שיעור בוקר 13.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 415, מאמר "החרות"

אני שמח שאנחנו לומדים את המאמר הזה כי הוא מאוד בסיסי, מדעי ולא כל כך קל, בכל זאת כדאי לנו לעבור עליו. אנחנו חייבים לעבור על כל המאמרים של בעל הסולם, כי גם אם לא נבין אותם הם יישארו, ייקלטו בנו, בתוך המחשב הרגשי והשכלי שלנו, והנשמה תיתקן.

ארבעה גורמים

"דע שבכל התהוות הנפעלת בבריות העולם, צריך להבין אותה, שאינה נמשכת בבחינת יש מאין, אלא יש מיש. דהיינו על ידי מהות ממשית, שפשטה צורתה הקודמת, ולבשה הצורה המתהוית עתה." זאת אומרת אין חדש תחת השמש, יש משהו הקודם לכל דבר, וכל דבר קיים מוליד בדרכו את המצב הבא.

"לפיכך יש לנו להבין, אשר בכל התהוות שבעולם, משותפים ארבעה גורמים, שמארבעתם יחד יצאה ונקבעה אותה ההתהוות, ונקראים בשם:

א. המצע.

ב. דרכי הגורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע, מצד עצמו, שאינם משתנים.

ג. דרכי הגורם ונמשך הפנימים שלו, המשתנים מסבת מגע עם כחות זרים.

ד. דרכי הגורם ונמשך של דברים זרים הפועלים עליו מחוץ.

ואבארם אחת אחת".

אנחנו רואים שהוא מסביר לנו מפנימיות לחיצוניות. קודם כל היסוד של כל דבר הנמצא במציאות הוא המצע הנמצא בפנים, הדבר השני, למצע הזה יש דרך משלו בה הוא יכול להתפתח, זה נקרא גורם ונמשך המיוחס למצע מצד עצמו. הדבר השלישי, הגורם והנמשך הפנימיים המשתנים בעצמם, במגע עם דברים חיצוניים, והדבר הרביעי, דברים חיצוניים הנולדים כתוצאה מהמגע. כך יש לנו התפתחות בארבע הדרגות האלו. האם אנחנו יכולים לקשור את ארבע דרגות ההתפתחות האלו עם ארבע דרגות התפתחות הרצון לקבל, א', ב', ג', ד', שלמדנו עוד בעולם אין סוף? נדבר על זה אחר כך. העיקר נלך לפי זה.

שאלה: האם ארבעת היסודות האלה הם הגדרות קבליות, סוג של אובייקטים רוחניים או שפשוט צריך לגשת לזה כגישה כללית?

הוא רואה את זה מצד הקבלה, הוא לא נותן לך סיכום מלימוד בספרי מדע. האם יש לזה שורש בספרי מדע? אני לא יודע. אני עכשיו לא רוצה להיכנס ולדון בזה, אפשר להגיד שבחמישים השנה האחרונות לא הייתי קשור למדע, לכן אני לא יודע מה קורה במדע המודרני בקשר להתפתחות הזאת, אבל אני בטוח שהוא לא הסתכל, או כמעט לא הסתכל בספרים של חכמות חיצוניות, זאת אומרת פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה וכן הלאה, הוא כותב את זה מתוך ההבנה, ההרגשה, ההשגה שלו בפנימיות הטבע.

תלמיד: אבל כשהוא מדבר על יסוד, האם מדובר על מעין אור מלכתחילה?

זה מצב ממנו נולדים כל יתר המצבים, המצב הזה הראשון נקרא מצע, יסוד.

תלמיד: זה מובן מהטקסט, אבל למה הוא מתכוון במצב ראשוני?

הוא לא רוצה לקשור את זה בינתיים לשום דבר. תלמד כמו שהוא אומר. מה הוא אומר? שיש בהתפתחות ארבע שלבי התפתחות בכל דבר, שהם מצע, הגורם ונמשך השייכים למצע, הנמצאים בתוכו, גורם ונמשך חיצוניים ואיך שהם משתנים. בואו נלמד איך ארבע הדרגות האלה חייבות להיות בכל נברא ונברא ועל ידן כל נברא מתפתח, ואיפה אנחנו פה ומה קורה אצלנו. הוא רוצה למשוך אותנו שבסופו של דבר נדע מה עלינו לעשות כדי להגיע למצב המושלם. כל היתר לא אכפת לי.

