שיעור בוקר 26.01.2019- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תע"ס, כרך א, חלק ג, דף קלג. עמ' 133,

"אור ישר ואור חוזר, כולל חמשה עשר פרקים". פרק ח'

קריין: תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ג', דף קל"ג, עמוד 133, פרק "אור ישר ואור חוזר", פרק ח'.

פרק ח'

"מבאר כי ד' בחינות חו"ב תו"מ דומות כמו אדם שנשמה מלובשת בגוף שלו, והגוף מלובש בלבוש, והוא יושב בהיכלו: חכמה ה"ס כללות האורות שבעולם אצילות, והיא נשמת כל אצילות, ונקראת אדם העליון. והוא מלובש בבינה, שה"ס כללות הכלים המכונה גוף דאצילות. ועל הגוף מלביש ז"א, שהוא לבוש. ומלכות היא היכל לכולם."

אות א'

"* ואחר שבארנו, כי כל הנאצלים כולם בחינה א', הכוללת כל ד' יסודות, שהם ד' אותיות הוי"ה, שהם ד' עולמות אבי"ע, ושיש להם בחינה עליונה חמישית, אמצעי בינם לבין א"ס, נבאר עתה, כל עולם ועולם בכללות, ואח"כ, נחזור בהם בע"ה, לבאר יחד כולם בכללות א'."

* עץ חיים שער מ"ב פרק ב'.

אות ב'

"כל מה שיש בכל עולמות אבי"ע, אינן אלא ד' בחינות חו"ב תו"מ, שהן ד' אותיות י"ה ו"ה. והן, נשמה , גוף, לבושים, בית.

והנה כל מה שנברא בעולמות כולם, אינם רק ד' בחינות, שהם הוי"ה כנ"ל. והם: בחינת רוחני א הנקרא נשמה ובחינת אברי הגוף, ובחינת המלבושים, ובחינת הבית."

אות ג'

"האור שבאצילות , הוא הרוחניות הנקראת נשמה. והיא חכמה .

והנשמה מלובשת בכלים דאצילות הנקראים גוף.

ונדבר בעולם האצילות, ומשם יובנו כל השאר. כי הנה פנימית כל האצילות, הוא הרוחניות הנקרא נשמה, והיא מלובשת תוך אברי הגוף הנקרא כלים, שהם ב הי"ס הנקרא ראש וזרועות וגוף."

אות ד'

"עשרה כלים הם בגוף, שהם עשר ספירות בגבול ומדה שיש באצילות. והוא בינה.

ונחזור לענין ג הגוף, כי זה הבחינה הוא יוד ספירות עשר מדות, כי יש בהם גבול ומדה, כמ"ש בפרקי ההיכלות בשיעור קומה, שהוא רל"ו אלפים רבבות פרסאות וכו'."

אות ה'

"והגוף דאצילות מלובש בלבושים. והוא ז"א, המלביש את הבינה.

וגוף הזה, מלובש תוך לבושי דאצילות, וכמו שאמרו רז"ל, ביוד לבושים נתלבש הקב"ה, לבוש של גאוה שנאמר ה' מלך גאות לבש, וז"ס הנזכר בפרקי היכלות, כי שם ד החלוק של הבורא ית' נקרא זהריא"ל וכו'. אך בנשמה שבפנים אין מדה כלל, אמנם ה בערך הא"ס, נוכל לכנותם בשם מדות וספירות גם אל הנשמה."

אות ו'

"הלבושים שוכנים תוך הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות, שהם המלכות . וכללותם יחד,

נבחן, שאדם העליון, שהוא נשמה מלובשת בגוף, והגוף בלבושים, נתון בהיכל מלך."

"והנה, המלבושים האלה, הם בתוך בחינת הבתים, שהם ז' היכלות דאצילות שהם בחינת העולם בעצמו, שהם השמים והארץ, והאויר שביניהן, כי כל זה, בחינת הבתים, והם נקראים עולם אצילות, אשר בתוכו יושב האדם העליון, שהוא נשמה וגוף, ולבושי מלכות נתונים בהיכל מלך עליון, שזה כללות עולם האצילות."

