שיעור בוקר 07.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', עמ' 427, דף תכ"ז,

דברי האר"י, אותיות ל"ו-ל"ט

1. קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', בעמוד 427, דף טכ"ז, אנחנו נמצאים בדברי האר"י אות ל"ו.

אות ל"ו

"ודע כי אלו הז' מלכין הם יוד, אלא שהם דוגמת הז' היכלות, שהם עשרה ונקראים בשם ז'. לפי שהיכל העליון כולל ג' היכלות ראשונות, והיכל התחתון כולל ב' היכלות אחרונים. וכן הוא הענין ממש בז' מלכין האלו, כי הם עשרה, ונקראים בשם ז' בלבד. ולהיות המלכים האלה בחינות דינים וגבורות, נמצא שהם כולם בסוד הנקבה, כנודע, כי הנקבה כולה דין."

אות ל"ז

"* וזה שכתב, ותא חזי רישא שירותא דמהימנותא וכו', בטש נצוצא דקרדנותא. שהוא שורש הדין הגנוז במעוי דאימא. כנזכר באדר"ז וזריק ניצוצין לש"ך עיבר. כי אלו המלכים להיותם דינין וגבורות חזקות נקראים בשם ניצוצי אש שיצאה מבוצינא דקרדנותא. והיה מספרם ש"ך ניצוצין, כל ניצוץ חלוק מחבירו, איש לעברו פנו. וזריקתם היתה עד שירדו למטה מעולם האצילות. ובהיותם שם, בריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר. כי להיותם דינים קשים, היה הפסולת של הקליפה מעורב בהם, וכאשר נזרקו למטה הובררו ונתקנו. והטוב והקדוש שבהם חזרו ליתקן ע"י המלך השמיני הנקרא הדר ועלו למעלה, והפסולת שבהם נעשו ממנו בחינות הקליפות והם נשארו למטה,"

* שער מאמרי רשב"י זיע"א פרשת פקודי דף

שאלה: מהם ז' מלכים?

ז' מלכים, מהמילה מלכות, אלו תוצאות שיצאו מהזיווג שבג"ר דנקודים.

תלמיד: אפשר להסביר עוד קצת?

ז' מלכים אלו הפרצופים שהתפשטו מג"ר דנקודים על ידי זיווג על הרשימות שיצאו מזיווג דראש דנקודים.

תלמיד: זיווג של ג"ר דנקודים?

כן.

תלמיד: על איזה רשימות?

בכל מלך ומלך, בכל פרצוף ופרצוף על רשימות משלו.

תלמיד: זה זיווג שכאילו מבטל את צמצום ב'?

היה גם ביטול צמצום ב', לכן זה נקרא ז' מלכין קדמאין דמיתו. אבל עם זאת היתה בכל זאת התפשטות, היתה התפתחות המערכת.

תלמיד: הזיווג הזה של ג"ר דנקודים זה הזיווג שמביא לשבירת עולם הנקודים?

כן.

תלמיד: אז כשמתחיל הזיווג הזה כמו שאתה אומר בג"ר דנקודים, איפה פה ז' מלכים, ולמה קוראים לזה ז' מלכים?

ז' מלכים עוד לא יצאו ממש בפועל, כי ז' מלכים הם ז' פרצופים, ז"ת, שמלכות היתה מעורבת בהם וגרמה לשבירה.

תלמיד: איזו מלכות היתה מעורבת בהם?

מלכות שהיתה בנקודים.

תלמיד: בג"ר דנקודים זה הביטול של צמצום ב'?

כן.

תלמיד: אבל מלכות היא אחת, למה אומרים פתאום ז'?

מלכות היא תמיד אחת, אבל איפה שמשתמשים בה, שם זה קורה.

תלמיד: מאיפה ז' מלכים ואחר כך גם המלך השמיני מגיעים? באיזה שלב בתהליך הזה?

בואו נקרא. אני לא יכול לספר עכשיו בעל פה את כל חלק ז'.

תלמיד: אפשר להסביר מה כתוב באות ל"ו?

