*טעימות נבחרות משיעור בוקר 9.9.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*לדבר עם הבורא*
אנחנו צריכים להבין שאנחנו אף פעם לא הראשונים, לא המתחילים. רק הכוח העליון יורד אלינו, מעורר אותנו, מקשר בינינו ומוביל אותנו. עלינו רק להשתדל להיות עימו באותו הנתיב, באותה הנטייה, באותה המטרה, להתקשר בינינו ואליו כך שנהיה כולנו יחד קשורים בינינו ובינו.
ש:
איזה
מצב
זה
כשהבורא
מקרב
אותו
אליו?
ר:
האדם
מרגיש
שיש
לו
משהו
למעלה
מאוכל
מין
משפחה,
כסף
כבוד
מושכלות,
למעלה
מהרצונות
האלו.
הוא
רוצה
לדעת
על
מטרת
החיים,
ואיך
הוא
מתחבר
לחברים,
איך
מתחבר
לבורא,
מה
מהות
החיים
וכן
הלאה.
כל
הדברים
האלה
ממש
מגיעים
לו
ממדרגה
יותר
עליונה,
כבר
מרוחניות.
וודאי
שזו
עוד
לא
רוחניות,
אבל
ההתעוררות
באה
משם.
אני
לפעמים
שומע
טענות
מהחברים:
אין
לי
התעוררות,
אני
קם
בבוקר,
מחפש
איפה
יש
לי
קשר
עם
הבורא,
אני
לא
רואה
אותו,
לא
מרגיש
אותו
בשום
צורה.
אני
רוצה
להתעורר
אליו
ולא
יכול.
וקשה
להם
להבין
שדווקא
את
המצבים,
רצונות,
והמחשבות
האלו
הבורא
שולח
לאדם.
הבורא
כבר
התעורר
לפני
האדם
ומעורר
אותו
בצורה
כזאת,
כדי
להראות
לו
שכנראה
הוא
לא
הכין
את
עצמו
נכון
מראש,
ולכן
עכשיו
הוא
קם
בצורה
כזאת
שקשה
לו
לייצב
קשר
חדש
עם
הבורא
ולהתחיל
את
היום
שלו.
אנחנו
צריכים
להבין
שלכל
הדברים
האלה
יש
גם
יתרונות
וחסרונות.
*אם
אני
קם
וקשה
לי
למצוא
קשר
עם
הבורא,
סימן
שאני
מגלה
עכשיו
רצון
חדש,
וזה
רצון
להתקדמות,
רצון
יותר
גדול,
כי
כל
הגדול
מחברו
יצרו
גדול
ממנו.
חבר
זה
גם
אני,
כל
הגדול
מחברו,
כלומר
מהאני
אתמול,
אז
יצרו
גדול
ממנו,
אז
היום
יצר
הרצון
יותר
גדול
ואני
מתעלה
לדרגה
יותר
גבוהה.
יותר
קשה,
נכון,
אבל
זה
מה
שצריכים
לעשות.
זה
נקרא
ויהיו
בעיניך
חדשים*.
ש:
איך
להעיר
קרוב,
נגיד
את
אישתי..?
ר:
זה
לא
עניין
של
אשתך,
אלא
עניין
של
הבורא,
שכך
הוא
מעורר
אותה,
בהפרעה
אליך.
*אתה
צריך
להבין
שזו
לא
הפרעה
אלא
עזרה.
אין
בעולם
שלנו
שום
הפרעות*,
בכלל
אין
הפרעות,
אנחנו
רק
לא
מבינים
נכון
את
יחס
הבורא,
דרך
כל
מיני
אנשים,
טובים,
רעים,
שונאים,
חברים.
אלו
סה"כ
תיקונים,
וכולם
מקדמים
אותנו
לתיקון,
לחיבור,
לע"מ
להשפיע,
ללמעלה
מהדעת.
