בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.7.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*ללכת בהתגברות*
ודאי שכל הלחצים שאנחנו מייצבים על עצמנו, על הקבוצה, על החיבור בינינו, על הבורא, הכל מתחבר יחד. זה עניין הכפייה, האדם מתרגל לכך יותר ויותר ואז נכנס למדרגה הרוחנית.
ש:
מה
זה
לעבוד
מתוך
הרגל
בהשפעה?
ר:
לפי
הרגל,
כמו
שאנחנו
חיים,
כך
אנחנו
צריכים
להבין
שכזה
יחס
צריך
להיות
גם
לפעולות
הרוחניות
שלי.
זה
צריך
להיכנס
להרגל
עד
כדי
כך
*שכשהרשימות
מתעוררות,
הרצונות
מתעוררים,
אני
עובד
איתם,
אני
כבר
לא
יכול
בלעדיהם.
אני
לא
יכול
בלי
להתגבר,
אני
לא
יכול
בלי
לסדר
את
הדברים
כלפי
הבורא,
אני
לא
יכול
בלי
התחברות
עם
החברים.
ההרגל
נעשה
טבע
שני*,
אנחנו
בנויים
בצורה
כזאת
גם
ברוחניות
וגם
בגשמיות.
איך ההרגל נעשה טבע שני? האדם לא נולד בכל מיני הרגלים, אלא אח"כ מרגילים אותו, מלמדים אותו, מכריחים אותו. *קודם מאונס ואח"כ ברצון*. ההרגל נכנס בכפייה לחיים שלנו ואנחנו אח"כ לא יכולים להתפטר ממנו, כי כשהוא נקלט ומתחיל לקבוע בנו את הרגשות, את הדרכים שאם אנחנו חוזרים עליהן אנחנו נהנים. זה נקרא שנעשה טבע שני, *אפילו דברים שאליהם אתה לא רגיל, לא רצית ולא נהנית מהם, אח"כ אתה מקיים אותם ונהנה*.
כמו שקיבלתי רשימות למיניהן מהגלגולים הקודמים, משורש נשמה, כך *עכשיו ע"י ההרגל אני קובע בתוכי רשימות חדשות*.
תבדוק את עצמך ותראה שיש לך ולכל אחד יש כאלו רשימות מהשפעה שהם נגד הטבע שלנו, אבל אנחנו מקיימים אותם מפני שכבר הרגלנו את עצמנו. מתוך כך שהם רשומים אצלנו בזיכרון, כבר נעים לנו לקיים אותם.
ש:
ההרגל
לא
פוגם
בחשיבות?
ר:
אתה
צודק,
כי
כאילו
אם
התרגלתי
אז
כבר
אני
לא
עושה
את
העבודה,
אין
לי
התנגדות.
אבל
אנחנו
צריכים
להגיע
למצב
שכל
פעולות
ההשפעה
יהיו
לנו
כהרגל,
ויבואו
עוד
ועוד
שכבות
יותר
תחתונות
מהנשמה
השבורה
של
אדם
הראשון,
יתגלו
בנו
ואנחנו
נעשה
הרגל
על
כל
שכבה
ושכבה.
*כל
פעם
יש
לנו
עבודה
מחדש,
אבל
מה
שעשינו,
כבר
נעשה
כהרגל*.
מי
ה'
אשר
אשמע
בקולו?
כלומר
מיהו
הבורא,
למה
אני
צריך
לשמוע
בקולו,
למה
אני
חייב
להתכופף
לפניו?
ומהי
העבודה
שהוא
דורש
ממני?
עבודת
ההשפעה,
חיבור,
לשרת
לכולם,
לכל
העולם.
אלו
שאלות
שקשה
לנו
לענות
עליהן.
ש:
אז
מה
עונה
עליהן?
ר:
בכפייה.
ש:
...
אני
מרגיש
שהבורא
לא
רוצה
אותי..?
ר:
*אתה
מרגיש
את
הדברים
האלו
שמרחיקים
אותך,
כדי
שתגלה
דווקא
נחיצות
לחיבור.
זה
כמו
פלירט*
שהאישה
דוחה
את
הגבר,
אבל
לא
דוחה
כדי
ממש
לדחות
אותו
אלא
כדי
שיגלה
שהוא
רוצה
אותה
יותר.
*כשאדם
נכנס
לדרך
הרוחנית,
דוחים
אותו.
הבורא
דוחה
אותו
עד
שהאדם
מגלה
יותר
ויותר
נחיצות.
הוא
לא
מסכים
לעזוב
אלא
רק
ללכת
קדימה
יותר
ויותר,
עד
שהכוח
שלו
בדריכות
קדימה
יהיה
מספיק
כדי
לעלות
לדרגה
הרוחנית
הראשונה*.
