שיעור צהריים 18.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"השתיקה יפה מאוד" – קטעים נבחרים מן המקורות

על השתיקה כתוב הרבה מאוד מפני שבאמת, התכונה הזאת טובה מאוד. מיד נקרא עליה ואז נבין למה החכמים, המקובלים, כולם כיבדו ומאוד האדירו את השתיקה, כשהאדם שותק ומשתיק את עצמו.

קריין: קטע מספר 1.

"השתיקה יפה מאוד, שיכול בשתיקה לחשוב בגדלותו יתברך, ולקשור עצמו בו, יותר משיקשור את עצמו בדיבור."

("מקור מים חיים על בעל שם טוב")

כשאדם שותק הוא יכול לעבור הרבה מחשבות ולהתקשר להרבה נושאים, עניינים, בני אדם ומחשבותיהם, וכך הוא יכול להרים את עצמו יותר מהכול, מפני שבשתיקה הוא מעורר את הדברים העמוקים ביותר שיש בליבו. לכן אנחנו מעריכים את השתיקה יותר מכל דיבור.

לכן כתוב "השתיקה יפה מאוד, שיכול בשתיקה לחשוב בגדלותו" של הבורא "יתברך, ולקשור עצמו בו, יותר משיקשור את עצמו בדיבור."

כלומר, הכי טוב לחשוב ולעשות פעולות רוחניות דווקא בשתיקה, בתוכו, בתוך עצמו.

שאלה: איך נוכל ליצור בפנימיות שלנו את כוח השתיקה עליו מדובר בטקסט?

אנחנו רוצים לשלוח את מה שיש בכל לב, אל לב החבר. שהוא ירגיש זאת מלב ללב, בלי לשון, אוויר, דיבור, אלא ישירות. אם כך נרצה לעשות, נגיע להרגשה יותר עמוקה עם זה המדבר עמנו בשתיקה מאשר עם זה המדבר איתנו בדיבור.

שאלה: מהו הכוח שנמצא במרכז השתיקה?

הלב. כשאנחנו רוצים למסור משהו מהאחד לאחר, אז בתוך, במרכז השתיקה שלנו, נמצא הלב.

תלמיד: איך אני יכול לעבור מהלב שלי אל לב החבר?

תנסה לשמוע מה לב החבר מדבר ואז תשמע אותו, ופתאום תראה שאתם יכולים לדבר מלב ללב, רק על ידי כך שכל אחד שומע את לב חברו. תנסו ותראו שזה אפשרי. לא צריך לדבר, להוציא משהו מהפה, אלא רק מהלב. כשאתה רוצה למסור, לשלוח לחבר, מה שיש לך בלב, באותה דרך תשמע בחזרה מה הוא רוצה להגיד לך בליבו.

שאלה: אני מרגיש הכי קרוב לעצמי בשתיקה, בשקט גמור, אין שם דיבור רק השתוקקות גדולה להשיג את זה. לפעמים ההרגשה הזאת היא מעבר למה שאתה יכול לשאת ואז אתה פשוט נותן לה לזרום, האם זה הדבר הנכון לעשות?

כן, זה נקרא לפתוח את הלב לחבר ולצפות לזה שגם החבר יפתח את ליבו, ואז אתם תדברו מלב ללב בלי להעביר את זה דרך צלילים, מילים, משפטים.

שאלה: מה יעזור לנו להתכוונן לאותו תדר דרכו נוכל לשמוע זה את זה בלב?

לגלות מה שיש בתוך הלב לחברות. ואם נרצה לעשות זאת בתוך העשירייה פתאום נתחיל להרגיש שהלב מדבר עם הלב.

תלמידה: איך אנחנו מגלות את הלב לחברות דרך שתיקה?

דווקא בשתיקה אנחנו מגלים את הלב של האחרים.

שאלה: איך להחזיר ללב את הברורים המתעוררים בו ואז עוברים לשכל, כדי שזו תהיה פעולה רוחנית ודווקא עבודה של הלב ולא של השכל?

אנחנו רוצים לדבר רק מתוך הלב ולכן החברים שלנו יבינו אותנו ואנחנו נבין אותם מלב ללב.

