שיעור בוקר 09.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 156,
"הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה", אות י"ג
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 156, "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה", אות י"ג.
אות י"ג
"ואין לשאול, כיון שבא"ק ואצילות אין עוד שם שום גילוי למהות הנשמות המקבלים, א"כ מה משמשים הכלים ההם הנק' ע"ס ולמי המה מעלימים ומכסים בשיעוריהם הללו. ויש בזה ב' תשובות:
הא', שכן דרך ההשתלשלות כמו שתמצא בפנים הספר.
והב' הוא כי גם הנשמות עתידים לקבל מהע"ס ההם שבא"ק ואצילות, דהיינו בדרך עליות הג' העולמות בי"ע אליהם, כמ"ש להלן באות קסג, ולפיכך יש להבחין גם בא"ק ואצילות אלו השינוים שבע"ס, כפי מה שהם עתידים להאיר להנשמות בשעה שהם יעלו שמה עם העולמות בי"ע, כי אז יקבלו לפי המדרגה שבע"ס ההם."
תלמיד: למה צריך את כל המנגנונים האלה של אצילות ושלמות, עולמות בי"ע עולים, יורדים, הנברא נכלל, למה אי אפשר שהבורא והנברא יהיו בקשר ישיר ביניהם?
אם הם הפוכים בטבעם אז איך יכול להיות שהם יהיו כל כך קרובים ובעולמות סמוכים או עוד יותר?
תלמיד: אז איך המנגנון הזה יוצר קשר בין הבורא והנברא?
דווקא על ידי ההרחקה, ושלאט לאט הנשמות יתעלו יותר ויותר לאלוהות.
תלמיד: אבל לפי מה שכתוב באות י"ג, כנראה שיש פער גדול בין אצילות לבין בי"ע, שעם בי"ע הנשמות יכולות להיות איכשהו בקשר, ועם אצילות לא.
אצילות הוא למעלה מהכול.
תלמיד: בכל זאת יש איזה שינוי בבי"ע שדומה יותר לאצילות, פחות דומה לאצילות, אז למה צריך את המתאם הזה? למה אי אפשר שהנשמות יהיו יותר דומות, פחות דומות?
הן לא יכולות כי הן נבראו במצב הפוך מהאלוהות, והרחקה שאי אפשר לתאר, אנחנו לא כל כך מבינים מה זו הפכיות ברוחניות, לא יכולים להרגיש את זה. ולכן כל העבודה שלנו היא להשתתף עם הנשמות, להביא אותן להשתוות הצורה, זאת אומרת שהן יוכלו לגלות את הבורא בהדרגה, על ידי כך שהן בעצמן ישתנו בהדרגה, וכך זה יהיה לכולם.
תלמיד: נשאל את זה מצד התחתון, איך מתוך העבודה של העשירייה, ביטול, התכללות, כל הקשר בינינו, אנחנו נעשים דומים לעולמות בי"ע?
מדובר על הנשמות ולא על הגופים, ובנשמות אנחנו כן יכולים רק לעלות למעלה מהצמצום וכבר להיעשות דומים לסולם שבו נמצאות כל הנשמות, ואנחנו יכולים להתחבר אליהן ולהמשיך לעלות הלאה.
תלמיד: איזו תכונה משותפת יש לנו שאנחנו רוכשים בינינו לבין אותם עולמות?
הרצון לקבל שבנו הוא אומנם הפוך מהעולמות, אבל ההפכיות הזאת לא מנתקת אותנו מהעולמות הרוחניים, מפני ששינוי הצורה הזה לא פוגע בנו.
תלמיד: איך הוא לא פוגע בנו?
הוא לא פוגע בנו מפני שאנחנו לא מרגישים, לא מבינים את מהות הנשמות, ויכולים להתקרב אליהן לפי מה שהבורא סידר לנו. זאת אומרת, יש לנו כלים, מקבלים ומשפיעים, שהפוכים ודומים לבורא, ואנחנו יכולים להשפיע לכלים האלו וכך להתקרב לנשמות, לחקור אותן ולהתחבר איתן.
תלמיד: מה נקודת החיבור? אנחנו אומרים שאנחנו צריכים להגיע בינינו לאהבה, לאיזו השפעה, איפה נקודת החיבור עם אותן נשמות שנמצאות בעולמות?
נקודת החיבור בינינו לנשמות היא נקודת הרצון להשפיע, שאנחנו מקבלים לאט לאט בתוכנו מהעולמות העליונים.
תלמיד: מה מהות הנשמות?
מהות הנשמות היא רצון להשפיע.
תלמיד: ומה הקשר בין העבודה שלנו בעשירייה לבין הנשמות?
על ידי העבודה בעשירייה אנחנו יכולים להגיע להכרה, להבנה מה זה נשמות, ועד כמה אנחנו יכולים להתחבר בינינו כדי להידמות להן.
תלמיד: ומה יש בנו עוד לפני שיש בנו נשמות? מהו המצב עכשיו לפני הנשמות?
לפני נשמות זה רצון לקבל.
תלמיד: ואיך נוצר הקשר בינינו לבין ההתכללות עם הנשמות?
הקשר נעשה על ידי שבירה וחיבור בכל מיני רמות שהיו לפני הבריאה שלנו.