כן. "ודע כי אלו הז' מלכין הם יוד, אלא שהם דוגמת הז' היכלות, שהם עשרה ונקראים בשם ז'. לפי שהיכל העליון כולל ג' היכלות ראשונות, והיכל התחתון כולל ב' היכלות אחרונים. וכן הוא הענין ממש בז' מלכין האלו, כי הם עשרה, ונקראים בשם ז' בלבד. ולהיות המלכים האלה בחינות דינים וגבורות, נמצא שהם כולם בסוד הנקבה, כנודע, כי הנקבה כולה דין."

אין לנו מה להגיד על זה, נקרא הלאה.

אות ל"ז

"* וזה שכתב, ותא חזי רישא שירותא דמהימנותא וכו', בטש נצוצא דקרדנותא. שהוא שורש הדין הגנוז במעוי דאימא. כנזכר באדר"ז וזריק ניצוצין לש"ך עיבר. כי אלו המלכים להיותם דינין וגבורות חזקות נקראים בשם ניצוצי אש שיצאה מבוצינא דקרדנותא. והיה מספרם ש"ך ניצוצין, כל ניצוץ חלוק מחבירו, איש לעברו פנו. וזריקתם היתה עד שירדו למטה מעולם האצילות. ובהיותם שם, בריר פסולת מגו מחשבה ואתבריר. כי להיותם דינים קשים, היה הפסולת של הקליפה מעורב בהם, וכאשר נזרקו למטה הובררו ונתקנו. והטוב והקדוש שבהם חזרו ליתקן ע"י המלך השמיני הנקרא הדר ועלו למעלה, והפסולת שבהם נעשו ממנו בחינות הקליפות והם נשארו למטה,"

* שער מאמרי רשב"י זיע"א פרשת פקודי דף

שאלה: הדר זה אצילות?

כן.

שאלה: מהם המלכים כאן?

מלכים מהמילה "מלכות". מלכות מעורבת בפרצוף ולכן הפרצופים האלה נקראים מלכים.

תלמיד: מהי הארת המלכות של צמצום א'?

הארת מלכות של צמצום א' זוהי הארה קטנה של מלכות הנמצאת בצמצום, אבל כזאת שיכולה להאיר ולתמוך בכלים שלא יפלו לעל מנת לקבל.

תלמיד: אז ההארה הזו היא דווקא כדי שהיא לא תיפול לכלים על מנת לקבל?

מלכות היא לא סתם כלים על מנת לקבל, מלכות היא הרצון לקבל אבל לא בהכרח הוא רוצה לקבל.

תלמיד: אז מדובר בהארה כדי להחזיק בצמצום א'?

כן.

תלמיד: רציתי לשאול על ההיכלות, היכל ראשון, היכל שני, שלישי.

בינתיים שיהיה כך כמו שאמרת.

שאלה: כתוב פה "כי אלו המלכים להיותם דינין וגבורות חזקות נקראים בשם ניצוצי אש שיצאה מבוצינא דקרדנותא." מה זה "בוצינא דקרדנותא"?

"בוצינא דקרדנותא" זו המלכות.

אות ל"ח

"* ואמנם יוד נקודות אלו היו זה על גבי זה, ואורך שיעור קומתם היה כמו עתה אורך האצילות ושיעור קומתו, כי עד מקום אשר הגיעו אותם הנקודות, עד שם הוא עתה עולם האצילות, ומשם ולמטה עולם הבריאה."

פירוש אור פנימי לאות ל"ח

"יוד נקודות אלו היו זה על גבי זה: יוד נקודות שאומר כאן הנה לא נחית כאן לפרש, אמנם רק ז' נקודות התחתונות היו זה למעלה מזה, אבל ג' הראשונות מהם היו בתיקון קוים. כנודע מכל המקומות.

והטעם שהז' נקודות התחתונות היו בקו אחד זה למטה מזה, הוא, כי ענין תיקון הקוים, יצא מכח עלית נה"י לחג"ת, שנכללו בחי"ב ובחי"ד יחד כנ"ל (דף ש"צ ד"ה וס"ג). כי אז נכללה המלכות בכל ספירה וספירה עד החכמה, ונתהוה משום זה קו חסד וקו דין בכל ספירה וספירה, וע"י הזווג המעלה אור חוזר נתיחדו זה עם זה בסוד הרחמים. כמ"ש זה במקומו ותחלת התיקון הזה נעשה בפרצוף הנקודים שיצא מנקבי העינים דס"ג. אמנם האור הזה לא הגיע רק להג"ר של הנקודים, ולא אל הז' תחתונות. וע"כ נשארו ז' הכלים התחתונים בלי תיקון קוים.

