שיעור צהריים 09.03.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אירוע לרגל יום האישה הבינלאומי - "נשים משנות מציאות"

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 585,

מאמרי "שמעתי", מאמר ע"ב. "הבטחון הוא הלבוש להאור"

תלמידה: שלום רב יקר, שלום לכל החברות בכלי העולמי שמופיעות על המסכים ולחברות שנמצאות כאן באולם.

עברנו עכשיו שעה של זמן חברתי, אנחנו ישובות כרגע בעשיריות בארץ ובעולם, יש התאספויות בעולם, ראינו על המסכים שחברות הצליחו להתחבר פיזית, מאוד התרגשנו והרגשנו איך אנחנו ממש הופכות לאישה אחת בהכנה הזאת. לאירוע שלנו, להתאספות הזו קוראים "נשים משנות מציאות", אנחנו מאוד רוצות שהמילים האלה יגיעו למימוש ולא יהיו מילים על הקיר או סטיקר.

היינו רוצות לפתוח בשאלה, מה הייחודיות של הכוח הנשי כדי לשנות מציאות?

אני בטוח שדווקא כוח האישה יכול לשנות את המציאות. אנחנו נלמד עוד מעט את המאמר "הבטחון הוא הלבוש להאור", ובהרבה מקומות כתוב שהגבר שיוצא מהבית לעולם, להרוויח, לעשות משהו, אם הוא רוצה או לא הוא כמו ילד, הוא דורש כוח, שהאישה תחזיק בו, שהיא תרגיש אותו, וכשהוא מרגיש את השליחות ממנה, זה באמת עוזר לו מאוד, יש לו בטחון שהוא לבוש לאור העליון.

לכן בסופו של דבר, כשאנחנו אומרים שהאישה היא יסוד החיים שלנו, זה לא רק בחיים הגשמיים אלא גם בחיים הרוחניים וגם בהשגה היום יומית שהגבר משיג. עוד נדבר על זה, אבל זה העיקר. ודאי שחוץ מזה אנחנו רואים עד כמה בחיי היום יום הגשמיים אנחנו תלויים בנשים, זקוקים להן ומסוגלים לעשות הרבה כדי שהאישה תתמוך ותעזור לגבר.

תלמידה: בדרך כלל אנחנו לומדים יחד נשים וגברים, וכמו שאמרת לנו במשך שנים, הנשים הולכות לקדמת הבמה, והיום כולנו שווים, אנחנו כל הזמן ביחד, כבר לא מרגישים אפילו אם גבר שואל או אישה שואלת, מרגישים את החיסרון הפנימי של האדם. אבל מה בכל זאת מיוחד בהתאספות נשים?

מה מיוחד בהתאספות נשים? תמיכה, הגבר לא יכול בלי זה, לבד. אנחנו רואים את זה בכל חלקי החיים שלנו, אנחנו לא יכולים. ודבר נוסף, אנחנו חייבים תמיכה יותר ממשית. אנחנו רואים עד כמה משנה לשנה הכוח הנשי הוא בולט יותר, משפיע יותר, חזק יותר, מיוחד יותר, ולכן אנחנו צריכים את התמיכה שלכן, של הנשים, בצורה מאסיבית ומכוונת יותר לעזרת הגברים, לתמיכה, לדחיפה, ממש לתת דחיפה לגברים, ואז בטוח שנצליח.

גבר בלי אישה הוא מאוד מאוד מאוד חלש ברוחניות, לכן יש חובה על הגבר להתחתן מהר ככל האפשר. יש בזה הרבה דברים, אני לא אפרט עכשיו, אבל זה כך. אנחנו יודעים שאישה יכולה לנהל את הבית, היא יכולה לעבוד, היא יכולה לסדר את הכול בחיים שלנו, אבל גבר בלי אישה זה "פלג גופא", עליו כתוב כך, חצי מהגוף. לכן אנחנו דואגים מאוד ואם אפשר לדאוג עוד באיזו צורה אז אתן צריכות להיכנס ולשנות ולעשות, ללחוץ עלינו ונעשה. אני רגיש מאוד ללחץ של אישה, אז בבקשה תלחצו.

שאלה: אנחנו חיים במציאות שבה אנחנו רואים בעולם כל כך הרבה לחצים מכל הסוגים, אם זה במשפחות, ילדים קטנים, שום דבר לא מסודר היום, הכול כל כך שבור, שלא לדבר על מלחמות. אנחנו, כל קבוצת הנשים העולמית רוצות מאוד שהרבה גברים יפרצו לרוחניות, אנחנו מאוד רוצות את זה, אנחנו מרגישות שחובה שזה יקרה, שעכשיו זה הזמן, שזו קריאת הזמן, ברור שזה חייב לקרות.

אנחנו חייבים לצאת יותר דווקא בעזרת הנשים ולשים אותן יותר בחזית, ובצורה כזאת נצליח יותר ויותר. ללא ספק בדור שלנו תפקיד האישה חייב לצאת קדימה ולהראות את הכוח הזה.

תלמידה: אנחנו מזמינות את כל החברות להרים סימני שאלה, לגשת לעמדת המיקרופונים, אנחנו רוצות לשמוע את כולן.

אני שואל רק שאלה אחת, מה אתן צריכות לקבל מהארגון ומהגברים כדי שנצליח יחד כולנו? זה מה שמדאיג אותי. בבקשה, אם יש איזה רעיונות, משהו.

שאלה: בימים האחרונים המאמרים מאוד מאוד חזקים, אלה מאמרים שמיועדים לתפקיד של האישה. אם הגבר, הזכר מוריד מלמעלה למטה, זו נקודת ההיפוך שבה האישה פועלת מלמטה למעלה וכולנו כלי אחד, אבל השכינה היא בלשון נקבה. מה שאנחנו צריכות מהארגון, זה שנמשיך ללמוד את המאמרים האלה, הם מאוד חשובים להתקדמות שלנו ביחד בדרך.

האמת היא אי אפשר לממש כל מאמר ומאמר בלי עזרה שלמה מהאישה שמתחברת לגבר שלה ונותנת לו הרגשת ביטחון, אישה יכולה לעשות זאת. זה ממש פלא, אני לא יכול לקבל מאף מקום בעולם ביטחון כמו מהאישה, מהמשפחה. לא מדברים על זה, לא מבקשים מהאישה, אבל טוב לדעת שהגבר מאוד זקוק, וזה יחזור אחר כך לכל המשפחה מהלימוד שלו.

