בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 17.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ס"ב - יורד ומסית, עולה ומקטרג*

1. *יש בדיקה מאוד בולטת, נכונה, ברורה, האם אנחנו נמצאים בעלייה לרוחניות או בירידה מרוחניות. הבדיקה היא היחס שלנו לזולת*. אנחנו תמיד מודדים את עצמנו מתוך עצמנו, ואיך אנחנו רואים את הזולת, או יותר למעלה או יותר למטה מאיתנו. הוא אומר *שאדם צריך לבדוק את עצמו תמיד איך אני לגבי האחרים? האם אני גבוה מהם או נמוך מהם? אני מתקרב אליהם או מתרחק מהם? כמה שאפשר לבדוק את זה בצורה אמיתית*.
   
   זה אפשרי רק בתוך עשירייה. ככל שמשתדל, כמו שהוא כותב במקום אחר, שטוב לבטל את עצמו בפועל כלפי האחרים, אז זה מותר לו, זה טוב לאדם כך לעשות. אם הוא מבטל את עצמו כלפי חברים, לא סתם כלפי העולם, לא. כלפי העולם אפילו שיראו שהוא מתגאה, זה טוב, גם פחות יבואו אליו בכל מיני דברים. אבל *כלפי הקבוצה, שם הוא צריך להתנהג בצורה רוחנית, כלומר להשתדל להתבטל ולראות את עצמו האם יש לו נטייה לזה מעצמו, או צריך לעשות את זה בפועל, בכוח, ואז בזה להזמין ההסתכלות כזאת שתתחיל לרכב עליו*.

2. אם הוא רצה ללכת בדרך האמת, אז הוא הולך לקראת לבטל את עצמו. איך הוא בודק שהוא באמת נמצא בביטול עצמו?... אנחנו לומדים מחכמת הקבלה שהעיקר זה העבודה שלנו בפנים, כלומר שאני בזה מתקן את עצמי, את הפנימיות שלי, את היחס שלי, רצון מה שנקרא, ולא חשוב לי אני אקשור עיניים, או אשב לבד, או אהיה בין האנשים אפילו. זה לא חשוב..
   
   לפי זה בודקים, אבל מה הם הסימנים? כלפי בורא אני לא יכול לבדוק את עצמי, אני נמצא בין האנשים, אז איך אני יכול לבדוק את עצמי כלפיהם האם אני נמצא במגמה נכונה?.. מי שמרגיש שהוא נעשה יותר גבוה, יותר מבין, יותר נעלה מכולם, בטוח שלא בדרך נכונה הרוחנית.

3. אם הוא נמצא ב-יורד ומסית אז יש לו טענות וביקורת על כולם. מה שאם כן, מי שעובד על דרך טהרה אינו יכול לקטרג על אחרים. אין לו בכלל לזה שום גישה, ואם יש, תמיד הוא מקטרג על עצמו. לכן הוא לא מרוצה מעצמו, לא מעריך את עצמו, גם לא רואה את האמת איפה הוא נמצא. עשיתי משהו או לא עשיתי? נראה שכלום, שכל פעם אני נמצא למטה מכולם, אפס, לא מוצלח וכולי, זה מה שהוא אומר. מה שאם כן, מי שעובד על עצמו על דרך טהרה, מי שעובד על דרך טהרה אינו יכול לקטרג על אחרים אלא תמיד הוא *מקטרג על עצמו*, ואת האחרים הוא רואה במדרגה יותר טובה ממה שמרגיש את עצמו. *זו הבחנה די פשוטה שאפשר להבין, היא לא דורשת לא שכל ולא רגש מיוחד, זה ברור, כך אנחנו מודדים את עצמנו*.

4. ש: מה האופציה הנכונה?

ר: שהאדם רואה את עצמו יותר נמוך מכולם. לכן כתוב: מה שאם כן, מי שעובד על דרך הטהרה אינו יכול לקטרג על אחרים אלא תמיד מקטרג על עצמו, ואת האחרים הוא רואה תמיד במדרגה יותר טובה, יותר גבוהה מאשר הוא מרגיש את עצמו.

