שיעור בוקר 04.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם. עמ' 324. מאמר "כי בכל חכמי הגויים מאין כמוך"

קריין: עמוד 324, מאמר "כי בכל חכמי הגויים מאין כמוך", סעיף 161.

כי בכל חכמי הגויים מֵאֵין כמוך

.161" אמר רבי אלעזר, כתוב, מי לא יירָאךָ מלך הגויים, כי לך יָאָתָה. איזה שבח הוא זה? אמר לו רבי שמעון: אלעזר בני, פסוק זה נאמר בכמה מקומות. אבל ודאי אין הוא כך, כמשמעותו הפשוטה, כמ"ש, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מֵאֵין כמוך, שזה בא לתת פתחון פה לרשעים, לאותם שחושבים, שהקב"ה אינו יודע את ההרהורים והמחשבות שלהם.

ובשביל זה יש להודיע השטות שלהם. כי פעם אחת בא אליי פילוסוף אחד של אוה"ע. אמר לי, אתם אומרים שאלקיכם מושל בכל גובה השמיים, וכל הצבאות והמחנות אינם משיגים, ואינם יודעים המקום שלו. הנה הפסוק הזה אינו מרבה כבודו כל כך. שכתוב, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך. מהי ההשוואה הזו לבני אדם, שאין להם קיום?

פירוש. והוא על דרך הכתוב, ואמרו אֵיכָה ידע אל, ויש דעה בעליון? הנה אלה רשעים ושַלווי עולם הִשְׂגו חָיל. כמו שמביא לפנינו דברי הפילוסוף.

אותו פילוסוף היה אחד גדול מחכמי הגויים. ובא לפני רבי שמעון, לבזות את חכמת ישראל ועבודתנו באמונה שלמה, שהיא בתמימות גדולה, משום שאין למחשבה השגה בו כלל. וחכם זה היה מהפילוסופים, האומרים שעיקר עבודת ה' היא להשיג אותו, כי לדעתם הם משיגים אותו. ובא להתלוצץ עלינו.

שאמר, שאלקיכם מושל בכל גובה השמיים, כלומר, שהוא מרוּמָם מכל שֵׂכל אנושי, והוא שליט ברוממותו זו. וציווה לכם לעבוד לפניו באמונה ובתמימות, ולא להרהר בו כלל. משום שכל הצבאות והמחנות אינם משיגים, שלא לבד ששכל אנושי אינו משיג אותו, אלא אפילו החֵילות והמלאכים העליונים לא ישיגו אותו כלל, ואינם יודעים המקום של מקומו אינם משיגים. כמ"ש, ברוך כבוד ה' ממקומו, משום שאינם יודעים, היכן מקומו."

שאלה: בטקסט מס' 160, מה אומר התרגום שהוא הו"ק דקדושה?

יש לנו טקסט הכתוב בשפה המקובלת לכתיבת טקסטים קבליים בעברית, ויש לנו טקסטים שאפשר להעביר אותם בתרגום, שזה לא בדיוק בעברית, אלא בארמית או בכל מיני תנאים אחרים לתרגום. במקום שרוצים קצת להסתיר, קצת לעזור, קצת להביא להשגה אבל בדרך לא ישירה, משתמשים בשפת התרגום. אנחנו עוד ניתקל בכך בהרבה מאוד מקומות, בהם מסבירים לנו מה ההבדל בין שפה לתרגום, מפני שהשתמשו בזה בעבר בהרבה מקרים.

זה דומה למה שרואים בטקסטים של פוליטיקאים, דיפלומטים. כתוב למשל שההסכם נכתב בשתי שפות, נאמר אנגלית ואיטלקית, שלשתיהן יש אותו כוח. כלומר למרות שאי אפשר לשקול בדיוק ששפה אחת היא כשפה השנייה, הסכמנו על כך.

שאלה: תכונת התמימות המתוארת כאן, היא חלק מהתכונות שחייבות להיות אצל בן אדם בעל השגה. תמימות, וגם אמונה למטה מהדעת. איך לא ליפול למצב שאתה יכול להשתמש בדעת ככלי להשגת הרוחניות? בין שתי ההבחנות האלה, תמימות ואמונה למטה מהדעת, יש התנגשות?

יש התנגשות כלשהיא, מפני שאנחנו עדיין לא מבינים לא את התכונה הזו ולא את התכונה ההיא. כשנתקרב אליהן ונבין אותן, אז נראה שאין ביניהן שום התנגשות.

קריין: עמוד 324, טור ב'.

"ועל זה בא לשאול, שהפסוק הזה אינו מרבה כבודו כל כך. שכתוב, כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך. אם הנבואה באה לשבח אלקי ישראל, שהוא יותר חשוב מהאלוהים, שמשיגים חכמי הגויים, ע"פ כוחם האנושי עצמם וחכמתם, אינו מרבה כבודו כל כך. הרי שבח זה אינו מרבה לו כבוד כל כך. כי איזה משקל והשוואה היא מהבורא לבני תמותה? והלוא נמצא כאן זלזול גדול לאלקיכם, להעריכו בערך חכמי הגויים בני התמותה?

.162 ועוד אמר, שאתם אומרים על הכתוב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. בישראל לא קם, אבל באוה"ע קם. אף אני אומר כך, שבכל חכמי הגויים, אין כמוהו, אבל בחכמי ישראל, יש כמוהו. וא"כ, אלקים שיש כמוהו בחכמי ישראל, אין הוא אלקים עליון שליט. הסתכל בפסוק, ותמצא, שדייקתי כראוי.

