שיעור צהריים 13.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים לציון יום הסתלקותו של בעל הסולם, הרב יהודה אשלג

נלך בעיקר לפי כתבי רב"ש שכתב על אביו בעל הסולם, על הפעולות שלו, על הפעילות שלו, עליו עצמו, על ההשגות שלו, ואני חושב שזה יהיה לנו אור לדרכנו.

קריין: קטע מס' 2.

"בעל הסולם פעל שאדם פשוט שאם הולך בדרכו יכול לזכות לדביקות ה' כמו תלמיד חכם מובהק, משא"כ לפניו היו צריכים להיות תלמידי חכמים גדולים בכדי לזכות לדבקות ה'. ולפני הבעש"ט היו צריכים להיות גדולי עולם, אחרת לא היו יכולים לזכות להשגת אלוקות."

(הרב"ש. 75 "פעילות גדולי האומה")

אנחנו רואים שבמשך הזמן אותה דרישה להתקרב לבורא, להבין אותו, להרגיש אותו, להיכנס לקשר עימו, נעשתה יותר קלה. לכן בזמננו כל אחד צריך להשתדל להגיע לדבקות בבורא, ולכן אנחנו לומדים לפי בעל הסולם ורב"ש איך עושים זאת.

שאלה: מה היה בתקופה של הבעל שם טוב עד בעל הסולם ומבעל הסולם, איזה שינוי היה בחכמת הקבלה?

השינוי היה גדול מאוד. עד הבעל שם טוב בכלל לא היה ברור איך מתקדמים לבורא, איך להיכנס בקשר עימו, להתקרב אליו. רק מהבעל שם טוב ואחר כך מבעל הסולם נעשה הדבר הזה קצת יותר ברור. אבל לא לאנשים רגילים פרטיים, אלא למי שבאמת היה גדול בתורה והשקיע את עצמו בכל מה שרק אפשר, וגם היו הגבלות מאוד מאוד גדולות.

מה שאין כן, אחרי בעל הסולם נעשה הדבר קל יותר להשגה. אפילו תלמידי חכמים, שבעצמם לא היו חכמים אלא רק למדו קצת מהחכמים, כבר היו יכולים ללמוד ולהתקרב לבורא, לגילוי הבורא, וזה מה שנעשה דווקא בזכותו של בעל הסולם.

תלמיד: הוא כותב שבעל הסולם פעל שאדם פשוט אם ילך אחריו, יוכל לזכות בדבקות. מה זה אדם פשוט?

כלומר שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים כמו שכתוב. אלא אדם שעובד ולומד, ולא שקוע ממש בכל התורה, לא יודע אותה מא' עד ת' כמו שהיו צריכים להיות בתקופות עד הבעל שם טוב, ולכן היו אז תלמידי חכמים יחידים ממש שהיו מגיעים לגילוי הבורא ולדבקות בו.

מה שאין כן, מהבעל שם טוב והלאה הדבר נעשה כבר יותר ויותר קל להרבה אנשים. לפי הרצונות שלהם, לפי ההשתוקקות שלהם, הם כבר היו יכולים לפרוץ את הגדר ולהיכנס במגע עם הבורא, עד כדי כך שבתפילתם היו מגיעים לבורא.

תלמיד: אבל למה יש הנחות פתאום? אם פעם האדם היה צריך להיות שקוע בתורה כל היום, לשנות את אורחות חייו, למה היום יש כביכול הנחות לאדם?

אלו לא הנחות, אלא כך העולם מתקדם. טבע הבריאה יותר ויותר מתגלה, זה דבר ראשון. דבר שני, יש יותר אנשים שמבינים ויכולים להשיג, ובאמת הרצון להשיג את האלוהות, לגלות אותו, להתקשר אליו, הוא יותר ויותר התגלה בבני אדם הרגילים שלא היו תלמידי חכמים. אלא זה התגלה בהם כך שהם הגיעו ורצו לחכמת הקבלה ולגילוי הבורא על ידה.