5. ש: איך להימנע שהעבודה לא תרד לעמקי התהום?

ר: הוא כל הזמן צריך להיות בהתבטלות כלפי הקבוצה. אבל התבטלות זה לא שהוא יעשה את עצמו בצורה מלאכותית, אמנם שגם בפועל זה טוב לעשות.

ש: כל העבודה היא אך ורק עשירייה?

ר: ודאי. העשירייה כוללת בשבילך כל המציאות. אל תדאג, דרך עשירייה אתה תקבל הכל כדי לתקן את הנשמה שלך, כי העשירייה בעצמה זה מרכיבי הנשמה.

6. האם הוא צריך להיות שמח משפלותו?

ר: זה סימן לזה שהולך נכון בלתקן את הרצון לקבל שלו לעצמו ולהפכו לע"מ להשפיע. לכן *הוא שמח, אמנם שקשה לו, והוא מבולבל, ויש בדרך הרבה דברים, אבל זה שהוא מכוון למטרה ומטפס לקראתה, זה משמח אותו. לא כמו תינוק שבודק את עצמו האם עכשיו נעים לו או לא, ולא אכפת לו מה שיקרה, אלא הוא משתדל להיות בשמחה מהמטרה, לקראת מה הוא מתקרב*.

ש: מאיפה הוא לוקח את הכוחות להמשיך בעבודה?
ר: *קודם כל הוא מקבל אותם מלמעלה דרך העשירייה. אם הוא מסדר את עצמו נכון, אז הוא מקבל כוחות, ואפילו שלא מקבל כוחות, אז מקבל כוחות מזה שלא מקבל כוחות. כלומר אפילו שאני נמצא במצב שאין לי כוח, אבל בדקתי את המצב שלי ואני מגלה שזה מצב הנכון. זה כבר נותן לי כוח*.

*יכול להיות שאני נמצא במצב של ירידה, במצב של גלות, שאני נמצא כמו בבית סוהר ואין לי שום אפשרות לצאת ממנו, אבל אני רואה שזה המצב שלי ושהוא נובע מתוך שהרצון לקבל תופס אותי, מתנפל עליי, שאני נמצא ממש בשבי שלו. גם בזה אני משתדל לקשר את עצמי למטרה. ודאי שאם אני לא נמצא בקבוצה, אין לי סיכוי להיות בזה בשמחה ובכיוון הנכון*.

אבל אם אני נמצא בקבוצה ואיכשהו קושר את עצמי אליהם, אז תראו מה שהוא כותב לנו במאמר הערבות, שכולנו נמצאים בסירה וכל אחד שלוקח על עצמו תפקיד, אז אפילו שלכל אחד ישנם תקופות שהוא לא יכול לתפקד לפי מה שהתפקיד מחייב אותו, בכל זאת הוא שמח מפני שעכשיו הוא לא מסוגל. זה כמו שחצי השני של הגלגל הולך אחורה, אבל האחרים סובבים את הגלגל קדימה, וכך כולנו מתקדמים. כלומר *אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו לא עושים חשבון לפי הערבות שלנו בקבוצה, לא נראה את עצמנו שמתקדמים, ואז אנחנו נופלים ואין לנו שום הצדקה למצב שלנו*.

7. אני רואה הרבה אנשים שדווקא מחוסר חיבור נכון שלהם בעשירייה, הם רואים שאין להם שום סיכוי ואומרים: אני עוזב, אני צריך לעשות הפסקה, מצדיקים את עצמם. אני לא רואה שום סיכוי לעצמי להתקדם. ודאי שאתה לא. אין לך סיכוי להתקדם, אבל אם אתה נמצא בסירה עם האחרים אז יש לך.
   