טרם יקראו ואני אענה, כלומר ודאי שהתשובה של הבורא נמצאת לפני הקריאה שלנו, השאלה שלנו. הוא מכין את הכל, את כל הצעדים קדימה. אין מצדו שום בעיה. לבורא יש כבר את כל הדרך ושביל עד גמר התיקון של כולנו יחד, של כל קבוצה וקבוצה אין כאן כלפיו בחירה חופשית ועוד כל מיני מצבים לא ידועים של בחירה. עלינו רק לבצע כמה שיותר, צריכים להיות יחד כולם. *הבחירה שלנו היא רק בהתחברות על פני כל ההפרעות*.
כדי
לאסוף
אותנו
יחד,
הבורא
מעורר
כל
אחד
ואחד
בצורה
פרטית,
ואח"כ
לפעמים
להתאסף
בצורה
כללית.
כך
הוא
מעורר
אותנו
לסירוגין,
גם
לכאן
וגם
לכאן
כדי
לאסוף
אותנו
יחד.
זהו
תהליך
מאוד
מיוחד
שכלל
ופרט
צריכים
להתחבר.
עוד
נדבר
על
כך.
אתם
תראו
שזו
לא
בעיה,
*העיקר
שאנחנו
כל
הזמן
נמשכים
לחיבור,
בו
כל
הפתרונות*.
ש:
מתי
זה
הופך
לצורת
הבורא?
ר:
אתם
צריכים
לקרוא
על
כך
במאמרי
רב"ש
על
החברה.
כל
אחד
מבטל
את
עצמו
כלפי
האחרים.
כולם
נראים
לו
גדולי
הדור
ושווים
והוא
נמוך
מכולם.
נראה
לו
שהבורא
נמצא
ממש
במרכז
החברים
ואם
הוא
מגיע
לקשר
עם
החברים
אז
דרך
זה
הוא
מגיע
לקשר
עם
הבורא
ואין
דרך
אחרת.
אנחנו
קוראים
שם
עוד
כאלו
דברים.
*אם
אני
מתחבר
עם
החברים
בצורה
נכונה,
אז
אני
נמצא
בקשר
נכון
עם
הבורא,
כי
אני
בונה
אותו,
אני
עושה
אותו,
אני
אוסף
אותו
כלפיי,
מגלה
אותו
כלפיי
ונמצא
בקשר
עימו.
אני
אוסף
אוסף
אוסף
חברים,
נדבק
אליהם,
הם
נמצאים
בתוך
הרגש
שלי,
בליבי.
דרך
זה
אני
מרגיש
שאני
מתקרב
לבורא,
אני
בונה
את
דמות
הבורא.
אתם
עשיתם
אותי,
דרך
מה?
דרך
זה
שאני
מחבר
את
החברים
בתוך
הרגש
שלי,
בתוך
הלב
שלי.
כך
אני
מגיע
אליו*.
ש:
בחירה
חופשית....
ר:
לא
אתה
בחרת.
אנחנו
מדברים
על
בחירה
חופשית
לגבי
ההשקעה
שהאדם
צריך
לתת
אחרי
שמעוררים
אותו..
יש
לו
הזדמנות,
לאחרים
אין
הזדמנות
כזאת.
עוד
לא
הגיע
הזמן
שלהם,
ולכן
הם
לא
מקבלים
התעוררות.
העיקר זה איך אפשר בלב להידבק בחברים ודרכם לבורא. דרך החברים לבורא. הבורא נמצא בתוך החברים. *אם אני חודר ללב החבר, שם אני נפגש עם הבורא. אי אפשר אחרת*, הוא לא נמצא מחוץ לזה. *זה מאוד חשוב*.
ש:
מה
זה
שאם
שאני
לעצמי?
ר:
*אם
אני
חושב
על
עצמי,
אז
מי
אני?
אני
לא
בן
אדם,
אני
בהמה*.
היא
חושבת
רק
על
עצמה
בצורה
אינסטינקטיבית
ולא
מגלה
שיש
גם
רצון
של
אדם
שחושב
דרך
החברים
לבורא.