כאן דיבר בלשון חכמה. שאמר, הסתכל בפסוק, ותמצא, שדייקתי כראוי. כי הבין, שהוא יתרץ לו שאלתו בנקל. כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם, אין מי שישיג אותך. כי מאין כמוך, הוא על דרך, אלמלא ידעתיו הייתיו. ולפי שחכמי הגויים מתפארים שמשיגים אותו, הם נבחנים משום זה כמוהו. ולכן אומר הכתוב ששקר דיברו ואינם כמוהו, כי אינם משיגים אותו, אלא הם מַטעים את עצמם.

ולפיכך החכים לשאול, שלפי זה משמע, שרק בחכמי הגויים אין כמוהו, אבל בחכמי ישראל יש כמוהו? כלומר, שמשיגים אותו. א"כ אלקים, שיש בבני ישראל כמוהו, אינו אלקים שליט ומרומם. כלומר, שלפי זה, איך אתם אומרים, שאלקי ישראל אין למחשבה השגה בו כלל, ושליט על עבדיו בכוח האמונה ברוממותו? והרי כתוב שבחכמי ישראל יש כמוהו, שיש חכמי ישראל, שמשיגים אותו. הרי שהכתוב סותר אתכם?

.163 אמרתי לו, ודאי יפה אמרת, שיש בישראל כמוהו. כי מי מחייה מתים? הלוא הקב"ה לבדו. באו אליהו ואלישע והחייו מתים. מי מוריד גשמים? הלוא הקב"ה לבדו. בא אליהו ומנע אותם, והוריד אותם בתפילתו. מי עשה שמיים וארץ? הלוא הקב"ה לבדו. בא אברהם, והתקיימו שמיים וארץ בקיומם, בזכותו.

רבי שמעון תירץ לו, כי זהו ודאי אמת, כמו שאמרת, שבישראל יש כמוהו. ודאי יפה אמרת. ועם זה, אינו סותר כלל את אמונתנו התמימה, שאנחנו לא משיגים אותו כלל וכלל. והוא מושל בכל גובה השמיים, שגם המלאכים העליונים אינם משיגים אותו, ואינם יודעים המקום שלו.

אמנם כלפי זה, נתן לנו תורה ומצוות, שע"י העסק בתורה ומצוות לשמה, זוכים ישראל להידבק בו ממש, ושכינתו מתלבשת בהם, עד שהם עושים אותם המעשים, שהבורא עושה. שהם מחיים מתים, ומורידים גשמים, ומקיימים שמיים וארץ. ומבחינה זו, הרי הם כמוהו ממש, כמו שאומרים, ממעשיך היכרנוך. אבל כל זה משיגים רק מאמונה ותמימה, שאינם מעלים הרהור כלל וכלל, כדי להשיג אותו בחכמתם, כדרך חכמי הגויים."

שאלה מהי תכונת החכמה ואיזה דיאלוג היא מנהלת? מיהו הפילוסוף?

פילוסוף הוא אדם מלומד שסומך על הלוגיקה שלו, על הגילויים שלו, על התפיסה השכלית שלו במערכת העולם, הבריאה, ובצורה כזאת הוא נכלל במחקר של מה שמוביל הזוהר. הזוהר מספר לנו כביכול בשם הבורא, הכוח העליון ולכאן נכנס ההסבר של הפילוסוף שחושב שהאדם יכול בעזרת השכל שלו להשיג, לגלות, משהו שלא נאמר עדיין בספרים. לכן יש התנגשות בין הקבלה לפילוסופים במהלך שנים רבות. נראה מה יהיה.

תלמיד: אבל זה סוג של תכונה בי.

כן, זו תכונת הלוגיקה, שהאדם חושב שהוא יכול בעזרת הכלי השכלי והלוגי שלו, להבין, להגדיר, להגביל איכשהו את הבורא, לתחוֹם אותו, כיוון שלא ניתן להכיל, להכניס את הבורא למסגרות של מחקר כלשהן, אם אנחנו לא תוחמים אותו בצורה שכלית, רגשית כמו עם כל ניסוי אחר.

תלמיד: אני מנסה ללמוד את הזוהר בשיעור, איך לבטל את תכונת הפילוסוף שבי, ובאיזו תכונה אחרת מרכזית להחליף אותה?

העיקר לספוג את כל מה שכתוב בספרים, ואחרי כן זה יסתדר, אפילו אם זה לא יוצא מיד לפי רמות שונות, לפי גישות שונות. מה עוד אפשר לעשות? בינתיים כלום. אבל בגישה ההתחלתית שלך כבר יהיה ברור שאתה מתקרב לרצון להבין את התפקיד הנכון של הבורא ביחס לאדם, עד כמה הוא יכול להשיג את הבורא.

תלמיד: כששואלים אותך שאלות, אתה אומר לא פעם "אני לא רוצה לשמוע את הפילוסופיה שלך". לְמה אתה מתכוון כשאתה עונה כך לחברים?

כנראה שבמקרה כזה יש ניסיון כלשהו להתקדם בעזרת השכל, ובעזרת השכל לא ניתן להתקדם, רק בעזרת האמונה. כלומר אם נרכוש את תכונת האמונה שיש לבורא, אז במידה זו נרגיש ונשיג אותו. אנחנו עוד נדבר על זה הרבה. אט אט התכונה הזאת תתגלה בנו. בינתיים אנחנו לא צריכים להחליט שום דבר, להשיג שום מסקנות חפוזות. ממשיכים.

164". מי מנהיג השמש? הלוא רק הקב"ה. בא יהושוע, והשתיק אותו, וציווה אותו, שיעמוד על עומדו, והשתתק. כמ"ש, ויידום השמש וירח עמד. הקב"ה גוזר דין, אף משה כך, גָזר דין והתקיים. ועוד, שהקב"ה גוזר גזרות, וצדיקי ישראל מבטלים אותן, כמ"ש, צדיק מושל יראת אלקים. ועוד, שהקב"ה ציווה אותם ללכת בדרכיו ממש, להידמות לו בכל.