תלמיד: מה המינימום שאדם פשוט צריך כדי לזכות לדבקות ה', שהוא לא תלמיד חכם מובהק כמו שהוא כותב?

צריך להיות רק לב, רק להרגיש שהלב שלו צריך את זה.

שאלה: שמעתי עכשיו שצריך להיות רק לב. מה זאת אומרת לב?

רצון, רצון פשוט, כמה שיותר גדול, שהאדם ירגיש שזה מה שמושך אותו לבורא.

שאלה: על סוג מסוים של אגו מגיע מורה מסוים. איך זה קורה? איך התפתח האגו שלנו כך שבעל הסולם הגיע כדי לפתוח את השיטה?

אנחנו עוד נברר, היום אנחנו עדיין לא יכולים לגלות את זה. אנחנו רק רואים שהוא באמת היה אדם מיוחד, בזמן מיוחד, שקיבל כזאת מתנה מהבורא, שיכל להסביר ולמשוך למעשה את כל בני האדם לדעת על הבורא.

שאלה: מה הופך את השיטה של בעל הסולם לכל כך מיוחדת, כך שהיא מצליחה להגיע לכל כך הרבה אנשים?

זה שבעל הסולם כתב לנו בכל המאמרים שלו, ההקדמות שלו, איך אנחנו יכולים להתקרב לבורא, איזה תנאים יש לנו בדרך כשאנחנו רוצים להשיג את הבורא, איך לא נטעה אלא כל פעם נתקן את עצמנו, וכך נגיע למטרת החיים שלנו.

שאלה: המקובלים שלנו, חלק מהם השיג בשכל, חלק ברגש כמו הבעל שם טוב. הדור האחרון צריך לגלות את הבורא גם בשכל וגם ברגש. מה זה החיבור של השכל והרגש? מה זה גילוי הבורא גם בשכל וגם ברגש?

זה כאשר האדם מרגיש את עצמו לחלוטין מוכן לדבקות בבורא.

שאלה: האם אני מבינה נכון שאין לנו זכות לחשוב או לדבר על מה שכתוב בתורה עד שלא נשיג את זה?

כן, זה נכון.

שאלה: לאיזו בחינת התכללות, לאיזו דרגת התכללות אני צריך להגיע איתך הרב, כדי שאני אוכל להפוך לבחינת מעבר בעולם?

נלך יחד ונעשה את הקשר הזה, שדרכנו כל העולם יוכל להתקשר מבינו לבורא.

שאלה: כנראה אפשר להחשיב אותנו, הכלי העולמי, כאנשים רגילים שרוצים להתקרב לבורא לפי שיטת בעל הסולם. לפני כן אנשים בעיקר למדו טקסטים לבד באופן עצמאי, ובזמנים שלנו יש את ההזדמנות להיות יחד איתך בשיעורים, בזום עם החברים, ונשאר מעט זמן לקריאה. אולי זאת הסיבה שבגללה אנחנו מאטים את המהלך ולא יכולים להבין את השיטה, כי אנחנו לא עובדים מספיק בצורה עצמאית כמו שאנשים עשו בעבר.

אני לא חושב שבזה הסיבה. נראה לי שהסיבה היא שאנחנו לא משקיעים מספיק שכל ורגש, אנחנו לא מספיק מתעמקים בקשר שלנו עם הבורא. אבל בעיקרון אנחנו הולכים לקראת זה שכל זה יתגלה.

שאלה: בזמנים שלנו ניתנו לנו כל התנאים, יש לנו קשר עם החברים דרך הטלפון, כל המאמרים, אבל יחד עם זה הבורא מוסיף אגו והתנאים בעולם מחמירים, איך למצוא את נקודת האיזון בעשירייה?