   *בטוח שכל פעם בצעד קדימה יש לך גם הרגשה שאתה הולך אחורה. זה מגיע לך מלמטה, מעמקי הנשמה המקולקלת שלך. עוד מנה של האגו של הרצון לקבל ואתה צריך לעלות אותה לעבודה. אז כשאגו בא ותופס אותך, כשאתה מרגיש אותה שהיא ממלאת אותך, אתה מבין שאין לך סיכוי. אבל תחבר את זה עם אחרים, תן להם גם לעבוד על זה ותראה כמה דוקא כל אחד ואחד שככה מעלה את האגו שלו לעבודה הכללית של העשירייה, לא שאין סיכוי, אלא דווקא זה חומר דלק הופך להיות לעשירייה, ומתקדמים. זה נקרא יורד ומסית עולה ומקרטג, זה מה שיש אצלנו כגלגל*.

8. ש: איך אנחנו מחברים את זה לאחרים? במחשבה או במילים..?
   ר: אנחנו פשוט צריכים לעבוד יחד, זה הכל. לעבוד יחד ואז תראו כמה שמהר מאוד אתם מעבדים את כל הנתונים האלה נכון והולכים קדימה. *האור העליון מוכן. במידה שאתם מתחברים, הוא מאיר עליכם. במידה שאתם לא מתחברים הוא לא מאיר, אלא מאיר בצורה הפוכה כדי שתראו כמה אתם רחוקים מהאור העליון. כדי לעורר אתכם, כך הוא עושה. אבל הוא לא יכול לבטל את התהליך ולקדם אתכם ללא יגיעה. הבורא לא מוותר על כלום, על גרם של יגיעה, על גרם של תיקון, כי יצטרכו את כל זה לגמר התיקון*.

9. *בעל הסולם נותן לנו כאן עצה פשוטה מאוד: תעשו את זה בתוך החברה, בתוך העשירייה ותבינו שאין לכם יותר מה לעשות, רק את זה. ביטול כלפי החברים, חיבור עם החברים עד הצורה שהבורא מתגלה בקשר ביניכם*. הוא לא נמצא, אין דבר כזה בכלל בורא, בורא זה נקרא בוא וראה. אם אתם עושים תנאי נכון בחיבור ביניכם, אז הכוח העליון שמנותק מאיתנו, מתחיל להתגלות בקשר הנכון ביניכם. זה נקרא בורא. לפני זה אין בורא, כמו שכתוב, אין בורא ללא נברא.

10. התהליך לא צריך להיות ארוך, אבל אנחנו צריכים לקלוט בתוך השכל, בתוך הרגש, שזה הכל צריך להתממש בתוך עשירייה. לעזוב את כל העולם, לא אכפת לנו מה שקורה שם, זה דומם. *אנחנו צריכים בתוך העשירייה לסדר כאלו מצבים שרק להיות בצורה כזאת שכל אחד עוזר לשני, כל אחד מבטל את עצמו כלפי האחרים, שבזה הוא דווקא נעשה יותר גבוה, רוחני והעשיריות שלנו יתחילו להיות עשיריות רוחניות. לפחות להתחיל את הביטול הראשון. זה נקרא מדרגה הראשונה, הרוחנית. היא מאוד מאד קשה כי האדם לא כל כך מבין מה שקורה לו, אבל זה מה שאנחנו צריכים*.

11. ש: איך אפשר להתגבר על המצבים האלה? ...

ר: תבדוק את המצב שלך לגבי החברים ואז תראה כמה אתה נמצא במצב שיש לך מה לעשות. מצד אחד אם אתה מרגיש את עצמך ירוד מכולם מכל החברים, ומצד שני שיש לך בזה מה לעשות כדי להוסיף לחברה, כי אתה נמצא ביניהם, אז אתה חייב להיות פעיל. אתה בודק את עצמך גם מלמטה וגם מלמעלה, אתה צריך להיות גם במצב הכי נמוך וגם במצב הכי גבוה, ואז אתה כבר לא מתבטל. אז אתה כבר מעמיד את עצמך נכון כלפי העשירייה. תמיד בודקים את עצמנו כלפי הפרצוף שבו אנחנו, שאנחנו בונים ומייצבים אותו.

