שיעור ערב 01.02.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 407, מאמר "השלום"

דיברנו על כך שיש לנו חוק בבריאה, יש לנו כוח עליון בבריאה, שזה הטבע, ולדבר עליו כמו על א-לוהים, כמו הטבע, זה אותו דבר, שסך הכול אותו המשגיח, אותו הכוח העליון, זה החוק שפועל בכל הבריאה. כך אנחנו צריכים להתייחס אליו ולא למעלה מזה.

"ומעתה, חשוב לנו מאד, להסתכל במצות הטבע, לידע מה הוא דורשת מאתנו, פן תענישנו בלי חמלה, כנודע. והנה אמרנו, אשר הטבע מחייב למין האדם, לחיות חיי חברה. וזהו פשוט. אולם, יש לנו להסתכל בהמצות, אשר הטבע מחייב אותנו, לעשות מתוך הבחינה ההוא, דהיינו, מבחינת חיי החברה.

וכשנסתכל בדרך כללית, יש לנו לעסוק, בתוך החברה, רק בשני מצות, שאפשר להגדיר אותם, בשם:

א. "קבלה"

ב. ו"השפעה".

דהיינו, שכל חבר, מחוייב, מצד הטבע, לקבל צרכיו מהחברה. וכן מחוייב, להשפיע, ע"י עבודתו, לטובת החברה. ואם יעבור, על אחת מב' המצות הללו, יענש, לבלי רחמים, כאמור." זה מה שיש לנו. יש לנו מערכת שכולנו כלולים בה וכולנו תלויים, כל אחד בשני. וצריכים להיות באיזה איזון הכוחות בין קבלה להשפעה, כל אחד לכולם. המערכת הזאת דורשת מאיתנו לקיים את החוק הזה של ההתקשרות האידיאלית בינינו. עד כמה שאנחנו לא מקושרים נכון, אנחנו סובלים. עד כמה שנתקדם לקשר הנכון, ניהנה. זה הכול סך הכול.

"והנה, במצות "הקבלה", אין אנו צריכין להסתכלות מרובה, משום שהעונש נגבה תיכף על יד. ומשום זה, לא יארע לנו שום הזנחה.

אולם, במצוה השניה, שהיא "השפעה לחברה", אשר העונש לא יגיענו תיכף, ולא עוד, אלא שגם העונש, מגיע אלינו ביחס בלתי ישר, לפיכך, אין המצוה הזאת משומרה כהלכתה. ולפיכך, מטוגנת האנושיות על האש, במרחשת איומה. והחרב והרעב ותולדותיהם, לא פסקו ממנו עד הנה." כל הבעיה היא שאנחנו לא מבינים את החוקים האלה של קבלה והשפעה, ולא יכולים לאזן את היחסים בינינו. אם היינו עושים את זה, היינו משפיעים על כל הדומם, הצומח והחי, ועל החיים שלנו שהיו בזה מתעלים לגמרי, עוד למעלה מהמצב שלנו, לדרגות נעלות, רוחניות, נצחיות וכן הלאה.

"והפלא שבדבר, אשר הטבע, כמו שופט בעל מקצוע, מענישנו על פי התחשבות עם התפתחותינו. כי עינינו הרואות, שבאותו שיעור, שהאנושיות הולכת ומתפתחת, כן יתרבו עלינו העינויים והמכאובים, בהשגת כלכלתינו וקיומינו." אין במה לתלות את חוסר המזל, או המזל, את מה שיש לנו לכל אחד ולכולנו יחד, אלא רק בקיום החוק הזה של הקבלה ההשפעה והאיזון ביניהן שאנחנו צריכים לקיים בחברה האנושית.

שאלה: השאלה איך אפשר לאזן בין שני דברים שהם סותרים אחד את השני?

ודאי סותרים. אז מה? אני רואה שבטבע בכל דבר יש לך פלוס ומינוס, שני כוחות. לא יכול להיות שכוח אחד פועל ללא הכוח השני. לא מופיע דבר כזה. תן לי דוגמה. שאתה רוצה שיופיע לך רק מה שטוב לך, ולא יופיע מה שרע לך? והטבע ההיפך, מכופף את זה כדי להגיע לאיזון. אתה לא רוצה את האיזון? אז אתה נמצא בבעיה. אבל כל יתר צורות הטבע מקיימות את האיזון בצורה אינסטינקטיבית, אין להן שום בעיה.

תלמיד: זה העניין, שהן מקיימות את זה בצורה אינסטינקטיבית.

אתה אדם. אתה חייב להגיע למצב שאתה תבין את החוק הזה ותקיים את זה מתוך הרצון, לא מתוך האונס.

תלמיד: אבל איך אפשר לקיים משהו שהוא סותר? אלה שתי מגמות שהן הפוכות אחת מהשנייה?

