שיעור צהריים 09.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא "לך לך" - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "לך לך" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 8.

"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט", שפירושו, שהריב היה, שכל אחד אמר, שהצדק אתו. כי אלה שהיו בבחינת רועי מקנה לוט, היו אומרים, אם אנחנו נוכל לבנות הבסיס שלנו על השכל, המכונה תוך הדעת, לא יהיו לנו עליות וירידות. כי תמיד אנחנו נהיה במצב עליה. כי במקום שהשכל מחייב לעשות את המעשים, אין מי שיפריע להם. אם כן בזמן שאין לנו ברירה, אז אנו מוכרחים ללכת בלמעלה מהדעת. אבל בו בזמן שיש לנו הזדמנות לבחור ללכת בתוך הדעת, אז להיפך, אנו צריכים לומר, שיש מזה נחת למעלה, בזה שמהיום והלאה לא יהיו לנו ירידות בעבודה. אם כן, בטח שהדרך שלנו היא יותר נכונה. אבל רועי מקנה אברם, אלו אנשים שהבסיס שלהם היה דוקא על אמונה למעלה מהדעת, שאמרו, אם הקב"ה היה רוצה, שאנו נעבוד על בסיס של השכל, לא היה מלכתחילה מתנהג עמנו בבחינת הסתרה. אלא שבטח זאת היא הדרך המוצלחת ביותר. ולכן אין לנו לחפש הזדמנויות להפטר מן האמונה למעלה מהדעת."

(הרב"ש. מאמר 35 "כשהאדם יודע מהי יראת ה'" 1985)

זה השוני הגדול שיש בין מקנה אברהם למקנה לוט. מי שהולך בדרך אברהם הוא הולך באמונה למעלה מהדעת, מי שהולך בדרך מקנה לוט הוא הולך בתוך הדעת, וההבדל ביניהם הוא מאוד מאוד גדול. מי שהולך בדרך אברהם הוא תמיד הולך בלזכות לכוח האמונה, ומי שהולך בדרך של לוט הוא ההיפך, הוא רוצה תמיד להיות בדרך של בתוך הדעת, בדרך של קללה. לכן כך הוא גדל, או בתוך הדעת או בלמעלה מהדעת.

תלמידה: בפועל אנחנו יודעים שאנחנו עובדים גם בשכל וגם ברגש. האם אנחנו צריכים לשלב את שתי הדרכים, רועי מקנה לוט ורועי מקנה אברהם, או רק לשלב את אברהם בדרך שלנו?

אנחנו צריכים ללכת בדרך של אברהם, וכל הזמן להשתדל ללכת בדרכו שהיא באמונה למעלה מהדעת. מה שאין כן, הדרך של לוט היא אמונה בתוך הדעת, ובדרך הזאת אי אפשר להצליח.

תלמידה: כלומר הדגש הוא על האמונה, זה לא עניין של שכל ורגש, אלא איפה נמצאת האמונה.

כן, ודאי.

תלמידה: פה הוא מתאר שכשאתה הולך בתוך הדעת, אז אין לך ירידות. וזה מאוד נוח ובטוח, כי אנחנו כל הזמן מחפשים איך לדעת שאנחנו בכיוון הנכון. מאיפה אדם לוקח כוחות להתנתק מהבסיס הבטוח הזה ולהגיד, "אני רוצה ללכת באמונה למעלה מהדעת"?

זה יורד עליו מלמעלה, אם אפשר כך להגיד. אז הוא עוזב את הדרך שבתוך הדעת ומתחיל לטפס בדרך של למעלה מהדעת.

תלמידה: זה הציווי של "לך לך".

זה הציווי של הנשמה, כך הייתי אומר.

תלמידה: אם אנחנו נמצאים בתוך הדעת ומזהים שאנחנו בתוך דעת, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לזרז את הופעת הציווי הזה של הנשמה?

אם אנחנו נמצאים בתוך הדעת, אז אנחנו צריכים להשתדל לא להסכים עם הדרך הזאת, אלא לעשות מאמצים כדי לעלות למעלה מהדעת. זה לא פשוט, זה מבלבל את האדם, והייתי אומר שזה לא לכולם. אלא אנשים שיש להם מבחינת שורש הנשמה יחס ללכת למעלה מהדעת, הם כן מסוגלים כך לעשות. אבל אנשים שנמצאים בתוך הדעת ורוצים ללכת לפי דעתם, הם נשארים כך. יש בזה הרבה הבחנות, אבל באמת, בהחלט, הדרך היא ללכת בעיניים עצומות.

