שיעור בוקר 27.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 184, פתיחה לחכמת הקבלה,

אותיות צ"ד-צ"ז

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמ' 184, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות צ"ד, כותרת "עניין עלית מ"ן דז"ת דנקודים לאו"א וביאור ספירת הדעת".

אות צ"ד

"ונמצא בעת שאו"א קבלו האור חדש דע"ב ס"ג, והורידו הה"ת מנקבי עינים בחזרה אל הפה שלהם, והעלו אליהם את האח"פ שלהם. הנה גם הז"ת המלבישים האח"פ אלו בעת קטנות, עלו עתה גם הם עמהם ביחד לאו"א ונעשו הז"ת למדרגה אחת עם או"א, והנה עליה הזו של הז"ת לאו"א, נקרא בשם עלית מ"ן ובהיותם מדרגה אחת עם או"א נמצאים מקבלים גם אורותיהם דאו"א."

יש לנו שתי מדרגות. "ונמצא בעת שאו"א קיבלו אור חדש דע"ב ס"ג", הם קיבלו אותו מלמעלה, "והורידו הה"ת מנקבי עינים בחזרה אל הפה". היו להם קודם שתי מדרגות, גלגלתא עיניים ואח"פ, "והעלו אליהם את האח"פ שלהם", חיברו בחזרה את האח"פ שלהם למדרגה שלהם לאחד. כבר לא שתי מדרגות אלא זו מדרגה אחת, עשר ספירות, "הנה גם ז"ת המלבישים את האח"פ בעת הקטנות", זאת אומרת האח"פ דגלגלתא עינים והז"ת שהיו יחד איתם, גם עלו "עמהם ביחד לאו"א ונעשו ז"ת" ז"ת "למדרגה אחת עם או"א, והנה עליה הזו של ז"ת לאו"א, נקרא בשם העלאת מ"ן ובהיותם מדרגה אחת עם או"א נמצאים מקבלים גם אורותיהם דאו"א"(ראו שרטוט מס' 1).

שרטוט מס' 1

כל מדרגה ומדרגה שהייתה פעם מחולקת לגלגלתא עיניים ואח"פ, 1 ו-2, כשמגיע האור העליון אליהם, אז המדרגה התחתונה מקבלת כוחות לבטל את הגבול שביניהם, את הפרסה, את המחסום, ולעלות ולהתחבר למדרגה עליונה. הז"ת כשעולים למעלה, הם נמצאים יחד עם אבא ואימא, ומקבלים אותם אורות, אותם התנאים, את כל מה שנמצא באבא ואימא. זאת אומרת, הכול תלוי באור הגדול שמגיע אליהם מלמעלה (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

שאלה: כתוב, "והנה עליה הזו של הז"ת לאו"א, נקרא בשם עלית מ"ן ובהיותם מדרגה אחת עם או"א נמצאים מקבלים גם אורותיהם דאו"א." איך הם עלו? לפי מה שהוא כותב הם היו באותה קומה, אז מה הביא לעליה של הז"ת לאבא ואימא?

היא השפיעה אליהם הארה מלמעלה.

תלמיד: מה מהות הפעולה הזאת שהם עלו מעל המדרגה הזאת?

האור העליון שמאיר על הרצון הוא נותן לרצון תוספת כוח קודש, ואז הרצון רוצה להיות יותר גדול, יותר קדוש, יותר משפיע, כי כך משפיע עליו האור העליון, ואז הוא רוצה לעלות.

תלמיד: מה המהות של אבא ואימא?

אבא ואימא שהם גלגלתא ועיניים היו במדרגה עליונה. תחתיהם ישנה עכשיו חצי מהמדרגה שלהם שנקראת זו"ן, ז"ת, והם לא יכולים לעבוד עם כלים דקבלה שלהם וגם לא רוצים לעבוד לפי מה שהם. אבא אימא הם ג"ר, ג"ר לא רוצה להיות בקבלה.

אבל מגיע אור מלמעלה ומעורר את הז"ת של המדרגה, שקודם לא רצו להיות בהשפעה, ועל ידי האור העליון הם עכשיו כן רוצים להיות בהשפעה, לכן הם מעלים את עצמם לאבא ואימא, קודם בתפילה ואחר כך בקבלת כוח מאבא ואימא, וזה מעלה אותם למעלה. הם מתחברים לאבא ואימא, ובעודם נמצאים באבא ואימא הם מתחילים להיות כמו אבא ואימא, בתוספת, ואבא ואימא והז"ת שעלו אליהם נעשים כפרצוף שלם, מדרגה אחת שנקראת גדלות. ואז הם מקבלים מלמעלה לא סתם אור חסדים כמו שקודם קיבלו אבא ואימא כשהיו לבד בקטנותם, אלא על ידי הז"ת שהתחברו אליהם הם מקבלים גם אור חכמה, אור הגדלות.