12. זה מאוד פשוט. אם אני לא יכול לבטל את עצמי כלפי איזה חבר לראות אותו יותר גדול ממני, זה לא שאלה, זה הבורא מסדר כך שכנגד החבר הזה אני צריך לעבוד בייתר מאמץ. לא שהחבר נראה לי חבר כמו שהוא, כתוב עיניים להם ולא יראו. *אנחנו לא רואים את החברים, אנחנו רואים מה שהבורא נותן לנו לראות. הוא מסדר לנו, הוא מקלקל לנו את הראיה*. אם האגו שלי נכנס לראיה, אז אני רואה את כולם קטנים, נבזים, שפלים. אם אני מתקן את האגו, כלומר הבורא מתקן את האגו, אז אני רואה כולם כצדיקים, כגדולים, חכמים. *אנחנו לא רואים שום דבר אלא רק מה שהבורא מסדר לנו. לכן תמיד אנחנו נמצאים בעצם במשחק עימו, ואסור לשכוח על זה*.

13. ש: מה ההבדל בין יורד ומקטרג ומבטל בעלייה..?
    ר: *אני חושב שאתם צריכים לעבוד על זה לבד. אתם חושבים שמה שתשמעו ממני כבר יתקן אתכם. זה לא נכון. צריכים כמו ילדים קטנים לתת הרבה יגיעה, ועוד ועוד ועוד לרצות. לרצות עד שזה יכנס לתוך התכונות של האדם*. לכן אני לא יכול, תראה מה שהם כותבים, תראה איך שהרוחניות בנויה. אתה רוצה שהכל יכנס דרך שכל ורגש שלך, וזה לא יכול להיות, כי רגש ושכל שלך בנויים על האגו, על הרצון לקבל. איך אתה יכול להכניס משהו שלא מאגו ורצון לקבל, צורה הפוכה? איך אתה יכול להכניס בתוך זה? תסביר לי. אין הסבר לזה. *תעבוד ותראה שמתעורר בך שכל חדש, רגש חדש. אז תבין ותרגיש, רק בצורה כזאת זה עובד. כמה שאני אגלה לך, נראה לך שאני אגלה לך דברים חדשים, שום דבר לא יקרה. הכל תלוי במאמץ שלך*.

14. אנחנו צריכים לממש את המאמרים האלה בעשירייה. מה השאלה, מה שאנחנו עכשיו קוראים, צריכים לקרוא אפילו 10 פעם, עד שאנחנו מבינים על מה מדובר. עיקר ההבנה היא מתוך זה שנדבר זה עם זה ונקרא יחד את המאמר, עד שלועסים אותו יותר.. אנחנו צריכים לעשות את הפעולות האלו אם אנחנו רוצים להתקשר למה שאנחנו מקבלים מהבורא. לא פשוט לקבל את האור העליון בצורה שנגדל על ידו.
    
    אתם צריכים לדבר כמה פעמים, לקרוא ולדבר איך אתם מממשים את המאמר הקטן הזה. אח"כ אנחנו יכולים לחזור עליו יחד כולנו, אין בעיה. העיקר שיהיה לנו ברור גם איך לבנות גישה לכל מאמר, איך לספוג אותו ואיך לעבוד עימו, כי באמת אנחנו נמצאים במצבים כבר מתקדמים. כמות כזאת גדולה כמו שאנחנו היום, לא הייתה אף פעם בהיסטוריה, שהיא הייתה נכנסת להיכרות עם הבורא. צריכים לעבוד על זה.

15. *אם אתה שומע טענות של חברים, זה מצוין. אז יש לכם על מה לעבוד, להפוך את זה לחיבור, ואז אתם מקבלים עליה מצוינת. רק להבין, כל סכסוך, כל הבעיות, הבורא מעורר אותם בדרך, זה כדי שאתם תעשו צעד אחד קדימה. זה הכוונה הכי חזקה שיכולה להיות, הכי טובה שיכולה להיות, מהשמיים*.

