שיעור בוקר 20.04.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 525, מאמרי "שמעתי",

מאמר י"ד "מהו רוממות ה'"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 525, "שמעתי" מאמר י"ד "מהו רוממות ה'".

יד. מהו רוממות ה'

שמעתי תש"ח

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:

א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'."

תלמיד: במעמד הזה, כשאנחנו מבררים משהו, כשיש לנו שאלה, איזו סוגיה, אנחנו שואלים והבורא עונה על השאלה שלנו, לא אנחנו בכוחנו עושים את זה.

כן.

תלמיד: אבל הרבה פעמים אנחנו נכנסים לבירור, אנחנו בעצמנו עונים כביכול לעצמנו על השאלה, ואני מבין שזה לא המצב הרצוי בסופו של דבר. איך אנחנו מקדמים את זה שאנחנו שואלים, מצפים, ואנחנו מרגישים שאנחנו עומדים מול הבורא, ושהוא ימלא את השאלות שלנו?

צריך לעמוד על השאלה אותה אנחנו מבררים, ואנחנו באמת שואלים, זאת אומרת, מרגישים שזאת שאלה שיש בלב שלנו, כי הלב הוא מרכז רצונות האדם, ואז מצפים שתהיה לנו תשובה, שתהיה תגובה גם בלב על השאלה שלנו.

תלמיד: כשאנחנו מבררים בעשירייה, מאיפה התשובה מגיעה?

תלוי למי אתם פונים.

תלמיד: זו בדיוק השאלה. איך נכוון את הפנייה לא לעצמנו, לא לכוחנו, אלא נשתמש ברצון שלנו כדי להגיש את השאלה הזאת לבורא והוא יענה, שזה יהיה היחס שלנו. איך נוכל להתקרב לכך?

אם אתם מחוברים ביניכם והשאלה שלכם בעצם מגיעה כתוצאה מהחיבור, אתם תרגישו בתוך השאלה גם את התשובה.

תלמיד: בעל הסולם כותב שרוממות ה' הוא הכוח שהבורא נותן ללכת למעלה מהדעת.

כן.

תלמיד: למה זה רוממות?

כי רק במידה שהבורא מרומם על ידי האדם, אז האדם יכול באותו המעמד לקבל קשר עם הבורא, תגובה מהבורא, ואז נקרא שהוא מגיע לרוממות ה'.

תלמיד: ולמה זה גם נקרא למעלה מהדעת?

כי האדם הוא מרומם את עצמו למעלה מהדעת, הוא לא נשאר בתוך הדעת, כי בתוך הדעת אין לו כלים לקבל משהו מהבורא, אלא זה שהוא מעלה את הבורא למעלה מדעתו של האדם, אז הוא מתחיל להיכנס למגע עימו, וכך הוא מגיע לקשר עם הבורא.

תלמיד: אם כך, לפני שיש קשר עם הבורא, אין לנו רוממות, אין חשיבות, גדלות המטרה, רוממות המטרה?

לא, אין.

תלמיד: אמרת שבתוך השאלה לבורא, אנחנו נשמע תשובה. באיזו שאלה אדם מקבל תשובה?

בשאלה שבה האדם רוצה להתאחד עם הבורא, וכך להרגיש את רוממותו. רוממות ה' הוא שאין יותר כוח במציאות חוץ מהבורא.

תלמיד: מה זאת שאלה בכלל?

שאלה שהאדם דורש עליה מילוי, תשובה.

תלמיד: כדי להרגיש רוממות ה', האם האדם צריך להיות במצב מנוגד, להיות במצב שפל?

כדי להרגיש את רוממות ה' האדם צריך להרגיש את עצמו שהוא נמצא בצורה ההפוכה. זאת אומרת בשפלות, בחוסר אונים.

תלמיד: אי אפשר להרגיש רוממות ה' מתוך מצב שהאדם מרגיש מלא?

לא. האדם גם לא כל כך חושב על מצבו. הוא פשוט מגיע למצב שמה שהוא מתאר לעצמו זה שהוא נמצא בעולם שהוא הבורא. בעולמו כך הוא מחפש נקודות אחיזה, ואז הוא מגיע להכרת רוממות ה'.

תלמיד: אז הבורא רם וגדול כי אני זקוק לו.

כן.