אבל אתה רואה שבכל דבר כך המערכות עובדות. לא יכולה להיות מערכת שעובדת עם כוח אחד, לא ניתן.

תלמיד: ניקח דוגמה קונקרטית. לא מזמן קראתי פוסט שלך שמדבר על זה שהמגמה של טראמפ עכשיו לבדלנות היא דווקא נכונה. מכיוון שכמו שיש תהליכים של שאיפה ונשיפה, עכשיו הגיע הזמן דווקא להתכווצות ולא להתרחבות. קודם כל הייתה התפשטות וגלובליזציה ויתר קשר, ופתאום הוא פועל אחרת. לכאורה הייתי מצפה דווקא ממך לומר שזה הפוך ממגמת הטבע.

למה? בטבע לא קיים תהליך ההתכווצות?

תלמיד: כן, אבל זה העניין. איך לדעת שעכשיו זה השלב הנכון להתכווצות?

כי הוא פועל בצורה אינסטינקטיבית. הוא מגלה שעכשיו האגו כל כך גדל שהוא מפריע. אתה רואה, אירופה לא יכולה להתאחד. כולם רוצים לעשות ברקס לכל העניין הזה, ובכל מקום זה קורה ככה. אנחנו תמיד נתקעים, יש לנו תקופת התפתחות, אחר כך נופלים, תקופת התפתחות, נופלים.

למה נופלים? כי תקופת ההתפתחות נגמרת בזה שהאגו שלנו לא נותן לנו הלאה להתפתח. הוא סוגר. זה כמו מיאזמה, כמו סרטן, אנחנו מתחילים לאכול את עצמנו. התפתחנו כמה עשרות שנים בצורה יפה, טובה, חשבנו שזה כמו חלום אמריקאי משנות החמישים, שישים, להגיע למצב, לצאת לחלל, לכל דבר. אתה רואה במה שהכול נגמר? האגו של האדם אוכל את כל הדברים האלה ולא נותן לנו להגיע לשום דבר טוב.

לכן זה בצורה כזאת שאנחנו לא יכולים, התפתחנו קצת, לא יכולים יותר. אנחנו מתחילים לאכול את עצמנו. תראה החברה האנושית, את הליברליות הזאת, הדמוקרטיה הזאת, כל הדברים האלה, הם הפכו לזה שהם אוכלים את החברה. בצורה כזאת רצוי להפסיק את ההתפתחות הזאת. להפסיק את הקשר, כי הקשר הפך להיות לכזה שהוא אוכל את עצמו.

תלמיד: מי יודע להגיד שעכשיו זה הזמן לעשות לזה ברקסיט כזה, ולהגיד שזה שעכשיו בריטניה נפרדת מאירופה, זה לכאורה הפוך מהמגמה שאמורה להיות, של גלובליזציה, של יתר קשר?

לא, לא חשוב כמה כסף זה יעלה לה, זה יעלה לה הרבה פחות היום, אני כבר לא מדבר על הדם וכל מה שיכול להיות, מאשר שהיא תעשה את זה בעוד עשר שנים.

תלמיד: אבל מאיפה החכמה להגיד את זה?

ממני.

תלמיד: את זה אני מבין, אבל מה לגבי אדם או נגיד האנושות, או סתם מנהיג שרוצה להבין את השכל הזה?

המנהיגים האלה מבינים את זה, רק הם לא רוצים לעשות שום דבר כי הם מקבלים כל הזמן תוספת. העיקר בשבילם זה רק להרוויח. חוץ מזה הם לא רואים את העתיד. הם לא יכולים לראות את העתיד. מה יש לפניהם? לפניהם אין כלום. העיקר, היום אני יכול לגנוב, כל יום אני גונב, גמרנו. "מה, אני אתן למישהו אחר לשלוט? אז הוא ימשיך לגנוב."

אין, אנחנו הגענו למצב שכל החברה אוכלת את עצמה, כל הליברליות הזאת והדמוקרטיות וכל הארגונים למיניהם, הצבעוניים וכן הלאה, הכול זה קורע את כל החברה לחתיכות. ואין לך מה לעשות. אין חיבור, וזה העיקר. ולכן יותר טוב פירוד. "פירוד רשעים, טוב להם וטוב לעולם".

תלמיד: אז אתה יכול לפרק את המרכיבים במערכת הזאת כדי להבין איפה הסרטן, ומה נכון ובמה צריך להחליף אותו?

האדם התפתח והתפתח בחלקים הפרטיים, והם כבר היו צריכים להתחבר ביניהם. להתחבר ביניהם הם לא יכולים, לכן הם נכנסים להתקוטטות ואז אתה צריך להפריד ביניהם.

תלמיד: איך אפשר להפריד? רואים שאי אפשר להפריד. איך אפשר להפריד עכשיו את אירופה?