שאלה: כשאנחנו מתפללות עם החברות, התפילה באה לידי ביטוי באופן שאפשר לשמוע את חיסרון החברה. אבל איך נוכל לשמוע את חיסרון החברות בשתיקה?

תהיו קשובות ללב החברות ותשמעו, אתן תשמעו בשקט הזה מה שהלב רוצה לבטא. כששקט, כשלא מדובר דרך אי אלו אמצעים וורבליים או אחרים, אז אפשר לשמוע את הלב.

שאלה: איך נממש את מה שאתה אומר עכשיו, הסדנאות שלנו בעשירייה מבוססות על דיבור, אנחנו קוראות ואז מדברות. ואיך זה מסתדר עם עצתך ללעוס את המאמר, לבררו בינינו? האם זו דרגה חדשה אליה אתה מכוון אותנו, או שאני לא מבינה איך אפשר לשלב את זה בפועל?

זו התקשרות יותר פנימית בינינו מלב ללב, בלי לפתוח את הפה, בלי לכתוב, בלי לשיר, רק על ידי ההרגשה הפנימית שיש בכל אחד ואחד כלפי החברים. אם נפתח את הלב בצורה כזאת, בטוח שנרגיש בינינו יותר קשר פנימי וגם נמצא קשר כזה עם הבורא.

תלמידה: אז היית מציע לנו לעשות שינוי במבנה של הסדנה שזה יהיה מכוון למה שאתה עכשיו מעביר לנו?

ודאי שכן.

קריין: קטע מספר 2 מתוך "מסכת אבות".

"שמעון בנו [של רבן גמליאל] אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה."

(מסכת אבות. א', י"ז)

שאלה: האם הכוונה בשתיקה זה פשוט לשתוק, לסתום את הפה ולא לדבר?

כן, לא לדבר אלא לרצות לומר מהלב.

תלמיד: מה זה אומר, שהלב ידבר? אם אני אכנס עכשיו לאיזו תענית, אני אשתוק כל היום, לא אדבר עם אף אחד ואהיה עם עצמי אז האגו יתעורר. למה זה מבטיח שיתעורר בתוכי כיוון נכון, למה השתיקה תכוון אותי נכון, מה יש בשתיקה שהיא מכוונת נכון את האדם בצורה רוחנית?

אנחנו נקרא עוד קצת ונבין ממה שהם אומרים. אתה שואל שאלה נכונה וחזקה.

שאלה: האם תפילה יכולה להיות גם מתוך שתיקה, מתוך החיסרון להיות עימו בקשר בשתיקה?

כן.

קריין: קטע מספר 3.

""סייג לחכמה שתיקה", פירוש, כדי לזכות לחכמה, מוכרחים מקודם לתקן את הכלים שיהיה בבחינת השפעה. לכן התיקון הוא "שתיקה", היינו שעל כל דבר יתרץ את עצמו, שזהו בחינת "שתוק כך עלה במחשבה"."

(הרב"ש. 9. "סייג לחכמה שתיקה - א'")

על אף שיש לנו מה לומר, ואפילו נגד הבורא שמסכימים או לא מסכימים עימו, הכי חזק זה שאנחנו שותקים, מקבלים את מה שקורה ואפילו מקבלים זאת באהבה.

קריין: קטע מספר 4, כותב הרב"ש.

"אמרו חז"ל (חולין פ"ט) "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה". ויש להבין זה, שאם האדם אינו בולם עצמו, אלא שמשיב להשני בשעת מריבה, ע"י זה העולם אינו יכול להתקיים."

(הרב"ש. מאמר 31 "מהו אסור ללמוד תורה לעכו"ם, בעבודה" 1989)

זה ידוע, "הבולם את עצמו בשעת מריבה". האדם שמחייב את עצמו לשתוק בזמן שמתנפלים עליו, שאומרים לו, שמקללים אותו, דווקא בזה הוא מקיים את העולם. כדאי לנו לא לשכוח זאת.

שאלה: איך למצוא את האיזון בין הדיבור לבין השתיקה באופן קונקרטי ביחסים בינינו בעשיריות?

הכי נכון לדבר רק דברים שיכולים לקרב בני אדם זה לזה.