הלך אותו הפילוסוף והתגייר בכפר שַׁחֲלים. וקראו לו יוסי הקטן. ולמד הרבה תורה, והוא בין החכמים והצדיקים שבאותו המקום.

פירוש. שמא תאמר, שסוף סוף הם ממעטים כוח אמונתם התמימה, משום שזוכים להיות כמוהו ממש. אמנם הם עושים זאת, משום שציווה אותם לעשות כך, ולהשיגו מכוח מעשיו. שהקב"ה ציווה אותם ללכת בדרכיו ממש, כמ"ש, והלכת בדרכיו. ומצוות המלך הם עושים, כדי להידמות לו בכל. והנה הפילוסוף התפעל מאמת זו, עד שהלך והתגייר, וקיבל עליו עול תורה ומצוות."

שאלה: למה נראה שמידת ההשתוות של האדם לבורא לא מתגלה לאדם?

בסופו של דבר אנחנו מגלים אותה ואנחנו מודדים אותה, אנחנו גם מודדים את הפער בין המצבים שמגלים בכל פעם. אבל בהתחלה יכול להיות שלא, אתה צודק, אין לנו עדיין כלים, אין לנו עם מה להשוות אותם.

תלמיד: אבל מפעם לפעם כשאני מביט במציאות, אני לא רואה דבר מלבד את עצמי, אני רואה ששום דבר לא קיים מלבדי. אני כאילו מוקף באלף מראות שפשוט משקפות את התכונות שלי במידות שונות.

זה נכון. איך מזה אתה יכול להגיע להכרת האלוקות? בזה שאתה מקרב את התפיסה שלך לתפיסה של החברים, ואז יש לך קורלציה בינך לבין האחרים, ובצורה כזאת אתה לאט לאט רוכש את תכונת ההשפעה כך שאתה יכול לראות את עצמך ובכלל את העולם בעיניים אחרות, בעיניים של החברים.

תלמיד: כשאנחנו מתחברים כדי לראות דרך עיניי החברים, האם מה שאני צריך לעשות זה לבטל את הרצון שלי לקבלה ולכלול אותו בהם?

כן.

תלמיד: כשאנחנו עושים את זה, איך למצוא את הכוח, איך לעורר את הרשימו שיכול לתת לנו את הכוח שאני אוכל לבטל את עצמי ולהידבק בהם ולהתמוסס בהם? רוב הזמן ההרגשה של הקשר בינינו היא לא יציבה.

זה לא חשוב שהיא לא יציבה, אנחנו כל הזמן נמצאים בשינויי הבחנות, העיקר בשבילנו הוא שיהיה משהו על הכוונת.

.165" עתה יש להסתכל בפסוק. והרי כתוב, כל הגויים כאַין נגדו. איזה יתרון יש כאן? ומשיב, אלא, מי לא ייראך מלך הגויים, האם מלך הגויים הוא ולא מלך ישראל? אלא בכל מקום רוצה הקב"ה להשתבח בישראל. ואינו נקרא, אלא על ישראל לבד, כמ"ש, אלקי ישראל, אלקי העִברים. וכתוב, כה אמר ה', מלך ישראל. מלך ישראל ודאי. אמרו אוה"ע, מגן אחר יש לנו בשמיים. כי מלככם אינו שולט, אלא עליכם לבד, ועלינו אינו שולט."

כאן השאלה, אם הרצון להשפיע שרוצים לרכוש יכול לעזור, לחזק ולעבוד רק בתכונות ההשפעה, ונגד תכונות דקבלה אין לו מה לעשות.

"עתה, באותו לילה, שהכלה מזדמנת לבוא לחופה, שהיה בו רבי שמעון, ורוצה לקשט עתה קישוט לכלה. יש להסתכל מחדש באותו הכתוב, מי לא ייראך מלך הגויים, ולפרש אותו בדרך קישוט הכלה. וחוזר על תחילת הכתוב, מי לא ייראך מלך הגויים. איזה יתרון יש כאן? והרי כתוב, כל הגויים, כאין נגדו. ומה משמיענו כאן?

אמרו אוה"ע, מגן אחר יש לנו בשמיים. כי האומות מציקים לישראל, לומר, שיש להם מגן ומנהיג טוב בשמיים, הנותן להם חכמה ושְׂרָרָה. ומלך ישראל אינו שולט עליהם."

.166" בא הכתוב ואמר, מי לא ייראך מלך הגויים. כלומר מלך עליון עליהם, לרדות בהם, ולהכות בהם, ולעשות בהם כרצונו.

כי לך יָאָתָה, לירוא ממך למעלה ולמטה.

כי בכל חכמי הגויים, אלו הם השליטים והשרים שלמעלה, הממונים עליהם.

ובכל מלכותם, באותה מלכות שלמעלה. כי ארבע מלכויות שליטות יש למעלה. ושולטים ברצונו של הקב"ה על כל שאר העמים. ועכ"ז, אין בהם מי שיעשה אפילו דבר קטן. אלא כמו שציווה אותם. כמ"ש, כרצונו עושה בחֵיל השמים ודָרי הארץ.

חכמי הגויים, הם הממונים והשרים שלמעלה, שחכמת הגויים מהם היא. בכל מלכותם. מלכות, השולטת עליהם. וזהו פשוטו של הפסוק.

כי הפסוק הזה מבאר, איך הכלה מזדמנת בימי הגלות לבוא לחופה בגמה"ת. והוא, כי כל כוחם של הגויים, לכבוש אותנו בגלות תחת שליטתם, הוא ע"י החכמה והמלכות שלהם, שהם הממונים העליונים שבשמיים של הקליפה, המשפיעים להם חכמה ושררה. שע"י חכמתם, מביאים אותנו לידי הרהורים רעים, לרצות להבין הקב"ה מכל הבחינות: אותו, ודרכיו, ומחשבותיו, בלי שום יראה ושום התחשבות ברוממות מלכותו.