[אם לא], אז על ידי מלחמה. מלחמה מצד אחד ושבירה כלכלית מצד שני. אתה תראה מה שיהיה. עוד שנתיים אתה תראה. זה מתפתח לכיוון זה. כולם כבר מדברים על זה.

תלמיד: אז אנחנו בעד גלובליזציה, התקשרות, יתר קשר או מה?

אנחנו בעד או נגד? אנחנו בעד החיבור הנכון, לא יותר מזה. תקרא את לזה איך שאתה רוצה. במצב שזה היה קודם, שהם התחילו להתפתח הם לא הרגישו את זה. אנחנו כבר דיברנו. כתבתי לפני שלושים שנה שזה לא יעזור, שרק יתגלה הרע, כי אגואיסטים רוצים להתחבר. הם יגלו יותר אגו. וכשיתקרבו זה לזה יגלו עד כמה שהם רוצים לאכול זה את זה. ולא יהיה איחוד אלא יהיה פירוד, ופירוד במהפכות, בדמים.

תלמיד: אז עכשיו האיזון צריך להיות כלפי בדלנות?

כן, לטובתם אם זה יהיה. אם הם יבינו שכך עושים. או כמו שהמלצתי ודיברתי עם הנציגים שלהם, שצריכים להפעיל שיטת החינוך. חינוך לחיבור. אתה מבין איפה זה, באירופה אתה תתחיל להפיץ שיטת החינוך? אלא בשביל מה הם הממשלה לכל היבשת? לא יכולים, לא רוצים. הם בעצמם לא כלולים מזה, אז איך אפשר לעשות משהו?

תלמיד: בחינוך לחיבור איך האיזון קורה בין שתי המגמות הסותרות האלו?

החינוך מתחיל בלהראות להם קודם כל את הסיבה למה שקורה. הם מתחילים ללמוד. כמו שאתה למדת היסטוריה, גיאוגרפיה, ומתוך זה יכולים להוציא איזה מסקנות.

אז הם יכולים להוציא מסקנות שכל עוד הם לא מטפלים באוכלוסייה, שהיא תהיה קצת יותר רכה, טובה אחד לשני, שיהיה שם הכרת הרע של טבע האדם, שאדם הוא אגואיסט ואנחנו צריכים להתנהג למעלה מהאגו, אחרת יהיה לנו רע, שאנחנו צריכים להתקדם אחד [לקראת] השני רק בתנאי שאנחנו טובים, אחרת כל אחד מחזיק סכין מאחרי הגב. וזה לא טוב בשבילנו כך להתקרב וכולי וכולי.

לא טוב לנו להכניס מהגרים ללא שום חשבון וללא שום תנאים. תראה איזו שטות נעשתה להם. וזה לא עניין של ראש ממשלת גרמניה אנג'לה מרקל, זו ההשגחה העליונה. שאם הם מתנהגים כך אז כדי לעורר בהם את הרצונות האלה, התסיסה הזאת, [שתהיה] עוד יותר מהירה וגדולה, ומכניסים להם עוד כמה מיליונים זרים.

תלמיד: כלומר אם אנחנו נשארים רק באגו, בלי חינוך, טוב לנו להתחבר עד שלב מסוים, כשמתגלה הרע של האגו. ובגלל שאנחנו מחוברים עכשיו באגו, אז נהיה רע, אז צריך להיפרד?

אז אתם מתנהגים ביניכם כאן בצורה פשוטה. אתם לא מתקרבים. אתם יכולים לדבר על קירבה, לשיר שירים יפים, אבל בפועל זה לא קורה. למה? כי הכוח ההגנתי שלכם לא נותן לכם להתקרב, כי אתם לא מרגישים מבפנים את הנטייה הזאת. אנחנו צריכים לפתח הכרחיות בזה, והכרת הרע בטבע שלנו, עד שנתחיל לבקש את כוח החיבור.

תלמיד: עכשיו כל המטרה של כל המשברים האלה, הם כדי לגלות בנו את הכרת הרע.

כן.

תלמיד: עכשיו נניח שאנחנו רגע עוצרים ופתאום רואים כן, התחברנו, זה טוב ויפה. היה פוטנציאל לדברים טובים אבל בגלל הטבע הרע שלנו, נהיה רע.

לא. אתה לא יכול להתקרב אם אתה לא מתקן את הרע. רק במידה שיש לך רע אתה יכול. בהכרת הרע והטיפול ברע, אתה יכול להתקרב ולהתחבר. איך אתה תתחבר בלי תיקון הרע?

תלמיד: התחברנו עד מידה מסוימת עם האגו, כי חשבנו להרוויח.

לא, לא יכול, זה לא נקרא "חיבור". מה אתה עושה, כמו שאתם יושבים ומתחבקים, זה נקרא "חיבור"? איך אתה יכול לחבר אגואיסטים, כי הם נדחים זה מזה.