שאלה: פעם לימדו אותנו שאנחנו צריכים להשפיע את מה שקיבלנו דרך בני ברוך ודרך הבורא. אחרי כל מפגש שלנו אנחנו נמצאים בשתיקה לדקה ומנסים להשפיע את כל מה שקיבלנו. אולי אנחנו יכולים בכנס להיות מספר פעמים קצת בשתיקה, כי אנחנו מקבלים המון בזמן השיעור וממש נקרעים. בני ברוך מסוגלים לכאלה רגעים של שתיקה, אם הם יהיו לרגע בשתיקה ויתפללו אז הם יכולים להשיג דברים גדולים.

נכון, תנסו, כל אחד ואחד.

שאלה: האם בזמן השתיקה אני מכניסה את הבורא, מפעילה את הרגש והמחשבה?

כן, זה נכון. בזמן השתיקה אנחנו מכניסים את הרגש למחשבה.

קריין: קטע מס' 5, כותב הרב"ש,

"על ידי האמונה הוא זוכה לשלימות האמיתי, שבעבור זה נברא האדם. לכן מקויים אז, "זכה, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות". וזה פירוש שבולם את עצמו בשעת מריבה עם היצר הרע שלו, היינו בזמן שהריב הוא על העבודה מבחינת שלא על מנת להשפיע, אז אין לו מה להשיב. וזה נקרא "תולה ארץ על בלימה", היינו אין לו שום יסוד, שנקרא בלימה, אלא למעלה מטעם ודעת."

(הרב"ש. 292. "הבולם עצמו בשעת מריבה")

אם האדם מסוגל לשמור על עצמו, על השתיקה ועל חוסר תגובה, אז זהו הדבר הגבוה ביותר.

שאלה: איך אדם בולם את עצמו, הרי זה כמו לתת איזה ברקס חזק לאגו?

דווקא כשהוא עובד בפנים עם עצמו אז הוא בולם את עצמו בשעת מריבה.

תלמיד: האם יש קשר בין לפתוח ולסגור את הפה לגבי השתיקה שאנחנו מדברים עליה, ממש בפעולה הזאת או שמדובר על שתיקה פנימית אחרת?

שתיקה פנימית.

תלמיד: מהי שתיקה פנימית?

אני לא רוצה להיכנס למריבה עם הזולת אלא אני רוצה לקבל עימו יחס ישר, מה שלא יהיה, להצדיק אותו ולקשור את עצמנו בצורה יפה וטובה.

תלמיד: איפה אני עומד על הדעת שלי, על העמדה שלי?

שים זאת בצד.

קריין: נתחיל שוב את המסמך מחדש "השתיקה יפה מאוד".

"השתיקה יפה מאוד, שיכול בשתיקה לחשוב בגדלותו יתברך, ולקשור עצמו בו, יותר משיקשור את עצמו בדיבור."

("מקור מים חיים על בעל שם טוב")

קריין: קטע מס' 2.

"שמעון בנו [של רבן גמליאל] אומר, כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה."

(מסכת אבות. א', י"ז)

קריין: קטע מס' 3.

""סייג לחכמה שתיקה", פירוש, כדי לזכות לחכמה, מוכרחים מקודם לתקן את הכלים שיהיה בבחינת השפעה. לכן התיקון הוא "שתיקה", היינו שעל כל דבר יתרץ את עצמו, שזהו בחינת "שתוק כך עלה במחשבה"."

(הרב"ש. 9. "סייג לחכמה שתיקה - א'")

קריין: קטע מס' 4.

"אמרו חז"ל (חולין פ"ט) "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה". ויש להבין זה, שאם האדם אינו בולם עצמו, אלא שמשיב להשני בשעת מריבה, ע"י זה העולם אינו יכול להתקיים."

(הרב"ש. מאמר 31 "מהו אסור ללמוד תורה לעכו"ם, בעבודה" 1989)

שאלה: איך התיקון יכול להיעשות בשתיקה?

התיקונים בכלל לא עוברים במילים אלא ברגשות, בקשר הפנימי שבין בני אדם, הם נעשים איפה שהרצונות שלנו מתקשרים זה עם זה. לכן אין כל כך הבדל בין מי ששותק למי שמדבר, ההבדל הוא בכך שמי שמדבר חושב שעל ידי הדיבור הוא יכול לסדר את הדברים אבל זה לא באמת כך.