תלמיד: ומה יש בנו עכשיו שקשור לנשמות?
עכשיו יש לנו את הרצון לקבל עם הרשימות שלו, והרשימות האלו יכולות להתעורר על ידי האור העליון שאנחנו מושכים מלמעלה, וכשהאור העליון הזה משפיע על הרצונות של הנשמות, הוא הופך אותן מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, ובזה אנחנו נעשים יותר ויותר קרובים לבורא.
תלמיד: מה זו התכללות עם הנשמות?
התכללות עם הנשמות זה נקרא שככל שהנשמה נמצאת ברצון להשפיע בכל מיני אופנים, כך גם אנחנו יכולים להגיע למצב כזה שנרצה להיות ברצון להשפיע.
תלמיד: מה זה להיות כלולים עם הנשמות? מה זה אומר עלינו?
כלולים עם הנשמות זה נקרא שאנחנו כן נעשים דומים להן, וכל אחד מגלה את שורש נשמתו וכך אנחנו מתחברים יותר ויותר.
תלמיד: בעל הסולם כותב שכל השינויים הם בעשר ספירות.
כן.
תלמיד: אנחנו צריכים להגיע בעשירייה למדרגה שלמה של עשר ספירות בשביל שיהיה לנו קשר עם העולמות העליונים?
כן.
תלמיד: מה זה בשבילנו? אלו הרבה מצבים שאנחנו צריכים לעבור או שזה יכול לקרות לנו בבת אחת?
אנחנו צריכים להשתמש ברצונות שלנו בעל מנת להשפיע, ובזה אנחנו מתאימים את עצמנו לנשמות שנמצאות גם בעל מנת להשפיע לאור העליון.
תלמיד: מה מקבלת הנשמה מעלייה של עולם לעולם עליון יותר ממנו?
הנשמה מקבלת אור.
תלמיד: למה היא לא נעה בעצמה מבי"ע לאצילות, אלא רק לפי סדר העלייה של בי"ע לאצילות?
מחוסר כוחות.
תלמיד: לה כשלעצמה אין תנועה?
לא.
תלמיד: אז בעצם העולם הוא סביבה שבה מתפתחת הנשמה?
כן.
תלמיד: מה ההבדל בין ההתפתחות של הנשמה כשהיא נמצאת בבי"ע לבין ההתפתחות שלה אחר כך באצילות?
ההתפתחות בבי"ע זו התפתחות לפני ההתאמה בין הנשמות לאלוהות, וההתפתחות בעולמות בריאה ואצילות היא כבר התפתחות בהתאמה.
תלמיד: כשאנחנו מתחילים את העבודה בינינו ורוצים להיות בהתאמה לאור העליון, מאיזה עולם אנחנו מקבלים? עם מה אנחנו מתחילים בעבודה?
אנחנו מתחילים מלמטה ממש, וצריכים להתאים את עצמנו לאותם האורות שמגיעים אלינו מלמעלה ומשפיעים עלינו, משנים אותנו.
תלמיד: איך על ידי השינויים שאנחנו מגלים בעבודה בינינו, אנחנו מגלים את האורות שאמורים להגיע אלינו?
אנחנו לא יודעים איזה אורות אנחנו צריכים למשוך כדי להתקרב בינינו, כדי לעשות פעולות רוחניות במרחב הרוחני, אנחנו לא יודעים את זה. אבל לאט לאט על ידי הפעולות, כשאנחנו כן רוצים להתקרב זה אל זה, כן רוצים להתערבב בינינו, אנחנו כן יכולים להתחיל להרגיש איך זה עובד.
תלמיד: מה הם השינויים שאנחנו מרגישים בינינו? הרי בעקבות ההתאמה שאנחנו מרגישים, כשרוצים להתקרב יותר זה לזה, אנחנו מבקשים מהבורא שייתן לנו מה שצריך.
כן.
תלמיד: איך דרך השינויים האלה אנחנו מקבלים את ההתאמה, מרגישים את ההתאמה הזאת?
על ידי זה שהאור העליון משפיע עלינו ומחייב אותנו להשתנות, אנחנו מתחילים לאט לאט לקבל הבחנות למה אנחנו משתנים, לשם מה אנחנו משתנים, מה יהיה העתיד שלנו, איך אנחנו בעצמנו יכולים לזרז את ההתפתחות, וכן הלאה.
תלמיד: אנחנו מקבלים התרשמויות מהמאור, ואנחנו חושבים שזה בא מאיתנו, אבל בעצם הבורא הוא שכל הזמן מעורר אותנו למצב החדש על ידי התרשמויות מהמאור.
בלי ספק.
תלמיד: דיברת על גילוי שורש נשמה. אומנם זה מוקדם מדי, אבל התחושה ששורש הנשמה מחובר לעולמות. האם אנחנו יכולים עם תפילה להתכלל עם שורש הנשמה שלנו?
כן.
תלמיד: איך אנחנו מתחילים בכוונה הפנימית לפני התפילה?
אנחנו עוד לא בזה.
תלמיד: שמעתי שאמרת שהרשימות יכולות להתעורר על ידי אור עליון שאנחנו מושכים מלמעלה, והאור העליון משפיע על הרצונות של הנשמות והופך אותם מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. אנחנו עובדים בעשירייה, מה זה אומר שרשימות מתעוררות בעשירייה?
