברים שלו בקבוצה, בעשירייה, ואז לבורא. אלו הם הדברים הטובים שיכול לתת הבורא.

שאלה: מה זה הנר שדולק תמיד? מה הוא מסמל?

הוא מסמל את הרצון שלנו בלב שרוצה להתחבר עם כל הלבבות.

שאלה: כתוב פה על שתי מדרגות, להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע. מהשיעורים הקודמים שמעתי שלא כל אחד מאתנו יזכה למדרגה הבאה, האם זה נכון?

לא. כולנו בהכרח נזכה גם לשלב הראשון וגם לשלב השני. השלב הראשון הוא להשפיע בעל מנת להשפיע, זוהי דרגת הבינה, והשלב השני הוא קבלה בעל מנת להשפיע, וזוהי העבודה עם המלכות בהשפעה.

תלמידה: כשאנחנו עובדים במדרגה הראשונה, להשפיע על מנת להשפיע, אז אנחנו מענגים את הבורא דרך השפעה לחברים, לקרובים. ובמדרגה הבאה, זה איפה שאתה עם הבורא ובתוכה כלולים כל הבריות. האם זה נכון?

כן. בהדרגה כך קורה.

תלמידה: וכל אלו שהולכים ישר לבורא, ישראל, הם יזכו לעבודה, לשתי המדרגות.

כן.

שאלה: כשמגיעים לדרגת חנוכה, להשפיע על מנת להשפיע, איך מצליחים לעשות את המעבר? יש כאן מין חסימה כזאת. איך אפשר להגיע למצב של לקבל, ומה קורה עם המדרגה שהשגת, האם היא נהרסת?

את צודקת שיש כאן שאלה, ואנחנו עוד נלמד על זה. בינתיים אנחנו לומדים רק על השלב הראשון, רק על חנוכה. אבל השאלה נכונה. יש בין חנוכה לפורים מעבר שאנחנו נכללים בכלים דקבלה, מתחילים לתקן אותם, לעבוד איתם בעל מנת להשפיע, וכך מתקרבים לפורים.

שאלה: יש מצב שבו אני עושה טוב לחברים, מהנה לחברים, ובזה אני מהנה לבורא. אבל יש עכשיו מצב אחר, יש לי רצון שהחברים שלי ייהנו לבורא, כלומר המטרה שלי שהבורא ייהנה. בשבילי אין הבדל אם אני אהנה או החברים ייהנו. מה ההבדל בין שני המצבים האלה? האם זה מצב גבוה, נעלה יותר?

נכון. משמע, שאתה צריך להתחבר לחברים ולהראות להם דוגמה איך אתה מתייחס לבורא, ולמשוך את כל החברים אליך ודרכך אל הבורא. תנסה לעשות את זה.

שאלה: כשאדם מרגיש בעבודה שנכפית עליו חניה פנימית כזאת, שהוא לא יכול לתת את כל הכוחות שלו לעבודה, למרות שהוא ממשיך לעשות את הפעולות השגרתיות, פחות או יותר, מה אפשר לעשות במצב הזה?

אם יש לך חברות ואת נמצאת בקשר איתן, אז אתן צריכות יותר ויותר להתחבר ביניכן שיהיה לכם מצב "כאיש אחד בלב אחד", ואז לכוון את הלב הזה לבורא או בלהשפיע על מנת להשפיע, או אפילו בלקבל על מנת להשפיע.

תלמידה: עם החברות יש עבודה, אבל ההרגשה היא שיש השהייה פנימית הרבה זמן ואני לא מרגישה שהחיבור פותר אותה. החיבור הוא בסדר, עובדים עליו, אבל יש בפנים דברים שבן אדם פתאום לא מסוגל לעשות.

אתן צריכות לפנות לבורא ולדרוש ממנו הסבר, שינוי מצב, כוחות נוספים, וכך להתקדם.