אנחנו רואים שגם בעולם שלנו אנחנו לא יכולים להסתדר בינינו בדיבור, אלא העיקר כמו שכתוב, "מה שלא עושה השכל עושה הזמן". לכן השתיקה באמת טובה יותר, כי בשתיקה אנחנו נותנים לכוח הפנימי שלנו להתקשר בינינו ולסדר את הדברים. תנסו ותראו עד כמה זה יותר מועיל.

שאלה: אנחנו נמצאים בסביבה, בעולם שאין בו שקט. יש הרבה דיבורים, הרבה דברים סביבנו שאנחנו מקבלים עליהם מחשבות ובירורים. מהי אותה שתיקה בתוך חוסר השתיקה?

אם אתה נותן לבני אדם זמן לעסוק בשתיקה אז תראה עד כמה הם יותר מבינים ויותר מסתדרים זה עם זה.

תלמיד: האם ישנה שיטה בחכמת הקבלה שבעזרתה ניתן להגיע לשקט ולשתיקה, איך מגיעים לשתיקה?

פשוט לשתוק.

תלמיד: איך עושים זאת כשלומדים את חכמת הקבלה? באילו רגעים משתמשים בלימוד שלנו בשביל השתיקה, בין השיעורים או בזמן השיעורים?

אני אחשוב ואדבר על זה. העניין הוא שהשתיקה נכונה גם במצב של התנגשות בין בני אדם אבל אם אין התנגשות אז השתיקה לא עוזרת.

תלמיד: האם יש איזה סוג של מדיטציה קבלית או ריכוז, איך לקרוא לזה?

לא, אין מדיטציה בקבלה. מדיטציה זו תפילה, זו המילה הקרובה ביותר ואפשר להשתמש בה כדי לקדם את בני האדם ולקרב אותם זה לזה.

שאלה: האם המחשבות שמתרוצצות בראש לא נקראות "דיבור"?

לא, זה לא דיבור. כל עוד אדם לא מוציא זאת מהפה כך שזה בטוח נשמע לאחרים זה לא נקרא "דיבור".

שאלה: המקובלים הגדולים הם אנשים חריפים מאוד ודי ישרים כלפי בני אדם. הם גם כותבים את המילים במאמרים שלהם, בספרים שלהם, בצורה ישירה, חזקה ונחרצת. איך לדעת מתי לשתוק ומתי לדבר?

מתי לשתוק ומתי לדבר? אם הדיבור מביא לחיבור ולהתקרבות בין בני אדם אז ודאי שכדאי לדבר. ולהיפך, אם השתיקה מביאה להתקרבות בין בני אדם אז לשתוק. אנחנו תמיד חושבים על קירוב.

שאלה: גם אם אני לא מדברת עם הפה שלי, אני עדיין מדברת בתוך הראש שלי, אבל החברה לא שומעת את זה, אז איך זה בעצם משפיע בעבודה?

זה משפיע. כולנו בכל זאת קשורים, אומנם עוד לא מגלים את זה, אבל כולנו קשורים בקשר אחד, לכן אנחנו מוסרים את המסר שלנו מלב ללב. לכן מאוד חשוב מה אנחנו חושבים ומה אנחנו רוצים להגיד בלי שמדברים.

שאלה: לפעמים אנחנו עושות סדנה בעשירייה, ובנקודה מסוימת מגיעה שתיקה, ויש הרגשה מאוד חמימה שאין מילים שרוצות לצאת ואנחנו פשוט מרגישות שאנחנו מחוברות. האם זאת השתיקה שעליה מדובר, שתיקה של הלב?

כן, זו השתיקה שבלב, כאשר אני רוצה להרגיע את הלב שלא ידבר מפני שיותר טוב אם אני אביע שתיקה. יש בזה הרבה דברים.

תלמידה: נראה שזה קורה כאשר אנחנו במצב של הודיה ותפילה, זה מעורבב יחד.

כן, כמובן.

שאלה: האם השתיקה היא מצב של ביטול האגו וכניעה כלפי הבורא?

כן, אפשר להגיד.

שאלה: הרגשות מאוד מפריעים, איך אפשר לבנות נקודת מבט מהצד לגבי כל ההתנגשויות או כל מה שקורה?