שאלה: שמענו גם בהכנה וגם עכשיו שאתה מעודד אותנו לשכנע את העולם שהדרך עד עכשיו נכשלה ועכשיו הגיע הזמן שנשים יובילו את הדרך. יש לנו חיסרון, יש לנו דאגה, יש לנו רצון לשינוי העמוק הזה באנושות. איך לעשות את זה מדויק יותר? גם אמרת קודם שאנחנו צריכות להיות בחזית, אז איך לא נעשה את זה כמו גברים, איך נעשה את זה כמו נשים?

על ידי החיבור ביניכן והדחיפה שאתן יכולות לתת לגבר, כל אחת לגבר שלה ובכלל כולן לכל הגברים והילדים שיתקדמו ממש יום יום. כמו שאימא בודקת את הילד כשהוא חוזר מבית הספר נגיד, כך האישה צריכה לדאוג שגם הגבר שלה וגם הבנים והבנות שלה, כולם יהיו מסודרים נכון, ובזה תלויה ההתקדמות הרוחנית של המשפחה.

תלמידה: מה הכוונה שאנחנו צריכות להיות בחזית?

אתן כל הזמן צריכות לראות האם הגבר מסודר כמו שצריך כלפי הסדר שלנו לפי שעות היום וכן הלאה, וגם אם הבנים מסודרים כלפי כל סדר היום שלנו יום יום. ולשמוע, לבקש ממנו, "אתה חוזר עכשיו מישיבה, ממפגש, למדתם שם מאמר, על מה המאמר? תספר לי, תלמד אותי."

תלמידה: איך אנחנו "בנות ברוך" יכולות לקבל את האחריות והביטחון שעתיד העולם בידיים שלנו?

אתן חייבות לעשות את זה, אין כאן בכלל שאלה, אני לא רואה שום דרך אחרת להצליח אלא דווקא בזה שאתן תבואו ותשפיעו על הגברים, על החיבור שלהם, על הרצינות שלהם, הכול תלוי באישה.

שאלה: ידוע שאחוז הגירושין הוא מאוד גדול והרבה נשים וגברים מחפשים זוגיות. האם יכול להיות שככל שאני מתחזקת יותר רוחנית ונמצאת בדרך, גם יגיע הגבר? כי בינתיים הוא לא מגיע.

אלייך?

תלמידה: אליי ולעוד הרבה נשים שאני מכירה.

אבל פעם שמעתי ודיברנו על זה שיהיה לנו איזה מועדון לפנויים-פנויות?

תלמידה: אני מחכה שהוא יפתח.

הוא לא נפתח?

תלמיד: העניין הוא שהדור הזה מאוד סלקטיבי ומפונק ופחות מוכן לזרום עם הזוגיות מאשר הדורות שאנחנו מכירים מפעם. וזו תופעה, יש משהו במה שהיא אומרת. יש גברים, יש נשים, יש רווקים, יש רווקות, וזה לא מסתדר, אין מספיק חשיבות כנראה.

זו בעיה. הייתי מעורב בזה קצת וראיתי שקשה מאוד לשכנע גם נשים, לא רק גברים, שלבנות זוגיות נכונה, משפחה נכונה, זה דבר גדול. דווקא בהרבה ספרי קבלה כתוב שהבורא בוכה שנשים וגברים לא יכולים להתחבר ביניהם, ועד כמה הוא מלמעלה מסדר להם את הדברים. כל העניין הוא שאם נסתכל על הדברים בצורה יותר רוחנית, נבין שזה בכלל לא שייך לבירורים גשמיים. אם מתאימים לפי צורות האופי העיקריות, אז אין להיכנס לשום בירורים למטה מזה.

שאלה: הרמנו פה ערב יפה מאוד לפני מספר חודשים, אבל לגברים קשה להגיע ואנחנו ממש רוצות. אני גם מתעסקת בעניין השידוכים וגם בעניין הפנויים פנויות שלנו. אנחנו צריכים שיהיה לנו פעם בחודש באופן קבוע אירוע, כי אנחנו רוצים לעשות את זה. יש לנו את הקהל, יש לנו רשימות, אנשים, רק צריך את הכוח של הארגון.

במה זה תלוי? אתם רוצים שאני אבוא?

תלמידה: אנחנו מזמינים אותך שתבוא, שתיתן לנו הרצאה, אפשר לעשות כאן כנס של פנויים פנויות. כמו שיש כנס לזוגות, אז יקום פה כנס לפנויים פנויות, למה לא?

טוב, תתחילו, אני מוכן.

שאלה: שאלת מה אנחנו צריכות מהארגון. אני מרגישה שיש לנו עכשיו כל מה שלא יכולנו לחלום עליו בעשרים שנים האחרונות. נשים מחוברות לשיעורי בוקר, לנשים יש עשירייה, מאוד ברור שנשים לא רק תומכות אלא גם ממש בפעולה אקטיבית של חיבור ומשיכת המאור. מה אתה צריך מאתנו כדי להוביל את בני ברוך לגמר התיקון?

אני צריך רק חיבור מכולכן, חום ואהבה.

תלמידה: אני חושבת שכל הכלי העולמי יסכים שאנחנו מאוד אוהבות אותך ואנחנו רוצות שתהיה אתנו הרבה שנים ותוביל אותנו ממש עד לפתח הארמון.

כמה שתרצו. על זה אין מה לדאוג, אני אוכל להיות אתכן כמה שנים שתרצו.

שאלה: אתה אומר שאישה היא בית. מבחינה רוחנית יש משהו שאישה מכילה, זה משהו בלב, לא בשכל. כלפי הגבר זה מאוד בולט, אולי נפתח את זה גם אחת כלפי השנייה, אבל זה כלפי הכוח העליון, זה משהו שמרגישים בלב. האם תוכל לומר על זה כמה מילים כדי שנוכל להביא תיקון לעולם הזה?

ללא ספק, אישה נקראת בית, בית נקרא אישה, וסביב האישה הכול מסתובב. אנחנו צריכים לתת לכך יותר חשיבות יכול להיות, אבל בכל מקום שאנחנו קוראים בתורה בית, בני בית, הכול שייך לאישה ומתקיים סביבה. אז צריך למצוא מקורות ולקרוא על זה.