סבה א': המצע, חומר ראשון

"א. ה"מצע", פירושו, חומר הראשון המיוחס להתהוות הזאת כי "אין כל חדש תחת השמש". וכל התהוות אשר יקרה בעולמנו, אינה "יש מאין", זולת "יש מיש". אלא שאיזה ישות, פשטה צורתה הקודמת, ולבשה צורה אחרת, משונה מהקודמת. ואותה המהות, שפשטה צורתה הקודמת, היא מוגדרת בשם "מצע", שבו טמון הכח העתיד להתגלות, ולהקבע בגמר הצורה של אותה ההתהוות, ועל כן, ודאי הוא נחשב לבחינת הגורם העיקרי אליה".

שאלה: את מה אפשר להגדיר כהתהוות עליה הוא מדבר כאן?

התפתחות. הוא מוסיף ומוסיף לתכונות שלו. אבל בדרך כלל אנחנו אומרים שזה לא מנוגד למצב הקודם אלא רק מוסיף לו הבחנות. בדרך כלל זה נקרא התהוות.

תלמיד: הוא אומר שהמצב הסופי כבר נמצא במצע ובתהליך ההתפתחות רק מתווספות צורות חיצוניות ואין כאילו משהו שמשתנה.

כן.

שאלה: אז מה זה החומר הראשון, ממה עשוי המצע?

רצון הבורא הקיים בנברא. "חלק אלוה ממעל".

תלמיד: והצורות?

הצורות הן אלה שנאספות מתוך זה שמממשות את רצון הבורא.

תלמיד: אז מה ההבדל בין תחילת המצע בצורה הראשונה, לבין הצורה האחרונה.

הבורא רוצה שהנברא יקבל כל מיני השפעות ממנו, מהצורה הראשונה שברא בו, "בראתי יצר הרע", ועד הצורה האחרונה שהנברא יקבל מהבורא על הצורה הראשונה.

תלמיד: אז ההתהוות עליה הוא מדבר זו התהוות הבורא בנברא, גילוי הבורא בנברא במלואו.

אי אפשר להגיד שזה גילוי, אבל נניח שכן. זו תוספת מהבורא לנברא. אבל התוספת הזאת מגיעה בכל מיני צורות שונות, הפוכות אפילו. רצון לקבל גדול.

שאלה: אני לא בטוח שהבנו מה זה מצע, האם מצע זה הבורא?

"חלק אלוה ממעל" שנקרא יש מאין, זו טיפת זרע המגיעה מהבורא ונמצאת בתוך הנברא. אנחנו עוד נלמד על זה בהמשך, כל המאמר בעצם הוא על זה, כי הכול עומד על הטיפה הזאת הראשונה.

שאלה: איך לעבוד עם המאמר הזה? בעל הסולם נותן פה עובדות וכאילו סותם אותך.

זו תקופה פרטית שלך. זה בסדר, אתה תתקדם, קצת סבלנות, בלי יותר מדי התרגשות ותראה כמה אתה סופג עכשיו את החומר, עוד כמה ימים תרגיש שזה מתברר.

תלמיד: כי באמת כמו שפתחת ואמרת יש פה מעין מאמר מדעי, איך אנחנו צריכים לעבוד עליו בשיעור?

לא חשוב, אנחנו ממשיכים לקרוא ולדבר עליו וכל אחד סופג, במידה שהוא סופג, ברגש, בשכל, כך או כך, זה מאמר ארוך עם הרבה פרטים. נראה איך להתגבר עליו. אנחנו רוצים בסך הכול איכשהו להעביר דרכנו את כל החומר של בעל הסולם, שזה ייקלט בנו במשהו ואחר כך לאט לאט יעבוד, העיקר התוצאה מקליטת החומר. מה נעשה שם אני לא יודע, כמו שכשאני אוכל משהו אני לא יודע מה בדיוק קורה שם עם פירוק כול יסודות המזון. אני חי מזה? חי. אז מה אכפת לי מה קורה במערכת העיכול עם האנזימים, החומצות, היסודות וכן הלאה? העיקר שאני חי.