בדיוק כך להתבונן וכך לגדול.

שאלה: איפה לבנות את הנקודה הזאת?

בלבבות, כולם יחד. תנסו, זה צריך להצליח לכם.

שאלה: מה הקשר בין מחלוקת לבין שתיקה? כי דיברנו על כך שבזמן מחלוקת אנחנו לא מדכאים את דעתנו וכן אפשר להגיד אותה.

את צודקת, שאלה יפה. אנחנו צריכים להשתדל לעלות למעלה מהמחלוקת בשתיקה, וכשאנחנו מגיעים לשתיקה, אז אנחנו מתחילים לראות את הדרגה הבאה, מה זה נותן לנו. למה הם אומרים שאין יותר טוב משתיקה? כי בשתיקה אנחנו דווקא מתקשרים בפנימיות הלב שלנו, כל לב ולב, בצורה הכי פנימית ורוחנית.

שאלה: קודם אמרת שטוב להגיד את התפילה בקול, כמו בדיון בעשירייה גם בצורה פרטית. מה כל כך חשוב בלדבר את זה ומתי עדיף להתפלל בשקט?

כאשר את אומרת את התפילה שלך, אז את מתחברת עם החברות ואין דבר קרוב יותר. לעומת זאת אם את לא נמצאת בקשר עם החברות, אז עדיף לא להגיד בקול רם. כמו שכתוב "יצא דברו ודיבורו", משמע שהאדם המדבר הוא כאילו מגלה את נשמתו וזה יכול להזיק לו.

שאלה: אני נזכר ומנתח ריבים שהיו לי עם חברים, נזכר בעצמי, וברגע הזה אני בכלל לא מתכוון לשתוק, להיפך אני נמצא תחת שליטת האגו. מה בשכל או בלב יכול להכריח אותי לשתוק?

הכי טוב זה שתיקה, כמו שכבר קראנו בתחילת השיעור. אין דבר טוב יותר משתיקה, אין דבר בריא יותר, טוב יותר לאדם מלשתוק. את זה אל תשכח.

שאלה: האם שתיקה משמע לבטל את הרצון כדי להתכלל ברצון החברות?

כן.

שאלה: במה אפשר לסכם שתיקה, האם במילות הודיה?

כן.

שאלה: האם השתיקה מאפשרת פתיחת הלב ופתיחת החושים הרוחניים, או שפתיחת הלב היא זאת שמפתחת את החושים האלה?

גם וגם. השתיקה כך פועלת על החושים, והחושים פועלים כך על השתיקה.

שאלה: כשנלמד לשתוק בזמן מריבה, האם אחרי זה יעזור להרגיע את המחשבות, ויהיה לנו יותר קשר עם הבורא?

כן. בינתיים אפשר ללמוד לדבר פחות.

שאלה: האמונה מזכה אותנו בראיה חדשה. איך השתיקה הפנימית מתקנת את החיבור, את הכלי שלנו, בלי שבעצם אנחנו עושים פעולה?

מה זה איך? הלב בכל זאת ממשיך לדבר, הלב ממשיך לפעול. אפילו אם אנחנו לא מוציאים צליל מהפה, אבל הלב כל הזמן פועל בכל המציאות, בכל רשת הכוחות של המציאות. זה לא חשוב אם אני מדבר או לא מדבר, הלב שלי כל הזמן פועל ומשפיע על כל העולם, על כל הספירות והפרצופים והעולמות, על הכול.

לכן לא לחשוב שאנחנו שותקים, אנחנו בעצם אף פעם לא שותקים. אלא כאשר אנחנו סוגרים את הפה שלנו לפחות בזמן מריבה שהיא גסה, פיזית, חיצונה, אנחנו בזה בכל זאת עושים תיקון גדול.

שאלה: מה בדיוק צריך להשתיק אם הלב לא מפסיק לדבר כל הזמן? האם בכלל אפשר להשתיק אותו?

אנחנו יכולים להשתיק את הלב בכך שנחשוב בכוח על החברים על כך שאנחנו רוצים להתחבר איתם באהבה.

שאלה: מהי התכלית של הדיבור של הלב? למה צריך שהוא כל הזמן ידבר?