מתוך עשרה חברים, אנחנו צריכים להבין שמה שפועל, שמשחק בינינו אלו הרשימות. הרשימות האלה כולן מהמצבים הבאים בדרך, מהגברה, מגילוי. לכן ככל שאנחנו פועלים בהתאם לזה, כך אנחנו מזרזים את ההתפתחות הרוחנית שלנו.
תלמיד: האם הרשימות אלו מצבים שקורים בתוך העשירייה, כל מיני תופעות שקורות?
כן.
תלמיד: אנחנו יודעים שבשיעור בוקר אנחנו יכולים למשוך את המאור בצורה הכי חזקה. האם עבודה של עשירייה בתוך שיעור הבוקר יכולה למשוך באינטנסיביות יותר גדולה את הרשימות האלו שיתעוררו בנו?
כן.
תלמיד: האם הנשמות במהות שלהן הן כבר ברצון להשפיע?
כן.
תלמיד: אנחנו כרגע מנותקים מהנשמות. האם על ידי מאמצים לחיבור, התקשרות בינינו ומשיכת מאור, אנחנו מתקשרים עם הנשמה?
נגיד שכן.
תלמיד: תיארת קודם שהנשמות עולות בעולמות. אחרי שאנחנו מתקשרים עם הנשמה, האם בפעולות שאנחנו עושים בהמשך אנחנו גם מעלים את אותן הנשמות?
כן.
תלמיד: מה תפקיד עשר הספירות בתהליך הזה, איפה הן משתלבות?
עשר הספירות זו כבר ההתארגנות הפנימית של הנשמות בהן וביניהן. עוד נלמד.
תלמיד: כתוב פה באותיות לפני, באותיות אחרי, על הספירות שהן ככיסויים על האור, ושמידת הכיסוי, ההעלמה, היא גם מידת הגילוי.
כן.
תלמיד: איך להבין את זה שכיסוי זה דווקא גילוי?
הכיסוי שנעשָה מלמעלה, מעורר אותנו לגלות מה מתכסה באותו כיסוי, מלמטה.
תלמיד: מה זו נשמה?
חלק אלוה ממעלה, כך כתוב.
תלמיד: מהשיחה עכשיו עולה שזו ישות נפרדת ממני.
אני לא יודע מה אתה מוסיף, אני אומר לך שזה חלק אלוה ממעל.
תלמיד: אני מנסה להבין איך זה קשור אליי.
להבין זה בלתי אפשרי. אלא נשתדל להתקרב כמו שכתוב, ואז נרגיש.
תלמיד: האם גם הנקודה שבלב שלי היא חלק אלוה ממעל, הרצון שלי לגלות את הבורא?
כן.
תלמיד: איך זה קשור לנשמה?
לא יודע.
תלמיד: מה זה עולמות?
אתה תתחיל עכשיו לשאול על הכול?
תלמיד: אני חייב לקשור את זה באיזושהי צורה.
תקרא ספרים ותלמד טוב ותבין.
תלמיד: חשבתי שאני מבין, אבל עכשיו הכול התבלבל אצלי.
בסדר, אז יש זמן לבדיקה.
תלמיד: יש אצלי בספר רשימה שרשמתי לפני שנים. אין שום דבר, רק רשימות והאור שמאיר עליהן והופך אותן לעולמות, פרצופים וספירות. כל העניין הוא לממש רשימות לפי סדר יציאתן על דרך קודם ונמשך, בחוקים קבועים ומוחלטים המתחברים ביניהם למטרה אחת מאוד נעלה המכונה בשם גילוי אלוקותו לנבראיו בעולם הזה. כל ההסתרות הם מתחת לאצילות, ובאצילות זה פעם הסתר ופעם גילוי. וכל העניין הוא תחתון, עליון, עלי עליון. תחתון הוא הכלי, עליון הוא האור, ועלי עליון זה עצמותו. האם העולמות הם כלים והנשמות הן אורות?
איכשהו אפשר להגיד כך.
תלמיד: מה הן הרשימות?
רשימות הן מה שנשאר בתוך הכלים אחרי שהאור מסתלק משם. תפקידן לעורר את הכלים האלו לחזור לתפקיד שלהם כמו שהיה לפני הנפילה, השבירה, הסתלקות האור.
תלמיד: מהי העבודה שלנו עם הרשימות?
העבודה שלנו היא לעורר את הרשימות, ולעשות תיקונים לפי מה שהן מגלות לנו.
תלמידה: איך השתלשלות העולמות ומבנה הספירות בא"ק ובאצילות מכינים את הנשמות לקבלת אור אין סוף?
בהדרגה. הרשימות שנמצאות בנו תפקידן לעורר אותנו לעשות פעולות יותר ויותר מתאימות לעולמות.
תלמיד: מתי מגלה האדם את שורש הנשמה שלו?
אני לא יכול להגיד. מתי שכבר הגיע למצב שיכולים להאיר עליו באור הנשמה, אז הוא מקבל.
תלמידה: איך אפשר לקבוע מי בעשירייה מתאים לאיזו ספירה, איך למדוד את זה?
אי אפשר לקבוע ואנחנו לא עוסקים בזה.
תלמיד: האם ההשתלשלות מתייחסת לירידה במדרגות?