שע"י הרהורים רעים אלה, אנו מתרוקנים מכל שפע קדושה, והשפע עובר למלכות שלהם, כמו שלומדים, לא התמלאה צוֹר אלא מחורבנה של ירושלים. שבזה משיגים כוח לרדות בנו, ולהלקות אותנו, ולהכריחנו לעשות רצונם." ברגע שאנחנו מתחילים להשתמש עם החכמה, אנחנו הולכים להפסיד את כל מה שהיה לנו.

"שזה יסוד של ד' המלכויות, המשעבדות אותנו בד' גלויות, המרומזות בד' בחינות חו"ב תו"מ שלהם. ומרומזות בצלם של נבוכדנצר, כמ"ש, הצלם ההוא, ראשו של זהב טוב, חזהו וזרועותיו של כסף, מעיו וירכיו של נחושת, שוקיו של ברזל, רגליו מהן של ברזל, ומהן של חרס.

ובעת שליטת הצלם הזה, הם מתלוצצים עלינו, שיש להם מגן אחר בשמיים. אמנם כל זה, כמ"ש, ואלקים עשה שייראו מלפניו. כי השכינה נקראת, יראת שמיים. זה רומז, שאין לנו שום מציאות להידבק בה' לנצחיות, זולת ע"י יראה גדולה מרוממותו, לקבל עלינו עול תורה ומצוות באמונה שלמה וטהורה, מבלי להרהר אחר מידותיו, בכל פנים שבעולם, שלא ייסתר ממנו.

כי אז אנו נדבקים בו לנצחיות, בקשר בַּל יימוֹט. ואז גם ה' ייתן הטוב, בכל אשר חשב ליהנות אותנו במחשבת הבריאה. ואנו זוכים לגאולה השלמה ולגמה"ת. אבל מטרם זה, כל המשׂתכר, הוא משׂתכר אל צרור נקוב. כי לס"א יש תמיד כוח לעשׁוק השפע, שאנו מקבלים בכוח ההרהורים הרעים, שמביא בנו, לפי הכלל, לא התמלאה צוֹר אלא מחורבנה של ירושלים.

אמנם גם עונשים אלו, אינם לרעתנו, אלא להכשיר אותנו ליראתו, ע"י ריבוי הניסיונות, שהגלות מביאה עלינו, עד שאנו זוכים, לקבל אמונתו בשלמות וביראת הרוממות. ואז כתוב, זָכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו. כי לעת הקץ, יזכור ה' לנו כל חסדיו, עם שלמות אמונתו, בבת אחת.

כי אחר שקיבלנו כוח, לקבל אמונתו בשלמות, תיבנה ירושלים מחורבנה של צור. כי כל החסדים והשפע, שהמלכויות דס"א גזלו מאיתנו בימי הגלות, ישובו לנו, אחר שלמות אמונתנו, בכל מילואם, אף משהו לא ייחסר. ואז, כמ"ש, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו. כי יראו כל האומות, שגם עד עתה, היו רק שומרי חינם על השפע שלנו, כדי להחזירם לנו בעת הרצויה.

ונמצא, כמ"ש, ששלט האדם באדם, לְרַע לו. כי קושי השעבוד, ששלטו בנו בעת ששלט אדם בלייעל באדם דקדושה, לא היה אלא להרע לאדם בלייעל. כי מחמת זה, מיהרנו לבוא לאמונת ה', ולגבות ממנו כל הגזל שעשק מאיתנו.

ועל העת ההיא אמר הנביא, מי לא ייראך מלך הגויים. כי עתה, אחר שהתגלה, כי מלך הגויים אתה, לרדותם ולהלקותם ולעשות בהם כרצונו. כי מה שנדמה מקודם לכן, שהם רודים בנו, נגלה עתה ההיפך, שהם היו רק משמשים ועבדים שלנו, כדי להביאנו לאמונה שלמה. ומה שנדמה מקודם, שהם מלקים אותנו, נגלה עתה ההיפך, כי לקו בעצמם, כי ע"י זה מיהרו אותנו לבוא לידי השלמות, ומיהרו לעצמם את סופם המר.

ובמקום שנדמה, שהם מרדו בה', ועושים חפצם ורצונם, לדכא אותנו למילוי תאוותם הרעה, ואין דין ואין דיין, נגלה עתה, כי עשו רק רצון ה', להביאנו אל השלמות. ובזה התברר, כי מלך הגויים אתה, מתחילה ועד סוף. שהרי מָשַלת עליהם והכרחת אותם, לעשות רצונך תמיד, כמלך על עבדיו. ועתה, נגלית יראת רוממותך בכל הגויים. וכמ"ש, מי לא ייראך מלך הגויים.

בכל חכמי הגויים, הכוונה על השליטים והשרים, הממונים עליהם. והם הממונים עפרירון וקסטימון שבארקא. וכן עזא ועזאל. שמהם שואבים חכמי הגויים את חכמתם. ומציקים לישראל.

וכמ"ש, בכל מלכותם. ארבע מלכויות שליטות יש למעלה. ושולטים ברצונו של הקב"ה על כל שאר העמים. ארבע מלכויות אלו מרומזות בצלם שבדמות נבוכדנצר:

א. ראשו של זהב טוב,

ב. חזהו וזרועותיו של כסף,

ג. מעיו וירכיו של נחושת,

ד. שוקיו של ברזל, רגליו מהן של ברזל, ומהן של חרס.

וארבע הללו הן חו"ב תו"מ דקליפה. והן שולטות על כל שבעים האומות שבעולם.

ועכ"ז, אין בהם מי שיעשה אפילו דבר קטן מעצמם, אלא רק כמו שציווית להם. כי לעת קץ יתגלה, שכל השעבוד והמכות, שבכוחם הרחיקו את ישראל מאביהם שבשמיים, לא היו בזה, אלא משמשים נאמנים לקָרְבם לאביהם שבשמיים. באופן, שלא עשו משהו, אלא כמו שפקדת עליהם לעשות. כמ"ש, וכרצונו עושה בחיל השמיים ודרי ארץ.