תלמיד: לא כי הוא גדול ואני צריך להגדיל אותו, אלא כי אני צריך אותו, לכן הוא גדול.

לא הייתי כך אומר. האדם צריך להגיע למצב שהוא זקוק לבורא מפני, כמו שכתוב, שהוא רב, ושליט, הכול נמצא בידו והוא הכוח העליון, אחד, יחיד ומיוחד וכן הלאה. והאדם רוצה להשיג את אותו הכוח היחיד שמפעיל את המציאות.

תלמיד: איך להגדיל את הבורא, לא כי אתה נזקק לבורא, אלא באמת להגדיל אותו, יש מציאות כזאת?

איך אתה יכול?

תלמיד: זה מה שאני שואל. אם לא היה חסר לי כלום, אז לא הייתי צריך את הבורא.

לא.

תלמיד: למה אנחנו קוראים לזה "רוממות ה'", שאנחנו רוצים להגדיל אותו? אני מגדיל אותו כי אני צריך אותו. לא כי אני מגדיל אותו לשמו.

כן ולא. אתה לא יכול להגדיל את הבורא למעלה ממה שאתה מתאר לעצמך, "אז מיהו, מהו"? אלא שהוא הכוח היחיד הסובב את הכול, ממלא את הכול ו"אין עוד מלבדו", והאדם רוצה להגיע להכרה הזאת.

תלמיד: מה זה רוממות ה'?

רוממות ה' במילים פשוטות, אין יותר מהכוח הזה.

תלמיד: לפי המאמר נראה שמה שמתחיל את כל התהליך הוא חיסרון ללמעלה מהדעת.

כן.

תלמיד: מאיפה האדם מקבל חיסרון ללמעלה מהדעת?

מכך שהוא מחפש את הכוח הסובב אותו.

תלמיד: אז הוא מחפש ולא מוצא, או שכן מוצא?

אי אפשר להגיד שהוא לא מוצא, אלא שהוא צריך לחפש עוד ועוד ולהיות יותר ויותר בחיסרון.

תלמיד: אבל, מה עושה את הטוויסט הזה שהוא פתאום מתחיל להזדקק לחיסרון למעלה מהדעת?

תלוי בדרכו, עד כמה הוא זקוק להרגיש את כל המציאות, כך שהוא עומד באמצע ורוצה לדעת את הכוח העליון, היחידי, המיוחד, שסובב את הכול.

תלמיד: האם חיסרון למעלה מהדעת הוא משהו שהאדם מייצר, או משהו שהוא מקבל מלמעלה?

חיסרון למעלה מהדעת מורגש באדם שזקוק, שיש לו כאלה שאלות שהוא לא יכול לענות עליהן אלא רק מהיכרות עם הבורא.

תלמיד: האם רוממות ה' היא רוממות הכלים, או רוממות הבורא?

רוממות ה' הוא רוממות הבורא. אבל מקבלים אותו בתוך הכלים.

תלמיד: מה האדם צריך בעבודה שלו, לרומם את הכלים או את הבורא, ממה הוא מתחיל?

בכלים, כדי להרגיש את הבורא.

תלמיד: מה התועלת מזה שאדם צריך לרומם את הכלים למעלה מדעתו?

בזה הוא מעלה גם את עצמו.

תלמיד: למה זה צריך להיות דווקא למעלה מדעתו?

למעלה ממה שהיה לו במצבו הקודם. כל פעם משתדל לרומם את עצמו. כדי להרגיש את הבורא, הוא חייב את זה.

תלמיד: מה השימוש ברוממות ה'?

רוממות ה' עוזרת לאדם להכניע את עצמו ולהיות כמה שפחוּת מכל הבריאה.

תלמיד: שמעתי שאמרת שרוממות ה' עוזרת לאדם לראות כמה הוא הכי פחוּת מכל הבריאה.

כן.

תלמיד: היום ההרגשה שאתה מתבטל כלפי החברה. החברים מחליטים כל מיני דברים ושם אתה מרגיש את הפחיתות שלך כלפי זה, ואז אם יש לך מספיק הידבקות לחברה אתה מצליח לעשות מה שהם אומרים.

איך מחליפים את הרוממות או את הכוח של החברה בכוח של הבורא? איך האדם מצליח לראות שמי שעובד שם זה הבורא ולא החברים, ההחלטות שלהם?