תלמיד: ראינו שעד עכשיו כל תהליכי הגלובליזציה בכל התחומים, זה בגלל שהאגו רצה להרוויח.

אתה מדבר עליהם או עלינו?

תלמיד: עליהם.

כן. הם היו מוכנים להתחבר כדי לא להיכנס למלחמה ביניהם, כדי להצליח נגד רוסיה וסין, וגם אפילו נגד אמריקה, אז אירופה צריכה להיות חזקה. כדי להיות חזקה, היא צריכה להתקיים כמו גוש אחד, וזה מה שהם עשו. הם רק לא קבלו בחשבון שחוץ מהתעשייה וכל הדברים האלה יש כאן עניין של חיבור, וחיבור אין. אז הם יכולים ליצר שם מטוסים וכל מיני דברים ובאמת להצליח, אבל עד גובה מסוים, אחר כך זה נגמר.

תלמיד: נגמר, כלומר אנחנו מתחילים לגלות שיש אינטרסים מאוד צרים שהם בעצם מנהלים פה את העניינים.

מצד אחד, מצד שני יש לך בעיה שאתה נכנסת למהפכה תעשייתית. והיום אתה לא צריך פועלים, יש לך עודף גדול, יש לך כל פעם אנשים שממש נזרקים לרחוב.

תלמיד: אז עכשיו נניח שאנחנו עוצרים ומבינים. באופן טבעי ברור לנו שאם אנחנו ממשיכים כך אנחנו הולכים למלחמה, מפרקים את אירופה, מפרקים את כל הגלובליזציה הזאת. זה ברור. אבל אנחנו לא רוצים להגיע למלחמת עולם שלישית, רוצים חינוך נניח, מבינים שיש פה רע.

מי רוצה?

תלמיד: נניח שעכשיו העולם בא ואומר..

לא העולם. מי רוצה? האליטות אירופאיות לא רוצים כלום, הם רוצים להמשיך כמו שעכשיו יש. הם מוכנים לאכול את טראמפ שהוא נגדם, שהוא כאילו מפריע להם להמשיך בזה. כי הם, מי שנמצא שם בשליטה, מרוויחים כל יום מיליארדים. וזה שיחד עם זה כולם נופלים, זה לא אכפת להם. חוץ מזה גם הם רואים שאין מה לעשות, אין שיטה ברורה בידיים שלהם.

תלמיד: וזה שטרמפ כך פועל במגמה של בדלנות, זה בעצם מציל אותו?

כן, עד רמה מסוימת. אחר כך אם הוא לא יתחיל לטפל בעם אמריקאי, בחינוך העם קצת יותר לקרב אותו זה לזה, אז גם תהיה לו אותה בעיה.

שאלה: למה?

כי אנחנו נמצאים חוץ מכספים גם במהפכה תעשייתית. אתה כבר לא צריך את שמונה מיליארד האנשים בעולם. ואתה רואה שהם כולם נעים היום ממקום למקום. הם יעמדו לך בגבולות ויאכלו אותך.

שאלה: ואז מה הוא יגלה שבכל מקרה יש לי יותר מדי מובטלים, ומה אני אעשה איתם?

כן. מה תעשה עם המובטלים, מה תעשה עם המשבר בכספים שיבוא? פעם היית צריך להשקיע כסף כדי ליצר איזה דבר, ואחר כך לקבל על זה תוספת. זה כל העניין. בקיצור ידוע איך שזה עובד, ועכשיו זה מפסיק לעבוד.

שאלה: למה לאירופאים אין שכל כמו לטראמפ, להבין שהמגמה של יתר קשר עכשיו ביניהם, תעלה להם יותר יקר מאשר להיפרד עכשיו?

כי הם רוצים להמשיך להרוויח מיליארדים. ההנהלה שלהם, האליטה.

תלמיד: אבל ברור לאן המגמה הזו הולכת.

למי ברור למי לא, בינתיים אני יכול להצליח? בינתיים כל יום אני מרוויח? ובינתיים אין להם שיטה ברורה, מה לעשות.

תלמיד: לא צריך שיטה, השיטה היא להיפרד.

אתה רואה מה שהם עושים לאנגליה שהיא רוצה להיפרד, וכמה זה יהיה קשה עכשיו להיפרד. הם עשו כאלה קשרים ביניהם שלהיפרד זה מאוד קשה. כי עכשיו אין אותה תעשיה, אין אותו איחוד, שום דבר אין בכל מדינה ומדינה, כמו שהיא הייתה מתקיימת בצורה עצמאית. עכשיו זה על ידי הקשרים שהם בנו.