כלומר, כדי להביאנו לאמונה שלמה, לזכות לקבל כל חסדיו. כמ"ש, זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו. ואז נשבר הצלם, כמ"ש בדניאל, רואה היית, עד שנכרתה אבן, מאליה, שלא בידיים, ופגעה בצלם ברגליו של ברזל וחרס, וריסק אותן. אז נשחקו ונכתשו הברזל החרס הנחושת הכסף והזהב, והיו כמוֹץ מִגְרָנוֹת קיץ, ותישא אותם הרוח, וכל מקום לא נמצא להם. והאבן אשר היכתה את הצלם, הייתה להר גדול, ומלאה כל הארץ.

כי האמונה הקדושה נקראת אבן שלא אוחזים בה. ואחר שזכר חסדו ואמונתו, הנה אז נכרתה האבן, מאליה, שלא בידיים, ופגעה בצלם ברגליו של ברזל וחרס, וריסק אותן, והיו כמוץ מגרנות קיץ, ותישא אותם הרוח, וכל מקום לא נמצא להם. כמ"ש, ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו. ואותה האבן נעשתה להר גדול ומלאה כל הארץ, כמ"ש, ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים."

.167" כל חכמי הגויים וכל מלכותם, הם המחנות והצבאות שלמעלה. ואע"פ שהופקדו על ענייני העולם, וציווה לכל אחד לעשות עבודתו, מי הוא שיעשה, אף אחד מהם, כמוך. משום שאתה רשום בערכך, ואתה רשום במעשיך מכולם. וזהו, מאין כמוך ה'. מי הוא הסתום הקדוש למעלה ולמטה, שיעשה ויהיה כמוך, ויהיה דומה לך, בכל מעשה המלך הקדוש שבשמיים ובארץ. אבל, הם תוהו, וחמודיהם בל יועילו. בהקב"ה כתוב, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ. במלכותם כתוב, והארץ הייתה תוהו ובוהו."

.168" אמר רבי שמעון לחברים, בניי, החתונה הזאת, כל אחד מכם יקשט קישוט אחד לכלה. אמר לרבי אלעזר בנו, אלעזר, תן מתנה אחת לכלה, כי למחר יסתכל, ז"א, כשייכנס לחופה, באלו שירים ושבחות, שנתנו לה בני ההיכל, שתעמוד לפניו."

שאלה: ראינו שאותו פילוסוף התגייר לאמונה. איך אנחנו יכולים להשתמש בחכמה לא כדי ללכת לאיבוד כמו שאתה אומר לנו, אלא דווקא כדי להפוך לצדיקים?

להתגייר משמעו ללכת אחרי גילוי הבורא, ולגלות שדווקא הוא הכוח העליון שבטבע, הוא מארגן את הכול, עושה את הכול, ומביא אותך למרכז הבריאה. זה נקרא "להתגייר", להיות קשור לכוח העליון שבטבע. אלו הן הנקודות החשובות.

שאלה: כתוב שאין צדיק אשר עשה טוב ולא יחטא, ומכל מה שקראנו נראה כאילו יש חטאים שכדאי להיכנס בהם וחטאים שלא כדאי להיכנס בהם.

לא, חטא הוא שאתה אף פעם לא רוצה לחטוא, אתה אף פעם לא יודע שאתה הולך לחטוא, אלא אתה בטוח שיש לך כוונות נכונות וטובות. אבל בכל זאת, חוסר ידיעה שלמה מביאה אותך לכישלון.

תלמיד: האם יש איזה גבול שאנחנו יכולים לדעת שמכאן הקליפה מתחילה לעשוק אותנו ולא לעבור אותו כביכול?

יש כנראה גם כאלה מצבים.

תלמיד: איך אני מזהה את הגבול הזה? איך אני לא עובר אותו?

אין חכם כבעל ניסיון. אנחנו לא יכולים לבנות מעלינו איזו מערכת שתנהל אותנו ותהיה בינינו לבין הבורא ושלא תאפשר לנו לטעות.

לכן יוצא שבכל התורה יש כל מיני סיפורים אבל אלה בעצם לא סיפורים, זו הדרכה איך לגשת לגמר התיקון עד גמר התיקון הכולל, כדי שלא נטעה ונביא את כול המרכיבים שלנו לתיקון, לחיבור, לגלות את שם הבורא השלם.

שאלה: כתוב פה שעל ידי הרהורים רעים אלה אנו מתרוקנים מכל שפע קדושה. אילו הרהורים רעים מרוקנים אותנו?

כשנגיע, אז תרגישי. בינתיים בשביל מה לדבר עליהם, כדי לעורר אותם לפני הזמן?

שאלה: איך אפשר להשתחרר מהפילוסוף שיושב בינינו בעשירייה?

הפילוסוף שמושך אותנו כל פעם לכל מיני פלפולים ולכל מיני סיכומים הוא האגו שלנו, שרוצה להרכיב מהר ככול האפשר את המערכת השכלית ושבזה נדע איך להגביל את עצמנו, איך לעשות כך שלא נטעה. אבל ודאי שזה לא יקרה, כי אנחנו לא יכולים לגלות את המציאות האמיתית בלי הבורא, כי הבורא עצמו הוא המציאות האמיתית. ולכן יוצא שבמוקדם או במאוחר אנחנו בכל זאת מגיעים לידיעת תכלית הבריאה.

שאלה: מה הן ד' המלכויות השולטות מלמעלה?