שאלה: ביום האישה הבינלאומי לפני 13 שנה, אמרת שלאישה יש חיסרון לאהבה ולגבר יש חיסרון לחיבור. מה ההבדל בין חיסרון לאהבה לבין חיסרון לחיבור?

חיבור שנקרא אהבה דורש לב פתוח, מחובר ללב שכנגדו, והרגשת שני לבבות בלב אחד, וחיבור הוא קצת יותר בצורה חיצונית מזה. כך הייתי אומר.

תלמידה: למה הבדלת נשים מגברים בהגדרות האלה?

יש הבדל בכך בין נשים לגברים. אישה דורשת חיבור לבבות יותר פנימי, יותר חם, לעומת הגבר.

תלמידה: מה זאת אהבה?

אהבה זו הרגשת הלב הזר כמו ליבו.

שאלה: אמרת שצריך ללחוץ על הגברים בבית, על הילדים, שיהיה סדר בבית, זה ברור, אלו דברים כביכול חיצוניים. האם לחץ של אישה לא צריך לבוא מזה שהיא בעצמה תתחבר לבורא, שהיא תהיה כל הזמן בחשיבות שלה בפנים בחיבור לבורא, גם דרך העשירייה שלה, האם זה לא לחץ יותר גדול על הכול?

אני לא חושב. טוב שאישה מתפללת ומבקשת מהבורא ומתחברת אליו, והבורא משקיע כוחות באישה, אבל בכול זאת כלפי התפילה לבורא הגבר הוא הקודם.

תלמידה: כדי לבקש על הגבר ועל הילדים, אני מרגישה הרבה פעמים שבצורה ישירה אני לא יכולה להשפיע עליהם בכלל, ואני צריכה לבקש מהבורא שהוא ישפיע עליהם כי הוא יכול.

כן, גם זה אפשר.

שאלה: ענית בתוכנית "איש ואישה שכינה ביניהם" שאישה צריכה להיות דומה לאימא של הגבר. איך לשלב בין המקום של הלחץ עליו, לבין להיות אימהית? איך לפתח בתוכי את האימהות הזאת?

הגבר רוצה לקבל מהאישה גם את זה וגם את זה.

תלמידה: אבל מה יכול לעזור לאשה? האם זה מספיק מתוך הלימוד בלבד?

זה לא שייך ללימוד, זה שייך לליבה של האישה, כמה היא יכולה להשקיע מהלב שלה בגבר שלה, בבעלה, בילדים. זה בעצם תפקיד האישה, בלי זה אי אפשר להתקדם בצורה רוחנית. לכן גבר בלי אישה הוא יותר פלג גופא מאשר אישה בלי גבר.

שאלה: יש הרבה נשים שאין להן גבר, אין ילדים וגם אין בית. האם כל הדיבור יכול להתייחס לבירורים שאני עושה בתוך עצמי? יש גם נשים שהן בקשר עם נשים, שני כוחות נשיים. איך עושים את הבירורים האלה כשכל הסביבה שלהן לא מסודרת לפי הטבע?

לפי הטבע זה לא מסודר וזה נכון, כדי שימצאו לעצמן חברה שבה יכולות להתחבר נשים עם נשים, וכך מתוך החיבור ביניהן לעלות לבורא.

שאלה: עוד מעט מתקרב פורים, אסתר המלכה הצליחה להפוך את גורל העם היהודי בזכות התפילה. אומרים "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים". אנחנו נמצאות ביום האישה, יש לנו אחיות חטופות שנמצאות בעזה וחטופים. אני לא רואה את הכלי שלנו נותן את כל הכוח. אני יודעת שאם חלילה אחת מאיתנו הייתה שם, אז היינו על זה סביב השעון והיינו גורמות לבורא "נצחוני בנותיי". למה זה לא קורה? איפה הכוח שלנו, האחריות שלנו?

באמת איפה?

שאלה: לגבי הלחץ על הגברים. אני אישה, אבל זה עוד לא אומר שאני מתוקנת. אני מרגישה שאם לא הספקתי לשמוע שיעור ואני לא נמצאת בקשר חזק וטוב עם העשירייה, אז בעלי וכולם מסביב יכולים רק לסבול מזה. זה לחץ שהוא לא טוב. ועם זאת, כשאני בקשר חזק עם העשירייה, אני מאוזנת, ויש לי זכות בכלל לפנות לבעלי רק דרך הקשר עם העשירייה. האם יש לנו כנשים מסך? האם אנחנו יכולות ללחוץ בעזרת המסך הזה של אהבה, ואיך ללחוץ נכון כדי באמת לשנות מציאות?

ללחוץ זו בעיה. ללחוץ על הגבר זה לא פתרון, אומנם בלי לחץ גם אי אפשר. הכול נמדד לפי האהבה. אם הלחץ הוא יותר מאשר האהבה, אז הוא לא מתקבל, אם הוא בא עם אהבה, עטוף באהבה, אז זה יהיה בסדר, זה יתקבל ויתממש. זה מה שאני יכול להגיד. אתן צריכות קודם לדבר ביניכן, ואחר כך כל אחת תדע יותר נכון מה לעשות במשפחה. זה שייך לכולנו.

שאלה: לאחרונה המרכז במסגרת ההפצה פתח קורסים על פי נושאים. והייתי רוצה לבקש שהמרכז ייפתח גם קורסים ייחודיים בנושא של חיי המשפחה, זוגיות, הורות, על כל הרצף של ההורות. אנחנו מודעים לזה שאחד מתוך שלושה זוגות מתגרשים. בבסיס הבקשה זה הצורך לשלב את תפיסת הקבלה בחיי המשפחה ולהוריד אותה לקרקע.

תלמיד: נטפל בזה ונעשה את זה, מה שמבקשים יהיה.

שאלה: במלחמה הזאת יש לנו המון פצועים, חבר'ה צעירים עוברים מצבים מאוד קשים גם פיזית וגם נפשית. יש כל הזמן דיבור על פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ובסופו של דבר מתוך החוויה האישית אני יודעת שרק הדרך הזאת יכולה להביא לתיקון ולריפוי אמיתי בפנימיות של האדם. האם חלק ממסע ההפצה אנחנו יכולים ליצור חוברת קטנה שיכולה לתת נקודות הסתכלות ממקום של ריפוי לחיילים ולכל האנשים שנמצאים בבתי חולים?

את צודקת. נעשה את זה ממש בהקדם האפשרי ומיד.