כשהוא עובד בתוך הקבוצה, בתוך החברה הקטנה שלו, אז הוא מגיע למצב שסך כול הכוח הכללי של העשירייה, זה מה שמביא אותו להיכרות בבורא. הוא לא יכול להשיג יותר אלא לפי חשיבות וגדלות של הסביבה.

תלמיד: כשיש לאדם כבר איזו חשיבות לסביבה והוא מכניע את עצמו, איך זה מתחלף בהרגשת האדם לרוממות הבורא ולא נשאר במדרגה של אני עושה כך כי הסביבה גדולה בעיניי?

הוא מגיע להכרת גדלות הסביבה אך ורק לפי כמה שמכניע את עצמו כלפי הסביבה, ובזה הוא קובע את היחס שלו לבורא.

תלמיד: גם אם באותו רגע שהאדם עושה את הפעולה, הוא לא רואה את הבורא מול העיניים אלא הוא רואה את הסביבה מול העיניים והוא מכניע את עצמו לסביבה?

הוא לא רואה את הבורא, וכל מה שהוא משתדל להשיג זה שהוא מרגיש את גדלות הסביבה ככוח העליון.

תלמיד: האם אחרי שהאדם מרגיש את גדלות הסביבה ככוח עליון והוא מכניע את עצמו כלפי זה הוא צריך לחפש שם את הבורא או שזה סוף העבודה?

הוא מחפש בתוך היחס שלו עם הסביבה אותם הכלים שבהם הוא ירגיש דבקות בבורא.

תלמיד: האדם משתדל להידבק בסביבה, נדבק בסביבה, עושה פעולות שהרבה פעמים הם נגד הרצון שלו, הוא עושה את זה מטעם גדלות המטרה, גדלות הסביבה. איפה שם האדם צריך למצוא את הבורא בתוך התהליך הזה או שמספיק זה שמכניע את עצמו ונדבק לסביבה?

מספיק שהוא נדבק לסביבה. הדבקות בסביבה מייצבת לו את המצב הנכון עם הבורא.

תלמיד: אם כבר האדם עשה איזו פעולה עם הסביבה, אני אומר לעצמי, אם היית חושב אז בנקודה שעשית את הפעולה שנדבקת לסביבה, שזה הבורא, זה היה נותן המתקה לכל המצב, זה אפילו היה נותן הרגשה טובה אבל בפועל עשית את זה כי נדבקת לסביבה והרגשת שפל.

כן.

תלמיד: האם האדם צריך לחפש את ההמתקה הזו, או שהיא קורית רק בדיעבד והיא לא מעניינת, לא חשובה?

היא חשובה והוא מגיע לחיסרון לזה, אבל את כל המצבים האלה הוא מקבל ישירות מהבורא.

תלמיד: כשהאדם מתחיל את הדרך, הוא רוצה גם את הבורא כדי להרוויח ממנו משהו.

כן.

תלמיד: ואז בעל הסולם כותב שהוא נהייה ריקן, זאת אומרת הוא רואה שהוא לא מצליח באמת להרוויח לעצמו כלום. איפה זה מתהפך מכך שאין לו כלום, לכך שהוא רוצה את טובת הבורא?

כי הוא לא חושב על עצמו.

תלמיד: איך הוא יכול לא לחשוב על עצמו? איפה הנקודה שהוא באמת כבר לא חושב על עצמו?

זו הנקודה, הייתי אומר, שבה הוא מתנתק מעצמו, וחשוב לו רק מצבו שהוא מסדר את הבורא.

תלמיד: באיזה שלב זה קורה? מה צריך להיות התנאי לכך שהוא באמת יראה רק את טובת הבורא ולא את עצמו בכלל?

זה קורה לו בדרך, כשהוא מתנתק מהאני שלו ורוצה רק דבר אחד, להגיע לחיבור עם הבורא.

תלמיד: לשם כך צריך לראות את הצד השני, את הדעת שהיא תמיד לטובת עצמו?

לא הייתי נכנס לזה, מספיק המילים שדיברנו.

תלמיד: שמעתי קודם שהאדם מתאר לעצמו שהוא נמצא בעולמו של הבורא, הוא מחפש נקודות אחיזה.

כן.

תלמיד: מה זה לחפש נקודות אחיזה?

שלפי כוח האדם הוא מוצא בתוך עצמו תגובה להרגשת הבורא.