אות ז'

"ד' הבחינות, נשמה גוף לבוש היכל, ה"ס חו"ב תו"מ. וכתר הוא חמישי אליהם,

שבו שרשי ד' בחינות נגל"ה האלו."

"ואלו הד' בחינות, הם בחינת היוד ספירות, המתחילין מחכמה הנ"ל, ויש בהם ד' בחינות כנ"ל, ועוד, יש בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הנ"ל, שורש לכולם, ויש בה ג"כ שורש הד' בחינות הנ"ל."

אות ח'

"בכל אחת מד' בחינות נגל"ה שבאצילות, יש ע"ס חו"ב תו"מ . והנשמה שבכתר שורש לע"ס

חו"ב תו"מ דנשמה שבאצילות . וגוף דכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דגופים. ולבושים דכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דלבושים . והיכל שבכתר שורש לע"ס חו"ב תו"מ דהיכלות."

"ונמצא, שבחינת האור והנשמה שבכתר, שורש לי"ס הנשמות דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ו ובחינת הגוף שבכתר, הוא שורש לי"ס הגופות שבי"ס דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ובחינת הלבושים שבכתר, הוא שורש לי"ס הלבושים שבי"ס דאצילות, המתחילין מחכמה כנ"ל, ובחינת היכל שבכתר, שורש לי"ס ההיכלות שבי"ס האצילות המתחילין מחכמה כנ"ל."

אות ט'

"כל מה שיש בעולם האצילות נחתם בעולם הבריאה."

"אח"כ, נברא עולם הבריאה, על דרך הנ"ל, ממש, כי דרך ז המסך, שהוא קרקע ההיכל דאצילות, האיר למטה, ונחתם שם ח חותם כל מה שהיה בעולם האצילות, ונקרא עולם הבריאה, יען הוא ט אור של תולדה, ואינו אור עצמו העליון, ואמנם, כיון שהוא חותם האצילות, צריך שיהיו בו כל הבחינות אשר באצילות."

אנחנו לא לומדים יחד. שימו לב, חיבור בזמן הלימוד.

אות י'

"הכתר דאצילות, החתים ד' שורשי נגל"ה בכתר דבריאה. ומנשמה שבכתר דאצילות נחתם

הנשמה שבכתר דבריאה. ומגוף שבכתר דאצילות נחתם הגוף שבכתר דבריאה. ומלבוש,

לבוש. ומהיכל, היכל."

"והוא, כי בחינת הכתר, שהוא בחינה החמישית הכלולה מד' בחינות הנ"ל, החתים כתר בראש הבריאה כמוהו, ומאור הכתר דאצילות, נחתם אור הכתר דבריאה, ומגוף כתר דאצילות, נחתם גוף כתר דבריאה, ומלבוש כתר דאצילות, נחתם לבוש כתר דבריאה, ומהיכל כתר דאצילות נחתם היכל כתר בריאה."

אות י"א

נגל"ה דכתר דאצילות, הנמשכים לנגל"ה דכתר הבריאה, נמשכים ע"י מלכות דאצילות,

שנתלבשה בכתר דבריאה. וכן שאר הספירות דאצילות שנחתמו בבריאה, נמשכו דרך מלכות דאצילות, בסוד זווג דהכאה על המסך שבה.

"אלא, שלא נמשכו אורות אלו, מכתר דאצילות ממש לכתר דבריאה, אלא, על ידי מלכות שבמלכות דאצילות, שהוא עתיק דבריאה, כנ"ל, המתלבש בכתר דבריאה, והיא י המשיכה אלו ד' בחינות שבכתר דאצילות, ובראם בכתר דבריאה, וכעד"ז, עשו יוד ספירות דאצילות, והמשיכו אורם דרך המלכות הנ"ל, אשר בכתר הנ"ל, והחתימו חותם דאצילות בבריאה: נשמה מנשמה, גוף מגוף, לבוש מלבוש, היכל מהיכל."

אות י"ב

המלכות דבריאה שירדה והתלבשה בכתר דיצירה, המשיכה חותם ה' פרצופין כח"ב תו"מ

דבריאה, שה"ס נגל"ה, לעולם היצירה, נשמות מנשמות, גוף מגוף, לבוש מלבוש, היכל מהיכל.