אפשר להגיד שיש בזה משהו דומה בלשון.
תלמיד: איך ההשתלשלות הזאת קשורה לעבודה שלנו?
אנחנו לומדים השתלשלות עולמות, פרצופים, ספירות, מלמעלה למטה עד העולם הזה. ואחר כך אנחנו לומדים איך אנחנו יכולים על ידי התגלות הרשימות להשתמש בהן כדי לעלות במדרגות של פרצופים, ספירות, עולמות.
תלמידה: מהי הדרך הכי טובה לעורר את הרשימות בעשירייה?
הדרך הכי טובה היא לפתח את האהבה בין חברי העשירייה.
תלמיד: האם יש קשר בין שורש נשמה או נשמה, לבין חלק מהמסך השבור של נשמת אדם הראשון?
כן. אנחנו כולנו משם.
תלמיד: כשאנחנו מדברים על נשמה או על שורש נשמה, אנחנו לא מדברים על משהו בתוך הרצון לקבל. האם הנשמה היא חלק מהמסך השבור שפעם היה שלם?
כן.
תלמיד: אם כך, אז מה ההבדל בין אותו רצון לקבל שאנחנו מרגישים בתפיסת המציאות שלנו הלא מתוקנת, לבין הרצון לקבל שהיה מתוקן עם מסך ואור חוזר? האם זה אותו רצון לקבל או אין קשר בכלל?
אין פעמיים רצון לקבל. יש רצון לקבל אחד שהבורא ברא בנבראים, ואותו רצון לקבל נפרס בין כל הנבראים.
תלמיד: מהו הקשר היחידי שנשאר בינינו לבין המאור, לבין הבורא?
אותו רצון לקבל שהבורא ברא.
תלמיד: שבתוכו יש חלק מהניצוץ של המסך השבור, או שאין שום קשר?
כן. הכול נמצא שם.
תלמיד: בתהליך השתלשלות העולמות מלמעלה למטה, איפה נוצרת נקודת הרצון לקבל הראשונה? איפה נברא הרצון לקבל?
אני חושב שמלכתחילה, רק שהוא מתגלה בצורה הדרגתית ממלכות דא"ק עד מלכות דמלכות.
תלמיד: כשאנחנו אומרים שהעולמות הם דרגות העלמה על האור שבהדרגה הולך ומסתיר את עצמו, האם כבר מהנקודה הראשונה של מלכות דא"ק, במקביל לתהליך העלמה על האור, מתחיל להיווצר רצון לקבל?
כן.
תלמיד: האם ככל שהאור נעלם הרצון לקבל תופס יותר ויותר מקום?
כן.
תלמיד: זה רצון לקבל שהולך ומתעבה, מבחינת עביות.
כן.
תלמיד: מה הקשר בין זה לבין תהליך השבירה והערבוב של הרצונות וכן הלאה?
הכול כדי לגלות את הרצון לקבל בצורה יותר ויותר נפרסת, פתוחה, שבעזרתו אפשר להסביר כל מה שקורה לנו בעולמות.
תלמיד: האם זה מיועד לייצר סביבת התפתחות עתידית לנברא שיטפס ממטה למעלה?
כן.
תלמיד: כלומר יש סביבה מושלמת שהבורא מייצר עבור הנברא, כמובן שזה רק בעיני הנברא, כדי שהנברא בהדרגה יוכל לפי סדר התפתחות הרשימות לטפס אחרי זה ממטה למעלה.
כן.
תלמיד: איך כל זה מתקשר למאמץ שלנו בחיבור, בחיי היום יום, בעשירייה, בהתעוררות הנקודה שבלב, במשיכת המאור המחזיר למוטב? הסביבה הזאת שנמצאת הרבה מעבר להרגשתנו, למה אנחנו צריכים אותה כל כך מפורטת? אנחנו מחפשים את הנקודה הראשונה של ההתפתחות, של החיבור, של הקשר עם הבורא. האם לנו זה משנה אם זה עולם הבריאה או היצירה או העשייה?
לנו זה לא משנה, אבל ההתפתחות חייבת להיות לפי הסדר ממטה למעלה.
תלמיד: בכל מה שעכשיו ביררנו, איך העבודה שלנו מזרזת את תהליך ההתפתחות, עליה של עולמות בי"ע לאצילות? זה תהליך הכרחי, אף אחד לא יכול לעצור אותו. אבל ברגע שאנחנו עושים מאמץ אנחנו מזרזים את הזמנים. איך זה משפיע על תהליך העלייה?
על ידי זה שאנחנו מעלים רצון לנקודה הבאה שלנו בהתפתחות ממטה למעלה, אנחנו גורמים להתעלות.
תלמיד: האם זה מתבטא בהרגשה בתוך הכלים שלנו?
זה מתבטא בהרגשה שבנו. כן.
תלמיד: באיזו צורה?
רצון.
תלמיד: רצון עוד יותר חזק?
כן.
תלמיד: האם עולם העשייה הוא הזך ביותר או העב ביותר?
תמיד יש לנו את הניגוד הזה. העשייה הוא העולם העבה מכולם. ולפי העולמות מלמעלה למטה כל עולם הבא הוא עולם יותר חשוך.