אנחנו
צריכים
כל
הזמן
להשתדל
להיות
בתוך
השאלות
הללו,
עד
שהן
יהיו
מורגשות
ברצון
שלנו
ולא
נצטרך
לדבר
במילים,
אלא
כל
משפט
יהיה
כהרגשה
שמוכנה
אצלנו,
כבר
נמצאת
בתוכנו.
ש:
אני
צריך
להאמין
בשכר
ועונש..?
ר:
כן,
צריכים
להאמין
בשכר
ועונש
וכל
פעם
לראות
כמה
השכר
והעונש
משתנים.
יכול
להיות
שמה
שהיה
לך
אתמול
מורגש
כעונש,
היום
גדלת
ואתה
רואה
אותו
כשכר.
ש:
מה
זה
לחדור
ללב
החבר?
ר:
לחדור
ללב
החבר
זה
שאני
רוצה
לעבוד
עם
הרצונות
שלו,
למלא
כל
מה
שהוא
רוצה.
לכל
אחד
יש
רצון
כמעט
אינסופי
והוא
לא
יכול
למלא
את
הרצון
של
עצמו
אף
פעם.
אלא
כל
אחד
ממלא
את
הרצון
של
החבר
וכך
אנחנו
מגיעים
למצב
של
ע"מ
להשפיע.
*אם
אני
רוצה
למלא
את
הרצון
של
החבר,
אז
הבורא
נמצא
בתוך
הפעולה
שלי
והוא
ממלא
את
הרצון
של
החבר.
כך
אנחנו
נותנים
לבורא
עבודה
ומתקרבים
לתיקון*.
ש:
מה
הפעולה
שאני
צריך
לעשות
כדי
להיכנס
לליבו
של
החבר?
ר:
אני
מתאר
לעצמי
מה
החבר
רוצה,
ומתחיל
להתקרב
לרצון
הזה
שבו,
ולתאר
מהרצון
לקבל
שלי
את
הרצון
שלו
וכך
מקרב
את
הרצון
שלי
להשפיע
לרצון
לקבל
שלו.
אני
מקבל
את
הרצון
לקבל
שלו
ככלי
שאני
צריך
להיות
אמצעי
למילוי
שלו.
כלומר
*אני
מקשר
את
הרצון
שבחבר
עם
הבורא,
ואותו
דבר
החבר
עושה
עם
הרצון
שלי
והבורא.
הוא
האמצעי,
ממלא
דרך
הצינור
שלו
את
הרצון
לקבל
שלי,
את
הלב
שלי.
כך
אנחנו
קשורים
יחד
ונמצאים
בלב
משותף,
במילוי
המשותף,
ויש
לנו
נשמה
שבנינו*,
רצון
כללי
שכולנו
נמצאים
בשיתוף.
*אני
חייב
את
הבורא,
אחרת
איך
ארגיש
את
החבר,
איך
אמלא
את
החבר,
איך
אתקשר
לבורא,
איך
אתקשר
לחבר?
בכל
הפעולות
האלו
אני
חייב
את
הבורא,
הוא
מבצע
אותן,
אני
רק
מי
שמזמין
את
העבודה,
לכן
היא
נקראת
עבודת
ה*'.
ש:
איך...?
ר:
בתפילה
שלי,
בבקשה
שלי,
אני
רוצה
שכך
יקרה.
אני
רוצה
להגיע
לרצון
של
החבר,
להגיע
לרצון
של
הבורא,
אני
רוצה
לקשר
ביניהם,
לעשות
צינור
ביניהם.
*הצינור
זה
אני.
אני
רוצה
רק
דבר
אחד,
להיות
הצינור
שבאמצעותו
הבורא
ממלא
את
הלב
של
החבר*.