ועד"ז ביצירה ועשיה.

"ועל דרך זה ביצירה, כי המלכות דבריאה היה עתיק, מחובר עם א"א דיצירה, ושם נקרא כתר דיצירה, וה' פרצופים דבריאה, המשיכו והחתימו חותמם ביצירה, ע"ד הנ"ל בבריאה: נשמות מנשמות, וגופים מגופים, לבושים מלבושים, והיכלות מהיכלות. וכן עד"ז ה' פרצופים דיצירה, החתימו בחינותיהן בעשיה: נשמות מנשמות, וגופים מגופים, לבושים מלבושים, והיכלות מהיכלות, וכעד"ז הנ"ל, כל העולמות יחד בכללות אחד."

שאלה: אמרת שאנחנו לא קוראים ביחד. מה הביטוי של לקרוא ביחד? איך זה צריך להרגיש?

אני רוצה שאנחנו כולנו נתחבר במוח אחד, בלב אחד, ואני רוצה לקבל מאותו מוח ומאותו לב מה שיש בו, במוח שלנו ובלב שלנו. מאיפה אני לוקח את זה? עכשיו כשקראנו שעולם האצילות צריך להחתים את עצמו בעולם הבריאה, איך הוא עושה זאת? כל מה שיש באצילות מתרכז במלכות דאצילות, ממלכות דאצילות זה עובר לאיזה מנגנון שהוא נמצא לפני עולם הבריאה, עתיק דבריאה נגיד, זה מנגנון כזה מיוחד, ומשם הוא מחתים את עצמו בבריאה. כמו שהוא אומר, נשמה לנשמה, רוח לרוח, נפש לנפש וכן הלאה.

אותו דבר אצלנו. כשאנחנו יחד רוצים להתחבר כדי שתהיה לנו מערכת אחת, אז כך כל אחד מקבל משם, כי משם רק אנחנו יכולים לקבל ולא כל אחד לחוד. כל אחד לחוד לא מסוגל שום דבר, הוא יתפעל, תהיה לו התרשמות גשמית בלבד, כל מיני פלואידים, חשמלים ולא יותר. אם אנחנו רוצים הבחנות רוחניות, אנחנו צריכים לקבל את זה כאחד.

כי העליון שנותן לנו, הוא כאחד. ואנחנו קודם כל צריכים להתאים את עצמנו לעליון, ואז כשאנחנו מתאימים את עצמנו לעליון ואנחנו כאחד, אנחנו מקבלים ממנו, וכל אחד במידה שהוא נכלל באחד הזה שלנו, הוא כבר נכנס להרגשה הרוחנית.

תלמיד: ברמה הפרקטית, יש לנו את הטקסט, יש לנו להתרכז במנגנון הזה שציינת עכשיו, ובעצם לא נשאר מקום למשהו אחר, לזה שאנחנו כאן בכיתה, אנחנו כאילו מעל.

ודאי שאנחנו מעל. מה אנחנו, כיתה? על השולחן במרכז שם יוצא משהו? לא. אנחנו במחשבות, ברצונות שלנו רוצים להתחבר למחשבה אחת ולרצון אחד. זה נקרא מוחא וליבא אחד. ואז אנחנו כולנו רוצים לתפוס, לכלול מה שמדובר בספר. והוא פונה אלינו בצורה כזאת, ורק להכנה כזאת הוא מוכן להשפיע, כי זה הסדר של המבנה הרוחני. אי אפשר אחרת. אנחנו לא מסוגלים אחרת לקבל את זה, והוא לא מסוגל אחרת לתת לנו את זה.

תלמיד: וזה נקרא לקרוא ביחד.

זה נקרא לקרוא ביחד, שאנחנו מייצבים מוחא וליבא משותפים ואז אנחנו יכולים לקבל מהעליון.