תלמידה: שמעתי שאמרת שרק אנשים שמשורש נשמתם יכולים ללכת למעלה מהדעת, הם יצליחו.

כן.

תלמידה: אבל ממה ששמעתי שכתבו לנו החכמים, כולם צריכים לדעת אותי מקטנם ועד גדולם. מה זה אומר?

כולם צריכים להשתדל ללכת באמונה למעלה מהדעת, עד שחוקרים ומבינים מה זה יכול להיות. אבל לא כולם מצליחים.

תלמידה: האם בסופו של דבר כולם אמורים להצליח או לא?

אני לא יכול להגיד, לא.

תלמידה: האם השגת הבורא תהיה בתוך הדעת שלהם?

כן ולא.

תלמידה: האם אנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו ללכת למעלה מהדעת?

לא, זה בכלל לא עלינו. אלא למי שיש ביסוד הנשמה שלו דחף או משיכה לעלות למעלה מהדעת, אז הוא מגיע לזה. ומי שאין לו, אז אין לו.

תלמידה: מה אנחנו צריכים לשאוף שיהיה?

ודאי שאנחנו צריכים לשאוף שנהיה כולנו בלמעלה מהדעת. אבל עם זאת, מה שהקדוש ברוך הוא יקבע לזה אנחנו מסכימים.

תלמידה: האם בתפילות שלנו, בכוונות שלנו, בחינוך שלנו, אנחנו רוצים שכל החברים שלנו וכל הילדים שלנו יגיעו לדרגה של למעלה מהדעת, או יש משהו אחר שאנחנו צריכים לרצות עבורם?

אנחנו רוצים שכל באי העולם יזכו לאמונה למעלה מהדעת, כן.

תלמידה: היום בבוקר היה בירור גדול על עומק ההרגשה, שהיא קובעת, ולא המחשבה או הדיבור אפילו שהם מצדיקים את הבורא. אנחנו לומדים שאדם צריך לפנות לבורא לבקש ממנו שהוא יעזור לנו. האם העזרה היא לקבל הרגשה של אמונה למעלה מהדעת? מה זה לקבל אמונה למעלה מהדעת, שאדם מקבל את זה?

האדם מקבל יכולת להעלות את עצמו למעלה מדעתו.

תלמידה: האם זה אומר שאם יש לי דעת, אז אני שמה אותה בצד ואומרת שאני מקבלת את דעת הבורא, זה מה שעכשיו יכנס למחשבות שלי, לזה הכוונה? האם האמונה הזאת נכנסת בהרגשה, במחשבה, בדיבור?

תשאלי על זה כל הזמן ויכול להיות שתזכי.

תלמידה: יש לנו את מקנה לוט ומקנה אברהם. האם אפשר להגיד שמקנה לוט הוא היצר הרע, צד שמאל, ומקנה אברהם הוא היצר הטוב, צד ימין?

אפשר להגיד.

תלמידה: אנחנו יודעים שמקובלים אומרים לנו להיות עשרים ושלוש וחצי שעות בקו ימין וחצי שעה בקו שמאל, כלומר אנחנו צריכים לעבוד בשניהם. האם יש מקום גם ללוט וגם לאברהם?

כן.

תלמידה: אבל לרוב אנחנו צריכים להיאחז באברהם.

כן.

תלמידה: איך עושים את זה?

איך עושים את זה? פשוט עושים.

תלמידה: ברור שצריך לעשות את זה. אבל לפעמים אני רואה על עצמי או על כל אדם שבדרך, שהוא נגרר נגיד ב 30% למקנה לוט והשאר אברהם, ואנחנו רוצים שהרוב יהיה אברהם ולא מקנה לוט. איך אפשר להשתפר בזה יותר?

על ידי התפילה, על ידי נטיית הרצון.

תלמידה: פעם שמעתי שאמרת שלמקובל בזמן קצר יש המון עליות וירידות. האם זה אומר שלאדם שבאמת עובד יש המון עליות וירידות, זאת העבודה, זה נקרא מקנה אברהם?

לא, לאו דווקא.

תלמידה: כי הוא אומר שלמקנה לוט אין עליות וירידות רק למקנה אברהם.

אני לא חושב שזה עד כדי כך שמקנה לוט הם ממש קבורים בארץ. אלא יש עליות וירידות לאלו ולאלו.