פעם פורטוגל הייתה עוסקת בדיג, איפה דיג? אין להם. אסטוניה, לטביה, ליטא, הגושים האלה הקטנים הם היו מייצרים חלב, אין להם את זה, כי כל ההנהלה אירופאית אמרה, להם "תפסיקו לדוג", ולהם "תפסיקו ליצר חלב". אין להם עכשיו מה לעשות, וכן הלאה. ככה כל אחד. אתה מתחיל את הברקזיט, את מהלך העזיבה של בריטניה את האיחוד האירופי, אתה גומר עם אירופה בכלל לגמרי. תביא תכנית.

תלמיד: ההבדל הוא שפשוט יש לטראמפ יותר מה להפסיד, ולכן הוא מעדיף להיפרד. ולאירופאים עדיין במצבם הנוכחי, אין להם מה להפסיד.

אתה מכניס אותי לדברים שאני בהם לא מומחה. האירופאים והסינים כמו שאני מבין נהנו מהאמריקאים. הם קבלו מאמריקה את כל ההתפתחות, את כל החידושים, את כל הדברים שהיא פיתחה, במיוחד הסינים. ובנו ומכרו כל מיני דברים. האמריקאים בזה רק הפסידו, זה רוקן אותם. עכשיו טראמפ לא יכול כך את זה להמשיך, לכן הוא כאילו נגד השוק האירופאי, נגד ההתחממות, כי זה עוצר את אמריקה. הם כולם ממש מצצו מאמריקה, כך אני מבין. אבל למה אנחנו צריכים להיות בזה?

שאלה: אני רק רוצה להבין את העיקרון, איך בסופו של דבר בכל זאת מאזנים? איך החינוך שאנחנו מציעים, מאזן בין קבלה להשפעה?

אנחנו אומרים דבר פשוט. מגמת האנושות בכללות בעולם, אם נרצה או לא, אנחנו נמצאים בחוק הטבע, והוא מקרב בינינו בכל רגע ורגע יותר ויותר. אנחנו נכנסים לבועה קטנה שמצמידה אותנו יותר ויותר אחד לשני. יש בינינו כוח, אגואיסטי, שרוצה להפריד אותנו זה מזה. אין בינינו את הכוח הנכון שמחבר, שעוזר לנו להתחבר נכון זה לזה. אנחנו מרגישים יותר ויותר ממש תלויים, צמודים, שונאים ומוכנים למאבקים בינינו. איך אנחנו מביאים את עצמנו לקשר הנכון והיפה שמאפשר להתקיים? רק על ידי החינוך הנכון, אין לך שום אפשרות אחרת, אלא שאתה תסביר לבני אדם איך להתחבר באופן נכון כדי שהם יוכלו להתקיים על פני כדור הארץ.

שאלה: עדיין השאלה נשארת בעינה. איך להתחבר על פני כוח הדחיה?

על ידי הפצה. כשאתה מפיץ את השאלה של מהי הבעיה, כשאתה מסביר את עניין הבעיה, זה כלפי כל העולם. חוץ מזה יש בעולם קבוצה מיוחדת שהיא מזמינה על עצמה שנאה שנקראת "אנטישמיות", שמאוד מעוררת את הקבוצה הזאת די שהיא תתחיל לקיים את היעוד שלה, ואין ברירה אלא אנחנו חייבים להראות לכל העולם את שיטת החיבור.

למה אנחנו צריכים להראות את זה? כי אנחנו "מיני עולם", כי עם ישראל בתוכו, קיים מכל שבעים אומות העולם, ככה יצאנו מבבל. היינו עם שיטה שבה התחברנו למעלה משבעים אומות העולם לאומה אחת, על ידי השינויים האלה שנעשו בידי הגדולים שלנו, אברהם יצחק ויעקב, אבל אחר כך נפלנו מהגובה הזה לשנאת חינם.

אנחנו לא יכולים להיות מחוברים כמו כל אומות העולם, כי בכל אומה יש חיבור אינסטינקטיבי שיוצא עוד מזה שכל אחד יצא מהשורש, אבא ואימא שלו, מהעבר, ואז יש להם קרבה אינסטינקטיבית. ואצלנו לא, אם לא יהיה עלינו לחץ חיצון, כמו לחץ על האגוזים בשק, אז אנחנו נרצה לברוח מהשק, אנחנו יכולים להתחבר רק בעת צרה. אז אני זקוק לאחרים.

לכן קיימת אנטישמיות שמביאה אותך לקיום היעוד שלך בעולם, כדי שאתה תראה לכולם איך אפשר להתחבר. שוב, בגלל שאתה לא עם אלא קיבוץ גלויות, קיבוץ משבעים אומות העולם שאם אתה תתחבר, הקשרים שלך ישפיעו על שבעים אומות העולם גם להתחבר. אפילו בלי הפצה, עם הפצה זה ילך יותר קל, כי החוטים האלה הפנימיים שיוצאים ממך, מעם ישראל, הם קשורים לכל שבעים אומות העולם.