ש:
כיצד
אדם
יכול
לגרום
לעצמו
להאמין
שזה
כמו
פלירט..?
ר:
תגיד
לי,
*יש
לך
עוד
ברירה
בחיים?
אם
יש
לך
עוד
מה
לעשות
בחיים,
לך.
אבל
אם
אתה
מבין
שאין
לך,
אלא
זה
הדבר
היחידי
שיש
וכדאי
לעסוק
בו
למלא
בזה
את
החיים,
אז
אתה
נשאר
וממשיך*.
ע"י
הדחיות
האלה
הבורא
מייצב
ומגדיל
את
הכוח
שלנו
להגיע
אליו.
רק
ע"י
הדחיות,
נפילות,
כל
מיני
יאושים
שהוא
מכניס
בנו.
זה
הכל
כדי
שנגלה
רצון
חזק,
כי
ברוחניות
יש
לך
דרגות
כאלה
ברצון
שאתה
יכול,
אתה
חייב
לפתח
אותם.
הם
כוחות
גדולים.
ש:
איכשהו
לעורר
את
עצמי
כי
לא
יכול
להתפלל..?
ר:
תנסה,
אפילו
שאתה
לא
יכול,
תגיד
בלב
יבש,
בפה,
מה
שאתה
יכול.
לא
חשוב,
זה
מאוד
מועיל.
העיקר
לא
להתנתק.
ש:
איך
אתה
ממשיך
ללמד
כשאתה
מרגיש
כך
פנימית?
ר:
אני
משתדל
כמה
שיותר
מהר
להתקשר
לחברים
לשמוע
אותם,
את
מה
שהם
מדברים,
מה
קורה
להם.
*אני
כמה
שיותר
מהר
נכנס
לתוך
חברים,
זה
עוזר
מאוד
לחזור
מהר
למסלול*.
ש:
איך
מחליפים
חומר
דלק?
ר:
*הבורא
רוצה
שנחליף
את
חומר
דלק
הקודם
לחדש,
שכל
פעם
יהיה
לי
רצון
חדש,
מטרה
חדשה,
בורא
חדש,
אני
חדש,
קבוצה
חדשה.
שכל
פעם
אני
אראה
אותם
מתחדשים
כולם,
אחרת
אני
איך
מטפס
למדרגה
יותר
גבוהה*?
לכן
הוא
נותן
לנו
הבחנות
שאנחנו
כאילו
מנותקים,
*ואין
לי
במה
להיעזר,
אין
לי
מה
לעשות,
אני
כולי
מנותק.
אין
לי
חיים,
אין
לי
עתיד,
אין
לי
כלום,
אם
היה
אפשר
למות,
הייתי
עכשיו
על
המקום
מהסכים
למות,
אבל
למות
בלי
שום
המשך,
פשוט
לסגור
עיניים
להיכנס
לאין.
אבל
זה
בלתי
אפשרי*.
ש:
הבורא
כמו
אבא
שבוחן
אותנו,
נותן
לנו
ללכת
בלי
סוכריה?
ר:
כדי
שנבחר
סוכריה
משלנו,
שלהתקרב
אבא
זו
כבר
סוכריה.
ש:
איך
להסכים
עם
המצב
וללכת
קדימה
בעבודה
הרוחנית?
ר:
*לסגור
קודם
כל
את
כל
החושים,
הרגשות
והשכל
ולהיכנס
לאיזושהי
עבודה,
כמו
להתקשר
לחברים,
זה
הכי
הכי
בטוח,
קל
ואפקטיבי,
מועיל
להתקדמות
הרוחנית
כשאין
לך
כלום,
כי
אתה
נכלל
ביניהם
והם
סוחבים
אותך
וזהו.
קודם
תעשה
כך*.
דבר
שני,
*אני
מאוד
ממליץ,
לכל
אחד
ואחד
חייב
להיות
ג'וב
רוחני,
עבודה
רוחנית*.
כל
אחד
שימצא
לעצמו
2
3
תלמידים
שהוא
מלמד
אותם,
או
שהוא
כותב
איזשהו
מאמר
ועוד
כאלה
דברים.
זה
עוזר
מאוד
לאדם
שעובד
על
החומר,
ועוד
מלמד
אחרים,
מכין
את
המאמרים,
ממיין
משהו
שיש
בארכיון
ורוצה
שיהיה
לו
סדר
משלו.
זה
טוב
מאוד.
*אנחנו לא מחפשים שום דבר קשה. אנחנו רוצים ללכת אך ורק ביחד ולכיוון הבורא, כלומר לקשור את עצמנו יותר ויותר חזק, ואז תראה ששם דווקא כל הקושי*.
כל
פעם
לוקחים
ממני
…
מה
לעשות?