שאלה: מה אנחנו כעשירייה יכולות לעשות כדי להתקרב להיות נשים צדקניות?

כל עשירייה יכולה להתאחד עד כדי כך שחברות ירגישו שהן כמעט נוגעות בלבבות ביניהן, ואפילו עוד יותר ויותר, עד שהן ירגישו שהלבבות נמסים והופכים להיות ללב אחד. בלב הזה הן בטוח ירגישו את הבורא, הבורא יתגלה.

שאלה: כשדיברת על נשים בחזית, אז מיד האפקט של המלחמה עלה לי מאוד חזק, כי אנחנו חווינו את החזית הזאת, אומנם פיזית. אבל חשבתי על נשים שנמצאות במקצועות טיפוליים וחינוכיים, כמוני למשל, שמרגישות שמערכת החינוך שבורה ובוכה כבר. נשים שלומדות איתנו ונמצאות במקומות הפיזיים האלה, האם יש משהו שהן יכולות להביא מעצמן כדי קצת לרפא ולתקן?

אני לא יודע, אני לא מכיר את כל הבירוקרטיה שיש בישראל של המסגרת החינוכית. לי נראה שזה דבר מאוד מאוד קשה. טוב יותר לעשות את זה בדרכים שלנו, זאת אומרת להדפיס איזה ספרון ולפזר, דברים כאלה שהם בידינו. אבל לחכות שיצטרפו אנשים, ירצו ויבינו, אנחנו עם קשה.

שאלה: מה כוח התפילה בעשירייה לכל הנושא של החיבור בעם, לאנושות בכלל או למצב שלנו, האם יש לנו כוח לזה? אם נייחד כל יום, כל מפגש לתפילה כזאת, מה הכוח?

כוח עצום. אני לא יכול להגיד אפילו במה אפשר למדוד אותו, אבל זה ממש כוח עצום. אני מרגיש את זה מאוד, וכשזה עובר דרכי, אני מאוד מתפעל מזה. היו לי התקפות בבריאות ודווקא בזכות עבודות כאלה מיד הרגשתי שאני יכול לצאת מזה.

שאלה: עלתה מהעשירייה שלי בקשה, שאת התפילה הזאת שאנחנו מדברים עליה נעשה כאן ועכשיו, כי בשביל זה התכנסנו בעצם.

אבל אין לנו תפילה כזאת, צריכים לכתוב אותה, לחבר אותה. נעשה בינינו הסכם, שכולנו, לא עכשיו, אלא במשך שבוע שבועיים מחברים תפילה, כל אחד מוסר אותה לקבוצה והקבוצה למרכז שלנו, ובצורה כזאת נקבל את זה.

שאלה: דיברת על ביטחון. אישה בונה את החיים בתוכה באופן טבעי, זה כוח פנימי שמגדל חיים, כוח של סבלנות, של כוונה פנימית, של ציפייה לבאות, של אמונה. כדי לבנות חיים איננו צריכות דבר מלבד אותה טיפת זרע, כל השאר כרגיל עלינו וזה ניתן לנו מהבורא. אם אתה שואל, אז כל מה שנותר לכם זה לתת לנו את אותה הטיפה המובחרת, את הביטחון שאתם מאחורינו, מגוננים ושומרים מכל העולם שבחוץ. מאפשרים לנו להיכנס פנימה לתפילה אמיתית, לכוונה לשלום.

כוחה של אישה בבית פנימה. כדי שנוכל להוליד תינוק בריא אנחנו רק זקוקות להפריה אמיתית, ואז נוכל לתת לאותה טיפה את האדמה הפורייה לגדול. אז אני מחזירה את השאלה אליכם הגברים, איך אתם מתכוונים לתת לנו את הביטחון הזה כדי שנוכל לגדל חיים בתוכנו פנימה?

תלמיד: אני חושב שחובה על כל הגברים לראות את השיעור הזה. כמו שהרב הסביר קודם, לחץ של אישה, אי אפשר לעמוד בפניו. אז תמשיכו.

אני מודה לך מאוד על הדרישה שלך, היא נכונה, אמיתית וצודקת, וממש רצון נצחי נמצא בזה. נשתדל לענות על הרצון. תודה.

שאלה: נשים בכל העולם נמצאות היום בזמנים קשים מאוד, הרבה מהאלימות מכוונת נגד נשים דווקא. איך להבין את זה, ומה אנחנו יכולות לעשות כדי שזה ייפסק?

שזה ייפסק, אף אחד לא יכול להבטיח לך. איך להתגבר על זה, אני לא חושב שאפשר. כמה מומחים שיש, כולם יודעים רק לדבר. אני חושב שהעניין הוא רק לחזק את הקשר בין גבר לאישה ככל האפשר, ואת הפצת חכמת הקבלה, ואז יהיו יותר רגישים לזה.

שאלה: שאלת למה אנחנו זקוקות מהארגון. אתה מדבר על כמה חשוב שאישה תפיץ. יש לנו נשים מאוד מוכשרות שפשוט התארגנו ועושות הפצה לקהל נשים חיצוני. חשוב שנשים ידברו לנשים בשפה של נשים, על נושאים שיש לנשים חיסרון בהם. יש לנו נשים שעושות אתרים מאוד יפים, למשל "הפרויקט של אימא", וזהו קומץ נשים שמפיצות בצורה יפה לקהל הרחב. יש לנו כל כך הרבה נשים בכל הארץ שלא יודעות בכלל על הפרויקטים האלה, והן יכולות להפיץ את זה הלאה. האם הארגון באיזו צורה יכול לעזור?

אני מכיר אותך לפחות 20 שנה. ובכלל, רובן כאן אני חושב שמכירות אותי ואני אותן, 10 ו-20 שנה ואולי אפילו יותר. איפה אתן? למה אתן לא באות ולא עושות במקום משהו?

תלמידה: אנחנו עושות הפצה יומיומית ברשת, רק שאין לנו חיבור לכל הנשים בארץ, שידעו איך להעביר את זה הלאה. הארגון יכול לעזור לנו להגיע לעוד נשים.

איך לעשות את זה דרך הארגון?

תלמידה: אנחנו רוצות שהארגון יעזור לנו להפיץ את זה.

אבל הארגון מוכן לעשות את זה, אם תגידי לו באיזה דרכים ובאיזו צורה לעשות הפצה לנשים. איפה החומר? איפה השירים?