אני חושב שהבורא נותן לנו הכול, אנחנו פשוט מקיימים את דרישותיו כלפינו בצורה לא מספקת, לא בלב שלם, לא מכול הלב, ולכן עדיין לא נגלה לנו העולם העליון. לכן עלינו להיות בקשר בינינו כאיש אחד בלב אחד ולהשתדל מתוך החיבור שלנו להשתוקק לקשר עם הבורא, ואז נרגיש כמה הוא חיכה וציפה לזה ובאיזה שמחה הוא מקבל אותנו.

שאלה: מה יעורר את הרצון של אנשיי העולם להתקרב לבורא?

כמו שאנחנו רוצים להתקרב אליו, לגלות אותו, את הקשר עימו, כך גם כל אומות העולם ירגישו לאט לאט עד כמה דווקא קשר עם הבורא חסר להם.

שאלה: אנחנו כל הזמן שומעים ממך, כאיש אחד בלב אחד, מה עוד חסר לנו כדי להגיע לכך?חסר לנו רק לכוון את הלב בצורה נכונה, להפשיט אותו כלפי האחרים, לקשור בליבנו את כולם, על ידי זה אנחנו נגיע לקשר עם הבורא.

תלמידה: אנחנו מתעצלים או עדיין לא מיועד לנו לגלות את זה?

בעיקרון יכול להיות שאנחנו עדיין לא הבשלנו לידי כך, אבל בעיקרון יש לנו בעיה, מכשול, שאנחנו לא יכולים לשכנע את עצמנו שאנחנו צריכים לעלות מעל עצמנו.

תלמידה: מאד נוח לי בחברה שלנו, מקום של אהבה, ונדמה שאני עוצרת את עצמי באגו, איפה המתקפה שדיברת עליה, איך לעבור את זה?

זו בעיה, את אומרת נכון. העניין הוא שצריך בכוח לשבור את הקליפה שבה אנחנו נמצאים ולנסות לצאת מתוכה לאוויר הצח, וזה משהו שכולם צריכים לעשות.

שאלה: אנחנו מתכוננים לקראת יום כיפור, וכמו מתנה שאנחנו מקבלים מהבורא המרחק, הפער בין דרישת הבורא כלפיי, כלפינו, כלפיי כולם, ומה אני יכול לתת, לענות על זה. ולי יש הרגשה שלא השקעתי מספיק, שיש פער בין הדרישה של הבורא כלפינו לבין מה שאני יכול להשיב לו, מה לעשות עם הפער?

זה גילוי גדול, מה שקיבלת, זה כבר גובה מסוים של השגה. לא שאתה השגת את זה, אלא גילו לך עד כמה אתה מרוחק מהבורא ומעכשיו והלאה אתה צריך לעבוד על זה שבכל ההזדמנויות, הכוחות, האפשרויות, הפעולות, להתקרב אליו, להשיל מעצמך את הקליפה של הכלומניקיות, החדלות, ובעיניים עצומות להתקדם אליו, לרוץ אליו, להשתוקק אליו.

תלמיד: כל יום שעובר, אני מתחיל להעריך אותו יותר משיעור הבוקר עד הערב. היום הופך למאוד סמיך, מלא בהודיה על היום שעבר בהשתוקקות לבורא, זה גם שינוי?

כן, זה סימן להתקדמות.

שאלה: כולנו רוצים לגלות את הבורא, אם נגיד חבר שלי יגלה את הבורא, בזה הוא יעשה לי הרבה מאד נחת רוח, כיוון שאני אוהב את החבר שלי. ובזה שאני אגלה את הבורא, אני אגלה אותו למען החבר כי בזה אני אעשה לו הרבה נחת רוח, ואז אין לי הרגשה של בושה בלגלות את הבורא כיוון שאני לא עושה את זה בשביל עצמי. יוצא שככל שיש יותר אהבה בין החברים, כך הבורא מתגלה יותר בכל אחד מאיתנו. האם ניסחתי בצורה טובה את הכללים של "איש את רעהו יעזורו"?