*אני
לא
יודע
מה
זה
רצון
של
החבר,
אני
רק
מקבל
מראש
שכל
חבר
וחבר
רוצה
לפתוח
את
עצמו
למילוי,
ואני
יכול
להיות
הצינור
שימלא
לו
את
הרצון,
אחרת
הוא
לא
יוכל
להתמלא*.
לכן
כל
אחד
צריך
לעבוד
בשביל
החבר.
זה
נקרא
שביל,
צינור,
דרך.
כך
אנחנו
צריכים
לעבוד
כל
אחד
בשביל
האחרים.
ש:
זה
לא
משנה
אם
עושה
את
זה
ברצון
טוב
או
מכאנית?
ר:
ודאי.
תאר
לעצמך
את
המצב
הזה
ותתחיל
כך
להתאמן.
כמו
שאתה
עושה
עם
ילדים
קטנים,
כך
גדלים.
ש:לילדים
יש
לי
אפריורי,
אהבה.
איך
אני
מפתח
אהבה
לחברים?
ר:
יש
לך
חברה,
אתה
צריך
לקבל
ממנה
נטייה,
כוח,
דחייה,
דוגמה
לקשר
עם
החברים,
מאין
ברירה,
מאין
ברירה.
אם
אני
לא
מתקשר
אל
החבר,
אני
דרכו
לא
יכול
להתקשר
לבורא.
הוא
נמצא
בדרך.
ש:
האין
ברירה
הזאת
הופכת
אחכ
למשהו
אחר?
ר:
לקשר,
לקשר
לבבי.
*החבר
יותר
חשוב
לך
מעצמך.
למה?
כי
החבר
מקשר
אותך
עם
הבורא.
הוא
מקשר
אותך
למקור
החיים,
אז
ודאי
שנעשה
בעיניך
יותר
חשוב,
כמו
אפס
ואחד,
הרב"ש
כותב*.
אתה הנציג של הבורא כלפי העולם, כלפי כל הכלי הרוחני, אתה הנציג. מתוך כך אתה מתחיל להרגיש מה זה נקרא לתקן את הבריאה, לנהל את הבריאה ולמלא אותה דרכך.
אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אבל *אם אתה לא עושה פעולות כאלו עם החברים, אתה לא מוכן לפנות לבורא. אל תחפש לעצמך תירוצים*.
בהתחלה
אני
רוצה
להיות
כצינור,
צינור
בין
הבורא
לחברים.
לא
שאני
יודע
איזה
רצונות
בדיוק
אני
צריך
למלא
ומה
בהתאם
לזה
לקבל
מהבורא
כדי
למלא
את
הרצונות
האלה.
*אני
צינור,
אני
פשוט
רוצה
להיות
המקשר
בין
הבורא
לחברים.
בלי
חשבונות.
החשבון
רק
אחד,
להיות
המקשר*.
ש:
מה
מניע
את
התהליך
הזה?
ר:
אני
מבטל
את
עצמי
גם
כלפי
החברים
וגם
כלפי
הבורא,
ובכך
אני
נעשה
צינור.
ש:
אדם
לבדו
בעשירייה
מנסה
להתבטל
ולהפוך
לצינור....?
ר:
לא.
אדם
אחד
לא
יכול
להחזיק
כלום
כי
הוא
לא
יקבל
שום
דבר.
הוא
צריך
להיות
מקושר
לפחות
עם
עוד
אחד
כדי
להיות
בשבילו
מעבר,
CHANNEL
ורק
כך
הוא
ירגיש
שהוא
שייך
לבורא
מצד
המילוי
ומצד
שני
שייך
לחבר
מצד
החיסרון.
*בהבדל
בין
שני
הנתונים
הללו,
מילוי
מצד
הבורא
וחסרון
מצד
החבר,
הוא
ירגיש
איך
הוא
עובד
ונמצא.
זה
באמת
כבר
קובע
את
הדרגה
הרוחנית
שלו.
כלפי
החבר
הוא
הופך
להיות
כבורא,
כתחנת
מילוי,
וכלפי
הבורא
הוא
נמצא
כתחנת
קבלה,
מקבל,
אבל
מקבל
לא
לעצמו
אלא
בשביל
החבר
ולכן
מקבל
נכון.