תלמידה: אם מבקשים את זה הרבה זמן, כמעט בכל תפילה של בוקר, גם לבד וגם עם החברות, אבל זה לא משתנה, אז מה הבורא רוצה להגיד בזה?

שאין לך הכנה נכונה. אתן עוד צריכות לעבוד על הקשר הנכון ביניכן.

שאלה: איך להבחין בזה שאנחנו נמצאים בחניה בעבודה?

שאלה טובה. זה שאנחנו כבר קשורים זה אל זה, ואנחנו רוצים ממש ברצון אחד, בלב אחד, להיות מקושרים לבורא, ושהקשר הזה בינינו והקשר לבורא יהיה קבוע וקיים בלי שאנחנו ניפול ממנו. תנסו לבנות ולהחזיק את המצב הזה, ואז נדבר הלאה.

שאלה: איך לא להתבלבל ולהבין שפה נסתיימה מדרגה ראשונה של עבודה עם הרצון ועכשיו יש את החניה הזאת, הריקנות, לפני המצב הבא? מה הבירור הנכון פה כהכנה?

אתם תרגישו את זה בדרך. לא לדאוג. הכול יהיה נכון וטוב.

שאלה: האם אנחנו יכולים להתכוון לפורים בלי חנוכה, בלי חניה?

כך לא ייצא כלום, אל תבלבלו את עצמכן ואל תחשבו ככה. איך אפשר להתחיל לעשות עבודה עם מלכות בלי זה שעובדים קודם עם בינה? בינה היא העיקר כאן, ואחר כך מגיעים למלכות.

שאלה: איך מחזיקים את החיבור כאשר יש אמצעים חיצוניים בזמן השיעור שמנסים לנתק אותנו, להסיט את תשומת הלב?

הם כולם מכוונים כדי לחזק את הקשר ביניכם, דווקא על ידי ההפרעות שאתן מרגישות.

שאלה: כדי לקבל נס בעולם הגשמי, האם צריך קודם לעבוד ברוחניות?

בוודאי, כל הזמן לעבוד ברוחניות. ובגשמיות זה יתבטא מאליו.

שאלה: נראה היה לנו שאנחנו נמצאות במצב טוב, ואז הגיעה ממך משימה לעשות יומן והתחיל אצלנו פירוד ואי הבנה. אנחנו רוצות לבצע את התרגיל, אבל מבינות שככל שאנחנו מנסות, כך אנחנו יותר נשברות. מהי הפעולה הנכונה עכשיו, האם לעצור ושהתרגיל לא יהיה העיקר, אלא העיקר יהיה לשמור את הקשר, או להמשיך לברר?

להמשיך.

תלמידה: אתה אומר לנו תעשו יחד. אבל אם אדם אחד הוא נגד, זה כבר לא יחד. אז אנחנו לא מבינות, האם לעשות את זה או לא?

מלבד אותו אדם, תעשו.

תלמידה: ואם אלו שניים, או חמישים חמישים, האם יש איזו נוסחה?

הצורה היא שמאה אחוז צריכים לקיים את הוראות המורה.

תלמידה: ואם אלו ארבעה מתוך שבעה?

את מבינה בכלל על מה את מדברת? אם נתתי לכם משימה, ויש מספר אנשים שלא מקיימים את המשימה הזאת, לא רוצים לקיים אותה, אז בצורה כזאת אתם דוחים את הדרך הרוחנית, פונים ממנה. אין אפילו מה להוסיף על זה.

שאלה: איך משיגים את נס חנוכה בעשירייה, כלומר שכל החברים יצאו למלחמה וישתתפו בשיעורים?

צריכים לקרוא את כל מה שכתוב על חנוכה. יש לנו קובץ כזה?

קריין: כן, כל החומרים מופיעים באתר קבלה מדיה. מספיק לכתוב את המילה "חנוכה" ולקבל מאמרים בכל השפות. בהזדמנות הזו נגיד שבשיעורי הבוקר והצהרים השבוע, נעמיק בהבחנות של חנוכה לפי רב"ש ובעל הסולם.