כן, זה נכון. תמשיך, רק אל תעצור.

שאלה: הדורות הקודמים של המקובלים, מראים על כך שיש לאדם געגוע חזק כלפי הבורא וגם בדוגמה שלך שסיפרת איך הגעת ללמוד, שיש לאדם כוח מאד חזק שמניע אותו. ודיברנו בעשירייה על כך שלנו אין כוח כזה. זאת אומרת אין לנו געגוע לבורא, וכל אחד מגיע עם המטרות שלו. הבורא שם כלפינו דרישות ומצד שני אין לנו כוח מניע לזה, אז איך אפשר במצב כזה לדרוש משהו? 

תתחילו להתחבר ביניכן ותרגישו שאתן יכולות לעשות משהו.

תלמידה: הגעגוע כלפי הבורא, ניתן רק לנשמות מיוחדות?

לא, בינתיים זה עוד רגיל אצלנו מסיבות ארציות.

תלמידה: זה שאנחנו לומדים מסיבות גשמיות, זה בסדר?

כן.

שאלה: עכשיו אמרת שאנחנו צריכים לצאת לאוויר צח. למה הכוונה, במה זה מסתכם?

ברצונות החדשים, בגילוי של השתוקקות חדשה לבורא.

תלמידה: אבל זו אותה שיטה, אנחנו מתחברים בעשירייה, צריך לגלות את זה בעשירייה. נדמה שזה בחוץ, אבל האויר הצח הזה הוא בפנים.

בעיקרון זה כבר חדש, כן.

תלמידה: במה להשקיע יותר כדי שזה יהיה משהו חדש, או שזו עבודה פנימית של כל אחד?

זו עבודה פנימית של כל אחד.

תלמידה: צריך איכשהו לסכם את זה? אני לא יכולה הרי לדרוש מהחברות "תהיו חדשות", אז איך לעשות את זה?

תעלי למעלה מעצמך למדרגה חדשה, תרגישי שבמדרגה החדשה הזאת את באמת נמצאת באיזושהי עלייה, ומתוך המצב הזה תתחילו להתקשר זה עם זה ואת הקשר הזה תפנו לבורא.

תלמידה: האם אפשר לעשות את זה אם אני רואה שעכשיו זה לא אקטואלי כלפי העשירייה?

לא יכול להיות דבר כזה. על זה אתן צריכות לעבוד, זה אף פעם לא יהיה אקטואלי. זה יהיה אקטואלי רק מתוך המאמץ שלכן, שאתן נושאות אותו בו זמנית. שכל אחת יוצאת מתוכה, מתקשרת עם החברות האחרות, ועם זאת מתקשרת מתוך הרצון המשותף שלכן עם הבורא.

תלמידה: נניח והאדם מרגיש שהוא לא מסוגל עכשיו, האם לקפוץ למים כמו נחשון זה דווקא כשאני מרגישה שאני לא יכולה אבל אני צריכה לעשות את זה?

כן, נכון מאוד.

שאלה: האם הקשר עם הבורא הופך להיות קל יותר או פשוט יותר ומה זה אומר על העתיד?

מה זה אומר על העתיד אני לא יודע, אבל אנחנו צריכים לדעת שרק בעזרת האור הזה שיאיר בנו, נוכל להשיג קשר עם הבורא וקשר עם מטרת הבריאה.

שאלה: מעבר לרצון המאוד גדול להגיע לדבקות עם הבורא, להרגיש את החיסרון עם החברים ולהשתמש ברצון שלי רק כדי להשפיע לחברים, איך לקבל את השכל או מדרגת החכמה כדי להתקדם הלאה מהמצב הזה?

מזה שאנחנו משיגים את הבורא יהיה לנו גם שכל וגם מילוי לשכל ומילוי לחכמה, הכול יהיה לנו.