16. אני לא מתקדם כלפי הבורא. הבורא נקרא בוא וראה. אני מתקדם ע"י מה שאני רואה בחברים. אין לי שום אפשרות להגיע לרוחניות, להתקדמות, אלא רק ע"י זה שאני מתאר חברים שלי יותר ויותר נעלים, שהבורא, רוח הבורא נמצא בהם יותר ויותר. אנחנו לא רואים ואף פעם לא מגלים את הכוח עליון, אף פעם. זה מה שבעל הסולם אומר בשיר שלו (הבהיר), תזהרו לשלוח אליו יד. אין דבר כזה, אלא תמיד רק הקבוצה, תמיד רק החברים. זה מה שמגולה לפנינו. לכן כשאני מדבר על האהבת הבורא, יחס לבורא, זה בסה"כ איך שאני מתייחס לחברים.

*שמעתי ע"א - במסתרים תבכה נפשי ב*'

17. במסתרים, פירושו ההסתרה והסתירות שמתגלות בעולם שמסתירות ממני דרך לבורא. אני בעצמי לא מבין, לא מרגיש, אלא מגלה את עצמי כמבולבל ולא יודע למה אני שייך, כמו ילד קטן. וזה פירוש במסתרים תבכה נפשי, כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. בזה אנחנו מגלים את יראת שמים. ממה זה מתחיל? מזה שאני מרגיש את עצמי אבוד. כמו ילדים קטנים שמשתוקקים להיות ליד הגדולים. הילד רוצה להיכנס לתוך האמא, שהיא תחבק אותו, זה בשבילו הדבר הכי נחוץ. גם אנחנו כך זקוקים לבורא.

18. המאמר פשוט. במסתרים תבכה נפשי, הבורא נסתר, אני לא יכול לגלות את תכונות ההשפעה ולכן מתגלה מצב של בכי, של קטנות. זה דווקא טוב, כי אז אני מרגיש שיש לי אפשרות להתקדם. חייב אני להתקדם, וכמו הקטן שאז רץ לאמא, לגדולים שיחבקו אותו, שיתנו לו תוספת ביטחון משלהם, כך אנחנו צריכים להתבטל כלפי הקבוצה, כלפי הבורא. רק בצורה כזאת אנחנו מגיעים לפתרון המצב, ואז הבורא יכול להתגלות, במשהו, לנו.

19. ראשית כל, הבורא אף פעם לא מעניש. הוא תמיד מקדם, אלא אנחנו כך אומרים, שמעניש. שנית, איך הוא יכול לקדם אותנו? רק ע"י זה שמגדל בנו עוד ועוד רצון לקבל ואנחנו מגלים את עצמנו בצורה יותר ויותר אגואיסטית, רחוקה, ממנו הפוכה. מצב לא טוב, בוכים מכל מיני בחינות, או ע"מ לקבל, או אפילו ע"מ להשפיע שלא מסוגלים. בצורה כזאת אנחנו מוצאים את עצמנו, סה״כ ע"י הפלפולים האלו, אבל מתחילים לראות איך *הבורא מנהל אותנו בצורה מטרתית. אמנם לא ישירה למטרה, כי אנחנו לא מסוגלים להתקדם למטקה בצורה ישירה. אתם יודעים שהמטרה הפוכה מאיתנו. אז איך אנחנו יכולים להתקדם למה שהפוך ממני, למה שאני שונא, ממה שאני מפחד, ממה שאני אני לא מסוגל להיות בזה? איך אני יכול להתקדם למטרה שהיא משהו נורא, שאני ודאי שלא רוצה אותה*?

20. העבודה שלנו היא להאמין שאנחנו מתקדמים נכון. לפי איזה סימנים? סימנים חיצוניים שאנחנו לא יכולים להפליג ישר למטרה, כלומר בע"מ להשפיע לקראת הבורא. זה בלתי אפשרי, זה הפוך מאיתנו, זה ממש מינוס גדול. זה פלוס גדול שאנחנו לא יכולים את זה לעשות, אלא רק בצורה שאנחנו להשפיע ע"מ להשפיע, אח״כ לקבל ע"מ להשפיע. אבל בכל מיני צורות חלקיות, שורש א׳ ב׳ ג׳ ד׳ 0, 1, ,2 ,3 ,4 בעביות, וכך מקבלים מילויים יותר ויותר, נפש רוח נשמה חיה יחידה. בצורה כזאת, כל פעם פרוסה, פרוסה, פרוסה. זו העבודה, לכן לא להיבהל מזה.