תלמידה: כמו שאני מבינה, יש לי במחשבות את הדעת ואת למעלה מהדעת שזה החלק של הבורא, ואני צריכה לעשות את הבחירה ולצאת לבורא. איך אני יודעת לעשות ההפרדה מה שלי ומה של הבורא בתוכי?

כלומר, מה זה בתוך הדעת ומה זה למעלה מהדעת?

תלמידה: כן, כי הכול בראש שלי.

את צריכה לבקש שהבורא יראה לך את זה.

תלמידה: מה זה אומר ללכת בעיניים עצומות? כלפי מה עוצמים את העיניים?

כלפי עניין הדעת.

תלמידה: מה זה?

אני לא רוצה להתקדם בדרכי הרוחנית ללא דעת.

תלמידה: לְמה אני עוצמת העיניים, האם לרצון לקבל שלי?

כן.

תלמידה: גם אם הוא לא שבע רצון, אני לא מתייחסת לזה, זה העניין?

כן.

תלמידה: כי לפעמים אני חושבת שלמעלה מהדעת זה בתוך החברים, בתוך הקבוצה, בכל מה שהוא לא אני. אבל יש פה גם את העניין של השגחת הבורא כלפיי ולהסכים לכל דבר שהוא עושה איתי. אז איפה העיקרון הזה של למעלה מהדעת, ביחס למה?

הוא נמצא בהחלטה שצריכים ללכת למעלה מהדעת.

תלמידה: האם זה ביחס להשגחת הבורא כלפינו או ביחס לעבודה שלנו עם החברים?

כלפי השגחת הבורא.

תלמידה: אז לעצום עיניים לכל מה שאני מרגישה שהוא לא רצוי בעיניי, ולהתקדם.

אבל זה יהיה בתוך דעתך.

תלמידה: זה יהיה בתוך דעתי?

לפי מה את עוצמת את העיניים?

תלמידה: אם הבנתי נכון, אני עוצמת עיניים כאשר אני רואה שמה שהבורא עושה איתי הוא לא נכון, ובכל זאת אני מסכימה.

נגיד.

תלמידה: נמשיך לחשוב על זה.

כן. כאן צריכים הרבה מחשבה.

תלמידה: כשמגיע מצב שאני רואה שיש לי רצון שמתנגד, אז עכשיו יש לי הזדמנות לעשות איזו פעולה, ולכל פעולה צריכה להיות כוונה. אני רוצה לברר עם איזו כוונה נכונה עולים מעל הדעת. אני מזהה שלפעמים אני עולה מעל הדעת כי החלטתי מראש שאני פה וזה מה שאני רוצה, בוחרת, אלו המקובלים, המורים שלי. לפעמים כי נמאס לי מהאגו שלי. לפעמים כי אני מרגישה שאני פוגעת בעשירייה שלי. ולפעמים כי אני רוצה לעשות נחת, אומנם זה קורה מעט מאוד. עם איזו כוונה נכונה אני עולה מעל הדעת?

את צריכה לבחור.

תלמידה: אני בוחרת?

כן, את.

תלמידה: האם כל הכוונות האלה הן לגיטימיות, וגם כדי לא לפגוע בעשירייה זו כוונה נכונה?

את זה אני לא יכול להגיד.

תלמידה: כי זה מרגיש לי רק פעולה בלי כוונה פנימית. האם הכוונה צריכה להיות מחוברת לבורא או לחברים?

הכוונה צריכה להיות מחוברת לבורא.

תלמידה: שמעתי אותך אומר שיש עליות וירידות גם בדרך לוט וגם בדרך אברהם. מה ההבדל בין הירידות של דרך לוט לירידות של דרך אברהם?

בדרך.

תלמידה: מהמאמר שמעתי שאם אין ברירה, אז עולים מעל הדעת. זאת אומרת הם לא פוסלים את מעל הדעת, הם רק אומרים שאם אפשר בשכל להתחבר, אז מתחברים, ואם לא, אז עולים מעל הדעת. מה רע בזה?

בסדר.

תלמידה: במצבים קשים ומורכבים שאותם אני לא מבינה, אני הולכת למעלה מהדעת כדי להרגיע את הדעת. אני אומרת "אין עוד מלבדו", מתחברת לעשירייה, עושה תורנות, מנסה לעשות מה שאפשר. אבל זה עדיין מרגיש בתוך הדעת, איפה הקפיצה שהיא באמת כלפיו ולא רק על מנת להרגיע את עצמי?

תגידי לי את במה את רוצה לבחור.