תלמיד: היתה שאלה קודם מה צריך לעשות כדי להתכלל עם הרב, כדי להפוך לבחינת מעבר בעולם, והתשובה שנתת היא, נלך יחד ונבנה יחד את הקשר הזה שדרכו כל העולם יוכל להתקשר.

כן.

שאלה: למה הכוונה?

הכוונה היא שאנחנו צריכים להשתדל למצוא את הקשר עם הבורא בכל מיני מקרים שבהם אנחנו נמצאים, ולכן מכל ההבחנות שאנחנו מגלים יום יום בקשר בינינו, בקשר בינינו עם הבורא, גברים, נשים, כולם, מתוך זה נמצא בסופו של דבר את הקשר המיוחד הזה ונגלה שם מקום לכל אחד ולכולם יחד.

שאלה: בזמן האחרון ישנה כזאת תחושה שאין יותר חשוב מכך שנגלה את הבורא, וכל מה שקורה בחוץ לא חשוב. אנחנו צריכים להיות ברוגע אבל להתקדם בכיוון הנכון. איך לשמור על ההסכמה והרוגע הזה ובו זמנית על ההשתוקקות לבורא?

צריכים להיות יותר מחוברים זה עם זה בקבוצות, ולשים לב לאן הרצון שלנו מכוון. הרצון שלנו צריך להיות מכוון ישר לבורא, שרק הוא יכול להתגלות בקשר הנכון בינינו, ורק הוא יכול לעזור לנו להרגיש את עצמנו ואת הקשר איתו, ואז הכול יהיה בסדר.

תלמיד: לפני כן כל דבר הדאיג אותי, הכעיס אותי, ועכשיו יש לי כזה רוגע שזה לא חשוב, חשוב רק להתקדם לבורא, וכל מה שקורה מימין ומשמאל שלא קשור, זה לא חשוב, זה אפילו לא מדאיג אותי. זה מצב נכון?

בעיקרון כן.

שאלה: כבר הרבה זמן מעסיקה אותי שאלה על כתבי רב"ש. כל פעם שאני קורא מאמרים אני מתפעל מחדש מעוצמת המאמר, מעוצמת הכתיבה, מהעומק. השאלה שלי, איך רב"ש ללא השכלה אקדמית כתב מאמרים כל כך גדולים, שממש נדרש מחקר רציני כדי לכתוב אותם. יש מאמרים שגדושים בציטוטים מהמקרא, מהתנ"ך, מתהילים ומעוד מקורות, איך הוא ידע לתת דוגמאות ולפרש כל ציטוט?

זה נכון שהוא היה למעלה מכל מה שאתה יכול לדמיין לעצמך, ואנחנו נמשיך ונלמד מהכתבים של רב"ש ומהפעולות שלו, מהתכונות שלו, נקבל הכול ונתכלל בזה.

שאלה: בעל הסולם הוא לא פשוט נשמה גבוהה ומקובל גדול, יש לו גם ידיעות בפילוסופיה וכן הלאה. ביארצייט שלו הייתה שאלה, מה העתיד שבעל הסולם ניסה לעצב ואנחנו צריכים לממש. מה התשובה שלך?

אנחנו צריכים למצוא את הקשר המשותף בינינו שיקרא "הנשמה הכללית", ולמצוא את הקשר בין הנשמה הכללית הזו לבין הבורא, לשלב ביניהם.

תלמידה: האם כדאי לנו לקבל את מאמרי החברה ישירות כתנאים, או שזה צריך להתגלות בנו כתוצאה מהשגה רוחנית?

זה לא חשוב איך ניגש לזה, הכול בכל זאת יתהפך כמו שצריך, תחת השפעת האור העליון.

שאלה: באיזו צורה אנחנו יכולים פנימית לבנות קשר מהחיבור בינינו דרכך עם רב"ש, בעל הסולם והלאה עם עוד מקובלים?

דרך התפילה שלך.

תלמידה: הקשר עם הבורא והקשר עם מקובלים גדולים, זה אותו קשר? או קשר אחר?