אפשר להגיד שהן א' ב' ג' ד' של הרצון לקבל שמתגלה, ובזמן שהוא מתגלה, אז הוא שולט. בצורה היסטורית אנחנו יכולים להגיד שבצורה כזאת התגלו ארבעה שליטים אגואיסטים ששלטו בעבר בעולם. אנחנו גם יכולים לדמיין את התכונות שבתוך האדם, סנגוויני, מלנכולי, כולרי ופלגמטי. ואז בצורה כזאת אנחנו גם מבררים את ארבע הדרגות שבטבע, ארבע פינות שיש במלכות הכללית בכל מיני הבחנות שבה.

שאלה: מהי מתנה ואיזו מתנה ניתן לתת לחבר?

קודם כל בחבר אנחנו מתכוונים רק לאישה כלפי נשים וגבר כלפי גברים, לא ממין שונה. חבר הוא אותו אדם שעל ידי התקרבות אליו אני מתקרב לבורא. חבר הוא מי שאני רוצה להתחבר אליו ואני בטוח שעל ידי זה תצא לי התקרבות לבורא. כעיקרון צריכה להיות הסכמה לכל העשירייה שיש לנו כאלה חברים, חוץ מהעשירייה נניח, שאנחנו עובדים גם עליהם כדי לקרבם ועוד. כול זה נקרא מושג חבר.

שאלה: הבורא מסתיר את גדלותו, וכשהאדם מגלה את גדלות הבורא במדרגות הרוחניות, האם בכל מדרגה חדשה הוא מגלה אותה גדלות רק באיכות גדולה יותר, או משהו חדש, באספקטים חדשים, אחרים?

הכול תלוי זה בזה. אם אני יודע שהבורא מנהל עוד רמה אחרת מהטבע, אז הוא נעשה עוד יותר גדול בעיניי, ואם עוד יותר הוא מנהל משהו במערכת השמיים, אז עוד יותר הוא נעשה גדול בעיניי, וכן הלאה. כך אנחנו מתקדמים.

שאלה: במפגשים שלנו בזום אנחנו קוראים קטע ושואלים שאלת סדנה וכל חבר בתורו עונה לפי הבנתו. איך אתה מציע לנו להישמר כדי לא להיות כמו הפילוסופים?

בהבדל מהפילוסופים הפתרון שלנו הוא בזה שכל מה שאנחנו רוצים להשיג הוא אך ורק על ידי התקרבות בין החברים. אני יכול לדבר אלף שעות, לא חשוב מה אעשה, אבל כשאני רוצה להשיג משהו, אז אני מתאר לעצמי שהשגה גדולה יותר, עליונה יותר, אמיתית יותר, היא אך ורק על ידי זה שנהיה קרובים יותר מקודם זה אל זה.

תלמיד: האם כדי להיות קרובים כדאי לדבר בשבח החברים, בגדלות החברה, רק בזה להתעסק?

ודאי, אבל לא רק בזה אלא בעיקר בזה.

תלמיד: ובמה עוד?

יש עוד הרבה דברים שאנחנו יכולים להרגיש בינינו, להשיג, לקבוע על הבורא, על עצמנו, על הקבוצה, על החיבורים שלנו בכלל, על עליות וירידות, על המון דברים. הרוחניות היא מיני ים.

שאלה: אני הרגשתי את המצב הזה שקראנו עכשיו כמה פעמים, שהשכל רוצה להשתלט עליך וזה יכול להיות ממש מצב נורא, אתה אפילו לא רוצה לבוא לשיעור, לפעמים זה אפילו יכול להיות מפחיד כשאתה מקשיב לזה. איך להימנע מלהגיע למצב הזה?

אני לא חושב שאנחנו יכולים להימנע ממשהו, אנחנו צריכים רק לסדר את הקשר בינינו כך שכל התרגילים שהבורא יעשה לנו ידחפו אותנו לחיבור במקום לפירוד. הכול תלוי עד כמה אנחנו נמצאים בראיית המטרה, המגמה שלנו, ההתפתחות שלנו. לא לפחד, העיקר בצורה אינטנסיבית ביותר, מהר ככול האפשר, לעבור את כל המצבים ולראות שאנחנו כן רצים ממצב למצב קדימה וכך מתקדמים.

תלמיד: אני יכול להרגיש רצון בוער לחכמה, להתקדמות ולהרגיש אהבה ותשוקה לזה, אבל באותו זמן אני גם יכול להרגיש את ההיפך הגמור, שאני רוצה לשרוף את הכול ופשוט להיעלם. איך להתמודד עם המצב הזה?

זה מצב שהוא עדיין לא ברור, לא מבורר כל צרכו. אתה עדיין לא בטוח איפה אתה נמצא, מה המטרה שלך, האם כדאי להשקיע את כל החיים רק בהשגת הבורא, או להשיג איזו משרה יפה, כבוד בין בני אדם, כלומר כסף, כבוד, מושכלות, זה מה שמושך אותך. לכן המצב הזה עדיין לא ברור, כדאי לברר יותר.

שאלה: בזמן קריאת הזוהר, בסעיפים שקראנו מורגשת במיוחד הדרישה או הנחיצות לקבל על עצמנו אמונה שלמה, איך לממש את זה אפילו פיזית?

לדבר כל הזמן בקבוצה אך ורק על איך להגיע לקשר שלם, מלא בינינו.

שאלה: באות קנ"ה אנחנו לומדים שאפילו אם לא מבינים מה שלומדים, אבל מתוך החשק והרצון החזק להבין מה שלומדים אנחנו מעוררים את האורות המקיפים. בסעיף 166 כתוב שחוכמת הגויים מביאה עלינו הרהורים רעים לרצות להבין את הקדוש ברוך הוא, את הדרך שלו, את מחשבותיו אבל בלי יראה, ובשום התחשבות ברוממות מלכותו. האם חשק ורצון חזק זו היראה, וגדלות הבורא זה מה שמביא אותנו לעורר אורות מקיפים?

כן, זה קרוב לזה.