אם תתחברו הם גם יתחברו, אם לא תתחברו הם לא יתחברו, ואז ישנאו אתכם בצורה פנימית אינסטינקטיבית אם אתם לא מתחברים אז אתם שונאים אותם, אז אתם מביאים כל הרע שבעולם. זה מה שהם אומרים והם צודקים.

שאלה: אז אי אפשר לחבר את העולם בלי שישראל מתחברים?

נכון, אי אפשר.

תלמיד: איך ישראל מתחברים, זה מובן, אנחנו לומדים על זה. כי יש פה גם למעלה מהדעת, בעניין הזה של שני חלקים.

זה בישראל, אבל ב"אומות העולם" לא צריכים את זה.

שאלה: אז איך יתכן חיבור שם?

מתוך זה שאנחנו נעשים צינור להעברת כוח החיבור אליהם. תקרא במאמר "ערבות" מה זה נקרא צינור.

שאלה: ואז מה קורה לאותו אגו שבהם? הוא מתאזן מעצמו?

על ידי האור העליון שאתה מעביר להם. האור העליון מסדר את הכל. כמו שהוא מעורר את האגו, הוא מסדר גם חיבור מעל האגו. אין בזה שום בעיה.

תלמיד: אז היום כשאנחנו באים ואומרים שצריכים להתחבר, מה בעצם אנחנו אומרים להם? צריכים להתחבר אבל ברור שאי אפשר להתחבר אלא אם ישראל מתחברים?

לא, שהם ינסו ויראו עד כמה שזה אפשרי או בלתי אפשרי. אבל העיקר שהם ידעו שהתכנית היא כדי שכולם יתחברו. כדי שידעו שהם צריכים ללחוץ עלינו, אבל לא בצורת שנאה אלא לחייב אותנו להתחבר, זה נקרא שאומות העולם לוקחים את בני ישראל על כתפיהם ומביאים אותם לבית המקדש. יש כאן עבודה גם מצדם וגם מצדנו.

שאלה: אני רוצה לשאול שאלה מצד מחשבת הבריאה. בעל הסולם דיבר בזמנו עם בן גוריון והציע שיטת חינוך. אתה נפגשת עם אונסקו והצעת שיטת חינוך. יש שיטת חינוך, אז מצד מחשבת הבריאה יש כבר את השיטה.

כנראה עוד לא הגיעה הכרת הרע במין האנושי וגם ביהודים.

שאלה: למה צריך שתהיה הכרת הרע, בשביל מה זה טוב?

כי זה חייב להיות "יתרון אור מתוך החושך", חייב להיות.

שאלה: כל שיטת חינוך מתחילה מזה שיש התנגדות טבעית.

כאן שיטת החינוך היא על ידי המאור המחזיר למוטב, על ידי האור העליון. אבל כדי להתחיל למשוך איכשהו את האור העליון אתה צריך את שיטת החינוך הארצית. אתה צריך לדעת שעם ישראל חייב להביא לך את שיטת החינוך, אתה צריך לדעת שאתה לא צריך סתם לשנוא אותם ולשרוף אותם, אלא אתה צריך ללחוץ עליהם שהם יתחברו. זה נקרא ש'אתה מחזיק אותם על כתפיך ומביא אותם לבית המקדש'. אומות העולם חייבים לחייב את עם ישראל לזה. בלי זה "ישראל לא יעלה להר ה'" מה שנקרא.

תלמיד: אני לא שואל למה השיטה עובדת ככה. אני שואל, אם כבר יש שיטה, למה היא לא מתחילה להתפשט מצד מחשבת הבריאה?

היא מתחילה להתפשט, הסימן הוא שיושב כאן בחור משינקין ומדבר על מחשבת הבריאה.

תלמיד: אבל בצורה יחסית לכלל האוכלוסייה, אנחנו פה אחוז זעום.

לא צריכים יותר, יהיה רק בלגן. תאר לעצמך שחוץ מכם, כמה אלפים בארץ, יהיו כאן כמה מיליונים.

שאלה: אז איך זה כן יעבוד בסופו של דבר? יש פה קבוצה של תלמידים שלומדים, ששומעים את זה, שכבר מנסים לחשוב לכיוון הזה.

לא חסר לנו כלום חוץ מהפצה. להתחזק קצת בתוכנו, אבל העיקר זה ההפצה. יש לנו חומר שצריכים לעבד אותו נכון, אבל חסר לנו רק להפיץ. צריכים יותר כוח, צריכים יותר כסף, צריכים יותר עוצמה, נכונות, אבל זהו.

שאלה: למה הבורא, שיש לו כביכול אינטרס שכל הדבר הזה יגיע לתיקון, הוא לא פותח משהו שהשיטה הזאת תעבוד?

בורא זה מערכת שלמה, היא נקראת "בורא". אתם לא יכולים להבין שאין דבר כזה "אישיות של הבורא", שהוא מבין, שהוא יושב שם למעלה ועושה חשבונות. אין דבר כזה. זה מערכת, זה הכוח העליון האחד שפועל.