שאלה: בעקבות האור העליון שהגיע לס"ג נוצרה עלייה, הייתי מצפה שיקראו לזה מ"ד, למה קוראים לזה מ"ן?

מי נוקבין.

תלמיד: אבל יש כאן קבלה של משהו, היענות למשהו קודם.

יש מ"ד ויש מ"ן. נכון שיש מ"ד, אבל כאן אנחנו מדברים על המ"ן.

אות צ"ה

"ומה שנקרא בשם מ"ן, הוא מטעם המתבאר לעיל אות פ', שעלית הז"א אל הבינה מחזיר אותה פנים בפנים עם החכמה, ונודע שכל ז"ת הם זו"ן, וע"כ בעת שהז"ת נתעלו עם האח"פ דאו"א למדרגת או"א כנ"ל, נעשו מ"ן אל הבינה דע"ס דאו"א, והיא חוזרת עם החכמה דאו"א פב"פ, ומשפעת הארת חכמה אל הזו"ן, שהם הז"ת דנקודים שעלו אליהם."

יש תינוק, יש אימא ויש אבא. התינוק בוכה, דורש משהו מאימא, לאימא אין מה לתת, היא צריכה לקנות ולהכין מאכל לתינוק. אז היא פונה לאבא, ואבא הולך ומרוויח, קונה ומביא, ומזה אימא מבשלת ונותנת לתינוק. יש כאן שלוש מדרגות, תינוק, אימא, אבא, זה מה שאנחנו רוצים כאן לברר.

זה מה שהוא אמר. אני קורא צ"ה.

אות צ"ה

"ומה שנקרא בשם מ"ן", למה הפעולה הזאת נקראת מ"ן, מי נוקבין? "הוא מטעם המתבאר לעיל אות פ', שעלית הז"א אל הבינה מחזיר אותה", את בינה, "פנים בפנים עם החכמה". בינה מבקשת מחכמה, "תן לי אור החכמה". "ונודע שכל ז"ת הם זו"ן", זו"ן זה ז"ת, "וע"כ בעת שהז"ת נתעלו עם האח"פ דאו"א למדרגת או"א כנ"ל". האח"פ דאבא ואימא היו נפולים קודם בז"ת, ועכשיו כשז"ת דורש מהם, הם מעלים את אח"פ של עצמם ואת ז"ת דזו"ן. אז "נעשו מ"ן", חיסרון, "אל הבינה דע"ס דאו"א". קודם אבא ואימא היו בקטנות, עכשיו הם מרגישים שיש להם חובה לטפל בילדים שלהם בזו"ן. ואז בינה "והיא חוזרת עם החכמה דאו"א פב"פ, ומשפעת הארת חכמה אל הזו"ן, שהם הז"ת דנקודים שעלו אליהם."

שאלה: בנקודות דס"ג נעשתה העלאת הרשימות לס"ג. למה צריך לעשות עכשיו גם עליית מ"ן מהזו"ן? כבר יש רשימות.

לא. שם אלו רשימות שפועלות מלמעלה, וכאן אלו חסרונות שמפעילים את הפרצופים מלמטה, וזה הבדל גדול מאוד. פרצוף שיש לו חסרונות, שיש לו רצונות, איך הוא יכול לעורר את העליון? על ידי זה שהוא מעלה את החיסרון שלו לעליון, זה נקרא "העלאת מ"ן". חוץ מזה, יש השתלשלות הפרצופים מלמעלה למטה, זה דבר אחר לגמרי, זה כדי שתהיה השתלשלות מעולם אין סוף עד העולם שלנו, אבל מלמעלה למטה.

על העבודה ממטה למעלה על ידי התחתונים, זה מה שאנחנו לומדים עכשיו, וזה יכול להיות רק על ידי פעולה שנקראת "העלאת מ"ן". את זה צריכים לזכור ועל זה לחשוב. אנחנו מעלים חסרון לעליון ואומרים לעליון מה שאנחנו רוצים והעליון מברר. לכן כתוב "הלוואי שיתפלל כל היום".