תלמידה: אני רוצה לבחור בו ולא מצליחה, בכל פעם אני מסתכלת אחורה ורואה שזה לא היה בו.

מה זה נקרא לבחור בבורא

תלמידה: להרגיש שאני נדבקת בו, שאני בוחרת לעשות לו נחת רוח דרך כל הפעולות והמצבים

ואיך זה הולך לך?

תלמידה: לא הולך. כשיש מצב קשה אני אומרת, "כן, אני למעלה מהדעת" ואז רואה איך בעצם אני מרגיעה את עצמי. נראה כאילו מבחינתי למעלה מהדעת איבד משמעות, למעשה על כל דבר אני אומרת "למעלה מהדעת", "אין עוד מלבדו", ובכל פעם זה נשאר באותה רמה.

בסדר, עוד נברר.

תלמידה: לפעמים אדם מחליט שהוא רוצה ללכת מעל הדעת אבל אין לו כוח, הוא לא מצליח, ולפעמים הוא מחליט ויש פתאום כוח מלמעלה. האם למעלה מהדעת זה מצב שאין כוחות אבל אדם בכל זאת מצליח איכשהו להתגבר בלי כוחות, בזחילה, או שמדובר במצב בו פתאום הכוח מופיע?

מה את חושבת?

תלמידה: אני חושבת שכשאין כוח זה לא מצליח, זה מצב של ייאוש והכרה שהרצון לקבל ממש שולט.

על פי מה הוא קובע שהוא נמצא למעלה מהדעת?

תלמידה:, כשהוא עושה דברים שלא היה עושה סתם כך. כשהוא משקיע את זמנו, ומאמציו עבור הבורא, הקבוצה, במקום שאין לו תועלת עצמית. אבל פתאום יורד איזה כוח ויש כוח.

בסדר, אני שומע.

תלמידה:, קיימים מצבים של אין ברירה ומשום מה זה נקרא מעל הדעת. אני חושבת מה קורה לי במצבים של אין ברירה בהם הרצון לקבל מאוד סובל, סבל שאי אפשר להחזיק בו ואני חייבת להיפטר ממנו, אז אני עולה להצדקה של החברים, הצדקה של הבורא, כאילו מאין ברירה. ואז בשני המצבים גם ב"רועי מקנה אברהם" וגם ב"רועי מקנה לוט" יש מעל הדעת. באברהם זה לא מאין ברירה. אז מה ההבדל, מה זה אומר שאדם נמצא תמיד באמונה מעל הדעת?

איך זה יכול להיות שהוא תמיד בזה?

תלמידה: זו השאלה. איך הוא מצליח ולמה כשהרצון לקבל סובל זה נקרא "מעל הדעת" כשהרצון שלי הוא להיפטר מהסבל?

כי דעתך כנראה אחרת ואת רוצה להיות למעלה מדעתך.

תלמידה: נניח שהרצון לקבל שלי לא סובל, יש לי הזדמנות להיות מעל הדעת במקרה כזה?

כן.

תלמידה: ואז מה מניע אותי?

שאת רוצה להיות למעלה מהדעת.

תלמידה: כי מה חשוב לי?

חשוב לך להיות למעלה מהדעת.

תלמידה: למה אני עולה למעלה מהדעת כל הזמן, האם חשוב לי להידמות לבורא?

תעני לעצמך על השאלה מה המניע.

תלמידה: הבורא נסתר מאיתנו, האם בתוך הדעת יש מצבים בהם רואים ומרגישים בורא?

יש שמרגישים

תלמידה: אז זו הרגשה שלי שהיא דמיון?

כן.

תלמידה: הרבה פעמים אני מקבלת בתוך הדעת הדרכה שבעקבותיה אני מתאמצת להתחבר לקבוצה מעל הדעת, זה לא דמיון, זו הדרכה המביאה אותי למקום הזה. האם יש דרגות להרגשת הבורא?

כן.

תלמידה: והשאיפה היא כל פעם לעלות במדרגות האלה בכדי לראות עוד קצת בורא?

אפשר.

תלמידה: בשביל ללכת למעלה מהדעת צריך להגיע לביטול עצמי. האם אנחנו יכולות להשיג ביטול עצמי אם אנחנו מתחברות, מחברות את הנקודות שבלב שלנו יחד לכלי אחד?

לאו דווקא. אני רוצה לבטל דעתי מפני מה, האם מפני דעת גבוהה יותר?