תלמיד: אנחנו אומרים שבכל זאת יש מחשבת הבריאה. יש מחשבה לכל הדבר הזה.

כן, כוח עם המחשבה, נכון.

שאלה: אז למה המחשבה הזאת לא פועלת בצורה כזאת?

במחשבה הזאת הכל כבר נמצא עם התחלה וסוף. ומתוך חיבור של סוף והתחלה, זה מה שקורה.

שאלה: אז אנחנו לא רואים שזה מתפתח ושזה קורה ושזה מתקדם?

כן, אנחנו לא יכולים להצמיד את עצמנו נכון לאותו תהליך.

שאלה: אז הסיבה שלא הקשיבו לך באו"ם היא כי אנחנו לא עשינו משהו פה?

ודאי, ודאי. בזה שהם לא מסוגלים לקבל אותנו, אנחנו אשמים. לכן אני אומר שאנחנו צריכים להתאחד יחד ולהפיץ יותר. זה הכל. אני לא יכול לתלות בהם שום פעולה, הם ללא בחירה. כמה שאנחנו נשפיע להם, במידה שאנחנו נפיץ להם, התגובה שלהם תהיה יותר נכונה.

אתה רוצה שלא תהיה שואה, שהם יתייחסו באופן נכון לישראל, בהבנה, אז תשפיע להם, תסביר להם כל הזמן, מאיפה השנאה, איזו צורה השנאה הזאת צריכה לקבל. באיזו צורה הם צריכים ללחוץ על היהודים. איך הם צריכים להסביר ליהודים מה לעשות, זה נקרא לעלות אותם להר ה'. כי הם נושאי החיסרון, אומות העולם. יש כאן עבודה הדדית בינינו שרק עכשיו, עוד מעט תתחיל להתגלות.

תלמיד: איך אני יכול לחשוב מחשבות כאלה ולחשוב על אומות העולם, אם אני מתקשה להרגיש מה החבר שלי בעשירייה מרגיש וחושב. ואיך הוא צריך ללחוץ עלי?

עם אומות העולם זה יותר פשוט. שם אתה עובד בצורה הגשמית, אתה מעביר להם שיטה, אתה מסביר להם על מבנה המציאות, זה בעצם יותר מובן. מה שאין כן, בעבודה עם החברים זו בעיה. כאן זה הרצון לקבל האגואיסטי הכי גדול, שאנחנו אפילו לא מרגישים אותו, עד כמה שהוא מפריע. אנחנו רק רואים שעוד ועוד מנסים, משתדלים, ושום דבר לא קורה.

רוצים לעשות יחד ולא הולך. חסרה לנו תפילה, תפילה שכולנו כולנו, גם עשיריות וגם כל העשיריות יחד וכל העשיריות שבעולם, שכולנו נבקש שיבוא המאור ויעשה את העבודה. הדברים האלה חסרים. אתם עושים ביניכם כל מיני התחברויות, ישיבות, כל מיני דברים, אבל להוציא חיסרון כלפי העליון ושזה נכון דרך עשירייה, דרך מרכז העשירייה, שזו הצורה העליונה זה עדיין אין. יהיה.

שאלה: אמרת שאנחנו לא מצליחים להתחבר בין חבר לחבר, כי לכל אחד יש קליפה הגנתית שמונעת ממנו לצאת לחבר.

כן, אמרתי הגנתית, הכוונה היא שהקליפה הזאת מגינה על הרצון לקבל שלי שלא יפגע, לא מצד הטוב אלא מצד השלילה.

תלמיד: בספר כתוב איך אני מזהה את פרעה, יש לו שאלות מי ומה ואז אני מזהה שאני עומד מולו. האם אתה יכול לדבר על הקליפה הזאת כדי שאני אזהה אותה. מה היא אומרת לי, איך היא מפילה אותי בפח. מה היא שואלת אותי?

שאתה לא יכול לקבל את החיסרון של החבר במקום החיסרון שלך. זה נקרא במילים אחרות "תעשה רצונך כרצונו".

תלמיד: אני לא מבין איך אני נופל פה בפח. למה אני לא מסוגל לעמוד על הנקודה הזאת ולהצביע עליה?

אין לך תמיכה מהחברה, אתם כולכם עושים את זה.

תלמיד: איך אני מזהה את הנקודה שעליה אני אמור להצביע, שזאת הקליפה שמגינה עלי, ששומרת על האגו, איך אני עובד מולה? איך אני מתפלל על הנקודה הזאת ביחד עם העשירייה שכל אחד רוצה שכך יקרה לכל חבר?

שאתה רוצה להיכנס לתוך הלב שלו ולדעת מה חשוב לו.