וצריך שתדע כאן כי הכלים דכל פרצוף נעשו מאותם הכלים שבפרצוף העליון ממנו אחר הסתלקות האורות שלהם מתוכם. כנ"ל (דף שי"ח ד"ה וכבר ביאר עש"ה). ובזה תבין אשר הכלי של הע"ס דנקודים נעשו מהט"ס תחתונות דס"ג שנמשכו למטה מטבור, ונסתלק האור מתוכם בעת צמצום נה"י דא"ק ולפיכך כיון שבהס"ג עדיין לא היו תיקון קוין, ע"כ יצאו הז' כלים התחתונים בקו אחד. אבל הג"ר שקבלו מהזווג שבנקבי העינים יצאו בתיקון קוין. ואע"פ שגם הז' כלים התחתונים לקחו ג"כ מהסתכלות עינים באח"פ, אין הארה קטנה זו מספקת להם לתיקון קוין.

שיעור קומתם היה כמו עתה אורך האצילות ושיעור קומתו. כי משיתוף דבחי"ד בבחי"ב והתכללותם יחד, נתהוה נקודת הצמצום החדשה בהעולמות, דהיינו במקום בחי"ב של הע"ס דסיום. כנ"ל דף ת"כ ד"ה ויפוזו. שהפרצוף הראשון שיצא במדת הסיום החדש, הוא פרצוף הנקודים. ואחריו כל פרצופי האצילות. ואותו המקום מנקודת הצמצום הישנה שהוא בעוה"ז, עד לנקודת הצמצום החדשה, הוא הנקרא מקום ג' עולמות בי"ע. ומתוך שהם עומדים במקום הזה שלאחר נקודת הצמצום שנתחדש, ע"כ נקראו ג' עולמות הללו ג' עלמין דפרודא. וזה אמרו שקומת הנקודים וקומת עולם האצילות, אורך אחד לשניהם. ומשם ולמטה עולם הבריאה. כמבואר."

שאלה: מה ההבדל בין עולם הנקודים לפרצוף נקודים?

תלוי איפה הוא מדבר על זה, כי עולם כבר מחולק לפרצופים ולא עומד כעולם, אבל פרצוף נקודים יכול להיות רק ראש, תוך, סוף, לפני שהוא סידר את עצמו כעולם.

תלמיד: מה מאפיין את הכלים שנמצאים בעולם הנקודים?

"עולם הנקודים" זה אותו עולם שנולד מכל התנאים שכבר היו בס"ג, ויצא ממנו.

תלמיד: אלה כלים ששייכים למלכות ויש להם מסוגלות כן להשפיע, כן להשתייך לבינה? נעשה איזשהו מיון כזה?

כן, כשהם מתחברים עם הס"ג. העיקר זה מה גודל החיבור עם הס"ג.

תלמיד: וכשאומרים "פרצוף נקודים", יש איזשהו אפיון לפרצוף כזה?

"נקודים" זה פרצוף שנולד מפרצוף ס"ג, נקודות דס"ג, ומתפשט למטה מטבור.

תלמיד: מה מאפיין את הפרצופים של צמצום ב'? מה המיוחדות שלהם?

בצמצום ב' יש שני דברים, צמצום וחיבור. מלכות מתחברת עם בינה, ועובדת לפי חוקי הבינה וההגבלות של מלכות.

שאלה: מה הסיבה שבעל הסולם משתמש בכמה שמות לדבר אחד? הוא רוצה לבלבל או להרחיב לנו את הידע?

לא, כנראה שבאמת יש סיבה לזה. מצד צמצום א', מצד צמצום ב', מצד החיבור שלו עם עולם יותר עליון. יש הרבה תפקידים לכל פרצוף, ולפי זה יש לו שמות שונים.

תלמיד: קשה ללמוד ולזכור כך, זה מבלבל. למשל ל-ז' נקודות הוא קורא באות הבאה ז' מלכים ובאות לאחר מכן ז' כלים. למה?

כי כך הם באמת מתראים.

תלמיד: זה אותו דבר, הוא פשוט מציג את זה בהבחן אחר?