שאלה: האם אותם המנהלים הרעים שמתעוררים בנו, מתעוררים כתוצאה מזה שאין בינינו חיבור טוב, חיבור נכון? לדוגמה, למה מתעורר או נולד נבוכדנצר?

כדי לחזק בינינו את הקשר הנכון.

שאלה: ענית קודם לחבר שצריך להתגבר על הפחד ולעבור באינטנסיביות את כל המצבים. איך עושים את זה, איך מתגברים על הפחד, ועוברים באינטנסיביות את כל המצבים?

תתחבק עם החברים, ויחד תלכו קדימה. דברו וסכמו ביניכם כל צעד ושעל, ותראו שאין שום פחד ושום מכשול. הבורא ברא את זה בצורה מאוד פשוטה, לכל אחד לחוד יש אלף הפרעות פנימיות וחיצוניות, אבל אם אתם יחד אין שום הפרעות. אתם לא מפחדים משום דבר, ואתם הולכים ופותחים את כל השערים.

תלמיד: מה זה להתחבק עם החברים ביחד?

אתם רוצים להיות מחוברים כדי להתקדם למטרת הבריאה. שתהיו יחד, וביחד ביניכם אתם מגלים את הבורא.

שאלה: כתוב על אותו אליל שעשוי מכל מיני חומרים. מה זה כל החומרים האלה שעליהם מדובר, ולמה האמונה היא האבן שמכה ברגל.

האמונה בנויה על לב האבן, ולכן היא מתוארת ככה. כתוב כאן מעט מאוד על זה. בסופו של דבר כשנאסוף את הכול יחד, יהיה לנו תיאור נכון איך מגיעים לאמונה שלמה.

תלמיד: האם הבנתי נכון שזה כמו בפרצוף העליון יותר, שאלה רצונות טהורים יותר, והנמוכים יותר הם גסים יותר?

כן, כמובן.

שאלה: הזוהר מדבר כאן על האמונה השלמה והטהורה. איך לכוון את עצמנו בכל יום לבדוק שאנחנו נמצאים בכיוון של האמונה השלמה והטהורה, איך לחבר את עצמנו עם הנקודה הזאת?

להתחבר ביניכן, להתחבר עם הבורא, ואז תהיה לכן אמונה נקייה וטהורה בבורא

שאלה: בקטע 168 כתוב, "אמר רבי שמעון לחברים, בניי, החתונה הזאת, כל אחד מכם יקשט קישוט אחד לכלה. אמר לרבי אלעזר בנו, אלעזר, תן מתנה אחת לכלה, כי למחר יסתכל, ז"א, כשייכנס לחופה, באלו שירים ושבחות, שנתנו לה בני ההיכל, שתעמוד לפניו." איך נשיג את המושג הנפלא הזה בקטע מדהים זה על ידי המאור המחזיר למוטב?

נתעמק בזה יותר ויותר כל פעם, ונשיג.

שאלה: מהי המלכות המתוקנת?

מלכות מתוקנת כשהיא מגיעה להידמות לכתר. כשהיא סופגת את כל כוחות דהשפעה, ומדמה לכתר.

תלמיד: לפני כמה ימים אמרת שכל העבודה שלנו היא בעצם להגיע לבקשה, לתפילה, והתיקון לא עלינו. אז כשאדם מגיע למקום הזה של התפילה, זה כבר חלק מהמלכות המתוקנת?

אנחנו לא כלים דהשפעה, אלא רק כלים דקבלה, ולכן כל התיקון שלנו הוא שתהיה לנו קבלה על מנת להשפיע. שנסובב את עצמנו, את הכלים דקבלה שלנו, שזו המהות שלנו, שבצורה כזאת נעבוד איתם, אבל התוצאה תהיה השפעה לבורא. אני מוכן לקבל ממנו מה שהוא נותן, אבל בתנאי שאני מרגיש שאני עושה לו טוב, תענוג, זו כל העבודה שלנו.

אז נשתדל למצוא אופני עבודה, אופני קשר כאלו בינינו, שמה שנקבל יהיה כלפי הבורא כהשפעה. אתם יודעים, זה קורה בכול הגילאים כשהילד גדל, אם הוא פותח את הפה ומקבל מאימא את מה שהיא רוצה לתת לו, הוא עושה לה טובה. אנחנו רואים שהאימא אפילו אומרת לילד תודה רבה, על זה שהוא פתח את הפה ואכל.

אנחנו יכולים ללמוד מזה איך אפשר לקבל מהבורא כל טוב, את הדברים הכי טובים שהוא שמר בשבילנו, וזה יהיה לטובתו, כי "יותר ממה שהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק"¹. הבורא רוצה לתת הרבה יותר ממה שאנחנו רוצים לקבל.

תלמיד: איך התפילה הפרטית שלי כאן בשיעור, יכולה לשמש את כל הכלי?

ככל שאתה רוצה להתחבר איתם, להתקשר איתם, להידבק בהם, בהתאם לזה, זה יקרה.

שאלה: שמעתי בשיעור שרק דרך חיבור אפשר להתקרב לבורא, להשיג את המטרה וכן הלאה. מדובר על כל חיבור, או שזה רק חיבור שהוא בהתגברות?

חיבור הוא תמיד בהתגברות. לא יכול להיות חיבור ללא התגברות.

שאלה: נניח יש בעשירייה 3 חברים שקל להם להתחבר, והם מרגישים בזה מאוד טוב.

כי הם רואים לפניהם רווח מזה שהם מתחברים. אנחנו לא מדברים על חיבור כזה, אנחנו מדברים על חיבור מטרתי. ומטרתי זה תמיד נגד הרצון. אנחנו צריכים לחבר את החלקים, כדי לבנות מהם את הפאזל הנכון.

תלמיד: וחיבור מטרתי נגד הרצון, שמשיגים ממנו משהו, הוא בהכרח כבר חיבור גם עם הבורא?