תלמידה: יש חומרים. יש נשים שמקליטות סרטונים, יש ערוץ ביו טיוב, בפייסבוק, רק צריך את העזרה להעביר את זה הלאה.

מה זה הלאה?

תלמידה: שעוד נשים בארץ בארגון ידעו שזה קיים ויוכלו להפיץ את זה לחברים שלהם.

בבקשה, אם תיקחי את כל הנשים הנוכחות פה, אז יהיה לך הכול.

תלמידה: אשמח להגיע אליהן, ושתהיה לי מערכת קשר.

תלמיד: זה עניין טכני. צריך לפנות לראשי שפות, ואם יש רעיונות, אף פעם לא ראיתי שאומרים לא, תמיד רוצים לקדם.

שאלה: האם אפשר להקים ארגון כלל עולמי של נשים בעניין הפצה, ושיהיה מפגש שבועי לנשים מכל העולם לפי שפה? אני מרגישה שכולנו מפיצות, כולנו בתפקיד, אבל זה לא חוצה איזה גבול.

כמו שכתוב "אם תרצו, אין זו אגדה". ולכן חבל על הדיבורים. תבואו, תיכנסו, תעבדו, ואז נראה מה ייצא.

שאלה: יש לנו אוצר ביד שנקרא "עשירייה", שם החיים הרוחניים שלנו. בעבר הייתה המלצה להקדיש 15% מכל מפגש עשירייה לנושא של תמיכה בגברים, שתהיה בזה כוונה רוחנית. אולי אפשר להחזיר את ההמלצה הזו, או משהו אחר?

תלמיד: הכול אפשרי. רק צריך לעשות זאת בצורה מסודרת.

שאלה: הזדמן לי לנסוע הביתה עם אחד התלמידים הבכירים שלך והייתה לנו שיחה על איך עושים השפעה. אמרתי שאני לא מצליחה לתרגם את הלב שלי החוצה. אם הייתי מצליחה, אז אולי הייתי מצליחה לשנות במשהו את המציאות, אבל אני לא יודעת איך. התשובה שלו קצת הממה אותי, הוא אמר לי שאי אפשר לעשות השפעה ישירה על אדם אחר, זה חייב לעבור דרך העשירייה. אני תלויה בין שתי האפשרויות: למצוא דרך איך לקחת את הלב שלי החוצה, לבין לחזור רק לעשירייה ולעבוד רק משם. את הפער הזה בין שתי האפשרויות אני לא מצליחה למלא בתוך עצמי. מה דעתך?

ודאי שכל השפעה שלמה צריכה לעבור דרך העשירייה, ללא ספק. אחד לא יכול להצליח בשום מקום. לכן אנחנו רואים שזיווג דהכאה זה עשר ספירות, ולצאת מעצמו ולהיכנס לפרצוף אחר זה גם עשר ספירות. זה בלתי אפשרי אחרת, הוא אמר נכון. לכן אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות, זה להשתדל לקבוע כאן עשיריות שיתחילו להפיץ את החכמה שלנו לנשים, לילדים. אומנם כבר עשינו את זה, אבל משום מה זה תמיד יורד.

תלמידה: השבוע קיימנו שיחה בעשירייה, שבה העלנו את ההרגשה המאוד חזקה אצל הרבה נשים שצריך לעשות עוד, שאנחנו צריכות לקחת את עצמנו לשלב הבא. ושוב זה חוזר לשאלה כמה מתוך הדבר הזה להוציא למקום פרקטי, לפעילות, וכמה להשקיע במקום של השתוקקות גדולה, הגדלת חיסרון, עבודה יותר אינטנסיבית בתוך העשירייה?

אם אתן מדברות ביניכן ורוצות לגדול, אז מה שאתן עושות הופך בסופו של דבר להיות כמו רחם שמתמלא בעובר, פורץ ויוצא החוצה. לכן לא צריך לעצור אלא להמשיך.

שאלה: ככל שאני מתקרבת לחברות, כך אני מרגישה שאני מתרחקת מהן. האם כך צריך להיות?

תדברי עם מי שנמצא לידך בקבוצה, בקבוצה יותר גדולה. אני לא מטפל בזה. יכולים להיות דברים שקורים שם בצורה אישית.

שאלה: אמרת שנוכל להגיע להמסת הלבבות וזה אמור לקרב אותנו לבורא, נכון?

כן.

תלמידה: האם אפשר לעשות את המסת הלבבות כאן היום, או שזה תהליך ארוך?

זה תלוי בלבבות שלכן. האם אני אעשה את זה?

תלמידה: לאיזו תפילה היית מכוון אותנו? איזו הכוונה אתה נותן לנו כדי שהלבבות שלנו ימסו?

לחמם את הלבבות, וכשהם נוגעים זה בזה, אז נעשה ממש לב אחד.

תלמידה: והאם אפשרי כאן והיום להגיע לנקודה הזאת?

זה אפשרי תמיד, בכל רגע ולא חשוב מתי ובאיזו צורה, זה תלוי רק ברצון.

שאלה: אנחנו יודעות שהבורא הוא טוב ומטיב. אני יודעת את זה בשכל. ומאז ה7.10 אני רוצה להרגיש את זה. איך אני מגיעה להרגשה הזאת, עם כל מה שקרה במדינה, שהבורא הוא טוב ומטיב? לא בשכל אלא ברגש, אני רוצה באמת להרגיש את זה.

ולפני זה הרגשת?

תלמידה: לא, אבל עכשיו בגלל המצב וכל הזוועות, השכל כל הזמן חופר לי, יש לי שני קולות בראש. אני מודה לבורא על כל מה שקורה במדינה, אבל איך אני מרגישה את זה, איך אני מצדיקה את זה? אני מבינה שהגוף שלנו לא חשוב במערכת הרוחנית, אבל איך אני מגיעה להרגשה הזאת שהוא טוב ומטיב באמת? אני רוצה להרגיש את זה.

אני לא יודע מה לענות לך. גם אני נמצא בלב שבור ובבכי פנימי, ואין מה לעשות.

תלמידה: זה כואב, ואני רוצה להרגיש את זה.

נכון, זה כואב. לכן צריכים לצאת יותר לאנשים ולדבר איתם. זה עם קשה עורף, ואנחנו חייבים לעבוד עימו, זה מה שיש לנו.

שאלה: הכנס הזה נקרא "נשים משנות מציאות". האם אנחנו באמת יכולות לשנות את המציאות?