כן, יכול להיות.

תלמיד: בסוף הקטע שקראנו בעל הסולם אומר שאצילות ונקודים הם באותו גובה. אחרי השבירה כביכול נקודים אמורים לרדת, אז למה הנקודים הם רק בגובה של אצילות?

לא. עולם הנקודים ועולם האצילות מתפשטים מטבור עד הפרסא.

שאלה: מה ההבדל בין כלים שמתוקנים בג' קוים לבין כלים שהם בקו אחד?

מה ההבדל בין ג' קווים וקו אחד? בג' קווים יש לך התכללות של חסד, דין, רחמים בכלי אחד, ואז הכלי הזה הרבה יותר חשוב מהכלי שבקו אחד.

תלמיד: מה זה קו אחד?

קו אחד זה רצון לקבל שקיבל איזשהו כוח מהאור על מנת להשפיע ועובד בצורה כזאת כמו שתמיד דיברנו. מה שאין כן ג' קווים זה כבר חסד, דין, רחמים, שמתחברים יחד וכל אחד מוסיף לשני. יש התכללות, זה הרבה יותר קרוב לתיקונים של כל המלכות.

שאלה: מה זה תיקון הקווים?

תיקון הקווים הוא שיש יכולת באור להתפשט בחסד, דין, רחמים, זאת אומרת בשלושת הקווים, בשלושת הנתיבים, וכך האורות בכל זאת מגיעים לכלים בצורה הרבה יותר מועילה מאשר בקו אחד.

תלמיד: אז מה צריך לתקן, למה זה נקרא "תיקון"?

תיקון ג' קווים. אם פעם היה רק קו אחד ולכן היה צמצום ועצירה להתפשטות האור, אז עכשיו בג' קווים הם יכולים להיות יותר בשילוב ביניהם.

תלמיד: בזה שהם מתפשטים כשלושה קווים, זה התיקון עצמו?

כן.

שאלה: מה זה אומר שיתוף בחינה ד' בבחינה ב' והתכללות? מה קורה בין שני בחינות שמשתתפות?

בחינה ד' היא רצון לקבל, בחינה ב' היא רצון להשפיע והיא בנויה על פני הרצון לקבל, והקשר ביניהן נותן לנו חיבור בין תכונת ההשפעה ותכונת הקבלה.

תלמיד: כתוב שמההתכללות ביניהן נוצרת נקודת צמצום חדשה.

כן, צמצום ב'.

תלמיד: מההתכללות ביניהן?

כן.

שאלה: כלים שמתוקנים בתיקון של ג' קווים אלו כלים יותר משודרגים מכלים שיש להם תיקון של קו אחד?

כן.

תלמיד: מה עוד הם יודעים לעשות לעומת כלים שמתוקנים בקו אחד?

הם יודעים להתקיים במצב שקו אחד לא מחזיק. ג' קווים עוזרים זה לזה, הם מחזיקים זה את זה, ולכן הם יכולים לקבל ולעבוד במצבים שקו אחד לא יכול לעבוד. אנחנו רואים שככל שהכלים והאורות יורדים מלמעלה, כך יש צורך בג' קווים.

תלמיד: האור כל הזמן מאיר כלפי הכלים?

כן.

תלמיד: כשהוא פוגש כלי שמתוקן בתיקון דקו אחד, אז יש לכלי הזה יכולת מסוימת להכיל אותו. מה קורה כשהוא פוגש כלי שיש בו תיקון דג' קווים?

הכלי יכול לעבוד בהתכללות של ג' קווים ואז להביא לאור כלי משותף בג' קווים שכן יכול לקבל את האור במשהו.

תלמיד: מה הוא כולל?

הוא כולל חסד, דין, רחמים.

תלמיד: מה הן התכונות האלה?

תכונות של בינה שמעורבת עם המלכות.

תלמיד: היכולת לקבל את האור בעל מנת להשפיע כבר מאז צמצום א' היא זאת שמקנה לכלי אפשרות להתקשר עם האור.

שם זה רק צמצום, הגבלה. וכאן זה שיתוף, שעל ידי זה שמגבילים את הכלי נותנים לו יכולת להתקשר עם כלים אחרים.

בואו נקרא, אני ממליץ. אלו דברים שתמיד יש בהם עצירה ומחפשים איך לצאת.