תלמיד: מה צריך להיות קודם, חיבור עם החברים או חיבור עם הבורא?

קודם חיבור עם החברים ובתוכו כבר אפשר יהיה לסדר מקום לגילוי ודבקות בבורא.

תלמיד: יש הבדל בין דבקות בבורא לבין להיות נצרך לבורא?

אלה כל מיני רגשות שעד שהאדם מתחיל לקשור אותם יחד ולבנות מזה רשת קשר עם הבורא עובר הרבה זמן, עוברים הרבה מצבים.

תלמיד: במה אני יכול להיות דבוק בבורא? בזה שאני צריך מילוי ממנו, או בזה שאני מציג בפניו כלים?

עליך להיות דבוק בזה שאתה רוצה להרגיש אותו בכל רמ"ח איבריך, בכל הרצונות, בכל המחשבות, בכל הרגשות שלך.

תלמיד: וזה צריך להיות ברגשות שלי כלפי העשירייה?

לאו דווקא כלפי העשירייה, אבל העשירייה היא במרכז.

תלמיד: כדאי להתמקד בזה? כי כלפי עצמי זה מרגיש לי רמאות.

בסדר, תמשיך.

תלמיד: מה התנאים שאני צריך להרגיש כשאני נצרך לבורא?

התנאים שאתה מרגיש כשאתה נצרך לבורא מתגלים בך מתוך הנחיצות להרגיש את כל הבריאה, ואז אתה חייב להגיע להרגשת המציאות, שהבורא יהיה כמסובב את המציאות הזו.

תלמיד: מאין מגיע הצורך, החיסרון להרגיש את מציאות הבורא?

זה מגיע מהטבע מפני שכך הכול מסודר.

תלמיד: שמעתי שאמרת שזה מגיע מתוך העשירייה.

כן.

תלמיד: מה זה אומר שהצורך לקשר עם הבורא מגיע מתוך העשירייה?

כי מלכתחילה, במערכת הכללית של העולמות, כך זה קורה, אבל אנחנו מגיעים לזה מהצד השני, מצד הכלים. ולכן חשוב לנו איך להגיע למגע עם הבורא, ואחר כך כבר לדבקות בו, ומהדבקות בו אנחנו יכולים להגיע לדבקות בכל המציאות.

תלמיד: בעל הסולם אומר שצריך לבוא ריקן. מה זה אומר להכין את עצמי לבוא ריק כדי לקבל את מציאות הבורא מתוך הקשר עם החברים?

אני צריך להגיע מתוך הקשר שלי עם החברים למצב שאני באמת מרגיש את עצמי במרכז הכוחות שפועלים עלי ודוחפים אותי להכיר את הבורא.

תלמיד: להכיר את הכוח שמתנהל בתוך מרכז הקשר בינינו?

נגיד.

תלמיד: האם האדם יכול לבקש מהבורא לגלות את רוממותו וגדלותו?

כן.

תלמיד: אפשר לבקש?

בהחלט.

תלמיד: שמעתי שצריך להגיע למגע עם הבורא, אחר כך לדבקות עימו ואחר כך לדבקות עם כל המציאות.

נגיד.

תלמיד: מה זה מגע עם הבורא?

מגע עם הבורא, זה שאני מגיע למרכז של הפעלת הכוחות שבטבע, שהבורא מפעיל אותם.

תלמיד: איך האדם מייצב בתוכו את רוממות הבורא?

מתוך זה שהוא רוצה להיכנס לתוך המציאות ולהרגיש את הכוח המרכזי של המציאות, שמפעיל את המציאות.

תלמיד: אילו פעילויות נוכל לעשות בעשירייה כדי שכל העשירייה תרגיש את רוממות הבורא?

אם העשירייה מתקדמת להכרת הבורא שנמצא במרכז כל המציאות, אז היא מתחילה לראות, להרגיש עד כמה כל המציאות תלויה רק בכוח גילוי הבורא שבתוך המציאות. וזה מה שקובע לחברה, לעשירייה, שכולם צריכים להתחבר ולבנות לעצמם את מרכז המציאות ואת כוח הבורא שבתוך המציאות, ואז הם יתקדמו לגילוי אלוהותו.

תלמיד: אמרת שצריך להעלות את גדלות הבורא מעל הדעת, מה זה אומר ואיך עושים את זה?

