שיעור בוקר 09.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 814, "כתבי הדור האחרון", הקדמה

קריין: "כתבי הדור האחרון", הקדמה, "קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה", "כתבי בעל הסולם", עמ' 814.

קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה

"ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצויינים ביותר שבמין האדם, ואם אדם כמוני היום יגע ומצא כל זה בהספרים הגנוזים בארונות שלנו הרי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם יחידי סגולה שבדור יתיגעו בהספרים האלה, כמה מהאושר והטוב מוכן להם ולכל העולם כולו."

שאלה: האם בעל הסולם כתב זאת?

כן.

תלמיד: הוא כותב שהוא לא מהמצוינים ויש יחידי סגולה, שזה לא הוא כביכול.

כן. זו הצניעות שלו.

שאלה: מה זה להיות מצוין ובני סגולה?

זה להיות מצוין ובני סגולה.

תלמיד: במה?

בתורה.

תלמיד: האם הוא מדבר על הלמדנים של התורה, אנשים שעוסקים במשהו אחר ולא בקבלה?

לא. הוא מדבר על בעלי השגה.

קולי שבשופר למה בא?

"וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות".

הוא לא נותן פתרון אחר. כלומר אפילו אם זה יתגלה בכל העולם, ואפילו אם כולם ירצו ללמוד ולהשיג משהו מחכמת הקבלה, הם בכל זאת יצטרכו להתייגע ולהבין את מטרתה ושורשה בצורה השלימה. בזה הם יסובבו את העולם לכף זכות.

שאלה: מה זה אומר שהם צריכים להתייגע בספרים?

להשתדל להבין, להרגיש, לשאול שאלות, להתייגע. לא כמו במתמטיקה או בפיזיקה, אלא כמקובלים, בפנימיותם של הספרים.

תלמיד: למה הוא לא כותב "להתייגע בחיבור"?

כי זה כבר כתוב בספרים.

שאלה: האם לימוד חכמת הקבלה שייך לבני סגולה או לכל בני האדם?

"למי שליבו דואג בקרבו."¹, כך כתוב.

תלמיד: הוא מתכוון לעתיד לבוא, אני מניח.

גם אני לא יודע. אבל למי שיש משיכה לחכמת הקבלה, אז כנראה שהוא הנבחר.

שאלה: הוא כותב שזה "יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד". היה היום שיעור מאוד חזק, וגם אמרת, "תתאמצו, אל תוותרו, תשפשפו את זה בתוככם". האם יש פה עבודה שאנחנו צריכים לגעת בה, שהיא קרובה ללב שלנו, שאנחנו נמצאים בה כרגע?

הלב שלנו רוצה להתמלא בכל מיני תופעות מחכמת הקבלה, ואנחנו צריכים לכוון את הלב שהוא יתמלא בכוונה בעל מנת להשפיע כלפי כל הנבראים ודרכם לבורא.

תלמיד: כשאנחנו קוראים במאמר ולומדים יחד, ותוך כדי עושים מאמצים לחיבור ולבירור יחד עם רב"ש ואיתך, יש הרגשה כזאת שכאילו מטפטפות טיפות על הלב.

נכון.

תלמיד: האם יש אפשרות להיות בזה כל הזמן?

אתה שואל אותי? זה תלוי בכם, עד כמה יש לכם רצון, ושהרצון הזה מחובר לכל יתר הרצונות, עד כמה אתם יחד עוזרים להעלות את הרצון הזה מעל לראש שלכם, ולכוון אותו לבורא בתפילה.

תלמיד: הייתה היום הרגשה בשיעור, שהיינו באיזה בירור משותף על משהו שהוא מאוד קרוב לכל העשיריות, לכל עשירייה, לכל חבר. הצלחנו להגיע לאיזו נקודת בירור כך שכולם נותנים מכה על אותה נקודה. האם אפשר כך להמשיך, כל הזמן למצוא כזאת נקודה ולדפוק עליה יחד?

אני לא יודע. תשאלו את עצמכם.

תלמיד: האם זה כדאי, כדאי לחפש?

ודאי שכדאי להיות יותר עמוק, יותר גבוה ולכל הכיוונים. אבל האם תוכלו לדרוש את זה, זאת השאלה.

תלמיד: האם בזה אנחנו במשהו גם מכריעים את כל העולם?

ודאי. כי הכלים שלנו הם ממש כלים מהמרכז של כל העולם.

תלמיד: להשלים את התמונה הזאת של העבודה שאנחנו נכנסים אליה. פעם היה נהוג שאנשים לא מדברים על מה שהם מרגישים, כי אמרנו שזה לא רלוונטי, לא צריך להתעסק בזה, וגם כשמדברים, אז מדברים יותר כללי, אדם לא מתאר את מצבו. גם הסברת הרבה פעמים שזה לא טוב ולא נכון.

"לא לגלות מצפוני ליבו".

שאלה: כן. עכשיו כשאנחנו נכנסים יותר לעבודה של למעלה מהדעת, להשפיע, איך אפשר לדבר על זה, לשאול על זה שאלות, לברר את זה, מבלי לגלות מצפוני ליבו?

תשאלו בצורה עקיפה ואנחנו נבין. אין לי מה להוסיף. צריכים ללמוד את זה.

שאלה: מה ההבדל בין לבוא לפה ללמוד לבין להתייגע בספרים?

להתייגע בספרים לא ייתן לך שום תוצאה לעומת מה שאתה סופג כאן.

תלמיד: זה נראה שיש פה איזו עצה, ללמוד ולהתייגע בספרים. אני מדבר על בן אדם שמגיע לכאן, האם יש הבדל בין פשוט לבוא לשיעור, לבין לבוא לשיעור ולהתייגע בספרים?

הוא צריך להיות בשיעור יחד אתנו בלב ונפש. לפתוח את הנשמה שלו ולספוג מכל מה שיש.

תלמיד: לבוא לשיעור, לפתוח את הספר ולרצות להיות יחד, האם זה "להתייגע בספרים", זו ההמלצה של בעל הסולם פה?

כן.

(סוף השיעור)