תלמיד: איפה אני נופל שם היום, מה הקליפה הזאת עושה שאני לא שם לב שאני נופל כל הזמן, ולא מתפלל באותה נקודה?

כל הזמן אני חייב להשתדל להיות כמו שרב"ש אומר "לעמוד על שמירת החבר". כאילו שאני שומר עליו, שומר מה שטוב לו, במה אפשר לעזור לו, במה אפשר להגן עליו, במה אפשר להחזיק אותו. וכך זה בעשירייה, איך אני את התינוק הזה מפתח שיהיה כך כל הזמן על הידיים שלי.

תלמיד: זה פשוט לעשות את זה, אם יש לי ילד למשל. אבל כל אחד שיושב כאן מסר את החיים שלו כדי לעשות את זה ואנחנו לא מצליחים, יש כאן איזו מלכודת, אנחנו לא רואים שיש מישהו שמפיל אותנו?

כי אתה לא קשור לזה בצורה בהמית, טבעית. אתה כבהמה, יש לך ילדים ואתה שומר עליהם, יש לך קשר טבעי איתם, הטבע קושר אותך למערכת הזו שאתה קשור אליהם. וכלפי החברים אין קשר, יש קשר אבל אתה לא מרגיש אותו. אתה חייב להשקיע הרבה כוחות כדי לגלות אותו.

מה עושים עם הלימוד ממחר? יש פנים לכאן ופנים לכאן.

תלמיד: בשיעור מחר אפשר לעשות "פתיחה".

בזמן האחרון הייתי מגיע יום יום ונותן לכם עוד צעד להתקדמות, ואתם הרגשתם את זה בלימודים. עכשיו אני חושב שאני קצת צריך לעצור, אמנם זה נעים לכם, יש אקשן, אבל צריכים כאן לעשות פעולות פנימיות, חיצוניות. כי כך אי אפשר, אחרת הכול יהפוך להיות לקליפה. אלה הרבה ידיעות ללא מימוש.

מצידי אני יכול לעשות "פתיחה" אבל במה היא תהיה שונה כל כך מ"פתיחות" קודמות? לי נראה שאני הייתי קרוב להסבר טוב ב"פתיחה" לפני עשרים שנה, חמש עשרה שנה, אז הייתי מסוגל יותר להעביר את הדברים האלה למתחילים. אתם יודעים שפרופסור הוא לא טוב ללמד ילדים קטנים, לכל רמה יש רמה של מורה משלה, שתהיה בכל זאת קרבה מסוימת.

תלמיד: בקרוב יהיה לנו שיעור ראשון בפתח תקוה בשיטת חכמת הקבלה, זה אירוע שיש בכל הארץ. ויש פה הרבה מאוד אנשים, כ 500, ואם כל אחד יביא רק אדם אחד לשיעור כדי שיבוא וירגיש, איזה דבר אדיר זה יכול להיות לקידום כל העולם לגמר תיקון.

מי יעביר את השיעור?

תלמיד: תהיה הרצאת מבוא של מרצה מהקמפוס.

אני לא שייך לעניין.

תלמיד: יש הרבה מאוד מקומות פנויים ואפשר שכל אחד יביא אדם אחד.

מצוין. אז באמת נשתדל לעשות את זה. אבל לא האנשים שכבר נמצאים במערכת.

תלמיד: אנשים חיצוניים לגמרי, לתת להם טעימה.

כל אחד יוצא לרחוב, תופס מישהו ומביא.

תלמיד: אמרת שיהיה לך אולי קשה להעביר "פתיחה". מה עושים אנשים שהגיעו לחכמת הקבלה בשנתיים, שלוש, ארבע, או חמש השנים האחרונות, איך הם לומדים?

אתה יודע כמה השקעתי בארכיון כוחות, עצבים, צעקות וכסף? ואם אתם לא משתמשים בזה אז מה אני יכול לעשות, אני צריך כל חצי שנה, שנה לתת "פתיחה"? אחר כך תגיד אותו דבר לא רק על "פתיחה", אלא גם על חלק א', ב', ג'. למדנו. אם לא למדנו איזה חלק בתע"ס אני מוכן ללמד אם אתם תהיו מוכנים אליו. יש לנו עוד הרבה מה להוסיף.

אבל שוב אני אומר, זה הכול תיאוריה. תכלס, למעשה כניסה לרוחניות היא עכשיו לפנינו והיא תלויה בחיבור בעשירייה ובהפצה מחוצה לזה.

שאלה: אני יכול להבין מהמילים שלך, שלא ממש חייבים "פתיחה", ואפשר לעשות את זה גם בתוך העשירייה ופשוט להגיע לרוחניות?

כן. אם אתה לומד איתנו יחד את ידיעת המערכת עם כל מה שסביב, אתה תשיג את כל הדברים האלה מתוך החיבור.

(סוף השיעור)