תלמידה: חשבתי על לבטל לגמרי את עצמי, להבין שההרגשה שאני לבד משיגה משהו זה בעצם כיוון לא נכון.

טוב, עוד נחשוב.

תלמידה: מה זה למעלה מהדעת?

יש דעת ויש למעלה מהדעת.

תלמידה: את זה אני מבינה במילים, שנוספה המילה מעל. אבל מה זה?

זאת תפיסת מציאות מסוימת.

תלמידה: אדם שנכנס לגובה הזה של למעלה מהדעת, מה הוא השיג?

הוא השיג דרגה של למעלה מהדעת.

תלמידה: האם הוא חי שם, הוא עובר לחיות בדרגה הזאת?

כן.

תלמידה: האם הוא גם מרגיש את הדרגה של הדעת, או שהוא רק למעלה מהדעת?

לא, הוא מרגיש את דעתו ולמעלה מדעתו.

תלמידה: אחרי שהוא השיג את הדרגה הזאת, האם הדעת שלו כבר זניחה, מתבטלת, או שעדיין יש בו מלחמה פנימית?

לא, היא לא מתבטלת.

תלמידה: איך זה?

הוא נמצא למעלה מדעתו.

תלמידה: אבל הדעת הגשמית שלו מאבדת מהכוח שלה, היא כבר לא יכולה לשלוט בו, נכון?

אז הוא עובר לדרגה אחרת, גבוהה יותר.

תלמידה: בדרגה של למעלה מהדעת, האם יש לו קשר עם הבורא, יש לו שיחה עם הבורא? מה נפתח שם חדש?

זה "טעמו וראו כי טוב ה'".

תלמידה: וכמו שכל החברות שאלו, לא משנה מה נעשה, גם אם אנחנו שואלים, מתפללים לבורא, מבקשים איזו תשובה, הכול בסוף בתוכנו, בתוך הדעת הזאת. כל עוד אין לך את הכלי הזה, זה עדיין בתוכך, בכלי הנמוך. אילו תרגילים נכונים אנחנו יכולים לעשות שבסוף באמת ייפתח לנו? מה התרגיל הכי נכון שכדאי עליו להינעל?

לפי מה שמובן מתוך מה שאנחנו לומדים, אז זאת תפילה.

תלמידה: שיפתח לי, או שיפתח לחברות?

תפילה לבורא שיפתח לנו, לי או לכולם, את המצב הזה למעלה מהדעת.

תלמידה: מה הבורא רוצה שנעשה כדי שהוא יסכים לפתוח לנו? למה הוא מחכה? מה ישכנע אותו?

הבורא מחכה שאנחנו נרצה לגלות אותו.

תלמידה: האם הוא מחכה למידת רצון חזקה יותר, עוצמתית יותר מאיתנו?

יכול להיות.

תלמידה: ניסיתי לרשום לעצמי את הסדר לפי מה שהסברת ולפי מה שדיברו החברים. בשביל להגיע מאמונה בתוך הדעת לאמונה מעל הדעת, צריך קודם לא להסכים להיות במצב הזה. אחרי זה לעלות מ"ן לבורא כדי שהוא יעזור, ואחרי שהוא עוזר אני כביכול עולה מעל הדעת. בשבילי זה משהו מאוד רחוק, ההרגשה שלי היא שאני מתחת לדעת. איך מהמצב הזה אני יכולה להרגיש את החיסרון של החברות שלי, שהן לא מסכימות למצב הזה ורוצות לעלות, ולבקש מהבורא את המתנה הזאת מלמעלה בשבילן?

איך להתחבר עם החברות שרוצות לעלות באמונתן למעלה מדעתן.

תלמידה: כן. כי אני לא מרגישה את זה, אני לא יודעת מה זה.

לכן זה לא מגיע לביצוע.

תלמידה: איך להכריח את עצמי להרגיש את זה, שאני ארגיש את החיסרון שלהן, אפילו שאני לא מרגישה את שלי?

אין לך עדיין תוקף ברצון להגיע ללמעלה מהדעת.

תלמידה: הרצון הזה עדיין קטן?

צריכים להגיע בדעת, ואחר כך להתפלל, לבקש, לעשות את כל הפעולות שיכולות לעלות אותי למעלה מהדעת.

תלמידה: ועד אז אני לא אוכל לבקש עבור החברות את אותו דבר?

לא.

תלמידה: האם הביטוי של למעלה מהדעת הכוונה לאמונה מעל הדעת?