אותו דבר כאן, בואו נמלא את עצמנו במאמרים שלו ומתוכם נבין יותר, נתקרב יותר, נרגיש יותר על מה הוא רוצה לדבר. כי בינתיים אני מרגיש כתינוק הפותח פה ולא מבין מה אבא או אימא רוצים להגיד לו. הם אומרים לו משהו אבל הוא לא מבין, עד כדי כך שהם אומרים לו משהו חשוב והוא בינתיים עסוק, משחק במשהו אחר. וזה מפני שהוא לא קולט שהם פונים אליו. כך אנחנו. אז נשתדל להתחבר בינינו ועם החומר ואז בטוח יהיה לנו קל יותר לקלוט, להרגיש ולהבין אותו. הכול לפנינו.

תלמיד: כל מצע הוא שונה, אז מה מגדיר את התכונות שהתהוו בו?

הוא לא מדבר על זה וגם אני לא רוצה לדבר על זה, לא לקפוץ, נלך בקצב שלו ובכיוון שלו. אנחנו לא יודעים מה הוא המצע אנחנו יודעים מה מתפתח מהמצע, מתפתח יש מאין, והמצע בינתיים בשבילנו זה אין, אנחנו לא יודעים. יש שם כוח רוחני שהוא היסוד לכל ההתפתחות ממנו.

שאלה: המצע זה חלק אלוה ממעל או המצע הוא רצון לקבל? מה זה בדיוק המצע?

חלק אלוה ממעל, וזה רצון לקבל.

תלמיד: זה אותו דבר?

הבורא אמר "בראתי יצר הרע". אנחנו נדבר על זה אחר כך, נחלק את זה לאור וכלי. אני לא כל כך מפחד שאנשים יתבלבלו, אני רואה בבלבול דבר גדול ורצוי לעבור אותו וללמוד ממנו.

שאלה: מה הקשר בין מחשבת הבריאה למצע?

אנחנו עכשיו עוד לא לומדים את זה, אל תקפצו. אני עונה רק על מה שנמצא כאן בטקסט.

קריין: סיבה ב', כותרת "סבה ב': הגורם ונמשך מצד עצמו".

סבה ב': הגורם ונמשך מצד עצמו

"ב. הוא סדר של גורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע, מצדו עצמו, ואינו משתנה. למשל, חטה שנרקבה באדמה, ובאה לבחינת זריעה של חטים. הרי המצב הרקוב הזה, מכונה בשם "מצע". כלומר, שיש להבין כאן שמהות של חטה, פשטה צורתה הקודמת שהיתה לה, דהיינו, צורת החטה. וקבלה בחינה חדשה, בתמונת חטה רקובה, שהוא הזרע הנקרא "מצע", הערום מכל צורה. שעתה, אחר שנרקבה באדמה, נעשית ראויה ללבוש צורה אחרת, דהיינו, צורה של חטים, הראויים לצמוח, ולצאת מאותו המצע שהוא הזרע.

זה גלוי וידוע לכל, שהמצע הזה, אינו עתיד להתלבש, בצורות של דגן, ולא בשבולת שועל, אלא רק בהשואה, אל אותה הצורה הקודמת, שהסתלקה ממנה, שהיא, החטה היחידה, ואף על פי שמשתנית בשיעורים מסוימים, הן בכמות והן באיכות, כי בצורה הקודמת היתה חטה יחידה, ועתה עשר חטים, וכן בטעם ויופי. אולם עיקר הצורה, של החטה, אינה מקבלת שינוי.

הרי שיש כאן סדר של גורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו, ואינו משתנה לעולם, שמחטה לא יצא דגן כמבואר. וזהו המכונה סבה ב'".

יש בתוך כל מצע יסוד, התחלה לצורה הבאה שיוצאת ממנו, והצורה הבאה צריכה להיות אותה צורה כמו שהייתה קודם, מחיטה חיטים, אבל כבר נגיד עשר חיטים, עשרים, ולא אחת. כלומר, יש כאן שינוי ממה שהיה קודם, זה אותו סוג אבל זאת כבר התרבות.

שאלה: מהו המצע בתוכי, ומהי התפתחות המצע? אני יכול להיות שמן, יכול להיות רזה, יכול להוליד עשרה ילדים, מה זה שייך למצע ולהתפתחות המצע? איפה אני פה?

זה שייך להתפתחות גם בגשמיות וגם ברוחניות. אנחנו רוצים עכשיו ללמוד ולהגיע להתפתחות הרוחנית מצידנו, מה יצא מזה? אז בואו נמשיך. השאלות נכונות אבל עוד אין בסיס לענות עליהן.