זה קשר אחר, קודם קשר עם המורים הגדולים, ודרכם עם הבורא.

שאלה: למה הדור של האר"י בעל הסולם והרב"ש, נחשב לדור האחרון? הרי אנחנו לא מצפים לעוד מישהו?

כן, בעיקרון אנחנו לא צריכים לחכות לאף אחד. כל מה שהמקובלים גילו לפנינו, כל זה מחולק בינינו, לפנינו ואנחנו יכולים להשתמש בכל זה, כדי לעלות יחד במשותף לבורא ולהשיג דרך זה את המצב העליון שלנו.

שאלה: בעל הסולם נתן לנו את הסולם שעליו אנחנו יכולים להתקדם בחופשיות אם יש לנו רצון והתאמצות?

כן.

תלמידה: כמה חשוב לנו דווקא להיכנס להשגה, כדי אחרי זה לדבר, להוציא מילים מהפה? כמה חשוב לדבר בעשירייה על כך שאנחנו חייבים, צריכים להגיע להשגה כולנו יחד?

הכרחי עבורנו להיכנס להשגה גבוהה ככל האפשר ביחד. רק על זה לחשוב, לא צריכה להיות שום מטרה אחרת.

שאלה: יצא לי לחשוב מה חסר כדי להתקדם לעתיד הגבוה שעליו כתב בעל הסולם. זה גילה לי מעין מחלה. הבורא נתן לנו את כל התנאים, סביבה, אפשרות לפעול ואני פועל, עושה מה שאני יכול, אבל בסופו של דבר אני מגיע לכך שבאמת, אני לא מוכן לבקש מהבורא. אני לא רוצה לפנות בשבילו מקום שיעבוד איתי ויקרב אותי אליו. איך לא לשכוח שצריך לפנות מקום לבורא?

זהו תרגיל בגדלות הבורא, באחדות הבורא, ייחודיותו, שרק הוא נמצא מעלינו וקושר אותנו עם הכול בעולם. אנחנו מחויבים, מבלי להתנתק ממנו, כל הזמן לבקש ממנו, כמו ילד שנאחז בגדול, במבוגר ופשוט כל הזמן דורש, מבקש, וכתוצאה המבוגר נכנע. כך גם אנחנו צריכים לעשות.

שאלה: ענית שצריך לשבור את הקליפה כדי להשתחרר, זו קליפה משותפת שלנו?

כן. זו הקליפה המשותפת שלנו.

תלמידה: התחושה של חוסר כוחות, יחד עם הרצון לפעול, זה המקום לתפילת העני?

כן.

שאלה: איך להסביר את הפרדוקס שבדור האחרון יש לנו את האגו הכבד, הקשה ביותר, ועם זאת יש לנו דווקא את הכי הרבה אפשרויות להתקרב לבורא?

כיוון שיש לנו אגו גדול, זהו התנאי להתקרבות לבורא.

תלמידה: איך אדם יכול לדעת שהנשמה של האר"י או עוד נשמה גבוהה התלבשה בו?

אני לא יודע איך אפשר לדעת את זה, אבל אני ממליץ לך להוציא את זה מהראש.

שאלה: מה זה אומר לרצות להגיע לאלוקות?

זה להיות למעלה מזמן, תנועה, מקום ולהבין את הסיבות לכל מה שנעשה.

שאלה: אם נוצרה חומה בקשר בין קבוצות משתי ארצות שונות, מה עושים?

להתפלל.

שאלה: מה זה אומר להתלבש במאמרים של בעל הסולם? איך עושים את זה?

לקרוא כמה שיותר מאמרים ומתוכם להשתדל להתחבר לכוחות שמתגלים, כוחות הפירוד, כוחות הדבקות, כל מיני כוחות.

שאלה: איך אוכל להתעלות מעל מצבים של ביקורת ותלונות כלפי החברות?