הלב הוא מרכז הרצון שלנו ואנחנו משפיעים זה על זה רק ברצון. עלינו לסדר את הלב שלנו כך שהלב הכללי שלנו יהיה מחובר מכל הלבבות וישתוקק להיות מכוון לבורא.

תלמידה: מה הדיבור בתוך התהליך הזה? למה צריך דיבור?

הדיבור הוא הביטוי של הלב.

תלמידה: הלב הרי מדבר בלי הפסקה. איך לכוון את הדיבור של הלב ובאמת להשתמש בו לתיקון? מה להגיד לחברות בלב?

תנסי לחשוב מה הלב שלך דורש, איך את רוצה לתקן אותו, לסדר אותו, כך שיסדר את עצמו עם הלב של החברות. זה מאוד חשוב.

תלמידה: הדרישות של הלב שלי שונות ומשונות. איך אני מכוונת אותו, מה אני אומרת להן?

שאת רוצה לעבוד בלב שלך לפי ההחלטה שלהן. תתפללי, הכול עליך.

שאלה: פעם שאלתי ואמרת שאם אני שותק בתשובה לאיזו אגרסיה או שנאה לכיוון שלי, אז זה כמו בעל מנת להשפיע, ואם אני יכול לענות באהבה, אז זה לקבל בעל מנת להשפיע. כאן נאמר שהשתיקה היא הדבר הכי טוב.

השתיקה היא לא הדבר הכי טוב. אלא הכי טוב זה אם אתם מקבלים את ההתקרבות אל האחר, נקרא לו אויב, ורוצים לרומם את הקשר למדרגה הבאה.

תלמיד: האם שתיקה היא כמו חלל כדי שאני אוכל לעבד את כל זה בתוכי, להצדיק, לפנות לבורא, לחברים?

כן. שתיקה היא לא תיקון אלא היא שינוי של התנאים בתוך הכלים שלנו.

תלמיד: היה לנו מצב בעשירייה, שחבר ואני מצאנו בנו את הכוחות לעלות מעל המחלוקת, והחלטנו יחד שבמקום לריב נכין סעודה עבור העשירייה. הכנו והעברנו סעודה ממש טובה בשביל העשירייה, וזה פשוט פלאים איזה דברים ניתן לכסות באהבה בעזרת החברים והודות לחיבור בינינו.

כן. אבל זה טוב אם לפני תריבו טוב טוב.

תלמיד: כן, זה בדיוק מה שהיה.

אני מקנא בכם.

שאלה: איך אנחנו מביאים את הלב שלנו למצב שהוא יוכל להתחבר עם האחרים? מה עוזר לנו להתכייל?

תנסו לפתוח את הלב ולא לסגור אותו כלפי אף אחד. הכוונה כמובן בקבוצה, לאנשים הקרובים. עכשיו אנחנו נמצאים ממש לקראת כנס, אז תנסו להכין את הלב שיהיה פתוח לחברים האחרים שאיתם אתם מתכוונים להיפגש פיזית או לא פיזית בזמן הכנס.

במקרה כזה תרגישו בקשר המשותף שלכם, בחיבור המשותף שלכם, עד כמה אפילו שתיקה יכולה להיות עוצמתית. כך אתם מתקרבים, מתחברים, יש מגע של הלבבות, ויותר מזה לא צריך כלום.

קריין: קטע מספר 5, כותב הרב"ש.

"על ידי האמונה הוא זוכה לשלימות האמיתי, שבעבור זה נברא האדם. לכן מקויים אז, "זכה, מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות". וזה פירוש שבולם את עצמו בשעת מריבה עם היצר הרע שלו, היינו בזמן שהריב הוא על העבודה מבחינת שלא על מנת להשפיע, אז אין לו מה להשיב. וזה נקרא "תולה ארץ על בלימה", היינו אין לו שום יסוד, שנקרא בלימה, אלא למעלה מטעם ודעת."

(הרב"ש. 292. "הבולם עצמו בשעת מריבה")

זה הדבר הכי גבוה שיכול להיות, תולה ארץ על בלימה. "שנקרא בלימה, אלא למעלה מטעם ודעת".

שאלה: האם שתיקה היא התנאי להשתוקקות לבורא? כי נראה לי שהם נמצאים באותו מישור.