תלמיד: מהי המטרה של עליית בי"ע לאצילות?
כדי להעלות את הנשמות.
תלמיד: מה קורה להן באצילות?
על ידי העליות האלו הן מקבלות יותר את השפעת האור העליון.
תלמיד: הן מתכללות עם האור? יש פה עניין התכללות?
כן.
תלמיד: אבל זה לא גמר תיקונן.
לא.
תלמיד: מהתיאור הזה אפשר להבין שיש נשמות ויש איזה סולם באיזשהו מקום שהוא עומד בפני עצמו, כאילו בלי קשר.
כן.
תלמיד: אבל כל השינוי הזה הוא בתוך הרצון עצמו, אין משהו מחוץ לרצון.
כן.
תלמיד: אחרי כל השבירות, יש רצונות לקבל שמנותקים לגמרי מהבורא, נמצאים לגמרי בטומאה. ובתוכם יש את הרשימות האלה, רצונות כבויים, רצונות לא פעילים, להתחבר לבורא. כל העלייה הזאת היא הפעלה של הרצונות האלה, אבל הרצון עצמו לא משתנה, הוא נשאר עכור כמו שהיה, הוא רק שם עליו איזה לבוש.
יש התעוררות של הניצוץ, ויש שם תיקון שמקרב אותו, שמעלה אותו, שינוי כלשהו. הלוא הניצוץ היה, והרצונות הגשמיים נשארים, הם לא נעלמים. מה משתנה באדם שהוא פתאום נמצא בעולם העשייה או בעולם הבריאה?
משתנה השפעת האור העליון שמעורר את האדם ונותן לו אפשרות לעלות.
תלמיד: האור כל הזמן נמצא. מה משתנה באדם שפתאום האור עובד עליו והוא מסוגל לקבל אותו? בעולם שלנו אתה לוקח חומר ועושה לו איזה שינוי, ואתה רואה את השינוי. מה עושה השינוי הזה ברוחניות? יש רצונות עכורים, הם נשארים, אז מה שם משתנה?
זה לא בדיוק כמו שאתה אומר. הרצון שהיה בעל מנת לקבל, כמו שהיה גם נשאר. אבל הוא יכול להזדכך, הוא יכול לעלות לדרגות יותר גבוהות.
תלמיד: אם הוא נשאר אותו דבר, אז מה זה אומר להזדכך?
הוא לא נשאר אותו דבר, הוא כל הזמן משתנה ומתאים את עצמו לדרגות יותר ויותר גבוהות.
תלמיד: האם הרצון העכור שם עליו איזו עטיפה, עוטף את עצמו במשהו אחר?
לא.
תלמיד: הוא בעצמו משתנה?
הוא בעצמו.
תלמיד: מה זה אומר שמידת הגילוי בכלי היא דווקא מידת ההסתרה בכלי?
גילוי והסתרה מתגלים כביכול יחד. זה כמו שאתה נכנס למערה עם אש, ומתחיל לגלות שם משהו. אז ככל שיש לך אור ביד, אתה מגלה דברים חדשים, יותר קטנים, יותר מיוחדים, ויחד עם זה, זה מעלה בך שאלות. זאת אומרת הגילוי כולו בנוי על גילוי ההסתרה, ורק בתנאי שאנחנו יכולים לעלות למעלה מההסתרה, אנחנו באמת מגיעים למצב שמושכים את האור המחזיר למוטב, וכך אנחנו מעלים את עצמנו בסולם.
תלמיד: אז מה בעצם מוסתר מאיתנו בעשירייה?
מה מוסתר אני לא יכול להגיד, אתם תראו שלעומת מה שאנחנו לומדים, כמה דברים נסתרים מכם.
תלמיד: מה זה אומר לפעול בהתאם להתעוררות הרשימות בעשירייה?
לפעול בהתאם להתעוררות הרשימות, זה מה שאנחנו צריכים.
תלמיד: מה זה אומר?
זה כשמתעוררות הרשימות, ואנחנו מתעוררים לתיקונים שלנו, לפי הרשימות ההן.
תלמיד: מה זה "רשימות", איך אפשר להרגיש את זה?
מכל מצב שהיה, נשאר לנו רשימו מהאור, ורשימו מהכלי.
תלמיד: האם עלינו להאמין שהתפילות שלנו גורמות לעליית הנשמות גם אם אין לנו תפיסה או תחושה בכך?
כן.
תלמיד: האם העלייה בסולם היא העמקת הקשר בינינו בעשירייה, כלומר ככל שהקשר בעשירייה יותר עמוק, זו בעצם העלייה בסולם?
מתוך עלייה בסולם, אנחנו יכולים למדוד את העומק שבו אנחנו נמצאים.
תלמיד: איך בודקים את העומק, איך מודדים אותו?
לפי הפעולות, לפי המסכים, העליות והירידות.
תלמיד: האם הנקודה שבלב היא האחוריים של הנשמה?
אפשר להגיד.
תלמיד: מה עולה? הנשמות עולות עם העולמות, מה עולה למעלה כשמתבצע תהליך תיקון?
הנשמות.
תלמיד: אמרנו ש"נשמות" זה רצון להשפיע?
כן.
תלמיד: ומה הקשר פה לרצון לקבל?
הרצון לקבל שקיבל צורת השפעה, מתלבש בה, ובצורה כזאת הוא עולה.