21. ש: בהרגשה מה זה אומר שאני יודע שאני צריך לעשות סיבוב?

ר: אני מרגיש שאין לי ברירה, יש לי אמצעי אחד לעלות מעל הטבע שלי, זה שאני אתבטל כלפי החברים. גם בפעולה הזאת אין לי כלום שאני אבטל את עצמי, אלא על זה אני מעורר עליי, לפי כמה שאבטל את עצמי כלפיהם, אעורר עליי את ההשפעה העליונה, אור עליון, והוא במקצת מסובב אותי מהאגו שלי, מהרצון לקבל, וכך אני יכול להתקדם..

פעולת הביטול כוללת בתוכה מספר פעולות. *העיקר זה להתכלל עם העשירייה, כי אז גם הבורא מלמעלה פועל על עשירייה. אתה רוצה להיכנס תחת השפעת הבורא? תתכלל כלפי העשירייה*.

22. *כשאני פונה לעשירייה, אני פונה בכוונה שאני בזה משפיע לבורא ומבקש ממנו שישפיע על הביטול שלי לעשירייה.
    
    כשאני מבטל את עצמי כלפי עשירייה, אני בטוח שבמידת הביטול שלי, הבורא משפיע עליי ומתקן אותי.

23. ש: כתוב שבמסתרים.....
    ר: כשאני מרגיש שהבורא נסתר וזה כנראה מפני הגאווה שלי, שאני מגלה איזושהי התעניינות לדרך רוחניות ולכן הבורא נסתר. אני לא יכול לעשות שום דבר, כי זה מה שיתגלה, אבל אם אני בוכה, כלומר מגלה חולשה כלפי זה, אז אני ע"י זה דווקא מציל את עצמי כשאני מתבטל כלפי העליון והוא מראה לי את הדרך.

24. ש: ההבדל בין ביטול בפעולות חיצוניות לבין ביטול בפעולות פנימיות?

ר: בקבוצה זה גם בצורה חיצונה. ודאי שבכל זאת בקבוצה אנחנו גם בגוף וגם בנשמה, במה שאפשר צריכים לגלות את הקשר בינינו. *אם אני יכול לעזור לחברים בצורה פיזית, אני עושה את זה. ועוד יותר, בכל התפילות שלי כלפי הבורא, אני מתפלל עבורם*.

ש: יש סדר יש עדיפות?

ר: עדיפות שאני אפנה לבורא עבור החברים, שהבורא יעזור לכל אחד ולכולם יחד להיות מחוברים בינינו. זה הדבר החשוב ביותר. החיבור הזה שאנחנו רוצים להשיג, זה כדי לעשות נחת רוח לבורא, כמו ילדים טובים שרוצים לשחק יפה כדי לעשות נחת רוח לאמא.

ש: והפעולות הפיזיות?

ר: פיזיות אם אפשר לעשות, גם סעודות, כל מיני, לעזור בלימוד בקליטת השיעור.

ש: יש לי אפשרות לפעולה פיזית אבל אני מוותר עליה כי יש לי אפשרות לפעולה פנימית?

ר: אני לא חושב, אבל זה צריך להיות יחד. אם אפשר, יחד.

25. *סדנא*: איך אנחנו מעכשיו והלאה ממשיכים או מתחילים לממש את העניין הזה של החיבור בקבוצה, ששם אנחנו נותנים מקום לבורא להתגלות? זה מה שאומר בעה"ס ב- 2 המאמרים האלה הקצרים. תראו כמה שהם קטנים וכמה זה דבר גדול שפותח לנו ממש דרך חור קטן, כניסה לעולם אינסוף. איך אנחנו דרך העבודה בקבוצה מאפשרים לבורא, נותנים מקום לבורא להיכנס בנו.