אז תתפלל, תבקש שתהיה לך כל היום, כל הזמן בקשה, תפילה לבורא. ואפילו שאתה מבקש לא נכון ולא טוב ואתה לא צודק, בכל זאת על ידי כל הדברים האלה אתה תקבל מלמעלה תיקון שהוא יישר אותך ואתה תתחיל לשאול נכון וטוב. זה כמו עם הילדים שכך הם לומדים.

תלמיד: למה אנחנו קוראים לזה עבודה ממטה למעלה אם עדיין אין נברא, עדיין אין שבירה?

למה אין? חסרון בא מלמטה, מזו"ן לאבא ואימא, לכן זה כך נקרא. חסרון זה הנברא, הוא מרגיש חסרון ופונה לעליון שזה הבורא, כאן זה אבא ואימא במקרה.

תלמיד: יש פה חסרון נוסף מעבר לרשימות שעלו מנקודות דס"ג?

ודאי, יש כאן חסרון בפרצופים עצמם שנמצאים בקטנות והם צריכים להיות בגדלות. לכן הם מעלים מ"ן מעצמם, זה לא שזה משתלשל להם מלמעלה.

תלמיד: למה זה לא נקרא העלאת מ"ן כשגלגלתא עיניים דאבא ואימא מקבלים גם את הגדלות מכתר?

איך הם יכולים לעשות את זה אם הם רק חצי מדרגה? אין בהם כלים דקבלה.

תלמיד: גם בזו"ן החצי התחתון שלו לא בשימוש.

זה מה שהוא רוצה להפעיל, ולכן הוא מבקש מאבא ואימא שיחברו אותו ויתנו לו אפשרות לעבוד על מנת להשפיע. אתה צריך לקרוא את הדברים האלה, כמה סעיפים יחד, ואז יהיה לך ברור. זה עובד בצורה פשוטה.

אות צ"ז

"וכן עד"ז תבין, אע"פ שאנו אומרים, שאחר שעלו הזו"ן למ"ן לאו"א וקבלו שם אורותיהם, הם יוצאים משם וחוזרים למקומם למטה, הנה גם כאן, אין הפירוש שנעדרו ממקומם למעלה ובאו להמקום שלמטה. כי אם היו הזו"ן נעדרים ממקומם למעלה באו"א, היה נפסק הזווג פב"פ דאו"א תיכף, והיו חוזרים אב"א כמקודם לכן, ואז היה נפסק השפע שלהם, וגם הזו"ן שלמטה היו אובדים את המוחין שלהם. כי כבר נתבאר למעלה שהבינה מטבעה חושקת רק באור דחסדים, בסו"ה כי חפץ חסד הוא, ואין לה ענין כלל לקבל אור חכמה, וע"כ נמצאת עם החכמה אב"א, ורק בעת עלית הזו"ן להם למ"ן, חוזרת הבינה בזווג פב"פ עם החכמה, בכדי להשפיע הארת חכמה אל הז"א. כנ"ל באות פ' ע"ש. ולפיכך, הכרח הוא, שהזו"ן ישארו שם תמיד, כדי ליתן קיום והעמדה אל הזווג דאו"א פב"פ. וע"כ אי אפשר לומר שהזו"ן נעדרו ממקום או"א בעת שבאים למקומם למטה, אלא כמו שאמרנו, שכל שינוי מקום אינו אלא תוספת בלבד, באופן שהגם שהזו"ן ירדו למקומם למטה, מ"מ נשארו ג"כ למעלה".

שאלה: למה הזו"ן יכולים לקבל אור חכמה במדרגה של אבא ואימא ולא במקומם?

כי במדרגת אבא ואימא הם מתבטלים כלפי אבא ואימא, מקבלים מאבא ואימא כוח השפעה. ובעודם נמצאים באבא ואימא הם יכולים לקבל הארת חכמה לפי הרצון לקבל שיש בהם ולפי הרצון להשפיע שיש באבא ואימא. בעצמם הם לא יכולים, בעצמם הם רק כלים דקבלה.

תלמיד: איך זו"ן יכולים להימצא בשני מקומות בו זמנית?

"אין העדר ברוחני", הם יכולים להיות גם שם וגם כאן. חסרון עובר ממקום למקום, ואין המקום חסר מאיפה שהוא היה. אלו לא דברים גשמיים. זה כמו שאתה אומר משהו למישהו והוא מוסר את מה שאמרת לו לעוד מישהו, וכך המסר עובר לעוד ועוד, אם הם לא מקלקלים את המסר שלך, אז באף מקום לא חסר, בכל מקום הוא נמצא.

(סוף השיעור)