ר:
להתפלל
קודם
כל,
להתחזק
בעשירייה
וכמה
שיותר
לקחת
על
עצמך
עבודה
כלשהי
בעשירייה
ובעולם,
בחיבור,
בהפצה
לבני
אדם.
ככל
שתהיה
עובד
יותר
אפקטיבי,
יותר
מועיל,
יותר
מעורב
עם
כולם,
אז
דרכך
יעברו,
ממעלה
למטה
ומלמטה
למעלה,
כל
מיני
רצונות
מחשבות,
אתה
תתכלל
מהם
וכך
תתקדם.
*כל מה שמקדם אותך לחיבור דרך החברים לבורא, זו רוחניות. כל היתר, גשמיות*.
ש:
מה
לעשות
שאדם
לא
מסוגל
יותר
לשמור
על
ההרגל?
ר:
הוא
חייב,
כמו
רבי
עקיבא
שמספר
שהאונייה
נשברה
והוא
היה
בים
הסוער,
אז
לא
היה
לו
מה
לעשות,
הוא
תפס
קרש
והחזיק
בו.
העיקר
החזיק
בקרש
וכך
הגיע
לחוף.
למה
מקובלים
מספרים
לנו
על
כך,
מה
התועלת?
כדי
שנדע
*שבזמנים
כאלו
שהים
סוער
ואנחנו
לא
יודעים
מה
לעשות
בחיים,
וכלום
אין
לנו,
אנחנו
צריכים
להחזיק
זה
בזה
ובבורא
ככל
האפשר,
אפילו
במידה
הכי
קטנה,
אבל
להיות
בזה.
אז
הים
הסוער
יעשה
דווקא
את
העבודה
הנכונה
עלינו
ויביא
אותנו
לחוף*.
ש:
מה
העבודה
בעשירייה
נגד
מחשבות
התרחקות?
ר:
אנחנו
צריכים
לא
לשכוח
שאין
חברים,
הכל
נדמה
לנו.
כל
מי
שאני
רואה
עכשיו,
אתם
נמצאים
בדמיון
שלי,
כמו
שכתוב
אחרי
כל
חבר
עומד
הבורא.
*אם
אני
מתחבר
אליכם,
אני
מתחבר
לבורא.
לאט
לאט,
עוד
יותר
ועוד
יותר,
עד
שבאמת
אני
מרגיש
את
עצמי
מחובר
אליכם
ובעצם
לבורא*.
רק
שלבורא
אני
לא
יכול
להתחבר,
אני
לא
יכול
לראות
אותו,
אבל
*כשאני
מתחבר
אליכם,
בתוככם,
דרך
זה
אני
מגלה
את
הבורא*.
אז
אני
מגלה.
ש:
איך
לאהוב
את
הבורא
אם
הוא
דוחה
אותי?
ר:
להבין
שנדמה
לך
שזו
דחיה
אבל
זו
עזרה.
כך
הוא
מוביל
אותך
למטרה
יותר
נכונה,
האמיתית.
ש: איך להמשיך לאורך שנים אם אדם מתאמץ בעשירייה בשיעורים הפצה אבל רק מרגיש שפלות שלו? ר: אז מה? שלא יתנו, אבל אני מבצע. בכל זאת ככל שאני מסוגל לבצע את הפעולות שלי בהתקרבות לבורא, גם הפעולות האלה שאני מבצע מביאות לבורא נחת רוח.
ש:
אם
השאלות
הקשות
של
פרעה
מתגלות
כביקורת
כלפי
החברים,
איך
לעזור?
ר:
אנחנו
צריכים
לסגור
עיניים
ולהגיד
שבמקום
החברים
אני
רואה
את
הבורא.
*זה
לא
חבר,
זה
בורא
שכך
מאיר
לנו*.
אנחנו
עוד
נגלה
שאין
חברים
אלא
רק
בורא
ממלא
כל
המציאות,
ועכשיו
הוא
רוצה
כדי
לחנך
אותנו,
כדי
לתת
לנו
אפשרות
להיתקן,
הוא
מאיר
לנו,
מעורר
בנו
כאילו
שאנחנו
נמצאים
בין
החברים.
זה
הכל
הבורא
מצייר
לנו
צורות
של
החברים.
למה?
אח"כ
נלמד
איך
האור
דרך
עשר
הספירות
מצייר
לנו
כל
חבר
וחבר,
איך
אנחנו
צריכים
להתאים
את
עצמנו
לכל
חבר
וחבר,
למה
דווקא
אני
נמצא
בכאלו
תכונות
והחברים
נמצאים
לפניי,
כאילו
חברים,
כאילו
שבאותם
התכונות
שלהם,
*אם
אני
מתחבר
אליהם
אז
אני
בסופו
של
דבר
מתקן
את
עצמי
עם
הבורא.