למעלה מהדעת זה למעלה מכל מה שהאדם מרגיש מעולמו, מפני שהבורא נמצא מנותק מהמציאות, על אף שמסובב אותה למטרתו.

תלמיד: עברנו פסח מיוחד מאוד, איך לשבור את הקליפה האגואיסטית ולצאת לקשר עם הבורא?

על ידי החיבור בינינו אנחנו מוצאים נקודת אחיזה, בכוח שמתוכו אנחנו יכולים ממש להפוך את המציאות, ואם נעמוד על זה שצריכים לגלות את הבורא בתוך המציאות שמרגישים, אז אנחנו נשיג את זה. זאת בעצם מטרתנו.

תלמיד: מה זה כוח ההיפוך הזה, כוח החיבור בינינו.

אז נגלה.

תלמיד: איך מגיעים לבקשה ביחד בעשירייה ולא שכל אחד מבקש לבד?

אתם כבר נמצאים קרובים זה לזה, לומדים יחד, פועלים יחד, אני הייתי אומר שצריכים לשים את נקודת האחיזה כמו מרכז העולם שלכם. תנסו. אתם יכולים להצליח.

תלמיד: זה תלוי באחד שרוצה?

לא, זה תלוי בכולם, אבל איש את רעהו יעזרו.

תלמיד: מה זו נקודת האחיזה בדיוק? במה בכלל האדם יכול לאחוז בדיוק?

הוא יכול לאחוז במציאות שהבורא נמצא בתוך המציאות, וסובב אותה, ואז האדם דרך המציאות, נקשר לבורא ומשתדל למשוך אותו אל עצמו.

תלמיד: אבל מהי נקודת האחיזה הראשונה שהאדם מסוגל להושיט יד ולתפוס?

דרך מוח ולב, צריך לחפש איך הוא יגלה, ואיך הוא ימצא את מקום הבורא במציאות שנפתחה לפניו.

תלמיד: מה יש במוח ובלב שלי שדוחף אותי לזה, יש משהו שדוחף אותי, או אני דוחף לשם?

רשימות. מתגלות הרשימות ואדם רוצה לגלות אותן בפועל.

תלמיד: אז במה אדם צריך להיאחז אם כל רגע מתעוררות בו רשימות?

שזה הכול כדי לגלות את הבורא, והוא יכול להתקרב אליו יותר ויותר.

תלמיד: חזרת הרבה היום על המושג "מרכז המציאות" מה זה מרכז המציאות?

מרכז המציאות זה הלב של הקבוצה.

תלמיד: תלמיד צריך להתרכז בלגלות או לחפש את הבורא, את כוח ההשפעה או את החיסרון לזה, את הכלי או את האור, את החיסרון להשפעה או את ההשפעה עצמה?

הייתי אומר שלא זה ולא זה. האדם שמגלה את המציאות, הוא מגלה כוח מיוחד שפועל בתוך המציאות ואת הכוח הזה הוא רוצה לקלוט בתוך הכלים שלו.

תלמיד: אמרת עכשיו לחבר, מגלים את הבורא דרך הלב של הקבוצה, מרכז המציאות הוא הלב של הקבוצה. איך מרגישים את הלב של הקבוצה, האם דרך כל אחד, דרך כולם ביחד, דרך פעולות? איך מתחילים להרגיש את הלב של הקבוצה שבה מתגלה מרכז המציאות?

זה מתוך החיפוש שלנו.

תלמיד: אם רק הבורא יכול לתת לאדם את הכוח ללכת למעלה מהדעת, אז איפה המאמץ, העבודה של האדם כאן?

האדם צריך לעזור לבורא להשפיע עליו, על האדם, ולהשתדל להיות דבוק בבורא כשותף. לפחות כך.

תלמיד: האם מתוך כל רצון אנחנו יכולים להגיע לתגובה כלפי הבורא?

כן. מכל רצון שהוא מתגלה בנו כתוצאה ממה שאנחנו עוברים.

תלמיד: האם מכל רצון עלינו להגיע למרכז הקבוצה ומשם לתגובה כלפי הבורא?

נגיד שכך.

תלמיד: במאמר מדובר על כך שהאדם נצרך לבורא שימלא את שאלותיו, ואז הוא מגלה שהוא ריקן. מה זה אומר שאדם מגלה שהוא ריקן, איך אדם מגלה שהוא ריקן?

