שיעור בוקר 12.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 418, מאמר "החרות"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 418, מאמר "החרות", טור א' כותרת "הרגל נעשה לטבע שני".

הרגל נעשה לטבע שני

"סבה הג' הוא סדר גורם ונמשך באורח ישר, העובר על המצע ומשתנה על ידיהם. כי מתוך אשר הנטיות המורשות נתהפכו באדם בסבת הסביבה, לבחינות מושכלות, לפיכך נמצאות פועלות באותם הכוונים, אשר השכליות הללו מגדירות אותם. למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי.

נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה. נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני.

אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה."

כלומר אין לאדם גבול לשינויים שבו, ממש כך.

שאלה: לפי מה שאני מבין אדם על ידי השפעת הסביבה יכול לשנות את המצע שלו מאגואיסטי לאלטרואיסטי, כלומר כן יכול להיות שינוי כזה.

אדם יכול להפוך מאגואיסט לאלטרואיסט אבל על ידי כוח עליון.

תלמיד: זה לא בדוגמה שהוא נותן פה.

כנראה שלא.

שאלה: גם אני לא הבנתי מה התהליך שקורה כאן כדי שהאדם יהפוך את הנטייה שלו לטובה.

נצטרך לקרוא שוב.

הרגל נעשה לטבע שני

"סבה הג' הוא סדר גורם ונמשך באורח ישר, העובר על המצע ומשתנה על ידיהם. כי מתוך אשר הנטיות המורשות נתהפכו באדם בסבת הסביבה, לבחינות מושכלות, לפיכך נמצאות פועלות באותם הכוונים, אשר השכליות הללו מגדירות אותם. למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי.

נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה. נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני.

אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה."

על ידי סביבה אנחנו יכולים ממש לשנות את עצמנו מקצה לקצה.

שאלה: זה לא רק העניין של הסביבה, הוא כותב שזה הפך להיות לבחינת מושכלות זה מאפשר לסביבה לפעול ולשנות אותו.

כן.

תלמיד: מה זאת אומרת שזה הפך למושכלות ומשם הסביבה כבר מחליטה לאיזה כיוון הולכת הנטייה החדשה?

זו נקודה שאני מגיע אליה מהרצון לקבל שלי, ואז בתוך הנקודה הזאת אני כבר יכול לסובב את עצמי כאילו לכיוון חדש.

תלמיד: האם הנטייה כבר יצאה מאיזה מקום שורשי והפכה למשהו חלש כזה באוויר?

זה לא באוויר, זה "מושכל". אני מוכן לקבל על עצמי מטרה, גדר אחר.

תלמיד: האם הנטייה עדיין קיימת בי?

הקודמת?

תלמיד: מה זאת אומרת הקודמת?

כי אני מחליף נטייה אחת בנטייה אחרת.

תלמיד: האם ההחלפה לא קרתה רק במושכלות?

לא. זה מה שהוא רוצה להגיד, שאנחנו על ידי זה הופכים להיות משהו חדש.

שאלה: אדם נולד עם נטייה להיות קמצן, הוא גדל בסביבה ומטבעו הוא מתחיל לקלוט ממנה כל מיני ידיעות. הוא קולט ממנה דוגמאות שטוב לאדם להיות קמצן כדי לא להזדקק לבריות.

זה לפי הטבע שלו.

תלמיד: זה לפי הטבע שלו, כך הוא גדל. עכשיו הוא אדם קמצן וטוב לו עם זה בגלל שהוא לא זקוק לבריות. ושטוב להיות קמצן בזה הוא בטוח, הוא מרגיש כך.

כן.

תלמיד: האם עכשיו הוא אומר שאם יבוא מצב שהוא לא יזדקק לבריות, אז הוא ישתחרר מהקמצנות שלו? כל החיים הוא גדל שטוב להיות קמצן כדי לא להזדקק לבריות. מה עכשיו קורה שהוא פתאום משחרר והופך את הנטייה הזאת של הקמצנות למשהו טוב?

הוא לא רוצה להיות תלוי בבריות.

תלמיד: כן, בגלל זה הוא קמצן.

אז דווקא אותה נטייה לא להיות תלוי בבריות משנה אותו. כתוב "נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה."

תלמיד: זאת אומרת אדם עכשיו הוא קמצן בגלל שהוא לא זקוק לבריות, ואם יבוא מצב שהוא ירגיש חופשי מהפחד הזה, אז הוא יפסיק להיות קמצן.

כן.

תלמיד: אבל איך קורה פתאום שהוא משתחרר מלפחד להיות נצטרך לבריות?