ללא ספק.

תלמידה: איך?

לשנות מציאות אפשר רק על ידי דבר אחד, פנייה לבורא, תפילה לבורא. ובפנייה הזאת הנשים קודמות לגברים.

תלמידה: יש באמת הרגשה שהלב בוכה. אני לא חושבת שיש פה אימא או אישה שלא מבקשת על העם הזה, שלא מבקשת שבני ברוך יגיעו להשגה. זאת תפילה שאנחנו מבצעות אותה יום יום, שעה שעה. הלב כל כך רוצה שבני ברוך יגיעו להשגה ושנוכל לעשות שינוי טוב בעולם, להיות צינור לאור. מה אנחנו יכולות לעשות? אתה המוביל שלנו, אנחנו מבקשות עצה.

אבל כשאני אומר מתוך הלב, עד שזה מגיע לפה, עד שזה יוצא החוצה ומגיע בגלי האוויר אליך, נכנס אליך, נופל לתוך הגוף שלך, לכל מנגנוני השמיעה והרגש, הלב והשכל, הכול מתקלקל בדרך. הכול מתקלקל. אלא רק אם כל אחד מאיתנו יתעסק בזה, אז נוכל לדבר מלב אחד ולהרגיש בלב אחד, כל אחד ואחד.

תלמידה: יש לנו מזל גדול שיש לנו עשיריות. ואני מאמינה בכוח הזה, זה כוח ענק. איך לא נפספס את התקופה הזאת כשהעולם צריך אותנו?

תנסו. זה דווקא הזמן של תפילה, של אהבה, של חיבור, שאנחנו חייבים להעלות את המ"ן שלנו.

תלמידה: אנחנו מרגישות את הלב שלך, אנחנו מרגישות את הרצון הגדול שלך שנצליח, וגם אנחנו רוצות לעשות לך נחת רוח.

אם אתן רוצות, אז תכוונו אליי, אבל בעצם אנחנו צריכים לכוון רק לבורא.

תלמידה: נכוון עכשיו יחד באמת כאישה אחת לבורא, "תעזור לבני ברוך להגיע להשגה, תעזור לנו לעשות שינוי בעולם למענך, יחד".

שאלה: עשינו הכנה עם המאמר, "בטחון הוא הלבוש להאור" של הרב"ש. ותמיד כשאני קוראת עולה בי שאלה מה קודם למה, האור לביטחון, או הביטחון לאור. ואיך נתרגם את הביטחון הזה שאנחנו מקבלים בתוך העשירייה, את החום הזה בתוך העשירייה לעשייה נכונה בעולם הגשמי.

אני מרגישה שיש פער בין מה שאני חשה וחווה בתוך העשירייה לבין מה שאני חווה בחוץ. והייתי רוצה להביא קצת מההשפעה הזו לסביבה שבה אני חיה. אני לא בטוחה שתמיד זה עובר. איך אני הולכת עם הביטחון הזה החוצה, מעבירה את אותו רגש שונה, אחר, מיוחד שיש פה בבני ברוך, שיש בעשירייה שלי, בבית האמיתי שלי, לעולם שבו אני חיה ומתפקדת ונוגעת בהרבה אנשים?

להעביר את זה אפשר רק על ידי אמצעי, והאמצעי הוא מאמרים של רב"ש המתאימים לקהל שאת פונה אליו. אבל רק בצורה כזאת אפשר לנענע אנשים לאט לאט, להביא אותם למצב שירגישו איך הם הופכים להיות לצינור, כך שדרכם מגיעה התפילה לבורא, ומהבורא מגיעה עניית התפילה לכל בני העולם. כך צריכים לעשות.

שאלה: במסגרת העיסוק שלי יצא לי לראות המון גברים לוחמים, ונחשפתי מאז המלחמה לכוח שלא הכרתי לפני כן. היה משהו מאוד טוטאלי ברצון של הגברים לתת, להילחם, לעזור. ואני כאישה לא יכולה לעשות את זה, אני עסוקה, יש לי ילדים, המשפחה כל הזמן מול העיניים שלי, וכך רוב הנשים. האם המלחמה הזאת חשפה בינינו את הפוטנציאל של הגברים לחיבור שהוא באמת חיבור אחר, חיבור שאני לא יודעת אם אישה באמת יכולה להגיע אליו?

כן. למרות כל הצרות והבעיות, באמת כול בעיה וכל צער פותחים מקום בלב האדם, שמשם הוא מרגיש תופעות כאלה שמקרבות אותו לתיקון. אנחנו לא יכולים למדוד ולשקול את הצרות האלה כמה הן עוזרות לנו להתקרב לגמר התיקון, אבל הן מאוד מחברות בינינו, מחברות אותנו. ואני מקווה מאוד שעוד מעט נגמור את כל אותה המידה הזאת שאנחנו צריכים להרגיש, ואז הכול ייפסק.

שאלה: אנחנו אומרות שאנחנו נשנה את המציאות אם נתחבר בינינו יותר. האם לכל אחת בלב שלה יש משהו אחר שפותח לה את הלב, ואנחנו בעצם צריכות להשקיע את המאמצים לברר מה לכל אחת פותח את הלב בשביל שנצליח להתקדם במילה הכול כך שונה הזאת? מהי האיכות שאנחנו צריכות בעצם?

הלבבות נפתחים מלמעלה. לכן כשאנחנו מתחברים, גברים, נשים, ילדים, לא חשוב באיזו שפה ואיך, וכשאנחנו פונים לבורא, מהבורא כל אחד מקבל אחר כך את ההפעלה שלו. כך אנחנו מגיעים למצב הנכון.

תלמידה: אם לכל אחת יש לב אבן, ולכל אחת יש מפתח אחר ללב שלה בתוך העשירייה, אז האם זה לא הכיוון וצריך משהו כללי יותר?

האור העליון פותח את הכול.

תלמידה: האם צריך רק לחזק את התפילה כדי שיפתחו לנו את הלב? כי אנחנו לא יודעות מה המפתח של כל אחת לפתוח לה את הלב.

המפתח הוא אהבה בינינו. אם יש בינינו אהבה, אז האהבה פותחת את כל הלבבות, מחברת את כל הלבבות, נכנסת לכולם, ובזה אנחנו מצליחים.

תלמידה: אבל כל אחת בדרגת אהבה אחרת.