חנוכה נמשך שבוע ימים. אנחנו מתחילים מהיום בערב והלאה, שבוע ימים נימצא בזה. לכן כשתהיו איתנו, אתם תעברו על רוב הדברים החשובים על חנוכה.

שאלה: אמרת שאנחנו מתקרבים לרגע שבו נעבוד ברצון משותף. מה זה אומר לעבוד ברצון משותף?

אני מקווה. בעקרון זו השתוקקות לזה שכולנו יחד נתחבר, ואחרי זה נתחבר עם הבורא.

תלמיד: איך לכוון את הרצון המשותף הזה, לבנות אותו בעשירייה?

בשביל זה צריך לגלות את הלב לחברים, לחבר את הלבבות, ואת הלב המחובר לכוון לבורא, להתקרב לבורא. תנסו, זה צריך להצליח לכם, אתם עשירייה מיוחדת.

שאלה: האם אפשר להגיד שחנוכה הוא חג קל, אבל החניה היא יציאה לאמונה מעל הדעת?

נכון.

תלמיד: מה ההבדל בין חנוכה למצרים?

זו יציאה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. אומנם זה עדיין לא ממש על מנת להשפיע בפועל, אבל בכוח, כי אנחנו מתחילים לעבוד עם כלים של בינה.

תלמיד: האם בחנוכה חוגגים הפסקה מהמלחמה?

כן. אין לנו יותר מלחמה עם היצר הרע שלנו, אנחנו מתעלים מעליו.

שאלה: אנחנו עובדים בעשירייה, ורוב העובדה היא כשאנחנו מתעלים מעל האגו, מתבטלים, בונים תפילה ויכולים להתעלות מעל האגו. אבל העבודה האמיתית שאנחנו יכולים לעבוד על הרצון להשפיע הזה, כדי להשפיע לבורא?

זה יהיה בפורים, בפעם הבאה, עכשיו אנחנו מדברים רק על חנוכה, על לתקן את הרצונות שלנו להשפעה, להשפיע בעל מנת להשפיע. ולקבל בעל מנת להשפיע, זה כבר יהיה בפורים, עוד כמה חודשים.

תלמידה: במאמר כתוב "ואז כשמקבלים את כל התענוגים נבחן שהוא עובד את ה' עם היצר הרע, היינו שהוא עושה מצוה בזה שמקבל את התענוגים עם הגוף". ככל שחשבנו על זה בעשירייה, לא הבנו.

את זה אתן עוד לא צריכות להבין, זה שייך לפורים ולא לחנוכה. זה עוד כמה חודשיים.

שאלה: איך לכוון את הלב של כל אחד לאחד. זה משהו פרקטי, או שזה בהקשרים מחשבתיים?

לחבר את כל הלבבות יחד, בכיוון אחד, בכוונה אחת, לקראת מטרה אחת כמה שרק אפשר, ולהרגיש שכולכם מחוברים יחד, ואז בלב שלכם תרגישו רצון אחד משותף.

תלמידה זה נעשה בתוך כל אחת, ולא בהכרח צריך להתחבר בשביל זה?

בתוך כל אחת, אבל למה לא להתחבר בשביל זה?

תלמידה: אני מתכוונת בזום.

לא, מה הקשר לזום, צריך להתחבר בלב.

תלמידה: בתוך כל אחת?

כל אחת עם האחרות.

תלמידה: ובצורה כזאת לצאת למחשבה מאוחדת?

לרצון משותף.

שאלה: איך לזהות בעשירייה שהחנייה הזאת היא לפני המצב הבא, ולא פשוט עצירה בחצי הדרך, כי לא יכולים לזוז הלאה?

אתן לא צריכות לברר את זה, או לזהות את זה. אתן פשוט צריכות להשתוקק ליתר התחברות, וליתר התכללות הדדית.

שאלה: האם החנייה, ההפסקה במלחמה קשורה למלחמה בין הראש ללב, בין השכל ללב?