תקרא שוב.

תלמיד: כתוב "נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות".

למה?

תלמיד: בגלל שאם הוא קמצן, אז הוא דואג לעצמו, הוא לא צריך את הבריות.

כן. "הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה."

תלמיד: אם הוא יקבל טוויסט כזה פתאום שהוא יפסיק לפחד מזה שהוא צריך את הבריות, אז הוא ישתחרר גם מהקמצנות שלו.

כן.

שאלה: אבל איך הדבר הזה יקרה לו? הוא כותב "והוא על ידי הרגל". מה זאת אומרת הרגל? איזה הרגל אדם קמצן צריך לעשות שוב ושוב? האם זה כדי לא להזדקק לבריות, כדי להפסיק להיות קמצן?

כן, נגיד שהוא מרגיש לחץ מהם.

תלמיד: האם הלחץ מהם הוא שיפסיק להיות קמצן?

אז הוא מתרחק מהקמצנות.

תלמיד: מה הם אומרים לו, שלהיות קמצן זה רע?

הוא כותב. "הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה." כלומר אם לא יהיה לו רווח. "נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני." כלומר אפשר לצאת מזה. כאן אנחנו מדברים על אדם שיש לו מצד הטבע כל מיני נטיות והוא יכול את הנטיות האלה לעקור, לשנות.

תלמיד: איך? הוא כותב "על ידי הרגל". מה האדם הקמצן צריך לעשות כהרגל כדי לשנות או לעקור את הנטייה הזאת לקמצנות?

הוא צריך להיות בסביבה הנכונה.

תלמיד: ממה הוא צריך להתרשם מאותה הסביבה?

הוא צריך להתרשם מאותה הסביבה שהוא יכול לא להשתמש בקמצנות כדי להצליח.

תלמיד: איך הוא יתרשם אם כל החיים הוא התרשם מסביבה שטוב להיות קמצן?

כאן יש לו התנגדות פנימית בין מה שיש לו בכוח, מה שרכש מההורים שלו, לבין מה שיש לו.

תלמיד: מה זה כוח התנגדות בין מה שירש מההורים שלו לבין מה שיש לו?

מההורים שלו יש לו נטייה לקמצנות, והוא מגלה שיש לו נטייה אחרת.

תלמיד: מאיפה הנטייה האחרת?

מתוכו.

תלמיד: האם הוא גם ירש אותה?

כן.

תלמיד: כלומר יש בו שתי נטיות הפוכות, לוותרנות ולקמצנות?

כן. יש כאלה דוגמאות בהיסטוריה.

תלמיד: אבל הנטייה לקמצנות היא יותר חזקה.

לא, הוא כותב, "למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי." זה כבר עבר לו לשכל. מכך שזה היה בתוך הרגש הפנימי, שכך זה היה שלו, עכשיו זה כבר שכלי. זה עבר למדרגה שהוא יכול להשתנות, שהוא יכול לשמוע נגד זה הוכחות, לראות תוצאות שליליות כתוצאה מקמצנות וכן הלאה, ועל ידי זה הוא ישתנה. זה קורה אצלנו עם כל אחד, אם תשימו לב, היו בכם כל מיני נטיות קודמות ויצאתם מהן.

תלמיד: מה ההרגל שאדם צריך להרגיל בו את עצמו כדי להפוך נטייה לטובה?

רק להחליף סביבה. זה יכול להיות באותה סביבה אבל שהיא תשתנה.

תלמיד: איך הוא יתחיל לשמוע עכשיו דברים אחרים מהסביבה?

קודם כל הוא ישתנה, ואז הוא יוכל לשמוע מה שאומרים לו בצורה אחרת.

תלמיד: הוא באותה סביבה ועכשיו הוא מתרשם ממנה אחרת.

נגיד.

תלמיד: מה הוא שינה כדי שהוא עכשיו יתחיל להתרשם ממנה אחרת?

בו נעשה שינוי.

תלמיד: אבל בו לא יכול להיעשות שינוי אם הסביבה לא פעלה עליו.

"למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי." קודם זה היה רגשי ועכשיו זה כבר שכלי.

תלמיד: איך מהמצב הזה שהוא שכלי הוא מתחיל לרכוש שכליות אחרות?

אז הוא יכול להתמודד עם זה, כי שכלי זה לא רגשי. שכלי זה לפי הוכחות, לפי דוגמאות, והוא יכול לשנות את עצמו.

תלמיד: איך הוא מפעיל את הסביבה עליו?

בהתאם למידה שהוא מחליט.

(סוף השיעור)