סבה ג': גורם ונמשך הפנימיים

"ג. הוא סדר דרכי "הגורם ונמשך", הפנימיים של המצע, שמשתנים, מסבת המגע ופגישה עם כחות הזרים שבסביבתו, שעמהם בא במגע. פירוש, כי אנו מוצאים שמחטה אחת הנרקבת באדמה, יוצאות ונולדות הרבה חטים, ולפעמים עוד גדולות ומשובחות, ממה שהיתה החטה בטרם שנזרעה.

הרי בהכרח, שיש כאן תוספת של גורמים, שהשתתפו והתחברו עם הכח הטמון מהסביבה, דהיינו "המצע", שמשום זה נגלו ויצאו כל אותם ההוספות בכמות ואיכות, שלא היו כלל בצורת החטה הקודמת. שהם, החומרים והמלחים שבאדמה, והגשם, והשמש, אשר כל אלה פעלו עליה, מתוך שהפרישו מכחותיהם והתחברו אל הכח הטמון במצע עצמו, אשר בדרך קודם ונמשך, והוציאו את הרבוי של כמות ואיכות, להתהוות ההיא.

ויש להבין שהגורם הג' הזה, מתחבר עם המצע בפנימיותו, מכיון שהכח הטמון במצע שולט עליהם, שסוף סוף השינויים הללו שייכים כולם למין החטים, ולא למין אחר". ולכן זה נקרא "הגורם הפנימי", "ולפיכך אנו מגדירים אותם לגורמים פנימיים, אלא שנבדלים מגורם הב' הבלתי משתנה, משום בחינה שהיא. מה שאין כן גורם הג' המשתנה בכמות ואיכות".

סבה ד': גורם ונמשך מדברים זרים

"ד. הוא סדר גורם ונמשך מדברים זרים, הפועלים עליו מבחוץ. פירוש, שאין להם יחס ישר אל החטה, כמו המלחים והגשם והשמש. אלא מדברים זרים אליה, כמו השכנים הנמצאים בשכנותה, ומקרים חיצונים כמו הברד והרוח וכד'". כלומר, הם לא חייבים להיות בהתפתחות של אותו היסוד, נגיד של אותה החיטה, אלא הם במקרה מצטרפים. שיש כאן איזה תהליך נוסף יותר חיצון, גורמים יותר חיצוניים שיכולים להופיע או לא.

"והנך מוצא, אשר ארבעה גורמים מתחברים בחטה בכל משך זמן גדולה. אשר כל מצב ומצב הפרטי שהחטה מקבלת במשך הזמן ההוא, נעשה מותנה מארבעתם. שהכמות והאיכות שבמצב, נקבע על ידיהם. וכמו שציירנו בחטה, כן החק בכל מיני התהוות שבעולם. ואפילו במחשבות ומושכלות. למשל, אם נצייר איזה מצב במושכלות מאיזה אדם שהוא, דהיינו, מצב אדם דתי, או לא דתי, אם חרדי קיצוני, או לא דתי קיצוני, או בינוני - נבין גם כן שאותו המצב התהווה ונקבע באדם, על ידי ארבעת הגורמים האמורים".

הכול ברור, אלה דברים שטחיים בינתיים.

שאלה: מה שטחי?

אנחנו רואים את ארבע הסיבות האלה, סיבה א', סיבה ב' נמצאת בתוך החיטה, סיבה ג' קשורה אליה, וסיבה ד' יותר חיצונית. ארבעת הגורמים האלה יכולים להשפיע עלינו בהתקדמות שלנו למטרת החיים. אנחנו נדבר על זה אחר כך, הוא מסביר איך זה אצלנו, לא על החיטה אלא על בני אדם.

הקנינים התורשתים

"גורם סבה הא' הוא המצע, שהוא החומר ראשון שלו. כי האדם נברא יש מיש, דהיינו, מפרי מוחותיהם של מולידיו. ולפיכך נמצא בשיעור מסויים, כמו העתקה, המעותקת מספר לספר. כלומר, שכמעט כל הענינים שהיו מקובלים ומושגים באבותיו ואבות אבותיו, באים ונעתקים גם בו". בכל אחד מאיתנו בטוח שיש משהו מההורים, מסבא וסבתא, ועוד ועוד מי יודע ממתי.