יוצא
שיש
כבר
בתוך
האדם
שמקשר
את
הבורא
עם
החבר,
גם
חלק
מהבורא
וגם
חלק
מהנברא.
2
החלקים
האלה
מתקשרים
בו,
והתוצאה
מהפעולה
הזאת
נקראת
ספירה*.
ש:
מה
קורה
שכל
העשירייה
הופכת
לצינור?
ר:
הם
מקבלים
נשמה,
שם
הם
מגלים
נשמה
וכך
הם
מגלים
בינתיים.
רק
בהתקשרות
הנכונה
לרצון
לקבל,
שמסוגלים
להפוך
אותו
לע"מ
להשפיע,
ורצון
להשפיע
של
הבורא.
יש
פה
עוד
הרבה
דברים,
אנחנו
לא
מסוגלים
בעצמנו
להיות
כלי
קבלה
אלא
רק
להיות
המשרתים
לכך.
עוד
נדבר,
אבל
אנחנו
נכנסים
כבר
לפעולות
מעשיות,
טובות,
נכונות.
שמדברים
על
כך
זה
כבר
טוב,
זה
כבר
מתחיל
להיבנות
בנו.
הבורא מביא לך את החברים האלה, אפילו שלא היית בוחר בהם באף אחד, אבל בכל זאת הם אלו שהבורא סידר לך. *תתחיל להעריך אותם לא בגלל שהם חכמים, לא בגלל שהם חריפים בשפה או בעוד משהו, אלא פשוט בגלל הבורא מביא אותם אליך כדי שאיתם תבנה את המקום לגילוי שלו. תנסה ותראה שבכך דווקא תצליח*.
ש:
פשוט
מבקשים
על
הרצונות
החברים?
ר:
הכי
חשוב
לי
כל
הזמן
להשתוקק
לגלות
רצונות
של
החברים,
למה
הם
משתוקקים?
מה
היו
רוצים?
איך
אני
אשתמש
ברצונות
שלהם
כדי
לקרב
אותם
לבורא,
כדי
לסדר
את
הקשר
שלהם
עם
הבורא,
קשר
יותר
חזק.
*חלק 2 - חיבור העולם בדור האחרון*
מי ששייך לזה חייב להשתדל להגיע למצב שהוא יהיה עובד ה', כלומר שהוא ימשיך את האור מלמעלה וימסור אותו לכל ייתר החלקים של הנשמה הכללית. מי שלא מבין, לא מסוגל, לא שייך לזה, שפשוט יתפקד בצורה יפה, אנושית, שיבין שעתיד הטוב של העולם תלוי בקשר הטוב בין בני האדם.
*אנחנו
צריכים
להגיע
למצב
שבו
אנחנו
מגלים
שקשר
בינינו,
קשר
נכון
וההדדי
הוא
הכרחי
כדי
להתקיים*.
לאט
לאט
המצב
הזה
צריך
להתברר.
אנחנו
מתקרבים
למצבים
מאוד
לא
פשוטים,
קריטיים,
מלחמות
נגד
האקלים
שמתחיל
לרדת
עלינו,
ומלחמות
בין
מדינות
ועוד
הרבה
דברים.
יהיה
רעב,
אנחנו
רואים
שכבר
עכשיו
מתחיל
להיות
עניין
של
דם
צפרדע
כינים,
כל
אלו
שהתגלו
במצרים
העתיקה
כביכול,
גם
עומדים
להתגלות
לנו.
ש:
המצב
אומר
שאנחנו
נכשלים
בהפצה?
ר:
*ודאי
שאנחנו
מפגרים
בהפצה,
מפגרים
בקשר
בינינו
ובקשר
מאיתנו
לבורא
ומהבורא
לאנושות.
אנחנו
באמצע
ואנחנו
מקור
הבעיות*.