תלמיד: כשאנחנו אומרים שהנשמות והעולמות עולים למעלה, איפה מתחבא פה הרצון לקבל, ומה הצורה שלו? הוא כבר לא רצון לקבל, הוא כבר רצון להשפיע כי הוא הנשמה?
רגע, תתחיל שוב.
תלמיד: מאיפה זה מתחיל? יש רצון לקבל שהוא מנותק מעולמות, אני חושב שאפילו מעולם עשייה. כשהוא עושה איזו פעולה של תיקון, אז הוא בעצמו, הרצון לקבל הופך להיות נשמה שעולה למעלה?
כשהרצון לקבל מקבל תיקון, ויש לו כבר נר"ן, אז הוא מסוגל לעלות למעלה ולפעול.
תלמיד: כדי לקבל את התיקון כן, אבל איך הוא מקבל תיקון? הוא צריך איכשהו להתכלל בתוך המערכת כדי לעלות.
כן.
תלמיד: אז איך הוא מתכלל במערכת הזאת? מה מחבר אותו למערכת עצמה, לנשמה?
מאיפה שמגיע האור העליון שעכשיו מאיר בדרגתו, אז אותו רצון שנמצא בדרגה הזאת יכול להתאים את עצמו לאור, שעכשיו מאיר, עד כדי כך שהם כביכול יתחברו יחד, ואז הרצון שמתבטל כלפי האור, עולה עם האור לדרגה יותר עליונה.
תלמיד: ומה הופך אותו פתאום לנשמה, או לרצון להשפיע?
"נשמה" זה הכינוי.
תלמיד: של המצב של הרצון לקבל, כשהוא נמצא עם האור הזה?
כן, לפחות בדרגת נשמה.
תלמיד: אז בעצם "נשמה", כמו שאנחנו מדברים עכשיו, זה הרצון לקבל שמתערבב עם האור, שיכול להעלות אותו למעלה?
כן.
תלמיד: אז אפשר לקרוא לרצון לקבל שנמצא במגמת עלייה למעלה "נשמה"?
כן.
תלמיד: אמרת קודם, שהרצון מתאים את עצמו בהתאם להתפתחות שלו, למדרגות העליונות יותר ויותר, והוא משתנה. גם אמרת שלרצון אין שום כיסוי, הוא משתנה, אבל אין לו שום כיסוי. אז מה זה אומר "על כל הפשעים תכסה אהבה"? כי אמרת לנו קודם שההתפתחות הכי טובה בשבילנו זה אהבה בדרך. אז מה זה "על כל הפשעים תכסה אהבה" אם לרצון הזה אין שום כיסוי?
אין דבר כזה שקיים ללא כיסוי, לפחות שיהיה צמצום, לפי הדרגה שלו, ואחרי זה כשהוא רוצה לעלות עוד יותר למעלה, אז שיהיה לו מסך, ואור חוזר, ואז הוא מוכן להידמות למדרגה שמעליו.
תלמיד: אז מה השינוי ברצון עצמו בעצם? הרי, הוא חומר גלם שהבורא ברא, והוא, הבורא, נותן לו שינויים כדי להתאים את עצמו יותר ויותר, ולהתקרב בהתאם להשתוות הצורה אליו. אז כשאנחנו אומרים "על כל פשעים תכסה אהבה", מה הכיסוי הזה בעצם? כי אני מרגיש שיש כבר רצון שהבורא ברא אותו, אבל הוא נותן לנו כל פעם להתקדם ולהתקרב אליו על הכיסוי הזה שנקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". מה הכיסוי הזה שאנחנו כל הזמן אומרים "על כל פשעים תכסה אהבה"?
זה מסך.
תלמיד: זה המסך שאנחנו כל פעם יותר מחזקים, שיהיה יותר עבה, יותר חזק?
כן. מדובר על דבקות בעליון, שתמיד הוא צריך להיות עם האהבה שלו קודם, ואז תהיה לו דבקות בעליון.
תלמיד: לגבי גילוי והסתרה, ככל שיש יותר אור, מה קורה לחושך?
אז לא רואים את החושך.
תלמיד: נעלם החושך ויש יותר אור?
כן.
תלמיד: ואם החושך הולך ונעלם, מתבטל העיקרון של "כיתרון האור מתוך החושך"?
לא, זה מדובר כלפי אדם המשיג את החושך ולאחר מכן מסוגל להשיג את האור.
תלמיד: ואז המצב השלם של זה כנגד זה שהוא חווה, הוא גם חושך וגם אור או רק אור?
הוא חייב להרגיש אותם לחוד, את זה ואת זה.
תלמיד: אז מה קורה לחושך ככל שיש יותר גילוי, הוא נעלם או שהוא מורגש כנגד הגילוי?
הוא תמיד נמצא כמין רקע.
תלמיד: איזה חיסרון גורם לעליית העולמות?
חיסרון להתכלל בבורא.
תלמיד: אנחנו לומדים שאורות נפש, רוח, לא גורמים לעליית העולמות. אז למה דווקא החיסרון לאור הנשמה גורם לכך פתאום?
כי באור הנשמה כבר יש לך רשימות מהמצב של הכלי.
תלמיד: ולפני זה?