כי הכול בא מהבורא, הבורא הוא מסדר את כל המציאות, לכן מתוך זה האדם מגלה שאין בו שום צורך, ואז מי הוא, מה הוא. זה מה שדוחף אותו קדימה.

תלמיד: האם ההרגשה של מרכז הבריאה זו רוממות ה'?

את מרכז הבריאה אנחנו משיגים על ידי זה שעובדים על רוממות ה', כן.

תלמיד: איך אני יכול לראות את כל החברים שלי כחשובים, כגדולים?

על זה צריכים לעבוד. צריכים באמת להשתדל לראות אותם כגדולים, כחשובים.

תלמידה: שמעתי שהאדם לא יכול לראות או להרגיש את הבורא יותר ממה שהוא יכול לדמיין. אם האדם עוד לא מרגיש את הבורא, אז איך לדמיין את הבורא, באיזו צורה?

לחפש את אותו כוח שסובב אותנו, את הכוח הנסתר.

תלמיד: איך לגרום שרוממות ה' תהיה הרוח שלנו בחברה, שזו תהיה הגישה לחיים שלנו, הדרך שלנו?

אם נדבר על כך שבמשך היום אנחנו צריכים מדי פעם לעורר את רוממות ה' בינינו, אז בסופו של דבר נחשוב על זה, נרצה להגיע לזה, וכך זה יקרה.

תלמיד: מה זו רוממות ה' כדרך חיים, כמו שזה היה אצל המקובלים, אצל בעל הסולם? איך לקבל מזה רוח, לא רק אנליטיקה?

רוממות ה' אמיתית אצלנו, כשכולנו מרצון לקבל, היא מתגלה ככוח החזק ביותר. אם מתגלה הכוח החשוב ביותר בטבע, אז אני צריך למדוד האם מדובר על הבורא. כי הבורא הוא בעצם הכוח הקובע את הכול.

תלמיד: כדי שהאדם יחשוב ויחזור לחשוב כל פעם על הבורא מחדש, האם הוא צריך לגלות שהאגו ממש גורם לו נזק, זה תנאי?

כן, זה תנאי.

תלמיד: פסח הוא חג מדהים, מזמן לא חווינו דבר כזה, עברנו כל כך הרבה מצבים. כל הזמן אנחנו מגבירים, צוברים את הכוחות, ועכשיו עומד לפנינו כנס מאי. לפי השיעור של היום יש מושג "לצבור כוחות", במיוחד כוחות של גדלות הבורא. איך נכון לצבור את כוח הבורא, את גדלות הבורא, כדי להיות יותר חזקים ומוכנים לקראת הכנס?

רק על ידי הכוונה. אנחנו צריכים כל פעם לחשוב מה אנחנו רוצים מהלימוד, מכל מיני פעולות שלנו, וככל שנכוון את עצמנו לנקודת הקשר בינינו, שהיא גם נקודת הקשר בינינו לבורא, כך נתקדם.

תלמיד: אנחנו ממש מרגישים והרגשנו את רוממות ה' בינינו בכנס פסח שהיה לנו עכשיו, ויש הודיה עצומה עבור זה. יכולנו ממש להרגיש את הרוממות בינינו, ודיברנו בישיבת חברים אתמול על זה שהיה משהו חדש בפסח האחרון. מה היה הדבר החדש שחווינו בפסח האחרון?

אתם גיליתם את הקשר ביניכם, ותוכלו להשתמש בו כדי להגיע להכרת המציאות האמיתית, הנכונה. זה יהיה עכשיו.

תלמיד: שמעתי אתמול שאנחנו צריכים להיפתח כדי לגלות את המציאות האמיתית. איך להיפתח עכשיו יותר כשאנחנו מתקדמים לשלב הבא?

עם לב פתוח בין החברים נוכל לחבר את הלבבות, ואז לגלות בלב המשותף את כל המציאות בעוצמה גדולה יותר.

תלמיד: זה מורגש שאנחנו צריכים להשתוקק ללב המשותף הזה שנמצא בינינו.

כן.

תלמיד: מה נמצא בלב המשותף, מה מחכה לנו שם?

בלב המשותף נמצאות כל התכונות שלנו, שבחיבור הן נותנות לנו להרגיש אותו מצב שעומד להתגלות לנו. וכך נתקדם.

(סוף השיעור)