אנחנו רואים בעולם שלנו שהמצב כל הזמן יורד וממש נעשה יותר ויותר גרוע. לפני גמה"ת המצב יהיה הכי גרוע, זה נקרא הושענא 3 שעות, כמו שאנחנו אומרים בסוכות. דווקא המצבים האלו לפני גמר התיקון יהיו הכי קשים. נכין את עצמנו לכל דבר, אין ברירה, האנושות רוצה או לא רוצה אבל בכל זאת מדרדרת לזה. אבל אנחנו יכולים להעביר כל הדברים האלה מהרגשה חומרית להרגשה רוחנית, וכך נגיע למצב שאנחנו כן נשיג את הקלקול הגדול הזה בתוך ההשגה, הבנה, המודעות שלנו. זה יהיה מספיק לנו כדי לרצות את התיקון הסופי.
אנחנו צריכים לקבל יום יום על עצמנו את הכלל הזה. פשוט, כמו שאדם קם בבוקר הוא צריך לסדר את היחס שלו לעולם. אחד התנאים הוא שמתוך זה שכל העולם נמצא בקשר הדדי, ואני נמצא כגלגל שיניים קטן בכל המערכת הזאת, אני חייב לדאוג מתוך כך עבור כולם גם בפועל, לא סתם שאמרתי ואני פטור.
*תיקון
העולם
יקרה
לא
מכך
שכל
אחד
ילחם
עם
השני,
לא
שכל
אחד
ינצח
את
השני,
אלא
שכל
אחד
ינצח
את
עצמו*
כדי
להתחבר
לאחרים
בצורה
יפה,
בהשלמה.
נצטרך
לפי
זה
לראות
כמה
אנחנו
מתקדמים
לגמר
התיקון.
יש
לי
כאן
הרבה
מה
להגיד
אבל
לא
כדאי,
צריכים
לחשוב
ולגלות
את
זה.
כל
מדינה,
כל
עם,
כל
אדם
רוצה
להתחבר
עם
האחרים
כדי
להיות
איתם
בעבודה
יום
יומית,
יחד
בחיבורים,
במסחר,
בתעשייה,
בחליפת
החומרים,
בלעזור
זה
לזה.
בשביל
מה
לנו
להילחם
אם
אנחנו
יכולים
ע"י
השקעת
כוח,
כסף
וחומרי
גלם
להיות
מקושרים
זה
עם
זה?
בואו
נגיע
למצב
שנספק
זה
לזה
את
מה
שחסר,
מה
שצריך.
המלחמות
לא
עושות
שום
דבר
טוב
לאף
אחד.
אנחנו
צריכים
בעצם
להילחם
נגד
המלחמה.
*אנחנו
לא
מספיק
מבינים
שההפצה
היא
הנשק
שלנו
נגד
כל
מה
שמפריע
לנו
להגיע
לגמר
התיקון*.
זה
פשוט
עומד
על
בדרכנו
ואנחנו
צריכים
לסלק
את
המפריע
הזה.
לסלק
אותו
אפשר
רק
ע"י
הפצה.
אנחנו
צריכים
בכל
השפות,
בכל
הסגנונות
להסביר
מהי
מערכת
שהעולם
מתקיים,
איך
הוא
יכול
להיות
בהתקדמות
נכונה,
יפה,
ללא
מלחמות
וללא
בעיות,
ללא
צרות,
ללא
מקרי
מוות
מרעב
ומכל
מיני
דברים
שאנחנו
רואים
עכשיו
שמתגברים
יותר
ויותר.
אלא
הכל
תלוי
בחיבור
היפה
בינינו.
אנחנו
חושבים
שע"י
זה
שנתחבר,
נגיע
לזה
שיהיה
מסחר
יותר
טוב
ותעשיה
יותר
טובה
ותחלופה
יותר
וכן
הלאה.