זה יהיה באמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: אבל כמו שהבנתי ממאמרים אחרים של רב"ש ובעל הסולם, אמונה זו הרגשת הבורא. אז במצב שלנו בלא לשמה, האם אפשר בכלל לדבר על זה, או שזה עוד מוקדם?

אולי אהיה מוכן להסביר פעם.

תלמידה: במאמר אחר של רב"ש כתוב שיותר מכובד לראות את החברים גדולים בתוך הדעת. איך זה מתקשר עם מה שקראנו עכשיו שעלינו להיות בלמעלה מהדעת?

ודאי שלראות את החבר באמונה בתוך הדעת זה חשוב יותר מלזכות להתקשר אליו באמונה למעלה מהדעת, אבל זה עוד לא בדיוק בשבילנו.

תלמידה: אולי זו סוג של טעימה מאמונה למעלה מהדעת, נאמר שאני בהתחשבנות עם חברה, יש לי תחושה של מרחק ממנה, ומתוך התכללות עם החברות מתעוררת בי תפילה לחיבור, ולהתעלות מעל כל החשבונות. בתוך הסביבה של העשירייה אני באמת מוצאת את עצמי פתאום אוהבת אותה, ואני בהרגשה שלא עשיתי מאמץ מעצמי, אלא שזו באמת מתנה, ואני משערת שהיא מתוך הכוח העשירייה. זה סוג של טעימה של משהו כזה, או שזה ממש לא בכיוון?

לא, זה לא שייך ללמעלה מהדעת, אבל טוב לעשות תרגילים כאלה.

תלמידה: האם ניתן ללכת באמונה מעל הדעת כלפי כל המקרים בחיים, או שזה מדד שבו אנחנו משתמשים רק ביחס ללימוד רוחני והעשירייה?

אפשר ללכת בכל המקרים.

תלמידה: מרגיש לי שבבקשה הזאת, בפנייה הזאת לבורא לעלות מעל הדעת, האגו תמיד גונב, הוא נכנס לתוך הבקשה, כי הוא רוצה שהמציאות תשתנה, והסבל יעלם. מצד שני אנחנו לומדים שבעצם האדם מבקש שהוא ישתנה, שהתכונות שלו ישתנו, ואז הוא יחווה את המציאות מתוקנת, ובעצם היחס למציאות משתנה, ולא המציאות עצמה.

אז במה אנחנו צריכים להתמקד בבקשה שלנו, שהבורא יעלה אותנו לאמונה למעלה מהדעת, כדי שהרצון לקבל לא יחזיק איזה רצון שהמציאות תשתנה, כי המציאות היא לא נכונה? אבל זה לא יכול להיות כי הרי רק אהבה שולטת.

המציאות לא נכונה, מה שאת מרגישה הוא לא האמת, ואת מבקשת להגיע לכוח האמונה שיהיה למעלה מדעתך.

תלמידה: כן, אבל אני עדיין לא משיגה את זה שהמציאות היא..

אבל את נמצאת בתפילה הזאת?

תלמידה: זה בדיוק העניין.

אם את נמצאת בתפילה הזאת, תמשיכי.

תלמידה: זה בדיוק העניין בתפילה, אני מבינה שאני צריכה להשתנות כי התכונות שלי מקולקלות, ובגלל זה אני חווה גם את המציאות מקולקלת.

כן.

תלמידה: ונניח אני מבקשת מהבורא שיעלה אותי, אותנו, לאמונה למעלה מהדעת, מה אני מבקשת, שהתכונות שלי ישתנו או שהמציאות תשתנה?

שהמציאות תשתנה.

תלמידה: אבל אנחנו לומדים שבחוץ הכול זה אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב. אז אני מרגישה שזה ממש סותר, איך אני יכולה לדרוש שהמציאות שלי תשתנה?

המציאות שלך.

תלמידה: לזה הכוונה?

על זה אני מדבר.

תלמידה: אז בעצם אפשר להגיד שאם אני מבקשת שהמציאות שלי תשתנה כי כרגע אני חווה אותה בקלקול שלי, אז אני מבקשת שהתכונות שלי ישתנו.

כן.

תלמידה: וככה אנחנו שומרים שהאגו לא יגנוב?

כן.

תלמידה: כשאני מבקשת שהתכונות שלי ישתנו, ויחד עם זה אני מסתכלת על הזולת ומרגישה את הסבל שלו, ורוצה שהוא לא יסבול. איך מצד אחד אני מבקשת מהבורא שישנה את תפיסת מציאות שלי? כי הוא לא סובל באמת, אלא אני חווה שהוא סובל, כי הבורא הוא רק אהבה לכולם.