את צריכה להתכונן לזה. עם האופי שלך, יכול להיות שזה באמת דבר גדול מאוד. אני לא מכיר אותך, אבל נראה שזה יכול להיות. את אישה לא קלה, אז איך את יכולה להיות טובה עם החברות שלך? זו בעיה. תנסי לעבוד על זה ותראי כמה זה פותח לך פתאום את הכול.

שאלה: דרך הספר "המקובל" נכנסתי והרגשתי את הגעגוע של בעל הסולם ואת הטרגדיה בחיים שלו שכל הזמן דחפה אותו להפיץ, לפעול. אבל אם אדם מרגיש כל הזמן געגוע, האם הוא יכול להיות ככוח מניע להפיץ, להתקדם?

כן.

שאלה: אמרת שבינתיים אנחנו מרגישים געגוע של העולם הזה, איך אדם יכול להעביר את הגעגוע הזה לגעגוע כלפי הבורא?

בשביל זה צריך להתגעגע לבורא ובינתיים אנחנו לא מתגעגעים לבורא אלא למה אנחנו יכולים לקבל מזה, לזה אנחנו כמהים.

תלמידה: זה כמו איזה שהוא ביטול לזה?

כן.

שאלה: אנחנו בעשירייה משתדלים כבר לחיות ב-אנחנו כמה שיותר, שאני כבר פחות מורגש, פחות חשוב. האם מתישהו בכל זאת יש מקום לאני בעבודה?

אין. אין.

שאלה: אמרת שצריך לגלות את הלב, להפשיט את הלב כלפי החברים. איך לעשות את זה נכון?

צריך לקרוא מאמרים של בעל הסולם ומשם תביני.

שאלה: שמענו בשיעור שאנחנו צריכים למצוא קשר משותף בינינו וקשר עם הנשמה. בעל הסולם כתב בזמן שהוא גר בפולשה ואז עוד לא היה עוד קשר כזה פתוח בין האנשים, לא הייתה ארץ ישראל עם כל התושבים כמו עכשיו. אז איך השינויים בעולם הגשמי יכולים לעזור להתקדם כלפי הנשמה המשותפת, כדי לבנות קשר לבורא, כיוון לבורא.

אנחנו חייבים להתפלל לבעל הסולם, לבורא שיגלה לנו את האחדות שלנו בכול ואז אנחנו נרגיש עד כמה אנחנו מחוברים זה לזה כך שכל אחד מגדיר, קובע את המצב של כולם ושאין שום מרחק בינינו, את כל זה אנחנו יכולים לדרוש מהבורא.

תלמידה: גם בשיעור שמענו על סיבות גשמיות ואנחנו בכל זאת איכשהו מסתכלים זה על זה על הקשרים, אז איך להשתמש בהם כדי להתקדם, להזדרז בתפילות?

תתקרבו אחת לשנייה, ככל האפשר צפוף ובקשר ביניכן, מתוך הקשר ביניכן תפנו לבורא.

שאלה: ישבנו ביום כיפור, דברנו מה אנחנו עושים טוב, לא טוב והגענו לזה שלא מספיק מגדילים את הבורא, את הרב, את החברים כיוון שדווקא גדלות הרב, הבורא והחברים זה מה שיעזור לנו, אבל אותו החיסרון, אותו ימלא הבורא ולחיסרון הזה אנחנו נידבק.

נכון. מברך אתכם על הגילוי. זה נכון.

שאלה: מה זה נקרא ללכת בדרכו של בעל הסולם, איך אדם יכול להתחיל ללכת בדרכו היום?

אחרי שאנחנו לומדים את מאמרי בעל הסולם ומה שכותבים עליו, אנחנו כבר יכולים להבדיל בין דרכו של בעל הסולם לכל דרך אחרת. אז בואו נשתדל להגיע למה שהוא רוצה להביא אותנו.