לפני זה הן לא כל כך מורגשות.
תלמיד: האם אפשר להגיד שתינוק לעומת מבוגר תופס את המציאות כעולם אחר?
לא.
תלמיד: המציאות היא אותה מציאות?
כן.
תלמיד: התפיסה שונה?
כן.
תלמיד: המציאות כמו שאני יודע היא קבועה. האם שינוי בתפיסת המציאות של אדם משפיע גם על המציאות?
כלפי אותו אדם? כן.
תלמיד: אז כשאנחנו אומרים שעולמות בי"ע עולים, מה מעלה אותם? הרצון לקבל שמשתנה משפיע גם על העולמות, מעלה אותם?
כן.
תלמיד: ומה זה אומר על הרצון לקבל כשאנחנו אומרים העולמות עולים, מה השתנה בו שגרם לעולמות לעלות?
הרצון לקבל שמופיע נעשה יותר זך, ולכן הוא מעביר למטה אור יותר גדול, שנקרא עלייה, ונותן לתחתונים יכולת יותר להרגיש, יותר להבין, יותר לראות. לכן זה נקרא עלייה, תוספת אור.
תלמיד: נשמע שברגע שהרצון לקבל משתנה, הוא יוצר לעצמו מציאות או סביבת התפתחות מתאימה יותר. זה נכון?
לא, כי לא הרצון לקבל מתחיל את השינוי.
תלמיד: השינוי מגיע מהאור, האור משנה את הרצון לקבל, ועל ידי שינוי הרצון לקבל, יש השפעה על המציאות, על תפיסת המציאות? זה בעצם התהליך?
כן.
תלמיד: כל תהליך התפתחות הרצון לקבל מלמטה למעלה מתחיל מרכישת מסך ואור חוזר, ואז בכל פעם המסך יותר חזק ויותר אור חוזר? עד אין סוף זה מה שקורה?
כן.
תלמיד: אנחנו מדברים על זמנים, אבל ברוחניות אין זמנים, מה שיש זה מצב נשמת אדם הראשון לפני השבירה, הקיים בכוח. האם התהליך הנעשה מלמטה למעלה זה לגלות בפועל את המצב הקיים בכוח?
נגיד, כן.
תלמיד: שמעתי שאמרת שצריך להשתמש ברשימות כדי לעלות. אם בעשירייה מתגלה לנו רשימו כדבר לא נעים הבא לקדם אותנו, מה צריך לקרות בעשירייה כדי שנרגיש שיש פה אמצעי להתקדמות?
תלוי איך אתם מקבלים אותו.
תלמיד: מה הכוונה, באיזה מובן?
אם אתם מוכנים לקבל כל מה שמגיע מלמעלה ברצון משותף כדי לעלות ולגלות את הבורא, אז כך אתם מתחברים, כך אתם קובעים שכל ההתפתחות שלכם היא רק כדי לגלות את הבורא וכדי לעשות לו נחת רוח.
תלמיד: אז כל מה שאנחנו רואים, אסונות נניח או כל מיני מצבים בעולם, אלה בעצם רשימות המתגלות ומפני שהעולם לא מוכן, זה מתגלה בצורה אכזרית כזאת, ואנחנו לא מצליחים לקשור זאת כאמצעי להתקדם?
כן.
תלמיד: האם מקובל המגלה אצלו רשימות, למרות שהן יכולות להיות לא נעימות, מצבים לא פשוטים, ישר מזהה בהן אמצעי להתקדם?
כן.
תלמיד: יש רשימות דהתלבשות ועביות, רשימות זכר ונקבה, ותמיד יש גילוי של רשימות. הדבר הראשוני שעלינו לחפש בכל מצב בו אנחנו נמצאים זה האם אני משפיע או מקבל? זה דבר שאני יכול ממש לאחוז בו?
לפחות את זה.
תלמיד: בכל מצב, בכל רשימו, זה או שאני משפיע בו או שאני מקבל בו.
כן.
תלמיד: מלמטה למעלה, מהמצב בו אנחנו נמצאים עכשיו, נחזור לעבודה הנקראת לקבל בעל מנת להשפיע. האם זו תהיה עבודה דומה לזו שהייתה במצב א"ק או כמו שעשה אדם הראשון שיש לו מסך ומקבל ואחר כך משפיע לבורא?
נגיד.
תלמיד: רציתי להבין את מנגנון העבודה מלמעלה למטה, האם מלמטה למעלה זה דומה או שזה שונה?
דומה.
תלמיד: שאלו אותך קודם מה הדרך הכי טובה לעורר רשימות בעשירייה וענית, שהדרך הכי טובה זה לפתח את האהבה בין חבריי העשירייה. המשפט הזה מאוד תפס אותי.
כן.
תלמיד: איך מפתחים אהבה בין חבריי העשירייה?
איך מפתחים את זה אני לא יכול להגיד. זאת עבודה גדולה מאוד. אבל כשזה יתפתח, אז התכונה הזאת לאהוב את החבר בעשירייה, כמו שחכמת הקבלה דורשת, זה דבר גדול.
תלמיד: בדרך כלל אנחנו מדברים על להרגיש את החיסרון של החבר או החברים, ולבקש על החסרונות, אבל לפתח אהבה, זה כאילו לשים לב לא על כל חבר, אלא על הקשר ביניהם.