ודאי. אבל זה לגמרי לא חשוב. גם התכונות שלנו אף פעם לא דומות. אבל כך זה עובד.

תלמידה: בגלל זה חשבתי שאולי צריך לחקור יותר את המקום של כל אחת.

לא. לא דרך השכל.

שאלה: אני מבינה את כל מה שהחברות כאן מרגישות לגבי המצב, אבל אני גם מרגישה שיש לנו זכות גדולה היום להיות אתך ביום האישה, וצריך קצת להרים את מצב הרוח בהודיה לבורא על ההזדמנות הזאת.

אני מלווה קמפוסים, ואני תמיד שואלת את עצמי אם אתה יודע מה קורה שם - הצעירים שמפעילים קליפ שלך וכולם מסתכלים ומתפעלים, התלמידים שלך שמעבירים את החומר. כשאני מסתכלת על כל זה אני כל כך מתפעלת מהעבודה של הנשים "לגדל" גברים כאלה שמעבירים את התורה הזאת בצורה כל כך מעניינת, מופלאה ובהשתוקקות. אני חושבת שיש לנו מזל גדול, יש לנו כלי גדול, יש לנו שופר גדול, והתלמידים שלך באמת עושים נחת רוח לבורא.

ולכן כששמעתי אותך עכשיו אומר שכואב לך בלב, אני רוצה להגיד שמגיע לך לשמוע על האימפריה הזאת שקיימת בעולם הזה ומעבירה את האור הקדוש הזה הלאה. תודה רבה לך.

שאלה: אנחנו מתקרבים לחג פורים. זה חג הכי שמח בעם שלנו. אבל אנחנו אבדנו שמחה. ואני שומעת שכולנו הגענו עם לב שבור. אבל אני לא רוצה לאבד את השמחה. אני רוצה להעביר את השמחה, לא רק פה. אני רוצה להעביר שמחה למשפחה שלי, לנכדים שלי. איך אנחנו מתקרבים לחג הזה לא סתם עם איזה סימן חיצוני, מסכות על הפנים אלא מגיעים לשמחה והצדקה לבורא?

נלמד. נלמד יחד מהו סוד פורים ואיך אנחנו יכולים להתקרב לתוכן של פורים. ואז נדע איך אנחנו יכולים להשפיע ואיך אנחנו יכולים לקבל על ידי המצב שבחג הזה. תודה.

שאלה: אני קודם כל רוצה להודות לכל הנשים המהממות והאמיצות שכאן שמעזות באמת לשים את הלב על השולחן. אני חושבת שמכאן, מתוך הארגון - האישה יכולה להיות יותר בחזית.

מדברים פשוטים, אפילו. אני לא רואה נשים קוראות, אני לא רואה נשים בשורות הקדמיות, למה? אולי יש מסורת כזאת, אבל אנחנו בתקופה של משבר. משבר זה הזדמנות לתיקון. אולי הגיע זמן שנשנה משהו כאן, עכשיו? תודה רבה.

זה בהחלט תלוי בלימוד. כמה מטען יש לכל אישה ואישה מכול הספרים שהדפסנו, וכל השיעורים שנתנו, האם יש נשים שיכולות להיות בקדמת המצב? אני לא יודע. צריכים לשאול.

תלמידה: אני רואה את החיסרון כאן, עכשיו.

ומה אתן יכולות להציע להנהלה?

תלמידה: חמישים, חמישים?

מה אתן רוצות, לפתוח כיתות לנשים? אני לא יודע מה להגיד. אנחנו עושים מקיר לקיר, אני חושב. כמה שאפשר. תגידו מה עוד.

תלמידה: האם אישה יכולה להקריא בשיעורים, להקריא בכנסים?

לא, בשיעורים לא.

תלמידה: למה?

כי כך היה נהוג משך אלפי שנים ואני לא מוכן לשנות.

לא נתחיל כאן, עכשיו מהפכות, בסדר? אלא במידה שבאמת נשים ירצו להיכנס לשיעורים יותר רציניים, אז בהתאם לזה יהיה אפשר לשקול פעם איך זה ייראה. בינתיים - אני לא יודע, לא יכול להגיד לך. יש לנו בעיות עם הילדים, בעיות עם הלימודים, בעיות עם המון דברים שאנחנו בהם לא יכולים להגיע לסדר נכון.

שאלה: אני חייבת להגיד שהשיעורים מרתקים יום יום. אנחנו יושבים המון. תסתכלו איך הנשים עכשיו נראות ואיך זה היה בהתחלה כשהייתה מוזיקה והיינו קצת ביחד. יש לי בקשה, בזמן השיעורים קשה לשבת שלוש שעות בלילה, גם ביום אפילו שעה. אולי כדאי לעשות הפסקות של תנועה? תחשבו על זה. אנשים באים לכאן מהדרך כמה שעות באוטו וצריכים לחזור הביתה. עוד מעט תהיה מוזיקה, תראו איך החיבור יהיה אחר. אולי זה לא חיבור פנימי. תתקנו אותי.

יש לה ציפור קטנה בלב.

תלמידה: במחילה מכל החברות שרוצות לשאול. אני מרגישה שמאוד חסר בשיעור אם לא נקרא איזה קטע, עם הכוונה שיש לכולנו עכשיו בלב, מתוך דברי המקובלים שכבר ידעו לשים את המילים הנכונות. תודה.

יש לפניי מאמר של בעל הסולם, מה שכתב הרב"ש כשהוא שמע מבעל הסולם.

עב. הבטחון הוא הלבוש להאור

"הבטחון הוא הלבוש להאור, הנקרא חיים. כי יש כלל "אין אור בלי כלי". נמצא, שהאור, הנקרא אור החיים, אינו יכול להתלבש, אלא שמוכרח להתלבש באיזה כלי. והכלי, שאור החיים מלובש, נקרא בדרך כלל "בטחון". שפירושו, על כל דבר קשה, הוא רואה שבידו לעשות".

זה מה שאנחנו צריכים. אני בטוח שבזכות האורות שעוברים דרכנו אנחנו מוכנים לעבור את כל הדרכים, כל השבילים ונגיע למקום הנכון.

אני הייתי חי עם רב"ש ועם עוד תלמידים ותיקים של בעל הסולם. יכול להיות שאני גם נראה כבר דינוזאור, אבל אני מוכן לשמוע. אם יש אפשרות לשנות לימוד, סדר הלימוד, גישה ללימוד, שיעורים למיניהם אז בבקשה. בוא נעשה את זה עכשיו, אם זה אפשר. מכל שכן אחרי שאני כבר לא אהיה קיים אז שלא יצא בלאגן. בסדר? הבחירה היא בידיכם.