אבל הזולת סובל?

תלמידה: בתפיסת המציאות המקולקלת שלי.

את מתפללת עבור הזולת שלא יסבול.

תלמידה: ועבור עצמי?

עבור עצמי את לא מתפללת. כך הבנתי.

תלמידה: אז אני יכולה לדרוש שינוי עבור הזולת?

כן.

תלמידה: וזה עדיין יחשב לעלות כאמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: זה לא מבטל את זה?

כן.

תלמידה: נגיד יש מצבים שאני רואה שהזולת או מישהו מסוים סובל מאוד, וכל אדם בר דעת יגיד שהבן אדם הזה סובל מאוד, והלב יוצא אל האדם הזה, ומבקש מהבורא שיעזור לו. ואז באותו רגע פתאום עולה הרגשה שבעצם הבקשה שביקשתי מהבורא שישנה לו את המצב, אני מרשיעה את הבורא, שהוא עשה משהו רע. איך זה מתיישב עם התפיסה שהוא טוב ומיטיב?

תבקשי ממנו סליחה, ותמשיכי לבקש.

תלמידה: מצד אחד אמרת שהבורא מחכה שנרצה לגלות אותו. ובאופן כללי אומרים שהאדם חייב לדרוש גילוי בורא ולא להסתפק רק בלזכות את הרבים, ושהוא לא יגלה את הבורא, מצד שני אמרת בתחילת השיעור שזה תלוי במה שהבורא החליט, וקבע בשורש נשמתנו. ואמרת לחברה "תבקשי ואולי תזכי". איך ליישב את הדבר הזה?

אני לא רואה כאן שום התנגשות. באמת. אבל אם זה מפריע לך מאוד, תשאלי שוב.

תלמידה: מצד אחד אני חייבת לדרוש גילוי בורא, ממש שהוא יתגלה אליי בחושים שלי?

כן.

תלמידה: מצד שני זה לא תלוי בי, כי זה תלוי בבורא.

הבקשה תלויה בך.

תלמידה: למרות שאתה אומר שהוא קבע את זה מראש בכל מקרה אם אני יכולה לעלות למעלה מהדעת או לא?

אל תתבלבלי. הגעת למצב שאת רוצה לבקש מהבורא משהו, כן? תבקשי.

תלמידה: רועי מקנה לוט טוענים שלבורא יהיה יותר נחת רוח מזה שלא יהיו להם ירידות בעבודה. האם לבורא יש יחס שונה לעליות ולירידות שלנו בעבודה?

לא, הוא רוצה שנתייחס לכל העליות והירידות האלה כמו לשלבים בדרך.

תלמידה: בעצם הביטוי למעלה מהדעת אומר להסכים להישאר בירידות?

יכול להיות.

תלמידה: אם נמצאים בלמעלה מהדעת מרגישים את הירידה כירידה בכלל?

יכול להיות.

תלמידה: הבנתי שלא כולם יכולים להגיע להשגה, ושזה תלוי בשורש הנשמה. וזה יכול להרגיש אפילו קצת מכעיס, שמה פתאום, כאילו יש פה חברים שעובדים כל כך קשה, ואיך יכול להיות שיש מצב שזה לא יצליח להם? אז במה זה תלוי, ברצון, בכמה שאני רוצה את זה?

כן.

תלמידה: ומה לגבי הפצה? אנחנו מפיצים כדי להגיע לכולם, אז מה זה "מקטנם ועד גדולם"?

גם זה נכלל ברצון שלנו.

תלמידה: זאת אומרת כמה שאני רוצה שזה יגיע לכולם?

כן.

תלמידה: האם הנקודה הכי חשובה בעבודה בתוך עשירייה, היא כל הזמן לעלות בחינת ימינה על שמאלה, ומצפים מקרב לב בסופו של דבר בתוך זה לגלות את הבורא?

כן, ככה זה נכון.

תלמידה: איך בכל זאת לבקש כך, שמצד אחד זה יהיה בתוך הדעת של החבר, ומצד אחר שאני אראה שהחבר קיבל את מה שאני מבקשת ושזה יהיה בלמעלה מהדעת, או אולי אני לא צריכה לבקש לראות? מה הבקשה הנכונה עבור החבר?