כן.

שאלה: פעם אמרת שכתוצאה מחטא הבבלים הפסיק ביניהם הדיאלוג הפנימי. מה זה אומר?

אנחנו עוד נברר, זה לא חשוב עכשיו.

שאלה: זה לא סוד שבזמן השתיקה מזדחלות אל הראש כל מיני מחשבות ורצון לקבל. האם בזמן השתיקה ניתן לשמוע מקורות ושיעורי רב?

מה אתם אמורים לעשות בזמן שתיקה?

תלמידה: פשוט לשתוק.

פשוט לשתוק? את זה אני לא מבין. האם את רוצה פשוט לנתק את עצמך מכל האחרים? לא ציפיתי שתגידי דבר כזה.

שאלה: כדי לעשות את הבחירה במצב שיש ריב ובאמת לשתוק, חייבים להיות בהשגה של המצב הזה, אחרת כל פעם אני חוזרת לאותו מצב, לחיפוש של האמת שלי. מה עוזר ברגע הזה לא לבחור בזה אלא דווקא לרצות לשתוק, אולי דוגמה מהחברים, אולי לבקש מהבורא? איך לכוון את שלושת השניות האלה כדי לעשות את הבחירה הנכונה, לעשות את הבורא?

לעצום עיניים ולהתחבא תחת הבורא.

שאלה: מהי דרגת המדבר ומה מדבר אם החכמה היא יותר גדולה בשתיקה?

דרגת המדבר זו דרגת האדם וזו דרגה גבוהה מאוד. אבל כשהאדם רוצה לעלות את עצמו לדרגה עוד יותר גבוהה, אז השתיקה היא עוד יותר גבוהה מדיבור.

שאלה: האם השתיקה היא עבודה פנימית שאנחנו מבצעים במקום להביא את הקונפליקט הזה לעשירייה?

לא, כך זה בעולם הזה. ברוחניות אנחנו רוצים להיות בשתיקה כדי לעלות לדרגה יותר גבוהה.

שאלה: אנחנו בדרך כלל אומרים שאם יש שאלות לאגו, אז אנחנו מוצאים מה לענות לו, ופה הוא כותב שאין מה להשיב לו. איך אני מחזיק את המצב הזה, איך אני בולם את עצמי?

אם אין לי תשובה, אז אני שותק, הבולם את עצמו בשעת המריבה, ובזה אני מנצח.

תלמיד: אבל אז אני נשאר עם אותו כוח של האגו עליי.

מה שיש, אבל לפחות אני לא נופל.

קריין: קטע מספר 6, כותב הרמב"ם.

"לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו… ואמרו "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה". וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים וענייניהם מרובים."

(הרמב"ם. "משנה תורה")

שאלה: נאמר בסוף הקטע הקודם, ללכת "אלא למעלה מטעם ודעת". מה זה אומר ללכת למעלה מטעם?

לא משנה אם זה נראה לכם טוב או רע, עליכם לבחור רק בהתאם למטרה העליונה.

שאלה: כשאני מדברת עם חברה בצורה פנימית ומקשיבה למה שהיא עונה לי, האם אני צריכה לדאוג לזה שהיא תשתתף בצורה הכרתית או שהתהליך תלוי רק בי?

זה תלוי בך ובה. צריך להשיג קודם מגע פנימי ואחר כך לדבר.

שאלה: יש חברות שקל להן לשתוק. איך לבדוק את השתיקה שלי? האם הבדיקה היא הרגע של הפנייה לבורא?

אנחנו עוד נעבור זאת.

שאלה: סיפרת לנו הרבה פעמים שהרב"ש היה אומר על הגוף שלו "שיסבול". האם עלינו להגיד לגוף שלנו שיסבול כשאנחנו בתהליך של השתיקה? כי אז בעצם האגו נפרד מאיתנו כדי שלא נזדהה עימו.

את צודקת, שיסבול.

שאלה: יש כזאת תחושה עמוקה איך בזמן השיעור אתה מהנה את הבורא, ויש תפילה לבורא שגם אנחנו נוכל להנות אותו.

אני מקווה שיצליח לנו כך גם בזמן הכנס.

(סוף השיעור)