"אלא ההבחן הוא, שנמצאים בבחינת הפשטת הצורה, בדומה לחטה הנזרעת, שאינה ראויה לזרע, אלא אחר שנרקבה ופשטה צורתה הקדומה, כן הטפה הזרעיית שממנה נולד האדם, אין עוד בה כלום מהצורות של אבותיו, רק כחות נעלמים בלבד". יש כאן משהו שאני מקבל מההורים שלי, אבל בזה שאני מקבל את זה בצורה שהיא מופשטת, אז התכונות שלהם יכולות להתהפך בי לכל מיני צורות אחרות. בואו נראה איך זה קורה.

"כי אותם המושגים שהיו באבותיו בבחינת מושכלות, נעשו בו בבחינת סתם נטיות, הנקראים: תכונות, או הרגלים, מבלי לדעת אפילו למה הוא עושה כך. שהמה אמנם בחינת כחות נעלמים שירש מאבותיו, באופן שלא בלבד הקנינים הגשמיים, באים לנו בירושה מאבותינו, אלא גם הקנינים הרוחניים, וכל המושכלות שאבותינו עסקו בהם, מגיעים אלינו בירושה, מדור דור.

ומכאן מתגלים ויוצאים, כל מיני נטיות שונות שאנו מוצאים בין האנשים, כגון: נוטה להאמין, או לבקרת, נוטה להסתפק בחיים חומריים, או מתאוה רק לשלמות רוחנית, מוסרית, ומואס בחיים שאין בהם חפץ, קמצן, ותרן, עז פנים, ביישן.

כי כל אלו התמונות המתראים באנשים, אינם מרכושם עצמם אשר רכשו, רק ירושה פשוטה, שנפלה בחלקם מאבותיהם ואבות אבותיהם. כידוע, שבמוח האדם יש מקום מיוחד שהירושות הללו שורים שם, ונקרא "מוח המאורך" או סובקונשינס [תת מודע], שכל הנטיות הללו מתגלים שם".

שאלה: המצע הוא חומר ראשוני או כוח ראשוני?

כוח.

תלמיד: ואז הוא פועל בתוך המהות הזאת ועושה שינויים פנימיים, זה גורם ב'?

לא, הכוח הזה הוא הגורם, המצע הוא הגורם.

תלמיד: הוא עובד על משהו, על מה הוא עובד?

הוא מתפתח. אין לו עם מה להיכנס לפעולה, הוא מתפתח, בזה שהוא מתחיל להתפתח מכוח פנימי שלו הוא מתחיל לקבל את הקשר עם הסביבה וכך מתחיל להתרבות ולהתפתח. אבל זה לפי התוכנית שנמצאת בתוכו.

תלמיד: סיבה א' וב' זה כוח שמתפתח מתוך עצמו, גם אם לא היית נוגע בו הוא היה עובר איזה תהליך פנימי?

אם יש לו תנאים אז הוא יתפתח, כמו טיפת זרע, או כמו גרעין של חיטה, יש בו הכול כדי להתפתח. הוא צריך כוחות זרים, אבל לפתח את עצמו מתוכו הוא כבר יכול.

תלמיד: כדי שחיטה תגדל לחיטה הכוח והחומר הפנימי הזה כבר נמצא בתוך סיבה א' וב'.

הכול נמצא בפנים, נכון.

תלמיד: ואז ג' וד' הם בעצם הדברים שכן יכולים להשתנות על ידי ד' הסביבה, זה בעצם מה שמעניין אותנו?

נכון, כן.

שאלה: מה פירוש "גם הקניינים רוחניים מגיעים לו בירושה"?

זה מה שנקרא "זכות אבות", על זה אנחנו נדבר אחר כך, צריכים לתת לזה תנאים, הוא לא כותב על זה הרבה.

תלמיד: אבל על איזו ירושה הוא כותב פה במובן של "קניינים רוחניים", זאת לא ירושה גנטית כי אנחנו אומרים שרוחניות לא עוברת בירושה, אין קשר בין הגופים, או שיש?

לא, זה לא בגשמיות, זה ברוחניות בלבד. אם יש לך קשר עם מישהו, אז אתה מקבל ממנו כמו שאנחנו לומדים בחיים שלנו. הכוח הרוחני שעובר מאדם לאדם הוא פשוט תלוי ברצון בלבד.

שאלה: במה מתבטא "אין עוד מלבדו" בכל מצב ומצב אם הכול מגיע מהמצע, ומהי הבחירה החופשית וביחס למה היא?

"אין עוד מלבדו" עומד אחרי זה ומחזיק שזה יתקיים.