כך
נראה
בעיניים
שלנו,
אבל
באמת
מה
שקורה
זה
*שע"י
החיבור
אנחנו
מעוררים
את
האור
העליון
והוא
מתחיל
לפעול.
פתאום
מאיזושהי
חתיכת
קרקע
קטנה
אנחנו
יכולים
לקבל
תבואה
שתספק
לכל
העולם.
כל
זה
תלוי
בברכה
מה
שנקרא,
באור
העליון
שמשפיע
על
העבודה
שלנו*.
לכן
אנחנו
צריכים
לתת
הרבה
כוחות
לקרבה
שלנו,
כי
רק
בה
אנחנו
מגיעים
לברכה.
אנחנו
רואים
כמה
שטחים
יש
לרוסיה
ומה
יש
לה
מזה,
כמו
שבעל
הסולם
אומר,
חומרי
גלם
ושטח
שעולה
על
כל
אירופה
כולה.
נו
ומה,
אלא
הכל
תלוי
ביחס
בין
בני
האדם.
ש:
למה
זה
נקרא
שמתקנים?
סה״כ
מתחברים
כדי
להשיג
יותר
תוצאות..
ר:
לא
אמרתי
בשביל
מה
מתחברים,
אלא
שהחיבור
גורם
לתוספת
תבואה.
את
זה
יראו,
אבל
לא
בשביל
זה
יתחברו
או
לא,
אלא
האם
זו
תהיה
התוצאה
או
הסיבה
לחיבור?
ש:
איך
אפשר
להטות
את
הסיבה
שתהיה
נכונה?
ר:
אני
פועל
על
החיבור
כדי
להגיע
לדבקות
בבורא.
*במידה
שאנחנו
מתקרבים
לבורא
ע"י
החיבור,
כך
נרגיש
ונגלה
תוצאות
טובות
בכל
מה
שאנחנו
עושים,
אבל
לא
שבשביל
זה
נתחבר*.
ש:
מה
אני
בתור
בנאדם
פשוט
אמור
לעשות
עם
הידיעה
הזאת?
ר:
אין
אדם
פשוט,
אלו
מילים
הכי
הכי
הרסניות.
*אין
אדם
פשוט.
כל
אחד
ואחד
חייב
לראות
את
עצמו
כגלגל
קטן
בתוך
המכונה
הגדולה.
אם
הגלגל
הזה
יעשה
איזשהו
קלקול,
כל
המכונה
תרגיש
זאת*..
תלמד
מה
יכול
להיות
תפקידך
הנכון.
זה
הכל.
ש:
מה
ההבדל
בין
מקובלי
העבר
לבין
הדור
שלנו?
ר:
מפני
שאנחנו
כולנו
נמצאים
במערכת
אחת
וכולנו
תלויים
זה
בזה,
אנחנו
בעבודה
הקטנה
שנו
מעלים
את
המקובלים
הגדולים,
הנשמות
הגדולות
עוד
יותר
למעלה.
גמר
תיקון
זה
גם
לא
סוף
הדרך..
היום יש מלא אנשים שלא רוצים להיות מקושרים עם כל העולם, נו אז מה? מאיפה אתה יודע שהם מנתקים את עצמם או לא מנתקים? ע"י מה מתנתקים, איזה קשרים יש להם עם העולם? אם הם לא משתמשים במים, חשמל, טלויזיה וכן הלאה, זה נקרא שהם מנותקים? יש עוד אלפי סוגי קשרים בין בני האדם. זה לא נקרא שהאדם מנתק את עצמו. מנתק את עצמו נקרא שמפסיק לקבל מהעולם בצורה רוחנית ומפסיק לתת לעולם בצורה רוחנית. זה גם ביחסים של בני האדם לעולם כמה הוא מבין ומרגיש, ולא כמה זה באמת. לכן לא כדאי לנו לקרוא כל מיני סיפורים כאלה ולחשוב שאנחנו מבינים בהם, תעזבו את זה, דברו על מה שאנחנו קוראים באגרות של בעל הסולם ורב"ש.