לא. ההפסקה שיש בין חנוכה לפורים, זו הפסקה בין כלים להשפיע בעל מנת להשפיע, ולקבל בעל מנת להשפיע.

שאלה: דברנו על תכונת הבינה. וכשאנחנו מקבלים אותה, אז גם המלכות מתחברת אותו ונכללת בבינה. האם למצב הזה אפשר לקרוא "קטנות"?

כן.

תלמידה: ועצירה זה סוג של עצירה לפני התקפה?

כן.

שאלה: המצב שאנחנו חיים עכשיו בחסד, האם זה אומר שחנוכה מציגה תיקון מידי של הנשמות?

זה תיקון לא שלם של הנשמות, רק של כלים דהשפעה, כלים של בינה.

שאלה: קראנו את המאמר לפני השיעור, ודנו בשאלה מה אנחנו מבקשות מהבורא כעשירייה בחנוכה?

אנחנו מבקשים חיבור. תמיד מבקשים רק חיבור בינינו, והשלב הבא, חיבור עם הבורא. לכן עכשיו בחנוכה, כשאנחנו מבקשים חיבור בינינו, זה כלים דהשפעה, כאשר כל אחד רוצה להשפיע לזולת. ובפורים אנחנו כבר מתחברים עם הבורא.

תלמידה: כשאנחנו מעלות כזאת בקשה, אנחנו מבקשות עבור העשירייה, או שצריך לבקש עבור כל אחת, ולעטוף כל אחת באהבה?

כן, כל אחת ואחת.

שאלה: מה זה אומר, לשרת את הבורא ביצר הרע שלך?

ברצון לקבל כשאנחנו יכולים גם להשפיע, זה ממש החצי השני של הדרך שלנו. זה נקרא לקבל על מנת להשפיע, ובזה אנחנו עושים לבורא מקסימום הנאה.

שאלה: על ידי אילו פעולות שלנו יוצא אור מכלים דהשפעה, ועל ידי אילו פעולות אנחנו מתחילים לקבל את האור בעל מנת להשפיע?

בכלים דבינה אנחנו משפיעים, ובכלי דמלכות אנו מקבלים בעל מנת להשפיע.

שאלה: יוצא שהשמן זה כוונה על מנת להשפיע לכל אחד בעשירייה. וכאשר אנחנו מחברים את כל הכוונות האלה לכוח אחד משותף, וכל אחד מרגיש את הכוח הזה של העשירייה בעל מנת להשפיע, זה כבר יהיה נס חנוכה?

כן.

שאלה: מה הפעולות שעלינו לבצע כעשירייה וכיחידים בזמן החנייה?

אתן צריכות להתחבר ביניכן "כאיש אחד בלב אחד", זאת אומרת ברצון אחד, וכך להתקדם מבניכן לבורא.

שאלה: חנוכה זו מדרגה מסוימת כשאנחנו מתחברים ללב אחד, או מכוונים אותו להשפעה? החיבור הזה ללב אחד זה לא סיום המדרגה?

כן, כך זה יהיה.

שאלה: מה התיקון של הכלים דהשפעה, האם כשאנחנו מפסיקים להשתמש בהם בעל מנת לקבל?

כן. כשאנחנו משתמשים בהם רק בעל מנת להשפיע.

שאלה: בזמן האחרון יש תחושה בקבוצה הנשית שלנו שהבנו איך לעבוד, שהאגו שלנו הסכים עם העבודה הזאת. האם זה חנוכה, אתה גם מרגיש כך?

גם אני מרגיש אתכן כך.

שאלה: אמרת שבפורים אנחנו מתחברים עם הבורא. איך מתחברים עם הבורא?

תעשו כפי שהוא רוצה, תתחברו יחד בעשירייה "כאיש אחד בלב אחד" ותציעו את הלב הזה לבורא.

שאלה: למה הבורא גילה את נס החנוכה עם שמן, איך זה עזר?