שאלה: הרבה פעמים למדנו שאבות אבותינו הם הגלגולים שלנו מהעבר, האם פה הוא מדבר על משהו אחר לגמרי?

אתה מגדיר את זה כך והוא חושב על זה אחרת.

שאלה: בעל הסולם כותב "וכל המושכלות שאבותינו עסקו בהם, מגיעים אלינו בירושה, מדור דור", אם אתה לומד משהו גשמי או משהו רוחני זה גם עובר מדור לדור?

כן. אפילו משהו גשמי שלומדים עובר מדור לדור.

תלמיד: הוא אומר שכל דבר עובר בירושה, על מה הוא מדבר?

כל המטען שיש באדם ובמה שהוא משתנה מדור לדור הכול עובר גם לצאצאים שלו, הכול עובר.

תלמיד: אבל טוענים שרוחניות לא יכולה לעבור בירושה מאדם לאדם?

לא רוחניות, אם סבא שלך משיג משהו זה לא עובר אליך.

תלמיד: צריך לעבוד באופן עצמאי, אין דבר כזה ירושה רוחנית?

נכון.

שאלה: שינוי הצורה מגיע מהמקור, מתוך המצע?

כן, זה כבר נמצא בתוך המצע. בתוך המצע יש לנו תוכנה שדוחפת את כל הצורות האלה שיתפתחו, כמו תוכנת מחשב שמחייבת להתפתח.

קריין: בעמוד 417 טור א' באמצע דבר המתחיל "אולם מתוך".

"אולם מתוך שמושכלות אבותינו, מפרי נסיונותיהם, נעשו בנו לנטיות בעלמא. על כן, נחשבים כמו החטה הנזרעת שפשטה צורתה הקודמת ונשארה עירומה, ורק כחות טמונים בה, הראויים לקבל צורות חדשות. שבנידון שלנו ראויים הנטיות, לקבל צורות של מושכלות. שזהו נחשב ע"כ לבחינת חומר ראשון והוא גורם הא' העקרי, הנקרא "מצע", שבו כלול כל הכוחות לנטיות המיוחדות שירש ממולידיו, והם מוגדרים בשם מורשה אבהית.

ודע, שכל הנטיות הללו, יש מהם שבאים דוקא בבחינת השלילה. כלומר, להפך ממה שהיו נמצאים באבותיו. ומכאן אמרו כל מה שיש בלב האב בסתר, מתגלה אצל הבן בגלוי.

וטעם הדבר הוא, מפני ש"המצע" עומד בבחינת פושט צורה קדומה, כדי ללבוש צורה חדשה. ולפיכך, נמצא קרוב לשלילת צורות המושכלות של אבותיו. כמו החטה הרקובה באדמה, שמאבדת מעצמה כל הצורה שהיתה בחטה. ועם כל זה תלוי הדבר ביתר ג' הדברים כמו שכתבתי לעיל."

אנחנו נצטרך לברר במה תלויה ההתפתחות הנכונה של אותו המצע הראשון, הסיבה הראשונה שממנה הכול יוצא. לשם מה אנחנו לומדים את זה? כדי לדעת איך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו נכון, לכיוון הנכון, בדרך האופטימאלית להתפתחות שלנו, שלא נתבלבל בדרך אלא נלך בדרך הנכונה והקצרה ביותר. זה מה שאנחנו צריכים.

קריין: כותרת "השפעת הסביבה".

השפעת הסביבה

"סבה הב' הוא סדר "גורם ונמשך" באורח ישר, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו שאינו משתנה. פירוש, על דרך שנתבאר בחטה הרקובה הנתונה באדמה, אשר הסביבה שהמצע נתון בהם כמו האדמה, המלחים, הגשם, האויר והשמש, כמו שנתבאר לעיל, היא פועלת על הזריעה בסדר ארוך של גורם ונמשך במהלך אטי הדרגתי, מצב אחר מצב עד שמתבשלים. והמצע חזר ולבש צורתו הקדומה, דהיינו, צורת החטה, אולם בשינויים של כמות ואיכות, שחלקם הכללי אינו משתנה כלום, שלא יצמחו דגן או שבולת שועל, אלא בחלקם הפרטי משתנים בכמות, דהיינו, שמחטה אחת נעשו עשר או עשרים חטים, וכן באיכות, שהמה משובחות או גרועות מצורת החטה הקודמת.