בקשה נכונה עבור החבר היא שהוא יוכל להתקרב לבורא. למעלה מהדעת, בתוך הדעת, לא חשוב באיזו צורה, כך או כך, אלא שיתקרב לבורא.

תלמידה: ואם אני מקבלת תשובה שאני לא רואה שום דבר ממה שביקשתי, אז איך אני מתייחסת לתשובה הזאת?

את רוצה להיות מסופקת במה שאת מקבלת. תבקשי, כדאי לבקש.

תלמידה: אם אני רוצה שהעשירייה גם תהיה למעלה מהדעת, איך אני יכולה לגרום לזה? האם קודם לבקש לעצמי?

לא. הכי נכון לבקש עבור העשירייה, ואת בתוכם.

תלמידה: אבל אם אני מבקשת לעצמי, אז אני מנותקת מעשירייה.

את כבר לא צריכה לבקש.

תלמידה: יש את הדעת, יש מעל לדעת, מה יש באמצע? האם אני קופצת מהדעת למצב של למעלה מהדעת או יש משהו שמחבר?

יש גם למטה מהדעת.

תלמידה: אז מה מחבר בין הדעת עצמה ללמעלה מהדעת? מה מקשר בין הדברים האלה?

האדם מרגיש את הדעת שלו, יכול להיות שהוא יכול להרגיש מה זה למעלה מהדעת ומה זה למטה מהדעת. הכול ניתן לו, צריך רק שהבורא ייתן הזדמנות כזאת, אפשרות להרגיש.

תלמידה: מהי המרכבה הזאת בין הדעת, מתחת לדעת או למעלה מהדעת, האם זה הלב?

זו דעתו של האדם.

תלמידה: ואיפה אני בוחנת את זה? איפה אני מרגישה את זה בגוף?

בתוך הדעת, בתוך דעתך.

תלמידה: האם כדי להגיע ללמעלה מהדעת אני צריכה להגיע לייאוש מהכוחות של עצמי, או שיש דרך אחרת להגיע למעלה מהדעת?

לא, רק דרך הייאוש.

תלמידה: האם אמונה למעלה מהדעת היא תוצאה מפעולות קודמות, או תוך כדי המצב שמתגלה עליי לשאת תפילה ולבקש בקשה?

רק תפילה יכולה להביא אתכם לאמונה למעלה מהדעת, וטוב אם תעשו את זה יחד.

תלמידה: הרבה פעמים, כמו שחברות תיארו פה, משהו פתאום נפתח וזו ממש כמו הרגשה של מתנה או הפתעה. לכן התחושה היא שזו דווקא תוצאה מפעולות שעשינו קודם.

כן.

תלמידה: איבדתי את שני הוריי, וכשהייתי בתוך הדעת, ריחמתי על עצמי, אבל התחזקתי בעשירייה ושמעתי שיעורים, ותפיסת המציאות שלי השתנתה. התחלתי להרגיש באמונה למעלה מהדעת איך מתגלה אהבה. האם זו התקדמות רוחנית ובניית קשר מעל הדעת?

עדיין לא.

תלמידה: אז מהו הרגש הזה?

רגש.

תלמידה: מהקטע הבנתי שאני מרגישה חלק מהמקנה ולא מהרועים. האם אנחנו צריכים להיות הרועים או המקנה?

אנחנו צריכים לנהל את עצמנו בפנייה לבורא.

תלמידה: האם לפנות לבורא משמעו להיות חלק מהרועים?

נניח.

תלמידה: איך אנחנו יכולות להוסיף אמונה למעלה מהדעת למציאות שלנו כשהבורא נסתר מאיתנו?

שיתגלה. אני לא מסתיר אותו, ההיפך, אני רוצה שיתגלה.

תלמידה: אנחנו לומדים עכשיו על למעלה מהדעת, ואני מנסה להבין את העניין של למעלה מהדעת בתוך הדעת שלי. אני לא יודעת אם זה נכון לעשות כך.

כן, זה נכון.

תלמידה: זה קצת מאתגר ואני די מבולבלת כשאנחנו מדברים על למעלה מהדעת. האם כשאני עולה למעלה מהדעת, אני צריכה לבקש מהבורא שיעזור לי להבין מה אני צריכה לתקן בעצמי?

בטח. אני רוצה שהבורא כל הזמן יחזיק אותי ביד וילווה אותי בכל המצבים, עד שיתגלה כולו ואני אראה מה מתגלה לפניי, ושהבורא לא עוזב אותי.

(סוף השיעור)