שאלה: לא ברור אם מה שהוא תאר פה בכל האותיות אלה שתי פעולות או פעולה אחת. כי עד אות י"א הוא מדבר על זה שכל חלק הוא שורש לחלק בעולם תחתון יותר, ואז באות י"א הוא אומר שהכול עובר דרך מלכות דאצילות. אם הכול עובר דרך מלכות דאצילות, איך יכול להיות שכתר של פה משפיע על כתר של פה, ונשמה של פה משפיעה על נשמה של פה, ולא הכתר משפיע על הכול?

תקרא בבקשה את הכותרת לפרק ח' וגם אותיות קטנות.

קריין: בעמ' 133 דף קל"ג נקרא שוב את הכותרת בפרק ח'.

פרק ח'

מבאר כי ד' בחינות חו"ב תו"מ דומות כמו אדם שנשמה מלובשת בגוף שלו, והגוף מלובש בלבוש, והוא יושב בהיכלו: חכמה ה"ס כללות האורות שבעולם אצילות, והיא נשמת כל אצילות, ונקראת אדם העליון. והוא מלובש בבינה, שה"ס כללות הכלים המכונה גוף דאצילות. ועל הגוף מלביש ז"א, שהוא לבוש. ומלכות היא היכל לכולם. ובו ד' ענינים:

א. ד' הבחינות חו"ב תו"מ מכונות: נשמה, גוף, לבוש, היכל. וה"ס עולם אצילות שבתוכו יושב אדם העליון שהוא נשמה מלובש בגוף, ובלבוש, ובהיכל מלך. ב. כתר הוא שורש אליהם, ומתחלק לד': שורש לנשמה הוא חכמה שבכתר. ובינה שבכתר הוא שורש לגוף. וז"א שבכתר הוא שורש ללבוש. ומלכות שבכתר הוא שורש להיכל. ג. וכל זה שנתבאר בעולם אצילות נוהג ג"כ בעולם הבריאה שה"ס אור של תולדה. כי הבריאה נחתמה מעולם אצילות. באופן, שכתר דכתר דאצילות החתים כתר דכתר בבריאה. וחכמה דכתר החתימה חכמה דכתר בבריאה, דהיינו נשמה דכתר. ובינה דכתר החתימה נשמה דכתר בבריאה וכו' וכן היא בכל הספירות. ד. אין האורות נמשכים ישר מכתר דאצילות לכתר דבריאה, כי אין עולם הבריאה מקבל רק דרך מלכות דאצילות. וכל מה שיש בעולם אצילות החתימה מלכות דאצילות בעולם הבריאה. ועד"ז בעולם היצירה ועשיה.

שאלה: מלכות דעליון, ממנה נחתם כל התחתון. מלכות דעליון היא עתיק של התחתון, היא נהפכת לכתר של התחתון. מלכות היא כולה באור חוזר, אין בה אורות, אז איך היא מחתימה את התחתון? היא רק כלים, היא רק אור חוזר.

איך אתה פותר את הקושיות שלך?

תלמיד: שאני אתן תשובה?

אני לא נותן לך תשובה, אני שואל איך אתה עונה. מי אמר לך שמלכות דעליון היא כבר כתר דתחתון, ואם זה מתאים לכאן?

תלמיד: קראנו את זה.

באיזה תנאי מלכות דעליון הופכת להיות לכתר לתחתון? יש הבדל. יש מלכות כלפי ט' ראשונות, וכתר דתחתון זה כתר כלפי ט' תחתונות. זה מבנה אחר לגמרי, הבחנות שונות.

שאלה: זאת אומרת שיש מצב שכן יש בה אורות, שהיא הופכת להיות לכתר לתחתון?

אם היא הופכת להיות כתר לתחתון יש לה את כל האורות.

שאלה: אתה יכול להסביר את ההבדל בין חותם ונחתם?

תלוי באיזה מקום מדברים.

תלמיד: עכשיו אנחנו מדברים באצילות ובריאה.

במבנה שבאצילות יש גם אותו מבנה בבריאה, רק חומר שונה.

שאלה: למה במעבר בין אצילות ובריאה, בי"א כתוב שזה נשמה מנשמה ביחיד, ובין בריאה ויצירה נשמות מנשמות?

כי באצילות זה ייחוד ולכן כך הוא כותב. זה לא משנה.

(סוף השיעור)