כן, ודאי.

שאלה: המהירות של החלפת מצבים היא לפעמים מאוד גדולה, ואני מרגישה שאני לא יכולה לברר אותם, שאני בכלל לא מבררת אותם רוב הזמן. זה חשוב לחזור אחורה ולברר את המצבים, או פשוט לעזוב את זה ולהמשיך?

ללכת קדימה זה יותר חשוב.

שאלה: מה זה אומר שהאמונה בנויה על ל"ב האבן?

ל"ב האבן זה מושג שמתאר שאנחנו לא יכולים להתמודד עם הלב שלנו. מה שאין כן, לב בשר שאנחנו כן יכולים לרכך אותו ולחבר אותו עם הלבבות של החברים. לכן אנחנו צריכים להפוך את ל"ב האבן שלנו ללב בשר.

שאלה: למה אמונה ודעת אלו מושגים מנוגדים, האם אמונה היא לא מידת הדעת השלמה?

לא. אני מבין אותך, את רוצה לומר שכשאני משיגה אמונה שלמה, אז השכל שלי רוכש פלטפורמה חדשה. אבל זה לא כך.

שאלה: מהי מידת החיבור שצריכה להיות לנו עם החברים כדי לגלות את הבורא?

כדי לגלות את הבורא אנחנו צריכים בכל רמה ורמה שמתחברים, להגיע למצב שכולנו נהיה בלב אחד. וודאי שהתנאי הזה להיות בלב אחד, תמיד יהיה שונה. פעם הוא בכוח של עשרה קילו, פעם בכוח של עשרים, מאה, אלף וכן הלאה. לכן הכול תלוי כנגד איזה רצון לקבל אגואיסטי אנחנו פועלים כדי להיות מחוברים בלב אחד, אבל להגיע למושג של לב אחד חייבים בכל רמה.

תלמיד: האם נוכל להגיע לאותו לב אחד ללא פילטרים אגואיסטיים?

למה ללא פילטרים אגואיסטיים?

תלמיד: כי אחרת איך נוכל להפוך לרצון אחד לתת באופן מוחלט?

אנחנו נגיע.

שאלה: אם מגיעים לעשיריה דרך משהו משמח, אז זה רווח לאגו שלי. האם תמיד צריך להגיע לעשיריה דרך העביות, דרך ההתנגדות?

זה תלוי בהכנה שלכם. אם אתם מוכנים, אז אתם מגיעים לעשירייה עם אנרגיה טובה ובכוח טוב, להתחבר ולהשיג משהו. אם אין לכם הכנה כזו, אז אתם ככה זוחלים אל הפגישה, לא בדיוק מבינים מה יש שם. הכרחי ממש לסחוט את עצמכם עד למצב שבו הכול ברור, הכול נהיר, הכול מסודר במגירות, זה בעד, זה נגד, ומה אני צריך לעשות כפועל יוצא מזה.

תלמידה: אנחנו מבררות את זה יחד כשאנחנו נמצאות בעשיריה, וחיות עם זה.

כל הכבוד.

שאלה: בהתאם למה שכתוב, שהוא הסתכל על שירי השבח ועל חברי ההיכל שעמדו לפניהם, מה המטרה של מלכות כשהיא מסתכלת במתנות שכתוב עליהן בטקסט?

מלכות רוצה להגיע לדבקות בזעיר אנפין, עם הכלים שלה. אם זעיר אנפין כולו בנתינה, אז מלכות חייבת להיות כולה בקבלה על מנת להשפיע, ואז גם היא תהיה בנתינה. זה מה שצריך להיות.

שאלה: מעבר להתאחד עם הכלה, רבי שמעון מזמין את התלמידים לתת גם קישוטים לכלה. כדי להתאחד גם אנחנו צריכים להביא איזשהו קישוט. מה אני צריך להביא?

אתה צריך להתאפר בכוונות על מנת להשפיע, על אף שכולך נמצא ברצון על מנת לקבל. זה נקרא "קישוטי כלה". זה ברור, כתוב שכולם יודעים למה הכלה נכנסת לחופה, כי היא רוצה להיות שייכת לגבר, היא רוצה להיכנס להריון ושיהיו לה ילדים. זו צורה הטבעית שהבורא ברא בתוך אישה. לכן אנחנו צריכים להתייחס יפה, נכון, בכבוד, לכל אותן צורות של הרצון לקבל שמתעוררות באישה.

שאלה: אני מרגיש שכרגע אתה עושה קרב גדול מאוד עבורנו, לשמור עלינו ולאחד אותנו. איך אנחנו כעשירייה, כבני ברוך וככלי עולמי, יכולים לעזור לך?

העיקר בשבילנו להרגיש בפנים מטרה אחת, ושאת המטרה האחת הזאת אנחנו משיגים במאמץ אחד משותף בינינו, ואז אין שום בעיה. זה כמו שכתוב על התורה, מי שלומד, מי שעושה, אז כל התורה נמצאת בליבו. אז אנחנו נעשה כך, ונגיע לזה.

שאלה: סיפרת פעם על איזו בעיה שהייתה לך ופנית לרב"ש, ורב"ש ענה לך, "למה לא ביקשת?". שמתי לב שאם יש בקשה מעומק הלב, אז היא תמיד מקבלת מענה, ועם זאת יש קושי לבקש מעומק הלב. מדוע זה כך, אם הבורא נתפס בעינינו כגדול, מדוע כל כך קשה לנו לבקש מהבורא מעומק הלב?

יש מצבים כאלו וכאלו, הכול תלוי במידת הקשר עם החברים. רק תבינו שאין לנו מקור כוח שממנו אנחנו יכולים לקבל חוץ מהחברים.

(סוף השיעור)

---

1. יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק (תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי”ב, א’ גמרא)↩