שאלה: הרב"ש כותב שבעל הסולם עשה כך שאדם פשוט יוכל לזכות לדבקות בבורא ולפני הבעל שם טוב היו בזה רק גדולי העולם. אנחנו יכולים לחשוב איכשהו איך לשפר את השיטה שיש לנו כדי שכל אדם יוכל להיות ראוי לדבקות בבורא כמו מקובל גדול?

אם אנחנו נשיג את מה שאנחנו צריכים להשיג, בזה אנחנו נבין באיזה אופן אנחנו יכולים לעזור לכולם ובזה תסתכם התוצאה של העבודה הרוחנית שלנו.

שאלה: יש הרגשה של שמחה מהחיבור ההדדי וההתכללות, יש הרגשה שהשמחה הזאת היא כביכול לא שלי, אלא היא שייכת לבורא ואני צריך להשתמש בה רק כדי לתת מוטיבציה לעשירייה ולהשתמש בה להפצה וכל התעוררות בעשירייה הופכת עבורי מקום לגדילה ולקשר עם הכוח האחד המפתח?

מסכים איתך.

שאלה: להתכונן לתפילה צריך הרבה זמן, אבל העולם עכשיו הוא כל כך משוגע שהכול בריצה, יותר פעמים יוצא לא להתכונן לתפילה או שבכל זאת לעזוב הכול ולהתעסק בתפילה, להתכונן אליה? או שהחיסרון הזה כשהלב נפתח ואתה ביקשת מהבורא זו גם תפילה טובה?

בטח. דווקא זאת תפילה.

תלמידה: החיסרון שאני לא מצליחה להחזיק?

את אל תדאגי לזה, תעשי מה שאת יכולה בכל רגע נתון.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להתגעגע לבורא, אבל בינתיים אנחנו לא מתגעגעים, אלא אנחנו רוצים לקבל מזה משהו ולזה אנחנו כמהים. אז השאלה היא, מהו הגעגוע המתוקן שאנחנו צריכים להגיע אליו, מה זה להתגעגע באמת לבורא?

באמת להתגעגע לבורא זה נקרא, שאני רוצה להיות כלולה מכל הנבראים ולהשתוקק אליו, להידבק בו. וכל החסרונות שלי, שהם יהיו אך ורק כדי למלא אותו.

שאלה: המורה של בעל הסולם היה בדבקות עם הבורא. איך לנו להשיג איזה יחוד עם הבורא, עם החבר או עם הקרוב?

עם הקרוב זה לא פשוט, לא. אתן כולכן צריכות להיות מחוברות ביניכןן ומתוך החיבור המשותף שלכן, פנות לבורא. כדי שהוא יקשור את כולנו עוד יותר חזק ויכלול אותנו בו. יותר מזה אנחנו לא יכולים לבקש, אנחנו לא צריכים יותר. כפי שנאמר "כי בו ישמח לבנו".

. שאלה: איך לפעמים לפרוץ את הקיר הגשמי הזה, כי רוצים דבקות עם הבורא 24 שעות ביממה, אבל אני מבינה שזה דרך הקרוב וביני לבין הקרוב יש קיר שאני לא יכולה להרוס ולהיות בייחוד עם הבורא, כי אי אפשר לפרוץ את זה. ויש לי פחד לפעמים ואני לא יודעת מה לעשות, אבל צריכים הרי להשפיע לו 24 שעות ולפעמים אין לי כוחות דרך הקרוב, לתת תענוג לבורא.

אני חושב שאת מבינה לא נכון את העבודה שלך. תתחברי עם העשירייה שלך ותמשכי את כל העשירייה מעלה, אל הבורא וזהו. חוץ מזה לא צריך כלום.

שאלה: כשאדם מאבד את כל הכוח שלו כדי לעשות עבודה רוחנית, האם עליו לפנות ישירות לבורא, או לפנות לעשירייה כדי לקבל את הכוח?

לבורא יחד עם העשירייה.

(סוף השיעור)