על דרך זה כאן, האדם בתור "מצע" נתון בתוך הסביבה, דהיינו, בתוך החברה, והוא מושפע ממנה בהכרח, כמו החטה מסביבתה, כי המצע הוא רק צורה גלמית, וע"כ מתוך המגע ומשא התמידי שלו עם הסביבה והחברה, הרי הוא מתפעל על ידיהם במהלך הדרגתי, של סדר מצבים בזה אחר זה בדרך גורם ונמשך.

ובזמן הזה מתהפכים בו הנטיות הכלולים במצע שלו, ומקבלים בחינות של מושכלות, למשל, אם ירש מאבותיו נטיה להיות קמצן, הנה כשגודל, הולך ובונה לעצמו שכליות ועיונים, אשר כולם מסיקים לו החלטות אמיתיות, שטוב לאדם להיות קמצן. וכבר ידעת שאף על פי שאביו היה ותרן יכול הוא לרשת ממנו נטיה שלילית להיות קמצן, כי השלילה היא גם כן ירושה גמורה ממש כמו הקיום. או שירש מאבותיו נטיה להיות חפשי בדעות, הולך ובונה לעצמו עיונים, ומסיק מהם מסקנות שאך טוב לאדם להיות חפשי, אולם מאין הוא נוטל אותם המשפטים ודרכי ההקש ומשא ומתן? כל זה הוא נוטל מהסביבה שלא מדעתו, כי המה משפיעים לו דעותיהם וטעמם, בבחינת גורם ונמשך הדרגתי.

באופן, שהאדם מחשיבם שהם רכושו עצמו, אשר רכש אותם בדרך עיונו החפשי. אמנם גם כאן כמו בחטה, יש חלק אחד כללי בלתי משתנה מגדרו של "המצע", כי בסוף של דבר נשארות הנטיות שירש, עומדים אצלו בעינם כמו שהיו מצויים באבותיו, וזהו המכונה גורם הב'".

שאלה: כתוב שכל מה שנמצא בסתר בלב האב מתגלה אצל הבן בגלוי. איך הבן מגלה זאת?

לא חשוב איך. "הבן" זו אותה חיטה שהתגלו בה דברים שלא נמצאים בגלוי במקור, ואצלה זה גלוי.

שאלה: את ההתפתחות הגשמית אנחנו מכירים מהמדע, אבל לגבי ההתפתחות הרוחנית, מיהו אותו גוף או חלק שהולך ומתפתח כל השנים ואיך הוא עובר לגופים הפיזיים החדשים שרוכשים אותו, ומה הקשר בין הדברים האלה?

אנחנו מדברים על הרצון. איך הרצון שלנו מתפתח עד כדי כך שאנחנו יכולים בו להרגיש. רצון זה הכול, אבל הוא מקבל כזאת צורה שאנחנו מגלים בו את הבורא.

תלמיד: אבל הרצון הזה מושפע במהלך השנים מגופים פיזיים אחרים. איפה הרצון הזה נמצא וכיצד מערכת הגומלין פועלת בין אותו רצון נצחי לבין הגופים הפיזיים שמשפיעים עליו ומושפעים ממנו באיזו צורה? במילים אחרות, אנחנו אף פעם לא ניסינו להסביר את מה שנקרא "גלגול נשמות".

לא, על זה אנחנו לא יכולים לדבר, זה עדיין מוקדם, אנחנו עוד לא נמצאים בהרגשת הנשמות, וכל שכן בהרגשת הגלגולים שלהן, בלעלות למעלה מהנשמה לגלגול שלה, למצבים הקודמים והבאים ולסיבות לשינויים האלו, אנחנו עוד לא יכולים לדבר על זה.

תלמיד: זה בעצם המפתח שעל ידו אתה יכול להסביר בצורה כלשהי את חוכמת הקבלה ואת ההיגיון שנמצא מאחורי כל אדם.

בינתיים אני לא יכול להסביר, כי אין מי שיכול להבין, אנשים עדיין לא קשורים לגלגולי הנשמות שלהם. אז מה אני אעשה? אבל טוב שהאדם לפחות יידע, שעל ידי כך שהוא קשור עם הסביבה, על השפעת הסביבה שעליה אנחנו לומדים עכשיו, הוא יכול להשפיע על הגלגולים שלו, ושבהתקשרות לסביבה הוא יזרז את ההתפתחות שלו ויגלה את הגלגולים הבאים שלו ביתר מהירות ובקלות.

(סוף השיעור)