אנחנו צריכים לקרוא, פשוט לקרוא.

אות ל"ט

"ואמנם אור אלו יוד נקודים היה רב מאד, וגם נתוסף בהם אור העליון, ולא היה בהם כח לקבל, ואז אותם הכלים מתו. פירוש, שירדו למטה, למקום שהוא עתה בריאה, וירידה זו היתה מיתתן. ואמנם אין זה רק בז' נקודות תתאין, כי ג"ר היה כח בכלים שלהם לקבל אור שלהם ולא מתו. אך הז' כלים של הז' תתאין הם אשר מתו וירדו במקום שהוא עתה בריאה וזהו מיתתן. ואמנם זמן מיתתן היה, כאשר יצאו בסוד נקודים. כי כאשר יצאו מסוד עקודים, שהוא היותן יחד בכתר נכללים, שמשם יצאו ונחלקו ליוד נקודין אז היה יציאתם, ומתו תכף, כמ"ש באדרא, כהני זיקין, דאכתיש אומנא בפרזלא ונפקי זיקין, ודעכין לאלתר."

קריין: אור פנימי ל"ט, בעמ' הקודם.

פירוש אור פנימי לאות ל"ט

"נתוסף בהם אור העליון: כי מלבד שהיה להם מתחלת אצילותם, מהזווג של נקבי העינים, הנה הגיע להם עוד פרצוף שלם דגדלות, ע"י הזווג דע"ב ס"ג, שאור הראשון נקרא בשם עיקר אצילותם. והאור הב' נקרא בשם ''תוספות". וזה אמרו נתוסף בהם אור העליון.

ולא היה בהם כח לקבל וכו': כי הכלים היו קטנים מהכיל האור הגדול ההוא שבא בבחינת התוספות. כי האור הזה היה מבחינת ג"ר, והכלים שלהם התחילו מבינה ולמטה, (כנ"ל דף תט"ז ד"ה וחב"ד). וע"כ לא נתקיימו עד שבא המ"ה החדש וחיבר אותם עמו ונתגדלו הכלים ואז נתקיימו. כמ"ש במקומו.

ג"ר היה כח בכלים לקבל אור שלהם. היינו אור שלהם דייקא, מה שהיה להם מתחילת אצילותם דהיינו אור א' הנ"ל בדיבור הסמוך. אבל אור הב' הנקרא בשם תוספות, הנה הוא לא נתקיים גם בג"ר. והיינו הביטול אחורים דאו"א, והפגם דנה"י דכתר. שמביא הרב לעיל.

כאשר יצאו מסוד עקודים כו' ונחלקו ליוד נקודין אז היו יציאתם, ומתו תכף. כי מתחלה באו כל האורות ונתכללו בכלי דכתר דנקודים, וכלי זה עדיין נחשב לעקודים, כלומר, לבחינת פרצוף ס"ג, משום שיש בו בחי"ב דהתלבשות. (כנ"ל דף תי"ג ד"ה עתה תבין. עש"ה). ויש בו עצמות אור האזן, אמנם אח"כ מתוך הארת יסוד דא"ק, נתפשטו נה"י דכתר הזה, לתוך או"א, ושבו או"א פב"פ ונזדווגו בסוד המ"ן דה"ת בסוד נקודה דנטיל אבא, ונעשה הזווג הגדול בסוד הסתכלות עיינין דאו"א זה בזה. כמ"ש במקומו. ואז כאשר נתפשט האור הגדול הזה ממעלה למטה אל הכלים דנקודים, דהיינו להתחלק ליוד נקודים, כי כל כלי וכלי היתה כלולה מיוד, כנודע בסוד ש"ך ניצוצין, תכף נשברו ומתו, בסוד כהני זיקין דאכתיש אומנא בפרזלא ונפקי זיקין ודעכין לאלתר. והם ש"ך זיקין. כי כל מלך כלול מן ד' בחינות: חו"ב תו"מ, ובכל בחינה היתה בה עשר נקודות, הרי ארבעים זיקין לכל מלך, והם שמונה מלכים, הרי ח' פעמים מ' שהוא ש"ך. וז"ס ש"ך הניצוצין הנזכרים בכל המקומות כמ"ש עוד במקומו."

(סוף השיעור)