שיעור בוקר 01.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

על סף לשמה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "על סף לשמה". קטע 15.

הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו. 

כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש ."

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ב)

תלמיד: כתוב פה "הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו". האם מדובר על מצב לשמה או לא לשמה?

זה לא חשוב, אתה רואה שהוא לא כותב על זה.

תלמיד: כלומר ההתפעלות צריכה להיות גם בלא לשמה.

כן.

תלמיד: מה חומר העבודה של האדם כשאין לו שום תשלום של גמול, כבוד, כלום?

אבל יש לו הרגש התפעלות, "הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו."

תלמיד: ואז הוא כותב "כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמית". הוא לא מקבל כלום.

כן.

תלמיד: האם הרגש ההתפעלות הזה מפצה על כל שאר התשלומים?

כן.

תלמיד: הוא חי מהתפעלות?

חי מהתפעלות.

קריין: קטע 16.

"ואמרו חכמים לעולם יעסוק האדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמיי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר, עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה, מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לעניין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה". 

(הרמב"ם, "משנה תורה")

תלמיד: למה דחיית תגמול וזה שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, בהכרח מוביל לאהבה? מה התנאי שפעולת הדחייה תוביל לקשר? זו יכולה גם להיות פעולה מכאנית, הוא דוחה כל דבר שמגיע אליו.

לא, זה לא יתכן.

תלמיד: למה לא?

לפני שהוא עושה פעולה מכאנית הוא צריך לעשות פעולה ברצון.

תלמיד: איך מפתחים אהבה מעבר לפעולות הפנימיות שאנחנו משתדלים לעשות?

על ידי המתנות.

תלמיד: לתת מתנות.

כן.

תלמיד: בשיעור הקודם הוא דיבר על הדור האחרון שהם קטנים וגדולים, "מקטנם ועד גדלם", ופה הוא דיבר על אנשים שהם בלא לשמה שעובדים מתוך יראה ושכר, ועל אנשים שפועלים כבר מתוך האהבה. כל הגישות האלה יכולות להיות בעשירייה אחת, נכון?

למה לא? כן.

תלמיד: מה זה מגלים "רז זה לאט לאט"? האם יש מצב בתוך העשירייה שחלק מגלה מהר מדי גישה אחרת וזה יגרום לנזק?

זה לא יגרום לנזק. אבל אתה צריך לראות עד כמה הפעולות שלך, הדיבורים שלך יכולים לעזור.

תלמיד: מהי הגישה הנכונה שיכולה לקשור את שתי הגישות האלה בעשירייה אחת בלי שהיא תתפרק?

השפעה הדדית מכולם לכולם.

תלמיד: האם יש עבודה לשני החלקים לשמור על השפעה הדדית?

כן.

קריין: קטע 17.

" רבי מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו, נקרא רע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא, ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה, שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה, ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים."

)משנה, מסכת אבות, פרק ו')

קריין: קטע 15.

"הרגש התפעלות, המגיע לאדם בעסק המצות בין אדם למקום, הוא שוה לגמרי עם הרגש ההתפעלות, המגיע לו בעת עסק המצות שבין אדם לחבירו. 

כי כל המצות מחויב לעשותם לשמה, בלי שום תקוה של אהבה עצמית. כלומר, שאין שום הארה ותקוה חוזרת אליו, על ידי טרחתו זו, מתשלום גמול או כבוד וכדומה. אשר כאן, בנקודה הגבוה הזאת, מתחברים אהבת ה' ואהבת חבירו לאחת ממש."

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ב)

סדנה

מהי הרגשה של אהבת הזולת שמביאה לאהבת ה'?

*

(סוף השיעור)