שמן זה אור הבינה, תכונת ההשפעה, ולכן כך חוגגים את חנוכה, בתכונת ההשפעה.

תלמידה: איך הידע הזה עוזר בדרך?

אנחנו פשוט חוגגים כך את קבלת התיקון הרוחני. היה לנו רצון אגואיסטי, עכשיו הוא תוקן לרצון אלטרואיסטי, רק עדיין לא לקבל לשם הזולת אלא להשפיע לזולת, זו חנוכה. והשלב הבא כבר יהיה לקבל עבור האחר, זה כבר יהיה פורים, זה כבר כמו גמר תיקון. זה בעוד כמה חודשים.

שאלה: יש עכשיו אורות מיוחדים ואנחנו מתקנים את הרצונות שלנו להשפעה, כלומר אנחנו צריכים לחבר לרשת את כל הרצונות השונים שלנו שקיימים להשפעה, שנרצה ונשתוקק להשפיע אחד לאחר, זה נכון?

כן. כל מה שקיים בנו ניתן לנו מהבורא, ואנחנו רוצים לסובב את הכול כדי להשפיע לו. דרך התכונות שלנו, דרך הלבבות, דרך הרצונות שלנו, להשפיע את הכול לבורא.

שאלה: איזו מטרה ניתן לשים לעשירייה שלנו לקראת רגע היציאה מהחג, כדי שנוכל ליהנות את הבורא?

החג הזה ממשיך שבוע, אנחנו עוד נדבר על זה. החל מהיום, שבוע שלם אנחנו חוגגים את חנוכה. אתם יכולים להיכנס לארכיון שלנו ולקרוא את כל מה שיש שם בכל שפה שנוחה לכם. תראו שם את כל מה שצריך, אתם יכולים גם לשאול שם שאלות.

שאלה: האם בקשה על ניקיון הלב יכולה להיות "תפילה לפני תפילה" עבור חיבור?

כן, גם יכולה להיות.

שאלה: האם אנחנו כקבוצת "בני ברוך" מוכנים לקבל את אור החנוכה הזה לכלי המשותף שלנו?

אנחנו מוכנים, הכול תלוי רק בנו. יש לנו חומרים שאנחנו לומדים, מדברים על זה, בעיקרון אפשר להגיד שאנחנו איכשהו מוכנים. לפנינו יש שבוע, בואו ניקח את השבוע הזה ונמלא אותו בתכני חנוכה כדי שנוכל להבין את הנושא בצורה קרובה ככל האפשר, להיות קרובים למצבים האלה, והכול יצליח לנו. לפחות נעבור את השלב הראשון הזה של תיקון האגו.

שאלה: מה המשמעות בחנוכה לשמן שמתקבל בכלי דהשפעה, בחיבור עם החברים?

שמן זה אור חסדים. יש שני אורות, אור חכמה ואור חסדים, אז שמן זה אור חסדים. וכשאנחנו מדליקים את השמן, סימן שאנחנו רוצים להשתמש באור רק כדי להשפיע. כשתתחילו לקרוא, אתם תעברו את כל זה.

שאלה: מה זה השמן בזמן הארוחה, מה המשמעות של זה?

בזמן הארוחה אנחנו מטגנים בדרך כלל סופגניות בשמן. אלה מין חתיכות בצק מטוגנות בשמן שמסמלות את אור ההשפעה, אור הבינה, שהוא להשפיע. זה חג מאוד שמח, לילדים, קל, אין בו משהו קשה במיוחד או מורכב.

שאלה: היום בעשירייה מאוד כואב לנו, כי חברה עזבה אותנו. אנחנו מבינים שהבורא רוצה להגיד לנו משהו, מה אנחנו צריכים ללמוד דווקא עכשיו, מה חשוב לעשות לחיזוק של העשירייה שלנו?

קודם כל צריך לחפש מחליפה, וגם להתחבר ביניכן כך שלא תרגישו שיש לכן אובדן. בהצלחה.

(סוף השיעור)