תחשבו
על
כך*.
*בעה"ס, עמ' 58, מאמר מבשרי אחזה אלוקי*
הרצון לקבל המתוקן בע"מ להשפיע שהאדם מייצב, הוא נקרא הנשמה של האדם. פשוט מאוד, זה נקרא חלק אלוקה ממעל. למה? כי אם הרצון לקבל מקבל מהבורא את תכונות ההשפעה, רצונות השפעה, הוא לומד איך הוא יכול לבצע פעולות השפעה, אז הוא נעשה בזאת דומה לבורא. לכן זה נקרא חלק אלוקה ממעל.
ש:
אני
לומד
רק
3
שנים
קבלה,
האם
יש
לי
נשמה?
ר:
אין,
וזה
אתה
צריך
לגלות
בעצמך.
זה
לא
תלוי
בשנים
של
העולם
הזה,
אלא
בעה"ס
נותן
לנו
דוגמאות
כמו
שבעולם
הזה
ילד
בגיל
אפס,
שנה
שנתיים
שלוש
וכן
הלאה,
כך
אנחנו
גדלים
בתהליך
המקביל.
לא
שזה
מקביל
לעולם
הזה,
אלא
כך
אנחנו
גם
גדלים
בעולם
הרוחני.
מהצמצום
והלאה
תתחיל
לגדול.
עד שלא נרגיש את המציאות סביבנו, עד שלא נוכל למיין נכון את עצמנו, לחבר את עצמנו נכון עם החברים כדי לבנות כלי, לא נרגיש בו שום תופעה רוחנית. מצד אחד זה טוב מאוד, כי בטוח שלא נכשל, כי אנחנו מגיעים מוכנים לכך. מצד שני זה רק אומר כמה העניין רציני, שאם אתה מתאים, אז אתה נכנס לדרגה הרוחנית.
בקטנות הרוחנית וודאי שאני תלוי בכוחות רוחניים ויכול לבצע כל מיני פעולות, את מה שניתן לי, מה שמאפשרים לי. בזה אני לא יכול לטעות, כי אני מוגבל בכל מיני צורות. אפילו שאני עושה כל מיני פעולות של טעות, שגיאה, אבל כמו אצל ילדים קטנים זה לא נחשב שאני עושה מרצון, משכל, בכוונה. *זה לא טעויות, זה לימוד*.
ש:
איך
לחלוק
נכון
עם
הקבוצה
את
השמחה...?
ר:
תדברו
על
זה,
יותר
טוב
אם
תקראו
שוב
את
מה
שקראנו
עכשיו,
זה
יקשור
אתכם.
*לא
צריכים
הרבה
לדבר,
צריכים
לתת
לאור
שנמצא
בתוך
הטקסט
שיעבוד
עלינו.
לכן
כדאי
לקרוא
עוד
פעם,
זה
מה
שאני
ממליץ*.
ש:
החיסרון
עצמו
וההשתוקקות
זה
שלמות?
ר:
זה
לא
שלמות,
זה
חיסרון.
רק
הוא
מתגלה
בנו
כדי
שנגלה
את
השלמות.
ש:
אז
מהי
שלמות?
ר:
שלמות
זו
שלמות
ההשגה
בתוך
הרצון
לקבל
שלנו.
קודם
היה
מורגש
חיסרון
ועכשיו
הוא
התמלא
ולא
דורש
יותר,
לעת
עתה.
השנים הראשונות קשות לאדם, אמנם הוא לא מבין שבהם הוא נשמר יותר ויותר ע"י כוחות עליונים ולכן צריך להתקדם כמו שהם, *רק להוסיף מאמץ. יותר כוח ממוח, זה מה שאנחנו צריכים בשנים הראשונות*. כוח לחיבור, עוצמת החיבור, וכמה שיותר להשתתף. אח"כ נצטרך יותר לעבוד עם הרגש והשכל, למיין אותם יותר.. לעשות צמצום מסך אור חוזר, למיין את התכונות באור ישר, ובאור חוזר בתוך הפרצוף, שם כבר עבודות אחרות, יותר פנימיות.
*העיקר לעורר זה את זה לחיבור לקראת האלוקים. הבורא יעשה לנו תיקונים בכל מצב, רק שנהיה ראויים לתיקון שלו. זה נקרא שאנחנו מתחברים ומבקשים ממנו: "תעשה מאיתנו סדר נכון, חיבור נכון, שתוכל להתלבש בנו, ושנגלה אותך בתוכנו". זה הכל, זה לא תלוי בכמה אנחנו מבינים, זה לא תלוי גברים או בנשים, אלא פשוט לבצע את הבקשה*.