כן.
תלמיד: צריך קודם להרגיש את הקשר בין החברים?
צריכים להתקרב לזה ואז לראות.
תלמיד: יש תרגילים שאפשר לעשות דווקא לזה?
כן, אנחנו כל הזמן עושים תרגילים כאלו של ההתקרבות.
תלמיד: זה רק צריך להיות ממני כלפי החברים, או שזה משהו משותף בינינו?
משותף.
תלמיד: מה הפעולה שלי כלפי זה?
להראות להם שאתה אוהב אותם.
תלמיד: זאת אומרת זה רק להראות להם?
לא רק שאתה משפיע להם, אלא שאתה רוצה לפתח אהבה ביניהם אליך וממך אליהם.
תלמיד: אז ממני כלפיהם זה איכשהו ברור. אבל כשאמרת לפתח אהבה ביניהם?
לא ביניהם, ביניהם אליך.
תלמיד: מהם אליי?
כן.
תלמיד: ממני כלפיהם, ומהם אליי.
כן.
תלמיד: אבל במשפט המקורי אמרת, לפתח אהבה בין חברי העשירייה.
בין חברי העשירייה זה בכללות.
תלמיד: ההרגשה שזה דבר מאוד יקר הקשר בין החברים. אבל איך נכנסים לרשת הזאת, איך נמצאים בתוך הרשת הזאת בין החברים כל הזמן? או אפילו לא כל הזמן, אפילו איך נכנסים לזה?
במה שאתה יכול להוסיף ביחס ביניהם, באהבה שביניהם אז תיכנס ותוסיף.
תלמיד: אז עוד הפעם אתה אומר יחס ביניהם, שאני צריך להוסיף לאהבה ביניהם, אני צריך לעורר אהבה ביניהם.
לפחות להיות עוד אחד כמוהם.
תלמיד: אז אני צריך להתרכז לאהוב את החברים או שזה משהו שצריך להידלק, בינינו ולהתפתח?
זה צריך להתפתח.
תלמיד: בינינו?
כן.
תלמיד: אמרת שיש התרשמות באורות ויש התרשמות בכלים. אם אנחנו מגלים בסופו של דבר את הכלי, מה זאת אומרת שיש התרשמות באורות?
מהכלים מתרשמים מהאורות, שממלאים את הכלים ומנענעים את הכלים.
תלמיד: האור הוא סוג של כלי?
לא. זה לגמרי משהו אחר.
תלמיד: ובכל זאת הכלי יכול להרגיש שיש התרשמות באורות.
כן.
תלמיד: אם אני אוהב מישהו אני אוטומטית יודע מה חסר לו ורוצה להשפיע לו, אני מדבר על העולם הזה. בעולם הרוחני זה אותו דבר?
כן.
תלמיד: כלומר האהבה שלי לחברים היא כדי לזהות מה הם רוצים, מה הם צריכים?
תלמיד: לפי מה שהבנתי, לפי מידת התיקון של הרצון לקבל, הרצון לקבל הופך להיות יותר זך ומעביר יותר אור למטה ולכן הוא מעלה את התחתון. אז מי זה התחתון?
מי שבסולם.
תלמיד: האם אלה החברים?
כן, החברים.
תלמיד: השתוות הצורה בסולם, מה זה אומר?
שאנחנו מבינים זה את זה.
תלמיד: מה זה אומר שאנחנו מקבלים בהתאם לדרגה שאנחנו נמצאים בעשר ספירות, או בהשפעה לעשר ספירות?
שהאור מגיע אלינו, ממלא אותנו, מתקן את הכלים שלנו בהתאם לכמה שאנחנו נמצאים בסולם המדרגות זה כלפי זה.
אנחנו עוד לא נכנסנו לזה, אתם שואלים קצת לפני שזה מתחיל לקרות לנו.
תלמיד: אמרת שאנחנו יחד עם התפילה שלנו יכולים להתכלל בשורש הנשמה שלנו. וגם אמרת שגילוי הרשימות נותן לנו הזדמנות לעלות בסולם של הספירות, עולמות, פרצופים. איך אנחנו עושים את זה באמצעות התפילה כשמתכללים בשורש הנשמה?
אנחנו רוצים לעלות למדרגה העליונה ביותר שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו ובמקרה כזה אפשר להימצא תמיד בהשתוקקות למדרגות עליונות יותר.
תלמיד: איך מממשים את כיוון של התפילה בינינו?
שאני רוצה בזה, אני דורש את זה מהמדרגה העליונה יותר, משקיע בזה את כל המאמצים שלי, במדרגות שלי.
תלמיד: מהי המדרגה הקרובה ביותר לחיבור בינינו, באותו שורש נשמה שלנו שעבורה אני צריך לבקש בשביל העשירייה שלי?
באמת שאני לא יודע. תתחיל מהמלכות.
תלמיד: מלכות הכללית שלנו?
כן, הכללית שלנו, תתחיל ממנה, ומהר מאוד תעלה למעלה.
תלמיד: איך אני מבקש, תכלול אותי במלכות המשותפת שלנו?
כן.
תלמיד: זאת מלכות של עולם העשירייה או יותר גבוה?
כן, מלכות של עולם העשייה.
(סוף השיעור)