שאלה: האם אפשר לומר שכל עוד הגבר לא נכנס לעולם הרוחני הוא לא יהיה רגיש לנשים כמו שאתה רגיש אלינו?

יכול להיות. אז צריכים לדחוף אותו מהר מהר להיכנס לרוחניות.

תלמידה: האם זה תלוי מההרגשה הפנימית של הגבר?

זה תלוי בלחץ שהאישה מפעילה עליו. "בזכות נשים צדקניות".

.

תלמידה: מה חסר לגברים כדי לשמוע את הנשים?

גם האישה צריכה לעשות את זה.

שאלה: אמרת משפט מאוד משמעותי. אמרת שאתה רוצה לעשות שיהיה לנו סדר כשאתה לא תהיה פה. אין מצב שאנחנו נצטרך להגיע לגמר תיקון כשאתה לא נמצא איתנו. ברוחניות אין זמנים וזה יכול לקרות עכשיו וכל הנשים שמגיעות לכאן יש להן תשוקה אמיתית, כל אחת עושה את העבודה שלה וכולנו יחד עושות עבודה, עם כל הלחצים מבחוץ, עם כל המלחמה שלוחצת על כל ישראל וכל העולם שותף לה. שבת זה ראש חודש, בעוד שבועיים יש לנו חג פורים, כי פורים הוא כ-פורים, זה החג הכי חשוב של ישראל.

לא היינו מוכנים, לא היינו במבנה הנכון בכיפורים, לא יכולנו לשמוח בשמחת תורה ועכשיו אנחנו יכולים להיות במבנה הנכון כדי לשמוח בשמחת הפורים. הערב נכנס ראש חודש עם הלבנה שהיא הכי קטנה והיא יכולה לגדול עד אמצע החודש עד הנראות השלמה שלה.

האם אפשר לבקש עכשיו לעלות תפילה משותפת כדי להפעיל את הגברים. כי אנחנו כל הזמן חוזרים לזה שהם לא יכולים לזוז בלעדנו. אנחנו באנו בשביל זה ואנחנו לא נזוז מפה עד שזה יקרה. ואתה תהיה שותף שלנו בכל החוויה הזו כי אתה ראוי, עשית את כל הדרך ושלא כמו משה אתה נכנס איתנו לארץ ישראל, עכשיו.

תודה רבה. תודה.

שאלה: אני רוצה להודות על הזכות להתכלל בכל כך הרבה חסרונות ולא רק במפגש הזה. אנחנו כל יום שומעים ומתכללים בחסרונות, בין אם זה בתוך העשיריות ובין אם זה בעם ובעולם כולו. בלימוד שלנו במאמרי רב"ש, מורגש שהוא ממש מלווה אותנו, בונה בנו ומוביל אותנו לחיסרון שאנחנו צריכים להשיג. מיום ליום, ממאמר למאמר, יותר ויותר נפתחת הנקודה שאנחנו צריכים לדגור עליה. האם יש נקודה שאנחנו צריכים כל הזמן לחזור ולהתמקד בה, להסתער עליה, כדי שכל החסרונות ששמענו פה עכשיו ושומעים כל יום כבר תקופה יתמלאו, יחזרו למוטב, יתוקנו, יקבלו את כל השפע שהבורא רוצה להעביר?

כן. אני חושב שאנחנו כבר הגענו למצב שיכולים להפעיל תפילה על הישועה. הכול תלוי בלבבות שלנו, עד כמה נצליח לחברם ולעלות לבורא.

תלמידה: אני באמת רוצה להרגיש את מה אתה מעביר לנו עכשיו, כדי שנחפור בזה יחד כולנו. מהי הישועה הזאת?

חיבור הלבבות, זה מה שאנחנו צריכים, ואז במבנה הזה נקבל את הכול.

תלמידה: אנחנו קוראים במאמרים של רב"ש כל יום, ובכל מאמר שלו הוא כותב שאדם צריך להגיע לצורך השלם לעזרת ה', שיחליף לו את הכלים לכלים דהשפעה. כשאתה אומר שאנחנו צריכים חיבור לבבות, האם זה היינו הך למה שרב"ש כותב לנו?

כן, ודאי. האם זה לא מובן? רק חיבור הלבבות זה מה שעוזר לנו, מוציא אותנו מכל הקליפות ומכל הרצונות של העולם הזה, ומעלה אותנו עד אינסוף. רק חיבור לב ללב ללב וכך כולם.

תלמידה: האם זה ימלא את כל החסרונות ששמענו פה עכשיו - המלחמה, החיילים, השבויים, הזוגיות, המשפחה, הילדים, האלימות, הגברים, התמיכה, הבריאות, ההכרחיות, ההפצה, החינוך?

כן, אני מבטיח לך שכך זה צריך להיות וכך זה יהיה. זה תלוי רק בהעלאת מ"ן מאיתנו לבורא, ישר לבורא.

שאלה: אם אישה לומדת כבר 10,20,30 שנה ובעלה עדיין לא מתעורר לרוחניות, מה זה אומר?

זה כבר לא פגם בה או בקשר שלה עם הקבוצה או איתו, אלא זה כבר נתק רוחני יותר גבוה. היא צריכה להניח לו ומספיק שהיא לומדת, זה יתחלק.

שאלה: זאת אומרת זה קשור כבר לשורש נשמה שלו והיא צריכה להתרכז בלימוד שלה.

כן.

לסיכום, היום הוא יום חג רוחני, שמונה במרץ. אנחנו נמשיך ונלמד ונתקן את עצמנו, נבין יותר לעומק ולרוחב את מה שאנחנו מדברים, את מה שהמקובלים רוצים למסור לנו, וכך נתקדם. אני בטוח שיש לפנינו ממש בקרוב כבר כאלו אירועים, הזדמנויות, הכול נמצא לפנינו ובקרוב. אני מאוד מקווה שאנחנו נגמור עם הסכסוך הזה בעזה ועם הסכסוך בין כל המחנות שבישראל, ונגיע למצב שיחזרו כולם הביתה, וכולנו נזכה לראות את השלום על ישראל. תודה לכן.

(סוף השיעור)